אחד ביום - הכלכלה שאחרי המלחמה

עכשיו, כשנדמה שהמלחמה כבר מאחורינו, אפשר להכריז רשמית: זו הייתה המלחמה היקרה בתולדות המדינה. לפי ההערכות, היא עלתה יותר מ-200 מיליארד שקלים - ועכשיו צריך לשלם את החשבון. בממשלה משבחים את הישגי הכלכלה הישראלית: השקל התחזק, והבורסה שברה את שיא כל הזמנים. אבל האינפלציה, המחירים שהתייקרו והעסקים שקרסו, מספרים סיפור אחר לגמרי.

הפעם, אנחנו עם כתבתנו הכלכלית עמליה דואק, שתספר לנו איך באמת נראית הכלכלה שאחרי המלחמה.

---

תאריך עליית הפרק לאוויר: 26/10/2025.

[חסות]

[מוזיקת רקע]

גדעון: היום יום ראשון, 26 באוקטובר, ואנחנו "אחד ביום" מבית N12. אני גדעון אוקו, ואנחנו כאן כדי להבין טוב יותר מה קורה סביבנו. סיפור אחד ביום, לכל יום.

עכשיו, כשנדמה שאנחנו כבר בסוף, אפשר להכריז רשמית. זו הייתה המלחמה היקרה בתולדות המדינה. היא עלתה, על פי הערכות, יותר מ-200 מיליארד שקלים. ועכשיו, צריך לשלם את החשבון. מה שקצת מרגיע זה, שיש מישהו אחד שדווקא לא ממש מודאג.

[הקלטה] ראש הממשלה בנימין נתניהו: "כולם הסבירו לנו שכלכלת ישראל תתמוטט. אז אני רוצה להגיד לכם, ההישגים של כלכלת ישראל תוך כדי המלחמה מעוררים השתאות ברחבי העולם. האינפלציה בירידה, השקל חזק, האבטלה בשפל, והבורסה בשיא של כל הזמנים, תוך כדי מלחמה. איזה עוצמה, איזה כוח, איזה אמונה."

גדעון: אם הייתם שנתיים במילואים ולא הגעתם לעבודה, אם אתם גרים בצפון והעסק שלכם קרס, אם חשבון המים עלה, הארנונה, הסופר, אם החיים שלכם הפכו להרבה יותר יקרים, גם לכם זה בטח נשמע מוזר.

אז כדי להבין את ההכרזה של נתניהו ואת השבחים שחלק למשק הישראלי, הזמנו את כתבתנו עמליה דואק שתספר לנו איך, באמת, נראית הכלכלה שאחרי המלחמה.

[מוזיקת רקע]

שלום עמליה.

עמליה: שלום גדעון.

גדעון: אז מה את אומרת? נתניהו מדייק כשאומר שההישגים של הכלכלה מעוררים השתאות?

עמליה: זו בחירה להסתכל על הכלכלה מפריזמה קצת צרה, ואני אסביר. כשאנחנו מסתכלים למשל על השקל והבורסה, נתונים מדהימים, פנומנליים, הדהימו את כל העולם, הדהימו את המשקיעים כאן. אבל אנחנו כולנו חיינו כאן במדינת ישראל בשנתיים האלה, ואנחנו יודעים כמה הכל התייקר, אנחנו יודעים שהאינפלציה עלתה, אנחנו יודעים, שהרבה אנשים איבדו את מקומות העבודה שלהם, שירתו הרבה מאוד ימים במילואים, אנחנו מכירים משקי בית שקרסו תחת הנטל הכלכלי, ובהיבט הזה, המציאות הכלכלית כאן הייתה מאוד מאוד קשה. אז זה נכון שבאספקטים מסוימים, כשמסתכלים במאקרו, הכלכלה הישראלית צלחה מאוד יפה את השנתיים הללו, ובאמת הראתה ביצועים מצוינים. אבל באספקטים אחרים, בתוצר כאן, בתחושות של הציבור כשהם הולכים לקנות בסופר, בנתונים כלכליים אחרים של צמיחה, שם, התמונה הרבה הרבה פחות אופטימית מכפי שציירו אותה.

גדעון: בואי נתחיל מהצד החיובי, ברשותך. הזכרת את השקל ואת הבורסה, אני חושב שאלה באמת שתי אנומליות כלכליות שקשה להסביר. איך זה קורה שבזמן מלחמה כל כך קשה וארוכה, השקל הישראלי הוא אחד המטבעות הכי חזקים בעולם?

עמליה: אז קודם כל, אני… אני לא בטוחה, שגם לי יש את התשובה, לי הקטנה, כי אני אתלה כאן, רגע, באילנות גבוהים, גדעון. אין מומחה כלכלי אחד, שדיברתי איתו לאורך המלחמה הזו, בכל פעם שמדד תל אביב 35 עבר שיאים, וניסיתי להבין מהם אם הם יכולים לשים את האצבע איך הדבר הזה קורה. לא פגשתי מומחה אחד, שהצליח עד הסוף להסביר את זה. אני אתן לך את הסיבות, שכן נותנים לכך שראינו את הבורסה ואת השקל שוברים שיאים.

אז קודם כל, נתחיל לגבי השקל. אז ראינו את הדולר, דווקא, בעולם, נחלש גם לעומת מטבעות אחרים, והשקל, גם כן, הרוויח מזה. ראינו, בסך הכל, אמונה של לא מעט משקיעים שהחליטו שהשקל הוא מטבע חזק. הריבית כאן הייתה גבוהה לאורך המלחמה, ולכן השקל באמת נשאר מאוד מאוד יציב. הנקודה היותר מעניינת היא הבורסה, כי הבורסה לא רק נשארה גבוהה, היא לא הפסיקה לעלות.

[הקלטה]

יונית לוי: "…נרשמו עליות חדות בבורסה בתל אביב. העורכת הכלכלית שלנו, קרן מרציאנו, את עם הנתונים האלה. קרן…"

קרן מרציאנו: "כן, יונית, ועליות שערים חדות במיוחד. בואי נראה את המספרים…"

הילה קורח: "מדדי 'תל אביב 35' ו'תל אביב 125' קבעו שיאים חדשים, עם עלייה של 1.8%…"

עמליה: ראינו את מדד 35 ומדד תל אביב 125, שכל פעם שברו שיאים, שיאים היסטוריים אה… וזה קורה תוך כדי מלחמה. עכשיו, כאן כבר קורית תמונה קצת יותר מורכבת ומעניינת. דבר ראשון, ברמה הכי בסיסית, המשקיעים חושבים שהמלחמה הזו, ואני אגיד כאן משפט קצת מוזר, טובה לישראל. כלומר ההערכה היא שאנחנו נצא ממלחמה מאוד מאוד מאוד קשה אל תוך מציאות כלכלית טובה יותר. כלומר המשקיעים מתמחרים ותמחרו את המלחמה הזו, ככזו שתפתח לישראל אופק כלכלי טוב יותר, אולי, למשל, דרך הסכמי נורמליזציה, תפתח לה שווקים נוספים, תאפשר לה לעשות מהלכים כלכליים גדולים יותר באזור. כלומר, כל הזמן, גם כשהמלחמה הייתה הכי קשה ומדממת, המשקיעים עדיין הסתכלו עליה ואמרו "יש כאן הזדמנות כלכלית". וזה, כנראה, הדבר המרכזי שגרם לבורסה לעלות, אבל זה, בפני עצמו, לא לגמרי מספיק כדי להסביר את השיאים, שנשברו כאן כל הזמן.

גדעון: אז מה כן מסביר את זה?

עמליה: אז יש כאן עוד כמה הסברים נלווים. למשל, המוסדיים, כלומר הגופים הגדולים בישראל, שמשקיעים מסות של כסף, קרנות הפנסיה וכדומה, השקיעו הרבה כסף מעבר לים, עשו שם רווחים מאוד יפים, ובשלב מסוים גם החליטו לממש את הרווחים האלה. ואז כשהם מממשים רווח, הם בעצם מקבלים שקלים והשקל מתחזק והשוק המקומי מתחזק, אז זה הסבר נוסף. וראינו גם את שוק ההייטק, בין היתר, מניות ההייטק בבורסה, שהמשיכו להצעיד את השוק קדימה. אז אלה בגדול ההסברים, כן? אבל נדמה לי, גדעון, שגם אתה לא עד הסוף השתכנעת, שזה בפני עצמו מוביל, באמת, לשבירת שיא כל הזמן, כלומר, כמעט על בסיס שבועי בשבועות האחרונים. ואני רק אצטט גורם בכיר בשוק ההון, שדיברתי איתו רק בשבוע שעבר ואמרתי לו במילים פשוטות "תגיד, מה קורה כאן?" והוא ענה לי במילים פשוטות "אין לי מושג". אז האמת היא, שיש הרבה מאוד מומחים, שפשוט העריכו שהמשקיעים מאוד אופטימיים על העתיד של ישראל, אבל לא עד הסוף בטוחים שזה ההסבר היחיד, אבל, ודאי, בינתיים, נהנים מאוד מאוד עוד מהרווחים ומהתוצאה.

גדעון: אז המשקיעים מסתכלים רחוק והם באמת מאוד אופטימיים, אבל בואי, רגע, נחזור למי שחיים כאן ביום יום, ויש, את יודעת, איזשהו פער בין המאקרו למיקרו. כשמדברים על הכלכלה המצוינת והחזקה לבין מה שכולנו מרגישים בכל ביקור בסופר, כל פעם שאנחנו באים לקנות משהו, הכל הולך ונהיה יקר יותר, הריביות גבוהות, אנשים חיים על הלוואות. איך זה יכול להיות? תסבירי לי את הפער הזה.

עמליה: אז כאן אתה כבר מכניס אותנו למדדים אחרים של המשק הישראלי, שבאמת מורכב מהרבה מאוד אינדיקטורים, ובוא נסתכל על שניים מהם. נתחיל רגע מהתוצר לנפש, כי זה אולי אחד הנתונים הכי הכי מדאיגים כרגע. אמ… כשאנחנו מסתכלים על התוצר, אנחנו מסתכלים על שירותים וסחורות במשק הישראלי, על השקעות, ואז מחלקים אותם לכמות האנשים שנמצאים במדינת ישראל. אז ננסה רגע לפשט את זה. זה אומר שאם אנחנו בתור אזרחים, יש לנו, לצורך העניין, אם יש לך עסק ואתה בעסק הזה מייצר ומוכר וגדל, ואז, פתאום, בתקופת מלחמה, העסק שלך מתחיל להתכווץ ולייצר פחות, ואתה מוכר פחות, וגם האדם שהתרגלת למכור אליו, הוא קונה פחות. אז כתוצאה מכך כל התוצר הזה, הסך הכללי מתחיל להתכווץ. וזה מה שראינו בתקופה האחרונה. וזה הגיע ממש לשפל, כשהכלכלה הישראלית בעצם התכווצה בכ-4% והתוצר לנפש, כלומר, כמה שאנחנו מקבלים, כל בן אדם, התכווץ בכמעט 5%. עכשיו זה נתון שלא ראינו כמותו מאז תקופת הקורונה, אחד הנתונים הכי פחות טובים מאז תחילת המדידות. ובהיבט הזה, המשמעות היא, שפשוט רמת החיים כאן ירדה. כלומר, כשהתוצר לנפש יורד, המשמעות היא, במילים פשוטות, שרמת החיים ירדה, כי זה אומר שכולנו קנינו פחות, יצרנו פחות, מכרנו פחות, רצינו פחות, וכל רמת החיים בישראל ירדה. אז זה נתון שהוא מאוד מאוד מאוד מטריד. הוא הושפע מאוד גם מתקופת המלחמה עם איראן, שכל המשק, למעשה, נסגר. ואנחנו נצטרך לראות איך הוא משתנה עכשיו עם הפנים קדימה.

נתון נוסף, שצריך להסתכל עליו, זה שיעור האבטלה. וכאן יש משהו קצת מתעתע, כי אנחנו, כרגע, נמצאים, על פניו, בשיעור אבטלה מאוד מאוד נמוך, כ-3 אחוזים, שזה דומה למה שראינו גם לפני המלחמה, בשנת 2023. אז, על פניו, נתון מצוין. כן צריך לקחת בחשבון, שיש הרבה חבר'ה צעירים ששירתו במילואים, ואז הם לא מוגדרים כמובטלים. אז גם על הנתון הזה אנחנו נצטרך לעקוב על פני החודשים הקרובים, כשכולם, נקווה, ישתחררו ממילואים ויוכלו לחזור לשוק העבודה, עד כמה, באמת, נחזור לתעסוקה מלאה לגמרי, או שיהיו מי שיאלצו, בכל זאת, לחתום אבטלה.

גדעון: טוב, בואי נדבר על עוד נושא, שמאוד קרוב להרבה ישראלים, מחירי הדיור, שוק הנדל"ן. זה שוק שנכנס למלחמה הזו כבר במשבר לא פשוט. ואני חושב, עמליה, שהוא גם סופג את המכה הכי קשה וכואבת במלחמה הזו.

עמליה: מסכימה איתך לגמרי. זה השוק שנפגע הכי קשה במלחמה וצריך לתת איזה תזכורת לרגע. ב-8 באוקטובר, כמובן שכל המשק עצר כי נכנסנו למלחמה. אבל השוק שאולי הכי עצר, הוא שוק הנדל"ן, כי הוא שוק שמתבסס, המון, על עובדים פלסטינאים. ופתאום העובדים האלה, מטבע הדברים, לא קיבלו אשרות עבודה ולא יכלו להיכנס לישראל. וראינו, פשוט, את אתרי הבנייה עוצרים. כלומר, הבנייה, פשוט, נעצרה ברוב האתרים במדינת ישראל. ואז התחיל איזה מירוץ כזה של לנסות להביא עובדים זרים וחיפשו אותם בסרי לנקה, הודו, סין, איפה לא? זה היה הליך בירוקרטי מאוד מאוד מורכב. ברוב הפעמים, הם… גם לא היה להם את הכישורים המתאימים כדי לעבוד באתרי הבנייה הישראליים. והתוצאה, בסוף, הייתה שנוצר עיכוב דרמטי בהרבה מאוד אתרי בנייה בישראל. אז זה מהצד האחד.

מהצד השני, אנשים לא רצו לקנות דירות. בתקופת מלחמה, רוב האנשים לא רוצים להיכנס לעסקה הכלכלית הגדולה בחייהם. ואפשר להבין את זה. אז הרבה מאוד אנשים ישבו על הגדר, גם מי שהיו באיזה תהליכים של קניית דירה, עצרו רגע לחשוב. אז הקבלנים בינתיים התקדמו, אומנם בנו, אבל בקצב יותר איטי. הגיעו למצב, שהם צריכים כבר למכור דירות, אבל אין ממש מי שרוצה לקנות אותן. ואז התחילה הדינמיקה של מבצעים מאוד עמוקים, עשינו על זה פרק ב"אחד ביום", מי שרוצה מוזמן להאזין. מבצעים מאוד עמוקים ודינמיקה של ירידת מחירים, זה גם לא הספיק כדי להעיר את השוק. רק כדי לסבר את האוזן, בחודש מרץ האחרון, ראינו את רמת העסקאות מהנמוכות ביותר שראינו מזה כמעט שלושה עשורים. עכשיו, בנקודת הזמן שבה אנחנו נמצאים עכשיו, כל הזמן הטענה של הקבלנים הייתה, למי ששקלו לקנות דירה, תקנו עכשיו, כי יש כאן ביקושים עדיין, הם פשוט מה שנקרא ביקושים כבושים. ואז ברגע שבו תסתיים המלחמה, הכל יתפוצץ, המחירים יעלו, כולם ירצו לקנות דירות, ככה הם ניסו לשכנע אנשים לקנות אותן עכשיו. אה… אני מתחילה לשמוע בשבועיים האחרונים על כן התעוררות מסוימת. זה עדיין לא חזר למה שזה היה לפני המלחמה, אבל ההערכה כרגע בשוק היא, שאנחנו כן נראה התאוששות מאוד משמעותית על פני החודשיים-שלושה הקרובים. יש עדיין מלאי מאוד גדול של דירות שעדיין לא נמכרו, ולכן, אולי, זה לא יגרום לעליית מחירים מיידית, אבל, כן, הצפי הוא להתאוששות די דרמטית של שוק הנדל"ן על פני החודשיים-שלושה-ארבעה הקרובים.

גדעון: אז אפשר להסתכל על הכלכלה מכל מיני זוויות, אבל, בגדול, כן יש אווירה אופטימית. לא מזמן, בראיון לידיעות אחרונות, שר האוצר סמוטריץ' אפילו נותן לעצמו ציון 9 על התפקוד שלו. אפשר לתת לו את הקרדיט על ה… ביצועים המעולים של הכלכלה?

עמליה: אני חושבת שזה מקרה קלאסי, שאפשר לומר, שמצב הכלכלה הוא טוב למרות סמוטריץ' ולא בגללו. שר האוצר, שאני מזכירה שהוא גם סגן שר במשרד הביטחון, היה מאוד מאוד מרוכז, באמת, בשלל תפקידיו, גם בחברות בקבינט וכסגן שר הביטחון, והאוצר, בהיבט הזה, קצת נדחק לקרן זווית. ואגב, רק עכשיו אנחנו רואים אותו מנסה להעביר מינוי לראש אגף תקציבים, שהוא כבר שלוש פעמים נדחה בגלל טענות נגד סמוטריץ', על כך שהוא לא בחן מועמדות נשים לתפקיד. ובכלל התחושה היא, שהקשב של השר, הרבה פעמים, היה במקומות אחרים. אז האירוע די נוהל גם על ידי דרג מקצועי במשרד הביטחון, וראינו אה… את הדרג המקצועי במשרד האוצר, שניסה לתת את הטון, אבל בסוף, גם כשזה הגיע לתקציב, בזמנו, שעבר, זה היה תקציב, שהוא היה מאוד מאוד פוליטי, תקציב בלי בשורות, תקציב, במובנים רבים, סקטוריאלי, שלא נתן עדיפות למנועי צמיחה ועדיין השאיר חלק מהכספים הקואליציוניים. אז סמוטריץ' הגיע בנקודות בזמן, שבהן אפשר היה לבוא ולגזור איזה סרט או להתגאות באיזה נתון טוב, אבל אה… רוב הזמן, אני לא חושבת שהוא נתן איזושהי בשורה גדולה לכלכלה שנמצאת בשעת מלחמה.

[מוזיקת רקע]

גדעון: חסות אחת, ונחזור עם השאלה הגדולה: איך מכסים את הבור התקציבי הענק שנוצר בעקבות המלחמה?

[חסות]

גדעון: אז עמליה, אנחנו מבינים, שהמצב של הכלכלה אחרי המלחמה הוא לא מאוד חד משמעי, תלוי על אילו מדדים אנחנו מסתכלים. מדובר במלחמה, שכבר אמרנו, זכתה לתואר היקרה ביותר בתולדות ישראל. תפרקי לי את זה רגע למספרים, על אילו עלויות אנחנו מדברים?

עמליה: אז אלה מספרים עצומים, שקצת קשה, במובן מסוים, לתפוס אותם. כלומר, ההערכה היבשה מדברת על בין 200 ל-250, 220 מיליארד שקל, תלוי את מי אתה שואל. אבל בהסתכלות לטווח יותר ארוך זה כנראה יגיע לאזורי ה-400 מיליארד שקל. כי יש לנו, אנחנו, לצערנו, יודעים, הוצאות גם למשפחות שכולות, לנפגעי פעולות איבה, עלויות שיקום מאוד מאוד גבוהות גם באגפי השיקום. יש לנו את השיקום של עוטף עזה ושל הצפון. אלה דברים, שאתה לא סוגר אותם רק במסגרת אותן שנתיים של המלחמה. אלה הוצאות, שמלוות אותך שנים קדימה. ולכן, גם אם המלחמה עצמה, כל ההצטיידות והמיירטים והעלויות ימי מילואים, גם אם היא, לצורך העניין, תסתיים באותם 200 עד 250 מיליארד שקל, שזה גם סכום עצום, זה יגדל עוד. כלומר, תהיה עוד השלכה, שצפויה להגיע עד לרמה של 400 מיליארד שקל בעלויות ישירות מהמלחמה, אבל שיתפרסו על פני שנים.

גדעון: אוקיי, אז יש גירעון גדול, 4% ושבע עשיריות מהתוצר בעקבות הוצאות המלחמה. את מספרת לנו, שתקציב הביטחון רק יגדל בשנים הקרובות. אבל מישהו יצטרך לממן את כל זה, מאיפה יבוא הכסף?

עמליה: אז אה… אפשר אתה יודע, לבנות קצת על עסקאות כמו Wiz ולבנות קצת על כסף מהאמריקאים, אבל בסכומים כמו אלה, שאנחנו מדברים עליהם עכשיו, בסוף, לא יהיה מנוס מקיצוצים כואבים וכנראה גם מהעלאות מיסים. כי זה לא אה… זה לא איזה משהו פעוט. כלומר, אלה סכומים שישראל לא ידעה כמותם. ובהתאם, אנחנו נצטרך לראות אה… תקציבים מאוד מאוד כואבים.

עכשיו, כאן זה כבר מגיע לשאלה, עד כמה יש יכולת פוליטית כרגע להעביר תקציב שהוא כואב? אנחנו, על פניו, נמצאים בשנה, שהיא כנראה תהיה שנת בחירות או מתקרבת לשנת בחירות. שמענו את ראש הממשלה אומר, שהוא יעביר תקציב במועד שלו. חייבת לומר שזו אמירה, שהפתיעה גם אנשים במשרד האוצר, שלחלוטין, נערכו לכך, שאנחנו הולכים לתקציב המשכי, שאנחנו בכלל… אין, כרגע אפילו, יותר מדי דיונים מקצועיים על איך מעבירים כרגע תקציב כדי להתחיל לכסות את הבור הזה. ההערכה הייתה שנלך לתקציב המשכי. נתניהו אומר, עכשיו, שאנחנו נלך לתקציב בפועל. המשמעות היא, על פניו, שאמור היה להיות כאן תקציב כואב של קיצוצים משמעותיים, אבל איך הולכים לתקציב כזה בשנת בחירות? אז זה לא מתכנס… המשוואה לא מתכנסת. אני מוכנה לחתום לך, שבשנת בחירות לא יעבירו, בטח לא עלות מיסים, בטח לא קיצוצים כואבים מדי, בטח שלא יגעו בקצבאות וכדומה. להפך, ינסו לצ'פר מגזרים מסוימים, לתת תופינים מסוימים בתוך התקציב. ובהיבט הזה אנחנו קצת… באמת, לא קצת, אנחנו בבְּרֹךְ. עכשיו, רק כדי לסבר את האוזן, כשישראל נמצאת בכזה בור ובגרעון, בסוף, המשמעות היא, שהיא צריכה לא רק להביא את הכסף הזה מאיפשהו, אלא, בינתיים, גם לשלם ריביות מאוד מאוד גבוהות, וגם זה, בסוף, מגיע מהכסף של כולנו, מהעתיד של כולנו. ולנקודה זו, להבדיל מהבורסה והשקל, אני, כרגע, ממש לא רואה פתרון מיידי.

גדעון: אז על ההלוואות שהיא לקחה מחו"ל, המדינה תצטרך לשלם ריבית גבוהה בגלל הורדת דירוג האשראי של ישראל. אבל ברמה המקומית, דווקא, אני מזהה איזושהי נקודת אור, כי בנק ישראל, בקרוב, אולי, סוף סוף, יוריד את הריבית, שנזכיר כבר הרבה מאוד זמן עומדת על 4.5%.

עמליה: בדיוק. אז בנק ישראל אה… מאוד נזהר בכל התקופה האחרונה הזאת. אנחנו ראינו, שגם בנקודת זמן, שבה, על פניו, כבר האינדיקטורים במשק, כן אפשרו הורדת ריבית. כי ראינו את האינפלציה כבר מתקרבת ליעד, אפילו יורדת אל מתחת אליו. ראינו הורדת ריבית בארצות הברית. סך הכל דיברנו על השקל והבורסה, השקל, שבעיקר השקל, בהיבט הזה, שמשפיע, שהיה חזק. ועדיין בנק ישראל מאוד מאוד מאוד נזהר. ונגיד בנק ישראל החליט גם בהחלטת הריבית האחרונה, למרות לחצים מכל כיוון במשק, כולל גם משר האוצר עצמו, לא להוריד את הריבית. החלטת הריבית הבאה היא ב-24 בנובמבר. אין אחד, כמעט, במשק, כרגע, שמסתכל על כל הנתונים, כולם מעריכים שתהיה הפעם הורדת ריבית. עכשיו, בוא נעשה כאן תיאום ציפיות עם המאזינים, לא תהיה כאן הורדה של אחוז ריבית, ממש לא. זה יהיה כנראה רבע אחוז. אחרי זה, סביר להניח, שנראה הורדת ריבית נוספת אולי של עוד רבע אחוז, עוד כמה חודשים. וזה יהיה תהליך הדרגתי. אבל בהיבט הזה, הורדת ריבית ראשונה, שתהיה אחרי מספר שנים, זה כבר משהו, שמבחינת שוק הנדל"ן יעורר אותו ודאי מחדש וגם זה לא רע, בהיבט הזה, לשוק המניות.

גדעון: אז יכול להיות, שאחרי שנתיים קשות של מלחמה ארוכה ויקרה וגם הרבה גזרות שעוד ילוו אותנו בתקופה הקרובה, נראה עכשיו גם איזושהי פריחה כלכלית כמו שהרבה פעמים קורה אחרי משברים ארוכים? אני מזכיר לך את הקורונה, מלחמות שכבר היו.

עמליה: קודם כל, זו התקווה של כולם, וזו, באמת, תהיה נקודת מבחן מאוד מאוד מעניינת, בעיקר, לשווקים. כי בסוף, המשקיעים תמחרו, כרגע, את הבורסה, באמת, באיזו אופטימיות מאוד מאוד גדולה למה שצפוי בכלכלה הישראלית ביום שאחרי. וכולם רצו לעלות על העגלה הזו ועל הרכבת הזו לפני שהיא מתחילה לדהור קדימה. ועכשיו, אנחנו נמצאים, אני לא יודעת אם אנחנו כבר, ביום שאחרי, אבל אנחנו קרוב מאוד אליו. והשאלה האם, באמת, יגיע השלב השני הזה בתוכנית של טראמפ ונראה כאן איזה פריחה ושקט ומדינות נוספות, שמצטרפות להסכמי אברהם ואולי נורמליזציה ופתיחה של שווקים חדשים והשקעות חסרות תקדים כאן באזור. אם כן, זה יכול להטיס את הכלכלה הישראלית קדימה ולפתוח אותנו, כאן, למקומות שאולי אפילו לא דמיינו. אמ… יש חשש מסוים, שזה גם, פתאום, יתרסק לאיזושהי קרקע של מציאות, שאולי לא תצליח להכיל את כל התוכניות והשאיפות הגדולות האלה. אז אני חושבת, שיש אופטימיות מאוד גדולה, סך הכל, כרגע, בשווקים, אנחנו גם רואים את זה בשוקי המניות ועכשיו, אנחנו נצטרך לראות עד כמה היא, באמת, תהיה תואמת מציאות.

[מוזיקת רקע]

גדעון: עמליה דואק, תודה.

עמליה: תודה גדעון.

גדעון: וזה היה "אחד ביום" של N12. אנחנו מחכים לכם בקבוצה שלנו בפייסבוק, חפשו "אחד ביום - הפודקאסט היומי". העורך שלנו הוא רום אטיק. תחקיר והפקה דניאל שחר, שירה אראל, עדי חצרוני והילה פז. על הסאונד יאיר בשן, שגם יצר את מוזיקת הפתיחה שלנו.

אני גדעון אוקו, ואנחנו נהיה כאן גם מחר.

[חסות]