אחד ביום - הטרגדיה הכורדית בסוריה

בימים האחרונים הכורדים בסוריה ספגו מתקפה נוראית, ברברית, אכזרית. זו מתקפה שמוביל שליט סוריה החדש אל ג׳ולאני, אבל אם תשאלו את הכורדים - הוא לא לבד. וכרגע לפחות, עושה רושם שהקורבן הכי גדול של המתקפה הזו הוא החלום של הכורדים בסוריה על מדינה משלהם, החלום על כורדיסטן. הפעם אנחנו עם איתי אנגל, ועם הבחירה הבלתי אפשרית שניצבת היום בפני הכורדים בסוריה.

---

‏תאריך עליית הפרק לאוויר: 27/01/2026.

‏[חסות]

‏[מוזיקת פתיחה]

‏אלעד: היום יום שלישי, 27 בינואר, ואנחנו "אחד ביום" מבית N12. אני אלעד שמחיוף, ואנחנו כאן כדי להבין טוב יותר מה קורה סביבנו. סיפור אחד ביום, בכל יום.

‏[מוזיקת פתיחה מסתיימת]

‏[הקלטה] איתי אנגל: "אנחנו כרגע חוצים את הגבול מעיראק לסוריה. זה נהר החידקל. אנחנו נגיע לשם, ואנחנו מקווים שכמו בתכנון יחכו לנו כוחות גרילה כורדים כדי לאסוף אותנו."

‏אלעד: בשנת 2014 איתי אנגל יצא במסגרת התוכנית "עובדה" לסוריה. כלומר, אנגל פיזית היה בסוריה. כן. אבל כשהגיע לפינה הצפון-מזרחית שלה, הסבירו לו שהוא בעצם נמצא במקום אחר.

‏[הקלטה - שיחה עם כורדים]

‏אלעד: "רוז'אבה". ככה הכורדים בסוריה קוראים לטריטוריה שבה הם יושבים. אנחנו נעלה מפה לקבוצה שלנו בפייסבוק "אחד ביום - הפודקאסט היומי", ותוכלו לראות את האזור הזה מצוין. רוז'אבה היא המשולש בפינה הימנית-עליונה של סוריה. ובמעוז הכורדים הזה אנגל יצר חברויות, הוא נשאר עם אנשים משם בקשר עד היום, ובימים האחרונים הוא התחיל לקבל מהחברים האלה הודעות שלא קיבל מהם מעולם.

‏איתי: מטבע הדברים אני לא אזכיר שמות, אבל הנה נוסח אחד: [מוזיקת רקע] "אתם ישראל האכזבה הכי גדולה. אתם, יחד עם ארצות הברית, נהגתם בנו כמו קומודיטי, כמו מוצר. כדי שאל-ג'ולאני לא יתעסק עם הדרוזים, נעניתם בהסכמה לרעיון שהוא ישמיד אותנו. הכורדים. אתם מכרתם אותנו".

‏הודעה נוספת, "במה שעשיתם, אתם ישראל, הפסדתם כעת 40 מיליון חברים במזרח התיכון. אנחנו, הכורדים, היינו הקהילה הכי משמעותית שאהבה את ישראל ושאפה לקיים את הברית בינינו. יחד עם האמריקאים זרקתם אותנו לג'יהאדיסטים. בגדתם בנו. גם אתם. ככה חושבים רוב הכורדים ברוז'אבה ובכלל. כמו תמיד, החברים היחידים שלנו זה ההרים". זה משפט כורדי שאומר, שההרים זה טוב למלחמת גרילה, שהיא המלחמה שהכורדים מנהלים. למה החברים היחידים? כי כולם לאורך השנים בגדו בהם, ועל פי תפיסתם כרגע גם ישראל שותפה לבגידה האחרונה.

‏אלעד: הכורדים כועסים. לא על אנגל אישית, כמובן, אלא על מה שהוא מייצג. הם כועסים על ישראל. ואולי זה כעס מוצדק, אולי לא. אבל על דבר אחד אי אפשר להתווכח. בימים האחרונים הכורדים בסוריה ספגו מתקפה נוראית, ברברית ואכזרית. הסרטונים, העדויות משם נוראים, זוועתיים ממש, וזו מתקפה שמוביל שליט סוריה החדש, אל-ג'ולאני. אבל אם תשאלו את הכורדים, אל-ג'ולאני לא לבד. וכרגע לפחות עושה רושם שהקורבן הכי גדול של המתקפה הזו הוא החלום של הכורדים בסוריה על מדינה משלהם. החלום שלהם על כורדיסטן. אז הפעם אנחנו עם איתי אנגל, ועם הבחירה הבלתי אפשרית שניצבת היום בפני הכורדים בסוריה.

‏[מוזיקת רקע מסתיימת]

‏שלום אנגל.

‏איתי: שלום אלעד.

‏אלעד: תראה, בחודש יולי אנחנו דיברנו, אתה ואני, בעקבות מתקפה של הכוחות הג'יהאדיסטים נגד הדרוזים בסוריה, ואנחנו ראינו אז עשרות, אולי אפילו מאות דרוזים ישראלים, שחצו את הגבול כדי לעזור. אתה בשיחה ההיא עשית השוואה, שעם כל ההסתייגויות והאלפיי להבדיל, היא כן נועדה להמחיש לנו משהו. אתה אמרת שאל-ג'ולאני השתלט על סוריה ובעצם מנסה לעשות שם את מה שעשה בן גוריון בישראל - כלומר, לאחד את כל הקבוצות השונות, את כל הפלגים החמושים השונים תחת מטרייה אחת. שוב, אנחנו דיברנו אז על הדרוזים, אבל זה נכון גם לכורדים.

‏איתי: נכון מאוד. זה יהיה קשה אבל נתחיל בלהיכנס לראש של אל-ג'ולאני ולאיך שהוא חושב. אמרנו, זה השוואה קצת מקוממת, מעין בן גוריון, שלא רצה שיהיה לח"י והגנה ואצ"ל, אלא שיהיה צה"ל אחד וזהו. אל-ג'ולאני בא ותופס את דמשק. אני בכוונה לא אומר תופס את סוריה, כי כמעט 40% מסוריה היא לא שלו. לכורדים בצפון-מזרח סוריה יש כמעט שליש מסוריה, [מוזיקת רקע] זה שטח שהוא יותר גדול, פי שתיים וחצי ממדינת ישראל, גם שם כל הנפט שיש בסוריה.

‏יש מובלעות של דרוזים בדרום, והוא אומר, "די. אני מציע לכם, הכורדים, תביאו את כל הלוחמות והלוחמים המעולים שלכם לצבא. אה, וגם תנו לי את כל הנשק שאספתם בכל השנים". ואותו דבר הדרוזים, "יש לכם מיליציות ראויות לשמן, תביאו אותן לצבא הסורי. תביאו גם את הנשק שלכם". כשהתגובה הבסיסית של הדרוזים, ובעיקר של הכורדים, בעיקר של הכורדיות, זה, "אתה רציני? הרי אתה והג'יהאדיסטים מסוגך, הם אלה שטבחו בנו. אלה שערפו לנו ראשים, אלה ששרפו בני אדם בחיים, אלה שהשתמשו בבנות שלנו, הכורדיות, כשפחות מין לג'יהאדיסטים של דאעש. אנחנו נאמין שאתם השתניתם? לא רוצים".

‏הרעיון שאל-ג'ולאני הציע, בצבא הסורי יהיו שלוש חטיבות כורדיות, זה חתיכת כוח משמעותי. והמפקד של הכוח הכורדי בצפון סוריה, קוראים לו מאזלום עבדי, הוא המפקד של הכוח הכורדי על-פי רוב, שקוראים לו SDF, Syrian Democratic Forces, הוא יהיה סגן ההגנה של סוריה. הצעה נדיבה או לא, הכורדים דחו אותה.

‏אלעד: הם סירבו, אני מניח, כי בראייה שלהם, עם נפילת אסד ולמרות אל-ג'ולאני, מבחינתם זו הייתה הזדמנות ממש לגעת כמעט בדבר היחיד שהם רוצים - עצמאות, אוטונומיה משלהם.

‏איתי: כן, תראה, החלק הכורדי בסוריה ששמו רוז'אבה - אתה לא רואה שם דגל אחד של סוריה. אתה לא תראה שם את הדגל של אסד עם שני הכוכבים, אתה לא תראה שם את הדגל של אל-ג'ולאני עם שלושת הכוכבים, ואתה רואה זלזול מופגן כלפי דמשק, כלפי "חייאת תחריר א-שאם" שזה הכוח של אל-ג'ולאני. "לנו יש את הצבא שלנו ואם יום אחד נגיע למלחמה, ננצח".

‏אלעד: מאיפה הביטחון הזה שלהם?

‏איתי: תראה, ההנחה הייתה שהאמריקאים לא יתנו לאף אחד לגעת בכורדים. כורדים מקבלים את הגב של ארצות הברית מהימים של המלחמה נגד דאעש לפני 10, לפני 12 שנה. האמריקאים, כששמו להם ליעד לגמור את דאעש, הם ניסו לקנות כל מיני בני ברית בעיראק וסוריה - כולם עבדו עליהם. חוץ מהכורדים. מה זה עבדו עליהם? כל מיני מיליציות סוניות אמרו "אנחנו נפרק את דאעש", כל מיני מיליציות שיעיות, הם קיבלו הרבה כסף מהאמריקאים וקיבלו אמצעי לחימה מהאמריקאים - רק כדי לברוח עם הכסף או אפילו לחבור לדאעש או למיליציות ג'יהאד אחרות. היחידים שניתן היה לסמוך עליהם, וגם נתנו קבלות בשטח, זה הלוחמים והלוחמות הכורדים, שגם הצליחו להביס את דאעש.

‏[הקלטה בערבית - קריאות קרב]

‏איתי: והמילים המפורשות של ארצות הברית, "אנחנו לעולם לא נשכח את מה שעשיתם עבורנו ועבור העולם".

‏אלעד: וזה דבר קריטי. באופן כללי תמיכה אמריקאית זה דבר קריטי, מי כמונו יודעים, אבל בטח לקבוצה כמו הכורדים, שאין להם מדינה והם מפוזרים בכמה מדינות, ויש להם גם לא מעט אויבים. יש את מי שמאוד היה רוצה למחוק גם את הכורדים אבל בטח את השאיפות שלהם.

‏איתי: תראה, הכל מתחיל מזה שכורדים זה העם הכי גדול בכדור הארץ שאין לו מדינה. זה פחות או יותר 40 מיליון בני אדם. שזה 6 מיליון בצפון עיראק, כ-4 מיליון בצפון סוריה, יותר מ-12 מיליון בצפון איראן והכי הרבה יש בטורקיה - משהו כמו 20 מיליון כורדים. 20% מטורקיה זה כורדים. כלומר, ארדואן בפאניקה מכך שכורדים בצפון סוריה ובצפון עיראק יצליחו לבנות מעין מדינה. אני אומר 'מעין מדינה', כי אף אחד לא יכיר במילה מדינה, אבל זו ישות אוטונומית שמתפקדת.

‏ולמה זה מטריף את ארדואן מדאגה? כי הכורדים שאצלו זה קרובי משפחה של אותם כורדים בסוריה ועיראק, וההצלחה של האחים נותנת מוטיבציה לכורדים בטורקיה. כלומר, ארדואן רוצה לחסל את ההצלחה הזאת של הישות הכורדית בסוריה. כשהוא תמך באל-ג'ולאני, כשאל-ג'ולאני והמורדים היו תקועים באזור בסוריה בצפון שנקרא אידליב, הוא שלח כמה מיליציות משלו. אחת מהן נקראת SNA, שזה Syrian National Army, שזה ג'יהאדיסטים, הרבה מהם טורקים. עד כדי כך הג'יהאדיסטים בסוריה חייבים לארדואן. ואז, כשיש הזדמנות להכות בכורדים, זה עד הסוף.

‏אלעד: זהו. אלא שכמו שאמרת, התפיסה הייתה שלכורדים יש תמיכה מארצות הברית ולכן אפילו שאל-ג'ולאני בשלטון, ואפילו שארדואן מושך בחוטים, לא היכו בהם, לא נגעו בהם. וכאן, אנגל, נעשה לרגע עיקוף, סוג של סטייה הצידה. אני רוצה לדבר איתך על פגישה שנערכה בתחילת החודש, פגישה שזכתה לכינוי "פסגת פריז". וזו פגישה לא ראשונה מסוגה, אבל פגישה כן מעניינת בין נציגים מישראל, מסוריה ומארצות הברית. כנראה הפגישה הכי מתקדמת, בהשוואה לסבבים הקודמים. דוּוח שיש כבר הסכמות שיוקם מנגנון משותף כדי למנוע חיכוכים ואי הבנות בשטח, הפעילות הישראלית בסוריה תיפסק והצדדים יתקדמו לעבר הסכם ביטחוני ואזרחי. לפחות כלפי חוץ, ולכן אמרתי שאנחנו כאילו עושים עיקוף, הפסגה הזאת לא נראית קשורה למה שקרה בתוך סוריה, למה שקרה בין אל-ג'ולאני לבין הכורדים.

‏איתי: ממש לא נראתה קשורה לעניין. הפסגה היא ב-5.1, ב-5 בינואר, ואז ב-6 בינואר מתקפה מאוד מפתיעה, מאוד אכזרית, של הצבא של אל-ג'ולאני על השכונות הכורדיות שבחאלב. חאלב, אחת משתי הערים הכי גדולות בסוריה. חייבים להגיד, היא לא חלק מהישות הכורדית שבצפון המדינה, אבל, אתה יודע, הכורדים חיים גם באזורים מחוץ לרוז'אבה, שאגב, הכורדים שם מונים כמעט חצי מיליון בני אדם. ובטיהור אתני אכזרי ביותר מעיפים את כולם מחאלב, עושים טיהור אתני. כבר אז הכורדים עושים אחד ועוד אחד שלהם. כן, בוא נדגיש - שלהם. איך זה קורה אחרי הוועידה? כי הייתה הסכמה שאפשר לעשות טיהור אתני בכורדים.

‏אלעד: זהו, אז תסביר לי איך הכורדים רואים את זה מהצד שלהם. יום אחד יש פגישה בין ארצות הברית, ישראל וסוריה, ולמחרת אל-ג'ולאני פותח במתקפה נגדם. מה הם אומרים על זה?

‏איתי: אז, "האמריקאים בעצם בגדו בנו. הם נטשו אותנו". והשליח של טראמפ למזרח התיכון, טום באראק, מאוחר יותר, בטוויטר תהיה הפרידה הזאת שהוא יגיד, "הכורדים מילאו את תפקידם, תודה רבה, זה היה תפקיד גדול. אנחנו כבר לא צריכים אותם, יש סוריה חדשה ואני מאחל לכם הצלחה בהשתלבות באותה סוריה חדשה".

‏ויחד עם האמריקאים, היו שם ישראלים, ששוב, על פי נקודת המבט הכורדית, הנהנו בהסכמה. למה? כי לישראלים היה דבר אחד חשוב, כפי שישראל הדגישה תמיד, "אל תיגעו בדרוזים. הדרוזים הם אחים שלנו, בסוּוֵידא. אנחנו נגן עליהם כפי שהגנו פעמים קודמות. ובכלל אל תתעסקו עם הדרום, גם באזורים שאינם דרוזים, כמו העיר דרעא שקרובה יחסית אלינו ולירדן, אל תתעסקו". זאת אומרת, מנקודת מבט של אל-ג'ולאני, "נעזוב את הדרום, כי זה מעצבן את ישראל עם כל הנשק ואמצעי הלחימה שלה, אבל בצפון קיבלנו 'קארט בלאנש' לעשות מה שאנחנו רוצים". וזה מה שהכורדים אומרים, וזה מה שהכורדים בעיתונים שלהם כותבים. ומכאן ההודעות שאני מקבל, זאת אומרת, "אתם שמעתם איך מוכרים אותנו. לא רק שלא עזרתם, לא רק שלא באתם לסייע, אפילו לא אמרתם: 'תיזהרו, הולכים לעלות עליכם'".

‏אלעד: זהו, שבישראל כמובן לא מאשרים שידעו על המתקפה מראש, בטח לא מאשרים שהיה איזשהו דיל, ממש לא. ובקשר לארצות הברית, יש סיפור שפורסם בארצות הברית, אפשר אולי להסיק ממנו שהאמריקנים לכל הפחות עצמו עין אל מול המתקפה של אל-ג'ולאני. כי בזמן שהחיילים שלו תקפו את הכורדים, גורמים אמריקאים העבירו אסירי דאעש מבתי הכלא של הכורדים לעיראק. כלומר, יש כאן איתות אמריקני מאוד ברור שמה שמעניין את ארצות הברית זה לא כל כך הכורדים כמו האסירים של דאעש. ויש כאן איתות אמריקני גם מאוד ברור שהכורדים, לדעת ארצות הברית, לא מסוגלים כבר לשמור על האסירים האלה.

‏איתי: כן. תראה, יש את הבתי כלא של האסירים של דאעש, שהייתי בהם וביקרתי אותם. זה באזור ברוז'אבה שבצפון סוריה שנקרא חאסאקה. עכשיו מה קרה? בתי הכלא האלה נפרצו.

‏[הקלטה בערבית - קריאות אללה אכבר, צעקות]

‏איתי: וכמה מאות מהג'יהאדיסטים של דאעש, האנשים הכי איומים - כשראיינתי אותם הם בגאווה סיפרו איך הם עורפים ראשים, איך הם משתמשים בכוונה בסכין קהה ולא חד כדי להסב יותר סבל לקורבן, איך התפקיד של האישה הכורדית, או הכופרת האחרת, זה להוות שפחת מין לג'יהאדיסטים הקדושים שלנו, כי ככה כתוב לנו. האנשים האלה בורחים מהכלא. משתחררים. חלק נתפסים, חלק לא.

‏עכשיו, כל צד מאשים את השני. הכורדים אומרים, "הג'יהאדיסטים של אל-ג'ולאני שחררו, שחררו אותם כי זה מעין אחים". אני חייב להגיד לך גם, שאני בקשר עם מפקד הכלא שביקרתי, הכלא של אסירי דאעש, הוא אמר לי בשנה האחרונה שהם מרגישים על מזוודות כי "אחד משלנו תפס את השלטון". אותם הכוחות של אל-ג'ולאני אומרים, "לא, זה הכורדים עצמם שחררו את הכלא". ואני חייב להגיד לך - יש בזה משהו. הכורדים תמיד ניסו להפחיד את העולם, ובעיקר את ארצות הברית - זאת אומרת, "במיי דיי, כשכולם יעזבו אותנו, אנחנו…" - ובשטח הכורדי מוחזקים כל האסירים של דאעש, זה יותר מ-7,000 האנשים הכי מסוכנים במזרח התיכון - "אם אתם לא איתנו - אז אנחנו מסירים אחריות".

‏והם אומרים שברגע שהג'יהאדיסטים של אל-ג'ולאני כובשים לנו את המדינה - עבור הכורדים זאת המדינה שלהם - אני צריך את הלוחמים שלי שיצאו להגן, אין לי מספיק כוח אדם כדי להגן על בתי הכלא האלה, וככה הם משתחררים. רצו שהאמריקאים ברגע האחרון ייבהלו ויגידו, "טוב, נעזור לכם, הכורדים". לא. והאמריקאים, אגב, ההודעה הזאת בטוויטר של טום באראק, השליח של טראמפ למזרח התיכון - ש… אתה יודע, "הכורדי עשה את שלו, הכורדי יכול ללכת", זה פחות או יותר הרעיון. אז מה שנשאר לנו האמריקאים לעשות, זה להעביר העברה בטוחה [מוזיקת רקע] של כל הג'יהאדיסטים של דאעש מבתי הכלא, שמצויים באזור שיכול להיות תחת מרחץ דמים בימים הקרובים, נעביר אותם לעיראק, שם אפשר לשלוט בהם טוב יותר.

‏[מוזיקת רקע מסתיימת]

‏אלעד: חסות אחת וממש מיד חוזרים.

‏[חסות]

‏אלעד: בתחילת החודש, יום אחרי שהנציגים מסוריה, ישראל וארצות הברית נפגשו בפריז, הכוחות הג'יהאדיסטים של אל-ג'ולאני פתחו במתקפה נגד תושבים כורדים במדינה. ואנגל, זו הייתה מתקפה אכזרית. מה בדיוק קרה שם?

‏איתי: אז ההתחלה הייתה בראקה ובדיר א-זור. ואחרי שכבשו את הערים הגדולות האלה, המון שבטים ערבים ובדואים הצטרפו לחיילים של אל-ג'ולאני. הכל נעשה אכזרי בצורה שממש קשה לתאר, אבל נתאר כי אין ברירה. והם בעצם, כרגע, כבשו את רוב השטח של רוז'אבה והכורדים נותרו בעצם נתונים במובלעות, הם מנותקים האחד מהשני. תחשוב שיש לך במערב עיר ומחוז שנקראים קובאני, במזרח יש לך עיר ומחוז שנקראים קמישלי. יש חברים שלי מקובאני שקרובי המשפחה שלהם בקמישלי והם לא מסוגלים להגיע אליהם. גם הרבה מהטלפונים ומהאינטרנט מנותקים, כי זה על הגבול עם טורקיה וטורקיה דואגת לשתק אותם. והם אומרים, "הג'יהאדיסטים בדרך, בדרך אליי, בדרך להורים, כרגע אין לנו רצף טריטוריאלי שמאפשר להגיע אחד לשני".

‏אלעד: מעניין. אתה אמרת שהצטרפו עוד קבוצות לחיילים של אל-ג'ולאני. כלומר מה, הוא הצליח לשכנע עוד כוחות, עוד פלגים בתוך סוריה להילחם לצדו נגד הכורדים?

‏איתי: תראה, תדמיין את המשולש הזה של רוז'אבה - מדינה מאוד שופעת, אגב, בין הפרת והחידקל, עשירה בנפט, עשירה במינרלים, זה מעין אסם התבואה של סוריה. היא גאוות הכורדים שם, כי הם הצליחו להשיג את הטריטוריה העצומה הזאת, כשהם כבשו שטחים מדאעש. עכשיו, ברגע שכבשת שטחים מדאעש, אז זה מאוד מרשים, ואתה הכורדי שולט בהם, אבל יש גם שטחים של ערבים סונים שלא אוהבים אותך. הם יתנהגו כאילו הם בסדר איתך אבל הם לא ממש אוהבים אותך. הם יחכו לכוח כזה כמו של אל-ג'ולאני שיגיע.

‏אז יש ערים כמו ראקה, וראקה הייתה גם הבירה של דאעש בסוריה. יש עיר נוספת שקוראים לה דיר א-זור. בשתי הערים האלה יש רוב ערבי מובהק, שהוא התנהג בנימוס ב-10 השנים האלה תחת הישות הכורדית [מוזיקת רקע], אבל ברגע שהגיעו הכוחות של הצבא הסורי של אל-ג'ולאני, אתה ראית איך הם עורקים מיד משורות הכורדים. חלק היו שוטרים, חלק חיילים, חלק סתם פקידי ציבור, אל אל-ג'ולאני, מריעים להם, ובועטים והורגים את אותם כורדים וכורדיות שלכאורה שיתפו איתם פעולה. הכיבוש הלך מהר מאוד. הכוחות הכורדים, גם אם אני מדבר עכשיו מנקודת מבט ניתוח צבאי טהורה, מאוד איכזבו, בעיקר את בני עמם. כי היו ציפיות גדולות שאנחנו בעצם הרבה יותר חזקים, אפילו מהצבא הסורי, ואיך כשלנו ואיך נגמרנו ביומיים.

‏אלעד: זהו, אז תסביר לי את זה. כי אנחנו דיברנו כאן אתה ואני המון פעמים, על סוריה וגם על הכורדים, אתה בכל פעם התפעלת מהגבורה, מהיכולות של הלוחמים ושל הלוחמות שפגשת באופן אישי. והנה בפרק זמן של שעות הם איבדו את האחיזה ברוב השטח שהם החזיקו בסוריה.

‏איתי: תראה, אף פעם לא נתנו להם להתקדם יותר מדי. למשל, אף פעם לא נתנו להם לבנות נמל תעופה. כל הישות הכורדית הזאת - מצפון לה זה טורקיה. טורקיה תתנהג לכורדים, סליחה, כמו שאנחנו נתנהג לאפשרות שלפלסטינים יהיה שדה תעופה, בטח לא שדה תעופה צבאי. לא יהיה להם שום סיכוי. אבל כשאני אומר טורקיה - טורקיה מפעילה את הג'יהאדיסטים. שארדואן, שהוא מוסלמי סוני והוא שנא את בשאר אסד העלווי - שזה פלג באיסלאם השיעי - הוא תמך במורדים שניסו להפיל את אסד, אבל הוא נתן להם כסף ואמצעי לחימה לא רק שיפילו את אסד, אלא שיפילו את הישות הכורדית שהוא כל כך שונא בצפון סוריה.

‏אז ברגע שיש פעולה צבאית כזאת, המון מזה זה טורקיה. החיילים של אל-ג'ולאני הם לא גיבורים, הם, סלח לי, חיות אדם. זה אורגיה של טבח מה שהם עשו, אבל זה לא יביא להישגים צבאיים. את ההישגים הצבאיים - לזה אחראית טורקיה, עם הכסף, עם המודיעין, עם הסייבר, עם שיתוק הטלפונים וכל המערכות האלקטרוניות של רוז'אבה. "צאו לדרך, אנחנו פה לכל מה שאתם צריכים". והנה, מתחילה ההשמדה של הישות הזאת, של הישות הכורדית. ואני חייב להגיד לך אלעד, אני באופן אישי עצוב גם בצורה בלתי רגילה.

‏אלעד: תפרט, מה… מה תופס אותך במה שקורה שם?

‏[מוזיקת רקע]

‏איתי: קודם כל התמונות שאתה רואה משם, למי שמסוגל לראות את זה, כי זה באמת בלתי אפשרי, זה בלתי נתפס. אתה רואה את הג'יהאדיסטים האלה של אל-ג'ולאני במלוא הדר הג'יהאד.

‏[הקלטה - קריאות מהטבח]

‏איתי: זה טבח. הם הורגים בעיקר את הנשים הכורדיות. אתה רואה אותם יורים בנשים אחת אחרי השנייה. אישה אחת מפרפרת, היא גוססת, והג'יהאדיסטים רבים בינם לבין עצמם מי יעשה את הסלפי המחייך ומלא החדווה של איך הוא דורך עליה על הראש, ואיך הוא מראה לה איך זורקים בני משפחה שלה מהגג של הבניין ליד, איך מנפצים פסלים של נשים כורדיות. יש הרבה פסלים של נשים כורדיות שהיו גיבורות המלחמה נגד דאעש. ואחרי שהיא רואה את הכל, וקושרים אותה כדי שהיא תהיה עם עיניים פתוחות ותראה את הכל - אז יורים בה למוות. והכל מלווה בזעקות שמחה. עכשיו אלה נשים, אתה יודע, שאני מתעד מ-2010, ובעיקר בשנים 2014, 15', 16', במלחמה הגדולה נגד דאעש. הן הביסו את דאעש והערך המוסף שלהן היה יותר גדול מהלוחמים הכורדים. למה? כי הן ידעו בדיוק מה זה דאעש ומה זה התפיסות החשוכות שלהם.

‏הרי דאעש, כג'יהאדיסטים, אומרים, "אם אני נלחם ג'יהאד, מלחמת קודש, ונהרג בג'יהאד, אני לא באמת מת - אני מגיע לגן עדן". אבל על פי אותה תפיסה חשוכה, שעל-פיה, סליחה, אבל זה ציטוט של תפיסת העולם של דאעש, אישה, אישה של הכופרים זה יצור נחות, זה לא בדיוק בן אדם. אז אם אישה הורגת אותך, בוא נודה, אז המוות שלך לא מפואר, ואתה לא שאהיד ואין גן עדן. אתה מבין כרגע את הערך המוסף של הנשים? והנשים ידעו על הערך המוסף הזה שלהן, אז בקרב הן תמיד אותתו לדאעש, כזה, "אהלן, אנחנו פה. אם אתה מקבל כדור, זה מנשים". ואיך הן אותתו להם? הן עשו את מה שאנחנו קוראים לו צהלולים, "קולולו". הן אגב קוראות לזה "טילילי", ועם כל הכבוד לנשים המזרחיות שלנו, כשאישה כורדית עושה "טילילי קולולו" אתה שומע את זה מהפרת לחידקל.

‏[הקלטה - צהלולים, קולות מלחמה]

‏איתי: זאת אומרת, זה היה כזה משהו שאתה שומע, ומהדהד לך למאות מטרים, ודאעש קולטים את זה וממש מתחילים לרעוד, בהתנהלות שלהם עם הנשק, כי הם מבינים שעל פי תפיסת עולם שלהם, הנשים האלה השפילו את הג'יהאדיסטים של דאעש. וכרגע, במלחמה הנוכחית, אתה רואה את הג'יהאדיסטים, איך הם משפילים בחזרה את הנשים, איך זה חשוב עבורם לסגור חשבון. זה פשוט לא יאמן. אתה יודע, זה… זה הנשים שהצטרפתי אליהן, זה נשים שתיעדתי, זה נשים שהצילו לי את החיים, אתה יודע?

‏אלעד: כן, זה נורא. ובאמת, הסרטונים שיוצאים משם, ראיתי את חלקם, הם מזוויעים. אבל אתה יודע, אני מנסה להבין, אנגל, מה בסוף האינטרס האמריקני? כלומר, למה שטראמפ יאפשר לאל-ג'ולאני לטבוח ככה בכורדים?

‏איתי: תראה, טראמפ אף פעם לא היה מאוהב בכורדים. הוא כבר נטש אותם פעם אחת ב-2019, אבל אחר כך החזיר לשם חיילים. ואמרו לו, "תגיד, למה אתה מפר את הברית שכרתנו עם הכורדים בימים של המלחמה נגד דאעש?" והוא אמר, "מה זה הכורדים? הם עזרו לי פעם?" היה לו איזה ציטוט מקומם של, "אני לא זוכר שבפלישה לנורמנדי היו כורדים שעזרו לנו נגד הנאצים".

‏[הקלטה]

President Donald Trump: “Somebody wrote a very very powerful article today - they didn’t help us in the Second World War, they didn’t help us with Normandy as an example, they mention names of different battles - they were there, but there to help us with their land and that’s a different thing. And in addition to that - we have spent tremendous amounts of money on helping the Kurds in terms of ammunition, in terms of weapons, in terms of money, in terms of pay…”

‏[ההקלטה נחלשת ברקע]

‏איתי: זאת אומרת הוא לא היה מאוהב בהם מלכתחילה. הוא אמר להם, "בסדר, אתם בסדר, עשיתם את שלכם". אבל הוא, סלח לי, קצת מאוהב באל-ג'ולאני. הוא מאוד מעריך את אל-ג'ולאני, הוא מאוד מעריך את זה שהוא היה ג'יהאדיסט והוא אדם מרשים והוא יכול להחזיק את המדינה, ו"נאחל לסוריה הצלחה בדרכה החדשה". ודרכה החדשה היא דרכו של אל-ג'ולאני - הוא צריך לקחת את כל סוריה יחד איתו, ו… הכורדים כרגע באמת מפריעים, מפריעים לעניין הזה. טראמפ רוצה לסדר מחדש את העולם, שהעולם יהיה מסודר עד כמה שיותר, ולא מחולק לחלקים וקרוע לגזרים. הכורדים - זה מחיר שאפשר לשלם. עם הדרוזים - יש לו את ההתנגדות הישראלית. אתה צריך להבין, דרוזים בסוּוֵידא וגם דרוזים בישראל מתים מפחד כשהם רואים מה הג'יהאדיסטים האלה עושים לכורדים. מנקודת מבט שלהם, והשייח'ים הדרוזים בסוּוֵידא כל הזמן מביעים הזדהות טוטאלית עם הכורדים, גם בגלל שבאמת יש ביניהם קשרים טובים, ברית של מיעוטים, אבל גם בגלל שהם רואים בהם, אולי, את העתיד המזוויע שיכול להיות מנת חלקם.

‏אלעד: תגיד, אז מה בעצם קורה עכשיו?

‏איתי: המצב נכון לעכשיו הוא ככה: בשלושה ימים האחרונים יש לנו הסכם הפסקת אש, שאמור להיות במקסימום, על-פי ההגדרה - חודש. ואז, מנקודת מבט סורית של אל-ג'ולאני, שאמריקאים לחלוטין תומכים בה - אתם, הכורדים, מוותרים על כל אזורי הנפט, אתם מוותרים על כל מה ששווה ברוז'אבה. לא יהיה דבר כזה בעצם, רוז'אבה. אתם תהיו חלק מהצבא הסורי, אבל בניגוד למה שהבטחנו לכם, שיהיו שלוש חטיבות כורדיות ושמאזלום עבדי יהיה סגן שר ההגנה - תשכחו מזה, זה כבר לא על הפרק. עכשיו, אתם לא רוצים את זה? אתם לא מוכנים? אנחנו ניכנס בכם בכל הכוח ואנחנו גם מאבדים את הסבלנות.

‏עכשיו, מדברים במלוא הביטחון. ואל תשכח, אתה יודע, אל-ג'ולאני זה דבר אחד, החיילים שלו זה דבר שני. החיילים שלו זה ג'יהאדיסטים בדם. אם אל-ג'ולאני כבר, אתה יודע, מריח ניחוח אחר של חיים, רעיון אחר של חיים, אתה יודע, כל שועי עולם באים אליו, מבטיחים לו כסף אם הוא מתנהג יפה… החיילים שלו גדלו על ג'יהאד, זאת אומרת על חדוות הג'יהאד. אתה רק צריך לפתוח ולראות איך הם מתגאים. אין להם את החוכמה הזאת אפילו להסתיר את המצלמות שלהם מאיך שהם בועטים בגופות. אגב, אחד הסרטונים שרץ זה איך שחייל של אל-ג'ולאני מתקרב לאותן גופות של כורדים ואומר, "אנחנו נהרוג את כל היהודים פה".

‏[הקלטה - קריאות בערבית]

‏איתי: אתה מבין? הכורדים, מנקודת מבט שלהם, של הג'יהאדיסטים, זה משתפי פעולה עם הציונים. ואגב, חלק משטיפת המוח שהפכה את הכורדים לציונים, בעלי ברית, או אפילו סוכני מוסד של ישראל, זה מהפרופגנדה הטורקית, שהחיילים של אל-ג'ולאני קשובים לה. ומה שמדהים זה באמת, ה… אתה יודע, הכיסוי המינימלי שכל הטרגדיה הזאת מקבלת.

‏אלעד: אתה יודע, זה נשמע לי שהכורדים בסוריה, הם נמצאים בצומת שבו שתי הדרכים בעצם מובילות לאסון, מבחינתם. או שהם יסכימו לאולטימטום של אל-ג'ולאני, יוותרו על הנשק שלהם, יוותרו על השאיפה שלהם לאוטונומיה, למדינה, יצטרפו ויהיו חלק מסוריה החדשה ויהיו גם תלויים באל-ג'ולאני ובג'יהאדיסטים שלו. או הדרך השנייה - שהם יסרבו, ואז הכוחות הג'יהאדיסטים, בתמיכה של טורקיה, כבר מחכים מחוץ למעוזים שלהם, יכנסו ופשוט יטבחו בכורדים. אין שום סיבה להאמין שזה לא יקרה. כלומר, הכורדים בסוריה ממש עם הגב לקיר. ולי נשמע שלא משנה מה הם יבחרו, עבורם זה יסתיים בטרגדיה.

‏איתי: תראה, אתה מתאר יפה את אחת הקטסטרופות הכי גדולות בהיסטוריה המודרנית של הכורדים. הרי החלום שלהם - הם מפוזרים בארבע מדינות. החלום שלהם זה להקים מדינה שתכלול את החלק הטורקי שיהיה צפון המדינה שקוראים לה כורדיסטן, את החלק העיראקי שהוא דרום, את החלק המזרחי בצפון איראן ואת החלק המערבי בסוריה. אם אני אומר את המילים האלה בכורדית: צפון זה Bakur, דרום זה Bashur, מזרח זה Rojhelat ומערב זה Rojava. המילה הזאת שאנחנו מדברים עליה, רוז'אבה, האזור הכורדי בסוריה, זה יהיה החלק המערבי של כורדיסטן הגדולה.

‏והחלק הזה שהיה נראה הכי חזק יחד עם החלק שבעיראק, גוסס. עכשיו, כקריאה אחרונה מגיעים בדרך-לא-דרך לרוז'אבה גם כורדים מעיראק, גם כורדים מאיראן וגם כורדים מטורקיה. כורדים מטורקיה כבר הבעירו עמדת גבול ונוהרים לחלק של רוז'אבה. ואני יכול להגיד לך, גם משיחות עם חבר'ה כורדים ישראלים, אתה יודע, שיצאו והפגינו, והם נורא נורא פעילים ברשת, שחלק חושבים על להצטרף. אז זה מושך לוחמים ולוחמות ומתנדבים מכל העולם. להגיד לך שזה משהו שיכול להחזיק מול… בעיקר טורקיה? לא. אני בדעה שלך.

‏[מוזיקת סיום]

‏אלעד: איתי אנגל, תודה.

‏איתי: תודה אלעד.

‏אלעד: וזה היה "אחד ביום" של N12. אנחנו מחכים לכם בקבוצה שלנו בפייסבוק, חפשו "אחד ביום - הפודקאסט היומי". העורך שלנו הוא רום אטיק, תחקיר והפקה: דניאל שחר, עדי חצרוני, שירה אראל והילה פז. על הסאונד יאיר בשן, שגם יצר את מוזיקת הפתיחה שלנו.

‏אני אלעד שמחיוף, אנחנו נהיה כאן גם מחר.

‏[חסות]

---

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה