אחד ביום - החגיגה של הבנקים

מדינת ישראל נמצאת באחת התקופות הכלכליות הקשות ביותר שידעה: מלחמה ארוכה ויקרה, גזרות כלכליות, יוקר מחייה ששובר שיאים, ריבית גבוהה שלא יורדת ותחושה שהחיים כאן יקרים בצורה בלתי נסבלת. אבל יש רק סקטור אחד שדווקא עכשיו מציג את התקופה הכי טובה שלו אי פעם: הבנקים - שמדווחים על רווחי עתק של מיליארדים, הרבה מיליארדים.

---

תאריך עליית הפרק לאוויר: 27/05/2025.

‏[חסות]

‏[מוזיקת פתיחה]

‏גדעון: היום יום שלישי, 27 במאי, ואנחנו "אחד ביום" מבית N12. אני גדעון אוקו, ואנחנו כאן כדי להבין טוב יותר מה קורה סביבנו. סיפור אחד ביום, בכל יום.

‏מדינת ישראל נמצאת באחת התקופות הכלכליות הקשות ביותר שידעה. מלחמה ארוכה ויקרה, גזרות שמושתות על הציבור חדשות לבקרים, יוקר מחייה ששובר שיאים, ריבית גבוהה שלא יורדת, ובעיקר תחושה שהחיים כאן יקרים בצורה בלתי נסבלת. יש רק סקטור אחד, שדווקא עכשיו, כשהמשק כולו במשבר, מציג את התקופה הכי טובה שלו אי פעם. הבנקים, שמדווחים על רווחי עתק של מיליארדים. הרבה מאוד מיליארדים.

‏[מוזיקת רקע]

‏אז הפעם אנחנו עם יובל שדה, כתב כלכלי ב"תוכנית חיסכון", שואלים איך זה קרה? למה הבנקים מרוויחים כל כך הרבה כסף? ואיך זה שאנחנו, הלקוחות, לא חלק מהמסיבה הזו?

‏[מוזיקת רקע דועכת]

‏שלום יובל שדה.

‏יובל: שלום גדעון.

‏גדעון: בוא רגע נתחיל מהמספרים, כי אלה באמת רווחים מאוד מאוד יוצאי דופן.

‏יובל: כן. אנחנו מדברים בעצם על חגיגת רווחים שהתרחשה בשלושת החודשים האחרונים. בעצם, אנחנו היום נמצאים בתקופה שנקראת "תקופת הדו"חות", זה מתי שהבנקים מפרסמים את התוצאות הכספיות שלהם לשלושת החודשים הראשונים, לינואר, פברואר, מרץ. והם מציגים, במקרה הזה, רווחים שהם באמת יוצאי דופן, בחלק מהמקרים אפילו רווחי שיא. בנק הפועלים הכריז על רווח נקי של 2.4 מיליארד שקלים, גם בנק לאומי הציג תוצאות דומות, גם רווח של 2.4 מיליארד שקלים, אחריו היה לנו את בנק מזרחי עם רווחים של 1.3 מיליארד שקלים, דיסקונט עם רווח של כמיליארד שקלים, וגם הבינלאומי, שהוא הקטן מבין חמשת הבנקים הגדולים, סגר את הרשימה עם רווח של יותר מחצי מיליארד שקלים.

‏גדעון: מה שמעניין, שזה קורה באחת התקופות הקשות של המשק. אנחנו בתוך תקופה של מציאות כלכלית מאוד מאוד מורכבת. איך זה נראה בעולם? איך הרווחים האלה של הבנקים כאן אצלנו, בהשוואה לבנקים בעולם?

‏יובל: אז הרווחיות הזאת של הבנקים הישראלים, היא גבוהה גם בהשוואה בינלאומית. בדו"ח של בנק ישראל שפורסם ממש לפני כמה חודשים, התייחסו באופן ספציפי לסיפור הזה של רווחיות הבנקים, והם טוענים שהרווחיות היא גבוהה, גם ביחס לעבר וגם בהשוואה בינלאומית. הרווחיות הזאת, אנחנו מדברים בדרך כלל בהקשר של בנקים בתשואה להון. זאת אומרת, לצורך העניין, כמה על כל שקל הם מרוויחים, בסדר? זה איזה שהוא מספר שהוא אחוזי. האיחוד האירופי פרסם בסוף השנה הקודמת, זאת אומרת, סוף 2024, ממש לא מזמן, את התשואה להון של הבנקים האירופאים, והוא דיבר על סביב ה-11%, בעצם, של תשואה להון. ולעומת זאת, בישראל, אנחנו מדברים על תשואה שהיא הרבה הרבה יותר גבוהה. בשנים האחרונות זה סביב ה-16% של תשואה, זאת אומרת, 5% יותר מאשר באיחוד האירופי. וכמו שאמרתי, בנק ישראל מזהה את זה, הוא רואה שיש פה איזה שהיא חגיגת רווחיות יחסית גדולה. ואני יכול להגיד גם עוד משהו שאני מכיר, שגם ב-OECD הסתכלו על ישראל וחשדו שאולי יש פה איזשהו משהו חריג, הם חשבו להתייחס לזה בדו"ח האחרון שלהם, של ה-OECD, בסוף כל מיני גורמים בישראל הורידו אותם מלכתוב על זה באופן ספציפי, אבל כן, יש פה אירוע שהוא מדאיג גם את מקבלי ההחלטות, שהם שמים לב אליו, אבל בינתיים הם אומרים, אנחנו עדיין בצד הסביר שלו.

‏גדעון: אוקיי, בנקים אבל בסוף, בנק זה גוף שאמור להרוויח, וזה בסדר שהוא מרוויח, אבל בישראל אלה באמת רווחים מטורפים. אז בוא נחזור קצת אחורה, מתי הרווחים של הבנקים הופכים להיות כל כך גדולים?

‏יובל: אפשר להגיד שהרווחיות הגבוהה של הבנקים הישראלים התחילה בתקופת הקורונה. זאת אומרת, אנחנו היינו במשך שנים ארוכות, בתקופה של ריבית כמעט אפסית, קרובה מאוד לאפס, והרווחיות של הבנקים הייתה עדיין בסדר, אף בנק לא הפסיד, כאילו, לא צריך לחשוב שלפני זה היה פה איזשהו אסון והבנקים קיבצו נדבות, אבל הרווחיות הייתה יותר נמוכה כשהריבית הייתה נמוכה. ברגע שהגיע משבר הקורונה, משבר פיננסי וכלכלי בינלאומי, גם לא רק פיננסי, זאת אומרת, גם שרשראות אספקה, כל הדברים האלה, היה פה… אנחנו כבר שוכחים את הדרמה שהייתה, הדבר הזה הוביל לעלייה עולמית בריבית ברוב המדינות וגם בישראל.

‏[הקלטה ממבזקי חדשות]

‏קרן מרציאנו: "שלום לכם וערב טוב. הריבית במשק שוב עולה, הפעם בשיעור חד של חצי אחוז. בימים הקרובים ההעלאה הזאת תיכנס לתוקף והריבית במשק תעמוד על אחוז ורבע."

News Reporter: “This morning, the federal reserve is expected to stay on its aggressive path toward fighting America’s record high inflation, by raising interest rates for the 4th time this year.”

News Reporter: “The Bank of England on Thursday did its biggest rate hike since 1989.”

‏יובל: ברגע שהריבית התחילה לעלות, ואפילו קצת לפני, כי הבנקים אמרו 'הנה, הריבית הולכת לעלות', אז כבר אז הם התחילו להגיב, הרווחיות של הבנקים התחילה להרקיע שחקים, ואנחנו מדברים על, פחות או יותר, הכפלה של הריווחיות, ביחד עם הגידול של הריבית. זאת אומרת, מריבית כמעט אפסית הגענו לריבית שהיום עומדת על 4% וחצי, והדבר הזה הגדיל מאוד את הרווחים של הבנקים, ואפשר באמת להסביר איך.

‏גדעון: אז בוא רגע תסביר לי את המנגנון הזה, שאולי לכתבי כלכלה הוא ברור מאליו, אבל אני לא בטוח שלכולם, איך עליית הריבית עוזרת לבנק להרוויח יותר כסף?

‏יובל: אז באמת, בנק זה איזשהו מכשיר שבו אתה שם כסף, אני שם כסף, אתה שם כסף, כל מי שמרוויח משכורת או יש לו הון כלשהו שם כסף, והבנק משתמש בכסף הזה באמת בשביל להלוות כסף למישהו אחר. ויש איזושהי כמות כסף מסוימת שנמצאת בתוך הבנק, והבנק משתמש בכסף שיש, באמת בשביל להרחיב את הכלכלה, להשתמש בעצם בכסף הזה כדי שאתה תוכל לקחת הלוואה לעסק שלך והוא יוכל לקחת הלוואה לנדל"ן, ל… כי הוא רוצה לקנות בית, והוא צריך משכנתא. ואני, המטרה שלי, זה שאני יוכל למשוך את הכסף שלי כשאני אצטרך אותו, ולא יגידו לי 'אה, לא לא, הכסף שלך עכשיו אצל גדעון, הוא בדיוק לקח משכנתא'.

‏גדעון: אז בעצם ככה עובד בנק. אנחנו מפקידים את הכסף שלנו בבנק והבנק משתמש בכסף הזה ומלווה אותו לאחרים.

‏יובל: כן, זה עסקה לא מאוד פשוטה לעשות בנק כזה. צריך הרבה מאוד הון כדי שדבר כזה יקרה, והתפקיד של בנק ישראל הוא שהעסק הזה לא יקרוס. זאת אומרת, אם עכשיו כולנו נבוא ונרצה את הכסף שלנו בבת אחת, אז שיהיה כסף לכולם. זה חלק מהסיפור הזה של יציבות של הבנקים, שבנק ישראל מתעסק בו ביום יום. זה אגב, למה הסיבה שאנחנו כן רוצים שהבנקים יהיו רווחיים. כי אתה לא רוצה להיות במצב שבו אתה לא סומך על הבנק שלך. אתה אומר 'אה, הבנק שלי הוא עסק כושל שלא מרוויח כסף, יש פה איזשהו פחד', אתה כנראה לא תשים בו את הכסף שלך, וכל האירוע הזה לא יתפקד. עכשיו, בואו נחזור רגע לנקודה שממנה יצאנו. כשאני לוקח הלוואה מהבנק, וזה לא משנה אם זה למטרת משכנתא, או כי אני רוצה לקנות מכונית, או מכל סיבה שהיא, הבנק גובה ממני ריבית מסוימת. בתקופה שיש ריבית 0 של בנק ישראל, אז הריבית תהיה נמוכה. זה יכול להיות 2%, 3%, 4%, היא תהיה יחסית נמוכה. לעומת זאת, כשהריבית של בנק ישראל עומדת על ארבע וחצי, אז ההלוואה שלי תהיה בריבית יותר גבוהה. היא תהיה 6%, 7%, 10%. זאת אומרת, הבנק יגבה ממני יותר כסף תמורת הסיפור הזה של הלוואה. וזה צד אחד, מפה הבנק עושה את הכסף שלו. עכשיו, ברגע שהריבית גבוהה יותר, היית מצפה שיהיה פה גם את הצד השני. זאת אומרת, כשאני שם את הכסף שלי, אז כשיש ריבית 0, אני לא מקבל עליו כלום. זה הגיוני, פלוס מינוס. אבל כשיש ריבית גבוהה, למה כשאני שם את הכסף שלי, אני לא מקבל ריבית על הכסף שאני שם שם? זאת אומרת, כשאני לוקח כסף, גובים ממני ריבית, אבל כשאני שם את הכסף שלי, לא ממש נותנים לי ריבית. ולכן כשהריבית גבוהה יותר, אז נוצר פה איזשהו מצב שהוא לא סימטרי. הבנק גובה יותר כסף על הלוואות, אבל הוא לא נותן משמעותית יותר כסף על פקדונות, ואז נוצר מצב שהוא מיטיב בעיקר עם הבנק.

‏גדעון: וזה באמת דבר מעצבן. כי אנחנו שמים את הכסף בבנק, אם הוא שוכב בעו"ש, בעובר ושב, אנחנו לא מקבלים עליו שום ריבית, אבל אם אני לוקח הלוואה, אני אשלם עליה ריבית מאוד מאוד גבוהה. כלומר, את הרווח הגדול שלו הבנק בעצם עושה מהפער הזה, נכון? הפער בין הריבית שהוא גובה ממני על המינוס, לבין הריבית הכמעט אפסית שהוא נותן לי על הפלוס.

‏יובל: זה חלק מהעניין. בסוף, הבנק, הוא הוא מתעסק באמת בכל מיני דברים ולא רק על הסיפור הזה של העו"ש, אבל זה סיפור מאוד משמעותי. אירוע נוסף זה כשאנחנו נמצאים במשבר כלכלי, אנשים נוטים לקחת יותר הלוואות. זאת אומרת, ברגע שהמצב הכלכלי קשה, אז אתה… אני לא יודע כמה יצא לך… דווקא כשהתחילה המלחמה היינו שומעים הרבה מאוד פרסומות להלוואות, מחברות האשראי מהבנקים, כל הזמן היינו שומעים את זה. למה? כי אנשים נכנסים לסטרס כלכלי, או אגב, לא רק לסטרס כלכלי. אנשים באמת, איבדו את המכנסיים שלהם בחלק מהמקרים, ואנשים היו צריכים כסף, הדבר הזה מוביל לזה שאנשים לוקחים יותר הלוואות, וברגע שאנחנו במצב של ריבית גבוהה, אז יש עלות הרבה יותר גבוהה להלוואות האלה. זאת אומרת, באיזשהו מקום, בשפה של הכלכלנים, אומרים שהגובה של הריבית זה בעצם מגלם את המחיר של הכסף. ברגע שהריבית גבוהה, אז הכסף יקר יותר, וכשהריבית נמוכה אז כסף זול יותר.

‏גדעון: אז יש פה איזה מין מעגל קסמים כזה, שככל שהמצב הכלכלי של הציבור קשה יותר ואנשים במינוס ולא גומרים את החודש, הם צריכים לקחת יותר הלוואות, יותר כסף מהבנק, והוא בינתיים מגדיל את הרווחים.

‏יובל: נכון. צריך להגיד שיש פה עוד רובד. זאת אומרת, הסיפור הזה של המלחמה, שהוא סיפור שהוא כן ישראלי ספציפי, זה מה שמונע מהריבית שלנו לרדת. זאת אומרת, אם באירופה העלו את הריבית במקביל אלינו בתקופת הקורונה, גם, לשיעור של כ-4%, אז מאז הם כבר התחילו להוריד את הריבית שוב. זאת אומרת, היום הריבית האירופית עומדת על סביב ה-2% וחצי, 2.40, ובישראל אנחנו עדיין על 4.5%. למה? למה זה המצב הזה? בגלל המלחמה והמצב הכלכלי המאוד ייחודי שיש לנו פה, בנק ישראל לא רוצה להוריד את הריבית. כי בעצם ברגע שמורידים את הריבית, אז יש לזה הרבה מאוד משמעויות כלכליות, ובדרך כלל כשאתה נמצא במשבר כלכלי, שוב, זה למה שהעלינו את הריבית מלכתחילה, אתה משאיר את הריבית קצת גבוהה. בגלל המלחמה והמצב הנוכחי שלנו, כל עוד המלחמה נמשכת, הסיכוי שהריבית תרד באופן משמעותי בקרוב, קטנה, ולכן החגיגה הזאת, שהיא תולדה של המשבר הקורונה ואחרי זה המלחמה, היא פשוט… כל עוד המלחמה נמשכת אנחנו ממשיכים באירוע הזה.

‏גדעון: אז איך בכל זאת אפשר לדאוג שהבנקים יעבדו לטובתנו?

‏חסות אחת וממש מייד חוזרים.

‏[מוזיקה]

‏[חסות]

‏גדעון: אנחנו על רווחי הבנקים ששוברים שיאים. יובל, אנחנו יודעים שרווחיות כזו היא משהו שמאפיין שווקים שאין בהם באמת תחרות, אז יכול להיות שהבעיה היא באיך שמערכת הבנקאות הישראלית נראית היום?

‏יובל: אז בישראל היום, באופן רשמי, יש כ-11 בנקים, כולל בנק חדש, שממש מוקם בימים אלו, שנקרא "בנק אש", והבנקים האלה, על פניו, 11 שחקנים זה מעל ומעבר. זה מצחיק, יש פה באמת 11, מצד שני יש פה חמישה. למה יש חמישה? כי רק חמישה בנקים שולטים ב-97% מהשוק. ומתוך החמישה בנקים הגדולים יש לנו שני בנקים, שזה "לאומי" ו"הפועלים", ששולטים על יותר מ-50% מהשוק. זאת אומרת, יש לנו בסוף שוק שאתה יכול להגיד, 'יש לנו חמישה שחקנים גדולים', אבל יש פה שוק מאוד ריכוזי, שנשלט על ידי חמישה שחקנים גדולים, שמתוכם יש שניים שהם מאוד מאוד גדולים. ונראה שאין להם המון מוטיבציה להתחרות על הלקוח. זאת אומרת, אם אנחנו, אנחנו כן רואים שיש תחרות בין הבנקים. אתה נוסע על איילון, אתה רואה שלטי חוצות ענקיים שמדברים נגיד על "בנקאות 24 שעות" או "המנהל של הסניף יתקשר אליך כשאתה הולך לישון", לא יודע, כל מיני דברים כאלה. עכשיו, זה מבורך, זה טוב. אבל מה אתה לא רואה? אתה לא רואה תחרות על הכסף. אתה לא רואה תחרות, 'אנחנו ניתן לכם את ההלוואה בריבית הכי הכי נמוכה'. אתה לא רואה סיפורים בכלל, אתה לא רואה "בנק הפועלים" או "בנק לאומי" וגם לא הקטנים יותר, לא יוצאים בקמפיין של - 'תשימו כסף על העו"ש, אני אתן לכם ריבית של 0.2', אין דבר כזה, זה לא קיים. עכשיו, אתה גם לא רואה דברים יותר פשוטים, אתה לא רואה תחרות על הפיקדונות. זאת אומרת, יש לנו היום, אם אני לא טועה, בנק ירושלים זה הבנק שנותן את הפיקדון הכי הכי גבוה, והבנקים הגדולים בכלל לא משחקים את המשחק הזה, כאילו זה לא מעניין אותם.

‏גדעון: למה בעצם זה לא מעניין אותם?

‏יובל: שאלה טובה. הם כאילו לא מפחדים שאף אחד מהחברים שלהם, מהקולגות שלהם, ולא דווקא… אני משתמש בכוונה במינוח הזה, יעשה איזשהו צעד קיצוני וירעיד את המערכת. עכשיו, אנחנו רואים בחברות, ניקח את זה שנייה לסקטור אחר. לאחרונה הוגשו כתבי אישום של רשות התחרות בנוגע לתיאום מחירים. עכשיו, אני לא אומר שיש תיאום מחירים בין הבנקים, אנחנו לא רואים דברים כאלה, ובטח, בטח שאני לא טוען שיש פה איזשהו משהו פלילי. אבל הרבה פעמים, כשאנחנו רואים שיש רווחיות מאוד מאוד גבוהה בתחום שהוא, לכאורה, אמור להיות תחרותי, החשש הוא שיש פה איזשהו משהו שדומה לקרטל. זאת אומרת ברגע שכולם מרוויחים ואין אף אחד שיש לו אינטרס מאוד ברור לאתגר את השוק, יש פה משהו שהוא, לכאורה, בא על חשבון הצרכן. כי אם היה פה בנק שמציע הצעה מאוד אטרקטיבית, הוא היה יכול לשבור את הבנקים האחרים, אבל אף אחד לא עושה את זה. ועולה השאלה - למה אף אחד לא עושה את זה? ופה אולי יש מקום שהרגולטור, שנקרא לו בנק ישראל, שמעליו אפשר לדבר גם על משרד האוצר והממשלה, היה צריך להתעורר ולהגיד 'חברים, החגיגה הזאת, היא לא, היא לא צריכה לקרות. לא צריך להיות פה מצב שבו כולם מרוויחים ונהנים חוץ מהלקוחות שלכם.

‏גדעון: בנק ישראל הוא הגוף שאמון על הבנקים, אמור לפקח על הפעילות של הבנקים, גם לשמור עליהם ועל היציבות שלהם, אבל גם לשמור עלינו, הלקוחות. איך בבנק ישראל מסתכלים על הרווחים האסטרונומיים האלה?

‏יובל: אז בבנק ישראל מתייחסים באמת לסיפור הזה, של הרווחיות של הבנקים, בשני פנים. מצד אחד, הם מתייחסים לזה שהמערכת הבנקאית הישראלית היא יציבה. זאת אומרת, מבחינת המפקח על הבנקים, המשימה הכי חשובה בשבילו זה שהמערכת הבנקאית לא תקרוס. זאת אומרת, שלא נהיה באיזשהו מצב שנקרא ריצה אל הבנקים, כמו שהיה במשבר הכלכלי המפורסם של שנות ה-20 בארצות הברית, שבנקים קרסו, וגם היה לנו מופעים דומים של זה במשבר הפיננסי של סוף שנות האלפיים. זאת המשימה המרכזית שלו, הוא רוצה לשמור על מערכת פיננסית יציבה, ולכן, ברגע שהבנקים ריווחיים ומתפקדים והם חזקים, אז המשימה המרכזית שלו, אפשר להגיד שהוא עומד בה. עכשיו, המשימה, אני לא אגיד היא משנית, כי הוא כן מתייחס אליה, הוא גם אומר את זה בפירוש, זה הסיפור של הוגנות. אתה יכול להגיד הוגנות, אתה יכול להגיד תחרות, ובהקשר הזה, פה הוא אומר, יש פה אירוע, שמבחינתו הוא מזהה שיש פה איזושהי בעיה של תחרותיות, אבל הוא מנסה בכל מיני צעדים, יש שיגידו עדינים, אולי זהירים מדי, כן להתמודד עם הנושא הזה.

‏ראינו בתחילת המלחמה בעצם שהייתה איזושהי יוזמה של להקל על העמלות של כולנו בגלל המצב הכלכלי הקשה, אם באמת בתחילת המלחמה היה פה אירוע שהוא מאוד טראומתי, ועכשיו, לפני כמה חודשים, בנק ישראל הכריז על איזה שהוא מתווה וולונטרי, הוא אמנם היה וולונטרי אבל כל הבנקים הגדולים לפחות הסכימו לו, שבו הבנקים יחזירו לציבור בשנתיים הקרובות כ-3 מיליארד שקלים, זאת אומרת מיליארד וחצי שקלים בשנה, ויחזירו לציבור בכל מיני אופנים, אם זה ריבית חיובית על העו"ש, אם זה הקלה בעמלות, אולי להקל בעמלה על המינוס. זאת אומרת, כל בנק החליט לעשות את זה בצורה אחרת. יש כאלה שרצו לתת את זה יותר למילואימניקים, יש כאלה שיותר התייחסו למשכנתאות. זאת אומרת, איזה שהוא רצון שלהיטיב עם הציבור בגלל אותה רווחיות מאוד גבוהה של הבנקים. עכשיו נשאלת השאלה, האם בשנה כמו שנה שעברה, שבהם הבנקים הרוויחו, הרוויחו, לא הכנסות, הרוויחו, כ-30 מיליארד שקלים, אז לתת איזה שהוא מתווה סיוע של מיליארד וחצי שקלים לציבור זה מספיק טוב, או שצריך לתת פה איזשהו טיפול שורש, שיוביל לזה שהבנקים לא יגיעו למצב מלכתחילה, שבהם הם הרבה יותר רווחיים מהמקבילים שלהם באירופה. אולי צריך להיות פה איזשהו טיפול מערכתי, ולא רק לגלח מהקצה את הרווחים המאוד גבוהים שלהם ושיחזירו לנו באמת בשוליים.

‏גדעון: אז מה אפשר לעשות כדי לגרום למערכת להיות יותר תחרותית?

‏יובל: אני חושב שזאת שאלה שהיא באמת קשה, והתשובה של בנק ישראל לאירוע הזה היא, שהם לא רוצים לטלטל את המערכת, באמת מאותה סיבה שאמרנו קודם, כי הם מקדשים בראש ובראשונה את היציבות. נגיד, כן היו יוזמות של מיסוי רווחי יתר, זאת אומרת, אם הבנקים מרוויחים סכומים מאוד מאוד גבוהים כמו בתקופות האחרונות, אז הכנסת תוכל לחוקק חוק, לצורך העניין שנתי, שאומר - השנה אנחנו מגלחים 5 מיליארד שקל מהרווחים של כולכם, ולוקחים לקופת המדינה. עכשיו, היוזמות האלה הן בעייתיות. למה הן בעייתיות, לפחות לפי בנק ישראל? הוא אומר, כי אתה לא רוצה שיהיה פה משהו שהוא מגביל לתעשיית העסקים בישראל. אתה גם לא רוצה שיהיה לך כל מיני מתווים חד פעמיים. זאת אומרת, אם אני עכשיו משקיע מחו"ל, שהשקיע בבנק הפועלים או בבנק לאומי, אני לא רוצה להגיע למצב שבו יום אחד הממשלה אומרת, 'אוקיי, אני לוקחת לך ככה מהרווח', יום אחר 'אני לוקחת לך ככה מהרווח'. כאילו, בכללי כל עיסוק של הממשלה, עם הלקחת כסף מהמגזר הפרטי הוא אירוע תמיד.

‏זאת אומרת, אנחנו רוצים לחיות באיזושהי חברה תחרותית שבה הממשלה לא משחקת עם החוקים של, של התחרותיות, ולא משנה אותם כל שנה בהתאם לרווחים של החברות. ולכן יש פה באמת שאלה שהיא מאוד קשה. ואני חושב שמה שצריך בסוף לכוון אליו זה באמת שהשחקנים הקטנים, כמו באמת בנקים כמו One Zero, ירושלים או בנק אש שעכשיו נכנס לעסק, הם באמת יהיו עם שיניים. וזה קשה. זה קשה. לי אין תשובה טובה על איך עושים את זה בצורה כל כך קלה. אבל היום, נגיד חלק מהבנקים האלה הם לא מספיק אטרקטיביים. הבנקים האלה שבאותם… היית רוצה להגיד שאתה בעדם, כי הם הייטק והם חדשים, אתה צריך לצורך העניין לשלם עליהם דמי מנוי יחסית גבוהים, ואני כלקוח, אעדיף בסוף להישאר אצל אחד הגדולים, לשלם עמלות מינימליות ולא לאתגר את המערכת. ויש פה איזשהו… איזושהי שאלה של - איך בנק ישראל או הרגולטורים האחרים, יכולים לגרום למצב הזה להשתנות ולהפוך את הכניסה של השחקנים הקטנים לכניסה שהיא יותר אגרסיבית.

‏גדעון: לסיום אני אשאל אם יש סיכוי שמשהו באמת ישתנה, או שתמיד הבנקים ירוויחו, אפילו ירוויחו הרבה במקרה הזה, ואנחנו נמשיך לשלם להם ריביות גבוהות.

‏יובל: מה שסביר להניח שיקרה, זאת אומרת, אם הבטחות הממשלה לא יתקיימו, ואנחנו לא במציאות של מלחמת נצח, אז ההערכה היא שהריבית תרד באיזשהו שלב. זאת אומרת, בנק ישראל מדבר על כן שתי הורדות ריבית שיתרחשו עוד השנה, זאת אומרת, אנחנו נרד ל-4% ריבית, ובהמשך אולי נוכל באמת להתחבר לעולם שבחוץ ולהגיע גם ל-2% ריבית. לא יודע אם אנחנו נחזור לתקופה של הריבית האפסית, שהרבה מאיתנו מתגעגעים אליה, אבל הדבר הזה אמור להכניס את הרווחים של הבנקים לאיזושהי פרופורציה שהיא שונה, האם זה אומר שעדיין לא צריך לעשות את אותו ניתוח לב פתוח במערכת הבנקאות הישראלית? לא בטוח. כנראה שעדיין צריך להתמודד עם האירוע הזה. זה כאמור לא רק אירוע של ריבית, אלא אירוע של איזשהו מצב שהוא פשוט לא מספיק תחרותי, ואנחנו רואים שכן יש עיסוק בנושא הזה. אנחנו רואים שהכנסת כן מתעסקת בזה, ואנחנו כן רואים איזשהם ניסיונות לאתגר את המערכת הבנקאית, את חמשת הבנקים הגדולים, ונקווה מאוד שהדבר הזה יצליח. זאת אומרת, צריך להיות פה איזשהו שילוב מאוד… שילוב כוחות מאוד ייחודי, שבו הצרכנים יותר חכמים, המתחרים הקטנים של הבנקים הגדולים מצליחים לצבור תאוצה, וגם המערכת, הממשלה, בנק ישראל, מחליטים שצריך להתמודד עם האירוע הזה קצת יותר ברצינות.

‏[מוזיקה]

‏גדעון: יובל שדה תודה רבה.

‏יובל: תודה רבה לך גדעון.

‏גדעון: וזה היה "אחד ביום" של N12. אנחנו מחכים לכם בקבוצה שלנו בפייסבוק, חפשו "אחד ביום - הפודקאסט היומי". העורך שלנו הוא רום אטיק, תחקיר והפקה שירה אראל, הילה פז, דניאל שחר ועדי חצרוני. על הסאונד יאיר בשן, שגם יצר את מוזיקת הפתיחה שלנו.

‏אני גדעון אוקו, ואנחנו נהיה כאן גם מחר.

‏[חסות]

---

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה