top of page

אחד ביום - בג״ץ חוק הגיוס

אחרי שפג החוק שמעניק פטור לחרדים, ועשרות אלפי תלמידי ישיבות איבדו את ההגנה שלהם מפני גיוס - בג"ץ דן בעתירה שהוגשה בנושא וקבע: הגיעה העת לזמן את הצעירים שבגיל השירות, ולהפסיק לממן את לימודי התורה שלהם. ועכשיו נותר לראות איך הפסיקה תיושם, כמה חרדים באמת יעלו על מדים בעקבות ההחלטה, ומה יקרה לאלו שיסרבו להתייצב


 

תאריך עליית הפרק לאוויר: 27/06/2024.

[חסות]

[מוזיקה]

היום יום חמישי, 27 ביוני, ואנחנו "אחד ביום", מבית N12.

[מוזיקה]

אני אלעד שמחיוף ואנחנו כאן כדי להבין טוב יותר מה קורה סביבנו, סיפור אחד ביום, בכל יום.

[מוזיקה מסתיימת]

אמרו, או היו כאלה שהזהירו, שיקרו המון דברים, המון תרחישי אימים יקרו כשהרגע הזה יגיע. אמרו שיבואו לגייס עשרות אלפי צעירים בכפייה, אמרו שרבבות יצאו לרחובות להפגין, אמרו שהממשלה תיפול, אמרו אפילו שהשמיים ייפלו. אבל השבוע בג"ץ פרסם את ההחלטה שלו בנושא גיוס תלמידי הישיבות, ובינתיים… בינתיים, הממשלה לא נפלה, הצבא נשאר אותו צבא, אפילו השמיים נשארו אותם שמיים. מה לעשות? יש דרמות שלוקח להן זמן להתפתח, שלוקח זמן עד שהן משנות את המציאות. [מתחילה מוזיקה ברקע] סוגיית גיוס החרדים לצה"ל היא בדיוק דרמה כזו. אז הפעם אנחנו עם יאיר שרקי עוקבים אחרי הדרמה, וגם מסתכלים קדימה על האופן שבו המציאות החדשה שהתחילה השבוע בישראל, יכולה לשנות את המדינה שלנו קדימה. שלום שרקי.

יאיר: שלום, אלעד.

אלעד: אני מבקש שתיקח אותי ממש צעד צעד. כשבג"ץ עסק בסיבוב הזה במה שנקרא חוק הגיוס או חוק האי-גיוס, מה השאלה שהוא התמודד איתה? מה השאלה שהגיעה לפתחו של בג"ץ?

יאיר: השאלה שהגיעה לפתחו של בג"ץ היא - למה לא מגייסים את החרדים? פשוט, למה צעיר לא חרדי מקבל צו גיוס, וצעיר חרדי לא מקבל אותו? פעם התשובה הייתה שיש חוק. "חוק טל" קראו לו, או "חוק הגיוס", או לא משנה איך תקרא, אבל היו חוקים שכנסת ישראל חוקקה וקבעה, אני לא פוטרת תלמידי ישיבות מגיוס, אני נותנת להם לדחות בשנה את הגיוס שלהם. כל הזמן שהם לומדים, שזה בפועל לפטור בלי להגיד שאתה פוטר. כי כל מה שצעיר חרדי בעולם שבו היה חוק, היה צריך לעשות, זה פעם בשנה להגיע ללשכת גיוס, לחתום שתורתו אומנותו, אומרים לו, "אה, תורתך אומנותך? תבוא בשנה הבאה". גם בשנה הבאה הוא הגיע ואמר "אבל גם עכשיו תורתי אומנותי", "אז תבוא בשנה אחר כך", וכך הלאה, וכך הלאה, ואז כשהוא הגיע לגיל 26, מה שנקרא גיל הפטור, צה"ל אמר לו, "אתה יודע מה, שנה הבאה אפילו אל תבוא, משוחרר, בכל מקרה לא נקרא לך, אתה יכול להישאר ללמוד, אבל אתה גם יכול ללכת לעבוד, גיל 26, נואשנו מזה שיום אחד תתגייס". וזה היה המנגנון. והחוק הזה בוטל על ידי בג"ץ כבר ב-2017, אבל הוארך מלאכותית על ידי בג"ץ עד שהוא פקע, פקע תוקפו, כלומר, המחוקק שחוקק אותו, חוקק אותו עד שנת 2023, באמצע. וכשהוא הסתיים, אז השאלה המשפטית היא שאלה מאוד פשוטה - מכוח מה לאלה אתה שולח צווי גיוס ולאלה לא? תשעת שופטי בג"ץ החליטו פה אחד דבר מאוד פשוט. א', אי אפשר לא לגייס את החרדים, ולכן צה"ל צריך להתחיל לגייס אותם, בהיעדר הסדר חוקי אחר. ב', רשויות המדינה לא יכולות להעביר תקציבים עבור אותם חבר'ה שהם מיועדים לגיוס. אלו שני העקרונות שבג"ץ מניח, עקרונות די ברורים. ובעצם מה שהשופטים עשו השבוע, הם לא חידשו שום הלכה משפטית. לא נקבע שום תקדים, לא נאמר שום דבר חדש. אתה יודע, מדברים על פסיקה היסטורית, נאמר המובן מאליו, שבמדינת חוק צריך לקיים את החוק. זה מה שנאמר, בסך הכול. לכן גם לא ראית שום הבדל בין שמרנים לאקטיביסטים, לא ראית ציוץ! זה תשעה שופטים, אין פסקי דין כמעט כאלה! תשעה שופטים שמדברים בקול אחד, אף אחד לא הוסיף מילה, פסקה, הערונת, דעת מיעוט, דעת יחיד, דעה חולקת על מה שכתב ממלא מקום הנשיא. כלומר, זה היה מאוד ברור, משפטית, אין פה חידושים גדולים. בג"ץ יכול להתווכח כשהכנסת תעשה חוק, אם הוא רוצה לפסול, אם הוא לא רוצה לפסול, אם זה בתחום… שם אתה תראה את סולברג ופוגלמן כבר לא מסכימים. אבל השופטים לא נדרשו לזה, זה בדיוק מה שמתפספס. זאת הייתה החלטה מאוד מאוד רזה, מאוד אפורה. אתה מבין? היא לא עכשיו חידשה איזה חידוש משפטי שלא שמענו.

אלעד: תשעה שופטים קבעו פה אחד את מה? מה החליטו?

יאיר: הדבר הראשון שאני שמתי לב אליו כשקראתי את ההחלטה, זה שבג"ץ בעצם לא אומר מספר. הוא לא אומר למדינה, יש לך רף מינימום, פחות מזה את לא יכולה לגייס. אלא להפך, הוא אומר, לא נתערב, השופטים כותבים את זה, אנחנו לא נתערב בפרטים, אנחנו לא רוצים לגעת בפרטים, רק נותנים כמה רמזים. אתם צריכים שהאופן שבו תגייסו, יהיה בהתאם לשוויון, למשפט המנהלי, לצרכי הצבא. רוצה לומר, אם עכשיו אתם לא מגייסים הרי 67,000, אתם תגייסו כמה אלפים, מיד נדבר כמה, איך מחליטים למי שולחים? איך מחליטים מי מתוך ה-60,000 מקבל צו ומי לא? נעשה הגרלה? נגייס את המבוגרים יותר? את הצעירים יותר? את מי שיותר קל לגייס? את מי שיותר בעניין? זה שאלה טובה. ובג"ץ לא אומר לצבא מה לעשות, הוא רק אומר, אם זה בעצם לצרכי הצבא אני מנחש שהרמז הוא גייסו את הצעירים דווקא, האנשים שעושים סדיר ושהצבא צריך אותם, הוא צריך לוחמים, הוא לא צריך עכשיו אנשים שיעשו שירות עורפי חשוב, בני 25 עם שלושה ילדים, בסדר? זה פחות מה שהוא צריך. וזה צריך לעמוד באיזשהם קריטריונים של שוויון, ולכן יהיה מאוד קשה להסביר למה צעיר חרדי מבני ברק, מישיבה טובה לא קיבל צו, אבל צעיר חרדי מטבריה, מזרחי, מישיבה ככה קצת פחות אליטיסטית, כן קיבל צו. מצד שני, וזו מידע שאני שומע מבכירים במשרד הביטחון, כן, כשהם הולכים לשלוח את הצווים, הם כן ינסו לשלוח למי שבעיניהם כנראה יבוא, וכן ינסו קודם כל להביא את מי שיותר פתוח לרעיון. ואני חושב שזה דווקא יעבור בג"ץ. עכשיו, אתה רוצה לדבר על מספר?

אלעד: כן, בוא נדבר על מספר.

יאיר: אז אמרנו, בג"ץ לא אומר מספר, אבל הוא כן אומר, "מזכיר לכם מה אתם אמרתם לנו בדיון", המדינה אמרה שצה"ל ערוך עכשיו לקלוט 3,000, פלוס ה-1,800 שהוא כבר קולט, סבבה, אז בג"ץ אומר, "אתם אמרתם". וזה… אחר כך היועצת המשפטית כבר מפרשת את מה שבג"ץ כתב, אומרת, זה מספר מיידי, כלומר כאן ועכשיו, וראשוני והוא לא הולם את הצורך של צה"ל. כלומר, אנחנו יודעים שזה לא שהחרדים עכשיו יזרקו איזה 3,000 ככה משולי המחנה ויפטרו מהאירוע. אומרים להם, "זה סיפתח". הם חשבו שזה מה שנקרא, בזה הם פדו את כל השאר, ואומרים להם, לא, לא, לא, לא, זה סיפתח. עכשיו בעצם בשנה הקרובה 3,000 פלוס ה-1,800 לפחות, צה"ל כבר מדבר על זה שהוא יכול להכפיל את היכולת הקליטה שלו ל-6,000. אם אתה עוקב אחרי המספרים שהרמטכ"ל דיבר עליהם, אתה מגיע לעשרת אלפים. עכשיו, אני לא חושב שיש עשרת אלפים שמתגייסים, כן? כלומר, מחזור גיוס היום של בני 18 חרדים הוא כמעט 14,000, בנים. בשנה האחרונה יש כמעט 14,000. אם תלך שמונה שנים אחורה, הם היו עשרת אלפים בשנה, רק ללמדך גם כמה החברה החרדית גודלת, בסדר? זה גידול די מדהים. אם אתה רוצה לדעת כמה חרדים, אגב, קח מספר מעניין, כמה חרדים בנים יש בגיל אפס? כאילו נולדו השנה, שיתווכחו עליהם בעוד 18 שנים, כמעט 30,000 כבר.

אלעד: וואו!

יאיר: בסדר? 18 שנים.

אלעד: אז אתה אומר שאנחנו נתווכח עליהם עוד 18 שנה, אבל בעצם הוויכוח עליהם זה אותו ויכוח שמתנהל גם עכשיו. ואתה יודע מה? פתאום כשאנחנו מדברים, אני חושב על משהו, שרקי, הרי אין חוק, בג"ץ אמר השבוע למדינה "במצב הזה שבו אין סידור חוקי, אז כל צעיר בגיל גיוס, גם תלמיד ישיבה, צריך לעבור הליך של גיוס". הדבר הזה הוא נכון גם רטרואקטיבית? כלומר, אני חושב, כן, אם אין חוק, אז אין גם גיל פטור. אז הצבא יכול עכשיו לנסות לגייס גם את מי שעבר כבר את גיל 26?

יאיר: הוא כבר קיבל פטור. הוא קיבל פטור כשהיה חוק בתוקף. כשהוא נהיה בן 26, הוא קיבל פתק, צֶטלה, שאומר לו, "אדוני, צה"ל, ויתר על שירותך, תודה, המשך הצלחה, לך לעבוד, תעשה, תפרנס, תעשה מה שאתה רוצה בחיים שלך". מי שקיבל פתק כזה, זהו, הוא כבר פטור מגיוס, נגמר הסיפור, הוא קיבל פטור חוקי לחלוטין, כשהיה חוק. הבעיה היא של החבר'ה שטרם קיבלו את הפטור הסופי מצה"ל ובנוגע אליהם בג"ץ שם הקפאת מצב. כלומר, הוא אומר, "מי שלא קיבל את הפטור, אז הוא עדיין מחויב גיוס".

[מוזיקה]

אלעד: חסות אחת, וממש מיד חוזרים.

[חסות]

אלעד: שרקי, אתה אמרת לי ששופטי בג"ץ עסקו בשתי שאלות - למה לא מגייסים צעירים חרדים במציאות שבה אין חוק שמסדיר את הפטור? והשאלה השנייה הייתה, למה המדינה מתקצבת מוסדות של צעירים חרדים שלא מתגייסים לצבא, בניגוד לחוק? בעצם גם למה המדינה מתקצבת אותם, את אותם צעירים? אז בקשר לשאלה הראשונה, הסברת, בג"ץ אמר, כן, כשאין חוק בישראל, אין חוק שמסדיר פטור, צעירים חרדים אמורים להתגייס כמו כולם. וגם בקשר לאותה שאלה שנייה, הייתה תשובה, שאלת התקצוב. גם שם שופטי בג"ץ הכריעו והכריעו פה אחד.

יאיר: נכון, ופה בג"ץ אומר, "הצווים שנתתי באפריל הופכים קבועים". כלומר, אכן, לא היו צריכים להעביר לכם כסף כבר מלפני שנה! כבר מלפני שנה הכסף היה צריך להיעצר, לא הגיע לכם, אבל מה שעבר עבר, ומה שנעצר באפריל, נעצר באפריל, וזהו. לא ניקח כסף שנתנו ולא ניתן כסף שעצרנו. יש סוג אחד של ישיבות, שאם תיקח להם את התמיכה עבור אותם בחורים מיועדי גיוס, ובעצם תשלול להם בכלל את הזכאות לתמיכה כלשהי, הן תקבלנה את התמיכות עד סוף שנת הלימודים הנוכחית בישיבות. אבל לרוב הישיבות, הכסף נעצר כבר, יש שם לחץ אמיתי. הרבנים טסו לאמריקה, ראית את זה בטח. מסע שנור שלא היה כמוהו, זקני הרבנים מארץ ישראל מגיעים, מטוסים פרטיים, מריכוז חרדי לריכוז חרדי. יעד שאפתני ביותר, בטח בסביבת הריבית שיש בארצות הברית, 100 מיליון דולר, אפילו 110 מיליון דולר, שזה בערך מה שהישיבות מפסידות, הישיבות והכוללים בשנה. אבל זה חד פעמי, אתה כל שנה עכשיו תצטרך לגייס כזה סכום. כשהאמריקאים כבר תורמים המון כסף לעולם התורה בארץ. והדבר השני, נגיד פתרת את הבעיה של המוסדות, אבל מה אתה עושה לכל אברך שאין לו מעונות יום? ופתאום זה עוד 1,500-2,000 שקל בחודש על ילד? כלומר, שם כבר אתה רואה שזה פער שיהיה קשה לסגור יותר.

אלעד: אתה נגעת בזה בקטנה, אבל אם אני מסתכל בעצם על חלוקת התפקידים בסיפור הזה השבוע, אז בג"ץ קבע את העקרונות הכלליים, ואחריו באה היועצת המשפטית לממשלה, וניסחה הנחיות לממשלה על סמך העקרונות שקבע בג"ץ. היא תרגמה את החלטת בג"ץ לצעדים קונקרטיים. היא זו שדיברה על כמות, על מספר מתגייסים שצריך לשאוף אליו בטווח המיידי, והיועצת המשפטית לממשלה היא גם זו שפירטה איזה שינויים תקציביים צריכים לעשות עכשיו.

יאיר: היא רומזת קודם כל, וזה בעיניי אם כל ההטבות, זה הסבסוד למעונות יום, לילדי אברכים. מה זה אומר? שילד שאמא שלו עובדת ואבא שלו אברך, המדינה מכירה בזה כמו שני הורים עובדים, והיא מסבסדת את מעון היום, בהכנסה נמוכה מספיק. ובעצם אומרים "לא, לא, לא, אנחנו כבר לא נכיר בזה", אם הגבר אברך, בגיל שמיועד לגיוס, כלומר בין 18 עד 26, המדינה היא לא תיתן לו הטבה על זה שהוא לא מתגייס. וזה הולך לפי היועץ המשפטי של משרד הרווחה לקרות משנת הלימודים הבאה, החרדים בלחץ גדול מנסים להרוויח איכשהו עוד זמן. אגב, תזכורת מעניינת, כשליברמן רצה לעצור את הסבסוד של אותם מעונות יום, מי הציל את החרדים? בג"ץ. עכשיו מעניין מאוד אם החרדים ילכו לבג"ץ ויגידו "זוכרים מה שאמרתם לליברמן? [צוחק] אולי גם אתם ככה תנו לנו עוד שנה בכל זאת להתארגן?" שזה דבר אחד. ויש עוד השלכות, הנחות בארנונה למשל, אבל זה יכול להתפשט לעוד מקומות, וזה חונה אצלה. עכשיו אפשר ללכת לבג"ץ ולהגיד נגיד אם היועצת המשפטית באמת תעצור את התקציבים למעונות יום, זה פגיעה בלתי מידתית בילדים עצמם, ברווחתם, בשלומם של הילדים, שבתוך זה ידרדרו למעונות לא מפוקחים, ומי יודע מה יקרה שם. ואז בג"ץ יכול לבוא ולהגיד "נכון, אני עצרתי עקרונית את הכסף, אבל בגלל שיש פה פגיעה לא מידתית בילדים…" או משהו בכיוון הזה, עילת הסבירות, זו שקמה לתחייה, אולי היא פתאום תעזור פה למישהו. אבל זה כבר, פרטים.

אלעד: טוב, עכשיו בעקבות החלטת בג"ץ, כל אותם עשרות אלפי תלמידי ישיבה בגיל גיוס, הופכים להיות יעד לגיוס לצה"ל, מלש"בים, גם אם הם לא יתגייסו בפועל כולם, כמובן. בג"ץ בעצם אמר שגם אותם הצבא צריך לפגוש, הצבא צריך לנהל מולם איזושהי אינטראקציה, גם אם זה יהיה קשר מאוד מאוד קצר.

יאיר: אם נעשה חשבון בשנה הקרובה, עשרות אלפי צעירים חרדים, בין 18 עד 26, יפגשו גורם מטעם צה"ל. אולי לחצי שעה, אולי לשאלון, אולי לבדיקה רפואית, זה מאוד תלוי באיך צה"ל יתנהג עם הרגע הזה. ובעיניי זה רגע דרמטי, שאני לא יודע אם בצה"ל מבינים את גודלו. כי עד היום כל השיחה הייתה של צה"ל עם הקולקטיב. הם דיברו עם ועד הישיבות, הם דיברו עם חברי הכנסת, זה היה מעל הראש של הפרטים. אף אחד לא בעצם בא למוישה וראובן ואמר להם, "בא לכם אולי מסלול חבצלות? שמעתם על הנתיב החדש ב-8200? רוצים לקרוא איזה פרוספקט על קורס טייס?" אף אחד לא ניהל איתם את השיחה הזאת. הם באו עם הצֶטלה מוועד הישיבות, כבר כתוב, החתימו את כולם מראש, סרט נע, תודה, תודה, תודה, תודה, ביי. עכשיו צה"ל יכול להעביר את הסרט נע הזה אצלו, רק כדי לצאת ידי חובה, כי הוא באמת צריך, אתה יודע, לראות את הפנים של כל החבר'ה האלה, הוא יכול גם לנצל את זה, לתת להם לקרוא משהו, לספר להם על מסלולים, "פתחנו בינה בירוק", "יש פה מסלול קשבות לחרדים".

אלעד: עזוב, אתה יודע, אתה הולך איתי ליחידות של צה"ל, אני חושב על משהו אפילו יותר בסיסי בתרחיש הזה. כלומר, הצבא פוגש את אותם חבר'ה דתיים, תלמידי ישיבות, בפעם הראשונה, והם פתאום יראו שהנה, יש בחדר הפרדה של בשר וחלב, ויש כשרות בד"צ, והכל מותאם עבורם, והצבא זה אולי לא הדבר הגדול והמפחיד הזה שסיפרו להם עליו סיפורי אימה במשך כל כך הרבה שנים.

יאיר: אני מסכים שאם הם יבואו לבקו"ם מותאם, עם ארוחת צהריים בד"צ, ועם מסלול שמתנהל כמו שצריך בכניסה ביציאה וזה, כן, הם יכולים לראות שצה"ל הזה יכול. הוא באמת יצטרך להתאמץ על הדבר הזה, הצבא. ועכשיו אנחנו מדברים על גיוס חרדים, חכה כשנשמע את הפיצוצים, פלוגות מגדריות, הדרת נשים, חכה, הכול עוד יבוא אלינו בסיבוב, וכל מי שצועק עכשיו בדין "גיוס חרדים", צריך להסתכל ביושר בעיניים של החרדים, ולהגיד להם, "אני מתכנן להחזיר לכם אותם חרדים, את החבר'ה שאני לוקח", ולעמוד בזה, ובעיניי זה דבר בסיסי. אבל כן, העובדה שצה"ל פוגש עכשיו את הפרט החרדי, יכולה להיות הזדמנות מדהימה, ויכול להיות שזה יוחמץ וזה יהיה עוד חצי בוקר בירוקרטי שאלה יבואו עם הניילונית, ואלה יקבלו את החתימה, ויתקדמו קדימה.

אלעד: כן, אני מסכים, זה באמת יהיה מעניין, אם כי ההשפעה של הדבר הזה תהיה לטוב ולרע בטווח הארוך. ואני חוזר איתך כאן, לכאן ועכשיו. מה הצבא מתכוון לעשות? עכשיו, הרי חוקית, כל אותם 60 אלף פלוס תלמידי ישיבות, אמורים להתגייס.

יאיר: חוקית, הם כולם דרושי גיוס, וזאת שאלה טובה, מה יקרה עם הדרושי גיוס האלה? כלומר, בהינתן שבטוח צה"ל לא יכול לקלוט את כולם, מה עושים עכשיו? שולחים צו לכולם ובוחרים? זו דילמה אמיתית. אז כן, לפחות 3,000 מהם, בתרחיש הכי ממעיט, יקבלו צו, יש פרשנויות משפטיות שמדברות על 12 אלף שיקבלו צו בנגלה הראשונה, ובוא נראה איך צה"ל מתחיל לגייס. ובאמת, השאלה עכשיו היא, איך תתורגם ההחלטה של בג"ץ ברמת חיי היומיום של החבר'ה האלה? כלומר, האם כדי לחשב עריק אתה צריך לקבל צו ולא להתייצב? או שעצם זה שאתה במחשב לא התגייסת, אתה כבר…? הפרשנות הרווחת היא אגב שאתה צריך לסרב אקטיבית לאיזשהו צו. אבל כן, זה כבר יהיה פחות נעים, כל מפגש עם המשטרה, יכול להיות הפניה למשטרה צבאית, כל מעבר בנתב"ג, אתה לא יודע אם יתנו לך לצאת, לא יתנו לך לצאת, דברים מהסוג הזה.

ולא דיברנו מילה על פוליטיקה [צוחק], אבל כל זה קורה, במשמרת של המפלגות החרדיות, מהימין, המלא, מלא, מלא, מלא, אלף פעם מלא. כל כך מלא, שהחבר'ה שלהם, המשימה הבסיסית, אתה יודע, בהסכמים הקואליציונים היה כל מיני דברים; היה חשמל כשר לשבת, ומימון לגניזה, ותופינים למשרד ירושלים ומסורת, הכל היה. אבל אתה יודע, הדבר הבסיסי, הג'וב שבגללו החרדים נשלחים אל הכנסת, או הג'וב שבגללו הח"כים החרדים נשלחים אל הכנסת, הוא לקיים את עולם התורה! את הדבר הזה, רק את הג'וב האחד הזה, בו הם כשלו.

אלעד: אז תגיד, שרקי, מה התוכנית? אם יש בכלל תוכנית? איך בעצם ש"ס, יהדות התורה, אתה יודע מה, איך נתניהו, שרוצה לשמר את הקואליציה שלו, איך כל אלה מתכוננים להתמודד עם המציאות החדשה הזו? מה, הכוונה היא לחוקק בכל זאת את אותו חוג גיוס מהכנסת הקודמת שהחילו עליו דין רציפות, ופשוט לקוות שבג"ץ יאשר אותו?

יאיר: יש המון יתרונות בלהעביר חוק, כי אז יש בסיס משפטי לזה שאתה לא מגייס אותם. אפילו אם בעוד שנה בג"ץ יגיד שהחוק לא חוקי, אבל הרווחת שנה. אממה, שאי אפשר להעביר את החוק הזה. כלומר, יכול להיות שנתניהו פתאום יכפה איזה משמעת קואליציונית שלא הייתה כמוה, אבל את חוק הרבנים הם לא הצליחו להעביר, אז למה שאת חוק הגיוס הם יצליחו להעביר? יולי אדלשטיין כבר אומר "רק הסכמות רחבות", ורשימת המתנדבים למרוד בנושא הזה בליכוד היא ארוכה מאוד, מניר ברקת ועד, לא יודע, דני אילוז, וכל החבורה באמצע, רביבו ודלל וביסמוט והלוי. אלו ליכודניקים שלא בקלות יצביעו בעד חוק פטור מגיוס, אם הוא לא יוחרף בצורה משמעותית. והחרדים עצמם, אני לא רואה אותם מצביעים בעד חוק כזה. אז נכון שאולי הדבר הפיקח לעשות זה כרגע לרוץ ולהתאבד על החוק הזה, אבל יש סיכוי שלא תצליח, ואם לא תצליח, יכול להיות שזה שבר שהקואליציה לא תצלח אותו. ולכן אם אתה שואל אותי מה האינטרס של ביבי? ארבעה שבועות לגלגל בדיונים, ולצאת לפגרה בלי להעביר חוק. לא להעמיד את הליכודניקים במבחן שהם לא יכולים לעמוד בו. כי זה מבחן שיכול להקריס לו את הקואליציה. הוא צריך איכשהו שהחרדים, עם הכסף שהרבנים הביאו, יגידו, "וואלה, נכיל בינתיים את הסיטואציה". והוא גם אומר להם, "תשמעו, חברים, זה לא אני, זה בג"ץ". אפילו כשהם כועסים עליו על הרפורמה המשפטית, הוא אומר להם, "חבר'ה, למה רציתי רפורמה? כדי לעזור לכם מפני הבג"ץ האלה!" כלומר, הכל היה בשבילכם, ידידיי, שותפי הטבעיים והאהובים, כפו עליי, מה לעשות?

[מוזיקה]

אלעד: טוב, הנושא הזה עוד יעסיק אותנו בטוח. שרקי, תודה.

יאיר: תודה, אלעד.

אלעד: וזה היה "אחד ביום" של N12. אנחנו מחכים לכם בקבוצה שלנו בפייסבוק, חפשו "אחד ביום - הפודקאסט היומי". העורך שלנו הוא רום אטיק. תחקיר והפקה, שירה אראל, דני נודלמן, עדי חצרוני ודניאל שחר. על הסאונד, ספי רוזנבלט. יאיר בשן יצר את מוזיקת הפתיחה שלנו.

אני אלעד שמחיוף, אנחנו נהיה כאן גם בשבוע הבא.

 

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה

7 views0 comments

Comments


bottom of page