חיזבאללה תכנן בתחילת השבוע מתקפה גדולה נגד ישראל שסוכלה ברובה, אבל שגם לא הייתה קרובה למימוש היכולות של הארגון. כי לחיזבאללה יש עוד קלף שהוא שומר קרוב לחזה - המנהרות. רשת תת קרקעית שמציבה בפני ישראל שורה של אתגרים. אז הפעם אנחנו עם טל בארי, מנהל המחקר במרכז עלמא וד"ר דפנה ריצ'מונד ברק, מומחית למנהרות לוחמה מאוניברסיטת רייכמן, על המנהרות של חיזבאללה.
תאריך עליית הפרק לאוויר: 27/08/2024.
[חסות]
[מוזיקת פתיחה]
אלעד: היום יום שלישי, 27 באוגוסט, ואנחנו "אחד ביום", מבית N12.
[המוזיקה ממשיכה]
אלעד: אני אלעד שמחיוף ואנחנו כאן כדי להבין טוב יותר מה קורה סביבנו, סיפור אחד ביום, בכל יום.
[המוזיקה מסתיימת]
אלעד: בשנת 2018 התחיל לפעול באזור התעשייה בתפן "מרכז עלמא". זה מרכז מחקר חינוכי, ללא מטרות רווח, א-פוליטי, וכל העובדים שלו הם תושבי הצפון. ההתמקדות של המרכז היא באתגרים הביטחוניים של ישראל בחזית הצפונית.
טל: עיקר המיקוד שלנו היה למעשה לבנון אל מול חיזבאללה, וכל מה שקורה בלבנון, במה שנקרא מדינת חיזבאללה, אל מול מדינת לבנון.
אלעד: טל בארי, הוא מנהל המחקר ב"מרכז עלמא", ובשש השנים האחרונות הוא ראה איך הכותרת הזו, האתגרים הביטחוניים של ישראל בצפון, איך היא הולכת ומשתנה. היא השתנתה כי האתגרים הלכו והשתנו, הלכו והתרחבו, אפשר אולי אפילו לומר, האתגרים הלכו ונהיו מסובכים יותר.
טל: החל מ-2018, למעשה אתה בשלהי מלחמת האזרחים בסוריה. זאת אומרת, הקשב של הציר השיעי, ובעיקר חיזבאללה, לאט לאט מתחיל לרדת מסוריה, כי לצערנו הציר השיעי מנצח בסוריה, וחיזבאללה מתחיל לחזור ללבנון.
[מוזיקה שקטה]
טל: ואז אתה מתחיל לגלות, לקראת 2020, שפתאום יש לך עוד פעילים שלא היית רגיל לראות אותם על הגבול, אלא פעילים שקוראים להם פעילי יחידת רדואן, שפתאום מתמקמים לך על הגבול.
אלעד: שנים שהוא חוקר את האיומים מצד חיזבאללה ומפרסם פרסומים. "מכון עלמא" הצליח לא פעם להעביר ולעצבן את נסראללה בשורה של חשיפות שחשף. באחד הסרטונים המאיימים שהוציא חיזבאללה, הם התמקדו במשרדים של "מכון עלמא", כאילו כדי לומר, "אנחנו יודעים איפה אתם נמצאים". אבל למרות הכל, המחקר שם נמשך. ואפשר לומר שטל מכיר מצוין את האיומים מהצפון ואת היכולות של חיזבאללה. לכן, זה מאוד ברור לו שהתגובה של חיזבאללה, זו שתוכננה לתחילת השבוע, זו שבחלקה הגדול סוכלה על ידי ישראל, התגובה הזו לא קרובה בכלל למימוש הפוטנציאל והיכולות של ארגון הטרור.
טל: אנחנו, כמו שאנחנו מבינים את זה, חיזבאללה מלכתחילה תכנן תגובה מוגבלת. הוא תכנן תגובה של ירי של מאות רקטות לצפון. ובמקביל, שיגור של נשק מדויק למרכז. עכשיו, צריך לזכור שבסוף חיזבאללה, למרות תקיפת המנע, שהייתה יחסית רחבה באזורים של… רחבים בדרום לבנון, הם עדיין הצליחו לשגר מעל כ-200 רקטות. זה סדר גודל של שליש או רבע, תלוי את מי שואלים, ממה שהם תכננו במקור לשגר לצפון בתגובה הזאת.
אלעד: את תשומת הלב של טל, ולא רק שלו, תפס לא פחות מהמתקפה סרטון. סרטון של ארבע וחצי דקות, שבו, בליווי מוזיקה דרמטית וקטעים מנאומים של נסראללה, חיזבאללה העניק הצצה לרשת ענקית של מנהרות עצומות.
[קטע מוקלט ובו נסראללה מדבר בערבית, מתוך הסרטון המדובר]
אלעד: רואים בו, בסרטון, משאית שנוסעת בתוך מנהרה. רואים בו אופנועים, רואים בו מחבלים חמושים, רואים בו כני שיגור של רקטות. ולפחות בעין רגילה, העין שלי כלומר, הוא נראה שכולו עשוי מגרפיקה ממוחשבת. אבל זה לא אומר שהאיום הוא וירטואלי. אנחנו יודעים, גם "מרכז עלמא", גם טל יודעים, שיש לחיזבאללה מנהרות ענק. וגם היום, חלקן לפחות, בשימוש מלא.
טל: אנחנו לצורך העניין, על פי עדויות, איתרנו מנהרה, שהאורך שאנחנו מדדנו, על פי המקטעים של אותן עדויות, הוא כ-45 קילומטר. 45 קילומטר, שחצובים בתוך סלע. מה שאין לך ברצועת עזה. צריך להבין, זה פרויקט ש… מדינה עושה אותו.
[מוזיקה]
אלעד: אז אחרי שישראל מנעה, ובכל זאת הותקפה, ואחרי שנסראללה אמר שבזה תם הסבב, אנחנו נדבר על היכולות שחיזבאללה עדיין שומר קרוב לחזה. האיומים שחיזבאללה מעדיף מסיבותיו לא להשתמש בהם בינתיים. אלו שבמקרה של מלחמה גדולה יותר בצפון, סביר בהחלט להניח שחיזבאללה יעשה בהם שימוש.
אז לזכותו של חיזבאללה ולזכותו של נסראללה, נאמר דבר אחד. הם גלויים, בכוונות שלהם, בתוכניות שלהם, כבר שנים. הם אומרים לנו, בפשטות, לכולם, בדיוק מה הם רוצים לעשות.
טל: חיזבאללה, ואפילו נסראללה עצמו, כבר ב-2012 דיבר על זה בפעם הראשונה, שבכוונת חיזבאללה לפלוש לגליל ולכבוש שם שטחים. ב-2014, הם כבר משחררים באמצעות תחנת הטלוויזיה אל-מיאדין, שזה תחנה ששייכת למעשה להם, כתבה שלמה של מספר דקות, שמראה בצורה מאוד מפורטת, איך הם מתכוונים לעשות את זה.
עכשיו, כשאתה מסתכל על זה ב-2012 וב-2014, אתה אומר לעצמך, "הנה, מלחמה פסיכולוגית, מלחמת תודעה. האם הם באמת מתכוונים לסיפור הזה?" אבל כשאתה בוחן ומבין מה משימת יחידת רדואן, וכשאתה מבין שיחידת רדואן זה תכליתה, לפלוש לגליל, וכשאתה רואה את פעילי יחידת רדואן עוזבים את סוריה, כי כבר אין להם שמה תעסוקה, ומגיעים חזרה ללבנון, ולא סתם מגיעים חזרה ללבנון, מגיעים לדרום לבנון, אתה מבין שמשהו פה מתחיל לקרות.
אלעד: לראות אותם, את חברי כוח רדואן עומדים על הגבול, זה היה דבר אחד. אלא שאז קרה עוד דבר. שנים של מאמץ מודיעיני וטכנולוגי הבשילו, וההבשלה הזו הובילה את ישראל להבנה של מה בדיוק אמור כוח העילית של חיזבאללה לעשות, איך בדיוק אמור הכוח הזה לפלוש לישראל ולכבוש יישובים? במנהרות.
טל: ובסוף צריך להבין, חיזבאללה ייעד את יחידת רדואן לפלוש לגליל, והחיבור עם המנהרות שנחשפו במבצע "מגן צפוני" בדצמבר 2018 פתאום מפיל לכולם את האסימונים כמה זמן חיזבאללה תכנן את האירוע הזה של פלישה לגליל. הוא השקיע בדבר הזה משאבים גדולים מאוד. מה שאנחנו חווינו בדצמבר 2018, זה הקצה של הפרויקט הגדול מאוד של חיזבאללה, במשותף עם הצפון-קוריאנים וכמובן האיראנים, להקים את ארץ המנהרות הזאתי בלבנון, פרויקט שמתנהל מעל שלושה עשורים כבר. מסוף שנות ה-80, וביתר שאת מסוף מלחמת לבנון השנייה.
אלעד: מבצע "מגן צפוני" חשף בשנת 2018 את המנהרות חודרות הגבול שחצב חיזבאללה, ודרכן תכנן להחדיר לישראל כוחות עילית בכמויות עצומות. זה פרויקט ענק, פרויקט מורכב, פרויקט יקר. זה פרויקט שלוקח המון זמן להוציא לפועל. תושבי הצפון בישראל דיווחו שנים שהם שומעים קולות של קדיחות והאדמה רועדת. תושבים בלבנון לעומתם, לפחות חלקם הקטן באופן טבעי, סיפרו שהם ממש רואים את החופרים.
טל: יש לנו עדות כזאת, שאנחנו איתרנו, לפחות העדות הראשונה שאנחנו איתרנו זה מ-2008, שבפירוש תושבים מקומיים, ככל הנראה נוצרים, באזור ג'זין, זה בפחות או יותר כ-50 קילומטר מהגבול, מזהים אנשים שהם מגדירים אותם כמלוכסני עיניים, שעובדים יחד עם חיזבאללה, למעשה מדריכים אותם איך לחפור ונמצאים באתרי החפירה. יש עדויות של הגעה של אנשי חיזבאללה, דרך אגב כולל נסראללה עצמו לצפון קוריאה.
[מוזיקה]
אלעד: אז אפשר לחשוב שבמכון שחוקר את האתגרים הביטחוניים שמציב לנו חיזבאללה ראו איך המנהרות, אלה שחודרות את הגבול, מחוסלות, שמעו את ראשי מערכת הביטחון בישראל מתחייבים שלא נשארה אפילו מנהרה אחת כזו. והנה, הסירו לפחות איום אחד מהרשימה. אז לא, זה לא ממש קרה.
גם אם נצא מנקודת הנחה שהמנהרות חודרות הגבול טופלו כולן, לחיזבאללה יש מנהרות אחרות. יש מי שמרחיק עד כדי כך וטוען שמתחת לקרקע בלבנון, בטח בדרום לבנון מסתתרת לה עוד מדינה.
טל: המנהרות, שהן גולת הכותרת של הפרויקט הזה של ארץ המנהרות של חיזבאללה, זה המנהרות האסטרטגיות. זה מה שראית בסרטון שחיזבאללה פרסם לפני כשבוע וחצי. מנהרות שאם היית, ביקרת במנהרות הכרמל בזמן בנייתם, זה בערך ככה זה, זה אותו גודל מבחינת רוחב ויכולת תנועה, שלמעשה תפקידם, בסוף, לאפשר תנועת כוחות וציוד, כולל על גבי רכבים ומשאיות ממקום למקום, אני מדבר איתך על עשרות קילומטרים.
עוד תפקיד של המנהרות האלה, זה לנהל מתוכם את הלחימה, ולשגר מתוכם את… בעיקר את המערך הרקטי הכבד, מערך הטילים הבליסטיים של חיזבאללה. כשאני מדבר על המערך הרקטי הכבד וטילים בליסטיים, אני מדבר איתך על אותם רקטות וטילים שיכולים להגיע למאות קילומטרים, לכל רחבי ישראל, בדגש על מרכז הארץ.
[מוזיקה]
אלעד: ההדרכה, אמרנו, הגיעה מצפון קוריאה ומאיראן, אבל הידיים העובדות היו מקומיות לחלוטין. זה פרויקט בסדר גודל לאומי של מדינה, והעבודה עליו נעשתה בהתאם.
טל: לחיזבאללה יש מערך בינוי שלם בפני עצמו. מערך בינוי שלם, שהתפקיד הייעודי המקורי שלו היה, למעשה, לשקם מבנים ותשתיות אחרי מלחמות. הגוף הזה נקרא ג'יהאד אל-בנא, נקרא לו לצורך העניין משרד השיכון של חיזבאללה. ואותו משרד שיכון של חיזבאללה מפעיל חברות קבלניות אזרחיות לחלוטין. חברות הנדסה, עם מהנדסים, עם אנשי מקצוע, שלמדו את המקצוע, שהם אלה שלמעשה בונות לחיזבאללה את התשתית הזאתי. ידע, יש להם. כלים הנדסיים, זה כלים אזרחיים וכל דבר, יש להם. ניסיון, יש להם. וגם כסף, יש להם.
[המוזיקה מתגברת]
אלעד: חסות אחת, וממש מיד חוזרים.
[חסות]
כשמדברים על הכוח של חיזבאללה, על האיומים שחיזבאללה מציב לישראל, על הכוונות שלו, אז דיברנו על כוח רדואן, על האיום בפלישה וכיבוש, דיברנו על המנהרות, ושווה להתעכב על החלק הזה, על המנהרות, עוד קצת. כי בנובמבר האחרון עסקנו כאן במנהרות של חמאס, ודיברנו עם דוקטור דפנה ריצ'מונד-ברק, היא מרצה בכירה באוניברסיטת רייכמן, בית הספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה, ומחברת הספר Underground Warfare, היא מתמחה במנהרות לוחמה, והיא נאלצת להתמודד לא פעם עם הבעיות המובנות שבאות עם מומחיות בתחום כזה.
ד"ר ריצ'מונד-ברק: כשמדברים על מנהרות, יש תמיד הרבה מאוד ערפל, אבל כשמדברים על מנהרות חיזבאללה, אתה באמת מצביע על נקודה מאוד חשובה, שיש לנו מעט מידע.
אלעד: דוקטור ריצ'מונד-ברק ביקרה אפילו, במנהרה כזו, במנהרה של חיזבאללה, אחרי מבצע "מגן צפוני", ומה שתפס אותה שם היה דבר שאפשר לקרוא לו מאוד בסיסי, ה-state of mind של מי שיוזם ומוציא לפה על פרויקט כזה. לא כל כך המנהרה עצמה הרשימה אותה כמו מה שהמנהרה הזאת מסמלת.
ד"ר ריצ'מונד-ברק: אתה רואה את זה ואתה מדמיין עד כמה צריך מוטיבציה כדי להגיע לשטח האויב ולהחליש אותו, ועד כמה אתה מוכן להקדיש לזה משאבים ותנאים נוראים, כי בסך הכל אתה צריך להיות מתחת לקרקע לזמן כל כך ארוך. המקום הוא צפוף, המקום הוא לח וחשוך, ואתה מבין שזה לוקח ימים ולילות בעבודה סודית, ושהיא צריכה להישאר מאוד מאוד דיסקרטית כדי לשמור על הנכס האסטרטגי, ופתאום אתה מרגיש את זה בכל הגוף שלך, בכל הדם שלך, אתה מבין עד כמה האויב הזה נחוש להגיע לשטח, בכל מחיר, ובהשקעה של משאבים אנושיים וכנראה גם כלכליים שאין כמותם. וזאת הדרך, אני חושבת, הכי מוחשית להבין את… עם מי יש לנו עסק, ומה זה הכלי הזה.
אלעד: ובכל זאת, כן, נדבר גם על המנהרה עצמה. מנהרות חיזבאללה הן שונות ממנהרות חמאס, בלא מעט בחינות, אפילו בפעולה שצריך לבצע כדי ליצור אותן. בזמן שבעזה צריך לחפור מנהרה, לחפור באדמה חולית ורכה, בלבנון צריך לחצוב אותה.
ד"ר ריצ'מונד-ברק: התהליך של חציבת מנהרה בתוך סלע קשה כמו בגבול עם לבנון, הוא יותר קשה בפני עצמו, כי הרי הקרקע יותר קשה. אבל ברגע שהמנהרה קיימת, היא יותר יציבה. כי הרי הסלע הוא יותר סולידי, יותר יציב, פחות תזוזה, וגם אולי פחות מושפע מתהליכים שקשורים למים. אם יהיה גשם חזק, למשל, הוא לא יקרוס. כלומר, הסלע הזה, בתחילת הדרך הוא קצת סוג של מכשול, למי שרוצה לחצוב או שרוצה לחפור, אבל בסופו של דבר, ברגע שהמנהרה קיימת, או אפילו לא מנהרה, אלא ממש רשת של תשתית תת קרקעית, התשתית הזאת תהיה יותר יציבה ויותר עמידה, אם היא חצובה בקרקע מאשר בקרקע של עזה.
אלעד: במנהרות שנחצבות יש פוטנציאל ליצור מבנים שהם יציבים יותר, הם מורכבים יותר, ארוכים, ומסועפים, גם עמוקים יותר. העבודה על המנהרות האלה קשה, אבל אחרי שכבר ביססנו שלחיזבאללה, יש גם את הכלים, גם את הידע, גם את המשאבים, ובעיקר את הרצון לבצע את העבודה הזו אז אפשר היה, במשך שנים, ליצור בלבנון את מה שבעזה, חמאס יכול היה רק לחלום עליו.
ד"ר ריצ'מונד-ברק: אני אתן לך דוגמה לגבי העומק של המנהרות של חיזבאללה. אנחנו דיברנו על "מגן צפוני" לפני שש שנים כשישראל חשפה את המנהרות, ואז המנהרה הכי עמוקה שישראל חשפה הייתה בעומק של 80 מטר. 80 מטר היה נחשב, ואני רוצה להגיד, עד היום זה עדיין נחשב עמוק מאוד, בסדר? וזה היה באמת מנהרה של חיזבאללה.
עכשיו, בהקשר של עזה זה עדיין מאוד עמוק, אבל יכול להיות שבהקשר של חיזבאללה, 80 מטר זה כבר הסטנדרט. ואולי בשש שנים האחרונות, כמו שאמרתי, עם כלים מתוחכמים יותר, ועם עזרתה של איראן בצורה אקטיבית יותר, פעילה יותר, במיוחד בקטע הנדסי ואסטרטגי, אז אנחנו מגיעים למנהרות עוד יותר עמוקות.
אלעד: או. וזו בדיוק הנקודה. מנהרות עמוקות יותר, הן גם מנהרות בטוחות יותר. מנהרות שמסובך יותר לפגוע בהן. מנהרות שאפשר אולי לנסות לנטרל, אבל יהיה הרבה יותר קשה להשמיד.
ד"ר ריצ'מונד-ברק: יש הבדל גדול בין השמדת מנהרות לבין ניטרול מנהרות. כשאתה משמיד מנהרה, היא כבר אינה קיימת. זאת אומרת, זה לא שהיא לא נוחה לשימוש, או שהרסת חלק ממנה, אלא שפשוט לא ניתן להשתמש בה יותר, ולא ניתן לבנות אותה מחדש, או לתקן אותה כדי לאפשר שימוש עוזר. השמדה של מנהרות זה דבר מאוד מורכב ומאוד קשה. אין הרבה דרכים להצליח לעשות את זה. הדרך הקלאסית, אני רוצה להגיד, שמדינות השתמשו בה עד עכשיו, היא דרך פגיעה אווירית. זאת אומרת, ממש התקפה אווירית. זה מה שארצות הברית עשתה בוייטנאם, וזה גם מה שרוסיה עשתה נגד דאעש, וזה גם, במידה מסוימת, מה שעשינו נגד מנהרות חמאס. ככל שהמנהרות יותר עמוקות ויותר חזקות, כמובן, הנשק הזה, או האמצעי הזה, פחות עובד.
עכשיו, נטרול מנהרה, זה משהו אחר. פה התקרה של המנהרה לא… והדפנות שלה לא בהכרח קורסות לגמרי, וניתן לעשות אולי שימוש חוזר, אולי ממלאים אותה בבטון, ואז אולי אפשר לחפור שוב פעם דרך הבטון. זה ייקח יותר זמן, זה יהיה יותר קשה, זה יהיה פחות נוח, זה יעכב את לוח הזמנים, אבל זה אפשרי, כשיש לך משאבים, זמן, והרבה סבלנות.
אלעד: גם ניטרול של מנהרות כאלה, גם הוא לא דבר קל. היכולת לנטרל מנהרה אחת כזו, או בטח רשת של מנהרות יציבות ועמוקות, היכולת הזו מוגבלת. אפילו לצבא מתקדם וחכם.
ד"ר ריצ'מונד-ברק: נכון. היא מאוד מוגבלת, ואל תשכח שיש כמה שלבים. אתה צריך קודם למפות אותה, לדעת בדיוק איפה היא, כי כרגע אנחנו לא בטוחים בדיוק… ועוד פעם, אני מדברת על חומר שהוא לא מסווג, כן? אבל ממה שאני יודעת, אין לנו מפה מאוד מדויקת של המנהרות של חיזבאללה, אולי יש לנו חלק, אוקיי? אולי מיפינו חלק. אבל אתה צריך למפות אותם, אתה צריך להגיע אליהם, אתה צריך באיזשהו שלב, לאפשר לחיילים גם לרדת בהם, זאת אומרת, באמת להבטיח כניסה בטוחה לחיילים, זה לנטרל את הקרקע עצמו, לשלוח אותם בפנים. אז עד שאתה מגיע לשם, זה כבר יש כמה שלבים של detection, של mapping, של מיפוי, ואז מגיעת השאלה של ניטרול או השמדה, או אפילו, אני רוצה להגיד, לוחמה בתוך המנהרות. מה שלא ראינו הרבה בעזה.
יכול להיות שבשל הגודל של המנהרות של חיזבאללה, אתה צריך לשלוח הרבה מאוד חיילים בבת אחת אל תוך המנהרות האלו, והיא יהיה בעצם ממש פגישה עם האויב אל תוך המנהרה, בקטע של לחימה ממשית, מה שלא באמת ראינו בעזה.
אלעד: וזו, מן הסתם, הסיבה שחיזבאללה החליט לפרסם ימים לפני המתקפה שלו את אותו סרטון חריג. זה די ברור, הוא מנסה להעביר כאן מסר. אם חשבתם שהמנהרות של חמאס מורכבות ללחימה, אצלנו תמצאו משהו מורכב הרבה הרבה יותר. לא מטרו, אלא מדינה תת-קרקעית שלמה. וכן, אין ספק, זה אתגר, ואתגר לא פשוט עבור ישראל, אבל יש בכל זאת כמה נקודות חיוביות, או ליתר דיוק, נקודות שליליות פחות. וזה קורה כשבוחנים את המנהרות בצפון, לעומת אלו שבדרום.
ד"ר ריצ'מונד-ברק: יש אולי יתרון אחד במנהרות של חיזבאללה, לפחות חלקן. שהן לא ממוקמות באזורים שבהן חיה האוכלוסייה האזרחית. ואז יש לך קצת יותר אופציות. ברגע שהאזרחים לא נמצאים מעל פני הקרקע, מעל המנהרות, או שאין לך חטופים בתוך המנהרות, המרחב פעולה שלך, מבחינת המשפט הבינלאומי הומניטרי גם, ודיני מלחמה, קצת יותר משמעותי. ואז אתה יכול להשתמש בנשק שהוא חודר אל תוך האדמה, מה שנקרא thermobaric weapons. אתה יכול להשתמש ב-flamethrower, ואתה יכול להשתמש בדברים שסוחפים, בעצם, את כל מה שיש בתוך המנהרה, ובכך להרוס גם את המנהרה עצמה.
זה מה שרוסיה עשתה בערים של סוריה, כדי לנטרל את האיום של דאעש, ובסוף היא הצליחה. היא בעצם הצליחה לסחוף את ההר, שבו היה גם מנהרה וגם לוחמי דאעש, וכך להתפטר מהאיום.
אלעד: אז אנחנו מדברים על אתגרים, וכאן מגיע אתגר נוסף, איום נוסף, שמציב חיזבאללה. את האיום הזה אנחנו כבר מכירים מצוין, על בשרנו, האיום הרקטי. גם הוא יבוא לידי ביטוי, לפחות חלקו, מתוך המנהרות.
ד"ר ריצ'מונד-ברק: בתוך הסרטון, ה-pièce de résistance, אם אני יכולה לקרוא לזה ככה, זה באמת את היכולת שחיזבאללה מראה לנו, שהיא לשדר טילים מאוד גדולים ומאסיבים, מהתת קרקע, אל השמיים בעצם, אל האוויר, אוקיי? ישראל מתמודדת שנים, עם שיגורים מהתת קרקע, על ידי חמאס. זה לא משהו חדש. אז אולי זה רקטות במקום טילים, אוקיי, זה לא בדיוק אותו טיל, אבל התופעה עצמה מאוד מוכרת לישראל. זה לא אומר שיש לנו את כל הפתרונות, אבל מוכר לנו.
ולכן, זה מפתיע במידה מסוימת, לראות שחיזבאללה מחליט, שהיכולת הכי גדולה שלו, שהוא רוצה לעשות ממנה סרטון, היא שיגור טילים מפני… ממרחב תת קרקעי. זה לא מאוד חדשני. זה לא מאוד יצירתי, ואותי זה לא מאוד מרשים.
[מוזיקה]
אני הייתי יכולה לחשוב על דברים הרבה יותר יצירתיים וחדשניים, שחיזבאללה יכול לעשות מהתת קרקע.
אלעד: וגם ב"מכון עלמא", גם טל בארי, גם שם שמים לצד האתגרים הביטחוניים השונים, שמציב חיזבאללה גם את האתגר הרקטי כאיום מרכזי, אולי האיום המרכזי היום. זה איום מוכר. איום שאם יבוא לידי ביטוי בעוצמות גבוהות, עלול, ללא ספק, לגרום לישראל נזק רב. אבל זה איום שלישראל יש יכולות מוכחות ומנוסות, שבכל זאת יודעות להתמודד איתו.
טל: אם אתה רוצה לנסות לעשות פה איזשהו תסריט, אז אנחנו מעריכים אותו, בשלושת אלפים שיגורים של חימושים כאלה ואחרים ביום אחד, בעשרת הימים הראשונים, ועוד כאלף שיגורים של חימושים בהמשך הימים, אם הסדר גודל של מלחמה איתו תהיה בסדר גודל של חודשיים.
אבל, אחרי שהפחדתי, צריך לזכור שבסוף יש גם מערכי הגנה של ישראל, ויש גם רקטות וטילים שלא פוגעים במטרות, ונופלים בשטח לבנון, וחלקם גם מה שנקרא בלאי, שבכלל לא עובדים. אז אחרי שהורדת את זה, ולמרות הכל עדיין אתה נשאר עם כמות גדולה מאוד שיכולה לפגוע.
[מוזיקה]
אלעד: טל בארי, תודה.
טל: תודה רבה.
אלעד: ותודה לדוקטור דפנה ריצ'מונד-ברק.
וזה היה "אחד ביום" של N12. אנחנו מחכים לכם בקבוצה שלנו בפייסבוק, חפשו "אחד ביום - הפודקאסט היומי". העורך שלנו הוא רום אטיק, תחקיר והפקה, עדי חצרוני, שירה אראל, דניאל שחר ודני נודלמן, על הסאונד יאיר בשן שגם יצר את מוזיקת הפתיחה שלנו.
אני אלעד שמחיוף. אנחנו נהיה כאן גם מחר.
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comentários