אחד ביום - מלחמת ה-AI של המעצמות

טכנולוגית ה-AI מתבססת בראש ובראשונה על שבבים חזקים ומתקדמים, שמקורם במפעל אחר - חברת NVIDIA האמריקאית. שבבים שנשיא ארה״ב אסר למכור לסין - אבל אז, שינה את דעתו. הפעם אנחנו עם דרור גלוברמן, מגיש הפודקאסט ״בזמן שעבדתם״ ומייסד בית הספר ג׳אמפסטארט AI - עם המלחמה הטכנולוגית בין ארה״ב לסין על עתיד הבינה המלאכותית.

---

תאריך עליית הפרק לאוויר: 28/08/2025.

[חסות]

[מוזיקת פתיחה]

אלעד: היום יום חמישי 28 באוגוסט ואנחנו "אחד ביום" מבית N12. אני אלעד שמחיוף, ואנחנו כאן כדי להבין טוב יותר מה קורה סביבנו, סיפור אחד ביום, בכל יום.

[דממה כמה שניות]

שלום צ'אט, מה שלומֵךְ?

צ'אט: [בקול נשי] היי אלעד. אני בסדר גמור, תודה ששאלת. מה שלומְךָ אתה? איך הולך עם כל הפרויקטים שלך?

אלעד: ל-ChatGPT שלי יש מבטא. ולפני ההקלטה הזו איתה, אני ביליתי הרבה יותר מדי זמן בניסיון להעביר אותה לעברית צברית, בלי המבטא האמריקני הזה. בסוף לא הצלחתי, כן, אבל גם חשבתי לעצמי שאולי זה בעצם הקטע, שאולי במבטא הזה תהיה פואנטה.

[עונה לצ'אט] אה, הולך סבבה. אני בדיוק עושה פרק של אחד ביום על מלחמת השבבים ומלחמת העתיד של ה-AI בין ארצות הברית לסין. יש דבר כזה, נכון? אפשר לומר שיש מלחמת שבבים בין האמריקאים לסינים?

צ'אט: לגמרי. ניתן ממש לדבר על זה במונחים של מלחמת שבבים, או לפחות תחרות טכנולוגית מאוד עזה. ארצות הברית וסין באמת נמצאות במעין [הקול הופך לקול גברי] מירוץ חימוש טכנולוגי סביב [חוזר לקול נשי] AI ושבבים מתקדמים, כי מי ששולט בטכנולוגיה הזאת באמת מקבל יתרון עצום. [מוזיקת רקע מתחילה] אז כן, אתה לגמרי בכיוון הנכון עם הפרק הזה.

אלעד: משהו שם קרה בקול שלךְ? הכל בסדר? את מרגישה טוב?

צ'אט: כן, הכל בסדר. אולי היה לי איזה רגע של טון קצת שונה בלי שהתכוונתי, אבל אני מרגישה מצוין. אם יש משהו שמפריע לך או אתה רוצה שאדבר אחרת, תגיד לי בכיף.

אלעד: הייתה לנו שיחה מעניינת לה ולי. היא סיפרה לי כמה חשובים שבבים חזקים ומתקדמים בכל הטכנולוגיה הזו שנקראת AI. היא סיפרה כמה היא בעצמה זקוקה לשבבים האלה כדי לעשות כל דבר, אפילו כדי לדבר איתי. מה שכן, צ'אט לא ממש הכירה את ההתפתחויות האחרונות במלחמת השבבים בין ארצות הברית לבין סין. בכלל, היא לא ממש ידעה להסביר לי איך יכול להיות שהנשיא טראמפ מאוד רוצה לנצח את סין במלחמת ה-AI, [מוזיקת רקע מסתיימת] והוא חושב שהוא יעשה את זה על ידי כך שהוא יעזור לסינים, ימכור לסינים נכס אמריקני אסטרטגי שיעזור לסין לפתח יכולות AI משל עצמה. ועדיין, למרות שהיא ממש לא הייתה בקיאה בהתפתחויות, צ'אט הייתה חד משמעית.

[פונה לצ'אט] אוקיי, אז שווה לעשות פרק עם דרור גלוברמן על מלחמת השבבים בין ארצות הברית לסין, נכון? זה יכול להיות אחלה פרק.

צ'אט: לגמרי. זה נשמע כמו אחלה רעיון. אני חושבת שדרור גלוברמן יוכל להוסיף לזה גם את הזווית שלו, [מוזיקה ברקע] וזה באמת נושא שיש בו המון עניין עכשיו. אז לך על זה. זה בהחלט יכול לצאת אחלה פרק ל"אחד ביום".

אלעד: אז כן, הפעם אנחנו עם דרור גלוברמן, מגיש הפודקאסט "בזמן שעבדתם" ומייסד בית הספר JumpStart AI, ועם מלחמת המעצמות על עתיד הבינה המלאכותית, וגם על העובדה שלצ'אט שלי יש מבטא אמריקני ועדיין אין לה מבטא סיני. צ'אט, תודה.

צ'אט: בכיף, אלעד. תמיד שמחה לעזור. אם צריך עוד משהו או סתם לדבר, אני כאן.

[מוזיקה מסתיימת, דממה כמה שניות]

אלעד: שלום, גלוברמן.

דרור: שלום, אלעד.

אלעד: כשאנחנו מדברים על AI, על הבסיס שעליו מתוחזקת ופועלת כל הטכנולוגיה האדירה הזו, וכל הדברים המדהימים שאפשר לעשות איתה, אז הבסיס הזה הוא שבבים. שבבי AI, אפשר לקרוא להם GPUs, מעבדים גרפים, אנחנו עסקנו בעבר במהפכת הבינה המלאכותית ודיברנו עליהם. אי אפשר בעצם להזכיר בכלל מהפכה או לדבר בכלל על AI בלי לדבר על שבבים.

דרור: חד משמעית, זה המנוע של המכונית הזאת. בלי המנוע זה לא משנה מה בניתָ. וזה נכון לכל השימושים, בין אם לשימושים רפואיים, מדעיים, מחקריים, צבאיים. השבבים האלה הם עמוד השדרה של כל יכולת לבנות מכונה כזאת או תוכנה כזאת, והם נמצאים בכל מקום. אבל הדבר המדהים הוא שאיפה שלא תסתכל, אתה נופל בסוף על אותו שבב, מאותה חברה, וזאת NVIDIA. כלומר, זה תחום ענק שבסוף בסוף בסוף מתנקז למפעל אחד. [מתחילה מוזיקה ברקע]

נכון לרגע זה, היא בעלת שווי השוק הגדול ביותר בבורסה, בארצות הברית ובכלל בעולם, למעלה מארבעה טריליון דולר, מה שנשען גם על המכירות הנוכחיות שלה, אבל בטח על הציפיות ליכולת שלה להחזיק את השוק. היא מספקת 80-90 אחוז משבבי ה-AI של העולם, וכולם מיוצרים, אגב, וזה יהיה עוד נדבך בעלילה, כולם מיוצרים בטייוואן, בחברת TSMC, שהיא היצרנית היחידה של השבבים הללו. א… אז TSMC מייצרת, אנבידיה מתכננת, וביחד הן מוֹכרות לכל העולם, וכל העולם תלוי בהם. אתה יודע, זה מדהים לחשוב על טכנולוגיה שאנחנו רואים אולי כמשהו הכי תחרותי וכולם יכולים להיכנס, ו… נכון? אפס תחרות. הכל בידיים של חברה אחת ומדינה אחת.

אלעד: יש קשר בין אנבידיה לבין הממשל בארצות הברית? כלומר, זו לא חברה ממשלתית, ברור, אבל זו חברה שהיא מאוד חשובה. היא אסטרטגית. יש איזשהו קשר בינה לבין הממשל?

דרור: זה מצחיק. אני רוצה לומר שמצד אחד יש קשר הדוק כבר הרבה שנים, כי ברגע שהתחילה מלחמת הסחר והנגזרת הטכנולוגית שלה בין ארצות הברית וסין, אנבידיה מיד הייתה שם באמצע, פשוט בגלל מעמדה והחשיבות של המוצרים שהיא מייצרת. זה נכון כבר לממשל הקודם א… של ביידן. מצד שני, לפני חודש בדיוק, יצא וידאו שבו טראמפ מודה שהוא גילה לראשונה על חברת 'נַבידיה', כמו שהוא קרא לה.

[הקלטה]

President Donald Trump: “I said what the hell is Navidia? I’ve never heard of it before. He said…”

דרור: וזה, אני מודה שלי זה נורא מוזר, איך ייתכן שנשיא ארצות הברית מגלה רק עכשיו, ממש לפני… בסוף יולי, על קיומה של הענקית הזו שכאמור גם מובילה את הבורסה האמריקאית, גם מובילה את העולם ב-AI, א… שהוא כאמור צומת כל כך חשוב. טראמפ, אגב, באותו נאום מוזר, אמר שהוא רצה לבדוק האם אפשר לפרק את נַבידיה לכמה חברות שונות.

[הקלטה]

President Donald Trump: “I figured we could go in and we could sort of break them up a little bit, get them a little competition, and I found out it’s not easy in that business.”

דרור: ואז הסבירו לו שנַבידיה היא חברה חזקה מדי, שמחזיקה את כל השוק, אז אי אפשר לפרק אותם. אז הוא חושב על דברים אחרים.

[הקלטה]

President Donald Trump: “He said ‘supposed we put the greatest minds together, they work hand-in-hand for a couple of years’. He said ‘No, it would take at least 10 years to catch’em’. If he ran Navidia…”

דרור: עם זאת, שוב, המעמד שלה לא מאפשר לממשל להתעלם ממנה כבר הרבה מאוד שנים. היא בעצם חלק, היום, מאוד משמעותי מהעוצמה האסטרטגית של ארצות הברית כלפי העולם.

אלעד: זהו, אז זה באמת מוזר שטראמפ מספר שהוא לא שמע עליהם, שהוא לא מבטא את השם של החברה כמו שצריך, כי אי אפשר היה להתחמק מהחברה הזו, בטח בשנתיים האחרונות. אז נתחיל בהתחלה, כי הקדנציה הראשונה של טראמפ, הוא השתמש בה כדי לפתוח במלחמת סחר עם סין. כל המדיניות שלו הייתה לא לאפשר לסינים לקנות טכנולוגיה מתקדמת תוצרת ארצות הברית, כי אז סין תוכל להשתמש בטכנולוגיה הזו כדי לעקוף את ארצות הברית ולהשיג יתרון. הגיע הנשיא ביידן. הוא המשיך בקו הזה ושם דגש מיוחד על עניין השבבים. הוא הגביל את אנבידיה, הוא אסר עליהם למכור שבבים מתקדמים לסין, בדיוק כדי למנוע מהם להתקדם במירוץ ה-AI, בניסיון לשמור על אותו יתרון אסטרטגי אמריקני.

דרור: אני חושב שהאמריקאים פשוט הגדירו את השבבים המתקדמים ביותר כעניין בעל משמעות צבאית ואסטרטגית. קצת בדומה אולי לכלי נשק. ואז, יכול הממשל להחליט מה נמכר ומה לא נמכר ולמי. וזה מה שעשו… האמת שכבר התחילו עם זה בכהונה הקודמת של ביידן, להגביל את מכירת השבבים החזקים באמת למדינות שלא מוגדרות כשותפות אסטרטגיות או בטח כיריבות. זה סתם את הגולל על היכולת של אנבידיה למכור לסין את השבבים הכי חזקים, והגדיר לה בעצם גבולות גזרה למה כן מותר למכור. לא היה לה מוצר שמותר למכור בתוך הגבולות גזרה, אבל השוק הסיני גדול הוא והכסף רב, אז למה? חבל. הם רצו לפתח שבב שמתאים בדיוק לגבולות שהגדיר ממשל ביידן. השבב הזה נקרא לא כמו החזק דאז H100, אלא H20. הוא חזק כחצי מה-H100, והוא יועד במיוחד לדרישות של הממשל, כדי שיהיה אפשר למכור אותו לסין.

אלעד: זהו, אז זה עבד בגדול. כשביידן הגביל מכירה של שבבים מתקדמים לסין, באוקטובר 2022, ארצות הברית זינקה זינוק חד. היא החזיקה 74 אחוז מכוח מעבדי ה-AI בעולם. הסינים, שהחזיקו לפני כן 33 אחוז, צנחו ל-14. אלא שהסינים, איכשהו, ידעו למקסם את המנוע הפחות משוכלל, אם אני ממשיך באנלוגיה שלך, שהאמריקנים מכרו להם, את אותו H20, והם הצליחו יחד עם המנוע הזה לייצר אחלה מכונית.

[הקלטה]

Theo Browne: “OpenAI should be scared right now. There’s a new player in the open source battle space that isn’t just close to ChatGPT performance. It’s beating it in a lot of ways and it is comically cheaper too.”

Martin Keen, IBM: “Chances are you’ve heard about the newest entrance to the very crowded and very competitive realm of AI models DeepSeek.”

אלעד: בחודש ינואר האחרון, חברת הבינה המלאכותית הסינית DeepSeek השיקה מודל חדש. המוצר הזה דומה בגדול ל-ChatGPT, הוא מתמחה בפתרון בעיות מורכבות, והביצועים שלו היו פשוט מעולים. הוא הפך לאחד מעשרת המודלים עם הביצועים הטובים ביותר בעולם. וכל זה, גלוברמן, למרות שבסין היו אז שבבים פחות מתקדמים, פחות חזקים. אז תסביר לי מה בעצם קרה כאן? מה, הסינים ידעו לקחת חומרה פחות איכותית, פחות חזקה, ואיכשהו למקסם אותה לתוכנה שהצליחה להדהים את העולם?

דרור: האמת שזה שאלה מצוינת. DeepSeek, שהפתיעה כל כך את האמריקאים לפני חצי שנה כשהוא יצא, הפתיעה בגלל שתי סיבות. אחת כי התשובות שלו לא נפלו מאלה של ChatGPT, ושתיים, באו הסינים ובנו את ה-DeepSeek הזה במה שהם טענו שהיא עלות מזערית לעומת העלות של בניית ChatGPT. 'בנינו את זה בגרושים, בכמה מיליוני דולרים'. זה הפיל את האמריקאים מתדהמה, שאפשר לעשות את כל זה הרבה יותר בזול. ואז החשד שלהם, שהוא כנראה מבוסס, נפל על זה שהסינים בנו את ה-DeepSeek בעזרת שיחה עם ChatGPT. כלומר, הם למדו לא מאפס, אלא נשענו כבר על ChatGPT הקיים, ואמרו למנוע שלהם 'דבר איתו הרבה ותלמד כל מה שהוא יודע, תלמד איך הוא עונה'. כלומר, זה סוג של קיצור דרך להגיע למשהו שלך, אבל זה בעצם קצת הגרסה המודרנית של חיקוי תיק פראדה. אוקיי? [צוחק] להישען על מותג קיים ולנצל את כל מה שהוא יודע. אז אני חושב שהאמריקאים למדו מאז שצריך מאוד מאוד להיזהר, ושוב יש לזה שלל היבטים. זה לא רק מסחרי ומי ישתמש באיזה שירות, אלא בסוף זה גם נהיה צבאי ודיפלומטי ואסטרטגי. אז כן, הסינים יודעים להתחכם גם עם המעט שנותנים להם.

אלעד: והדבר הזה הבהיל את האמריקנים, בצדק. אני מניח שגם הנשיא החדש-ישן שנכנס באותה תקופה לבית הלבן, לא אהב לקבל את התדרוכים על AI סיני שמדהים את עולם הטכנולוגיה. וטראמפ לא ניסה להגות איזו תוכנית דיפלומטית, מתוחכמת, מדויקת. הוא בגדול אמר, 'ככה? אין בעיה, לא נמכור לסינים שבבים בכלל, אפילו לא את השבבים המתקדמים פחות, את אותו H20'.

דרור: אז אני חושב שרואים האמריקאים את הסינים תופסים תאוצה גם עם מה שיש להם, ואומרים לעצמם, 'אז אני לא צריך לעזור להם. שיסתדרו לבד, בוא נכבה להם את השאלטר א… ולא ניתן להם כלום, כדי שיתמודדו עם כל החוסרים הללו לבד'. עם זאת, המוצרים הסינים שיוצאים לשוק, ואני אומר את זה בתור משתמש קצה, מפתיעים באיכותם, מפתיעים במחיר שלהם, ויכול להיות שברור גם לאמריקאים שהאסטרטגיה של מניעה לא עובדת מספיק טוב, [מתחילה מוזיקה ברקע] ולא תאפשר להם לייצר תקרת זכוכית לסינים. יש מצב שעכשיו הם מנסים דרך אחרת.

אלעד: זהו, שהמהלך הזה של טראמפ מחודש אפריל האחרון, הוא הוביל לשרשרת אירועים מאוד מעניינת. הוא הוביל למשל מנכ"ל של חברה ששווה ארבעה טריליון דולר לחַזֵר ולשכנע את נשיא ארצות הברית מצד אחד, ואת נשיא סין מהצד השני. הוא הוביל ל-U-Turn של 180 מעלות במדיניות האמריקנית, והוא הוביל למצב די מוזר שבו כדי לנצח את סין, ארצות הברית בעצם מחליטה סוג של לעזור לסין. אין פלא שצ'אט התקשתה לעקוב.

אבל קודם חסות אחת, וממש מיד חוזרים. [מוזיקה מתגברת ומסתיימת]

[חסות]

אלעד: גלוברמן, לפני שנמשיך בכרוניקה בסיפור, אני רוצה להבין משהו שהוא יותר במַאקרו. אנחנו עצרנו בנקודה שבה ארצות הברית, ביידן, טראמפ, הגבילו את אנבידיה, יצרנית המעבדים, השבבים, הגדולה בעולם, אסרו עליה למכור לסינים את השבב המתקדם ביותר שלה, ואחר כך גם את השבב הפחות מתקדם שלה. הכל חלק מהמלחמה בין המעצמות על עתיד הבינה המלאכותית, ה-AI. תסביר לי רגע על מה בעצם נלחמים. כלומר, המדינה שתוביל במירוץ ה-AI, היא תהנה ממה?

דרור: אני חושב שהמשק, כלכלה לאומית שתלמד להשתמש בכלים הללו, כמו ChatGPT וגם הרבה אחרים, באופן יומיומי, כל רופאה, כל עורך דין, כל איש שיווק, כל ארכיטקט, מהנדס, מורה, וכך הלאה וכך הלאה, ממש בשימוש היומיומי, כלכלה כזאת תוכל להמריא. אנשים מתכנתים יודעים לייצר פי 1.5, פי שניים, פי שלושה יותר כשהם משתמשים נכון בכלי בינה מלאכותית. קח את זה ותכפיל, עזוב, לא צריך להוסיף כפול שתיים. רק 10% עלייה בתוצר למשק שלמד להשתמש בכלי בינה מלאכותית. זה נכון גם לבניין ולחקלאות ולשלל ענפים במשק שלומדים להשתמש בכלים הללו, אוקיי? אז זה כבר, מכאן נובעת הרבה עוצמה. אגב, נובעת גם עוצמה דיפלומטית מזה, כי באות אליך מדינות שאומרות 'לַמֵד אותי איך עשיתָ, אני אשלם לך על השירותים שלך, על הייעוץ שלך, אני אקנה חברות שלך, אני…' וכולי וכולי.

ובזה, אגב, תתפלא, הסינים מובילים. הסינים הם כנראה המדינה שרצה הכי מהר. הסינים וההודים רצים הכי מהר מכולם בלהטמיע שימוש יומיומי פשוט בקֶרֶב האזרחים, כדי להאיץ את הכלכלה. האמריקאים הרבה יותר עסוקים בלבנות את המנוע הכי גדול, ופחות אכפת להם כמה מיליונים אשכרה משתמשים בחלק קטן ממנו או במנוע קטן ממנו. אני מאוד מחבב את הגישה הזאת, של לתת לכולם מנועים קטנים, וכל אחד שיהיה 5% יותר טוב בעבודה שלו. אז זה אחד. שתיים, קח את זה לעולמות של מדע ורפואה. אני שומע לא מעט דיווחים של מדענים שנדהמים לגלות איך הם נותנים למנועים טיפה יותר מורכבים מ-ChatGPT, אבל עדיין דברים שאדם מן היישוב יכול לגשת אליהם, נותנים להם נתוני מעבדה, נותנים להם מחקרים קודמים, ומקבלים עבודות שפעם לקח שנים לייצר, בתוך ימים. אוקיי? זה רץ קדימה. לא תמיד, לא בכל מקום, אבל כמות הסיפורים שכבר שמעתי שמגיעות ממעבדות, היא משוגעת. ואם ניקח את זה ספציפית לעולם הרפואה, יש מצב שלא מעט אנשים הולכים לזכות בחייהם בזכות תרופות שפיתוחן יואץ והשקתן תוקדם בגלל ה-AI הזה, אוקיי? רופאים או חוקרים מגיעים לפיתוח תרופות הרבה הרבה יותר מהר ברמה של הקדמת הלו"ז בשנים.

אלעד: מעניין, וזה עוד בלי שדיברנו על היכולות הצבאיות שיש לכלי בינה מלאכותית. לפי דיווחים זרים, ישראל עושה שימוש מאוד נרחב בכלים כאלה במלחמה הנוכחית.

דרור: נכון. איך שפרצה המערכה הזאת, פנו גורמים בצה"ל למיקרוסופט ולאמזון ולגוגל, וביקשו בדחיפות הרחבת הגישה לשירותי בינה מלאכותית. והדבר שעושים עם זה, זה מעמיסים עליו הרים של אינפורמציה מודיעינית, כולל הקלטות ומצלמות ו… כל מיני סיגנלים שנקלטים בכל מיני סוגים של חיישנים, ואומרים לו 'תנתח'. ופתאום אתה יכול להפנות שאלות מאוד מורכבות. זיהו ככה איפה נמצאים מבוקשים מתחת למנהרות. זיהו ככה איפה נמצאים חטופים בעזרת ניתוח מאוד מאוד מדויק של גלי קול משיחות שהוקלטו בסביבתם. אוקיי? אלה יכולות בינה מלאכותית מאוד מתקדמות. כשאתה זורק הרים של אינפורמציה מודיעינית שאספת ואומר למנוע 'תנתח לי, תן לי מסקנות, תמצא לי חטופים, תמצא לי מבוקשים', אתה מקבל עוצמה מסוג אחר לגמרי. בין היתר, אתה מקבל ערימות של מטרות. אלפי אלפי מטרות שאפשר להפציץ. עכשיו, איך, איך תפציץ אותן? הנה עוד בינה מלאכותית שגם היא פותחה בצה"ל, אגב, טרום שבעה באוקטובר. יש מערכת חיל אווירית בשם "מפעל האש", שבעצם מנקזת למנוע אחד אלפי מטרות, את כל מטוסי החיִל, סוגי החימוש ותיעדופים, ומורידה לטייסות פקודות מבצע שבעצם מייעלות את השימוש. ותדמיין רגע שיכולים להמריא מטוסים שונים מטייסות שונות עם סוגי חימוש שונים, שכל אחד מתאים למטרה אחרת, וכל אחד מקבל את ה… רשימת המטרות שלו, תוך כדי אופטימיזציה של מי צריך להפציץ מתי, עם איזה חימוש, שמגיע על איזה מטוס מאיפה. וברגע שאתה עושה לכל זה אופטימיזציה עם בינה מלאכותית, אתה מעלה את היכולת שלך לתקוף לפחות בסדר גודל אחד, אם לא יותר. אוקיי? אני שמעתי מספרים משוגעים של 15,000 מטרות ביום. עם אותה כמות מטוסים, אותו כמות חימוש, הרבה הרבה יותר. אז הנה שתי דוגמאות שאומנם לקוחות מישראל כי אותן אני מכיר, אבל כולם מבינים בעולם, שעם AI אתה יכול להיות הרבה הרבה יותר חזק מודיעינית, צבאית, דיפלומטית, אם אתה משתמש בו נכון. אז כשכולם מבינים את זה, והם מסתכלים קדימה, ברור שאתה נהיה מאוד מאוד חרדתי לגבי מה יש לך ומה אין ליריב שלך, האסטרטגי.

אלעד: כן, זה ברור. אבל צריך גם לקחת בחשבון שהיו לא מעט דיווחים על טעויות שנגרמו כתוצאה מהשימוש בבינה המלאכותית על ידי צה"ל במלחמה, בין היתר, שוב לפי דיווחים, טעויות שגרמו גם למוות של אזרחים. הטכנולוגיה הזו, אנחנו יודעים, עוד רחוקה מלהיות מושלמת ואמינה לחלוטין. אבל אין ספק שהקצב שבו היא מתפתחת הוא מאוד מהיר. כל עדכון חדש הוא מאוד משמעותי. וזה, כנראה, מספיק כדי שארצות הברית, אפילו אם תעכב את הסינים בתחרות בכמה חודשים, תִפְתַח פער עצום. אז בהיבט הזה, בוא נמשיך בסיפור, ובוא נמשיך בנקודה שבה טראמפ, בניסיון לייצר את אותו יתרון ולנצח את סין במלחמת ה-AI, הוא הודיע שארצות הברית, שחברת אנבידיה, לא תהיה רשאית למכור יותר לסינים שבבים בכלל, גם לא את אותו H20, אותו שבב חלש יחסית.

[הקלטה]

News anchor: “We return now to breaking news from Nvidia. The stock falling more than 4% after hours, as it says the US has informed it that it requires a license to export its H20 integrated circuits to China, also saying…”

אלעד: את הבשורה הזו של טראמפ שמע בין היתר גם מנכ"ל אנבידיה. הוא שמע שהממשל האמריקני אוסר עליו למכור מוצר מאוד מצליח ומבוקש לסין. זה מוצר שהיה אמור להכניס לאנבידיה 15 מיליארד דולר עד סוף השנה. מנכ"ל החברה, ג'נסן הואנג, הוא ניסה להסביר ש-H20 הוא שבב חלש, הוא לא מתקדם, הוא לא מהווה איום. אבל בשלב הזה בארצות הברית היה את מי שחשד שזה לא בדיוק המצב, לראיה אותה קפיצה מדהימה שהצליחו הסינים לעשות עם DeepSeek. השינוי קרה בחודש מאי, והוא התחיל כשהנשיא טראמפ הגיע לביקור אצלנו בשכונה, במזרח התיכון.

[הקלטה]

President Donald Trump: “Well, thank you very much. It’s an honor to be here. What a great place. What a great place, but more importantly, what great people. I want to thank his Royal Highness, the Crown Prince for that…”

אלעד: [מוזיקה ברקע] האמירתים, הסעודים, בעצם כל מי שפגש את טראמפ בביקור הזה, דיבר איתו בהתלהבות על השבבים של אנבידיה. ארצות הברית חתמה בסופו של דבר על עסקת ענק, מכירה של חצי מיליון שבבים אמריקנים לאיחוד האמירויות. וטראמפ הבין את הכוח שיש לאנבידיה בעולם.

[הקלטה]

President Donald Trump: “Yeah. As you know, we have the biggest leaders in business in the world here today. We will walk away with a lot of checks for a lot of things that you’re going to provide and the United States…”

אלעד: הואנג, המנכ"ל של החברה, הבין שיש לו הזדמנות להשפיע על נשיא ארצות הברית, הוא הבין שהמומנטום משחק לטובתו. ובאמצע חודש יולי, מנכ"ל אנבידיה הגיע לפגישה בבית הלבן, ושם הוא הציג לנשיא טראמפ טיעון שהוא מנוגד לכל התפיסה של הנשיא האמריקני. הגבלות, כך הוא אמר, יפגעו בארצות הברית. הדרך להפוך את ארצות הברית למעצמת AI עולמית בטווח הארוך, היא למכור כמה שיותר שבבים של אנבידיה, בכמה שיותר מקומות בעולם. עכשיו, גלוברמן, תסביר לי, מה בטיעון הזה של ג'נסן הואנג שכנע את טראמפ, שזמן קצר אחרי הפגישה איתו החליט לעשות U-Turn, הוא החליט לאפשר לאנבידיה שוב למכור לסינים את שבבי ה-H20?

[הקלטה]

President Donald Trump: “The H20 is obsolete. You know, it’s one of those things, but it still has a market. So I said ‘Listen, I want 20%’. He said ‘Would you make it 15?’ So we negotiated a little deal.”

דרור: תראה, אנחנו מנסים גם עכשיו ביחד, לא רק שנינו, אני חושב שגם כל העולם, לעשות רציונליזציה להחלטות של טראמפ. ולו כי זה עוזר לנו להבין לאן העולם הולך. אבל צריך לזכור, יש פה איזה, גם איזה אלמנט אימפולסיבי מסוים, שאולי לא תמיד נצליח להכפיף אותו ל… חוקי הלוגיקה. אז מחליט טראמפ להפוך את ההחלטה, ובעצם להתיר מכירה של שבבים לסין, שבבים חלשים, אותם אלה שהוא אסר לפני רגע, וקורים פה כמה דברים. האחד, הוא מחליט שעל כל מכירה כזאת, תשלם אנבידיה, או כל מי שימכור, 15% מכס לארצות הברית, לממשלת ארצות הברית. וכאן בעצם אנחנו יכולים לחשוב על כמה דברים. האחד, זה שרואה טראמפ ורואה הממשל האמריקאי את המאמץ הסיני לפתח שבבי AI בעצמו. ואומר לעצמו, 'אוקיי, בסוף הם יצליחו. בסוף יהיה להם שבב והם יהיו מנותקים לחלוטין מהטכנולוגיה האמריקאית, עצמאים לגמרי, ואולי לא פחות טובים, ואולי יותר זולים, ואולי הם יצליחו למשוך מדינות אחרות בעולם וחברות אחרות בעולם לצד שלהם, כי הם יספקו טכנולוגיה לא פחות טובה, אבל הרבה יותר זולה. אז אולי אני צריך למצוא דרך אחרת להשתלט על זה'. ואומר לעצמו האמריקאי, 'בוא נגרום להם להמשיך להיות תלויים בטכנולוגיה האמריקאית. להמשיך להיות מכורים למה שאנחנו מספקים, אפילו אם זה המוחלש'. וכאן נכנס לידי ביטוי אחד היתרונות הגדולים של אנבידיה, וזה שהיא, בדומה קצת לאפל, מייצרת חומרה ותוכנה ביחד ועושה את זה מאוד מאוד נוח למפתחים לרוץ. כלומר, הדיל שמציעים האמריקאים לסינים הוא, 'בואו תקנו מאיתנו את המעבדים המוחלשים, אבל הם עובדים, הם נוחים, הם מאפשרים לכם לפתח מוצרי תוכנה יותר מהר'.

אלעד: זו ממש מדיניות הפוכה מהמדיניות המתבדלת של טראמפ, והואנג הצליח לשכנע אותו שהדרך לעבר דומיננטיות עולמית ב-AI היא להפוך את סין לתלויה בטכנולוגיה האמריקנית, לא להביא אותה למקום שבו היא נואשת ומנסה לפתח במהירות משהו משל עצמה. אלא שהסינים הם לא טיפשים, הם מבינים את הקאצ', והם לא קפצו משמחה והתלהבות כשטראמפ הודיע שסין יכולה לחזור לקנות את שבבי H20.

דרור: בוא נזרוק לזה עוד דבר. כבר כמה חודשים שיש יוזמת חקיקה בקונגרס האמריקאי לאלץ את אנבידיה ויצרניות שבבים אחרות להחדיר לתוך השבבים, שבבי ה-AI, דלת אחורית. כלומר, לאפשר גם להאזין למה קורה בהם, להאזין, לדעת איפה הם, ולהכניס kill switch, כלומר, שתוכל ארצות הברית או אנבידיה לסגור אותם מרחוק, לעקר אותם. ואומרים האמריקאים, אם אנחנו מדברים פה על כלי נשק, לצורך העניין, או משהו שהוא בדרגת כלי נשק בחוזק האסטרטגי שלו, אז אני בתור ארצות הברית רוצה לדעת, מה הוא עושה? להתיר או לא להתיר שימושים מסוימים, גם כשהוא כבר אצל הלקוח שלי, שיכול להיות ממשלת סין, ולהיות מסוגל להרוג את זה מרחוק. הסינים רואים את זה, זה גלוי. הם חושדים שבעצם היוזמה של טראמפ עכשיו להתיר את המכירה, היא בעצם 'בואו תקנה ממני כלי ריגול'. ולכן הם מזמנים את אנבידיה עד ג'נסן הואנג המנכ"ל, להעיד בפני השלטונות הסינים, 'תבטיח לנו, תתחייב לנו, [מצחקק] עם יד על הברית החדשה, שאין כאן בפנים דלת אחורית ושאתם לא מרגלים אחרינו'. נוסע ג'נסן הואנג לסינים ומבטיח להם בהן צדק, שאין שם שום דלת אחורית ושום כלום, זה רק דיבורים בקונגרס. סוגריים קטנים, ג'נסן הואנג עצמו נולד בטייוואן, אותה טייוואן שבה פועלת TSMC שמייצרת את כל השבבים האלה, אותה טייוואן שמוכרזת על ידי הסינים כמחוז מורד שיסופח לסינים, בין אם בדרכי שלום או דרכי מש… מלחמה. אז יש כאן הרבה א… מבוכים פנימיים שמקשים גם על, אולי, הבנת תמונת המצב הזאת, אבל בטח מקשים על הדילמה הסינית. האם ללכת על קיצור הדרך המפתה הזה, או להגיד לאמריקאים 'תודה, אבל לא תודה, נסתדר לבד' ולסבול את העיכוב ואת העלות שיבואו עם זה.

אלעד: אז זהו, עכשיו הכדור בידיים של סין. היא צריכה להחליט אם היא רוצה לקנות שבבים פחות מתקדמים תוצרת ארצות הברית, להיעזר בהם כדי לקדם מוצרי AI, תוכנה, אבל בלי שתהיה לה תעשיית ייצור שבבים סינית מתקדמת ותחרותית, או להיפך, לא לקנות שבבים אמריקנים, לנסות להשקיע את המשאבים, את המאמצים, את הזמן, את הכסף בכך שהיא תהפוך ליצרנית שבבים גדולה, אבל זה אומר שהיא לא תצליח לפתח באותו קצב תוכנות AI. יש כאן דילמה. ואולי, אולי, יש גם אופציה שלישית, אופציה שהיא אולי מאוד סינית, והיא גם וגם. לקחת את שבבי ה-H20, להשתמש בהם, ודרכם, בכלל, דרך הטכנולוגיה האמריקנית, לפרוץ ולפתח טכנולוגיה מקומית סינית. אתה אמרת מקודם חיקוי פראדה? אז כן, אולי לעשות את החיקוי הזה שבסוף יוליד את חברת פראדה הסינית הבאה.

דרור: אם להישען על מה שהם עשו עד כה, אני חושב שזו תהיה החלטה מתבקשת, כלומר ללכת על גם וגם, אבל הדילמה היא ממש יושבת על כל מעבד. המעבדים האלה, העלויות שלהם ביחד מגיעות למיליארדים בשנה. מיליארדים ששמת על רכישת שבבים אמריקאים, הם מיליארדים שלא השקעת בפיתוח שבבים שלך, אז אפשר לראות בזה עיכוב מסוים. יכול להיות שהסיני יגיד 'אני רוצה את כל הז'יטונים לשים על עצמי', [מוזיקה מתחילה ברקע] ושוב, הוא יסבול בזה עיכוב כלפי שאר השוק בעולם, ויש הרבה מדינות שיושבות על הגדר וצריכות להחליט.

אלעד: מעניין. דרור גלוברמן, תודה.

דרור: בכיף אלעד.

אלעד: וזה היה "אחד ביום" של N12. אנחנו מחכים לכם בקבוצה שלנו בפייסבוק, חפשו "אחד ביום - הפודקאסט היומי". העורך שלנו הוא רום אטיק, תחקיר והפקה דניאל שחר, שירה אראל, הילה פז ועדי חצרוני. על הסאונד יובל ברוסילובסקי. יאיר בשן יצר את מוזיקת הפתיחה שלנו.

אני אלעד שמחיוף, אנחנו נהיה כאן גם בשבוע הבא.

[מוזיקה ממשיכה מעט ומסתיימת]

[חסות]