אחד ביום - לנקות את שולחן הכנסת

אירוע פתיחת המושב הרביעי של הכנסת שהתקיים בשבוע שעבר הסלים במהירות, והיווה רק את קו הזינוק לשורת התפתחויות פוליטיות שנרשמות לאחרונה: הצעות חוק שמבקשות לשנות מן היסוד את הליך הבחירות, רפורמה בייעוץ המשפטי לממשלה, חוק הגיוס כמובן, ועוד שורה של יוזמות שחברי הכנסת ינסו לקדם במהלך המושב הנוכחי. ומכיוון ששנת הבחירות מתקרבת, גם הם יודעים: ייתכן שזו ההזדמנות האחרונה שלהם.

הפעם אנחנו עם כתבתנו דפנה ליאל, עם כל מה שמצפה לנו במושב החורף של הכנסת.

---

תאריך עליית הפרק לאוויר: 28/10/2025.

[חסות]

[מוזיקת פתיחה]

אלעד: היום יום שלישי 28 באוקטובר, ואנחנו על "אחד ביום" מבית N12. אני אלעד שמחיוף, ואנחנו כאן כדי להבין טוב יותר מה קורה סביבנו, סיפור אחד ביום, בכל יום.

[מוזיקת פתיחה מסתיימת]

[הקלטה] יו"ר הכנסת אמיר אוחנה: "כבוד וחברי הכנסת שלום, שלום גם לשרים, שלום גם לראש הממשלה. היום, יום שני, כ"ח בתשרי התשפ"ו, 20 באוקטובר 2025, אני מתכבד לפתוח את המושב הרביעי של הכנסת ה-25. כפי שציינתי בישיבות דומות בעבר, גם בישיבה זו אפשר למחוא מחיאות כפיים."

אלעד: פתיחת מושב פרלמנט הוא אירוע חגיגי. בבריטניה, המלך מוזמן לנאום. גם בשוודיה. ביפן, הקיסר, בקנדה ובאוסטרליה יגיע המושל לשאת דברים. ואצלנו? אצלנו אפשר למחוא כפיים.

[הקלטה]

יו"ר הכנסת, אמיר אוחנה: "ראש האופוזיציה, חבר הכנסת יאיר לפיד, שופט בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית." [רעש צעקות במליאת הכנסת]

חברי כנסת מהמליאה: "נשיא בית המשפט העליון! נשיא בית המשפט העליון!"

יו"ר הכנסת, אמיר אוחנה: "ניתן לזה דקה. [רעש צעקות ממשיך] אוקיי. אוקיי. טוב. לא רציתי להגיע לקריאות, אבל נתתי לכם את החצי דקה. חבר הכנסת גלעד קריב… קריאה ראשונה."

[מוזיקת רקע]

אלעד: כן, איך אומרים בלעז? "that escalated quickly". ארבעים ושלוש שניות לתוך האירוע, ואם הייתה חגיגיות - היא נעלמה.

[הקלטה] יו"ר הכנסת אמיר אוחנה: "חבר הכנסת קריב, קריאה שנייה. חבר הכנסת קריב, קריאה שלישית. נא להוציא את חבר הכנסת קריב. מי שיוצא מהדיון הזה לא ישוב אליו, עד להצבעה. ותנוח דעתכם שנתייחס גם לסוגיה הזאת. תנוח דעתכם."

אלעד: האירוע הזה הוא רק קו הזינוק להמון התפתחויות פוליטיות בימים האחרונים. הצעות חוק שרוצות לשנות לגמרי את הליך הבחירות בישראל, את האפשרות להעמיד לדין ולשפוט ראש ממשלה. לעשות רפורמה מקיפה בייעוץ המשפטי לממשלה. יש גם את חוק הגיוס כמובן, ועוד שורה של יוזמות, שאם לא יעברו במושב הזה, החדש, שנפתח, אז אולי לא יעברו לעולם. הפעם, אנחנו עם כתבתנו דפנה ליאל, ועם מה שמצפה לנו במושב החורף של הכנסת. ואפשר, כמובן… למחוא מחיאות כפיים.

[מוזיקת רקע מסתיימת]

אלעד: שלום דפנה.

דפנה: שלום אלעד.

אלעד: החורף כאן, אה… לפחות רשמית, וגם מושב החורף של הכנסת נפתח, ייתכן מאוד שזה יהיה המושב האחרון של הכנסת הנוכחית, נכון?

דפנה: כן, כך זה נראה, כי זה מושב ארוך, ומטבע הדברים, מאחר ואנחנו כבר בשנת בחירות, ההערכה היא שזה באמת המושב האחרון. אנחנו מקליטים את הפרק הזה ב-27 באוקטובר 2025. הבחירות, לפי המועד הרשמי, אמורות להתקיים בדיוק שנה מהיום, אבל ההערכה היא שזה לא יקרה במועד הזה. נתניהו לא רוצה בחירות באוקטובר, על כל הסמליות שכרוכה בכך, ולכן כשמתחילים לגזור לאחור, אז מבינים שזה יהיה המושב האחרון, והבחירות יהיו כנראה באזור הקיץ.

אלעד: מניסיונך ככתבת כנסת, מושב אחרון של כנסת, הוא מושב שונה בהשוואה לאלו שקדמו לו?

דפנה: בהחלט, כי המון אנשים כבר מתחילים לעשות חישובים אחרים. מי שיש לו פריימריז, כמובן לוקח את הדבר הזה בחשבון. אגב, חלק מהם ממש לוקחים, תדמיין שיש לך שולחן עבודה, מסיטים, זורקים הכל לפח האשפה [צוחקת], ומתחילים פשוט לעבוד בסדר יום של פריימריז, ממש לעשות עבודה פוליטית הרבה יותר אינטנסיבית, להעלות יוזמות שהרבה יותר קורצות לבוחרים הפוטנציאלים. ממש ככה מתפנים לסדר יום, שימקם אותם גבוה לקראת הסבב הבא. יש חברי כנסת שיודעים שהם לא יהיו בפעם הבאה, וגם לדבר הזה יש משמעות. כל אחד כמובן הפסיכולוגיה שלו עובדת אחרת. יש כאלה שמנסים להספיק, יש כאלה שדווקא אתה יודע, הם כבר באס"ק, לא טורחים לעבוד יותר מדי קשה. ויש גם הרבה אנשים שמתחילים לחשוב אולי על תזוזות, אולי על שינויים, אז אין בכלל ספק שה… כל השיקולים האלה נכנסים לתוך התמונה הכוללת.

אלעד: אז בתוך הפסיכולוגיה הזו של משהו, שאולי המושב האחרון של הכנסת הזו, ההזדמנות האחרונה להעביר חוקים בכנסת הזו, ההזדמנות האחרונה גם לקרוץ למצביעים בפריימריז. מה אנחנו רואים, בימים האחרונים? מה, אפשר לקרוא לזה "בליץ חקיקה", בליץ של ניסיונות חקיקה אולי?

דפנה: אז זהו, שאני לא בטוחה שזה נכון לומר שרוצים להעביר בליץ חקיקה במגוון של תחומים. מנסים לייצר אווירה מסוימת סביב חקיקות, ורוצים למקד את המאמצים בדברים שבאמת חשובים לקואליציה. זאת אומרת, אפשר לקרוא לזה ניקוי שולחן, למרות שבדרך כלל המונח הזה באמת שמור לימים האחרונים של כל מושב, אבל אם אנחנו עושים זום אאוט, אז אנחנו כבר מתחילים להיכנס לניקוי השולחן של הכנסת הזו. אז אנחנו רואים המון המון יוזמות חקיקה, שנועדו לשרת איזה נרטיב, לייצר איזה אווירה מסוימת, ובסוף הקואליציה תצטרך לבחור את המהלכים שבאמת חשוב לה להתמקד בהם, ולרכז סביבם את המאמצים.

אני מזכירה לך, אלעד, שאנחנו מדברים על קואליציה שמתנהלת כבר בלי רוב. אנחנו לא ב… בשגרה שהייתה לנו עד עכשיו, שכל מה שהקואליציה מגישה ומניחה על השולחן, עובר. עכשיו צריך להתחיל לבחור, להתמקד, וזה בדיוק התהליך שקורה ממש בזמן שאנחנו מדברים. יש משא ומתן, מה כן, מה לא, ובסוף יתכנסו לכמה יוזמות גדולות, ויהיו הרבה חקיקות, שככה יזנחו לצד הדרך, והפוליטיקאים שיגישו אותם יעשו את המקסימום ל… לגזור כמה נקודות ב"בייס" בדרך.

אלעד: מעניין, אז מצד אחד מנסים לנקות שולחן, כמו שאמרת, ומבינים שאולי לא תהיה עוד הזדמנות. אבל מהצד השני, הרי בגלל שיהדות התורה פרשו מהקואליציה, ש"ס גם הודיעה שהיא פורשת מהתפקידים שלה, לא תצביע במליאה תמיד עם הקואליציה, כלומר אין רוב מובטח. וכדי שהצעת חוק תהפוך לחוק, צריך לגייס עבורה תמיכה, יותר ספציפית, צריך לגייס את תמיכת החרדים. זה משהו שאת יכולה לזהות באופי של ההצעות שנמצא על השולחן? כלומר, יש ביוזמות האלה מכנה משותף שגם קורץ לחרדים?

דפנה: אז כן, אז קודם כל צריך לומר את זה, וצריך לדעת את זה, שכל עוד החרדים לא חזרו לקואליציה, הם בעצם אלה שמחליטים. הם מנהלים את המדינה כרגע מבחינת חקיקה. מה שהם רוצים יעבור, ומה שהם רוצים לא יעבור. אז קודם כל צריך להכיר את המצב הזה. אני חושבת שבעצם המהלכים שהתקדמו, זה אלה שגם החרדים רוצים. והחרדים ממש בהלימה אחת עם נתניהו, בכל האג'נדה של ה"דיפ סטייט" והפקידות הממשלתית, שהיא זו שעכשיו שמה את הדגש על זה שיאכפו את סוגיית הגיוס לצה"ל, ובהרבה דברים יש להם אינטרסים משותפים. ופה אין בעיה להתכנס על משהו ששני הצדדים רוצים.

גם פה אגב, החרדים יבחרו בקפידה, כי הם לא רוצים לעשות מעצמם בדיחה, "יצאתם מהקואליציה ואתם תומכים בחוק כל שני וחמישי". לא, גם הם התמקדו במהלכים המשמעותיים והגדולים, והם אלה שצפויים להתקדם. גם… אני שמה על זה כוכבית. לא יודעת באיזה קצב, לא יודעת באיזה אופן. יש גם מהלכים שהם הרבה יותר מורכבים מאחרים, אבל באופן כללי, בנקודת הזמן שאנחנו מקיימים את השיחה הזאת, החרדים הם אלה שעל פיהם יישק דבר, עד סוף הקדנציה, אלא אם הם חוזרים פנימה ומיישרים קו עם המשמעת הקואליציונית.

אלעד: אז אולי באמת, רגע לפני שניכנס ליוזמות החדשות, שווה שתסבירי לי על "החקיקה" שתהיה גם במוקד של המושב הזה. איפה עומדים המגעים לגיבוש חוק גיוס? עד כמה אנחנו קרובים או… את יודעת מה? או עד כמה אנחנו רחוקים מלראות את החרדים שוב בקואליציה?

דפנה: אז תראה, מבחינת לוחות זמנים, ביום חמישי אמור בועז ביסמוט להציג טיוטת חוק, את הגרסה שלו לחוק הגיוס. במקביל אמורה להיות עצרת מחאה גדולה של הציבור החרדי, אגב, על כל הפלגים שלו כמעט. ואהמ… אז אנחנו אמורים לראות איך הדברים מתפתחים.

אלעד: אנחנו שמענו רמז לאיך הדברים מתפתחים, או לפחות איזושהי אינדיקציה לאיך הם יכולים להתפתח. אלי הירשמן, כתבנו, חשף במהדורה המרכזית, הקלטות מתוך ישיבה של מועצת החכמים של ש"ס.

[הקלטות]

הרב משה מאיה: "אמרו לי שיהיה בחירות? מה אתם צריכים? קואליציה לא תהיה. תעשו עוד פעם בחירות, תעשו עוד פעם בחירות, אחרי שלוש פעמים יתחננו אליכם: קחו את החוק, רק תצטרפו לקואליציה." [מגחך]

הרב יצחק יוסף: "בלאו הכי אני גם לא מאמין בביבי. ביבי לא יעביר את החוק, מה שאני מבין, והולך לבחירות, ויראה להם שאני לא נכנעתי לחרדים. הנה חוק הגיוס לא עבר, ובבחירות לא ניכנס לשום ממשלה. יהיה אגודה, דגל ואנחנו, אנחנו כוח, 16-17 מנדטים. שום ממשלה לא תוכל להקים בלי אנחנו, החרדים."

אלעד: הם ביקרו שם את נתניהו בחריפות, הם יצאו נגד כל מתווה גיוס בעצם, ונגד כניסה חזרה לקואליציה. עכשיו, אולי זו רק עמדה לצורך משא ומתן, אבל תשמעי, הם נשמעו שם תקיפים. העמדה הזו שהם מציגים, דפנה, היא תקפה גם לנוסח שבועז ביסמוט אמור להציג השבוע? את יודעת לומר לי?

דפנה: קודם כל עוד לא ראינו את העקרונות. על פי דיווחים מוקדמים, זה נוסח מרוכך עוד יותר מזה שהושג ב"ליל איראן", שיולי אדלשטיין נסוג ממנו כי הוא טען שהוא לא יגייס חרדים. אז זה אמור להיות נוסח שבא עוד יותר לקראת ש"ס. אריאל אטיאס היה מאוד מעורב בניסוח שלו, והוא צפוי לכלול שינויים מסוימים בסוגיית היעדים, אבל בעיקר בסוגיית ההכנסה לפועל של הסנקציות.

המשרתים נאבקו על זה ממש שלא תהיה הסרה של הסנקציות, או לפחות לא תהיה הסרה מוחלטת, לא יחזרו כבר כל ההטבות, לא יבטלו צווי גיוס. זאת אומרת שלא נלך לאחור בצורה כזאת, שבעצם זה יהיה חוק השתמטות ולא חוק גיוס. ואני מבינה שפה יש הליכה לקראת החרדים, הרבה סנקציות יכנסו באיחור, בהדרגתיות. אלה הדיווחים המוקדמים. בועז ביסמוט לא עשה את זה בתיאום עם המשרתים, כנראה יש סיבה, אלא יותר בתיאום ש"ס ויוסי פוקס ואנשי הקואליציה. ולכן צריך להמתין לראות מה הוא מניח על השולחן.

אלעד: ו… אז? נניח שהחרדים יסכימו למתווה המרוכך הזה. ונניח שבציבור המשרת לא יקבלו אותו, יראו בו חוק השתמטות. זהו? גם בצל הביקורת החוק הזה יקודם? או שלפי מה שאת מבינה אנחנו נראה התנגדות מתוך הקואליציה בסוגיה הזו?

דפנה: השאלה הגדולה היא, אם נתניהו רוצה ללכת עם זה עד הסוף, זו שאלה אחת, כי יש פה מחיר ציבורי מאוד כבד. הנטל על המשרתים עוד לא יורד, רק עכשיו מאריכים צווי גיוס, יאריכו את השירות. זאת אומרת, הצרכים הביטחוניים של מדינת ישראל לא עומדים להשתנות בצורה דרמטית. אנחנו עדיין בתקופה מאוד מאוד מאוד רגישה. וזה גם הדבק שמלקט את המחנה שמולו, "כולנו היינו יחד בטנק, כולנו משרתים. זאת אומרת, אם אנחנו יודעים להילחם ביחד, אז גם נדע להסתדר ביחד".

אז קודם כל יכול להיות שפה יהיה לו קושי. לא יודעת איך יתייחסו לזה גורמים אחרים בקואליציה. אנחנו מדברים כבר על שנת פריימריז, על אנשים שחלקם מרגישים מחויבות לנושא הזה, של שוויון בנטל, יולי אדלשטיין למשל, אנשים כמו אופיר סופר, משה סעדה, אנשים שיש להם איזשהו חיבור לקבוצה הזאת של המשרתים, שנושאת אליהם עיניים.

אז אני לא אומרת שזה בלתי אפשרי לנתניהו לכופף אותם, אבל הדבר הזה יבוא עם מחירים כבדים. ולכן אני חושבת שיותר סביר ש… נתניהו ינסה לתת להם כל מיני תופינים, כדי להחזיר אותם פנימה. הם מבינים לבד שזה לא יגיע לשנייה ושלישית, אבל הם ינסו להתקדם כמה שאפשר, כדי שזה יהיה הסטנדרט, אולי, לממשלה הבאה. להראות לציבור שלהם שהם מתקדמים בכיוון, כשיש איזה הבנה שקטה שהולכים לבחירות, והם כבר אומרים "אוקיי, בבחירות הבאות לא יהיה לאף צד רוב, אז כולם יצטרכו לרצות אותנו". נתניהו רוצה את הזמן הזה, רוצה להביא הישגים מדיניים בזמן הזה, רוצה להמשיך לשקם את המעמד שלו, ולכן הוא כן מוכן לשלם מחירים, עבור המשכיות. אני לא יודעת אם… את מלוא המחיר. ולכן אני חושבת שהוא ינסה בעיקר לקנות זמן, ויכול להיות שבאיזשהו שלב יהיה איזה דיל.

[מוזיקת רקע]

אלעד: חסות אחת וממש מייד חוזרים.

[חסות]

אלעד: טוב, דפנה, אנחנו לא יודעים לומר אם החרדים יחזרו לקואליציה או לא ומתי, בהתחשב בזה שכרגע הקואליציה, אה… בלי רוב מובטח. את אמרת, אנחנו נכנסנו אל מושב החורף של הכנסת באווירה שצריך לנקות שולחן, אבל גם עם צורך לבחור את הצעות החוק שמקדמים מאוד בקפידה. אז מעניין אותי לשמוע איפה את ממקמת, למשל, את הצעת החוק שהגישה חברת הכנסת לימור סון הר מלך, הצעה שלפיה ועדת הכנסת תוכל לעכב הליכים פליליים נגד ראש הממשלה ונגד שרי הממשלה. ובכלל, אני מסתכל על עוד יוזמות אחרות, ההליכים במשפט של נתניהו, ומה שחושבים על המשפט הזה בקואליציה, כל זה בא לידי ביטוי בנסיונות החקיקה.

דפנה: כן, אז קודם כל יש פה פן אחד שהוא באווירה וביחסי ציבור, ויש פה פן אחד שהוא במהות. והיוזמה הזאת כרגע של חברת הכנסת לימור סון הר-מלך מעוצמה יהודית, בוא נאמר, היא על "הולד" עד שיעשו בה תיקונים, שיאפשרו לה להתקדם. יש יוזמה אחרת של חבר הכנסת אריאל קלנר, שהוא דיבר על מודל אחר, שבו שר הביטחון, כי לכאורה משיקולים ביטחוניים, ושר המשפטים יוכלו ביחד, לעצור משפט של ראש ממשלה, אגב ההצעה של לימור סון הר-מלך דיברה גם על כל השרים. פה מדובר על ראש ממשלה, לפרקי זמן, כל פעם של 180 ימים. זאת אומרת, זה די החוק הצרפתי רק בלבוש אחר. זאת אומרת, במקום שפשוט יקבעו שהמשפט ייעצר עד שהכהונה מסתיימת, אז פה יש מנגנון אחר, וזו ההצעה של קלנר שכרגע הונחה על שולחן הכנסת, עוד לא הגיעה לוועדת שרים ועוד לא התחילה להתקדם, אבל בוא נאמר שהיא בעלת סיכויים גבוהים יותר מזו של לימור סון הר-מלך. אם כי אני לא רואה אותה עוצרת את משפט נתניהו או משהו כזה. זה משהו שנמצא בצינורות, צריך לראות איך, ובאיזה קצב זה יתקדם.

אלעד: ושמענו, נתניהו, לא בפעם הראשונה, כך לפחות נאמר, הוא מתנגד ליוזמות האלה, הוא לא מעוניין שהן יחולו על המשפט נגדו. אבל אני חושב שגם אם זה נכון וגם אם לא, בנוגע ליוזמה אחרת אי אפשר לומר שנתניהו מתנגד לה, וזו יוזמה שעולה בימים האחרונים. פיצול תפקיד היועץ/היועצת המשפטית. את דיברת במהדורה שהכוונה היא בעצם לייצר שלושה תפקידים. ייעוץ משפטי זה אחד, תובע כללי שני, ואדם שייצג את הממשלה בערכאות. חוות הדעת של היועץ המשפטי, לפי הרפורמה הזו, לא תהיה מחייבת, והיועץ המשפטי לא ישתתף בכלל בישיבות הממשלה. ההצעה הזו שהיא מאוד מרחיקת לכת, זה שינוי ענק. היא תקודם לפי מה שאת מבינה? כלומר, בניקוי השולחן היא נמצאת בסדר עדיפויות גבוה?

דפנה: כן. ההצעה המשמעותית ביותר, שאני חושבת שהיא גם בעלת הסיכויים הגבוהים ביותר, זה כמובן רפורמה הרבה יותר רחבה מרק פיצול תפקיד היועצת המשפטית לממשלה. זה אמור לחלק את התפקיד הזה, לכמה בעלי תפקידים שונים. כולל גם איזשהו מהלך שאמור להפוך את חוות הדעת ללא מחייבות, לאפשר לממשלה ייצוג חיצוני. זה משהו עצום. זה באמת משהו עצום.

אלעד: נכון, ומדברים על הדבר הזה שנים. את יודעת, אנחנו עשינו כאן פרק בשנת 2021. אנחנו קראנו לו "הבעיה עם היועמ"ש". דיברנו אז על ניגודי העניינים, על הבעיות באופן שבו התפקיד הזה בנוי היום. אבל דפנה, בנקודת הזמן הזו עכשיו, אפרופו מה שדיברנו על הצרכים הפוליטיים, על החרדים, זה יעבוד? כלומר, את דיווחת שיש איזשהו דיל, שהחרדים כן יתמכו ביוזמה לפצל את תפקיד היועמ"ש, זה בתמורה לקידום חוק שיחזק את בתי הדין הרבניים בנושא מזונות. כלומר, אפשר למצוא כאן אינטרס משותף לקואליציה, לחרדים, בניקוי השולחן, לפחות בסוגיה הזו?

דפנה: כן, יש פה ממש התלכדות אינטרסים חד משמעית של נתניהו, גם מבחינה אישית וגם מבחינה מקצועית, של החרדים שמתים לנקום במערך הייעוץ המשפטי לממשלה. גדעון סער אפילו קידם בעבר רפורמה לפיצול תפקיד היועמ"שית. אגב, הוא התנגד מאוד לכך שחוות דעת לא יהיו מחייבות.

אבל מצד שני, זו רפורמה מאוד מאוד מורכבת. זאת אומרת, זה לא משהו שאיזה משפט בהצעת חוק, שאתה יכול ככה לתקתק את זה. זה משהו מאוד כבד משקל, שיצטרכו זמן, אם רוצים לעשות אותו ברצינות. ומאחר שמשפט נתניהו, לפי כל ההערכות, עוד יימשך המון זמן, וגם אם הרפורמה הזאת תאושר, אז היא בטח תחול על היועץ המשפטי הבא, שזה בערך ב-2028 או משהו כזה. זה עוד יכול להיות רלוונטי לנתניהו, אם הוא יבחר שוב. אבל מבין כל המהלכים, זה ללא ספק גם המשמעותי ביותר, המהותי ביותר, הרציני ביותר, ובעל הסיכויים הגבוהים ביותר מבחינה פוליטית.

אלעד: או, זהו, אז זו תוספת חשובה, כי את אומרת בצדק, שגם אם יעבור החוק שמפצל את תפקיד היועמ"ש, ואת יודעת מה, גם אם יעברו חוקים שנוגעים למשפט נתניהו, אנחנו צריכים לבחון את כל אלה במבט קדימה, מבט לעתיד, לתקופה שהיא, סביר להניח, אחרי הבחירות. ואלו בחירות שבין היתר בגלל כל היוזמות האלה, ראינו בסקר של אולפן שישי, 70% מהישראלים מגדירים אותן כגורליות ביותר מקום המדינה. אז גם בכל מה שקשור לאופן שבו התנהלו הבחירות, יש עכשיו יוזמות לטפל. למשל, יש הצעה שזכתה כבר לכינוי "חוק בנט".

דפנה: בעצם הצעת החוק קובעת שכל מי שעמד בראש מפלגה, שהיו לה חובות בשבע השנים האחרונות, יצטרך קודם לכסות את החוב שהיה במפלגה הקודמת, ואז הוא יוכל להתחיל לגייס כסף למפלגה החדשה שלו. עכשיו, במקרה של בנט, למשל, "ימינה" עברה לאיילת שקד, כי היא רצתה לרוץ איתה בבחירות. אבל המפלגה כבר לא בידיים בכלל של בנט. היא עברה ל… למישהו אחר, הוא עשה איתה מה שהוא רוצה, ואלה היו הכללים. יכול להיות שאתה יכול להגיד, הכללים הם, לא… לא היה צריך לאפשר מצב שמישהו משאיר חוב. אגב, לגדעון סער היה חוב, ולליכוד לא היה שום בעיה לספוג אותו, כן? הצביעות פה היא זועקת לשמיים. זו ממש הצעה פרסונאלית, תפורה למידותיו של אדם ספציפי, ובאמת, בעיניי, בלתי חוקתית בעליל.

זה כמו שאתה תיקח משכנתא, תיקח אותה תחת תנאים מסוימים. לא משנה, גם אם… נגיד התנאים היו דפוקים, לא היו צריכים לתת לך את התנאים המפליגים שנתנו לך, והייתה לאקונה. יבואו אליך אחרי חמש שנים, ויגידו לך, אתה שומע? החלטנו לשנות את ה… את הכללים. עכשיו היית צריך לדעת שאתה תצטרך להחזיר את זה ב… אין אירוע כזה בכלל! זאת אומרת, זה ממש, זה דבר שקורה במדינות, שאנחנו לא רוצים להידמות להם. חוקים פר… ניצול הרוב בכנסת כדי לבלום מועמד אחר, שהוא גם כרגע המועמד המרכזי מול ראש הממשלה. ואני יכולה רק להעריך שהם אומרים "אוקיי, אנחנו ב-win-win. אם היא תעבור, מצוין, בלמנו יריב פוליטי", שזה אגב דבר הזוי לגמרי. אבל נגיד. "אם היא לא תעבור, אז א', השחרנו את בנט כי כל הזמן מדברים על זה שהיו לו חובות עבר, לא משנה שלליכוד יש חובות פי… אני לא יודעת כמה, אבל לא משנה. אבל גם אם בג"ץ יפסול את זה, אז שוב נוכל להגיד שבג"ץ מתערב לנו בכל דבר". אם יש באמת סיבה אחת להתערב, ובשביל זה יש לנו בכלל בג"ץ, זה בשביל שמי שיושב בכנסת, לא ישתמש בזה שהוא בכנסת כדי, אתה יודע, להישאר לנצח בשלטון, ולפגוע בתחרות הוגנת, ולפגוע בזכות לבחור ולהיבחר.

אלעד: ומה עם אחוז החסימה? כי יש כוונה להוריד אותו. שמענו על יוזמות כאלה בעבר. זה כבר משהו קצת יותר מורכב, נכון? כי מצד אחד, הורדה של אחוז החסימה זה משהו שיכול לעזור למפלגות בימין, כמו המפלגה של סמוטריץ'. אבל במקביל, זה צעד שיכול גם לעזור למפלגות בשמאל.

דפנה: אז יש מחשבה להוריד את אחוז החסימה. אממ… זה עולה כמעט כל כנסת לקראת סוף המושב, כי ברור שיש אנשים שנמצאים בסיכון, הפעם ביתר שאת. יש באמת אה… הסכמה די רחבה, חוצת מפלגות על הדבר הזה. ועדיין אני לא… לא ממהרת לומר שזה יקרה. קודם כל, ש"ס מתנגדת לזה מאוד. חוששים מהתארגנות חדשה של חרדים, אולי יותר פתוחים לגיוס, או מהלכים אחרים שיכולים לאיים על אריה דרעי, מאוד מאוד מתנגדים לזה.

גם חלק מהרשימה המשותפת מתנגדת לזה. זאת אומרת, אין לזה עדיין הסכמה מספיק רחבה, כדי שהדבר הזה יעבור. מבחינה מספרית זה היה עובר בקלות, אבל אני מחזירה אותך לתחילת השיחה שלנו, שנתניהו בסוף תלוי באריה דרעי. כל דבר שנתניהו היום רוצה להעביר בכנסת, אפילו הדברים הכי בסיסיים, בלי אריה דרעי אין לו רוב. אז ללכת ולהעביר לו חקיקה על הראש, שהוא מתנגד לה, והוא ממש תופס אותה כמשהו שיכול לסכן אותו, זה לא דבר פשוט.

אלעד: יש משהו שאנחנו בעצם לא הזכרנו עד עכשיו, לא דיברנו עליו, ואני לא יודע אם זה בגללי או שאולי פשוט אין מה לומר, המלחמה בעזה. עדיין יש חטופים בידי חמאס. במושב החורף, ביוזמות החקיקה, במבט קדימה. יש אזכור למלחמה שישראל ניהלה בעזה במשך שנתיים, ובאופן רשמי עדיין מנהלת שם?

דפנה: תראה, פה אני חושבת שיש הישג מאוד גדול לנתניהו, כי אם אתה… אם נלך אחורה כמה שבועות וחודשים, אז אנחנו דיברנו על זה שהמושב הזה יפתח בפיזור הכנסת, כי היה ברור שתהיה התלכדות בין סיום המלחמה לבין חוק הגיוס שהחרדים אמרו, שאם הוא לא יעבור עד תחילת המושב, הם יפרשו. והכנסת הייתה אמורה להתפזר. זה שאנחנו מדברים על זה שנתניהו ישרוד עוד חצי שנה, זה הישג מאוד מאוד גדול בשבילו, מבחינה פוליטית. והסיבה שזה קרה, זה שהגזרה הזאת של סיום המלחמה של בן גביר וסמוטריץ' נסגרה. הם בעצם נותנים לנתניהו את האשראי, לנהל את זה מול טראמפ, כרגע עד להודעה חדשה.

עכשיו, ברגע שהם נתנו לו עוד אשראי ועוד זמן לתפעל את האירוע הזה, אז החרדים אומרים, "אוקיי, אז אולי בזמן הזה נתניהו בכל זאת יקדם לנו את החוק, והנה המלחמה הסתיימה, אז אולי גם האווירה קצת יותר מאפשרת". ובעצם, זה נותן לנתניהו את העוד זמן שהוא רצה. זה בהחלט יכול לפגוש אותנו בהמשך. נגיד יעברו כמה שבועות ונראה את חמאס מתבסס, או חס וחלילה קטאר תיכנס לשם, לא יודעת מה עוד יכול לקרות. אז יכול להיות שאתה כן תראה לחץ גובר על בן גביר וסמוטריץ', ואנחנו נראה שם מהלך. אבל זה לא משהו שקורה כרגע. הסיבה שמעריכים שהבחירות יהיו באזור יוני או מאי או… היא שבסופו של דבר יכולה להיות התפתחות גם בחזית הזו, וזה לא יחזיק ממש ממש עד היום האחרון. אתה יודע, בסוף טראמפ הוא הבעל הבית פה באירוע. יש לו תמיכה רחבה גם ב"בייס" הימני, אף אחד לא רוצה להיכנס איתו לחזית. אם ירצו לעשות איזה מהלך פוליטי, או יתחילו דברים שמביכים אותם ב"בייס", זה יכול להיות במונחים של שבועות ולא חודשים.

אלעד: דפנה ליאל, תודה.

דפנה: תודה.

אלעד: וזה היה "אחד ביום" של N12. אנחנו מחכים לכם בקבוצה שלנו בפייסבוק, חפשו "אחד ביום - הפודקאסט היומי". העורך שלנו רום אטיק, תחקיר והפקה הילה פז, דניאל שחר, עדי חצרוני ושירה אראל. על הסאונד יובל ברוסילובסקי, יאיר בשן יצר את מוזיקת הפתיחה שלנו.

אני אלעד שמחיוף. אנחנו נהיה כאן גם מחר.

[חסות]