אחד ביום - הקרב על האי הירוק
- נחמה אריאלי והילית בירנבוים מדבדייב
- 11 minutes ago
- 16 min read
גרינלנד היא אמנם האי הגדול בעולם, אבל חיים בה בסך הכל כ-57 אלף בני אדם והחיים שם די שקטים. אבל בשבועות האחרונים היא הפכה למוקד שסביבו חשש ממלחמת עולם, מפירוק ברית נאט"ו ומקריסה כלכלית של אירופה - הכל בגלל שהנשיא דונלנד טראמפ ממש רוצה שהיא תהיה שייכת לארצות הברית. אז הפעם, אנחנו בשיחה עם עורך חדשות החוץ ערד ניר שיספר לנו על הקרב על גרילנד.
תאריך עליית הפרק לאוויר: 29/01/2026.
[חסות]
[מוזיקת פתיחה]
אלעד: היום יום חמישי, 29 בינואר ואנחנו "אחד ביום" מבית N12. אני אלעד שמחיוף ואנחנו כאן כדי להבין טוב יותר מה קורה סביבנו. סיפור אחד ביום, בכל יום.
[מוזיקת רקע]
[הקלטה]
Q: “Can you grow anything in Greenland? Yes, it’s not always cold here in Greenland. So you can grow things like in a green house, like we have strawberries here…”
אלעד: ביוטיוב יש חשבון של אישה, היא מכנה את עצמה Q, ולמאות אלפי העוקבים שלה, Q מביאה בכל פעם הצצה קצת אחרת על החיים בגרינלנד.
[הקלטה]
Q: “…but it’s also important to know that Greenland is 2,670 kilometers from north to south, so the weather varies a lot and the average temperature is warmer in south Greenland compared to north Greenland…”
אלעד: היא מדגימה למשל איך נשמעת השפה המקומית.
[הקלטה]
Q: “How to say I love you, in Greenlandic? Asavakkit.”
Daughter: “Asavakkit.”
Q: “Asavakkit.” [laugh]
אלעד: היא מראה את הנופים.
[הקלטה]
Q: “The morning sea fog normally only covers nukk in the morning…”
אלעד: אבל לא מזמן Q העלתה סרטון מעט שונה.
[הקלטה]
Q: “Trump wants to buy my country, Greenland, Kalaallit Nunaat. And you are most likely thinking what are Q’s thoughts on this?”
אלעד: היא הסבירה שהיא יוצרת תוכן א-פוליטית. היא רוצה להתמקד בתרבות ובחיים בגרינלנד, אבל שההתפתחויות האחרונות בכל זאת הובילו אותה לומר את דעתה. Q, כמו 84% מהגרינלנדרים, לפי סקר שנערך לאחרונה, רוצה עצמאות.
[הקלטה]
Q: “I strongly believe in Greenland’s independence. To achieve this we must expand our collaborations and establish business relationships with countries beyond Denmark. we greenlanders, Kalaallit, deserve to be independent and I hope…”
אלעד: כן, איכשהו השאלה מי ישלוט בגרינלנד, זה המקום הכי פחות צפוף על פני כדור הארץ, יש 57,000 תושבים שם, זה פחות מקריית אתא - השאלה הזו הפכה למשהו שמעסיק את כל העולם. גרינלנד, שנמצאת בשליטה של דנמרק, שיש בה קניון מסחרי אחד, שהבניין הכי גבוה בה הוא בן 12 קומות, גרינלנד הפכה למקום שבשבועות האחרונים היה המוקד שסביבו חשש ממלחמת עולם, מפירוק ברית נאט"ו ומקריסה כלכלית של אירופה. גרינלנד, שהנשיא טראמפ נחוש להפוך לחלק מארצות הברית, למרות שלאחרונה הוא גם לא ממש זכר איך קוראים לה.
[הקלטה]
President Donald Trump: “They’re not there for us on Iceland, that I can tell you. I mean our stock market took the first dip yesterday because of Iceland. So Iceland’s already cost us a lot of money.”
אלעד: אבל טראמפ ממשיך להתעקש. הוא רוצה את האי. הוא רוצה את גרינלנד.
[הקלטה]
President Donald Trump: “So we want a piece of ice for world protection and they won’t give it. We’ve never asked for anything else and they have a choice. You can say Yes and we will be very appreciative, or you can say No, and we will remember.”
[מוזיקה]
אלעד: אז הפעם עורך חדשות החוץ שלנו ערד ניר, עם הקרב על גרינלנד.
[מוזיקת רקע מסתיימת]
אלעד: שלום ערד.
ערד: שלום אלעד.
אלעד: תשמע, אני בדקתי. יש מרחק של 3,500 קילומטר בין דנמרק לבין גרינלנד. גרינלנד קרובה הרבה יותר לאיסלנד, היא קרובה אפילו יותר לצפון אמריקה. אז איך הגיע האי להיות תחת שליטה דנית?
ערד: לפני 1,000 שנה, קצת יותר, היה ויקינגי אחד שקוראים לו אריק האדום. הוא היה אדום כי הוא היה ג'ינג'י כמו דונלד טראמפ, וגם כעסן כנראה. אבא שלו הסתבך כבר בנורווגיה והמשפחה כולה הוגלתה לאיסלנד. אריק שלנו עצמו הסתבך באיסלנד, ואחרי שריצה שם עונש על כמה מעשי רצח, הוא עלה על ספינה ופנה מערבה. והוא הגיע לאיזושהי יבשת מאוד מאוד לבנה, עטויה ב… בהמון שכבות של קרח, נסע סביבה והגיע לאיזושהי נקודה ירוקה, ואז הוא קרא לה גרינלנד. הוא הקים שם מושבה שהייתה מושבה נורווגית. באותה תקופה נורווגיה ודנמרק היו מאוחדות תחת אותו כתר, והוקמה שם מושבה נורווגית. כשדנמרק ונורווגיה נפרדו ב-1814, האי פחות או יותר חולק בין שתיהן. הרוב היה דני, ובאיזשהו שלב בהמשך דנמרק קיבלה את הריבונות על כל האי, וכך זה עד היום. אמנם בעלת ממשל עצמי, אבל גרינלנד היא חלק בלתי נפרד מדנמרק.
אלעד: אז בדקתי, הסיפור המוכר שלפיו אותו אריק האדום קרא לאי הקפוא "האי הירוק", גרינלנד, זו באמת הייתה סוג של הונאה שיווקית. הוא רצה להביא לשם מתיישבים. אם זה הצליח לו או לא א… נתון לפרשנות, נתון לדיון. גרינלנד היא מקום ענק אבל בעצם עד היום יחסית עם מעט מאוד תושבים.
ערד: תראה, אז בוא אולי ניתן קצת סדרי גודל בהקשר הזה. גרינלנד היא האי הכי גדול בעולם. באי הענק הזה יש 57,000 בני אדם. רובם אינואיטים, תושבים. קצב הריבוי הטבעי שלהם הוא מאוד מאוד נמוך. הבירה שלהם היא נוּק. עכשיו, מדובר בטריטוריה דנית עם אוטונומיה. היא חלק מהממלכה, חלק מהכתר הדני. האזרחים הם אזרחים דניים, יש להם נציגות בפרלמנט הדני בקופנהגן, יש להם שני מקומות שם. הם יכולים להחליט כל מה שהם רוצים בכל מה שקשור לניהול המקומי שלהם, אבל מדיניות חוץ וביטחון - זה נמצא בידי ממשלת דנמרק. ממשלת דנמרק גם אחראית לכ-60% מהתקציב שלהם. אנחנו מדברים רק על 57,000-58,000 בני אדם, אז כלכלה סוערת אין שם, אין שם הרבה תעשייה. יש כנראה משאבים אבל כרגע הם עדיין נמצאים מתחת למעטה הקרח, אז זה מה שנקרא ראייה למרחוק, להשתמש בהם - כרגע הם עוד לא נהנים מהם.
אלעד: ומתי המקום הזה מצא את עצמו פתאום כטריטוריה שמעניינת מישהו שהוא לא נורווגי או דני?
ערד: תראה, הפעם הראשונה שבאופן ממשי מישהו נשא עיניו לרכוש את גרינלנד, היה ב-1869. זה היה הנשיא אנדרו ג'ונסון, והוא העלה את ההצעה לקנות את האי, אחרי שהוא קנה את אלסקה שהייתה טריטוריה רוסית. נזכיר, ארצות הברית הייתה אחרי מלחמת אזרחים עקובה מדם, מנסה להתאושש, זקוקה לסוג של התעלות לאומית. קנו את אלסקה חלק מהתהליך הזה, והוא אמר: 'אלסקה ממערב, יש גם את גרינלנד במזרח, בואו ננסה לרכוש גם את גרינלנד'. זה לא עלה יפה, לא השקיעו הרבה מאוד מאמצים בהקשר הזה.
אלעד: ואמרת, זו הפעם הראשונה שמישהו רצה לרכוש את גרינלנד, לא האחרונה. במלחמת העולם הראשונה הנשיא וודרו וילסון גם רצה לקנות את האי. בסוף הוא קנה מדנמרק קבוצת איים אחרים ודווקא הכיר רשמית בגרינלנד כשטח דני. בית הדין בהאג, כמה שנים אחר כך, גם הכיר בגרינלנד כשטח בריבונות דנמרק. והאי הזה הפך, ערד, תקן אותי אם אני טועה, לנקודה אסטרטגית חשובה במיוחד במלחמת העולם השנייה.
ערד: כן, תראה, גרינלנד נקודה מאוד מאוד משמעותית במלחמת העולם השנייה, בייחוד כשארצות הברית שוקלת אם להצטרף למלחמה, כפי שצ'רצ'יל מבקש שוב ושוב, או לא לעשות את זה. אם היא תצטרף, אז מדובר בתחנה חשובה בדרך, גם עבור ספינות בקיץ וגם עבור מפציצים כבדים, כבר אז, אם ארצות הברית הייתה רוצה לשלוח אותם לאירופה, היא הייתה זקוקה לזה. אבל הגרמנים הרי פלשו לדנמרק ב-1940 וכבשו אותה, ללא קרב, בסופו של דבר…
[הקלטה]
AP Archive: “Germany occupies Copenhagen. Hitler’s troops disembarking from transport in the harbor carry out the fuhrer’s latest act of aggression, the invasion of peaceful and innocent Denmark…”
ערד: אז הגרמנים החזיקו בדנמרק, על פניו גרינלנד של דנמרק אז גם גרינלנד של גרמניה הנאצית. הם אפילו הקימו שם כמה בסיסים ימיים. ואז FDR, הנשיא רוזוולט, משתלט על האי כולו כ-Protectorate. הוא לא כובש אותו, אבל הוא משתלט עליו כדי להגן עליו מפני הנאצים. אבל בכך לא נגמר החשק האמריקאי להחזיק בגרינלנד. 1946, זה כבר הנשיא טרומן מציע לדנים 100 מיליון דולר תמורת האי. שוב מאותן סיבות - האי הוא בנקודה אסטרטגית, חשוב לתדלוק, חשוב לאספקה. אבל הדנים מסרבים והאמריקאים מכבדים את העניין הזה. 1955, שוב הצעה אמריקנית לרכוש את האי הזה, את האי הגדול בעולם. זה קורה במטה של דווייט אייזנהאואר. זה לא מתקדם. אפילו בשנות ה-70, במטה של פורד, כחלק מהערכות, כחלק מניסיון להעלות את קרנו בעיני הציבור האמריקני, העלו את האופציה לרכוש את גרינלנד. חייבים לציין - בכל המקרים האלה דובר על רכישה.
אלעד: כלומר, זה מוטיב חוזר אצל נשיאים אמריקנים שמאוד רוצים את גרינלנד, מאוד רוצים לקנות את גרינלנד, ולמרות שדנמרק באופן עקבי מסרבת, אנחנו כן רואים לאורך השנים שגדלה הנוכחות הצבאית האמריקנית באי. נכון? לארצות הברית יש זכויות מסוימות להשתמש בשטח.
ערד: כן. היום יש שם בסיס אחד בצפון מערב האי, בסיס Thule, בעיר, סמוך לעיר שנקראת Pituffik. כל זה כחלק מהסכם שנחתם ב-1951 בין דנמרק לבין ארצות הברית, הסכם שאיפשר לארצות הברית להשתמש באי לכל צורכי הביטחון שלה, וכחלק מהעניין הזה בשנות ה-50 וה-60, בעיצומה של המלחמה הקרה, היו שם עשרות אלפים של א… נחיתות של מפציצים כבדים מהסוג B-52, עד שב-1968 התרסק מטוס B-52 אחד וארבע פצצות גרעיניות התפזרו לכל עבר. שלוש פצצות נמצאו, היו שמה מבצעי ניקוי של קרינה גרעינית, ואת הפצצה הרביעית, אלעד, מחפשים עד עצם היום הזה.
אלעד: מעניין. אז למרות שארצות הברית כן משתמשת באי לצורכי ביטחון וצבא, ולמרות שהיו לא מעט ניסיונות בעבר, לבית הלבן הגיע פתאום נשיא נחוש, עקשן, נשיא שנדמה שמוכן ללכת למרחקים שאף אחד מקודמיו לא היה מוכן ללכת אליהם, כדי שגרינלנד תהיה בסוף חלק מארצות הברית.
אבל קודם חסות אחת וממש מיד חוזרים.
[חסות]
אלעד: אחרי שורה של נשיאים אמריקנים שכבר עשורים מנסים לקנות את גרינלנד מדנמרק, הנשיא טראמפ נבחר לכהונה ראשונה, וכבר בה הביע עניין בלעשות עסקה.
[הקלטה]
President Donald Trump: “For Greenland, I don’t know, it got realised somehow, it’s just something we talked about. Denmark essentially owns it, and essentially it’s a large real estate deal. A lot of things can be done, and strategically, for the United States it would be nice.”
אלעד: לימים דווח שמי שהניע את טראמפ לכיוון גרינלנד הוא המיליארדר היהודי רון לאודר. אבל הדבר המעניין יותר כאן, ערד, הוא שטראמפ אמר את הדברים קצת לפני שנסע אז לביקור רשמי בדנמרק. ראש ממשלת דנמרק, פרדריקסן, היא אמרה שהרעיון שארצות הברית תקנה את גרינלנד הוא אבסורד, וטראמפ ממש נעלב. הוא לא אהב לשמוע את זה.
[הקלטה]
President Donald Trump: “…All they had to do is say: “No, we’d rather not do that, or we’d rather not talk about it”. Don’t say ‘what an absurd idea that is’. because she’s not talking to me, she’s talking to the United States of America. You don’t talk to the United States that way.”
ערד: והוא ביטל את הביקור בדנמרק, אתה מבין? דונלד טראמפ ביטל ביקור אצל בעלת ברית חברה בנאט"ו בגלל שאמרו לו 'לא תצליח לקחת מאיתנו חלק מהמדינה שלנו, כפי שהצהרת שאתה רוצה'.
אלעד: כן, ומהשלב הזה בכהונה הראשונה שלו, ואחרי הפיצוץ מול דנמרק, הרעיון די ירד מסדר היום. אבל מי שחשב שטראמפ שכח או ויתר, טעה בגדול, כי בדצמבר 2024, טראמפ עדיין לא הושבע לנשיאות בפעם השנייה, והנה שוב הוא התחיל לדבר על גרינלנד.
[הקלטה]
Unknown speaker: “For purpose of national security and freedom through the world, the United States of America feels that the ownership of Greenland is an absolute necessity. This is something that he brought up during…”
אלעד: חודש אחר כך בסך הכל, ינואר 2025, הבן של הנשיא, דונלד טראמפ ג'וניור, נסע לבקר בגרינלנד.
[הקלטה]
Donald Trump Jr.: “The reception we received actually showing up there was as warm as could be. It was truly mind blowing. just people lined up, people wearing MAGA hats. They just wanna live their best life just like we want to live ours in America and utilize the resources that we have in the ground.”
אלעד: כמה ימים אחרי הביקור של הג'וניור, טראמפ שוב דיבר על גרינלנד. הפעם הוא כבר הניח איוּם. הוא אמר שהוא יטיל מכסים על דנמרק, הוא יפעיל לחץ כלכלי, אם הדנים ימשיכו לסרב לדון איתו על עסקה.
[הקלטה]
President Donald Trump: “If Denmark wants to get to a conclusion but nobody knows if they even have any right title or interest. The people are going to probably vote for independence or to come into the United States. But if they did, if they did do that, then I would tariff Denmark at a very high level.”
אלעד: ובשבועות שחלפו אחר כך, האמת בחודשים שחלפו אחר כך, העיסוק בגרינלנד הלך והתרחב בשיח האמריקני מאוד. זה הגיע לנקודה שחבר קונגרס רפובליקני אפילו יזם הצעת חוק לשנות את השם Greenland בארצות הברית ל-"Red, White and Blue Land". ואחר כך ראינו גם שסגן הנשיא ג'יי. די. ואנס הגיע בחודש מרץ, בלי שהוזמן, לבסיס חיל החלל האמריקני שנמצא בגרינלנד.
[הקלטה]
JD Vance: “Our message to Denmark is very simple. You have not done a good job by the people of Greenland, You have underinvested in the people of Greenland and you have underinvested in the security architecture of this incredible, beautiful land mass filled with incredible people. That has to change. and because it hasn’t changed, this is why president Trump’s policy in Greenland is what it is.”
אלעד: עכשיו, אמרנו, טראמפ הוא לא הנשיא הראשון, אבל במקום שבו נשיאים אחרים הציעו הצעה, קיבלו תשובה שלילית והמשיכו הלאה בחייהם, טראמפ מתעקש, הוא ממשיך. ואמרנו, יש כבר נוכחות צבאית אמריקנית באי, יש לאמריקנים זכות להשתמש בגרינלנד לצורכי צבא. אז מה הקטע? למה טראמפ כל כך רוצה בעלות על המקום?
ערד: אז קודם כל המיקום. המיקום הוא בחצי הכדור המערבי קרוב לארצות הברית, והוא מאמין בכך שכל חצי הכדור המערבי צריך להיות בשליטה אמריקאית. כלומר אמריקה מצפון ועד דרום צריכה להיות בשליטה של ארצות הברית, ולא לתת לאף אחד אחר דריסת רגל אסטרטגית במקום הזה - והנה, שם בגרינלנד תקועה לו דנמרק, אז זה קודם כל עושה לו לא טוב בעין. מעבר לזה, הוא מתרץ את המהלך בזה שהוא זקוק לגרינלנד למען הביטחון הלאומי. מה זה אומר הביטחון הלאומי? גרינלנד א… מישהו עשה את החשבון, וראה שגרינלנד נמצאת בחצי הדרך בין וושינגטון די.סי למוסקבה. ובגלל המבנה של כדור הארץ, אם רוסיה או סין רוצות לשגר טילים בליסטיים לארצות הברית של אמריקה, הטילים האלה צריכים לעבור מעל הקוטב הצפוני. כלומר גרינלנד בדרך של הטילים האלה. דונלד טראמפ מאוד מקנא בכיפת ברזל שלנו, ורוצה להקים את "כיפת הזהב" שלו. אצלו כמובן הכל - אם לנו יש ברזל אז לו יש זהב.
[הקלטה]
President Donald Trump: “We are building the golden dome. We did it for Israel and by the way, I told Bibi: ‘Bibi, stop taking credits for the dome. That’s our technology, that’s our stuff’.”
ערד: והוא רוצה להקים כיפת זהב שתגן על ארצות הברית מפני טילים בליסטיים שיגיעו מכיוון מזרח - מרוסיה, מסין, מצפון קוריאה, אלוהים יודע מאיפה עוד. ולצורך זה הוא זקוק לאותן נקודות רדאר בגרינלנד, כדי להגן על הטילים האלה. לא רק רדאר, אולי גם המיירטים יצאו כבר מגרינלנד. זה הרבה יותר טוב מאשר שהם יצאו מתוך ארצות הברית פנימה. הם יצליחו ליירט בלי שהשברים יגרמו נזק כפי שאנחנו ראינו שיכול לקרות גם אצלנו. יש מי שאומר שזה רק תירוץ, מכיוון שבגרינלנד כנראה יש הרבה מאוד משאבי טבע. לפי מה שאנחנו כבר יודעים, יש שמה עפרות ברזל, יש שמה עופרת, יש שם אבץ, זהב, פלטינום, אורניום, יש גם, מוליבידיום [כך במקור], ניאוביום וטנטליט - אל תשאל אותי מה זה.
אלעד: זהו, האמת אין לי עליי בדיוק עותק של טבלת היסודות, אולי אני אחר כך אגש לבדוק.
ערד: לטבלה מחזורית, כן.
אלעד: כן בדיוק, בדיוק.
ערד: אבל אומרים שאלה יסודות שמאוד מאוד חשובים לתעשיית השבבים, ואם רוצים להיאבק בסין שכרגע שמה את ידה על התעשייה הזאת ומובילה, וזה מה שדונלד טראמפ רוצה - הוא רוצה אותם אצלו. מעבר לזה שכנראה שמתחת לקרח יש גם מצבורים של נפט ושל גז, כפי שגילו באלסקה אחרי שנרכשה על ידי ארצות הברית. והרי אנחנו נמצאים בעידן של התחממות גלובלית, למרות שדונלד טראמפ מכחיש את זה, אז אוטוטו, כשהקרח יימס, ניתן יהיה להגיע לכל אותם משאבים. ההפשרה של הקרחונים בקוטב הצפוני מאפשרת לא רק חשיפה של מינרלים ואוצרות טבע כמו נפט וגז, אלא גם נתיבי שיט. רוסיה כבר מקצרת את נתיבי השיט שלה למערב דרך הקוטב הצפוני. סין גם היא, כרגע לא ממש שם, אבל היא בונה צי מאוד מאוד גדול, אחד הגדולים בעולם כנראה הוא יהיה. אז גם סין מהווה איום כלכלי באמצעות נתיבי הסחר שייפתחו דרך הקוטב הצפוני שהופך להיות עם הרבה פחות קרח. אז כל הדברים האלה גם הם נימוק לכך שדונלד טראמפ רוצה לשים את ידו על גרינלנד.
אלעד: וזהו. בהתחלה טראמפ דיבר במונחים של לרכוש את גרינלנד, כן? להפעיל לחץ כלכלי על דנמרק כדי שתיכנס למשא ומתן, אבל הוא דיבר על דיל, הוא דיבר על עסקת נדל"ן כמו שהוא מכנה אותה.
ערד: כן. תראה, א… לפי דיווח של רויטרס מלפני כמה חודשים, בבית הלבן שקלו לשלם לכל אחד מ-57,000 התושבים של גרינלנד כ-100,000 דולר. ככה, לחשבון הבנק, מה שנקרא "אינסנטיב", תמריץ לזה שהם יתמכו במהלך שיביא לרכישה אמריקנית של האי. דרך אגב, זה עורר שם הרבה מאוד זעם א… בקרב תושבי גרינלנד, והתנגדות אמיתית לגישה הפטרונית הזאת של א… הטראמפיסטים במשפחה ובחבורה, לתושבי גרינלנד עצמם. נזכיר שוב - הם אולי רוצים עצמאות, הם לא רוצים את דנמרק, אבל הם בטח לא רוצים את ארצות הברית.
אלעד: אלא שאת הנשיא טראמפ זה ממש לא הרשים. ואם עד אז הוא דיבר על כך שהוא רוצה לקנות את גרינלנד, פתאום משהו השתנה. וזה קרה בכלל במקום אחר. טראמפ יזם מבצע השתלטות צבאית נקודתית ואפקטיבית על ונצואלה.
[הקלטה]
President Donald Trump: “Late last night and early today, at my direction, the United States armed forces conducted an extraordinary military operation in the capital of Venezuela.”
אלעד: ופתאום היו באירופה אנשים שהתחילו לחבר את הנקודות ואמרו: רגע, יש כאן נשיא שהוכיח שהוא מסוגל לקחת שליטה על מדינה זרה עם כוח צבאי. הנשיא הזה גם מאוד מאוד רוצה את גרינלנד, וטראמפ הוא, איך נאמר, הוא זרם, הוא לא הכחיש את הניתוחים ואת הדיבור על זה שארצות הברית אולי תחליט להשתלט על גרינלנד גם צבאית.
[הקלטה]
President Donald Trump: “We are going to do something in Greenland, whether they like it or not. [audience shouts] I would, I would like to make a deal, you know, the easy way, but if we don’t do it the easy way, we're gonna do it the hard way.”
ערד: כלומר איום פוטיני למדי. הוא האשים את אירופה שאין לה יכולת להגן על הנכסים שלה עצמה, ובשפה פוטינית איים שהוא ישתלט על גרינלנד באמצעות צבא, אם הם לא יסכימו להצעה נדיבה לרכוש אותה תמורת הרבה מאוד כסף. מבחינת דונלד טראמפ ומבחינת הימין האמריקני היום - ריבונות יש למי שיכול להגן על עצמו. מי שלא יכול להגן על עצמו אין לו ריבונות. אז למה דונלד טראמפ לוטש עיניים לגרינלנד? כי הוא יכול. מבחינת התפיסה שלו הוא יכול. גרינלנד לא יכולה להגן על עצמה, דנמרק לא יכולה להגן על גרינלנד. דנמרק, לפי דונלד טראמפ וגם לפי ההיסטוריה, לא יכולה להגן על דנמרק בשתי מלחמות עולם מפני הגרמנים. אז הוא יכול. ואם אנחנו חיים בעידן שבו החזק הוא זה שקובע, אז דונלד טראמפ הוא החזק, הגרינלנדים והדנים הם החלשים בהקשר הזה.
אלעד: זהו, אתה אמרת פוטין. באירופה ממש נכנסו לפאניקה על גבול ההיסטריה, כי פוטין מנסה הרי לנגוס באירופה ממזרח, והנה פתאום מגיע נשיא ארצות הברית, ואולי ינסה לנגוס באירופה מהמערב, אולי ינסה להשתלט צבאית על טריטוריה דנית, מדינה שהיא חברה בנאט"ו. והמנהיגים באירופה, עד כמה שהם מסוגלים לפחות, הם ראו את כל זה ונעמדו על הרגליים האחוריות.
ערד: כן, מי שהובילה את הקו המאוד לעומתי הזה, היא ראשת ממשלת דנמרק מדה פרדריקסן. היא אמרה 'לא יקום ולא יהיה', וגם גייסה את מנהיגי אירופה שיעמדו ויעבירו מסר דומה גם לציבור וגם לדונלד טראמפ.
[הקלטה]
U.K. Prime Minister Keir Starmer: “I will not yield, Britain will not yield, on our principles and values about the future of Greenland and the threats of Tariffs.”
[הקלטה בגרמנית]
[הקלטה בצרפתית]
אלעד: המנהיגים של אירופה בעצם יישרו קו. הם העבירו את אותו מסר לטראמפ: 'גרינלנד היא שטח דני, אנחנו לא נקבל הפרה של הריבונות של דנמרק במקום'. אבל זה לא נגמר רק בהצהרות. באירופה פתחו במבצע "Arctic Endurance" ושלחו כוחות, ממש, לגרינלנד. עכשיו אני אומר כוחות אבל המספרים הם די מצחיקים. הדנים שלחו תגבורת של עוד 200 חיילים בנוסף ל-150 שהם שלחו קודם. צרפת שלחה 15, גרמניה גם 15. הולנד שלחה שניים, גם פינלנד שניים, בלגיה שלחה קצין אחד וגם הבריטים שלחו לגרינלנד קצין בריטי אחד.
ערד: האמירה הייתה - אנחנו לא שולחים את הכוחות האלה כדי שיעמדו מול הצבא האמריקני. אבל אם דונלד טראמפ רוצה לכבוש את גרינלנד, הוא יצטרך לקחת משם קצינים בריטים, גרמנים וצרפתים אזוקים בידיהם. זה היה הרעיון. דונלד טראמפ לא אהב את המהלך הזה, וא… הגדיל את המכסים, זה גם כן נשק שהוא משתמש בו כי לכאורה הוא יכול, הגדיל את המכסים על אירופה ב-25%. מדה פרדריקסן לא פראיירית, היא, בתגובה, הודיעה שקרן השקעות דנית, שמשקיעה בארצות הברית של אמריקה מאות מיליוני דולרים, מושכת את ההשקעות שלה משם. ככה מגיע, באווירה הזאת, באווירה המתוחה הזאת, מגיע דונלד טראמפ לפסגת דאבוס, כשבאולם יושבים ראשי מדינות אירופה ומובילי דעה, כשהם רועדים מפחד, אלעד. הם לא יודעים מה הוא הולך להגיד שם.
[הקלטה]
President Donald Trump: “Well, thank you very much Larry, it’s great to be back in beautiful Davos Switzerland, and to address so many respected business leaders, so many friends, a few enemies…” [audience laugh]
ערד: ובנאום הוא א… מפרט בפרטי פרטים למה מגיע לו לקבל את גרינלנד.
[הקלטה]
President Donald Trump: “In World War II, when Denmark fell to Germany after just six hours of fighting… So the United States was then compelled, we did it, we felt an obligation to do it, to send our own forces to hold the Greenland territory… And then after the war, which we won, we won it big, Without us right now you’d all be speaking German and a little Japanese perhaps. After the war we gave Greenland back to Denmark. How stupid were we to do that? But we did it. But we gave it back. But how ungrateful are they now?”
ערד: מפרט את כל החולאים והמחלות של אירופה, את החולשות הצבאיות של אירופה.
[הקלטה]
President Donald Trump: “…including lower economic growth, lower standards of living, lower birth rates, more socially disruptive migration, more vulnerability to hostile foreign adversaries, and much, much smaller militaries.”
ערד: אבל פתאום מגיע פאנץ' - הוא מדגיש שהוא לא ישתמש בכוח צבאי כדי לקבל את גרינלנד. הוא אומר: 'אני אקבל את גרינלנד, אבל אני לא אשתמש בכוח צבאי בגרינלנד'.
[הקלטה]
President Donald Trump: “I won’t do that. Okay? Now everyone’s saying, “Oh, good!”. That’s probably the biggest statement I made, because people thought I would use force. I don’t have to use force. I don’t want to use force. I won’t use force.”
ערד: פתאום בחדר נשמעה איזשהו סוג של אנחת רווחה, סוג של התפוגגות מתח. וזמן קצר אחרי הנאום הזה הוא יושב עם מזכ"ל נאט"ו פרנק [כך במקור] רוטה, ראש ממשלת הולנד לשעבר, מזכ"ל חדש יחסית של נאט"ו שיודע להתנהל מול דונלד טראמפ. הוא יודע - תסלח לי על הביטוי - ללקק לו איפה שצריך, להחמיא לו כפי שצריך, ובאופן הזה הוא מקבל ממנו מה שהוא רוצה. בסוף הפגישה הזו מתברר שהושג הסכם מסגרת להסכמות, שיאפשרו לארצות הברית להשתמש בשטחי גרינלנד כראות עיניה לפי צרכיה המבצעיים, כדי להגן על הטריטוריה שלה כפי שהיא רוצה.
[הקלטה]
President Donald Trump: “…That was discussed, we can do anything we want, we can do military, we can do anything we want, and it’s being negotiated and let’s see what happens. I think it’ll be good.”
ערד: על פניו, בינינו, זה בדיוק עונה לאותם עקרונות שמופיעים בהסכם 1951 שבעקבותיו ארצות הברית עשתה שימוש בגרינלנד בתקופת המלחמה הקרה. אבל יש כרגע מסגרת להסכם, לכאורה חדש. מי שמונה א… לממש את ההסכם הזה ולהביא אותו לחתימה, זה מיודענו סטיבן וויטקוף - עוד משימה בשליחנו לאינספור משימות שיש בהן מעט מאוד הצלחות לפי שעה. אבל בוא נקווה שבנקודה הזאת, ארצות הברית מול אירופה, כולם חברות בנאט"ו, סטיבן וויטקוף יצליח להביא הצלחות גדולות יותר.
אלעד: הנשיא טראמפ עדיין לא ויתר על גרינלנד, ולמרות אותה אנחת רווחה, שאנחנו לא נראה כנראה כוחות אמריקנים גוררים באזיקים קצין בריטי ושני קצינים פינלנדיים, הסיפור הזה רחוק מלהסתיים. ואתה יודע, ערד, אני חושב שיותר ממה שהסאגה הזו מלמדת אותנו על טראמפ, היא מלמדת אותנו משהו חשוב על אירופה. אירופה שאין לה באמת את היכולת להתמודד מול המעצמות, לא מהמזרח ולא מהמערב. ואירופה, שלמרות שמנסה לעשות קולות של התנגדות, הבלוף מאוד ברור, שקוף. אין מאחורי המילים הרבה יכולת.
ערד: ב-80 השנים האחרונות אירופה הפכה להיות בת חסות של ארצות הברית של אמריקה - אירופה המערבית. כשארצות הברית נתנה את הטון גם מבחינה תקציבית, מה שאיפשר למערב אירופה להפוך למדינות רווחה, מדינות עם חינוך נהדר, מערכת בריאות פנטסטית, ואת הביטחון הם נתנו לארצות הברית א… לדאוג לו. ואירופה לא נערכה למלחמה. גרמניה, אחרי שתי מלחמות עולם שהיא הובילה, הפכה להיות מדינה פציפיסטית. ועכשיו הם לומדים, עכשיו הם משתנים, עכשיו הם מבינים. אירופה הבינה בעשור האחרון שהיא לא יכולה לסמוך על ארצות הברית מול האגרסיה של פוטין ממזרח, מול האגרסיה הרוסית כרגע. ופוטין לא מתכוון לוותר. והדברים האלה איתנו כאן להישאר, ואירופה משתנה. אירופה מקימה צבא משלה. אירופה מתחילה להבין שאי אפשר לסמוך על ארצות הברית כדי להגן על האינטרסים של אירופה באירופה. עד כמה האירופים יצליחו להישאר ביחד ולדאוג לאינטרסים של כולם ביחד? זאת גם כן שאלה. כרגע המנהיגות האירופית היא מנהיגות מאוחדת, אבל הדברים האלה יכולים להשתנות כמו שהם השתנו בארצות הברית של אמריקה, עד שבא דונלד טראמפ אף אחד לא ערער על הסדר הזה. אף אחד לא ערער בארצות הברית על העובדה שארצות הברית היא זו שדואגת לביטחון של אירופה.
[מוזיקת סיום]
אלעד: ערד ניר, תודה.
ערד: תודה אלעד, שמח תמיד.
אלעד: וזה היה "אחד ביום" של N12. אנחנו מחכים לכם בקבוצה שלנו בפייסבוק - חפשו "אחד ביום - הפודקאסט היומי". העורך שלנו הוא רום אטיק. תחקיר והפקה, הילה פז, שירה אראל, עדי חצרוני ודניאל שחר. על הסאונד, יאיר בשן, שגם יצר את מוזיקת הפתיחה שלנו.
אני אלעד שמחיוף, אנחנו נהיה כאן גם בשבוע הבא.
[חסות]
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments