אחד ביום - המהפכה החדשה: פסק דין תורה

בשבוע שעבר, עבר בכנסת חוק שמרחיב מאוד את הסמכויות של בתי הדין הדתיים בישראל - בתי הדין הרבניים ובתי הדין השרעיים. מעכשיו, הם יוכלו במקרים מסוימים לעסוק ולהכריע במגוון רחוב מאוד של תחומים, ובצורה שעוקפת את חוקי המדינה. התומכים בחוק טוענים שהוא מגשים פלורליזם משפטי ומאפשר חופש בחירה, אבל המתנגדים לו מזהירים שהוא יפגע ישירות באוכלוסיות מוחלשות וסותר ערכים דמוקרטיים. אז הפעם, בעזרת עו״ד ענת טהון אשכנזי, מנהלת המרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטיים במכון הישראלי לדמוקרטיה, נדבר על החוק החדש שמעניק לבתי דין דתיים סמכויות שלא היו להם מעולם. 

---

‏תאריך עליית הפרק לאוויר: 29/03/2026.

‏[חסות]

‏[מוזיקת פתיחה]

‏אלעד: היום יום ראשון 29 במרץ, ואנחנו "אחד ביום" מבית N12. אני אלעד שמחיוף, ואנחנו כאן כדי להבין טוב יותר מה קורה סביבנו. סיפור אחד ביום, בכל יום.

‏[הקלטה] סגן יו"ר הכנסת, חבר הכנסת, מישל בוסקילה: "חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר היום הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים בירורים, תשפ"ו 2026, של חברי הכנסת משה גפני, יעקב אשר, ינון אזולאי, בקריאה שנייה ושלישית. אני מזמין את חבר הכנסת…"

‏אלעד: אני יודע, זה נראה שהמלחמה היא כל כך מסיבית, היא כל כך אינטנסיבית, היא כל כך אגרסיבית, שאין שום דבר שיכול להתקיים במקביל אליה. חיים רגילים? שגרה? לעסוק בכלל במשהו שהוא לא איראן? זה נראה כאילו לא הגיוני. אבל מה לעשות, זה בדיוק המצב. הכנסת, למשל, היא ממשיכה לעבוד. בשבוע שעבר אפילו הצליחה לעשות משהו שקבוצה של חברי כנסת רצו לעשות כבר הרבה הרבה זמן.

‏[הקלטה] חבר הכנסת, שמחה רוטמן: "לא, לא על הרבה חוקים, אדוני היושב ראש, אפשר לומר שמנסים להעביר אותם 20 שנה. 20 שנה הכנסת מנסה להעביר את החוק הזה. אנחנו מדברים בתיקון של עוול של הרבה מאוד מאוד שנים."

‏אלעד: בשבוע שעבר עלה להצבעה בכנסת חוק שמרחיב מאוד את הסמכויות של בתי הדין הדתיים בישראל. אנחנו מדברים על בתי הדין הרבניים ובתי הדין השרעיים. הם יוכלו עכשיו, במקרים מסוימים, לעסוק ולהכריע במגוון רחב מאוד של תחומים, הרבה יותר ממה שיכלו עד היום. ואל מול התומכים שדיברו על פלורליזם משפטי ועל אוכלוסיות שיוכלו סוף סוף לקבל מענה מותאם, הייתה גם התנגדות די גדולה.

‏[הקלטות]

‏חברת הכנסת, עדי עזוז: "אנחנו נלחמים באיראן בשביל להפוך להיות איראן?"

‏חבר הכנסת, יואב סגלוביץ: "החוק הזה הוא חוק גרוע שהוא מכניס רגל בדלת, על מנת שיוכלו להמשיך את המסע הזה להפוך את מדינת ישראל למדינת הלכה במובן הכי עמוק והכי שלילי שלה. איך אתם…"

‏חבר הכנסת, גלעד קריב: "אתם מעיזים לדבר איתנו על חופש בחירה? בחוק שעוסק באחת המערכות הכי לא ליברליות במדינת ישראל שאין לה אח ורע בשום מדינה מתוקנת?"

‏אלעד: הוויכוח נמשך ונמשך, ובסוף החוק עבר.

‏[הקלטה] יו"ר הכנסת, חבר הכנסת, יעקב מרגי: "בעד 65, נגד 41. אני קובע כי הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים בוררות, תשפ"ו 2026, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית ותיכנס לספר החוקים."

‏אלעד: מהפכה של ממש במערכת המשפט בישראל יצאה לדרך, וזו מהפכה שתאפשר בפוטנציה לבתי דין דתיים לעקוף את חוקי המדינה, ליצור מערכת משפט מקבילה. זו מהפכה שארגוני נשים טוענות שעלולה לפגוע בנשים דתיות ולא רק בהן. אז הפעם, בעזרת עורכת הדין ענת טהון אשכנזי, מנהלת המרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטיים במכון הישראלי לדמוקרטיה, אנחנו נדבר על החוק החדש שמעניק לבתי דין דתיים, גם יהודים, גם מוסלמים, סמכויות שלא היו להם מעולם.

‏באופן רשמי, לפי החוק, לבתי הדין הדתיים בישראל היו נקודות השקה איתנו במקרים יחסית מצומצמים, בתחומים ואירועים מאוד מוגדרים במהלך חיינו.

‏עו"ד טהון אשכנזי: אנחנו בעצם פוגשים אותם בשני תחומים - נישואים וגירושים. יש להם סמכות בלעדית שכאשר אנחנו נדרשים לאחד משני התהליכים הללו, אנחנו בעצם פונים לבתי הדין. בתחומים האלה, אגב, זה חריג במדינות דמוקרטיות שיש בכלל סמכות בלעדית לבתי הדין דתיים, אבל זה היה עד היום הסכמה שיש להם, לבתי הדין הדתיים, שני תחומים בלעדיים שזה הסמכות שלהם.

‏אלעד: בית הדין הרבני ובית הדין השרעי הם היו על פי חוק מוסמכים לעסוק בנישואים, בגירושים או בנושאים נלווים שנכרכו בנישואים או בגירושים. משמורת על הילדים, למשל, ענייני רכוש. לבתי הדין הדתיים אין סמכות לדון בהם בפני עצמם, אבל אם השאלות האלה היו עולות במסגרת סכסוך גירושין, אז כן. אלא שלענייננו כאן, במקביל לעיסוק בנושאים היחסית מצומצמים תחת הכובע של בית דין, קרה במהלך לא מעט שנים עוד דבר. בתי הדין הדתיים התעסקו בכל זאת גם בנושאים אזרחיים אחרים. הכל תחת הכובע של כאילו בוררים פרטיים.

‏עו"ד טהון אשכנזי: המילה "כאילו" היא באמת מאוד רלוונטית, כי זה באמת שאלה. זאת אומרת, יש פה בית משפט, יש לו את כל הסממנים של בית משפט, מסממנים ממש שלטוניים של דגל וסמל המדינה, וגם תהליך למשל, בחירת הדיינים שיושבים שם, זה בעצם מוסדר בחוק. כלומר כל המרכיבים שמאפיינים בית משפט, אבל הם בעצם דנו כמו מוסד פרטי של בוררות בנושאים שהם לא הוסמכו בהם בחוק. סכסוכים מכל מיני סוגים, סכסוכים בתחומים אזרחיים, הרבה מ… תחומים במשפט העבודה, וכן, הם, הם בעצם יצרו פסק בוררות כמו כל מוסד בוררות פרטית, למעט הכוכבית שהם לא מוסד פרטי אלא מוסד מדינתי.

‏אלעד: מה שקרה הוא שאמנם החוק קבע שבתי דין דתיים יכולים לעסוק רק בגירושים ונישואים, אבל החוק לא אסר עליהם לעסוק בנושאים אחרים כבוררים. החוק בכלל לא דיבר על זה. אז בתי הדין הדתיים שימשו כבוררים בסכסוכים אזרחיים אם שני צדדים הגיעו לפניהם וביקשו מהם לשמש כבורר. בסוף, אם הצדדים היו רוצים להפוך את הבוררות הזו להחלטה מחייבת, כזו שאפשר לאכוף, אז כמו עם כל בורר אחר, הצדדים היו לוקחים את ההחלטה לבית המשפט.

‏עו"ד טהון אשכנזי: אז בגדול, פסק בוררות הוא בעצם מחייב בין הצדדים כי הם הסכימו לבוררות ביניהם. ה… תוקף שצריך מבית המשפט הוא כאשר צריך לאכוף אותו על ידי רשויות המדינה, והדוגמה הכי מובהקת היא כשאם רוצים להוציא לפועל את פסק הדין, לאכוף אותו בהוצאה לפועל, ואז באמת חייבים לקבל תוקף של פסק דין בבית משפט, וזה אכן היה בעבר גם נדרש. הבעיה היא שברוב רובם של המקרים, וזה מלמד אותנו גם על המציאות היום, רוב רובם של המקרים לא פנו בעצם לבתי המשפט כדי לקבל תוקף של פסק דין, ולכן אין לנו יכולת להגיד עד כמה פיקוח בית המשפט היה עד לאותה נקודה. אנחנו כן יודעים שבפסקי הבוררות בעצם פעמים רבות לא ניתן משקל לחוקים אה… שמסדירים זכויות יסוד, כמו פיצוי פיטורים, כמו שכר מינימום.

‏אלעד: זהו. מה שקרה זה שהיו פעמים שבהם בתי הדין הדתיים הוציאו פסק בוררות ש… איך נאמר? לא בדיוק התיישב עם חוקי המדינה. נוצרו מתחים סביב העובדה שבית דין ממלכתי רשמי של מדינת ישראל יכול גם לשמש כמוסד בוררות פרטי. נוצרו מתחים שמערכת, שלפי החוק רשאית לעסוק רק בנישואים וגירושים, עסקה בפועל בעוד המון נושאים אחרים. ובאמת בשנת 2006 המתח הזה הגיע עד לבג"ץ. בג"ץ סימה אמיר, שם החליטו השופטים שלא הגיוני שבית דין ממלכתי, שפועל מתוקף חוק, שהוא חלק מהמערכת הציבורית של המדינה, יהיה במקביל גם בורר פרטי.

‏עו"ד טהון אשכנזי: בג"ץ קבע שזאת פרקטיקה שנעשתה ללא סמכות. בית משפט אמור לשלוט ברזי החוקים ובסמכויות שניתנות לו. וזה בית משפט שפעל ללא סמכות.

‏אלעד: יש כאן רמז. רמז מטרִים. האמירה הזו של בג"ץ שבית דין דתי לא יכול לעסוק בבוררות כי החוק לא קבע את זה במפורש. האמירה הזו תוביל למה שיקרה 20 שנה אחר כך, למה שקרה בשבוע שעבר. אבל נשים את זה כרגע איפשהו בצד בראש, ונמשיך בכרוניקה. בשנת 2006 בג"ץ קבע שבית דין דתי לא יכול להיות בורר, אבל בישראל היו כבר אז לא מעט מוסדות פרטיים אחרים שעסקו בבוררות, בשורה ארוכה מאוד של נושאים.

‏עו"ד טהון אשכנזי: יש הרבה מאוד בוררויות אה… ויש לברך על כך. כלומר, באופן טבעי, גם בשוק העסקי הכלכלי יש מקום לבוררות, בעצם להסדרה של סכסוכים מחוץ לבית המשפט. הרבה פעמים זה בגלל העומס בבתי המשפט, מייצר שבאמת צדדים מראש מעריכים שאם אה… יהיה סכסוך ביניהם, הם לא רוצים להיקלע לשנים ארוכות של בירור בבתי המשפט, ולכן מוצאים לעצמם בורר אה… או מוסד בוררות או בורר או בוררת מוסכמת, וככה מגדירים את הסכסוך. שוב, הכל בהנחה שיש פה איזשהו פיקוח ובקרה של בתי המשפט.

‏אלעד: היו ניסיונות לשנות את המצב. חודש אחרי בג"ץ סימה אמיר, הסכם קואליציוני בין קדימה לבין ש"ס קבע שיחוּקק חוק ששוב יאפשר לבתי הדין הדתיים לשמש גם כבוררים. זה לא קרה. בינואר 2023, בממשלה הנוכחית, גם, הסכם קואליציוני בין הליכוד לש"ס שוב דיבר על חוק שיאפשר באופן מפורש לבתי הדין לשמש כבוררים. אנחנו עשינו אז, בינואר 23', פרק על הנושא הזה, כי עצם היוזמה שבה בית דין יחזור להיות בורר גרמה למהומה לא קטנה.

‏עו"ד טהון אשכנזי: כן. אז יש פה בעצם, במהלך הזה, קודם כל הרחבה של סמכויות שהם מדינתיות של בית משפט, שלא בעצם היו עד היום נידונות על בסיס דתי, שאסור היה לדון בהם על בסיס דין דתי. זה, זה שינוי אחד שהוא אה… משמעותי. הדבר השני זה בעצם זה שאנחנו מרחיבים סמכויות לבתי דין שאין בהם דיינוֹת, כלומר אין נשים. בבתי הדין הרבנים אין בכלל באופן גורף, בבתי הדין השרעיים יש קאדית אחת, ואפשר לומר באופן מאוד מובהק שזה בתי משפט שיש בהם אפליה מובנית כלפי נשים, כאשר אין נשים דיינות בבתי הדין האלו. המרכיב השלישי הוא בעצם השאלה באמת עד כמה, למרות שהוגדר שזה ב… מותנה בהסכמת שני הצדדים, עד כמה באמת יכולה להתגבש הסכמה חופשית ומרצון בכל מיני מקרים. קודם כל, במקרים שלא ברור שאפשר לא להסכים להליך כזה בגלל ההיברידיות, ה… בעצם שני הכובעים שבית משפט נושא, הוא גם בית משפט והוא גם בורר בהסכמה, ויכולים לקרות הרבה מקרים שפשוט לא יהיה ברור לְצַד שהוא יכול להגיד לא.

‏אלעד: מי שהיו בעד הרחבת הסמכויות של בתי הדין, אמרו שמדובר בפלורליזם משפטי. מה הבעיה לאפשר לשני אנשים, מרצונם החופשי, בהסכמה מלאה, לבחור בית דין רבני שינהל עבורם בוררות? אז המתנגדים טענו שיש בעיקר שתי בעיות. אחת היא שבתי הדין הדתיים כבר הראו שהם לא תמיד לוקחים בחשבון את חוקי המדינה. הם הראו שהם מוציאים החלטות שיכולות גם להיות מפלות. הבעיה השנייה, לטענתם, היא שאי אפשר לדעת ששני הצדדים באמת הגיעו לבוררות בהסכמה מלאה ומרצונם החופשי. בחברות הדתיות, גם היהודית וגם המוסלמית, יש לא פעם יחסי כוחות לא שוויוניים. יש קבוצות מוחלשות, קבוצות שאולי ירגישו שאין להם באמת ברירה אלא להסכים לבוררות דווקא בבית דין דתי. הקטע הוא שלא פעם יש חפיפה. הקבוצות המוחלשות, שאולי יגיעו לבוררות שלא מרצון, הן גם אלה שלא פעם בית הדין מפלה נגדן.

‏עו"ד טהון אשכנזי: ובתוך זה זיהינו שבתוך הקבוצות המוחלשות האלה קבוצת הנשים עלולה להיות הקבוצה שתיפגע באופן מיוחד, כי יש לה ייצוג יתר בכל אחת מהקבוצות המוחלשות. כלומר, אם אנחנו מסתכלים על עובדים בשכר נמוך, אז רוב העובדים הן העובדות. אם אנחנו מסתכלים למשל על קבוצת החד הוריות, זה הרוב אה… נשים. ולכן יש פה מיקוד גם בהקשר הזה, כשהחשש הגדול במיוחד בהקשר של יחסי כוחות הוא בקהילות אה… דתיות סגורות. בעצם קהילות שיש חשש שהלחץ הקהילתי בתוכן יגבר ושם יהיו סנקציות חברתיות, שעלולות להיות לאור הסירוב ללכת לבתי הדין הדתיים. בעצם ללכת לבוררות שעל בסיס דין דתי ולא על בסיס חוקי מדינת ישראל.

‏אלעד: ענת ליוותה במאבקים משפטיים בעבר כבר חברוֹת בקבוצה הזו. נשים בחלק המוחלש של יחסי הכוחות בחברה הדתית. למשל, סייעות בגנים. מההכרות שלה היא אומרת - סייעת שהבוס שלה יציע הליך בוררות בבית דין רבני, לא בוודאות תגיע לשם רק מרצונה החופשי המלא.

‏עו"ד טהון אשכנזי: מה שמחריף את פערי הכוחות זה בעצם שאין הגנה על זכויות יסוד בבית דין דתי כפי שיש בבית משפט, ולכן נדרשת גם הסכמה. אני לא יכולה לסרב להיות אה… בהליך משפטי על פי חוקי מדינת ישראל, כי חוקי מדינת ישראל נקבעו באופן דמוקרטי, על בסיס מפלגות שנבחרו כדין. בעוד שעל בסיס הדין הדתי אני לא בחרתי, יכול להיות שאני גם לא מאמינה בדין הדתי, ולכן ההחרפה בין פערי הכוחות, כי אם אין הסכמה באמת אמיתית, אז לא נוצרת אה… סמכות ולכן זה מחריף עוד יותר את הפערים.

‏אלעד: היו הרבה דיונים, היו הרבה ויכוחים. ארגוני נשים הובילו את המחאה מול מקַדמי היוזמה בקואליציה. באוקטובר של שנת 2023 פרצה מלחמה, מלחמה שנמשכת עד היום. אבל היוזמה, החוק, מתברר שלאורך כל הדרך הוא המשיך להתקדם. הוא קיבל כמה שינויים מאוד משמעותיים, ובשבוע שעבר הוא עבר בכנסת.

‏אבל קודם חסות אחת וממש מיד חוזרים.

‏[חסות]

‏אלעד: כשהחוק החדש, שאמור להחזיר לבתי הדין הדתיים, הרבני והשרעי, את היכולת לשמש כבוררים, התחיל להתקדם במסלול החקיקה, הוא עבר כמה שינויים די גדולים. היו חששות שבתי הדין האלה יַפלו בהחלטות שלהם אוכלוסיות מוחלשות, יפלו למשל נשים. היה חשש שחלק ממי שיגיע לבוררות שם ירגיש שהבוררות נכפית עליו בגלל שבסוף מדובר בבית דין דתי. אז לקראת ההצבעה הסופית בכנסת, יוזמי החוק הכניסו כמה מנגנונים, כמה הגנות כדי לנסות ולהרגיע את החששות.

‏עו"ד טהון אשכנזי: כן, בעצם ההגנות המרכזיות נוגעות לשני תחומים. תחום אחד זה באמת הנושא של וידוא הסכמה. אה… צריכה להיות בעצם חתימה על הטופס שמצורף לחוק, ובית הדין מחויב בעצם לבדוק את ההסכמה בתחילת הדיון.

‏אלעד: כל הצדדים לבוררות בבית הדין יתבקשו לחתום על טופס הסכמה, טופס בוררות יעודי שהניסוח שלו קבוע בחוק. זו דרך לוודא שכולם נמצאים בהליך מרצונם. שאין כאן כפייה, אין לחץ. אלא שגם כאן לא כולם מסכימים שהטופס באמת יפתור את הבעיה.

‏עו"ד טהון אשכנזי: גם אם נדרשת הסכמה של שני הצדדים, ובית הדין מחויב לבדוק את זה, מספיק שצד אחד מעוניין בבוררות בבתי הדין הדתיים והוא פונה לבית הדין הדתי וחותם על טופס ההסכמה, כדי שבית הדין הדתי יוכל לפנות לצד לסכסוך, גם אם הצד השני לעולם לא הסכים או אפילו רמז לכך שהוא יהיה מוכן לדון בסכסוך על בסיס דין דתי, אה… ובית הדין יפנה אליו, ובעצם יגיד שפנה אליו אדם אה… שיש לך איתו סכסוך ואתה בעצם מוזמן להגיע לברר את הסכסוך. נכון שהזימון איננו מחייב, אבל פה החשש הוא שהעובדה שזאת פנייה מבית משפט משנה לגמרי את התמונה. ואגב, זה גם נאמר על ידי הייעוץ המשפטי לוועדה, שצריך להבין שבית משפט שנושא את הסמלי השלטון זה לא דבר של מה בכך. הבלבול עלול להיות אה… נרחב כי יש מבינינו שכשמקבלים אה… מסמך מבית משפט עם אה… שיח משפטי, לא קוראים כל אה… מילה ומילה, וזה יכול להיות מבלבל ועלול אפילו להוביל אדם ל… שהוא ירגיש מחויב ל… לא לסרב לזימון של בית הדין הרבני.

‏אלעד: זו נקודה אחת שעלתה. האפשרות שניתנה לבתי הדין להזמין צד לבוררות, והחשש שהאקט הזה יפעיל על הצד לחץ או יגרום לו לחשוב בטעות שהוא מחוייב להגיע. מנגד המחוקקים אמרו שהם הוסיפו צורך לחתום על טופס וככה אפשר לוודא שמי שהגיע לבוררות אכן הגיע מרצון. עכשיו, היה עוד שינוי בחוק הסופי לעומת ההתחלה, שינוי שנועד להתמודד עם הביקורת שבתי הדין הדתיים לא תמיד פועלים בהתאם לחוק, לא תמיד מקבלים החלטות שנקיות לגמרי מאפליה.

‏עו"ד טהון אשכנזי: הוסיפו מספר חוקים שהבוררות, בתוך בית הדין הדתי, מחוייבת להתחשב בהם. בין היתר חוק חוזים אחידים, חוק שיווי זכויות האישה, ועוד אה… מספר חוקים. ונקבע שבעצם הבוררות לא יכולה לדון בזכויות שאדם לא יכול לוותר עליהם. כלומר אני, גם אם אני רוצה לעבוד כרגע בפחות משכר מינימום, אסור לי לוותר על זה. אז זה זכויות שבתי הדין בעצם חייבים לקחת בחשבון בפסיקה שלהם. ההגנות האלו חשובות וטוב שהתווספו.

‏אלעד: גם כאן אפשר עוד לשמוע התנגדויות וביקורת, טענות שרשימת החוקים שבתי הדין יחויבו להתחשב בהם היא קטנה מדי. היא לא כוללת למשל את חוק השכר השווה בין עובדת לעובד. גם חוקים אחרים שעוסקים בשוויון לא נכללים ברשימה. אלא שבסוף, ה-game changer האמיתי, הבשורה הכי מרחיקת לכת של החוק החדש, הגיעה די בהפתעה. היה שם עוד שינוי אחד שעלה בשלב יחסית מתקדם של הליך החקיקה.

‏עו"ד טהון אשכנזי: פסק הבוררות הוא פסק דין לכל דבר ועניין. זה בעצם התוספת. זה בוודאי לא היה בנוסחים של הצעות החוק. זה ממש דוּבַּר באמת בשולי הדיונים, כולל איזשהיא אמירה שזה לא העת לשנות את זה, זה לא נכון לתת תוקף של פסק דין. ובעצם המפץ הזה, שמשנה לגמרי את המשמעות של פסק הבוררות מפסק בוררות רגיל, כלומר כמו של כל מוסד פרטי, לפסק אה… בוררות עם תוקף של פסק דין, עלה רק בשלב ההסתייגויות, ולא נדון באופן מעמיק, והוא באמת משנה באופן דרמטי את משמעות החוק. כי בעצם בית משפט, התפקיד שלו לאשר תוקף של פסק בוררות הוא לבדוק את כל השאלות. האם באמת הייתה הסכמה? האם יש פה חריגה מסמכות או חריגה בחוק? יש לומר שבדרך כלל בתי משפט לא נוהגים להפוך פסקי בוררות, אבל יש בקרה ופיקוח. וכאשר פסק הבוררות הוא פסק דין לכל דבר ועניין, בעצם מבטל את האפשרות של בתי המשפט לעשות את אותה בקרה ופיקוח וזה אכן משנה את התמונה לגמרי.

‏אלעד: אם אתם זוכרים איפושהו בתחילת הפרק, אנחנו סיפרנו שבוררים פרטיים נותנים לצדדים את ההחלטה, ואם הצדדים רוצים להפוך אותה למחייבת ואכיפה הם פונים איתה לבית המשפט, שהופך את הבוררות לפסק דין. זו גם דרך לפקח שהבוררות תואמת את החוק. עכשיו, החוק החדש קובע שבמקרים שבהם בית דין דתי מתפקד כמוסד בוררות ומקבל החלטה, לא צריך יהיה ללכת לבית משפט. ההחלטה של בית הדין כבר תחשב בעצמה כפסק דין מחייב לכל דבר. המחוקקים הסבירו - בית דין דתי הוא בסוף לא רק בורר, הוא בית דין, הוא ממילא מורגל להוציא פסקי דין.

‏[הקלטה] חבר הכנסת, שמחה רוטמן: "זה באמת דבר מיותר כאשר מדובר בגוף שיפוטי שפסקי הדין שלו בנושא מזונות עוברים ישר להוצאה לפועל. אז מה הצורך ללכת לקחת את זה לבית משפט שלום שיאשר, שמה? שהבוררות התקיימה כדין? כאשר מדובר בגוף שהוא גם מפוקח, גם יש לו ייעוץ משפטי גם יש לו עורך דין."

‏אלעד: כן. אז זה צד אחד. והצד השני טוען שזה בדיוק מה שהזהירו מפניו. הדואליות של מערכת שהיא גם בית דין ממלכתי, כזו שיש לה את סמל המדינה, הדגל, מעמד, אבל במקביל גם מוסד בוררות פרטי. אם פסק בוררות של בית דין רבני, לדוגמה, יקבל ישר מעמד של פסק דין, בעצם נוצרה כאן מערכת משפטית כפולה. בית דין רבני רשאי עכשיו, על פי החוק, לדון בנושאים שהם כבר לא רק נישואים וגירושים. הוא רשאי לקבל בנושאים האלה החלטות והן יהיו מחייבות כמו החלטה של בית משפט, פסק דין. אלא שבית הדין הזה, הרבני, אמרנו, הוא פוסק על פי דין תורה, עם היסטוריה של הטיה נגד אוכלוסיות מסוימות, והחלטות שלא תמיד מתיישרות ומתאימות לפי כל חוקי המדינה.

‏עו"ד טהון אשכנזי: חד וחלק. נכון. וזה גם הופך את האמירה שבית הדין הרבני הוא כמו כל מוסד בוררות פרטי אחר, לאמירה לא נכונה. כי מוסד שמתאפשר לו לתת פסק דין הוא בהחלט יותר מאופיין כמוסד מדינתי ממוסד פרטי.

‏אני רוצה להדגיש לגבי המוטיבציה של המחוקקים, שבאמת הם אומרים 'אנחנו רוצים פלורליזם משפטי, אנחנו מאמינים בדין הדתי, רוצים שהוא יהיה המרכיב הדומיננטי בבירור סכסוכים בינינו', ואני חושבת שאין עם זה שום בעיה. כלומר, גם היום אפשר לפנות למוסדות פרטיים אה… שפועלים על בסיס הדין הדתי, ושצדדים בעצם יבררו את הסכסוכים ביניהם בצורה הזאת. הפלורליזם המשפטי מתקיים. הבעיה היא כאשר אנחנו רוצים פלורליזם משפטי בתוך מערכת חוקים של מדינה, ואז הרבה יותר קשה לייצר פלורליזם משפטי, כי באמת מה שאנחנו מייצרים זה באמת מערכת דינים מקבילה.

‏אלעד: בשורה התחתונה, קשה להתעלם מהעובדה שנוצרו באמצעות החוק החדש כמה מערכות משפט בישראל. מערכת המשפט האזרחית, מערכת בתי הדין הרבניים, ומערכת בתי הדין השרעיים, שיכולה כל אחת מהן לקבל עכשיו החלטות נרחבות על מגוון תחומים אזרחיים, וההחלטות האלה יהיו מחייבות כפסק דין רשמי.

‏עו"ד טהון אשכנזי: חשוב לי להדגיש בעצם את ה… התמונה היותר רחבה, שבעצם מעבר לבעייתיות של החקיקה, והחשש שזה יפגע בזכויות יסוד, ויצירת מערכת דינים מקבילה שהיא כמובן נושאת הרבה מאוד בעיות, יש פה בעצם חיבור למהלך רחב יותר ומדאיג בעיניים שלי, ביחס לפגיעה בבתי המשפט. כי זה לא רק שצדדים עלולים למצוא את עצמם בבירור סכסוכים בבתי הדין הדתיים, החשש הוא שיהיה דה-לגיטימציה לפנות לבתי המשפט, לבתי משפט המדינתיים. בעצם אם יש אה… הליך שאפשר לברר על בסיס הדין הדתי, אז למה בעצם לפנות לבתי המשפט האזרחיים, הממלכתיים? בעצם אנחנו מייצרים מצב שבו אנחנו יכולים להיות במקום עבודה אחד, ולבחור לעצמנו מה הדין הראוי ביותר. ואם אני יהודיה ואם החבר לעבודה שלי מוסלמי, בעצם יחולו עלינו דינים אה… אחרים. והעיקרון הבסיסי של מדינה דמוקרטית, שיש בה שוויון בפני החוק ושלטון חוק אחד לכולם, עלול להתערער במהלך הזה, שאני חושבת שמתחבר למהלך יותר רחב ומדאיג.

‏אלעד: עורכת הדין ענת טהון אשכנזי, תודה.

‏עו"ד טהון אשכנזי: תודה.

‏אלעד: וזה היה "אחד ביום" של N12. אנחנו מחכים לכם בקבוצה שלנו בפייסבוק חפשו "אחד ביום - הפודקאסט היומי". העורך שלנו הוא רום אטיק, תחקיר והפקה שירה אראל, הילה פז, עדי חצרוני, דניאל שחר ומתן זמיר. על הסאונד יובל ברוסילובסקי. יאיר בשן יצר את מוזיקת הפתיחה שלנו.

‏אני אלעד שמחיוף, אנחנו נהיה כאן גם מחר.

‏[חסות]

---

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה