top of page

אחד ביום - המצור הימי של החות'ים

מיצרי באב אל מנדב הם מסדרון צר בחלקה הדרום מערבי של תימן, שמוביל לים האדום. אם רוצים להגיע לים התיכון דרך תעלת סואץ, אין דרך לעקוף אותו. העובדה הזו מסבירה איך יכולים החות'ים מתימן ששולטים על המיצרים האלו לאיים על הכלכלה העולמית, למה דווקא מול האיום הזה התגבשה קואליציה בינלאומית, ולמה דווקא זו הזירה שיכולה לשנות את יחסי הכוחות העולמיים, הרבה מעבר למזרח התיכון. אז הפעם, אנחנו עם האיום על הסחר הימי במיצרי באב אל מנדב.

 

[חסות]

היום יום ראשון, 31 בדצמבר, ואנחנו אחד ביום מבית N12

אני אלעד שמחיוף ואנחנו כאן כדי להבין טוב יותר מה קורה סביבנו סיפור אחד ביום, בכל יום. אני רוצה לפתוח בבקשה, אתם יכולים לקרוא לזה, הפעלה, חומר עיוני נלווה, שיעורי בית, מה שבא לכם. 

מתי שהוא, לפני, במהלך, אחרי האזנה לפרק, תפתחו מפה. ואם לא בא לכם לפתוח מפה, אנחנו נשים את המפה בקבוצה שלנו בפייסבוק, אחד ביום הפודקאסט היומי. הכל כדי שיהיה לכם נוח.

תסתכלו על המפה, בחלק בעולם שנקרא מיצרי באב אל מנדב. זה מסדרון צר, בחלק הדרום הערבי של תימן, מסדרון שמוביל לים האדום, לתעלת סואץ, ומשם ישר לאירופה.

אין דרך לעקוף אותו, את המסדרון הזה, אם רוצים לשוט במסלול הזה. ולראות אותו בעיניים, במפה, זה כבר מספר חלק גדול בסיפור שקורה עכשיו. זה כבר מסביר איך יכולה קבוצה, כמו החות'ים של תימן, ששולטים על מיצרי באב אל מנדב, לאיים על הכלכלה העולמית. למה דווקא מול האיום הזה התגבשה עכשיו קואליציה בינלאומית? ולמה דווקא זו, מכל הזירות שאנחנו רואים עכשיו, למה דווקא זו הזירה שעלולה לשנות את יחסי הכוחות הרבה מעבר למזרח התיכון?

אז ביום ה-86, למלחמת אוקטובר 23, אנחנו עם מה שקורה בבאב אל מנדב.

שלום, מעיין פרתי, כתבת הצרכנות שלנו.

מעיין: שלום אלעד.

אלעד: המסדרון הזה, שנקודת הכניסה אליו היא מיצרי באב אל מנדב, הוא מאוד פופולרי, בכל מה שקשור לתנועה של ספינות קרגו. מדברים במונחים של 30% מהיבוא שמגיע לישראל שעובר שם, ו 12% מכלל היקף הסחר הימי בעולם שעובר שם, זה מטורף.

מעיין: והסיבה היא פשוטה, בשביל לקצר זמנים, בשביל שכל אונייה לא תעשה סיבוב של 40, 50 ימים בים, היא צריכה לעבור דרך תעלת סואץ ודרך הים האדום, וזה פשוט מקצר את הדרך בערך ב-25 ימים. אז תחשוב, אם אנחנו יכולים להביא לכאן סחורה בפחות זמן, מה יותר טוב מזה?

אלעד: כי זמן, וזה תמיד נכון, אבל כאן כנראה במיוחד, זמן שווה כסף. וכשיש מסלול אחד שעובר דרך כל אפריקה, עוקף את היבשת כדי להגיע מאסיה לאירופה, וכשיש מסלול שני שמאפשר פשוט קיצור דרך באמצע, אז הקיצור הזה, משמעותו, חיסכון של המון כסף למי שמוביל את הסחורה.

מעיין: נכון, אז קודם כל, בראש ובראשונה, דלק, כשאתה צריך לעשות שייט של במקום 20 ימים, 50 ימים, אתה משלם על הרבה מאוד דלק, זה דבר אחד.

ודבר שני, כוח אדם. כל איש צוות, ויש הרבה מאוד אנשים שנמצאים על האוניה, צריכים להיות מתוגמלים כספית על הסיבוב הזה שהם עושים. בסוף זה עשרות ימים שהם לא פוגשים את בני המשפחה שלהם, שהם לא מגיעים הביתה, הדבר הזה חייב להיות מתורגם בשכר.

והדבר השלישי, חברות ביטוח, שמבינות אגב גם את הסיכונים, וגם את כמות הימים, מעלות את המחירים למחירים אסטרונומיים, ובסוף מי צריך לשלם על כל זה? היבואנים שמבקשים את אותן מכולות, ולמי הם מגלגלים את זה? אלינו הצרכנים.

אלעד: אז לא רק אנחנו, גם החות'ים יודעים את זה כמובן, הם שולטים על המיצרים האלה, שדרכם עוברת סחורה לכל העולם, גם לישראל. וכשהסיבה הרשמית שהם הציגו היא סולידריות עם הפלסטינים ומאבק בישראל, החות'ים התחילו לתקוף ספינות שעברו שם דרך המיצרים.

מעיין: המון ספינות וכל הדבר הזה מתחיל בעצם ב-19 בנובמבר, ספינת גלקסי לידר היא בבעלות של רמי אונגר הישראלי, והיא מובילה מכוניות מטורקיה להודו. כמובן שהחות'ים שומעים על זה שזו ספינה בבעלות ישראלית, אין אבטחה על הספינות האלה, כי אתה יודע, מדובר בספינות שהן בגובה של 15 מטרים, כלומר אומרים, אין דרך באמת לפרוץ לספינה.

אז מה החות'ים עושים?

יש סרטון מדהים, מדהים במרכאות כמובן, אבל שרואים איך הם פשוט מנחיתים מסוק על האונייה, משתלטים על האונייה, מאיימים על אנשי הצוות בנשקים שלופים ופשוט לוקחים את כל אנשי הצוות לנמל חודידה.

צריך להגיד, למזלנו, לא היו ישראלים על הספינה הזו, הצוותים על האונייה היו מלאומים שונים, ולכן נתנו להם להמשיך לדרכם. אגב, אם היו ישראלים על האונייה, זה היה תסריט אחר לגמרי, היינו כבר באיזשהו סרט אחר לגמרי, אבל זה מה שהם עושים, ומאז זה כל כך פשוט, הם פשוט פוגעים בכל אנייה כמעט שעוברת, אנחנו מדברים על עשרות אוניות שמותקפות.

אלעד: והצעד הבא שראינו, פרתי, זה ששורה של חברות מהגדולות בעולם בתחום תעבורה ימית והעברת סחורות בים, הודיעו שהן יפסיקו להשתמש בקיצור הדרך הזו, במסדרון של מיצרי באב אל מנדב. אבל אני חייב שתסבירי לי משהו, כי החות'ים הם הרי איימו לפגוע רק בספינות עם זיקה ישראלית. למה שהאיום הזה ישתק את המעבר של כלל הספינות שם?

מעיין: תראה, מדינת ישראל היא לא מדינה כל כך גדולה, שמזמינה כמויות כל כך גדולות של מכולות. היום על כל אונייה, יש לך לצורך העניין מכולה אחת שאמורה להגיע לישראל, מכולה אחת שאמורה להגיע לבריטניה, מכולה אחת שאמורה להגיע לצרפת, מכולה אחת שאמורה להגיע בכלל לאיטליה. והאונייה הזאת באה בעצם ועושה כמו קו אוטובוס מורידה מכולה בישראל, ואז ממשיכה לאיטליה ומשם לצרפת ולעוד ולעוד מדינות. ורוב האוניות מחזיקות גם מכולות לישראל, ואז מהפחד שהן יותקפו, הן פשוט אומרות, אנחנו לא נעבור יותר בים האדום. חלק מהחברות אומרות, אנחנו נעשה את כל העיקוף של אפריקה, כדי להגיע בסוף לישראל דרך מיצר גיברלטר, אגב, זה כמובן עיקוף של בין 20 ל-30 ימים באספקה, זה מטורף, זה דבר אחד. ויש גם חברות שהודיעו, אנחנו פשוט מעדיפות לוותר על ישראל, ולא לעבוד כלל עם ישראל, לא להגיע לישראל, ואולי כך לא נותקף. אגב, מאז כבר אותן חברות הספיקו לחזור בהן, והיום כולם עובדים עם ישראל.

אלעד: אז תפרטי לי, את דיברת על דלק וכוח אדם ועלויות של ביטוח, צריך להוסיף לזה עוד אלמנט אגב, כי אם מסע של מכולה וספינה ייקח עכשיו כפול זמן, אז ייווצר גם מחסור בספינות ומכולות, ועומס של מלאי שאין דרך לשחרר אותו. אז זינוק בעלויות במסלול הארוך בהשוואה לקצר הוא מאוד הגיוני. אבל כמה זה בשטח וכמה זה מייקר את המשלוחים?

מעיין: כמה זה בשטח? 

בוא תשמע. מכולה שלמשל הייתה עולה 2,000 דולר, קפצה ל-3,000 דולר, אבל זה לא נגמר פה. מכולת מזון למשל, שהייתה עולה 2,500 דולר, פתאום עולה 5,000 דולר. ואם מדובר במזון רגיש שצריך להיות בקירור מאוד מסוים, טמפרטורה מאוד מסוימת, המכולה גם יכולה להגיע למחיר של 7,000 דולר, שזה המון, זו קפיצה של 350%.

היום אם תסתכל בארון שלך, או אם אני אסתכל, או אם כמעט כל אחד שמקשיב לנו, אפילו הסתכל על המוצרים שיש לו ברכב, תוך כדי נסיעה לעבודה. הכל כמעט מיוצר במזרח, הרבה מאוד מוצרים שאנחנו קונים ביום-יום.

עכשיו, אם יש מכולה שלמשל מביאה לכאן כוסות לקפה, אז יש לך 10,000 כוסות על האונייה, וזה בסדר, כי אז אתה מוסיף לכל כוס נגיד גג שקל. אבל אם יש לך מכולה שאתה מכניס לתוכה מקררים, ובמכולה נכנסים רק 10 מקררים, אז פתאום, ה-2,000 דולר תוספת האלו, כשאתה מחלק את זה ב 10 מקררים, אתה כבר מבין שאתה הולך לשלם כמעט 1,000 שקל יותר על כל מקרר.

אלעד: העניין הוא שלפי מה שאת מתארת, זה לא באמת סיפור ישראלי.

החות'ים משתמשים בישראל כסוג של תירוץ, אבל בטח במציאות שבה על ספינה אחת יש מכולות עבור כמה מדינות שונות, אז המקרר שלך יתייקר, בגלל הנתיב הארוך יותר, והמקרר שלי יתייקר, והמקרר של מישהו בדנמרק יתייקר. 

מעיין: נכון, הרי אם זה היה קשור רק לישראלים, אנחנו לא היינו רואים קואליציית מדינות שמתגבשת, ופתאום כל מדינה שולחת לכאן את חיל הים שלה כדי להגן על ספינות. הרבה מאוד יבואנים ברחבי העולם פנו כמובן לממשלות השונות, ואמרו, אנחנו לא מקבלים סחורה, אנחנו נמצאים בבעיה. 

לא רק אנחנו, הרי קונים מהמזרח, בהרבה מאוד מדינות קונים מהמזרח, כי זה הרבה יותר זול לייצר שם ולייבא לאותן מדינות.

וברור שזה הפך עכשיו למשבר בינלאומי, אבל צריך להגיד, גם עכשיו למרות שקואליציית המדינות אמרה שכל ספינה תוגן, ואף ספינה לא תפגע, ואפשר לחזור לשוט בים האדום, חברת מרסק למשל הכי גדולה בעולם הודיעה שהיא חוזרת לשוט, ויום למחרת, החברה המתחרה שלה, MSC, הותקפה על ידי החות'ים, אז אם כל קואליציית המדינות וזה שזה הפך למשבר בינלאומי, עדיין החות'ים מאיימים על כולנו, בעובדה לצערי שהם גם מצליחים לא מעט פעמים.

אלעד: תראו, עם כל הכבוד למחירי המקררים של איזה הנס מדנמרק, או איזה שמחיוף מלונדון, זה לא הסיפור. לא על זה מקימים קואליציה בינלאומית, לא על זה שולחים נושאות מטוסים, ספינות קרב וצוללות למפרץ עדן, לא על זה מסתכנים במלחמה כוללת. הסיפור, כמו שראינו בלא מעט מלחמות בעבר, גם כאן הוא אנרגיה. גז, ובעיקר נפט ליתר דיוק, כי עשרה אחוז מתנועת הנפט השנתית בעולם, עוברת דרך מיצרי באב אל מנדב.

ופגיעה בנתיב הזה, עלולה להוביל לארגון מחדש של סדר הכוחות העולמי. בחיי, אני יודע שזה נשמע דרמטי, וזה באמת דרמטי, ולא אומרת זה איזה שמחיוף מלונדון, אלא ד"ר גיא לרון, שהוא מרצה בכיר במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית.

ד”ר לרון: בזמן שהמערכת הבינלאומית יציבה, ויש שחקן אחד או שניים שהם מאוד חזקים, למשל ארה"ב. אז השחקן החזק הזה פועל כדי לתפעל את מערכת הסחר הבינלאומית. זה לא משהו שמעניין את הציבור ביום יום, אבל מושקעת בזה הרבה אנרגיה דיפלומטית, כלכלית, צבאית. אז אם אתה שחקן הגמוני כמו ארה"ב, אתה עובד ככה שהסכסוכים האלה לא יתפרצו, להסדיר אותם או לדכא אותם או להילחם בהם, ואז אתה לא שומע על בעיות במיצרי באב אל מנדב, אבל אנחנו בתקופה אחרת, מאז 2014 לפחות, אנחנו נכנסנו לתקופה של מאבק בינלאומי הרבה יותר אינטנסיבי ממה שהכרנו קודם לכן.

אלעד: זה לא חדש שיש באזור, איך נקרא לזה, בעיות. פיראטים, כבר שמענו על כאלה, או סכנה שמלחמות מקומיות יגלשו לים, למיצרים. וארה"ב, ככוח המשמעותי ובעל האינטרס הגדול באזור, דאגה לשמור על המעבר הזה מאובטח ובטוח כמה שאפשר. הכוחות המקומיים שם הבינו את זה כמובן, את החשיבות שיש במסדרון הימי, וניצלו את הכוח שקיבלו לידיים שלהם. ב-2014 הגיע תורם של החות'ים, שמי שהאזין לפרק שעשינו עליהם, יודע שאז הם השתלטו במלחמת האזרחים בתימן, על כמה ממוקדי הכוח במדינה, גם על המיצרים.

ד”ר לרון: אז החות'ים, אנחנו מנסים להבין אותם דרך האידיאולוגיה, או דרך התרבות שלהם. החות'ים הם פשוט חוליה בשלשלת ארוכה, של, הזכרת הפיראטים, שזה מה שהם עושים, הם משתלטים על נקודות חנק, נקודת חנק זה נקודה שבה אתה יכול לחנוק, את הסחר הבינלאומי, ואז לדרוש Protection בעצם, דמי חסות. והחות'ים שולטים על חלק מתימן, באופן מסורתי זה הרפובליקה הצפון תימנית, וחסר להם כסף. 

אלעד: כבר דיברנו כאן בעבר על זה, כשניסינו להסביר מה לחות'ים ולהתערבות צבאית אקטיבית נגד ישראל. וכן, הציר האיראני, שהחות'ים של תימן הם חלק ממנו, הוא חלק מהעניין. אבל אמרנו אז, שמדובר גם באיתות לסעודיה, ולאויבים האחרים של החות'ים, שהחות'ים מין ביזנס, יש להם יכולות, והם לא חוששים להשתמש בהם. הם רק חיכו להזדמנות הראשונה, כדי להעביר את המסר הזה.

ד”ר לרון: צריך להבדיל בין סיבה, לעילה אצל החות'ים. זאת אומרת, הסיבה של החות'ים, היא לנצל את זה שהם שולטים על מעבר סחר חשוב, ויכולים להפיק מזה כסף. אבל הם היו צריכים עילה, ואת העילה מספקת המלחמה בעזה.

אלעד: חסות אחת, וממש מיד חוזרים.

[חסות 10:30-14:00]

אלעד: אנחנו עם מה שקורה במיצרי באב אל מנדב.

החות'ים שיגרו כבר טילים, מל"טים מתאבדים, אפילו כוח קומנדו מוסק. והכריזו על עוצר ימי לכל ספינה שלטענתם, יש קשר לישראל.

ראינו לא פעם אגב, שהקשר הוא רופף, אם בכלל. בתגובה הוקמה קואליציה בינלאומית, בעיקר של ארצות הברית, בריטניה וצרפת, אבל חברות בה גם איטליה, הולנד, נורווגיה, ספרד, בחריין, אפילו איי-סיישל. הכל קורה על רצועה לא גדולה, בלב ים, שבה נקבע עכשיו לא מעט מהאופן שבו העולם יתנהל. ואם דיברנו על נפט ועל אנרגיה וכמויות אדירות שמועברות דרך מיצרי באב אל מנדב, נעשה לרגע זום אאוט וגם נחזור מעט אחורה, כדי להבין את התמונה הגדולה אפילו יותר.

ד”ר לרון: מסוף מלחמת העולם השנייה, זה אחת השאלות המפתח, גם במלחמה הקרה, גם בפוליטיקה האירופאית, על איזה ספק אנרגיה אירופה תסתמך. אירופה, כמו שהכלכלה שלה בנויה, היא יכולה לשתות, כן, במרכאות, גז ונפט, משני מקורות עיקריים. אחד נקרא לו זה הצינור המזרחי, שזה רוסיה, והיא מסורתית ספקית אנרגיה של אירופה, חוזר למאה ה-19 אוקי? ואחרי מלחמת העולם השנייה עולה ספק חדש, נקרא לזה הצינור הדרומי. זה המפרץ הפרסי. אז אפשר לקחת גז ונפט מהצינור הדרומי, אפשר לקחת גז ונפט מהצינור המזרחי, ואירופה בעצם בנתה את שתי האופציות בעשורים האחרונים, כדי שהיא לא תהיה תלויה לגמרי באחד מהם. אבל עכשיו היא במידה רבה תלויה באחד מהם. 

אלעד: יש כבר מלחמה אחת שהשפיעה על מעבר של נפט וגז לאירופה, המלחמה של רוסיה באוקראינה כמובן, המלחמה שצמצמה מאוד את התלות האירופית באנרגיה רוסית, ומן הצד השני, כי אין מה לעשות, האירופים צריכים איכשהו להתחמם בחורף, אז מן הצד השני היא הגדילה את התלות של אירופה לאנרגיה ממקורות אחרים.

ד”ר לרון: מאיפה אירופה מקבלת גז ונפט כרגע? אז הרבה מארצות הברית, המלחמה באוקראינה הופכת את ארצות הברית ליצואנית, הגז והנפט, כן, ביחד, הגדולה בעולם, ויש את נורווגיה שיש לה עתודות של נפט וגז, אבל מיד אחר כך מגיע המפרץ הפרסי.

אלעד: המפרץ הפרסי, הנפט מהמפרץ הפרסי, הוא מגיע לאירופה דרך באב אל מנדב, דרך הים האדום, תעלת סואץ ועד לבתים של האירופים, ומצב שבו המסלול הזה חסום, ולמעשה הנפט הערבי חסום, זה כבר אירוע עם השלכות גאופוליטיות אדירות, ואם זה יקרה.

ד”ר לרון: אתה יכול לנחש שלגרמניה ולצרפת ולמנהיגים של האיחוד האירופאי, הייתה מההתחלה להיות מוטיבציה מאוד חזקה, ללכת לפוטין להשתחוות ולהגיד בוא אנחנו הולכים להיכנע, אין לנו ברירה אחרת. אז מכיוון שארה"ב לא רוצה את זה והיא רוצה שאירופה כן תוכל לספק את צרכי האנרגיה שלה מהמפרץ הפרסי היא מנסה לדאוג לזה שהמלחמה בעזה לא תדליק את המזרח התיכון. זה מטרת העל. אז המטרה של הקואליציה הזאת זה גם לתת ליווי לספינות שעוברות שם, גם לתת מטריה אווירית כדי למנוע את מה שכן את התקרית שבעצם התחילה את כל המשבר הזה וככה להכיל את המצב. זה הרעיון המארגן.

אלעד: יפה, אז ארה"ב שומרת כאן בהגנה על מיצרי באב אל מנדב על אירופה שצריכה נפט על המפרציות המתונות שמספקות לאירופה את הנפט הזה, היא שומרת מפני התחזקות של פוטין אז אפשר לומר שהיא גם שומרת על אוקראינה. וכן היא שומרת על ישראל שכמו שאנחנו יודעים נמצאת במצב מלחמה מול החות'ים אבל לא ממש אנחנו חלק די שולי בעניין כשמבינים את הסיפור הגדול.

ד”ר לרון: כן, כן זה לא, והאמריקאים אמרו לנו גם לא להתערב. יש חלוקה לא רשמית של תחומי האחריות הצבאית במזרח התיכון בינינו לבין האמריקאים. ומבחינת האמריקאים המפרץ הפרסי שלהם, אוקיי? אם תחשוב על זה הסכמי אברהם היו איזה שהוא דרך לערב את ישראל ולהפוך את זה לפרטנרית צבאית של, אבל בגדול האחריות על המפרץ הפרסי כל האזור הזה שלהם, הם גם הרבה יותר ערוכים להתערב צבאית שם. ישראל היא אחראית למה שאפשר לקרוא לו אזור הטרנזיט, האזור שדרכו הנפט והגז זורמים לאירופה, אז כן טרנזיט מלשון טרנזישן. אז תעלת סואץ למשל או סוריה או ירדן, כל המדינות האלה יש דרכם צינורות או היו לפחות, באופן היסטורי ולכן לא, אז זאת אומרת, תזכור גם, מלחמת המפרץ הראשונה סדאם יורה סקאדים על ישראל והאמריקאים אומרים לא אל תתערבו המפרץ הפרסי זה שלנו. אז זה אותו דבר קורה לגבי מיצרי באב אל מנדב עזבו, אתם הישראלים. אתם תתעסקו בעזה אנחנו נאבטח את מיצרי באב אל מנדב, להפך, אם אתם תהיו מעורבים בזה אתם רק תפריעו לנו.

אלעד: אז זהו, שאמריקנים לא רק אומרים לישראלים אל תתערבו עלולה להיווצר פה גם התנגשות של אינטרסים. ישראל אולי הייתה מעוניינת להכות את החות'ים להעניש אותם על המתקפות נגדנו. אבל ארצות הברית שללא ספק יכולה להכות ואפילו להשמיד את החות'ים, אם תרצה, היא לא ממש רוצה, אמרנו המנדט של הקואליציה הבינלאומית הוא כרגע להגן על ספינות ולא ליזום התקפות.

אז נשאלת השאלה למה בעצם לא להשמיד את החות'ים אחת ולתמיד למה בעצם לא להתמודד עם האיום הזה בכוח.

ד”ר לרון: כי הסעודים כבר ניסו להשמיד את האיום החות'י וזה לא, זה לא הצליח. עכשיו מעבר לזה איראן אמרה שאם ארצות הברית תתערב צבאית היא איראן תחסום את מיצרי הורמוז, זה המיצרים ששולטים על הכניסה והיציאה למפרץ הפרסי. וואו, זה, זה, זה כבר קטסטרופה ברמה של סרטי אסונות בהוליווד. כי תינטש מלחמה בשני המצרים האלה במקביל והאירופאים לא יהיה להם תחליף בשבועות ובחודשים של המלחמה הזאת תתנהל ותהיה במקביל גם עם החות'ים וגם עם האיראנים. עכשיו, מה איראנים יכולים, זה לא חייב להתחיל דווקא בירי על משחתת אמריקאית אלא בשורה של צעדים יותר קטנים. שוב, האמריקאים, בגלל התלות הגדולה של אירופה כאן במפרץ הפרסי, הם לא רוצים להדליק את המצב, הם רוצים לקרר אותו.

אלעד: אז תסביר לי, איך האמריקנים רואים את המשבר בבאב אל מנדב נפתר? הרי הקואליציה הבינלאומית שמלווה עכשיו ספינות היא לא באמת פותרת את הבעיה. אז מה כן בתפיסתם, בראייתם, דיפלומטיה, כסף, מה?

ד”ר לרון: כן, מה שהחות'ים רוצים הם רוצים הסכם שלום, אוקיי ? בינם לבין הרב הסעודית זה לפי שמועות בעיתונות זה משהו שיחתם בינואר. וזה גם יסדיר את המענק הכספי שערב הסעודית צריכה לתת לחות'ים. כי הם לא הטרידו רק ספינות במעבר באב אל מנדב הם גם ירו טילים על ערב הסעודית עצמה. אז ההסכם הזה יסדיר גם את הכמה כסף ערב הסעודית תעביר לחות'ים כסיוע במרכאות או דמי שתיקה. וכשזה יקרה, שוב, אז התקווה של ארצות הברית שתפסק האש במיצרי באב אל מנדב כי בסוף מטרת העל של האמריקאים בכל המשבר הזה היא לחזור ל 6 באוקטובר. 

זאת אומרת וב-6 באוקטובר מה שעמד על סדר היום של המזרח התיכון זה תהליך הנורמליזציה בין ישראל לערב הסעודית. זאת אומרת דרך אחת זה כן, אם האמריקאים היו מגיבים צבאית בצורה הרבה יותר נחושה נגד מיליציות פרו איראניות, בעיראק בסוריה בתימן זה בעצם היה מדליק את האזור, אוקי? וגם פוגע ביכולת לספק אנרגיה מהמפרץ הפרסי לאירופה.

אלעד: יש כאן שתי מדינות שלא דיברנו עליהן וזה שלא הזכרנו אותן עד עכשיו זה אומר המון. כי הן שתי מדינות שמושקעות מאוד במה שקורה במיצרי באב אל מנדב אבל הן לא חלק מהקואליציה הבינלאומית באופן כללי הן לא מובילות את המאבק בחות'ים.

המדינה הראשונה היא סין, חלק גדול מהייצוא שלה עובר בדיוק שם במסדרון הזה שעכשיו נפגע איפה היא? איפה סין?

ד”ר לרון: סין באופן מסורתי עם מה שהם מכנים בשפה של נכסים בינלאומיים פרי ריידר. זאת אומרת, היא נהנית ממשטר הביטחון שארצות הברית כופה במפרץ הפרסי. ולמרות שהיא מנסה להציב שם כוחות היא לא באמת מנסה לבנות כוח צבאי שמסוגל להתערב במפרץ הפרסי.

ולכן הטקטיקה המועדפת על סין תהיה אחד, כן להביע תמיכה מסויגת במדינות שידידות להן באזור כמו למשל איראן ובו זמנית לתת לאמריקאים לטפל במשבר. וברגע שהאמריקאים יעשו את העבודה קשה ויסדירו את המצב במיצרי באב אל מנדב סין תהנה מזה.

אלעד: ומה לגבי מצרים? הרי כשאין כניסה דרך באב אל מנדב זה אומר שאין יציאה בתעלת סואץ וזה אומר אובדן הכנסה ואובדן כוח משמעותי למצרים אז מה איתם?

ד”ר לרון: אז מצרים, המשטר שם צריך להתמודד עם העובדה שהוא לא פופולרי. שהמצב הכלכלי שם קשה מאוד , תמיד היה, אבל המשטר בעצם לא לא מצליח לשפר את המצב הכלכלי. האסטרטגיות שהוא אימץ לא הביאו פתרון לבעיה הזאת ודעת הקהל במצרים מאד נסערת ממה שקורה בעזה, ואז גם המצרים יכולים לחשוב שבמקום שהם יקפצו ויעמדו ויגידו אנחנו נתערב במשבר הזה והם יסתכנו בזה שהאופוזיציה למשטר, נגיד האחים המוסלמים, תנצל את זה נגדו, הם גם ישבו כרגע בשקט והם יתנו לאמריקאים להסדיר את המצב.

אם כבר, וזה קצת מדאיג, זה נראה שמצרים מתכוננת לשפר את היחסים שלה עם איראן. זאת אומרת, המשבר הזה הוא לא נגמר אבל אחת המסקנות שנראה שהשחקנים מסיקים, זה שבמקום להתעמת עם איראן, עדיף להשלים עם העובדה שהיא שחקן מאוד חזק באזור, מעצמה אזורית ועדיף להגיע איתה להבנות מאשר להתעמת איתה.

אלעד: אז אני לוקח שני דברים ממה שאתה אומר כאן, הראשון הוא שיש ריבוי אינטרסים אמריקני לפתור את המשבר הזה ובלי אסקלציה אזורית. והדבר השני הוא שאם לא ארצות הברית, אז אין מי שיפתור את המשבר, זה משבר אמריקני פרופר.

ד”ר לרון: זה, השאלה אם אם זה מצביע גם על חולשה אמריקאית , זאת אומרת אם ארצות הברית כמעצמה הייתה חזקה מספיק, היו מפחדים ממנה מספיק, זה בכלל לא היה קורה. או שמראש היו לה מספיק כוחות באזור כדי להוציא מהראש של כל שחקן את הרעיון של לעשות מה שהחות'ים עושים. זה בהחלט משבר אמריקאי. אמריקאים בערך מ-1986, שאז הייתה מלחמת איראן עיראק ואיראן התחילה לפגוע במכליות נפט שעוברות במפרץ הפרסי ורייגן מתייצב ומוציא לפועל כמה מבצעים צבאיים ימיים שמונעות מהצי האיראני לעשות את זה, ממש הייתה מלחמה בשנתיים האחרונות של מלחמת איראן עיראק, אבל היא הייתה מלחמה ישירה בין ארצות הברית לאיראן על השליטה במפרץ הפרסי. ומאז ארצות הברית היא זו שמבטיחה את חופש השיט והביטחון של התעבורה הימית במפרץ הפרסי.

אבל כדאי להזכיר, שמה שהופך את הדולר למטבע הדומיננטי בסל המטבעות העולמיים זה המחויבות של סעודיה וחברות נוספות באופ"ק, ארגון יצואניות לתמחר את הנפט שלהם בדולרים.

בגלל זה יש את הנס הזה שלא משנה כמה גדל הגירעון החיצוני של ארצות הברית היא תמיד יכולה להדפיס עוד דולרים, כי כל מדינה בעולם צריכה דולר בשביל לקנות נפט. זאת אומרת הדולר is as good as oil. הוא גם שטר, כן , שטר חוב אבל הוא גם סחורה בפני עצמה. אין לך דולרים, לא תוכל לקנות את זה או יהיה לך יותר קשה לקנות נפט בשוק החופשי.

עכשיו אם ארצות הברית לא יכולה להבטיח את התעבורה הימית במפרץ הפרסי בים האדום אז חברות אופ"ק יתחילו לשאול שאלות לגבי המחויבות שלהם לדולר ולכן כן זה אינטרס עליון אמריקאי שהם יצליחו להסדיר את המשבר.

אלעד: דוקטור גיא לרון תודה רבה.

ד”ר לרון: תודה רבה לך.

אלעד: ותודה למעיין פרתי.

וזה היה אחד ביום של N12 אנחנו מחכים לכם בקבוצה שלנו בפייסבוק פשוט חפשו אחד ביום הפודקאסט היומי . העורך שלנו הוא רום אטיק תחקיר והפקה שירה אלאל, דני נודלמן רוני הר ניב ועדי חצרוני. על הסאונד ספיר רוזנבלט, יאיר בשן יצר את מוזיקת הפתיחה שלנו.

אני אלעד שמחיוף אנחנו נהיה כאן גם מחר.

5 views0 comments

Comments


bottom of page