חיות כיס - מתחת לבלטות (4): "מחירי הדיור עומדים לרדת"

כמנכ"ל רשות מקרקעי ישראל, לינקי קוינט הייתה השפעה גדולה מאוד בשנים האחרונות על מחירי הדיור. אז איך הוא מסביר את העלייה שלהם בשנה האחרונה? למה הוא סבור שבפועל המחירים כבר החלו לרדת ושבהמשך הדבר יתבטא גם בנתונים? וגם: למה הוא בין היחידים שתומכים בתוכניות כמו מחיר למשתכן ומחיר מטרה, ומה הוא חושב על צמצומן כעת?

---

תאריך עליית הפרק לאוויר: 04/06/2025.

‏[חסות]

‏קריינית: אתן מאזינות ואתם מאזינים ל"כאן הסכתים", הפודקאסטים של תאגיד השידור הישראלי.

‏ינקי: במדינת ישראל, אבל, אין משבר דיור, יש יותר דירות ממשקי בית במדינת ישראל. זה לא מחולק בצורה נכונה, יש משקיעים שמחזיקים יותר מדירה אחת ואולי אפילו מספר דירות, ויש זוגות צעירים מחוסרי דיור שאין להם דירה אחת. יש דירות אולי ביתר באזורים מסוימים, ויש מחסור ועודף ביקוש באזורים אחרים, אבל אין באמת משבר.

‏שאול: היי, אתם ואתן על "חיות כיס", אני שאול אמסטרדמסקי וזה הפרק האחרון בסדרת הפרקים שלנו, שליוו את תוכנית הנדל"ן שלי בכאן 11, "מתחת לבלטות". והיום שיחה עם האיש עם היד על הקרקע.

‏ינקי: ינקי קוינט, מנהל רשות מקרקעי ישראל.

‏שאול: רשות מקרקעי ישראל, או בקיצור רמ"י, היא-היא המונופול הכי גדול בישראל. המונופול שמחזיק בקרקעות המדינה ומנהל אותן. ינקי קוינט מכיר את המונופול הזה מכל הכיוונים. הוא מונה להיות מנכ"ל הרשות בדצמבר 2020, לפני כן שימש כמנהל רשות החברות הממשלתיות, ועוד לפני כן שימש כיועץ המשפטי של רשות מקרקעי ישראל במשך עשור. הוא נחשב למנהל שיודע להזיז דברים, יודע לעבוד עם הפוליטיקאים. המבקרים שלו יגידו שיותר מדי יודע לעבוד עם הפוליטיקאים, וגם אחד האנשים הבודדים שתומכים בתוכנית "מחיר למשתכן", עוד נגיע לזה בהמשך. אבל עוד לפני כן, על ההתחלה של השיחה שלנו, ביקשתי מקוינט שיעזור לי במשהו.

‏[פונה לינקי] אני רוצה שתפתור לי תעלומה, התעלומה הולכת ככה. ריבית נמוכה, המחירים עולים. ריבית גבוהה, מחירים עולים. היצע נמוך, מחירים עולים. היצע גבוה, מחירים עולים. מה? איך זה עובד?

‏ינקי: אנחנו צריכים לפרק את ה"מחירים עולים" ואת המוצר הזה שאתה אומר המחירים שלו עולים, למספר חלקים. יש את היבט או את רכיב הקרקע, יש את מחירי הדירות. זה לא אותו מוצר. הדירה מורכבת מחוליות נוספות, והן תשומות הבנייה, משך הזמן שאורכת הבנייה, המימון שנדרש לבניית הדירה. וכשאנחנו מסתכלים על סך כל הנתונים האלה, אז באמת אנחנו עדיין רואים עלייה מתונה במדד האחרון, ואני חושב שנתונים אחרים מצביעים על מצב קצת שונה.

‏שאול: סתם שיהיו לנו נתונים מספריים, לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מחיר דירה ממוצעת עלה ב-12 החודשים האחרונים ב-6 וחצי אחוזים. ואם אתם תוהים מה זו דירה ממוצעת ואיך בכלל מודדים את המחיר שלה, אלה שאלות מעולות ואתם תוכלו למצוא להן תשובות בכיסון מס' 24 שלנו, "איך מחשבים את מחירי הדירות?"

‏בינתיים נחזור לתזה של קוינט. הוא טוען שמלבד מדד מחירי הדירות של הלמ"ס, כדאי להסתכל גם על פרמטרים נוספים ומדדים נוספים, שמעידים על כך שאולי יש דווקא ירידות מחירים, או לכל הפחות מדדים שמנבאים ירידות מחירים בהמשך.

‏ינקי: אם אנחנו נסתכל על מדד הקרקעות, שמצביע על ירידה משמעותית מאוד במחירי הקרקעות בשנים האחרונות, זה הרבה בעקבות הגדלת ההיצע. אנחנו רואים את הפרמטר של מספר הדירות הלא מכורות, שהוא עלה בארבע שנים מ-40,000 ל-80,000. אנחנו רואים את היקף העסקאות. היקף העסקאות שלנו בשוק נמוך, רק משנה שעברה, בלמעלה מ-20 אחוז. ואם אנחנו לוקחים את כל הפרמטרים, אז הטבלה לא משקרת, ולכן אני לא חושב שבהכרח אנחנו היום נמצאים בעליית מחירי דירות. אנחנו נמצאים באיזשהי נקודה, שאני חושב שממנה והלאה בהחלט יכולה להיות ירידה של מחירי הדירות. ואם ניקח את המכרז שהוצאנו בשדה דב, 7,200 יחידות דיור, אנחנו רואים במחירי הקרקעות 30-40 אחוז פחות מאותו מכרז שהוצאנו אותו לפני שנתיים וחצי. זה אומר שהקבלנים מעריכים שהם ימכרו את אותם דירות במחיר נמוך יותר.

‏שאול: אני מתעכב שנייה על הנקודה הזו, גם משום שמבחינת קוינט זו נקודה קריטית כדי להבין מה יקרה למחירי הדירות בהמשך, אבל גם כדי לספר רגע מה בכלל עושה רשות מקרקעי ישראל. אז רמ"י, אמרנו בקיצור, היא הגוף המדינתי שמחזיק ברוב מוחלט של הקרקעות בישראל, כ-93 אחוזים מהקרקע. אבל רמ"י לא רק מחזיקה בקרקעות, היא גם מתכננת תוכניות דיור ומגישה אותן לוועדות התכנון, ובהמשך היא משווקת את הקרקעות האלה ליזמים ולקבלנים ולכל מי שטוען שהוא יכול לקנות קרקע ולבנות עליה את מה שתוכנן. למעשה, יש הרבה אנשים שחושבים שזה מה שמשרד השיכון עושה, אבל זה לא, זו רמ"י. וזו שאלה ממש טובה, מה היה קורה לו היינו סוגרים את משרד השיכון מחר בבוקר, אם בכלל היה קורה משהו, אבל את זה נשאיר לפרק אחר. כשקוינט מדבר על מכרזים שהרשות מוציאה, הוא מתכוון לתהליך הטכני, שבו המדינה משווקת קרקעות, למעשה מפריטה את הקרקע. היא מוכרת את הקרקע ליזמים, היזמים בונים עליהם דברים, לרוב הדברים האלה הן דירות למגורים, והמדינה מקבלת תמורת הקרקע כסף. מלא מלא כסף. למעשה, ככל שמחירי הדירות עולים יותר, כך המדינה מקבלת יותר כסף. זיכרו את ניגוד העניינים הזה כי אנחנו עוד נשוב אליו בהמשך. במשך שנים, כשבממשלה דיברו על הצורך להגדיל את ההיצע, הם דיברו גם על זה שוועדות התכנון צריכות לאשר יותר תוכניות יותר מהר, אבל גם על כך שרשות מקרקעי ישראל צריכה לשווק יותר קרקעות. ובשנים האחרונות זה אשכרה קורה, ההיצע גדל.

‏קחו קצת מספרים. בשנת 2024 רמ"י שיווקה קרקעות שאפשר לבנות עליהן 114,000 יחידות דיור. רמ"י משווקת את הקרקעות על ידי מכרזים. מי שרוצה לגשת למכרז, ניגש אליו, מגיש הצעת מחיר, ומי שהציע את המחיר הגבוה ביותר זוכה. לא כל המכרזים נסגרים, כלומר, לא בכל המכרזים יש מספיק הצעות שבכלל עונות על המחיר המינימלי. יש אזורים שבהם אין מספיק ביקוש, בעיקר בפריפריה. אז מתוך כל הכמות שרמ"י שיווקה, קרקעות ל-65,000 יחידות דיור באמת נסגרו, כלומר, שהיה זוכה והקרקע נמכרה. כל הסיפור הזה הכניס בשנת 2024 לקופה של רמ"י סכום של 26 מיליארד שקל. בשיא של השיא, ביציאה מהקורונה, כשמחירי הדירות השתוללו בטירוף, רמ"י הצליחה לשווק קרקעות ל-81,000 יחידות דיור, ובגלל המחירים הגבוהים זה הכניס לקופתה סכום אגדי של 40 מיליארד שקל בשנה. שיא של כל הזמנים. באותה תקופה, הקרקעות שרמ"י שיווקה בשדה דב למשל בתל אביב, הגיעו למחירים מטורללים של 80,000 שקל למטר רבוע. זה היה רגע לפני שבנק ישראל התחיל להעלות את הריבית. היום המצב נראה אחרת, וקרקעות שרמ"י משווקת בשדה דב בשנה האחרונה, הן כבר נמכרו במחיר נמוך יותר, 50,000 שקלים למטר, שזה עדיין המון, אבל זה פחות בהרבה. אגב, היום המחיר של דירה ממוצעת בישראל הוא 2,200,000, שזה המון כסף. כששאלתי את קוינט אם נגיע ליום שבו דירה ממוצעת תעלה למשל 4,000,000 שקלים, אז קוינט ענה לי, די בצדק, שזו לא השאלה הנכונה. כי אם המשכורות יעלו באותו שיעור, אז זה לא באמת משנה מה מחיר הדירה. הוא טוען שצריך להסתכל על הסיפור אחרת, כי דירה שנמכרת היום בכלל לא דומה לדירה שנמכרה לפני 20 או 30 שנה.

‏ינקי: אותה דירה שהייתה פעם דירת שיכון של 50-60 מטר, היום היא דירה של 100 מטר עם לובי כפול, חדר כושר. זה מוצר שונה לחלוטין. גם פה יש התייקרות שבאה לידי ביטוי במחירי הדירות, ואנחנו חיים ברווחה, ואנחנו מצפים ומעוניינים לחיות ברווחה גבוהה יותר ובאורח חיים שונה ממה שהיה בעבר, וגם זה מייקר את מחירי הדירות. וכנראה שאנחנו גם יכולים להרשות לעצמנו.

‏שאול: בכל מקרה, לפני קוינט, המחירים שהקבלנים מציעים במכרזים של רמ"י היום, יורדים, ומאחר שעלות הקרקע היא בערך חצי מעלות הדירה הסופית, אז האם הירידה במחירי הקרקע מנבאת ירידה במחירי הדירות בהמשך?

‏ינקי: אני נוהג לדגום את השוק עם קבלנים כל שבוע, עם מתווכים. אני יכול להגיד לך שמשרדי המכירות, אם זה בפרויקטים בתל אביב היום, די שוממים. ואתמול שמעתי על פרויקט בתל אביב ב-40,000 שקל למטר.

‏שאול: רק כדי שיהיו לנו מספרים להשוואה, לפי אתר מדלן, שמתבסס על עסקאות אמיתיות שדווחו לרשות המיסים, מחיר ממוצע למטר דיור בתל אביב עומד היום על 54,000 שקלים למטר, או במילים אחרות, לדירת 100 מטר זה 5.4 מיליון שקל. כלומר, שאם קוינט צודק, אז עסקאות נדל"ן חדשות שמתבצעות בתל אביב במחיר של 40,000 שקל למטר, או 4,000,000 שקלים לדירת 100 מטר, זה עדיין המון, אבל זה מבטא ירידה מטורפת של 25 אחוז.

‏ינקי: פתח תקווה עוד לא שמעה על זה, ומחר גם רמת גן תשמע על זה, ובסוף זה יקרה, וירידת המחירים שהתחילה, אני חושב, בשדה דב, תשורשר לכל רחבי הארץ, ואני מאמין שזה יקרה.

‏שאול: אופטימי משהו. אני רק אגיד שזו לא הפעם הראשונה שקוינט טוען שהמחירים ירדו בהמשך, הוא די אמר את זה גם בעבר. למשל באמצע 2022, אז הוא אמר שעד סוף השנה, סוף אותה שנה, המחירים יעצרו. ואגב, המחירים באמת עצרו ב-2023, ואפילו ירדו קצת לפני המלחמה, אבל אז פרצה המלחמה והם שבו לעלות. וקוינט טוען שזה באמת בגלל המלחמה ובגלל עצירת כניסת הפועלים הפלסטינים והתייקרות חומרי הגלם ודברים כאלה. וגם שאילולא שיווקי הקרקעות המסיביים של הממשלה, המחירים היו עולים עוד. ייתכן, רציתי רק שיהיה לכם קונטקסט לפני שאתם מפתחים אופטימיות יתר, אם כי ייתכן שהפעם הוא צודק.

‏[קטע מוזיקלי קצרצר]

‏לפני שהמלחמה פרצה, מחירי הדירות בישראל, כאמור, היו בירידה, בעיקר בגלל שהריבית הגבוהה עצרה את הביקוש. אבל אז הם שבו לעלות, ועם כל כמה שאפשר לפתח תיאוריות על זה שהלמ"ס לא מודד את זה נכון ושצריך להסתכל על פרמטרים נוספים, בסוף אנשים מסתכלים על המדד הזה, המדד העיקרי, ורואים אותו עולה. והאמת העגומה היא שאם בעבר הממשלות עוד ניסו לעשות עם זה משהו, כמו תוכנית "מחיר למשתכן", אז מתחילת המלחמה הממשלה כבר לא מנסה בכלל. הקשב הממשלתי עבר למקומות אחרים לגמרי, והמחירים, שיעלו, שהציבור יסתדר לבד. עד כדי כך, שמתחילת כהונתה של הממשלה הזאת, קבינט הדיור התכנס בסך הכול פעמיים. הפעם השנייה הייתה לפני שבועיים, ואז השרים החליטו לצמצם את תוכנית הדיור הממשלתית היחידה שעוד הייתה בתוקף, תוכנית שקוראים לה "מחיר מטרה", שהיא בעצם גלגול של תוכנית "מחיר למשתכן" מהתקופה של כחלון. כמו ב"מחיר למשתכן", הרציונל של תוכנית "מחיר מטרה" הוא רציונל די פשוט, אנחנו הממשלה רוצים לעזור לזוגות צעירים לקנות את הדירה הראשונה שלהם, אז במקום לפרסם מכרז רגיל למכירת קרקע, שהיזמים יתחרו מי מוכן לשלם את המחיר הכי גבוה עבור הקרקע, אנחנו נפרסם מכרז ונקבע ליזמים מה מחיר המטרה של כל דירה בפרויקט הזה. או במילים אחרות, הממשלה נותנת כאן לזוגות הצעירים סבסוד ממשלתי למחיר הדירה. אז את התוכנית הזאת קבינט הדיור החליט כעת לצמצם, כך שהיא תהיה פעילה רק בפריפריה, מחוץ לאזורי הביקוש העיקריים. למה? שיקולי תקציב.

‏ינקי: לצערנו, הביטול של תוכנית "מחיר מטרה", או הצמצום שלה, לא לווה בתוכניות אחרות. עכשיו, אם תשאל מה באמת היא עשתה, הרי היא לא באמת הגדילה את ההיצע. היא עשתה מספר דברים. אחד, היא באה לזוגות צעירים ואמרה להם, "תעצרו, אל תרוצו ותדפקו על הדלתות ותיקחו משכנתאות גדולות ואדירות ותעלו את המחירים. שבו, תחכו, קחו פתק, תשתתפו בהגרלה, וביום מן הימים כנראה תזכו בהגרלה לדירה מופחתת". עצם זה שהם לא רצו לשוק, זה כבר בלם את הביקושים. שתיים, כמובן היא נתנה להם את אותו דיור בזול. שלוש, היא אפשרה לנו לדבר עם צרכן הקצה. כשאני בא לפרויקט כזה ואני רוצה לשכנע את ראש הרשות, שבדרך כלל לא מעוניין בפרויקט מגורים, אז אני אומר לו, "תקשיב, יהיה לך 20-30 אחוז לבני המקום", וזה בין היתר מתמרץ אותו לעשות את זה. דבר נוסף, הממשלה מאוד מאוד מעוניינת לתת הטבות לחיילי מילואים. כשאנחנו מצמצמים את התוכנית, כשאנחנו אומרים שזה יהיה רק בפריפריה, מן הסתם העוגה תקטן. וכשהעוגה תקטן, גם אם אתה מגדיל את האחוז שניתן לחיילי מילואים, אתה בעצם תיתן לפחות חיילי מילואים.

‏שאול: אוקיי, קחו אוויר רגע. אמרתי לכם בתחילת הפרק הזה שקוינט הוא אחד מהאנשים הבודדים במערכת, שאני מכיר, שמגינים על תוכנית "מחיר למשתכן". החסרונות של "מחיר למשתכן" או "מחיר למטרה", זה לא חשוב, הם חסרונות רבים. התוכניות האלה מעניקות סבסוד ממשלתי לאנשים מהעשירון העליון למשל, לקנות דירות מאוד יקרות במחיר מאוד מופחת, וזה סבסוד שלא ברור למה משלמי המיסים צריכים לתת אותו דווקא לאנשים האלה. התוכניות האלה עולות עשרות מיליארדים, הן דוחפות אנשים לקנות דירות יותר גדולות ממה שהם היו קונים לו היה מדובר במחיר בשוק החופשי, או לקנות דירות במקומות שלא היו קונים בהם לו היה מדובר בשוק החופשי, נגיד בגדרה. או שהיא הופכת זוגות צעירים למשקיעי נדל"ן, למרות שהם בכלל לא תכננו להיות כאלה. ויש עוד חסרונות נוספים. עם זאת, קוינט סבור שהתועלות של התוכניות האלה עולים על החסרונות. זכותו. כך או אחרת, לצמצם את התוכנית הזאת בלי להציע שום תוכנית חלופית, ככה הוא אומר, זה כבר ממש עוול כלפי הציבור.

‏[פונה לינקי] בלי קשר לוויכוח על אם אנחנו אוהבים את "מחיר למשתכן" או לא, אתה אומר, כרגע בפועל, צמצמנו דרמטית את מה שהיה ובמקום זה אין מספיק, או כמעט שאין כלום. אני מבין נכון?

‏ינקי: אין מספיק. אנחנו ניכנס לסוג של קונפליקט, לפחות בטווח הקצר, עם רשויות מקומיות במרכז הארץ, שהיה להם את הפלטפורמה הזאתי והיום היא תיגרע ולא תאפשר להם בני מקום, ולא תאפשר להם לתת לחיילי מילואים בני מקום, משהו שהם מאוד מעוניינים לקדם. זאת אומרת, בטווח הקצר לפחות, אנחנו ניתקל בקושי, ואני מעריך שהיקף השיווקים בהחלט יצטמצם. זאת אומרת, זה לא אומר שאנחנו בבעיה, כי אנחנו שיווקנו בשנים האחרונות מאות אלפי יחידות דיור. אבל מה שעשינו, הזרם המתגבר הזה שעשינו בארבע-חמש שנים האחרונות, עשוי להיעצר וחבל מאוד, כי יכולנו להמשיך את אותו קצב ואולי אפילו להגביר.

‏שאול: יכול להיות שבשלב הזה אתם חושבים עם עצמכם משהו כזה: אוקיי, אז מצד אחד יש היצע גדול שקיים היום גם במערכת התכנון וגם בדירות לא מכורות וגם בקרקעות שהמדינה משווקת. וגם יש לנו ריבית גבוהה שמקפיאה את הביקוש. כל אלה אמורים לגרום לכך שהמחירים ירדו. מצד שני, אם עכשיו התוכנית המרכזית שבעזרתה הממשלה איכשהו מנהלת את הביקושים ועוזרת לזוגות צעירים להגיע לדירה במחיר נמוך יותר, אם התוכנית הזאת עכשיו התכווצה בגלל החלטת קבינט הדיור, האם זה אומר שההיצע יקטן והמחירים יעלו? זה בדיוק מה ששאלתי את מנכ"ל רמ"י, ינקי קוינט.

‏[פונה לינקי] בהינתן כל מה שדיברנו עד עכשיו, התנאים המאוד ספציפיים של השוק שאנחנו נמצאים בהם, איפה שוק הדיור נמצא בעוד חמש שנים?

‏ינקי: אנחנו רואים פה כל מיני מגמות שקרו, אגב, הרבה מהם בחמש השנים האחרונות. אנחנו רואים התחדשות עירונית מואצת ומתחילה לתפוס נתח מאוד מאוד משמעותי משוק הדיור. יש לזה את התועלות שלו, היזם לא צריך לממן את הקרקע, המדינה מאוד תומכת בזה, זה לא פוגע בשטחים פתוחים, זה יושב על תשתיות קיימות. יש הרבה הרבה תועלות, ואנחנו מאוד מאוד מקווים שהשוק הזה ילך ויתרחב. ההתחדשות העירונית שאנחנו עושים זה לקחת שטחים מופרים, בסיסי צה"ל, קרקעות מזוהמות של חברות ממשלתיות, ולהשתמש באותן קרקעות לבנייה של שכונות מגורים בסטנדרט הקיים היום. אז זה דבר שאנחנו נראה אותו. דבר נוסף, נראה את ההתרחבות של אזור המרכז, זאת אומרת, עם התשתית הרכבתית ופתרונות תחבורה, זה יגרום לכך שבעצם הפריפריה תתקרב למרכז.

‏שאול: שלגור באור יהודה זה יהיה, דה פקטו, להיות חלק ממטרופולין תל אביב.

‏ינקי: ממש ככה. אני מאוד מקווה שהמטרופולינים הדרומי והצפוני שלנו יהיו מספיק חזקים כדי לשאת את מה שנמצא מסביבם ואת מה שיש בהם, וזה דורש באמת עבודה מאוד אינטנסיבית, כדי לחזק את אזור חיפה והצפון ואת אזור באר שבע, נגב מערבי, נגב מזרחי, ולחזק את האזורים האלה. אני חושב שזו משימה לאומית. זה לא רק בהיבטי קרקע. זה תעסוקה, תחבורה, חינוך. כדי לשכנע, כדי להביא לשמה זוגות צעירים, אוכלוסייה חזקה שתהיה שם ולא תצטרך כל יום לנסוע ולהגיע למרכז, וגם זה שיקול ביטחוני לאומי חשוב מאוד. אנחנו מנסים ומשתדלים לעשות את זה, ועמלים על כך רבות.

‏שאול: אתה מאמין שזה אפשרי? כאילו, כי ככל שאתה תתקדם יותר עם פרויקט הרכבות הקלות בתל אביב, במיוחד עם פרויקט המטרו שמתעכב, אבל בסוף יקרה מתישהו, אתה תחזק מאוד את המטרופולין הגוש-דני, אנשים באמת יוכלו לגור בבאר טוביה, לצורך העניין, ולהיות חלק איכשהו ממטרופולין תל אביב. מה הסיכוי של באר שבע להחזיק מעמד? אם אתה יכול, אתה יודע, ב… לא יודע מה, 45 דקות להיות בתל אביב, לעבוד בתל אביב?

‏ינקי: אני חושב שבשלב ראשון, אז באמת ב-45 דקות תהיה מבאר שבע או בשעה מנתיבות תהיה בתל אביב. אבל בשלב הבא, אם היום אנחנו רואים את בסיסי צה"ל שעוברים לנגב, ואנחנו רואים אוכלוסיות חזקות שעוברות לנגב. אם אנחנו רואים את החיזוק ואת הפעילות האקדמית של אוניברסיטת בן גוריון, אנחנו רואים מוקדי תעסוקה שמתחילים להתעניין ומקימים מרכזים בדרום. ברגע שזה יקרה, זה בהחלט יכול לשנות ולהטות את אותה נקודה ארכימדית ולהגיע לדרום. ואני חושב שירוחם ודימונה נמצאות לקראת זינוק. דימונה, כבר היום, משווקות שם למעלה מ-2,000 יחידות דיור. בירוחם אנחנו אמורים בשבוע הבא לחתום על הסכם גג של אלפי יחידות דיור. ואני מאמין שיהיה שם בוסט מאוד מאוד משמעותי. ואני בהחלט חושב שאזור הנגב יפותח. בצפון המצב קשה יותר, אם זה מבחינת תחבורה, אם זה מבחינת איומים ביטחוניים, אם זה מבחינת היכולת לתכנן ולהקים יישובים חדשים, שזה גם דבר קשה מאוד כי ה… קרקעות המדינה הם לא תמיד נגישות, יש הרבה שטחים ירוקים, שמורות טבע, שזה מקשה על הקמת יישובים וערים חדשות. ולכן יותר קשה. וצריך להתמודד עם האתגר הגדול בצפון.

‏שאול: לקראת סיום לקוינט היה חשוב להעביר מסר למאזינים שהם חיילי מילואים. הממשלה אומנם החליטה לצמצם את תוכנית "מחיר מטרה", מה שאומר שחלק מרכזי בהטבות שהיא החליטה לתת למילואימניקים, בקדימות להגרלות של דירות, אומנם נעלם, כי הביקוש העיקרי הוא באזור המרכז. אבל למרות זאת חיילי מילואים, בדגש על לוחמים, עדיין זכאים להטבות האלה, פשוט רק בפריפריה.

‏ינקי: הקדימות שניתנה עכשיו, 50 אחוז לחיילי מילואים, מתוך זה נתח מאוד משמעותי ללוחמים, היא מאוד מאוד חשובה, והיא באמת נותנת מסה מאוד גדולה לחיילי מילואים.

‏שאול: אבל זה רק בפריפריה.

‏ינקי: עכשיו זה רק בפריפריה. לו זה היה גם במרכז הארץ, זה באמת היה מגדיל את זה לכמויות אדירות של כל שנה בין… יכול להיות שזה היה יכול להגיע ל-8,000 עד 10,000 חיילי מילואים שהיו יכולים להנות מההטבה. עכשיו יכול להיות שזה לא יקרה, זה יהיה כמות קטנה יותר, לדעתי 2,000-3,000. דבר נוסף שעשינו, הוצאנו מכרז גדול שהוא כבר עומד היום על 1,200-1,300 מגרשים. איתרנו צמודי קרקע, אספנו מן הגורן ומן היקב צמודי קרקע, ופנינו לחיילי המילואים ואמרנו להם, בואו תתמודדו, אלה יהיו מכרזים סגורים בהרשמה והגרלה. זאת אומרת, המחיר קבוע, זה לא כמות מאוד מאוד גדולה, אבל אספנו את הכול, לקחנו מגרשים במושבים שהיה בהם הרחבות שלא שווקו, לקחנו בקציר 300 מגרשים, אנחנו ננסה להביא בלהבים מגרשים, בירוחם, ברמת הגולן, עוד יישובים קהילתיים. זה מסלול נוסף. ומסלול נוסף, שהוא המסלול שרץ משנת 2009, זה לאותם הזכאים. אם אתה מושבניק, אם אתה בן של יישוב קהילתי, קיבלת מגרש, זכית וקיבלת מגרש ופטור ממכרז, גם שם תקבל הטבות מאוד מאוד משמעותיות. אני שמח כי אנחנו על הנושא הזה למעלה מ-15 שנה, מנסים למצוא פתרונות. ואני חושב שזה דרך להוקיר את חיילי המילואים, ואני חושב שמדינה שחפצת חיים חייבת לצ'פר ולתגמל את אותם חיילי המילואים.

‏שאול: ינקי קוינט צפוי לסיים את הקדנציה שלו כמנכ"ל רשות מקרקעי ישראל בחודשים הקרובים. חילופי מנכ"ל הם תמיד אירוע שעלול לעכב, או לשבש אפילו, את הפעילות של ארגון, בפרט אם החילופים האלה יבואו גם על רקע התארגנות של המערכת הפוליטית כולה לבחירות, בחירות שאמורות להתקיים בשנה הבאה, או לפני כן, לכו תדעו. שאלתי את קוינט מה כל זה יעשה לקצב שיווק הקרקעות, וכתוצאה מזה לשוק הדיור כולו.

‏ינקי: ממשלה נתקעת בתקופת בחירות. יחסית למשרדי הממשלה, רשות מקרקעי ישראל יכולה לפעול גם באותן תקופות, ויכולה להמשיך לפעול ולהוציא מכרזים. שינויים במדיניות בצורה מאוד מאוד קיצונית יכולים לפעמים להיתפס כסוג של תעמולת בחירות, ולכן יכולים להיעצר. אבל אני חושב שיחסית, הגוף הזה עובד גם בתקופת בחירות, יכול לפעול כבשגרה ובצורה יעילה וטובה.

‏שאול: נו, נקווה לטוב. ינקי קוינט, תודה רבה.

‏ינקי: תודה לך.

‏שאול: אתם האזנתם לפרק האחרון, לפחות בינתיים, של פרקים בנושאי נדל"ן ותכנון שליוו את הסדרה שלי בכאן 11 "מתחת לבלטות". אם פספסתם את הפרקים הקודמים אתם מוזמנים לחפש אותם בפיד של "חיות כיס". יש שיגידו שהם מאוד מעניינים, באמת, לא המצאתי, פגשתי אנשים שאמרו לי את זה.

‏עורך "חיות כיס" הוא יונתן כיתאין, המפיקה שלנו היא ליהיא צדוק, עורכת סאונד היא רחל רפאלי. במערכת "חיות כיס" תמצאו גם את אמיצי אלון ואברהם צליל.

‏אני אמסטרדמסקי שאול, תודה רבה שהאזנתם.

‏[חסות]

---

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה