מאז תחילת המלחמה אנחנו שומעים שבסופו של דבר נצטרך לשלם על הוצאות הענק שהיא הביאה איתה, אבל כעת זה ממש עומד לקרות. ההוצאות שלנו יעלו בצורה משמעותית, ההכנסות יפגעו באופן מוחשי, והכי גרוע - בכלל לא בטוח שזה יספיק. כמה כסף עומד להפסיד כל אחד מאיתנו, האם הגזירות חולקו בצורה שווה בין כל חלקי הציבור, ואיך קשור לכל זה המאבק הגדול שמתחולל בימים אלה על "הרווחים הכלואים"?
תאריך עליית הפרק לאוויר: 11/12/2024.
[חסות]
קריינית: אתן מאזינות ואתם מאזינים ל'כאן הסכתים", הפודקאסטים של תאגיד השידור הישראלי.
צליל: שלום שאול אמסטרדמסקי.
שאול: שלום צליל אברהם.
צליל: אנחנו עוד מעט באמצע דצמבר, וזה אומר שממש-ממש בקרוב, עוד שלושה שבועות, כולנו הולכים לקבל את החשבון.
שאול: וזה יהיה וואחד חשבון, והאמת שזה רק החשבון הראשון, והאמת-האמת שלא כולנו נקבל את אותו החשבון.
[מוזיקת רקע]
צליל: אי-שם בדצמבר 2023, ממש בתחילת המלחמה, כשנתניהו עוד עשה מסיבות עיתונאים, הוא ניסה להרגיע שהכל בסדר.
[הקלטה] ראש הממשלה, בנימין נתניהו: "אנחנו הבאנו תקציב של 30 מיליארד שקל. לחודש וחצי. תקציב ענק. זה לא שחסר כסף, בנינו כלכלה מאוד טובה".
שאול: ומצד אחד הוא צדק. לא חסר כסף כדי לממן את המלחמה. עובדה, חלפה שנה מההכרזה שלו ולא הפסקנו להילחם כי נגמר הכסף. מצד שני, לא באמת היה לנו את הכסף הזה מלכתחילה. אנחנו לווינו אותו Big time. משהו כמו 250 מיליארד שקל. זה כמעט חצי מתקציב המדינה. ועכשיו - עכשיו הגיע הזמן להתחיל לשלם את החשבון הזה.
צליל: למעשה, כבר התחלנו לשלם את החשבון עם תחילת המלחמה, אבל עד עכשיו המחיר הכלכלי העיקרי היה ירידה משמעותית בקצב הצמיחה של המשק, שזה חשוב, אבל זה לא משהו שאנחנו מרגישים אותו באופן מאוד מוחשי ביום-יום. אבל ממש בקרוב, באחד בינואר, תהיה נקודת ציון שבה כולנו נרגיש את זה היטב, עמוק-עמוק בתוך הכיס.
שאול: נכון. זה היה אמור לקרות במסגרת תקציב המדינה ל-2025, אבל מסיבות פוליטיות התקציב טרם אושר בכנסת, ולכן בינתיים משרד האוצר הזדרז מאוד, הפריד את כל הגזֵרות מתוך התקציב, והביא אותן לכנסת בנפרד, בחקיקת בזק. מה שאומר, שכבר בתחילת 2025, רוב הצעדים האגרסיבים ייכנסו לתוקף ויורגשו היטב בכיס. וכאמור, זה יהיה רק הפרומו, כי אחרי זה יהיו עוד ועוד, בכל אחת מהשנים הקרובות.
צליל: אז זה לא הפתיח הכי שמח בעולם, אבל השבוע ב"חיות כיס" - היכונו ל"ינואר השחור", החודש שבו נתחיל לשלם בגדול על המלחמה.
שאול: נדבר על העלאות המיסים שיהפכו להיות עליות מחירים, ועל כל הגזרות בתקציב החדש.
צליל: נבדוק האם שר האוצר יקיים את ההבטחה שלו, שכולם ייכנסו תחת האלונקה.
שאול: וגם נבדוק מה קורה כשהממשלה מחליטה שחלק מהכסף הזה יגיע מאנשים שיש להם יותר כסף מאנשים אחרים, והאם היא באמת תצליח.
[מוזיקה מתגברת]
צליל: המהלכים המתוכננים הולכים לסגור על הישראלים משני כיוונים: קודם כל, מצד ההוצאות. כל ההוצאות החודשיות שלנו הולכות להתייקר, כשבמקביל, בצד ההכנסות, הנטו שלנו הולך להתכווץ. נתחיל עם ההוצאות.
שאול: יאללה, תני לי את זה.
צליל: הדבר הראשון הוא העלאת המע"מ באחוז. על זה אנחנו יודעים כבר מזמן. עוד אחוז אחד על כל דבר שאנחנו קונים.
שאול: למרות שנתניהו אמר בעבר שלא יהיו העלאות מיסים, בינואר 2024, אי שם בתחילת המלחמה, הממשלה בראשותו החליטה להעלות את המע"מ באחוז אחד בתחילת 25'.
צליל: אגב, בינואר 2024 הממשלה עוד הייתה אופטימית או נאיבית. היא העלתה את המע"מ, אבל באותה נשימה גם קבעה שאם בנובמבר 2024 יתברר שהמצב הכלכלי איכשהו ישתפר, אז העלאת המע"מ תתבטל. אבל היי, איזה קטע, המצב הכלכלי לא השתפר כי אנחנו עדיין במלחמה, אז העלאת המע"מ תיכנס לתוקף ממש בקרוב.
שאול: זה לא תהיה הפעם הראשונה שהמע"מ יגיע ל-18 אחוז, כבר היינו שם בעבר כמה פעמים. בפעם הראשונה ב-91', בפעם השנייה ב-2002, בפעם השלישית ב-2013.
צליל: שיעור המע"מ בישראל הוא נדנדה. בכל פעם שחסר הרבה כסף בקופה, הממשלה מעלה את המע"מ. זה המס שהכי קל להעלות - אין צורך בחקיקה, אלא רק בצו ששר האוצר מוציא. אפשר לעשות את זה באמצע שנה או בתחילתה, מתי שרוצים, וזה מכניס המון כסף לקופה. כל אחוז מע"מ הוא בערך 7 מיליארד שקל בשנה. וחוץ מזה, בניגוד למס הכנסה, מע"מ כולם משלמים. אז מעלים.
שאול: מאחר שאפילו 7 מיליארד שקלים לא יסגרו את החור העצום שבתקציב המדינה, אנחנו צריכים ממש לקוות ששיעור המע"מ יישאר 18 אחוזים, ולא ישבור שיא ויעלה לשיעור גבוה יותר. שום פוליטיקאי לא רוצה להיות חתום על תקדים של מע"מ 19 אחוזים, אבל אם לא תהיה ברירה - לכו תדעו.
צליל: מע"מ הוא כסף קל, אבל זה גם כסף טיפש. וליתר דיוק, העלאת מע"מ היא הצד שפוגע הכי הרבה דווקא בשכבות החלשות. כי בניגוד למס הכנסה, שהוא מה שמכונה פרוגרסיבי, כלומר שככל שאתה משתכר יותר אתה משלם יותר, מע"מ אנחנו לא משלמים על מה שאנחנו מכניסים, אלא על מה שאנחנו מוציאים. הוא אחוז מהצריכה שלנו. ולכן, דווקא ככל שההכנסה נמוכה יותר, העלאת המע"מ מכבידה יותר.
שאול: אפשר גם לחשב את זה בקלות. אם נעגל קצת את נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שיהיה לנו נוח, משפחה ישראלית ממוצעת מוציאה בערך 20,000 שקלים בחודש. מה שאומר, שאם כל המחירים של הכל יעלו באחוז אחד בגלל העלאת המע"מ, המשמעות היא שאותה משפחה תוציא בערך עוד 2,400 שקלים בשנה.
צליל: העניין הוא, שלא בטוח בכלל שהמחירים של כל הדברים יעלו רק באחוז אחד בודד. ההיסטוריה מעידה שיצרני המזון, והיבואנים, והקמעונאים, וכולם - הם לא הסתפקו רק באחוז. סביר מאוד להניח שבענפים לא תחרותיים המחירים יעלו ביותר מאחוז, כי זה לא שאנחנו מסתובבים בסופר עם מחשבון ובודקים אם זה היה רק אחוז אחד או לא, נכון? אם כבר יש לגיטימציה להעלות מחירים והכל באווירה של התייקרות, אנשים פשוט מנצלים אותה, ככה זה עובד. או במילים אחרות, כיף.
שאול: אבל האמת היא, שזו רק ההתחלה של הכיף.
[מוזיקת רקע]
צליל: מה עוד צפוי?
שאול: יש עוד דברים שהולכים להתייקר ב-1 בינואר. למשל, רוב החשבונות החודשיים שלנו. הארנונה תעלה ב-5 אחוזים וחצי, בחלק מהמקומות אפילו יותר, המים צפויים להתייקר בכמעט 3 וחצי אחוזים, אולי יותר מזה בהמשך, ותעריף החשמל צפוי להתייקר כמעט ב-5 אחוזים, אם כוללים גם את העלאת המע"מ.
צליל: למה כל הדברים האלה מתייקרים? אלה הוצאות ממשלתיות, בערך. הממשלה לא יכולה להחליט להקפיא אותן?
שאול: לא באמת. כלומר, תעריפי הארנונה, החשמל והמים נקבעים לפי נוסחאות ידועות מראש. מה שמשפיע עליהם הם דברים כמו שער הדולר, או מחיר הדלק בעולם, או השכר הממוצע במשק, דברים כאלה. הממשלה כן מנסה להתערב בזה לפעמים, אם ההתייקרות היא חדה מדי, זה כבר קרה בעבר. אבל לכל התערבות כזו יש מחיר, והמחיר הוא שבדרך-כלל המחירים פשוט יתייקרו יותר בהמשך. או שהממשלה פשוט מחליטה לסבסד חלק מההתייקרות, מה שאומר שאנחנו עדיין משלמים על זה, פשוט מכיס אחר. אבל בכל מקרה, כרגע ההתייקרויות האלה בדרך, והחשבונות שלנו הולכים מאוד להתייקר בקרוב.
צליל: וזהו. כאן זה נגמר?
שאול: לא, לא, לא, רגע, יש עוד הוצאה שאותי מאוד מעצבנת באופן אישי, שהולכת להתייקר. גם תעריפי התחבורה הציבורית, גם הם יעלו ב-1 בינואר.
צליל: שאול, למה עצבים? אנחנו מדברים על התייקרות של 2 שקלים לכרטיס - מ-6 שקלים ל-8 שקלים. זה עדיין מחיר הוגן לכרטיס אוטובוס, אתה תשרוד את זה.
שאול: כן, רק שזה לא 2 שקלים. הממשלה רוצה שתחשבי שזו התייקרות של 2 שקלים. אבל בעצם זו העלאה של 30 אחוז, ואני מתעקש על האחוזים כי תעריפי התחבורה הציבורית בישראל בנויים כך שהם נגזרים ממחיר הנסיעה הבודדת.
צליל: מה זה אומר?
שאול: זה אומר, שברגע שנסיעה אחת מתייקרת ב-30 אחוז, גם התעריף של חופשי יומי וחופשי חודשי וחופשי שנתי וכל החופשי שבעולם מתייקרים ב-30 אחוז, מה שאומר שאם אני גר בירושלים אבל עובד בגוש דן ונוסע לשם יום יום אז אני אשלם כל שנה עוד 1,560 שקלים תוספת על הנסיעות שלי, ואם אני גרה בחיפה ועובדת בגוש דן אז אני אשלם עוד 2,300 שקלים בשנה על התוספת הזאת. זה לא "כסף קטן", כמו שהממשלה מנסה לצייר את זה.
צליל: וכל זה בזמן שהתחבורה הציבורית בישראל עדיין לא מספיק טובה. כל מי שנוסע באוטובוסים עומד בתחנות בשמש ובגשם, נדחף לרכבות עמוסות שלא יוצאות בזמן. כל האנשים האלה צריכים לקבל פרס. פרס על זה שהם לא תורמים לגודש המטורף בכבישים.
שאול: בדיוק. ובמקום זה הממשלה עוד מענישה אותנו, ועוד אומרת לנו שהיא עושה את זה בשביל…
[מוזיקת רקע]
…להביא את רמת המחירים לרמה הממוצעת ב-OECD. נשבע לך, זה מה שהיה כתוב בהודעה לעיתונות. תעשו לי טובה, קודם תתאימו את איכות התחבורה הציבורית לאיכות ב- OECD, אחרי זה נדבר על התעריפים.
צליל: שאול, אני מרגישה את הפצע שלך. תנשום על הכאב, כי עוד לא סיימנו. הסעיף הבא ברשימה הוא העלאת דמי ביטוח לאומי. כולנו משלמים דמי ביטוח לאומי כל חודש, אתם רואים את זה בתלוש שלכם, וכמו מס הכנסה גם דמי הביטוח הלאומי הם אחוז מהשכר, וככל שהשכר גבוה יותר משלמים יותר.
שאול: כל השכירים ישלמו יותר ביטוח לאומי כל חודש, מה שאומר שמשפחה עם שני מפרנסים, זאת תוספת של יותר מ-1,000 שקל בשנה. זה המון. עכשיו, במקור, משרד האוצר לא תכנן להעלות את תעריפי הביטוח הלאומי, פשוט הממשלה החליטה לבטל את ההקפאה של רוב הקצבאות, שזה מה שמשרד האוצר כן תכנן.
צליל: שזה דבר טוב בעיקרון.
שאול: שזה דבר טוב בעיקרון, כי זה ימנע פגיעה בשכבות החלשות שבאמת זקוקות לקצבאות האלה. פשוט לכל צעד כזה יש מחיר, והמחיר הוא שאנשים שעובדים ישלמו יותר. וצריך להגיד את זה בתוך ההקשר החברתי הישראלי, שבו יש אנשים שעובדים ומשרתים ויש אנשים שלא. ובהקשר הזה זה מאוד-מאוד מרגיז, כי בזמן שכולנו נשלם יותר ביטוח לאומי, אברכים וסטודנטים, למשל, גם הם ישלמו יותר, אבל טיפה יותר, בסך הכל עוד 170 שקלים בשנה.
צליל: אגב, קצבת ילדים כן תוקפא. בישראל כל מי שיש לו ילדים מתחת לגיל 18, ובעיקר כל מי שיש לה, כי זה כסף שמועבר לאמא, מקבלת קצבה קטנה מהביטוח הלאומי - בערך 170 שקלים לילד הראשון ו-210 שקלים מהילד השני וכן הלאה. הקצבה הזאת צמודה למדד, כלומר לאינפלציה, כדי שהיא לא תישחק מזה שהמחירים עולים. בינואר הקצבה זו הייתה אמורה להתעדכן כגובה האינפלציה…
[מוזיקת רקע]
…אבל העדכון הזה לא יקרה. זו המשמעות של הקפאת הקצבה. מה שאומר שהאינפלציה תשחוק את הקצבה הזאת עוד כמה שקלים כל חודש.
[מוזיקת מעבר]
שאול: אוקיי, כיסינו את רוב הגזרות בצד ההוצאות שלנו, הגזרות שיגרמו לנו לשלם יותר על אותו דבר בדיוק. אבל יהיו גזרות גם בצד ההכנסות. אלה גזרות שיקטינו לנו את הנטו, את הסכום שנכנס לנו לבנק בכל חודש. והצעד הראשון והמשמעותי ביותר הוא הקפאת מדרגות מס הכנסה.
צליל: לכאורה זה צעד טכני - הממשלה לא מעלה את שיעורי מס הכנסה. אם היום אתם משלמים שיעור מס הכנסה של 35 אחוז, זה לא שמחר תשלמו 40 אחוז. אבל הקפאת מדרגות מס הכנסה כן תגרום לכם לשלם יותר מס ותקטין לכם את הנטו.
שאול: וזה מנגנון טיפונת מסובך, אז בואי נתעכב על זה שנייה ונפשט אותו.
צליל: יאללה.
[מוזיקת רקע]
שאול: קודם כל, מה זה בכלל מדרגות מס הכנסה? למה למס יש מדרגות?
צליל: למס הכנסה יש מדרגות משום שהוא לא מס אחיד, אלא מס שולי. אם, למשל, השכר שלכם הוא 20,000 שקלים בחודש, שיעור המס שאתם משלמים הוא 31 אחוז. זה מה שיהיה כתוב בתלוש.
שאול: אבל זה לא אומר שאתם משלמים 31 אחוזי מס על כל ההכנסה שלכם. אתם משלמים 31 אחוזים רק על חלק מההכנסה שלכם, על החלק העליון שלה.
צליל: תדמיינו את ההכנסה שלכם בתור פירמידה עם מדרגות. למטה יש את המדרגה הגדולה ביותר, הבסיס. וככל שעולים במעלה ההכנסה, המדרגות של הפירמידה נהיות צרות יותר. על הבסיס של הפירמידה - המדרגה הרחבה ביותר - משלמים את שיעור המס הכי נמוך. וככל שעולים במדרגות הן נהיות צרות יותר, אבל שיעור המס גדל.
שאול: בואי נחזור לדוגמה הקודמת. מישהי עם הכנסה של 20,000 שקלים בחודש. הבסיס של הפירמידה, כלומר של ההכנסה שלה, הוא 7,000 שקלים. זו מדרגת המס הראשונה. על החלק הזה של ההכנסה שלה היא משלמת מס בשיעור של 10 אחוזים בלבד. על החלק הבא של ההכנסה שלה, למדרגה הבאה, בין 7,000 ל-10,000 שקלים, היא תשלם מס גבוה יותר, של 14 אחוזים, וכך הלאה והלאה, עד למדרגה הכי גבוהה של ההכנסה שלה, שם היא תשלם שיעור מס של 31 אחוזים. וכל זה היה הקדמה ממש ארוכה כדי להגיד שבתחילת כל שנה, המדינה מעדכנת את המדרגות האלה, כלומר, את החלקים של ההכנסה שעליהם אתם משלמים את שיעורי המס השונים. איך היא מעדכנת אותם? היא מצמידה אותם לאינפלציה, כלומר, לעליית המחירים.
צליל: הרציונל הוא פשוט - כשהמחירים עולים, זה לבד שוחק לכם את השכר. ולכן, כדי שזה יהיה הוגן, המדינה מעדכנת את המדרגות של הפירמידה בהתאם. דמיינו שוב את הפירמידה, סבבה? בשנת 2024, המדרגה התחתונה, הרחבה ביותר, היא שיעור מס של 10 אחוז על החלק של השכר שהוא עד 7,000 שקל בחודש. נניח שהאינפלציה השנה תסתכם ב-4 אחוז. זה אומר שבתחילת שנת 2025 המדינה הייתה צריכה להגדיל את המדרגה התחתונה, כך שזאת תגיע עד 7,300 שקלים, ואז הייתם משלמים שיעור מס של 10 אחוז על החלק הזה של ההכנסה שלכם. מכל המספריאדה הזאת, מה שאתם צריכים לזכור, זה שיש כאן עוד 300 שקל שהייתם משלמים עליהם שיעור מס של 10 אחוז בלבד.
שאול: אבל, כשמשרד האוצר מחליט להקפיא את המדרגות, ולא לעדכן אותן בהתאם לאינפלציה, זה אומר שהן יישארו בדיוק אותו הדבר גם בשנת 2025, וזה אומר שעל ה-300 שקלים האלה אתם לא תשלמו שיעור מס של 10 אחוז, אלא שיעור מס גבוה יותר, כי זה כבר במדרגה הגבוהה יותר. זה אומר שיעור מס של 14 אחוזים.
צליל: השורה התחתונה היא שהקפאת מדרגות מס הכנסה, כלומר ביטול ההצמדה שלהן לעליית המחירים, תגרום לכם לשלם יותר מס הכנסה ממה שהייתם אמורים לשלם השנה. כמה בדיוק? כל אחד לפי הכנסה שלו.
שאול: למשל, אם ההכנסה שלכם היא 20,000 שקלים בחודש, אתם תשלמו לאורך 2025 עוד 1,300 שקלים אקסטרה במס הכנסה לעומת מה שהייתם צריכים לשלם. אם ההכנסה שלכם היא 30,000 שקלים בחודש, תשלמו לאורך השנה עוד 1,700 שקלים מעבר למה שהייתם צריכים לשלם, וכך הלאה והלאה. ככל שההכנסה שלכם גבוהה יותר, [לאט ובהדגשה] תפסידו - יותר.
צליל: אגב, גם את נקודות הזיכוי למס הכנסה מצמידים כל שנה לאינפלציה, וגם את זה השנה הממשלה תקפיא.
שאול: מה שאומר שגם על זה תאבדו כסף. כל נקודת זיכוי חוסכת לכם בעצם כמה מאות שקלים במס הכנסה. נקודות מקבלים כי יש לכם ילדים קטנים, או כי אתם נכים, או מה שזה לא יהיה שמעניק נקודות זיכוי, וברגע שמקפיאים אותן ולא מצמידים אותן לאינפלציה, גם זה מגדיל את היקף מס ההכנסה שייגבה מכם.
צליל: עכשיו, שני הצעדים האלה - ההקפאה של המדרגות ונקודות הזיכוי, זה לא יקרה רק בינואר הקרוב. גם בינואר 2026 המדרגות והנקודות יישארו קפואות, וגם בינואר 2027. מה שאומר, שבשלוש השנים הקרובות הנטו שלכם יהיה קטן יותר ממה שהוא היה אמור להיות.
שאול: ואלה היו ממש הרבה מילים כדי להסביר את הצעד הטכני הזה, אבל זה בדיוק העניין. הממשלה משתמשת בזה שמדובר במשהו באמת מאוד טכני ומאוד מסובך, כדי להחביא בתוכו את העובדה שהיא מעלה את מס ההכנסה, רק בלי לקרוא לזה ככה.
[מוזיקת רקע]
צליל: הדבר הבא שכל השכירים ירגישו בשכר שלהם הוא הפחתת שני ימי הבראה - זה בערך 840 שקל לשנה במגזר הפרטי, 940 במגזר הציבורי. זה יקרה בקיץ.
שאול: ואם כבר מזכירים את המגזר הציבורי, כל מי שעובד במגזר היה אמור לקבל העלאות שכר בשנים הקרובות. ההעלאות האלה יוקפאו זמנית.
צליל: ויש גם קיצוץ שנוגע לשכבות החלשות. הקפאה של מענק העבודה, זה מה שנקרא מס הכנסה שלילי. מי שמרוויח שכר נמוך ועונה על עוד כמה קריטריונים, לא הרבה, מקבל כל שנה מענק מהמדינה שכאילו משלים לו את ההכנסה ואמור לעודד אותו לעבוד. המענק הזה לא יגדל השנה למרות שהוא היה אמור. וזה עוד כמה שקלים, אבל לאנשים עובדים שמשתכרים מעט, כל שקל משנה. וזהו בגדול.
שאול: כן, יש עוד כל מיני דברים, כמו מס על רכב חשמלי וכאלה, אבל אלה הדברים העיקריים.
צליל: ויש קיצוץ רוחבי בשירותים חברתיים, שלא דיברנו עליו בכלל.
שאול: נכון. וכל אלה ביחד, גם הגזרות האלה וגם הקיצוצים, אמורים להקטין את הגירעון הממשלתי במשהו כמו 30 עד 35 מיליארד שקלים, שזה הרבה מאוד כסף.
צליל: והשאלה שהכי מטרידה כל אחד מאיתנו, זה כמה כסף זה יעלה לנו.
שאול: אז יש כל מיני הערכות, וזה מאוד תלוי - כמה אתם משתכרים, כמה אנשים גרים בבית, מה החשבונות, מה הארנונה, איפה אתם גרים, איך אתם נוסעים. בכל מקרה, זה יהיה עוד כמה אלפי שקלים בשנה, כמה אלפים טובים של שקלים בשנה. למשפחה של שני הורים, שמשתכרים את השכר הממוצע במשק, ויש להם שני ילדים, והיא מוציאה משהו כמו 20,000 שקלים בחודש, המשפחה הזאת תשלם איפשהו [בדרמטיות] בין 8,000 עד 10,000 שקלים נוספים בשנה הקרובה, מכל הצעדים האלה.
צליל: וזה לא לגמרי סופי, דברים עוד יכולים להשתנות בכנסת ברגע האחרון.
[מוזיקת מעבר]
צליל: באוקטובר, כששר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הציג את עיקרי התוכנית הכלכלית ואת עיקרי הגזרות, הוא סיפר שהוא הקפיד לבחור מהלכים שלא יפגעו רק בחלק אחד של האוכלוסייה, אלא שכולם יישאו בנטל.
[הקלטה] שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "כולם באופן שווה תחת הנטל. אני אומר לכם, אתם תראו את זה. כל החלקים בחברה הישראלית נכנסים פה תחת האלונקה".
צליל: אבל איכשהו זה לא מרגיש שכולם ישאו בנטל במידה שווה, נכון?
שאול: כי זה באמת לא ככה. קחי, למשל, את הצעדים בתחום מס ההכנסה, אוקיי? בישראל מחצית מהעובדים בכלל לא מגיעים אפילו למדרגה הכי נמוכה של מס הכנסה, כי השכר שלהם נמוך מדי. מה שאומר שהם משלמים שקלים בודדים למס הכנסה כל חודש, אם בכלל, ולכן השינויים במדרגות ובנקודות הזיכוי - אלה לא ישפיעו עליהם כמעט בכלל. הם ירגישו בעיקר את העלאת המע"מ.
צליל: מצד שני, אנשים במעמד הביניים ירגישו היטב גם את העלאת המע"מ וכל החשבונות והכל, אבל גם את השינויים במס ההכנסה שדיברנו עליהם. זה גם וגם. כלומר, הם יישאו בחלק גדול יותר מהנטל.
שאול: בדיוק ככה.
צליל: מה שמזמין את השאלה…
שאול: למה שהעניים לא ישתתפו יותר בנשיאה בנטל?
צליל: לא, שאול. למה שהעשירים, המאיון העליון, האלפיון העליון, למה שהם לא ישלמו יותר?
שאול: או. אז אני שמח ששאלת את זה, צליל, כי הם באמת הולכים לשלם יותר. ובדיוק על זה, על השאלה כמה יותר הם הולכים לשלם, בדיוק על זה מתחולל ממש בימים האלה קרב ענק בוועדת הכספים של הכנסת, וזה הקרב על הרווחים הכלואים.
[מוזיקת רקע]
צליל: אני מרגישה שלפני שנצלול לזה, גם כאן קודם יגיע הסבר על מה זה בכלל הרווחים הכלואים ומי כלא אותם.
שאול: את מרגישה נכון. ואם קודם רצינו שתדמיינו פירמידה, עכשיו אני רוצה שתדמיינו עוגת שכבות.
צליל: [מתלהבת] אממ, עוגת שכבות.
שאול: כן, כן, שכבה ראשונה שוקולד, שכבה שנייה קצפת.
צליל: איזה ילדות עשוקה הייתה לכם שם בפתח תקווה, אה?
שאול: מאוד עשוקה, וזה מסביר כל-כך הרבה דברים. בכל אופן, עוגת שכבות.
צליל: עוגת שכבות.
שאול: אז השכבה הראשונה זה מס חברוֹת והשכבה השנייה זה מס על דיבידנד.
צליל: זה לא עוגה שאול, זה שיעור בחשבונאות. סתם הדלקת אותי.
שאול: לא, לא באמת. זה עוגה. אולי לא טעימה, אבל עוגה - בשתי שכבות כי זה מיסוי דו-שלבי. כל אחד בישראל צריך לשלם מיסים. השכירים משלמים מס הכנסה והחברות משלמות…
צליל: מס חברות.
שאול: בדיוק. השיעור המקסימלי של מס החברות בישראל עומד על 23 אחוזים. וכבר מהמספר הזה את מבינה שיש פה משהו מוזר.
צליל: נכון, כי שיעור מס ההכנסה המקסימלי בישראל הוא הרבה יותר גבוה, ועומד על 50 אחוז.
שאול: ואז נשאלת השאלה - איך יכול להיות שחברות משלמות פחות מס מעובדים שכירים? ובדיוק בשביל זה יש את השכבה השנייה של העוגה - המס על הדיבידנד.
צליל: דיבידנד הוא כסף שבעלי חברה מושכים לעצמם מתוך הרווח של החברה. כשהם עושים את זה, צריכים לשלם עליו מס. מס דיבידנד.
שאול: מס דיבידנד לבעלים של חברה בישראל עומד על 30 אחוזים. ואז, אם מחברים את זה עם מס החברות, יוצא שהבעלים והחברה משלמים ביחד 53 אחוזים, שזה כבר ממש דומה לשיעור המס המקסימלי של עובדים שכירים. וזה בכוונה ככה, כדי שלא יהיה פער ביניהם.
צליל: החלק הזה חשוב, כי כשאנחנו חושבים על חברות, אנחנו אולי חושבים על מפעלים, או רשתות שיווק, או יצרניות מזון, או בנקים. אבל האמת היא שכל אחד מאיתנו יכול להפוך לחברה. "שאול אמסטרדמסקי בע"מ".
שאול: או "צליל אברהם בע"מ", או "אלון אמיצי בע"מ", או "ליהיא צדוק בע"מ", או…
צליל: הבנו. אנשים עם הכנסות גבוהות במיוחד פותחים חברות בע"מ, כי הם רוצים לשלם פחות מס הכנסה ופחות ביטוח לאומי. אלה חברות שלא מעסיקות אף אחד חוץ מאת מי שהקים אותן. נגיד רופאות, או עורכות-דין, או רואות-חשבון. אין להן בחברה שלהן אף אחת חוץ מהן.
שאול: נניח שאת רופאה, ואת עושה מלא ניתוחים פרטיים, והכנסה שלך היא 150,000 שקלים בחודש.
צליל: סחתיין עליי.
שאול: לגמרי סחתיין. נניח שאחרי כל ההוצאות שלך, הרווח שלך הוא 100,000 שקלים בחודש. אם היית עובדת שכירה, היית משלמת על הסכום הזה מס הכנסה של 50 אחוז, שזה יָמְבָּה. אבל את חברה בע"מ, ולכן תשלמי רק מס חברות של 23 אחוזים. זו השכבה הראשונה של העוגה. עכשיו, אם בתור הבעלים של החברה את תמשכי את הסכום הזה אלייך כדיבידנד, את תצטרכי להוסיף מס דיבידנד של 30 אחוז. זאת תהיה השכבה השנייה של העוגה.
צליל: רק שאני הקמתי חברה כדי לשלם פחות מס. אז במקום למשוך את כל הסכום הזה כדיבידנד, החברה שלי תשלם לי משכורת כאילו אני עובדת שלה. אני אוציא לעצמי תלוש משכורת על סכום די נמוך, שעדיין מאפשר לי לגמור את החודש, נגיד 10,000 שקל, על הסכום הזה אני אשלם מס הכנסה, אבל רק 14 אחוזים, הרבה פחות מ-50 אחוז, ואת שאר הרווח אני אשאיר בחברה, וככה אני אעשה כל חודש.
שאול: אחרי מספיק זמן שתעשי את זה, בחשבון של החברה יצטבר הרבה מאוד רווח. [לאט ובהדגשה] זה - הרווח - הכלוא. ובישראל יש היום לא מעט בעלי חברות שעושים את זה. בערך 14,000 כאלה. ביחד הצטברו להם בחברות שלהם בעשור האחרון יותר מ-140 מיליארד שקל של רווחים כלואים. אלה רווחים שבעלי החברות האלה לא מושכים, כי הם לא רוצים לשלם מס דיבידנד של 30 אחוז. הם לא רוצים להגיע לשכבה השנייה של המיסוי. לו הם היו מושכים דיבידנד ומשלמים את המס, הם היו מכניסים לקופת המדינה בין 5 ל-6 מיליארד שקלים כל שנה.
צליל: המצב הזה דפוק לכולם. הוא דפוק לבעלי החברות האלה, כי הם היו שמחים להיפגש עם הכסף הזה ולעשות איתו משהו, והוא דפוק למדינה, כי היא מפספסת את כל ההכנסות האלה ממיסים. מה עושים?
שאול: אז בעבר, כשהמדינה הייתה לחוצה בכסף, היא יצאה למבצעי מס - כמו המבצעים של חודש הקניות, רק במיסוי. לתקופה זמנית המדינה הייתה אומרת לחברות: "אם תשחררו עכשיו את הרווחים הכלואים, אני אעשה לכם הנחה. הנחה במס". המדינה עשתה את זה פעמיים. פעם ראשונה ב-2012, ופעם שנייה ב-2017. ובשתי הפעמים האלה, המדינה הכניסה הרבה מאוד כסף לקופה שלה בבת-אחת, שאחרת לא היה נכנס לשם. ב-2012 זה היה סכום של יותר מ-4 מיליארד שקלים, וב-2017 מבצע המס הניב כמעט 3 מיליארד שקלים.
צליל: שזה הרבה מאוד כסף, אבל יש לזה מחיר.
שאול: והמחיר הוא לא רק ההנחה במס שהמדינה נתנה לחברות האלה…
צליל: אלא גם ההרגל שהיא יצרה להן. כשהמדינה מרגילה את החברות לחשוב שמתישהו היא תהיה לחוצה בכסף ותעשה מבצע הנחות כזה, היא בעצם משדרת לחברות:
שאול: "אל תמהרו לחלק דיבידנדים, חבל על הכסף, חכו למבצע".
צליל: "חכו למבצע". וזה בדיוק מה שקרה.
ד"ר ברמן: "כל האנשים מגיבים לתמריצים. זה אולי לא מפתיע, בעיקר כשמדובר בתשלומי מיסים בצורה כזאת, זה די ברור שמה שציפינו שיקרה, קרה".
צליל: זה ד"ר יונתן ברמן, מרצה לכלכלה בקינג [כך במקור] קולג' בלונדון וחוקר אי-שוויון, כלכלה ציבורית ומיסוי, וביחד עם פרופסור אסטבן קלור הוא פרסם ממש בימים אלה מחקר שמראה איך המדיניות הממשלתית הזאת השפיעה על ההתנהגות של החברות.
שאול: המחקר של ברמן וקלור הראה, שאחרי מבצע המס השני ב-2017 שיעור הדיבידנד שחברות מחלקות לבעלים שלהן ירד משמעותי, משמעותי ביחס לכל העשור שקדם לזה. או במילים אחרות - הממשלה באמת הרגילה את החברות לחשוב שאין להן סיבה למהר לחלק דיבידנדים.
ד"ר ברמן: "כלומר, האמירה היא, 'הממשלה עשתה את זה עכשיו, מתוך תקווה שהדבר הזה יביא להכנסות גדולות ממיסוי, זה אכן קרה, זה אולי יקרה שוב עוד חמש שנים, עוד עשר שנים. עד אז, למה לחלק דיבידנד במס גבוה אם יכול להיות שבעתיד נוכל לקחת את אותו דיבידנד ולשלם עליו מס נמוך יותר אם תהיה הנחה כזאת שוב עוד כמה שנים'?"
צליל: הממצא הזה מעיד עד כמה המדיניות הממשלתית הזאת הייתה בעייתית. מצד אחד היא מכניסה הרבה כסף לקופה ומהר, מצד שני היא גורמת לנזק בטווח הארוך, כי היא מקטינה באופן קבוע את ההכנסות של הממשלה ממיסים, ומרגילה את החברות לחכות עם הדיבידנדים.
שאול: כדי לצאת מהמעגל הזה, בשמונת החודשים הראשונים של 2024, צוות מיוחד של משרד האוצר ישב וחשב, וחשב, וחשב, ולבסוף המליץ לשר האוצר לשנות כיוון ולעשות משהו אחר לגמרי.
צליל: במקום לצאת במבצעי הנחה על מס הדיבידנד, הצוות המליץ שאם חברה כלשהי לא מחלקת את הרווחים שלה באופן קבוע ולמשך זמן, היא תתחיל לשלם סוג של קנס, כ-2 אחוז מס בכל שנה מהרווח הלא מחולק.
שאול: עכשיו, כדי שבעלי החברות לא יגידו "הלו, רגע אנחנו משאירים את הרווח הזה בתור כרית ביטחון למקרה שהעסק ייקלע לתקופה קשה" או משהו כזה, הצוות של האוצר המליץ שחלק מהרווחים הכלואים באמת יוגדרו ככרית ביטחון, ושמעל הכסף הזה יוטל מס מיוחד של 2 אחוז. המספרים המדויקים פה פחות חשובים, מה שחשוב הוא העיקרון. במקום ללכת למבצעי הנחות על המס, באוצר אמרו - בואו נכביד את המיסוי באופן קבוע, וככה ניצור תמריץ לבעלי החברות לחלק לעצמם יותר דיבידנדים, יותר רווחים כלואים, ולשלם לנו יותר מס באופן שוטף.
צליל: לפי ההערכות של הצוות הזה, לו הצעדים האלה היו נכנסים לתוקף, הם היו מכניסים לקופה כ-5 מיליארד שקלים כל שנה, ש-99 אחוזים מהם היו מגיעים מהעשירון העליון, ובעיקר מהמאיון העליון. כך כתוב בדו"ח עצמו.
שאול: רק ש…
צליל: רק שהחבר'ה האלה מהעשירון העליון, ובפרט מהמאיון העליון, הם לא ימהרו לקבל את ההמלצות האלה כל-כך מהר. הם לגמרי לגמרי מעדיפים להמשיך עם השיטה הנוכחית, כלומר להמתין עם משיכת הדיבידנדים שלהם, ואחת לכמה שנים, כשהמדינה לחוצה בכסף, למשוך אותם במיסוי מופחת. בינתיים הם משקיעים את הכסף בבורסה, בכל מיני מדדים פסיביים, ועושים מלא כסף.
שאול: ולכן, ממש בימים אלה, בוועדת הכספים בכנסת ניטש קרב אדיר. בצד אחד הממשלה, בצד השני כל הגופים מהמגזר העסקי - מאיגוד לשכות המסחר ועד התאחדות התעשיינים, שמנסים להציע הצעות אלטרנטיביות.
צליל: העניין הוא, שהמחקר של ברמן וקלור הראה במפורש: אם מרגילים את החברות שיהיו מבצעי הנחות במס הם יחכו עם משיכת הדיבידנדים וכולם יידפקו. אם יראו להם שהמדינה יוצרת שגרה אחרת של מיסוי, הם ינהגו אחרת. בסוף זה עניין של תמריצים כלכליים.
ד"ר ברמן: "כנראה שמה שיקרה זה שבאמת הקצב הזה של תשלום דיבידנד יגדל ביחס למה שהוא היום, או למה שהוא היה בשנים האחרונות, שבהן הייתה תקווה של אותם בעלי מניות להנחה, שכנראה לא הולכת להתממש".
שאול: שזה בדיוק מה שהממשלה רוצה - שבעלי החברות ימשכו דיבידנדים באופן שוטף וישלמו מס.
צליל: איך שלא ייגמר הקרב הזה על הרווחים הכלואים, זה קרב על ה-5 עד 10 מיליארד שקל, זה סכום אדיר. בערך שליש מהשווי של כל הגזרות שדיברנו עליהן קודם.
שאול: או במילים אחרות, לראשונה מזה הרבה מאוד זמן, נראה שהממשלה באמת מנסה למסות כמו שצריך את העשירים והחזקים ביותר בישראל. האם זה יקרה בסופו של דבר, או שהלובי שלהם יצליח לטרפד את המהלך ולהביא פשוט לעוד מבצע הנחות של מיסוי? בקרוב כולנו נדע.
[מוזיקת רקע]
צליל: תקציב המדינה לשנת 2025 לא יאושר בכנסת עד סוף השנה כנדרש בחוק, אלא כנראה איפשהו באזור חודש פברואר. עד אז כבר נדע כולנו איזה מיסים וגזרות הממשלה הצליחה להעביר בוועדת הכספים ומאיזה היא נסוגה. ככל שהיא תיסוג יותר, כך הגירעון, החור בתקציב המדינה, יהיה גבוה יותר וכולנו נשלם עליו בריבית דריבית בשנים הבאות.
שאול: מההבטחות של ראש הממשלה שיש כסף להכל לא נשאר דבר, כי מעולם לא היה בהם דבר, ומההבטחה של שר האוצר שכו-לם יישאו בנטל מימון המלחמה נשאר משהו, אבל לא מספיק. אני לא חושב שהיה מקום לפגוע בשכבות החלשות, אבל אני גם לא בטוח שהיה צריך להכביד עד כדי כך על מעמד הביניים. תוספת של 8,000 עד 10,000 שקלים בשנה זו חתיכת תוספת, זה לא איזה סכום זניח. ובואי, זה לא יהיה רק לשנה הקרובה, זה יהיה בשלוש השנים הקרובות, והחלק הכי גרוע - לא בטוח שאפילו זה יספיק.
צליל: ובדיוק בגלל זה היינו מצפים משר אוצר שאומר שכולם צריכים להיכנס תחת האלונקה להכניס באמת את כולם תחת האלונקה, כלומר, לסגור משרדי ממשלה שכולנו יודעים שהם מיותרים.
שאול: וגם לקצץ בכספים הקואליציוניים, בעיקר באלה שפועלים נגד הצמיחה הכלכלית, כמו הגדלת התקציבים למוסדות הלימוד החרדיים שלא מלמדים ליבה ומעודדים השתמטות משירות בצה"ל, ויש עוד דוגמאות. אם כולם נכנסים תחת האלונקה, אז כולם נכנסים.
צליל: אבל שר האוצר לא עושה את זה, והתוצאה תהיה גירעון גבוה מדי, חובות גדולים מדי, ולכן גם הוצאות ריבית גבוהות מדי, שימשיכו לרדוף אותנו בכל השנים הקרובות.
שאול: מה שאומר, שלצערנו כל הגזרות האלה בהעלאות המיסים שדיברנו עליהן, הן כולן עלולות להיות רק הפרומו.
[מוזיקת רקע]
צליל: אתם האזנתם ל'חיות כיס", ההסכת הכלכלי של "כאן".
שאול: עורך "חיות כיס" הוא יונתן כיתאין, המפיקה שלנו היא ליהיא צדוק, סייעה בהפקה צליל דה חודה. את הסאונד ערכה רחל רפאלי.
צליל: במערכת "חיות כיס" תמצאו גם את אלון אמיצי, שעם קצת מזל ישוב אלינו בקרוב משירות המילואים שלו. אוהבים אותך, אמיצי, ובעיקר מתגעגעים. באמא שלך תחזור, תעשה פרק או שניים.
שאול: כל הפרקים שלנו זמינים בכל אפליקציות הפודקאסטים וגם באתר "כאן".
צליל: תודה רבה שאול אמסטרדמסקי.
שאול: תודה רבה צליל אברהם.
צליל: ותודה רבה לכם שהאזנתם.
[מוזיקה מתגברת]
[חסות]
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments