חיות כיס - כיסון חירום: מה לעשות כשמאבדים בית?

מה שנראה עד לא מזמן כמציאות דמיונית חוזר כעת מדי לילה: בתים ובניינים בכל הארץ סופגים פגיעות קשות והדיירים שניצלו צריכים להתחיל לדאוג לעצמם לבית חלופי, ולפיצוי כספי. אז מה צריך לעשות ברגעים הקשים הללו, על מה תפוצו ועל מה לא, ומה יקרה לפיצויים אם המלחמה הקשה הזאת תתארך?

---

תאריך עליית הפרק לאוויר: 17/06/2025.

‏[חסות]

‏קריינית: אתן מאזינות ואתם מאזינים ל"כאן הסכתים", הפודקאסטים של תאגיד השידור הישראלי.

‏אלון: היי, אתם על "חיות כיס" וזה כיסון חירום מיוחד בעקבות המצב. אנחנו מקווים שמצבכם טוב ושיש לכם מקום מוגן להיות בו. העימות הישיר עם איראן שינה את המציאות של כולנו ומאלץ אותנו להתמודד עם איומים חדשים. בניגוד למה שהכרנו בעבר, הטילים האיראנים יכולים להוריד בניינים שלמים. מדי יום עוד ועוד ישראלים יוצאים מהמקלט ומגלים שהם איבדו את הבית שלהם. במקרה הזה אפשר בקלות להרגיש חסרי אונים. אז בדקות הקרובות אנחנו ננסה להסביר מה עושים כשמאבדים את הבית, את הרכוש או את העסק. ועדיין אנחנו מקווים שלעולם לא תצטרכו להשתמש במידע הזה.

‏בינואר השנה שידרנו את פרק 319, "כמה עולה חור של טיל" [כך במקור], שבו תיעדנו את הפעילות של צוותי מס רכוש בצפון. מס רכוש זה השם שהתקבע בציבור לקרן הפיצויים של רשות המיסים, שהיא זו שאחראית על שיקום הנזק ועל פיצוי הניזוקים במקרה מלחמה. אחרי כל תקיפה, בין אם זה של החמאס, חיזבאללה, החות'ים או האיראנים, אנשי מס רכוש מגיעים לזירה ועובדים כדי לאמוד את הנזק ולפעול כדי להחזיר את כולם לשגרה כמה שיותר מהר.

‏[הקלטה]

‏יורם: "זה המקום."

‏אלון: "כל הפירוק פה זה כתוצאה מהפגיעה או…?"

‏יורם: "לא נגענו בכלום. חוץ מלנקות פה את ה… זה, את כל הברזלים שנפלו…"

‏אלון: "שם, פה, מה שאני רואה?"

‏יורם: "כן, בוא אני אראה לכם. אני אראה לכם גם את הטיל."

‏אלון: "הטיל עצמו?"

‏יורם: "כן."

‏אלון: כשדיברנו אז עם צוותי מס רכוש, הם היו במגמה של הורדת הילוך, אחרי שהמסה הכבדה של העבודה בדרום ובצפון כבר נעשתה, ועיקר העבודה שנשארה להם היא לאזורים בצפון שלא היו נגישים עד סוף הלחימה עם חיזבאללה.

‏מירי: רק בנזקים הישירים אנחנו עמדנו על סדר גודל של 75 אלף תביעות. ובנוסף לזה, נזקים עקיפים, שזה פיצויים על אובדן רווחים מעל 640 אלף תביעות, שברובן הגדול אנחנו סיימנו לטפל, אבל עדיין נשארו עוד אלפי תביעות שצריך לטפל בהם.

‏אלון: זאת מירי סביון, משנה למנהל רשות המיסים, הרשות אליה כפופה קרן הפיצוי. הצלחת לישון הלילה?

‏מירי: קצת, קצת בין האזעקות, אבל רוב הלילה הייתי ערה.

‏אלון: עבדת?

‏מירי: כן, גם עבדתי, גם סתם הגעתי למרחבים המוגנים.

‏אלון: עם מירי דיברתי בשעות אחר הצהריים ביום ראשון, 15 ביוני, אחרי שני לילות רצופים של מתקפות איראניות.

‏[הקלטה] שדרנית: "פגיעה ישירה של טיל איראני מעט אחרי השעה חמש בבוקר, וללא התרעה מוקדמת של פיקוד העורף, הובילה להרס עצום, עשרות פצועים ושני הרוגים."

‏אלון: עם פתיחת החזית הישירה מול איראן, אנשי מס רכוש מייד הבינו שמגמת ההאטה שאפיינה את החודשים הקודמים נגמרה, והם החלו לפעול באינטנסיביות בזירות ברחבי הארץ.

‏מירי: הפגיעות, הנזקים שאנחנו רואים הם בהיקפים הרבה יותר גדולים והרבה יותר חמורים ממה שראינו בפגיעות הקודמות. כשהטילים נופלים על בית, אנחנו רואים, הם ממש מחריבים בית או בתים, בדרך כלל ברדיוס מאוד גדול. גם אנחנו רואים היקף מאוד גדול של בתים ודירות שנהרסים לגמרי וגם היקף מאוד גדול של נזקים במרחקים יותר גדולים.

‏אלון: הזירות בסבב הנוכחי הן ברדיוס גדול מאוד של פגיעה. זה לא בית אחד ולא קומה אחת, ממש רצועות רחוב ארוכות. גם אם טיל פגע בקומה כלשהי בבניין, ההדף גרם לנזק בשאר הבניינים באזור. ובכל הנזקים האלה, מס רכוש צריכים לטפל. הטיפול הראשוני כמובן צריך להיות של גורמי ביטחון, כבאות ורפואה, אבל אלו לא היחידים בזירה. אנחנו מכירים את המדינה הזו, הרבה מהזירות האלה נהיות המולה. אנשים שעד כה גרו בבתים האלה, עומדים באמצע ההמון ומנסים להבין מה קורה עכשיו עם החיים שלהם. ובתוך כל זה, גם אנשי מס רכוש מתחילים לפעול. הצוותים שלהם מורכבים ממהנדסים ושמאים ועוד אנשי מקצוע שתפקידם לתת אומדן לגודל הנזק, כלומר, איזה פעולות יצטרכו לבצע כדי לשקם את המבנה וכמה זה יעלה. תחת מס רכוש עובדים כ-400 איש שמתחלקים ל-90 צוותים, כאשר כרגע החלוקה היא ש-80 צוותים נמצאים במרכז וכל השאר בצפון, אז אתם יכולים להבין איזה עומס יש עליהם. הסיטואציה כרגע היא שצוות לא מספיק לסיים בזירה וכבר נפתחת זירה אחרת. בינתיים עומדים אזרחים ליד השאריות של הבתים שלהם ומחכים שמישהו ייתן להם פתרון. אז בגלל העומס המטורף הזה, יש כרגע מנגנון תעדוף.

‏מירי: עכשיו האירוע הזה משתנה. אם אנחנו מדברים על נזקים יחסית קלים, ששוב, גם מה שאנחנו קוראים לו אולי נזקים קלים, עבור כל אחד בבית זה יכול להיות נזק מאוד קשה. אבל נזק שכרגע לא מאפשר לגור בבית, נניח דלת כניסה שהיא פרוצה לחלוטין וכו', אז אנחנו משתדלים להגיע לדירות האלה כמה שיותר מהר במקומות שבהם הפגיעה, יחסית, אפשר תוך כמה ימים לתקן אותה כדי שהאזרחים כבר יוכלו לקבל מאיתנו את האישור לשיפוץ, ולהתחיל לשפץ, לפנות לבעלי מקצוע, לקבל מאיתנו את ההחזרים כדי שהם לא יצטרכו לשאת בנטל כלכלי. לתקן את הפגיעות האלה ולחזור הביתה כמה שיותר מהר, מבחינתנו זה מאוד מאוד חשוב.

‏אלון: ברשות המיסים כבר מעריכים שהנזק מהיומיים הראשונים של המלחמה יעלה כמיליארד שקלים. אבל לפני שמס רכוש מתחיל לפצות ולבנות מחדש, יש שאלה יותר דחופה שצריך לענות עליה - מי שאיבד את ביתו, איפה הוא הולך לישון הלילה?

‏מירי: אז קודם כול, אם אין לו מקום לגור בו, קודם כול מגיעים נציגים של העירייה ויעזרו לו להתפנות למקום חילופי. זה דבר ראשון, ככה שהוא עוד לא צריך רגע לדאוג לנזקים ומה לעשות. העיריות מפנות לבתי מלון בדרך כלל, או אנשים שמעדיפים להתפנות למשפחות שלהם, אבל חשוב להירשם ברשות המקומית כדי שיכירו שבן אדם לא יכול לגור בבית ויהיו איתו בקשר בהמשך.

‏אלון: המנגנון של דיור חלופי גם משתנה בהתאם לגודל הנזק. אם יש אפשרות לתקן את הנזקים בבית שלכם, אתם כנראה תהיו בבית מלון או בבית של קרובי משפחה עד שהתיקונים יסתיימו. אם מדובר למשל בבניין שצריך להרוס ולבנות מחדש, אתם תוכלו לשכור דירה חדשה ולקבל החזר על שכר הדירה, בתיאום ובאישור של מס רכוש כמובן. וכן, במקרים האלה הם מודעים לכך שזה יכול לקחת שנים, וזו לא תהיה הפעם הראשונה שבה אנשים פונו מבתיהם לתקופות ארוכות וקיבלו תשלום עד שהתאפשר להם לחזור. במס רכוש מבטיחים שכל עוד אין לכם בית לחזור אליו, אתם תקבלו החזר על מגורים חליפיים.

‏[קטע מוזיקלי קצרצר]

‏אבל למצוא מקום מגורים זו לא הבעיה היחידה. אני לא יודע מה איתכם, אבל כשאני רץ למקלט, אני לוקח איתי מפתחות וטלפון. אולי, אם אני קצת מגדיל ראש, אני גם לוקח מים וספר. וזה מספיק בשביל להעביר את הזמן באזעקות. אבל תחשבו מה קורה אם אתם יוצאים מהמקלט וכל מה שנשאר לכם זה הטלפון והמפתחות. וזה משהו שאנחנו לא מצפים לו, ללכת למקלט ולחזור חסרי בית. וזו המציאות עכשיו של הרבה מאוד אנשים, ואני אפילו לא יכול לתאר לעצמי איך זה מרגיש. אז אחרי שיש פגיעה בבית ומתפנים לבית מלון או דיור חלופי, אנשים צריכים להתמודד עם זה שאין להם אפילו בגדים להחלפה ומברשת שיניים.

‏מירי: בשלב הראשון באמת האזרחים צריכים, בעניין הזה אין מענה מיידי עכשיו. כרגע לא נותנים כסף לקנות מברשת שיניים. אבל בימים הקרובים, ברגע שאנשים יודעים בדיוק מה הם צריכים, אז אנחנו נעביר מקדמות במקרים שזה יידרש. צריך גם לזכור, אני אומרת שוב, שחלק גדול מהבתים, כן אפשר להגיע אליהם ולקחת חלק מהתכולה. העיריות מאוד מסייעות וגם יש עזרה מסוימת מהעיריות גם בנושא של הכלכלה. חלק מהבתי מלון שמפנים אליהם, אנחנו משתדלים שיהיו מלונות לפחות ארוחת בוקר בוודאי, אולי חצי פנסיון או פנסיון מלא, כדי באמת לאפשר את הכלכלה. זה כל מיני דברים שבאמת צריך לחיים השוטפים. כרגע, לגבי הנושא של המקדמות, אנחנו… ברגע שזה יידרש, אז אנחנו גם את זה נתחיל לשלם.

‏אלון: אנחנו נעדכן שמרשות המיסים נמסר, לאחר קיום הראיון הזה, שבימים אלה הממשלה מקדמת מענק התארגנות שיכסה את הצרכים הבסיסיים בימים הראשונים שלאחר הפגיעה, אבל הפרטים של המענק הזה עוד לא נסגרו.

‏[קטע מוזיקלי קצרצר]

‏בסופו של דבר, על כל מה שאיבדתם בעקבות הפגיעה, הבגדים שלכם, המחשב בבית, המקרר, על כל הדברים האלה אתם זכאים לפיצוי ממס רכוש. אבל, וזה אבל רציני, הפיצוי הוא רק עד תקרה מסוימת. לאדם יחיד התקרה היא עד כ-50 אלף שקלים. לזוג עד 85 אלף שקלים, יחד עם תוספות עבור ילדים עד גיל 18. אם אתם רוצים ממש לשמוע איך קורה התהליך הזה מול הצוותים של מס רכוש בשטח, כולל הירידה לפרטים של כמה עלה התמי 4 בבית, אני מפנה אתכם שוב לפרק שלנו "כמה עולה חור של טיל". אם אתם שומעים את זה ואומרים, "אבל לי בבית יש רכוש ששווה הרבה יותר מהסכום הזה", אז חדשות טובות, יש לזה פתרון, אבל אתם צריכים לדאוג לזה עכשיו. באתר רשות המיסים ניתן לרכוש ביטוח מורחב בעלות של 0.3 אחוזים מסכום התכולה. כלומר, אם אתם מבטחים תכולה בשווי של 100 אלף שקלים, אתם תשלמו על זה תשלום אחד בשנה של 300 שקלים. והסכום הזה לא ישתנה, לא משנה מתי תעשו אותו, גם אם תבחרו לעשות את הביטוח בסוף דצמבר. הביטוח הזה לא כולל תכשיטים, אמנות ומזומן, וכמובן שאי אפשר לרכוש אותו בדיעבד, כלומר אחרי שמשהו קורה. אז לשיקולכם.

‏מירי: התקנות פשוט מגבילות את סכום הפיצוי עבור כל אחד מהנכסים, אז אם רוצים מעבר לזה, זה יחסית פרמיה מאוד נמוכה, זה… שוב, זה ביטוח של המדינה, אז ממילא מי ש… התקציב הזה הולך לקרן, אם זה מרגיע מישהו. והוא לא עלה, המחיר שלו. לא שינינו את התעריפים כתוצאה מכך שכרגע יש ביקוש יותר גדול לביטוח הזה.

‏אלון: אתם ראיתם באמת עלייה מסיבית ברכישת הביטוח?

‏מירי: כן, כן. בימים האחרונים אנחנו בהחלט רואים עלייה. ומעבר לזה, אנחנו רוצים גם לעודד את האזרחים לבטח.

‏אלון: מצד אחד זה מעודד לשמוע שיש גוף שפותח את הארנק ומפצה אותנו על הנזקים האלה, אבל מצד שני, כשרואים את היקף הנזק וזוכרים שכבר עברנו פה לא מעט בשנתיים האחרונות, עולה השאלה, מאיפה מגיע כל הכסף הזה? אז מס רכוש הוא בעצם מס רכישה, המס שמשלמים כשרוכשים נדל"ן. אבל כמה כסף באמת יש לנו בקופה?

‏מירי: אז כרגע אנחנו נמצאים על משהו בין 9 ל-10 מיליארד שקל יתרת הכספים בקרן, אבל יש עדיין כספים שאמורים לצאת על חשבון "חרבות ברזל" שעדיין לא שילמנו. וכרגע כמובן צפויות לנו הוצאות רבות בגין הנזקים, הנזקים שאנחנו רואים כרגע.

‏אלון: לצורך השוואה, עד כה, מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" בשבעה באוקטובר 2023, קרן הפיצויים של מס רכוש שילמה כ-21 מיליארד שקלים. ערב המלחמה היו בקרן 18 מיליארד שקלים שנצברו במהלך השנים, ועד היום ממשיך להיכנס אליה כסף ממס ששולם על עסקאות נדל"ן. אז בהינתן הנזק שצברנו וכנראה עוד נצבור בלחימה עם איראן, האם הכסף הזה יספיק?

‏מירי: בהנחה שמדובר באירוע יחסית קצר, אם מדברים על שבוע או שבועיים, אז הכסף יספיק. גם צריך להזכיר שכרגע כל הזמן נכנסים כספים לטובת מס רכישה. כמובן, ככל שהתרחישים יהיו פחות מוצלחים מבחינתנו, אם האירוע יתארך וחס וחלילה תהיה פגיעה מאוד מאוד גדולה בפיעלות לאורך זמן או דברים מהסוג הזה, נצטרך לעשות הערכות מחודשות.

‏אלון: ומעבר לנזק הישיר, פגיעות של ממש במבנים ובתכולה, יש גם מה שנקרא נזק עקיף, למשל אובדן הכנסה. הסיפור הזה מאוד מוכר לתושבי הצפון ועוטף עזה, בעיקר חקלאים שנאלצו לספוג הפסדים עצומים בלחימה. אבל לא רק הם. כרגע יש המון עסקים שמושבתים והרבה עצמאים שלא יודעים מאיפה מגיע התשלום הבא שלהם. למרבה הצער, עבורם אין עדיין פתרון.

‏מירי: כרגע אנחנו מדברים על אירוע, שלמרות שהוא נראה לנו מאוד ארוך, הוא אירוע שאנחנו מדברים עליו מיום שישי בבוקר, ואנחנו מבינים שיש הרבה עסקים שנפגעו, אבל יש פעילות מסוימת במשק ולכן כרגע אין מענה לעסקים על אובדן רווחים שלהם, על נזק עקיף. אנחנו מאוד מקווים שלא נצטרך להגיע למצב שבו צריך לפצות על נזק עקיף, כי באירועים קצרים בעבר, אירועים מאוד נקודתיים של ימים ספורים, לא תמיד המדינה פיצתה על נזק עקיף. כרגע אנחנו מאוד מאוד מתמקדים בנזקים הישירים.

‏אלון: אני אתעכב רגע על מה שמירי סביון אמרה כאן על המצב החוקי. החקיקה הראשית בנוגע לפיצוי על נזק עקיף מתייחסת ליישובים סמוכי גבול. הרציונל שמאחורי זה הוא לתת איזשהו תמריץ חיובי לפעילות עסקית שם, מכיוון שהאזורים האלה בסכנה יותר גבוהה. פיצוי על נזק עקיף כלל ארצי זה משהו שקורה רק בסיטואציות מאוד מאוד חריגות. למשל פיצוי מיוחד שעבר בחקיקה עבור שלושת החודשים הראשונים של מלחמת "חרבות ברזל".

‏מירי: היום למעשה כל המדינה היא חזית וכל המדינה נפגעת וכל הכלכלה. זאת אומרת, כל המדינה ניזוקה בהיקף מאוד רחב, וזו לא אוכלוסייה מצומצמת שאפשר באמת לתמוך בה. ולכן כרגע הנושא הזה ייבחן בהמשך, אנחנו עוקבים אחרי המהלכים, אנחנו לא אדישים, אבל כל ההחלטות בנושא הזה יתקבלו בהמשך ובהתאם להיקף של האירועים. ואני שוב מזכירה שבעצם עד מלחמת "חרבות ברזל" לא היה אף אירוע, חוץ מהקורונה, שבו היה פיצוי כלל ארצי. בכל אירועי הלחימה אנחנו בחנו איזה אזורים נפגעים בצורה הכי קשה, באיזה אזורים יש את המגבלות הכי חמורות, ופיצינו אותם מתוך ההבנה שבעצם תקציב שהוא מגיע מכלל המדינה, משמש כדי באמת לתת חיזוק לאזורים שנפגעים בצורה יותר חזקה.

‏אלון: זה בעצם יוצר מצב בלתי אפשרי. יש כרגע מסעדות, בתי קפה, אולמות אירועים, מספרות, כל כך הרבה עסקים שלא עובדים ומפסידים כסף. אבל כדי לפצות את כולם יידרשו סכומים עצומים. ואם כן יוחלט לפצות את כולם, הסכומים האלה לא יגיעו משום מקום, זה יבוא על חשבון משהו. כמובן שיש לנו אלף סיבות לקוות שכל האירוע הזה ייגמר כמה שיותר מהר, אבל אם הוא יימשך, הממשלה תצטרך להיערך בהתאם, ואין ספק שסדר העדיפויות התקציבי ייאלץ להשתנות.

‏[קטע מוזיקלי קצרצר]

‏אתם האזנתם ל"כיסון חירום", פרק קצר של "חיות כיס", שאנחנו מקווים שהצליח לספק לכם מידע רלוונטי למצב. אולי אפילו קצת נחמה בימים האלה. מה שלא הספקנו להציג לכם כאן בפרק הזה הוא תיעוד של העבודה של צוותי מס רכוש בימים אלו. זו עבודה לא פשוטה ולעיתים לא מוערכת מספיק. הם רצים מזירה לזירה, לפעמים אפילו תוך כדי סיכון חיים. הרבה פעמים הם האנשים היחידים שמחברים בין האדם הפשוט למדינה. אנחנו מקווים שהצוותים בשטח ישמרו על עצמם ושהם יעשו את העבודה שלהם בדרך הטובה ביותר, במקצועיות וברגישות.

‏העורך שלנו הוא יונתן כיתאין, עורכת הסאונד היא רחל רפאלי, המפיקה שלנו היא ליהיא צדוק. במערכת "חיות כיס" תמצאו גם את צליל אברהם ושאול אמסטרדמסקי. שיהיו לכולנו ימים רגועים שיגיעו במהרה. שמרו על עצמכם.

‏אני אלון אמיצי ותודה לכם שהאזנתם.

‏[חסות]

---

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה