בפרק הזה החלטתי לדבר על נושא שמעסיק את כולנו, בעיקר עם ההתייקרויות האחרונות– הקניות שלנו בסופר. או במלים אחרות – איך להוציא פחות בסופר, ועדיין להרגיש שפע? אני הולכת לספר לכם על שלושה כלים פרקטים שאני פועלת על פיהם בשלוש השנים האחרונות, כלים שאם תיישמו אותם אצלכם בבית, אתם תצליחו להפחית את הוצאה שלכם על הסופר ועדיין להרגיש שפע. אחרי שנים של ליווי משפחות מכל הסוגים וממגוון רמות הכנסה, אני יכולה לומר בוודאות שהקניות בסופר זה סוג ההוצאה שהכי קל להתייעל בה ביחס להפחתה הפוטנציאלית בה, ועל זה נדבר בפרק השלישי בפודקאסט שלי, החיים בפלוס.
תאריך עליית הפרק לאוויר: 21/03/2023.
[מוזיקת פתיחה]
שלום לכם, כאן רונית טאוליב בפרק השלישי בפודקאסט "החיים בפלוס". בפרקים הקודמים דיברתי בעיקר על צעדים אסטרטגיים שנדרשים מאיתנו בימים האלה. בפרק הזה החלטתי לעסוק בנושא שככה מעסיק את כולנו, בעיקר עם כל ההתייקרויות שאנחנו חווים בחודשים האחרונים, בשנה האחרונה, ואני רוצה להתמקד בפרק הזה בקניות שלנו בסופר, או במילים אחרות, איך להוציא פחות בסופר ועדיין להרגיש שפע. אז מיד מתחילים.
[מוזיקת רקע]
בפרק הזה אני הולכת לספר לכם על שלושה כלים פרקטיים שאני באופן אישי פועלת על פיהם בשלוש שנים האחרונות לפחות. מדובר בכלים שאם תיישמו אותם אצלכם בבית, אתם תצליחו להפחית את ההוצאות שלכם על הסופר ועדיין להרגיש שפע.
לפני שאני ממשיכה חשוב לי שנהיה מיושרים. כשאני אומרת סופר ומדברת על סופר, הכוונה לכל הקניות שקשורות לבית, אם זה אצל הירקן, אצל הקצב, במכולת, וכמובן הקניות שאנחנו עושים בסופר.
אחרי שנים של ליווי משפחות מכל הסוגים, ממגוון רמות הכנסה, אני יכולה לומר לכם בוודאות שהקניות בסופר זה סוג ההוצאה שהכי פחות כואב להתייעל בה ביחס לחיסכון שגלום בה. עכשיו, בואו אני אסביר את זה. לדוגמה, אם אנחנו עכשיו צריכים להתייעל ב-500 שקלים בכל ההוצאות שלנו, בסך הכל ההוצאות שלנו. אם ננסה לחשוב, ה-500 שקלים האלה בחודש, איפה יהיה לי, באיזה סעיף תקציבי, באיזה קטגוריה יהיה לי הכי פחות כואב להתייעל. האם בתקציב אולי של הבגדים, שאולי יש לי שם 1,000 שקלים או 1,300 שקלים בחודש, האם שם פחות יכאב לי לוותר על 500 שקלים? אולי על הבילויים, ונניח שהבילויים שלי זה 1,500 שקלים ואני צריכה לצמצם 30%, האם שם פחות יכאב לי? או בסופר, שההוצאה שלנו די גבוהה שם והיא נעה בדרך כלל בין שלוש לבין 5,000, 6,000, אפילו 7,000 שקלים בחודש אצל חלק מהמשפחות, האם ה-500 שקלים שם, או אם נתייחס לזה כ-120 שקלים לשבוע, האם שם פחות יכאב לי? ואני רוצה לומר לכם שאצל מרבית המשפחות יש כל כך הרבה שומנים בקניות בסופר, שלוותר על סכום מסוים, בואו נניח לפי הדוגמה שלי, 120 שקלים בשבוע, יכאב להם הרבה הרבה פחות מאשר להתייעל בסכום הזה בקטגוריות אחרות.
עכשיו, מה שאני אומרת נוגע ב-90% מהמשפחות, אני מאמינה. ה-10% הנותרים, יכול להיות שהם חריגים בתחום הזה ובנוף הזה, אבל מרבית המשפחות זה נופל בדיוק עליהם.
חשוב לי שתדעו שאופן הקניות שלנו בסופר מושפע המון מהבית שממנו אנחנו מגיעים ומאיזשהו מחסום שלא מאפשר לנו להתייעל בקניות בסופר, כי יש את האמירה הזאת ש"באוכל לא חוסכים", או "אצלי המקרר תמיד מלא". עם הזמן הקניות בסופר הפכו עבורנו ליותר ממזון. נכון שיש שם אוכל, אבל לא הכל זה מזון, אני מתכוון מלשון הזנה. יש שם כל כך הרבה דברים שאם נקנה פחות מהם, אני מבטיחה לכם, לא נחסיר שום דבר חשוב מאיתנו או מהילדים שלנו או נפגע בבריאות שלהם באיזושהי צורה.
בסקר שערכתי בקבוצת הפייסבוק שלי, "החיים בפלוס עם רונית טאוליב", שאלתי את החברים שם מה הסיבות העיקריות לכך שהם מוציאים על קניות בסופר יותר ממה שבאמת צריך. אז כמובן לא מדובר פה במדגם מייצג לפי חוקי סטטיסטיקה, אבל אפשר היה לראות שהסיבה המובילה היא קניות לא מתוכננות. אחרי הסיבה המובילה של קניות לא מתוכננות באה הסיבה הרצון שיהיה מלאים בבית. וגם הסיבה השלישית היא מאוד דומה לזה, הסיבה הייתה שלא יחסר כלום בבית. אז אפשר להגיד שהסיבות שבגללן אנחנו מוציאים יותר בסופר מגיעות מהמקום הרגשי שלנו, הרצון שיהיו יותר מלאים בבית, שלא יחסר כלום, שאנחנו עושים קניות שהן לא מתוכננות. כל הסיבות הן סיבות רגשיות שקשורות לאמונות שלנו, לרצונות שלנו ולא לצרכים של הבית, של המשפחה.
אז הגענו לרגע, ואני רוצה לספר לכם על שלושת הכלים שעובדים אצלי בבית, ואין סיבה שלא יעבדו גם אצלכם בבית, במיוחד שאני שומעת ממשפחות ומאנשים שאימצו את הכלים האלה, שזה עובד גם אצלהם. אני רוצה לספר עליהם גם לכם כדי שגם אצלכם בבית תצליחו לעשות את השינוי המיוחל כל כך ולהתייעל בקניות בסופר.
אז אני מתחילה והכלי הראשון שאני רוצה לדבר עליו זה פתיחת קבוצת וואטסאפ עם בני הבית, עם בני המשפחה. הקבוצה הזאת, נקרא לה "קבוצת קניות בסופר" או "רשימת קניות" או כל שם משעשע אחר שתבחרו לעצמכם. ובקבוצה יהיו חברים כל בני המשפחה, הילדים וההורים. הילדים, אלה שיודעים לקרוא ולכתוב, וגם אלה שיכולים להקליט הודעה קולית ולהגיד מה הם צריכים מהסופר השבוע. אנחנו מדברים ושומעים כל הזמן על חינוך פיננסי, אז תקשיבו, זה חינוך פיננסי, ללמד את הילדים שלנו לכתוב רשימת קניות, להביע את הרצונות שלנו, להראות להם שלפעמים צריך לתעדף, זה חינוך פיננסי, וחינוך פיננסי לומדים ורואים בבית שלנו.
אז יש לנו את הקבוצה, מה אנחנו עושים עם הקבוצה הזאתי? קודם כל, כמו שאמרתי קודם, אנחנו צריכים למצוא לה שם, שם מתאים. זה יכול להיות "רשימת קניות", זה יכול להיות "סופר סבבה", מה שבא לכם, תפתחו איזושהי קבוצת וואטסאפ עם שם מתאים, אפשר גם תמונה משעשעת. ממשפחות שעשו את מה שאמרתי, חלק שמו תמונות של סופר מסוים, חלק שמו תמונות של דמויות משעשעות, אז כל אחד ומה שמתאים למשפחה שלו. אחרי שיש לנו שם לקבוצה, אנחנו קובעים כללים לקבוצה. לדוגמה, אצלי בבית יודעים שמה שלא קיים בקבוצה לא קונים. זאת אומרת, אם אחד מהילדים גילה שחסר עכשיו משהו שהוא אוהב והוא לא כתב את זה בקבוצה, אני לא אמורה לדעת מזה ואני לא אקנה. אז תקבעו כללים, כמו לדוגמה עד מתי אפשר לעדכן את הרשימה, מתי עושים קניות, להגדיר שמה שלא מופיע ברשימה לא קונים. כל דבר שיעשה לכם סדר ויגדיר גבולות גזרה למשפחה, שהם יודעים שהם צריכים לשלוח עד מועד מסוים את הדברים שחסרים, באיזה יום עושים את הקניות, כמו שאמרתי קודם. כל דבר שייתן מסגרת. במהלך השבוע, בכל פעם שאנחנו רואים שחסר משהו בבית, שולחים בקבוצה את המוצר שחסר. אם תסתכלו על הקבוצה שלנו, תגלו שחסר שם… שכתוב שם מלפפונים וכתוב שם יוגורט וכתוב שם אבקת כביסה. כל פעם שאחד מאיתנו, מבני הבית, רואה שחסר משהו וצריך, או שהולך להיגמר, הוא כותב. כי הם יודעים שאם הם לא יכתבו, זה לא יהיה. לי אין את הזמן לעבור בבית ולראות מה חסר. כל אחד לוקח חלק במאמץ הזה וכותב את מה שחסר.
אז זה היה הכלי הראשון שלנו, קבוצת וואטסאפ משפחתית. אני חייבת להגיד שאם אנחנו, ההורים, או מי שעושה את הקניות, לא יעמוד בחוקים של הקבוצה או בהחלטות שקיבלנו, שאנחנו לא קונים מה שלא מופיע בקבוצה, לא יהיה לזה ערך. אנחנו צריכים להרגיל את המשפחה שהם צריכים לכתוב את מה שחסר או את מה שהם צריכים בקבוצה. ואם אתם חוששים שבעקבות זה שכל אחד יכתוב מה שהוא רוצה חשבון הסופר דווקא יעלה, אז עוד מעט נדבר על זה ונראה איך אנחנו מתעדפים את הדברים ואת הרצונות והצרכים, כדי שבאמת זה לא יקרה.
אז הכלי השני שאני רוצה לדבר עליו זה התקציב החודשי לקניות בסופר. אנחנו צריכים להגדיר סכום מסוים שאותו אנחנו רוצים להקציב לטובת הקניות בסופר. התקציב זה בעצם היעד בכסף, כמה אנחנו חושבים שנוכל להוציא בסופר אם אנחנו נהיה על זה, אם נהיה מפוקסים. אז בטח אתם שואלים את עצמכם איך אנחנו יודעים כמה להגדיר כתקציב חודשי אם אף פעם לא עשינו את זה לפני. אז כדי להגדיר תקציב חודשי לסופר, אנחנו צריכים להבין כמה דברים. קודם כל אנחנו צריכים לדעת כמה אנחנו מוציאים היום על סופר, מה ההוצאה החודשית הממוצעת שלנו על קניות בסופר, כמה אנחנו מוציאים בכל חודש. ואני לא אבקש מכם עכשיו ללכת שנה אחורה ולראות מה ממוצע הקניות שלנו, אבל אני כן רוצה שתיכנסו לחודש-חודשיים האחרונים, לכרטיסי האשראי ותנסו לשחזר כמה הוצאתם בסופר בחודש-חודשיים האחרונים, כדי שיהיה לנו בעצם איזושהי נקודת השוואה. אז אחרי שיש לנו את נקודת ההשוואה, אני רוצה שנציב לעצמנו יעד התחלתי רק של 10% הפחתה בהוצאות. זאת אומרת שאם היינו מוציאים על סופר לפני זה 4,400 שקלים בחודש, בואו נציב לעצמנו יעד התחלתי של 10%. זאת אומרת שהיעד שלנו זה להפחית סכום של 440 שקלים בהוצאות על הסופר. עכשיו, אם בעצם נקודת ההשוואה שלנו היא 4,400 שקלים והיעד שלנו להפחית 440 שקלים בחודש על ההוצאות של הסופר, זה אומר שהיעד החודשי שלנו עכשיו במקום 4,400 שהיה לפני, הוא 3,960 שקלים בחודש. אם יותר נוח לכם לקחת את הסכום הזה של ה-3,960, היעד שלנו, ולהפוך אותו לסכום שבועי, אז פשוט נחלק את הסכום הזה ב-4.2 שבועות, ואז זה אומר שהיעד השבועי שלנו הוא 943 שקלים לשבוע.
יש כאלה שיגידו, מה, אז בשביל 440 שקלים אני אעשה את כל החישובים האלה ואת כל הבלגן הזה ואת כל ההסתבכות הזאתי? אז אני רוצה להגיד לכם שזה מתחיל מ-440 שקלים וזה יכול להיות אפילו יותר. ותחשבו על זה שזה 440 שקלים בהתחלה לחודש, שזה אומר 5,280 שקלים בשנה, שזה סכום שיכול לסגור לנו איזושהי חופשה קצרה, או אולי איזשהו קורס מעניין שרצינו לקחת, או אולי לשים את הכל בחיסכון של הילדים. אז זה לא רק 440, זה יכול להיות גם יותר מזה. תעשו חישוב שנתי ותבינו כמה זה יכול להעניק לכם.
ותרשו לי רגע פסקה מהלב, אני יודעת שברגע שזה מגיע למספרים ולחישובים לא לכולם זה זורם, ואז בשלב הזה הם מכבים את הפודקאסט, לא רוצים לשמוע, כי מה לי ולמספרים. אבל תאמינו לי, זה רק נראה הרבה מספרים. בתכלס אלה חישובים ודברים שאנחנו עושים ביום-יום בראש בלי שנרגיש אפילו. זה דברים טבעיים שאנחנו עושים, אנחנו פשוט לא מגדירים את זה באיזשהו תהליך. תעקבו אחרי ההנחיות שלי, תעשו מה שאני אומרת. בהתחלה זה לא יבוא לכם טבעי, אבל בהמשך זה יהיה חלק מהיום-יום שלכם גם בלי שנצטרך לשבת עם מחשבונים ולחשב.
עכשיו אנחנו מגיעים לכלי השלישי, שזה בעצם ניהול הקניות בתכלס. יוצאים מהבית, מה צריך לדאוג שיש לנו לפני, מה לעשות בזמן הקניות וגם מה לעשות בקופה.
אז אני רוצה להזכיר לכם שהכלי הראשון היה בעצם לפתוח קבוצת וואטסאפ עם בני המשפחה, הכלי השני היה להגדיר איזשהו תקציב לקניות בסופר, ועכשיו הגענו לשלב שבו אנחנו יוצאים מהבית, הולכים לקניות.
אז לפני שאנחנו מתחילים, אנחנו מוודאים שיש לנו שני דברים. אחד, שיש לנו רשימת קניות, שזה בעצם כל מה שנכתב בקבוצה, והדבר השני, שיש לנו יעד, מה היעד של ההוצאה לקניות בסופר. אז מה עוד אנחנו עושים לפני שאנחנו מגיעים לקניות בסופר? אנחנו עושים סינון. כדי להכין את רשימת הקניות אנחנו צריכים לעשות סינון של כל הדברים שבני המשפחה כתבו בקבוצה. אז אנחנו מסננים מהרשימה מוצרים שנכתבו בקבוצה, אבל אנחנו יודעים שיש אותם בבית, אבל כנראה בני הזוג או הילדים לא ידעו שהם בבית, אז אנחנו מסננים אותם מהרשימה. אצלנו בבית כל שבוע באופן קבוע, בלי לבדוק, בעלי כותב שצריך פיתות, כי הוא זה שמכין את הכריכים בבוקר לילדים. וכל פעם מחדש אני מוצאת שיש במקפיא לפחות חבילה אחת או שתיים שלמות. אז אנחנו צריכים לדעת באמת שמה שכתבו אכן חסר, ואנחנו מסננים מהרשימה מוצרים שנכתבו אבל אנחנו מעדיפים לא לקנות אותם. לדוגמה, הבת שלי כל הזמן מבקשת קורנפלקס שמלא בצבעי מאכל. אין מצב שאני אקנה את זה. בכל זאת אני האמא ואני מחליטה ואת זה אני לא קונה. אז בסינון מסננים מוצרים שאנחנו יודעים שהם קיימים בבית ומוצרים שאנחנו לא רוצים להכניס אותם הביתה. אחרי הסינון אנחנו עושים תעדוף. אם יש לכם סבלנות ופנאי, תסדרו את הרשימה לפי סדר העדיפות. אני באופן אישי לא עושה את זה, אבל יש כאלה שעושים את זה וזה נותן להם סדר וביטחון, וידיעה שבמידה והם יחרגו מהתקציב, יש דברים שאפשר להוריד.
אז זה היה לפני שמתחילים בקניות. מה אנחנו עושים בזמן הקניות? אז המלצה שלי בזמן הקניות, קודם כל לא להביא ילדים לקניות. אם אין ברירה ובכל זאת הילדים הגיעו איתנו לקניות, צריך לסכם איתם מראש שהם בוחרים מוצר אחד בלבד שהם רוצים, ואנחנו גם מסכמים שעד שאנחנו לא משלמים אנחנו לא פותחים את המוצר הזה, כי בהתחלה הם ראו משהו אחד שהם רוצים, פתחו אותו, התחילו לאכול, ואז אנחנו מתקדמים בסופר והם מגלים בין המדפים עוד דברים שהם רוצים. אנחנו לא רוצים להגיע למצב של ויכוח איתם או של לקנות עוד משהו שאנחנו לא צריכים. אז אם נשמור את המוצר סגור ורק כשנגיע לקופה אנחנו בעצם נפתח אותו, אז הילדים יוכלו לבחור ולהגיד, טוב, אני מוותר על זה ובוחר משהו אחר. אז זה לגבי ילדים וקניות. דבר נוסף שעושים בזמן הקניות, קונים רק מוצרים שהם ברשימה. אפשר לסטות בקטנה אם נתקלתם במוצר שאנחנו רוצים ואנחנו בטוחים שצריך אבל שכחנו לרשום. הכל טוב, מותר להיות גמישים, גם אני, כשאני הולכת לקניות, אם יש דברים שאני יודעת ששכחתי לכתוב אז אני אקנה אותם גם אם הם לא ברשימה. דבר שלישי, לא קונים יותר רק כי יש מבצע. לדוגמה, שתי חבילות שקדי מרק עולות 20 שקלים במבצע, אבל חבילה אחת 11.90. עדיף לחשוב שהוצאנו עוד שקל תשעים מאשר שהוצאנו עוד שמונה שקלים ועשר אגורות יותר ממה שהיינו צריכים. אבל יחד עם זאת, אם אתם יודעים שבמהלך החודש, שתי חבילות שקדי מרק יתחסלו, אז זה ממש בסדר לקנות את המבצע. תפעילו שיקול דעת ותחליטו האם המבצע הזה הוא משהו שמתאים לכם כרגע או לא.
אז הגענו לקופה, אחרי שהסתובבנו בסופר ומילאנו את העגלה, מה אנחנו עושים בקופה? בקופה אנחנו מסדרים את המוצרים בשתי ערמות, מוצרים שבכל מקרה אנחנו נקנה ולא נוותר עליהם, ומוצרים שזה בסדר לוותר ולדחות לשבוע הבא. אז אנחנו מתחילים בקופה עם המוצרים שהם מאסט, ורק אחר כך, אם נשארה יתרה, אנחנו מעבירים את האחרים. עכשיו, בקניה באינטרנט זה ממש פשוט כי אנחנו רואים ואנחנו יכולים להוריד ולהוסיף, אבל גם בסופרים שיש בהם קופות בשירות עצמי, ככה אין מצב שלא נעים לי מהקופאית, כן נעים לי מהקופאית או מהקופאי, ואנחנו מסדרים בעצם את המוצרים לפי הסדר שאנחנו רוצים. קופה בשירות עצמי, אני מחליטה מתי אני מעבירה מה. זה מבחינת איך אנחנו מגיעים לקופה ואיך מסדרים את המוצרים. דבר נוסף בקופה, תזכרו, לא משלמים בתשלומים. קניות בסופר זה משהו שקורה כל שבוע, כל חודש. חלוקה לתשלומים לא תעזור לנו.
אז סיימנו את החשבון, יצאנו מהסופר, הדבר האחרון שאנחנו עושים, אנחנו מתעדים את סכום הקנייה ובודקים איך אנחנו מול התכנון החודשי או השבועי, כמה נשאר לנו עד סוף החודש או עד סוף השבוע, תלוי איך החלטתם לנהל את התקציב החודשי-שבועי שלכם. מתעדים את סכום הקנייה שלכם. זה יכול להיות או באפליקציה שלי "החיים בפלוס" בקטגוריה של הסופר, אם זה בקבוצת וואטסאפ שיש לכם עם בן הזוג או בת הזוג. לא משנה איך, אבל לכתוב כמה יצא על הסופר.
לסיכום אני רוצה להגיד כמה דברים. אני יודעת שלכל משפחה יש את ההרגלי קניות שלה, את האילוצים שלה, את היכולת שלה. הדברים שדיברתי כאן, שאמרתי כאן בפודקאסט, מתאימים למרבית הבתים, בעיקר בגלל הגמישות שיש בזה. אין פה דברים שהם חד משמעיים. ניתן לשנות את אחוז החיסכון, את תדירות הקנייה, לשלב בין קנייה אחת גדולה להשלמות במהלך החודש.
השורה התחתונה, תדעו לכם שזה אפשרי. זה אפשרי ובסופר זה המקום שהכי קל להתייעל בו הכי הרבה ביחס להשקעה. והכי חשוב לי שתזכרו שאין נכון או לא נכון, יש מה שמתאים לי ולמשפחה שלי או שלא מתאים.
אם יש לכם שאלות או כל דבר אחר או רצון לשתף, אני עונה על כל שאלה בקבוצת הפייסבוק שלי, "החיים בפלוס עם רונית טאוליב". נשתמע בפרק הבא, להתראות.
[מוזיקת סיום]
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
댓글