המסיבה חייבת להמשיך! אז הכנו לכם הפתעות כדי למצוא חיוכים וצחוקים, גם בתקופה הכי מורכבת שאפשר לדמיין. העלילה מסתבכת בלול של טל, מסיבה עם צבים ושוקו, נינט טייב ומתן חלק, השמירה שטל לא יישכח, המפוחית שדפקה את מתן, איך מתמודדים עם ביקורת? ומה אימא של מתן חושבת על טל?
תאריך עליית הפרק לאוויר: 08/10/2024.
מתן: אנחנו… אפשר להתחיל?
איש הפקה: כן, ודאי.
מתן: או לתת קלאפ?
טל: אָה, קלאפ. איך?
מתן: אני יכול לתת קלאפ סתם? כבר רצנו.
איש הפקה: תן סתם.
מתן: [מחיאת כף] תן קלאפ חזק כזה. [טל צוחק] קשה לעשות קלאפ.
טל: הנה, תלמד.
מתן: כן.
טל: זה באמת תלמד. [מחיאת כף]
מתן: [מכריז] מסיבת הפתעה, פרק 2, טל פרידמן.
טל: ראית איזה קלאפ עשיתי?
מתן: איזה קלאפ יפהפה.
טל: אתה קולט שרוב האנשי תעודה בארץ…
מתן: כן.
טל: כל מי שעושה סרטי תעודה, וצריך קלאפר, אני בא לעשות קלאפ בלי קשר.
מתן: אתה מגיע [צוחק] [מחיאת כף] אז עכשיו, מסיבת הפתעה! [מחיאת כף] רגע, תן לי עוד אחד. [מחיאת כף] מסיבת הפ… לא היה מספיק עם רגש. עוד אחד.
טל: לא, נכון, כי הייתי טכני, כי…
מתן: תן עכשיו עם רגש. אחד קלאפ, טוב. [מחיאת כף] [צוחק] מסיבת הפתעה, פרק 2, טל פרידמן. מה שלומך?
טל: מתן חלק.
מתן: אנחנו… אני רוצה להסביר רגע את הפורמט. כי פעם קודמת אנחנו ישר התחלנו, דיברנו על עורלות וכזה, והרבה אנשים שאלו, כאילו, על מה זה? [צוחקים] אז בעצם, "מסיבת הפתעה" זה הפודקאסט החדש שלנו, ואנחנו הולכים לדבר כאן… אנחנו הולכים להפתיע אחד את השני בעצם, כל פעם עם הנושאים. כל אחד מאיתנו יכין ככה שתיים-שלוש חתְכה [כך במקור] נושא…
טל: [צוחק] חתכה.
מתן: ואנחנו נפתיע אחד את השני, ו…
טל: כשמה שחשוב להגיד, זה גם לא אמרנו פעם קודמת, שאנחנו מכירי… אנחנו בעצם בדייטים. אנחנו מכירים אחד את השני…
מתן: כן. דרך…
טל: ואנחנו כל פעם מגלים משהו אחד על השני שלא ידענו אותו, וזאת המטרה. אנחנו בונים מערכת יחסים שהיא מערכת היחסים היחידה בעולם הפודקאסטים. אנחנו מנסים ללמוד אחד את השני.
מתן: יש משהו יפה, כי… אני לא רוצה לקפוץ קדימה, אבל אין מה לעשות, אנחנו עם הפרעות קשב וריכוז, יש משהו יפה בפער. אתה מהצפון, אני מהדרום. אנחנו, יש בינינו… אנחנו נגלה את זה בהמשך, לדעתי.
טל: ונוסיף לזה דום שתיקה. אנחנו לא מדברים במהלך השבוע, ואני מת לדבר איתך, אני מת לשתף אותך בדברים, ואתה מת לשתף אותי בדברים. והתקשרת אליי ארבע פעמים היום כדי להגיד לי שלא מדברים על כלום. [צוחק]
מתן: כן, זה נכון, זה משהו שקרה.
טל: הרגשתי שאתה סטוקר שלי על… על זה.
מתן: על לא לדבר. [צוחק]
טל: לא לדבר על כלום.
מתן: לא לדבר. [בקול צרוד] "לא מדברים היום!" התקשרתי אליך כמה… בוא'נה באמת התקשרתי…
טל: ארבע פעמים, אבל שעליתי במעלית, זה היה…
מתן: כן, זה בסדר.
מתן: יש לנו חוקים, חוקים מאוד ברורים: אסור להגיד את המילה "נכון", אסור להגיד את המילה "אחי", ואסור משחקי מילים. כאילו, מותר קצת, אבל זה, מי שמשחק במילים שיידע שהוא הולך להיות מושפל.
טל: שהוא משחק עם החיים שלו.
מתן: [צוחק] הוא משחק עם החיים שלו, בהחלט.
[מוזיקת פתיחה]
טל… [עם ל' מתגלגלת]
טל: [בקול צרוד, במבטא "יידיש"] כן.
מתן: [בקול צרוד] כן! [בטון של קריין, ר' מתגלגלת] אני רוצה לעצור רגע את הפרק ולספר לך על החברים שלנו, הפרטנרים שלנו מ"פרטנר".
טל: זה פרטנר.
מתן: אתה יכול להגיד [ר' מתגלגלת] פרטנר? פרטנר.
טל: [ר' מתגלגלת וקול צרוד] פרטנר.
מתן: כשפרטנר השיקה לראשונה בישראל את ה-Private 5G, רשת הסלולר המתקדמת והמאובטחת ביותר בעולם… מה זה אומר? בטח שאלת את עצמך, מה זה אומר? מה זה אומר?
טל: אם, נגיד, יש פרצת אבטחה…
מתן: אז הם שם, הם שם בשבילך.
טל: הם שם אה…
מתן: הם בגב שלך, זה כמו שאתה מסתבך כשאתה ילד, ואתה אומר למישהו, "וואלה, אני אביא לך את הגב שלי"…
טל: אז הם באים אליך?
מתן: …אני אביא לך קווקזים?
טל: זה… הם קווקזים בעצם. [צוחקים]
מתן: הם קווקזים. פרטנר, פרטנרוב, רשת פרטנרוב. בעצם, הם הקימו ליבת רשת סלולר חדשה בטכנולוגיה הכי מתקדמת בעולם, זה יפה. ולמה זה טוב, אתה שואל את עצמך.
טל: למה זה טוב, מתן?
מתן: אין דִילֶה. [כך במקור]
טל: למה?
מתן: אין דילה. אין דילה, אין לך דילה עכשיו, אתה גולש, אתה… גולל.
טל: אה, זה לא עושה כזה, נכון? שהעיגול כזה. זה ישר, זה מהיר מאוד.
מתן: וגם, בגלל שזה 5G, שזה חמש…
טל: חמש… חמסה, חמסה.
מתן: אנחנו נבדוק את חמשת החיפושים האחרונים שלך בטלפון. תביא לי אותו, אנחנו נעשה את זה כל פעם…
טל: ברור.
מתן: אני רוצה לראות מה אתה מחפש. אל תמחק ואל… זה.
טל: לא, לא, ברור.
מתן: מה, תעשה את הקוד.
טל: אה, רגע.
מתן: [צוחק] הוא מוחק דברים עכשיו.
טל: לא, לא, לא, מה פתאום? לא, לא, לא.
מתן: לא למחוק.
טל: לא, הנה.
מתן: תביא לי [פורץ בצחוק] אוקיי, אני אתחיל, אני מקריא את ה… [נחנק מצחוק] יש פה את אותו חיפוש פשוט איזה 20 פעם. אני מקריא זה כאחד, אוקיי? "פרוקי רגליים, פרוקי רגליים קטנים, מה זה פרוק רגליים הקטן ביותר? מה זה פרוק רגליים הפרמיטיבי ביותר? מי נחשב… [נחנק מצחוק] מי נחשב לפרוק הרגליים הטוב ביותר? ברחש! [טל מצטרף לצחוק] פרוקי רגליים מפרקים מחוברים". זה אחד.
"מגן שמאלי ישראלי ממוצע גיאורגי", "מקור השם חודידה".
טל: רציתי לדבר איתך על ה… הפציצו הרי את חודידה, וגם את אלירן חודדה… לא הפציצו.
מתן: בוודאי.
טל: הוא עשה אחת-אחת נגד מכבי תל אביב.
מתן: "דואר קריית טבעון שעות פתיחה". וחמש: "איך מזמינים את הספר של מתן חלק?"
טל: זה, הכנסתי לך בדיחה. [צוחקים]
מתן: הכנסת בכוונה? אתה גאון.
טל: זה הבן שלי…
מתן: אז תודה רבה לחברים שלנו בפרטנר.
טל: תודה באמת, מכל הלב.
מתן: תודה רבה. אנחנו אוהבים אתכם.
טל: בוא נחזור לפרק.
מתן: בוא נחזור.
טל: אני חייב להגיד לך משהו שקרה לי היום. תגיד לי אם זה הגיוני: קרצתי לעצמי במראה. עמדתי מול עצמי ועשיתי, "מה קורה?"
מתן: בבוקר?
טל: לא, בצהריים, לפני שיצאתי לתל אביב. עשיתי לעצמי ככה. כאילו, "סמוך על עצמך".
מתן: באיזה מובן?
טל: בשום מובן. סתם "מה קורה?" פתאום ראיתי את עצמי, אמרתי, "ככה". כאילו, הגבתי לעצמי, אבל… ולא ידעתי איך לענות לזה.
מתן: אני אגיד לך מה, אני יש לי גם קטע שאני… כאילו, אני כבר לא, אני כבר לא מדבר לעצמי במראה.
טל: רגע, רגע, אתה דיברת אל עצמך?
מתן: בטח, בטח, הייתי מדבר לעצמי.
טל: מה אתה מדבר? מה אתה אומר?
מתן: תראה, כשהייתי… זה קצת מטורף, אבל כשהייתי בן 12, ביום הולדת 12 שלי, הזמינו את כל החברים שלי הביתה, ועמדתי מול המראה, וזה המשפט שאמרתי לעצמי - אמרתי לעצמי: "עכשיו אתה בן 12, אבל אתה כבר בן 21, כי הזמן הוא יחסי".
טל: [בהתפעלות] וואו, איזה ילד גאון, זה מרגש אותי.
מתן: איזה ילד גאון? מטומטם, לך תאכל במבה. [טל צוחק]
טל: או מטומטם או גאון.
מתן: לך תאכל במבה, אתה…
טל: איזה חמוד.
מתן: …אתה בן 21.
טל: אמרת ש…אבל למה אמרת שאתה בעצם בן 21, כדי לתת לעצמך כוח?
מתן: להגיד לעצמי, "אתה גדול, ואתה יכול להתמודד עם זה שבאים הרבה אנשים, ואתה כבר… אתה תהיה בסדר". ובגיל 21 עמדתי מול המראה, [צוחק] במעלית, אחרי שיצאתי ל"פורום" בבאר שבע, סטלה חַרפה. באמת, חרבות, אני רוקד עם חרבות שם, וספרי תורה, כמו קווקזי. [טל צוחק] חוזר הביתה שיכור, ואמרתי לעצמי,"וואי, ההורים שלי ערים עכשיו, שש בבוקר, הם יוצאים לעבודה". אז עמדתי מול המראה…
טל: זה היה יום ראשון? לקראת יום ראשון?
מתן: זה היה ביום… כן.
טל: שבת ל…
מתן: בין מוצ"ש לראשון…
טל: כן.
מתן: עמדתי מול המראה ואמרתי לעצמי, "אתה בסדר, הם לא רואים עליך כלום, הם לא רואים שאתה בסטלה, הם לא רואים שאתה דלוק, הכל בסדר, הכל טוב". נכנס הביתה: [בטון מסטול] "מה קורה? מה קורה, אבא? מה קורה, אבא?" [טל פורץ בצחוק] כולי ריר. "מה קורה, אבא? אבא, מה המצב? אבא, מה המצב?" [צוחקים]
אז אתה קרצת לעצמך במראה היום.
טל: לא, אבל אתה יודע שאני הייתי בן שמונה, לא עמדתי מול המראה. באמת, כאילו, אני חייב לשתף אותך, כי זה פתאום נורא העציב אותי מה שאמרת לי. וכמו שיוסיפון אמר עליך, שאתה גם יודע לרגש. הייתי בכיתה ד', אני חושב, ואמא שלי הכינה קנקני שוקו, ו… ואף אחד לא בא. היה "הקיץ של אביה", קלאסי. אף אחד לא בא. זאת אומרת, אני זוכר קנקנים ו… כל הסלון ערוך וכלב לא בא.
מתן: [פורץ בצחוק] סליחה.
טל: [צוחק] לא, זה מצחיק.
מתן: סליחה שאני צוחק.
טל: אתה יודע, זה אוהד הפועל חיפה. כלב לא בא.
מתן: לא, כי אני אגיד לך… [מתפוצץ מצחוק]
טל: כלב לא בא!
מתן: אתה לא יכול להגיד "כלב לא בא". זה מצחיק. אתה מספר סיפור עצוב, שיהיה עצוב.
טל: לא, היו לי צבים, היו לי צבים בבית.
מתן: [נשנק מצחוק] אתה לא יכול להגיד…
טל: הצבים היו… [צוחק] תצחק, זה בסדר, אנחנו מה…
מתן: אבל הצבים…
טל: זה עבר המון זמן. אבל פתאום כשאתה עומד מול המראה בגיל 12, זה חיבר אותי לילד בן 8 שלא עמד מול המראה, ולא הודה בזה שהולכת להיות פדיחה.
מתן: הצבים שתו מהשוקו?
טל: היו לי מלא צבים, הייתי… אתה יודע כמה חיות היו ביער בחיפה כשהייתי ילד? זה גם מזעזע. אתה רק יוצא, ארנב… לא, ארנבים אני מ…
מתן: ארנבים…
טל: פתאום אני רואה תאו, היו תאו, הבאתי הביתה תאו. [שואג] אוווווו! [צוחקים] אני לא הייתי בסטלות. הייתי מביא חיות גדולות כאלה, ממותה - [שואג] אוווווו!
מתן: אני מרגיש לא נעים, אני חושב שאתה צריך לספר לי עוד פעם את הסיפור שלא באו, ואני צריך להיות רציני.
טל: לא!
מתן: אני חייב.
איש הפקה: רגע, למה אמא שלך הכינה שוקו?
טל: מה?
מתן: למה היא הכינה שוקו? כן.
איש הפקה: למה היא הכינה שוקו, מה היה?
טל: יום הולדת!
איש הפקה: אה, זה היה יום הולדת?
מתן: יום הולדת, כן, כן.
טל: חגגו לי יום הולדת! כן, סליחה שלא אמרתי, אני… הייתה יום הולדת שלי, "הקיץ של אביה". יום הולדת, הֵעָרְכוּת ואני ז… אני, אני… לימדתי את… [מתן צוחק, טל מצטרף לצחוק] זה נפלא שאתה צוחק, זה התגובה הכי מקסימה שיש.
מתן: אני צוחק כי לא נעים לי.
טל: ואני חשבתי על זה שזה לא נורא. וזה הכי עצוב בעולם שהילד אומר, "לא נורא"…
מתן: לא נורא.
טל: "אז לא באו, על הזין". אבל לא על הזין בכלל.
מתן: אבל זה יפה, זה נראה לי…
טל: אני זוכר את שני הקנקנים, שוקו וח… לא יודע, יכול להיות שזה… אבל שולחן, מטבח… סלון מוכן לילדים, ואף אחד. [מתן פורץ בצחוק] והיו צבים. שני צבים. [צוחק]
מתן: [נשנק] כלב לא בא. הכלב לא בא, זה כאילו לא היית צריך להסביר. זה היה עצוב עד אז… "כלב לא בא".
טל: בסוף נכנס כלב צולע כזה, עם שלוש רגליים. [בקול עבה] "אהלן, מזל טוב".
מתן: מריח את הרצפה? מסתובב…
טל: "מזל טוב" מותר להגיד, "מזל טוב, אחי". מותר להגיד את זה בסיפור, נכון?
מתן: "מזל טוב, אחי".
טל: [מתפקע] "מזל טוב, אחי!" וזה לא נחשב לנו…
מתן: אני יכול לשאול אותך שאלה על הסיפור הזה?
טל: בוודאי.
מתן: אבל אמיתית, מהלב.
טל: כן.
מתן: אתה סוחב את זה? את הדבר הזה? כאילו, זה…
טל: אני זוכר את זה, אני זוכר את זה. תשמע, אני… דוגרי? הכי בדוגרי בעולם? אני נורא אוהב להיות לבד. זאת אומרת, זה לא… אני מצד אחד מתבודד, אוהב להתבודד. מצד שני, אני זוכר את זה כחוויה שהפכתי אותה לחוויה - "אוקיי, לא חייבים להיות עם אנשים". ואתה יודע, זה… אני כאילו, מלמד את… הילד מלמד את עצמו להתמודד עם זה, והוא אומר, "אני בסדר לי להיות לבד". וברור, ברור שכל האכזבות האלה, השאלה, לאן אתה לוקח את זה. בסוף, תראה, בסוף כן הקמ… אני לא איזה מתבודד כזה שגר במערה וזה… בים.
מתן: לא, גר בטבעון, [צוחק] אתה גר בטבעון.
טל: אני גר בטבעון עם המשפחה, אבל…
מתן: כן.
טל: יש לי משפחה והכל, אז זה בסדר. זאת אומרת, זה…
מתן: זה אחד הסיפורים המתוקים שאני שמעתי…
טל: [צוחק] שכלב לא בא.
מתן: שכלב לא בא. הצבים גמרו אותי. כי אני אגיד לך למה. כי להגיד, "הצבים באו", זה לא כזה נכון. הם היו שם כבר.
טל: היו שם, כן, הם אכלו חסה.
מתן: אתה הבאת אותם, הבאת…
טל: הם היו בתוך קרטון, אתה מכיר את זה?
מתן: בטח, ברור.
טל: אני לא יודע, היה לך… בבאר שבע לא היה לך בילדות צבים.
מתן: לא. היה לי ארנב פעם, הבאנו…
טל: שהביאו, שקנ… ש…
מתן: הביאו לי ארנב…
טל: כן.
מתן: הוא היה איתי ביום שבת בבית, ושיחקנו, והאכלתי אותו והכל. יום ראשון הלכתי לבית-ספר, חזרתי, אין ארנב, אין ארנב. אני מגיע הביתה, אני אומר לאמא שלי, מה, איפה הארנב? היא לא אמרה לי קרה לו משהו. היא לא אמרה לי זה, היא אמרה לי: "טאטאתי אותו החוצה". [טל פורץ בצחוק] אז כאילו, "מה זאת אומרת?" היא אמרה: "הוא מת, וטאטאתי אותו", ואז אבא שלי צעק מהחדר: "היא הרגה אותו. 'אמרתי לך לא לשטוף לידו עם אקונומיקה, זה ייכנס לו לאף'". [טל משתנק מצחוק] נָבִי. נָבִי, נָבִי. זה מצחיק אותך, שכאילו, סבל של ילד? זה הכי ש… זה [צוחק] אבל אני חייב… אני חייב לשאול אותך.
טל: הוא ברח, נכון? היא לא הרגה אותו. הוא ברח.
מתן: לא, לא, הוא בשדה הגדול…
טל: מה הוא?
מתן: הוא בשדה הגדול של הארנבים, בשמיים. [טל צוחק] ביחד עם סבא וסבתא.
טל: [בקול חנוק] בן כמה היית?
מתן: שבע. שש, שש.
טל: מה, אתה חזרת מבית-ספר לבד?
מתן: לא, מה פתאום? סבא שלי היה לוקח אותי בבוקר, ומחזיר אותי.
טל: אני חייב לקנח עוד פעם, יש לי בעיה, האף שלי נוזל מרוב…
מתן: תקנח, תן אחד.
איש הפקה: רוצה טישו?
טל : יש לי, אבל יש לי… יש לי, אבל יש לי אחד… אני תמיד מסתובב עם… [מתנשף]
מתן: תתן, תתן, אני אטשטש.
איש הפקה: אי-אפשר לראות.
טל: [צליל קינוח אף] אה, שיטשטש… אתם מפקסלים אותי בשלב הזה, נכון?
מתן: לא, אתה מכיר, אתה… [צוחק] [מחיאת כף] קלאפ.
טל: לא, נדבק מהזה… מהסמארק.
מתן: אתה מכיר את זה שאתה עושה רעש כאילו לטשטש…
טל: אה, בטח.
מתן: כמו נגיד בשירותים? [מכחכח בגרון בקול חזק]
טל: ואז יש שקט, ואז זה יוצא.
מתן: איזה כיף זה לטשטש רעש עם נֹאד.
טל: כן, אבל אתה מכיר את זה שאתה מטשטש…
מתן: כן.
טל: ועושה את כל ההכנות, [מתן מכחכח בגרון בקול רם] ואז זה יוצא בטעות [צליל נפיחה] אחרי. [מתן שוב מכחכח ומשמיע צליל נפיחה]
איש הפקה: אתה יכול לעשות את זה שוב? [מתן חוזר על הצליל]
טל: כן, בוא'נה.
מתן: כן, נאד יפה.
טל: רגע, אבל אין לי אוזניות, אני… אתה יכול לעשות את זה עוד פעם?
מתן: אתה יכול לשים, אתה רוצה שאני אעשה לך בסראונד? [חוזר על הקולות, פורצים בצחוק פרוע]
טל: מצוין!
מתן: יש לנו את זה. קלאפ, קלאפ.
טל: לי יוצא [צליל נפיחה שונה]
מתן: [חוזר על הצליל]
טל: כן, שזה מפחיד. הכלב שלי… [מתן פורץ בצחוק]
איש הפקה: [צחוק פרוע] מעבר…
טל: תקשיב, הוא מפליץ כמו בן-אדם [משמיע קולות] וכאילו אנחנו יושבים בחדר ואני אומר, "אחי!". אה!
מתן: אנחנו שנינו פה.
טל: אני אומר לכלב…
מתן: הנה. לכלב, אתה מותר לך להגיד "אחי".
טל: כן. אז רגע, מה… לא, איך הארנב מת באמת?
מתן: הארנב מת, לדעתי, אמא שלי הביאה לו מכה בראש.
טל: לא, לא נכון. [צוחק]
מתן: כן, כן, כן, כן. זה, כאילו אבא שלי, אחרי שנים, אמר לי שהיא הרביצה לו. היא לא יכלה… לא יודע, משהו בריח שלו בזה, אבל… אמא שלי אישה טובה. אמא שלי אישה טובה, עובדת 45 שנה באותו עבודה. היא אישה טובה. אז היא הרגה ארנב. אז היא הרגה ארנב! קורה! [טל ואיש ההפקה צוחקים] אתה לא הרגת חיות בחייך?
טל: אאא…
מתן: לירוק על נמלים?
טל: יש לי סיפור מצוין על חיות.
מתן: כן.
טל: אבל… אבל רציתי לשאול אותך, אולי זה יהיה בחלק מה… אני, יש לי משהו שחשבתי עליו בבית.
מתן: כן.
טל: ועכשיו אני רוצה לשאול אותך.
מתן: כן.
טל: אתה שמרת בצבא?
מתן: בטח, ברור.
טל: אתה זוכר את השמירה הראשונה שלך?
מתן: יואו, אלוהים אדירים, איזו שמירה איומה זאת הייתה.
טל: ספר לי על זה, ואיפה שירתת… אה, הנדסה…
מתן: אני, כן. אני התגייסתי ל-601, מהנדסה, ואחרי שבוע וחצי-שבועיים, הוציאו אותי לקורס חובשים. יצאתי לקורס חובשים…
טל: הכל אותו דבר. אתה יודע, זה כמו… זה מדהים.
מתן: אתה מה? גם הנדסה ו…
טל: גם א… לא, חיל הים, גם קורס חובשים, והבן שלי גם אותו דבר כמוך היה.
מתן: וואלה.
טל: גם הוציאו אותו לקורס חובשים, הוא היה 603. 603 זה למעלה, נכון? בצפון.
מתן: כן, זה טיפה… לא… אה, כן, הם יושבים בצפון…
טל: כן.
מתן: אבל טירונות עושים בבהל"צ, ב…
טל: נכון.
מתן: שאתה עובר את הבסיס של שריון, [מרים את הקול] אתה ממשיך עוד דרומה, עוד לתוך… ארגז של חרא, [טל צוחק] עובר את הפודרה, את הזה… אתה מגיע לשם, בארבע בבוקר, אחרי שרשרת חיול, ושמים לך את השיר של נינט טייב, היא הייתה הזמרת של חיל הנדסה. [שר בקול דק וילדותי] "הנדסה קרבית/ ראשונים תמיד/ גאוות הכסופים/ הנדסה. עוד נצלח את הדרך/ עוד נחצה תעלה/ הנדסה קרבית/ ראשונים תמיד/ גאוות הכסופים/ הנדסה…"
אנשים עומדים ככה. אתה רואה, [צוחק] כל הזה שם, כולם קווקזים. עם ריר. [שותק ואז צוחק] אני יורק עכשיו… כולם… קווקזים ארבע בבוקר. [טל מתפוצץ מצחוק] והתגייסתי… ירקתי עליך גם…
טל: לא מפריע לי.
מתן: ראיתי את זה, בהילוך איטי לכיוון הבטן.
טל: היי, אנחנו משפחה, תירק עליי.
מתן: כן, כן. ואחרי כמה ימים אתה… שבוע…
טל: רגע, אבל למה היא שרה ככה? למה היא… [בקול של ילדה] "הנדסה קרבית, הנדסה קרבית".
מתן: אני לא יודע, אולי זה היה בראש שלי. [שר שוב באותה צורה] "הנדסה קרבית".
טל: יש לה היפוטוניה? מה, מה, היא רני רהב? [מתן צוחק] רני רהב נכנס בה: [באותה צורה] "הנדסה קרבית".
מתן: התעברה הנשמה בה.
טל: מה, זה שיר אשכרה שנינט טייב עשתה ב…
מתן: כן. כן, כן. מי שירשום ב-YouTuve, [כך במקור] YouTuve [מישהו צוחק ברקע] "נינט טייב, הנדסה קרבית", יראה את זה.
טל: אני עושה את זה איך שאנחנו מסיימים.
מתן: ושם, בעצם, יצאתי לקורס חובשים עוד לפני ש…
טל: שהיית בכלל מיועד למשהו.
מתן: …שיכולתי, כן, לעשות משהו.
טל: כן.
מתן: ונתנו לי נשק בקורס חובשים ואמרו לי, "בוא תשמור", זה היה בבה"ד 10. בה"ד 10 זה בראשון לציון ישב.
טל: אני גם הייתי שם.
מתן: בבה"ד 10.
טל: כן.
מתן: והייתה פרצה בגדר, וישבתי שם ביחד עם עוד שומר, מקורס אחר לגמרי, שהכרנו, והוא שָׁרק ב… הוא ניגן בגיטרה תוך כדי השמירה. אמרנו, מה, אנחנו שומרים פה באמצע ראשון לציון, מה יקרה? מי ייכנס? מה, זה… הוא ניגן בגיטרה, 5 בבוקר.
טל: והייתם עם נשק על ה…?
מתן: כן.
טל: כן.
מתן: שמירה ראשונה בחיים. ואני עם אה…
טל: 5 עד 8, בטח, לא?
מתן: כן, כן.
טל: זה השעה הכי גרועה, כן.
מתן: לא, 4 עד 6, זה היה שעתיים.
טל: כן, כן.
מתן: 4 עד 6. ואני ניגנתי במפוחית, למרות שאני לא יודע לנגן במפוחית. [טל צוחק] ורצה הגורל, מפקד הבסיס רץ, עשה ריצה. והסתכל עלינו, ופשוט המשיך. לא אמר כלום.
טל: זה הכי גרוע.
מתן: סגרתי מפסח עד יום העצמאות, כולל הכל. פסח - ליל הסדר, פסח ב'…
טל: נשארת בבסיס?
מתן: יום העצמאות - זיקוקים מהבסיס, [טל צוחק] הופעות, פאר טסי, אני שומע אותו מרחוק, בראשון. עוד לפני הפריצה.
טל: היית מה? היית שם מרותק.
מתן: כן. כן, קיבלתי 28 או 35 ריתוק.
טל: וואו.
מתן: [צוחק] עשיתי את כל הקורס בפעם אחת.
טל: יואו. ואיך התמודדת עם זה?
מתן: אמממ… אני חושב שהיה לי בסדר. כי באותה תקופה לא באמת היה לי משהו בחיים. כאילו, בחוץ.
טל: לא הייתה לך חברה?
מתן: הייתה לי חברה. אבל כבר זה היה הסוף איתה, כאילו כבר לא… אתה יודע…
טל: טוב, היא לא…
מתן: אני אגיד משפט קשה.
טל: כן?
מתן: אבל אתה ילד וכבר כאילו, כבר ראיתי לה את הציצי. ואתה כבר חייל, ואתה אומר לעצמך, "תשמע, אני כאילו… אני חייל, אני רואה דברים פה. בבה"ד 10".
טל: לא, אבל… אה, היו חיילות אחרות.
מתן: בה"ד 10 זה מקום…
טל: [בטון של מבין פתאום] אה, קורס חובשות.
מתן: כן, גם לא היו ה-Me Too וזה, לא היה את דברים האלה אז, אתה יודע.
טל: עוד לא היה.
מתן: עוד לא היה, עוד לא המציאו. וכאילו, חיים קורים. אז אתה… לא חיכה לי משהו בחוץ. חיכיתי, אתה יודע, הייתי בבסיס.
טל: והכרת מישהי בבסיס אחרי זה?
מתן: לא הכרתי כלום בבסיס. שום דבר… הייתה לי חברה, אני לא… [צוחק]
טל: לא, אבל החברה, איך זה נסגר?
מתן: איך זה נסגר? אהה… [פורץ בצחוק, טל ואיש ההפקה מצטרפים לצחוק] יש לי עליה סיפור מדהים. היא תשנֶא [כך במקור] אותי, אבל אני עברתי אירוע. אחרי קורס חובשים יצאתי לקורס אחראי מרפאה, ועברתי שם אירוע קשה עם המון הרוגים ופצועים קשה, ואובחנתי עם פוסט-טראומה, ולא רצו… לא רצו שאני אמשיך לשרת, ונלחמתי ובלה-בלה-בלה, ובסוף הייתי ג'ובניק עוד שנתיים, שנתיים וקצת.
טל: מה, בתור חובש?
מתן: כן.
טל: איפה?
מתן: בחר"פ. חר"פ באר שבע. זה כמו בית-חולים היה, ש…
טל: מדהים.
מתן: כן. לא, אני לא כל-כך רציתי את ה… להיות בבסיס פתוח, וזה…
טל: אתה לא רצית כלום אז באותה תקופה, כי היית בסוג של טראומה, ו…
מתן: כן, אבל גם לא… אני רציתי לשרת בצבא. ו…
טל: זה מדהים בעיניי.
מתן: ואתה יודע, להיות…
טל: כי יכולת לוותר, יכולת להגיד, "אני לא רוצה, אני רוצה להסתובב בבאר שבע".
מתן: ואולי זה מה שהייתי צריך לעשות…
טל: לא, אבל יש…
מתן: כאילו, זה תמיד מנקר בי.
טל: אתה חושב?
מתן: אולי הייתי צריך רגע לטפל בעצמי.
טל : אבל הטראומה המשיכה לחלחל בך אחרי? ראית מקרים קשים, בטח. בגלל זה.
מתן: כן, כי מה שקרה זה שבעצם סיימתי את קורס החובשים עם סימול של חובש קרבי. ו…
טל: שבע?
מתן: כן. שבע, ואז עשיתי אחראי מרפאה תשע.
טל: וּוֹאו.
מתן: ואז מה שקורה, בעצם, זה שבמילואים אתה… הם לא מסתכלים פוסט-טראומה, לא פוסט-טראומה. אתה חובש קרבי, אין לך פטור ממילואים. תגיע.
טל: אה-הא.
מתן: ואז במילואים עברתי בצוק איתן דברים.
טל: אה, צוק איתן. אני רוצה רק לשאול אותך, אם אחרי זה, אחרי הצבא, השתמשת ביכולת הזאת בתור סניטר, בתור… במד"א?
מתן: עבדתי חובש בהפועל באר שבע.
טל: לא נכון!
מתן: כן.
טל: אתה חייב לספר לי על זה.
מתן: עבדתי חובש בהפועל באר שבע, במחלקת נוער.
טל: רוץ על זה.
מתן: יום אחד הקפיצו אותי לבוגרים - סיפור יפה - הקפיצו אותי לבוגרים, של אלישע לוי, שאגב, ראית "בית שאן: סרט מלחמה"?
טל: אחד הסרטים האהובים עלי. גם דורון צברי, עבדנו ביחד על "אח של דריקס". [כך במקור] אז הוא… אחרי זה עקבתי אחרי כל דבר שהוא עשה.
מתן: גאון.
טל: גאון.
מתן: ורינו, גם רינו.
טל: רינו צרור…
מתן: כן.
טל: נכון.
מתן: רינו, אני מדבר כאילו הוא בזה.
מתן: אה, אמרת… אמרת…
טל: לא מדברים… לא מדברים על… שאני לא אומר, אני לא אומר: "אמרתי 'נכון'". רושמים לי את זה, אז אני…
מתן: אמת, אמת.
טל: בינתיים אני לוזר ב… [צוחקים] אלישע לוי.
מתן: אלישע לוי. והיה שחקן בהפועל באר שבע, עודד גביש.
טל: ג'ינג'י כזה.
מתן: כן. בחור מצחיק, למות.
טל: חלוץ!
מתן: בלם. [צוחק] היית כזה, באת בביטחון - "חלוץ!"
טל: איך יצאתי אפס, הכי גרוע.
מתן: והוא חשב שזה יהיה מצחיק לקרוא לי חיים, ליד אלישע. הוא קרא לי פעם אחת חיים - זהו. אלישע קרא לי חיים במשך חצי שנה. "מה נשמע חיים?" אני אומר לו: "מתן". "בסדר, חיים". "מה מצב הפצועים שלנו?" "לא יודע, אני חובש, אני לא הרופא, וקוראים לי מתן". "טוב, חיים, יום נעים". [צוחקים]
טל: זה מסביר קצת את הקריירה של אלישע לוי, לא?
מתן: [צוחק] כן. אותם נאומים כמו מ"בית שאן: סרט מלחמה". "תצאו כמו מלוע של תותח"… [טל צוחק] אתה מכיר את המאמנים ש…
טל: כןןן.
מתן: "לכו, תנו גול!" רגע, אתה בצבא גם היית חובש.
טל: אני הייתי חובש, אבל הייתי בסטי"לים. מלחמת לבנון, אני מחזיר אותך הרבה מאוד שנים אחורה, אבל, אתה יודע, בספינות יש שמירות.
מתן: כן.
טל: אתה צריך לשמור. ואתה שומר שנה וחצי. כי עד הסַמל, אתה שומר. ואתה מתחיל בשמירה הכי גרועה, שתיים וחצי-חמש.
מתן: וואו.
טל: אני שתיים וחצי-חמש, אני עולה לשמירה, ויש משהו דווקא נורא כיפי בצוות של ספינה, כי אתה לומד לעבוד עם אנשים, אתה לומד להיות איש צוות.
מתן: כמה אנשים צוות יש על סטי"ל?
טל: בערך 40, ובהפלגות יוצאים 60-70, כי…
מתן: 40 ואתה שומר לבד.
טל: אתה שומר לבד… אתה יודע, אתה עומד על הרציף, [מתן צוחק] ומה יש על הרציף? אין כלום. אני שם קלטת של ג'ימי הנדריקס, ובאמת עושה… "Air Guitar", שים לב, ואז אני רואה בארגז-לחם מלא עכברים. ואני אומר: "מה זה? צריך לחסל אותם". מוציא סכין, ומתחיל להרוג את כולם. זאת אומרת, מתחיל לרדוף אחריהם. דוקר איזה שני עכברים. [מתן פורץ בצחוק] למחרת, אני אומר: "תקשיבו, יש פה עכברים בארגז לחם, זה לא כיף". אומרים: "הרגת?" אני אומר: "בטח". אומרים: "אוקיי, יש לך יום חופש". מי שהורג עכבר בספינות מקבל יום חופש. [מתן צוחק] שואלים אותי: "זה סכין בשרית או חלבית?" אני אומר: "אני לא שם לב". צריך לשים לב אם זה בשרי או חלבי… [מתן צוחק] מה אכפת לכם? זה, הרגתי אותו.
מתן: [נדהם] אתה … אתה הרגת עכברים, עם הידיים!
טל: עם הסכין. לא, זה סכין גדולה. זה סכין בשר.
מתן: אז היא בשרית. [צוחק]
טל: אבל כאילו אני רואה… תחשוב כאילו [בקול דק ובמהירות] ג'יג-ג'יג-ג'יג-ג'יג - פאאאףףף. [מתן מתפוצץ מצחוק] אבא שלי הרג עכברים בשואה, זה בסדר, במשפחה שלנו מותר להרוג עכברים.
מתן: [תוך כדי צחוק] אמא שלי הרגה ארנב. [צחוק של אנשים נוספים]
טל: זה לא… [צוחק] לא, זה לא… זה לא חולדות חמודות, [בקול דק] טיק-טיק-טיק.
מתן: זה עכבר.
טל: זה עכברוש של… אתה יודע, זה חיה, זה כמו חתול. [פורצים בצחוק] לא הרגתי חתולים בחיים.
מתן: אייי…
טל: לא, חתולים, אני סוגד להם, זה אלוהי.
מתן: אני דרסתי חתול.
טל: אוי ואב…
מתן: לא פעם אחת.
טל: לא… [צוחק]
מתן: לא. לא בכוונה, אף פעם. פעם יצאתי עם מישהי באיזה מושב בדרום, ואחים שלה רדפו אחריי. נכנסתי לאוטו, נסעתי מהר והרגתי להם את החתול. [טל מתפקע] כן, זו סיטואציה שקרתה, כאילו. דרסתי, הרגתי להם את החתול, ו…
טל: אוי. איך הם התייחסו לזה?
מתן: היא נפרדה ממני. [טל ואנשי ההפקה פורצים בצחוק] אני הקורבן. אני הקורבן פה.
טל: "תקשיב, היחסים שלנו…"
מתן: "היה לי כיף."
טל: "עלו על שרטון."
מתן: עלו על חתול.
[צוחקים, ברקע קריאות "בוז"]
טל: וואו, וואו.
מתן: בסדר, אני רציתי…
טל: כמה אחים רדפו אחריך?
מתן: שניים.
טל: אה… שניים? למה, הם כעסו שאתה איתה?
מתן: הם כ… כן, מאוד.
טל: למה? מה רע בזה?
מתן: כי… אני לא יודע, הם כעסו, כי…
טל: זה היה איזה מושב כזה ב…
מתן: זה היה מושב אה…
טל: או שאולי זה היה ברהט?
מתן: וואי, זה חוויה איומה. אני נזכר בזה, זה חוויה איומה!
טל: אבל כשברחת פשוט דרסת אותו בטעות.
מתן: כן, כן.
טל: לא בכוונה.
מתן: כן. פשוט רצתי… קפצתי מהמרפסת שלה… אאא, ססס…
טל: למה? כי…
מתן: נכנסתי לאוטו. הם רצו להרוג אותי.
טל: אבל מה קרה שם?
מתן: לא התאים להם שאני עם האחות שלהם.
טל: אבל היא… והיא לא, לא היה לה say?
מתן: לא היה לה כלום, לא היה לה כלום. באותה תקופה, לא היה… לנשים לא היה say באותה תקופה. לא היה Me Too ולא היה say. [צוחק] איזה תקופות. אתה מכיר את זה, אבא שלך מספר לך משהו…
טל: איזה ימים.
מתן: …אבא של מספר לך סיפור: "לא היה say, לא היה כלום."
טל: איזה ימים.
מתן: "לא היה נעליים. לא היה כלום, הייתי הולך יחף. קילומטרים".
טל: שמע, יש לי… יש לנו עוד מלא דברים ש…
מתן: כן, אני הכנתי לך הפתעה. [שואף בתדהמה] איזה הפתעה!
טל: תכין לי!
מתן: איזה הפתעה.
טל: יאללה, בוא נעשה את ה…
איש הפקה: אתה רוצה את ההפתעה הראשונה?
מתן: אני רוצה את ההפתעה הראשונה…
איש הפקה: את ההקלטה הראשונה, או את ה… אני לא יכול לחשוף אותה.
מתן: את ההקלטה… אוקיי. אנחנו הולכים ל…
טל: אוקיי.
מתן: אלא אם כן הוא יגלה. אנחנו מצאנו מישהי שאתה אמור להכיר.
טל: אה, כן? אוקיי.
מתן: והיא בעצם שלחה לך הקלטה.
טל: הקלטה? וואו.
מתן: הקלטה. אני הגעתי אליה, זה לקח לי המון זמן. אני חייב להגיד, עבדתי על זה שבוע.
טל: די, אתה חבר ואח.
מתן: ואנחנו, בוא נראה אם אתה תזהה מי הקליטה לך את הדבר הזה. נשים את החלק הראשון.
טל: זה מישהי ש… אתה לא מרמז לי כלום, נכון?
מתן: לא מרמז לך שום דבר…
טל: אוקיי.
מתן: אתה צריך לנחש מי זאת. אם לא תצליח, בסוף הפרק אני אשמיע לך את הכל, את כל ההקלטה, שהיא חושפת את עצמה ומי היא.
טל: כן, אבל רק בסאונד, לא… [אנשי ההפקה צוחקים]
מתן: לא, לא, רק בסאונד, רק בסאונד. רק בסאונד. [שתיקה] כאילו… אוקיי.
[הקלטה] דוברת: "לטל פרידמן היקר, אני רוצה להגיד לך שאני מאוד אוהבת את הסרטונים שלך ושל בתך תמר, פשוט סרטונים שמעוררים השראה".
זה מישהי שאתה אמור להכיר. אתה מכיר אותה.
טל: אני דיברתי איתה? יצא לי…
מתן: אתה מכיר אותה.
טל: אבל היא שינתה את הקול?
מתן: לא, לא.
טל: היא מעשנת הרבה. היא מעשנת קופסה וחצי "טיים" ביום.
מתן: תרשום: "מעשנת קופסה". מה עוד קלטת עליה? מה… אתה רוצה לשמוע את זה שוב?
טל: כן.
מתן: תשמיע לו. אתה אמור להכיר אותה. שתדע.
טל: אני אמור להכיר, זאת אומרת…
[הקלטה] דוברת: "לטל פרידמן היקר, אני רוצה להגיד לך שאני מאוד אוהבת את הסרטונים שלך ושל בתך תמר, פשוט סרטונים שמעוררים השראה".
מתן: אין לך מושג.
טל: אאאה… זה לא בחורה שעושה קול או זה…
מתן: [מצקצק] לא.
טל: זה אישה לא צעירה.
מתן: לא צעירה. לא מבוגרת.
טל: לא נורא מבוגרת.
מתן: לא. לא נורא מבוגרת, לא צעירה.
טל: זה יכול להיות אמא שלך, לא? זה יכול להיות אמא… כי זה נשמע… נכון?
מתן: תקשיב, זה ההימור הכי מטורף בעולם! זאת אמא שלי!
טל: לא, כי אמרת לי לפני… זאת אמא… זאת אמא שלך?
מתן: אמרתי לך שאמא שלי אוהבת אותך, לא אמרתי לך שהיא תקליט לך שהיא אוהבת אותך.
טל: לא, אבל היא אמרה ש… אמרת לי, הרמז היחיד שהיה לי, שאמרת לי היא שהיא רואה הרבה סרטונים שלי עם תמר.
מתן: נכון.
טל: אז זה מה שהיא אמרה.
מתן: תקשיב, הוא עלה על זה בראשון [טל ואנשי ההפקה פורצים בצחוק] ואנחנו מתכננים שהוא לא יעלה על זה בחיים, הוא יסתבך. תשמיע לו את המלא.
טל: כמה היא מעשנת?
מתן: היא לא מעשנת בכלל.
טל: היא לא… [צוחק]
מתן: היא, שום דבר. היא הקליטה את זה פשוט ב-5 בבוקר. [צוחקים] ותגיד לי, למה דיברת על אמא שלי ככה? "תחשוף את עצמה, רק את הקול, אני מקווה". [טל צוחק צחוק פרוע] אתה לא מתבייש?
טל: היא הרגה אבל אה…
מתן: אמא של חבר. היא הרגה ארנב.
טל: ארנב. סתם אמרת לי.
מתן: ההקלטה המלאה. יש לנו את המלא.
טל: אוקיי.
[הקלטה] אמא של מתן: "לטל פרידמן היקר, אני רוצה להגיד לך שאני מאוד אוהבת את הסרטונים שלך ושל בתך תמר. פשוט סרטונים שמעוררים השראה. אתה אדם מקסים ואהוב, ואני שמחה שאתה עכשיו יחד עם הבן שלי, מתן…"
אָהההה…
[המשך ההקלטה] אמא של מתן: "עושים את הפוסקאסט" [כך במקור]
מתן: "פוסקאסט". [צוחקים]
[המשך ההקלטה] אמא של מתן: "שיהיה לך בהצלחה, והמון פרנסה בשפע".
"פרנסה בשפע".
טל: בן פורת יוסף.
[המשך ההקלטה] אמא של מתן: "תהיה בריא ושמח תמיד. אמן ואמן".
רגע, מה היא אמרה עכשיו?
מתן: "תהיה בריא ושמח תמיד, אמן ואמן".
טל: תודה רבה.
מתן: כן, אני הכנתי לך הפתעה, אמרתי, בוא'נה, הוא לא יעלה… עשר שניות לתוך ה… אמא שלי מאוד אוהבת אותך. מאוד.
טל: אז הרגשתי ככה.
מתן: כן.
טל: אתה יודע מי אוהבת אותי בערך ככה? אורנה בנאי. אורנה היא חברה שלי. אורנה.
מתן: כן.
טל: חשבתי בהתחלה שאורנה אולי… כי זה קול של…
מתן: חשבת שזה אורנה שמשנה את ה…
טל: כן! שהיא עושה קצת… תשים… תחשוב רגע.
מתן: זה משהו ב…
טל: הם אותו גיל בערך, גם.
מתן: והקול של באר שבע, גם.
טל: בדיוק. עומר…
מתן: איך אנחנו עם אוזניות? לְמה אנחנו עם אוזניות עכשיו? כמו איזה פאקינג דושבגס. [אנשי ההפקה צוחקים]
טל: תקשיב, הכנתי לך גם משהו נורא נחמד.
מתן: כן.
טל: אתה לא צריך לעבוד קשה, אתה רק צריך להקשיב.
מתן: כן. אז אני כן צריך את זה.
טל: אה… לא, לא, לא…
איש הפקה: עדיין לא, עדיין לא.
טל: עדיין לא.
מתן: אוקיי, אוקיי.
טל : מאיפה…
איש הפקה: זה פה משבוע שעבר.
טל: תקשיב, אני… החיסול של נסראללה והביפרים זה כלום לעומת מה שאני גיליתי פתאום בבית שלי. אתה יודע, כמו בספר "האלכימאי", שפתאום אתה מגלה מתחת למרצפות שלך אוצר.
מתן: כן.
טל: אני לתומי דיברתי איתך על התרנגולות שלי.
מתן: נכון.
טל: עכשיו, השיחה על התרנגולות, הכל טוב ויפה.
מתן: אמרתי "נכון". [משמיע קול של כעס]
טל: עכשיו… אמרתי, רגע, אולי אני אשאל את כתריאל. כתריאל, דיברנו עליו…
מתן: כן.
טל: …גם שבוע שעבר. כתריאל זאת אגדה, זה וטרינר… הוא גם הרדים את החתול האהוב עליי, ששבר לי את הלב.
מתן: אולי אני דרסתי אותו, את החתול.
טל: [צוחק] לא, לא, זה לא זה שדרסת, זה חתול ש… אתה יודע, אני מבחינתי, זה כמו להודים פרה, חתול. זה החיה הכי קדושה בעולם. אז נאלצנו, כי לא היה וטרינר…
הוא וטרינר שאחראי רק על עופות. אמרתי לו שמשהו מוזר קורה, וסיפרתי לך, אני חושב שיש תרנגולת שעושה קוקוריקו.
מתן: כן, שהיא מתנהגת כמו…
טל: כמו זכר.
מתן: כן.
טל: בוא אני אשמיע לך את ה… אני הקלטתי לך את הקוקוריקו.
איש הפקה: עכשיו אפשר לשמוע באוזניות.
טל: אה, לא חייבים, אפשר בחוץ.
איש הפקה: אפשר לשמוע…
מתן: אני אשמע את התרנגולת שלך.
טל: תשמע, הקלטתי, אני כל בוקר קמתי…
מתן: התרנגולת הטרנסית שלך.
טל: לפני התרנגולת, בחמש…
מתן: מה זה, זה?
טל: ותקשיב, היו הרבה טילים בטבעון השבוע. אבל בחמש היא מתחילה.
[הקלטה] קול קריאת תרנגול.
אמיתי, זה שלי, זה זאת.
[הקלטה] קול קריאת תרנגול.
נכון? זה נשמע כאילו משהו מקצועי כזה.
מתן: זה נשמע כאילו היא מנסה, היא משתדלת מאוד.
טל: נכון? נכון?
מתן: זה נשמע כאילו היא ממש מנסה.
טל: כן, היא ממש…
מתן: לוחצת קצת.
טל: היא כאילו, זה מרגיש כאילו היא לא מרגישה באזור הנוחות שלה.
מתן: כן. זה…
טל: אז אני מדבר עם כתריאל. כתריאל אומר לי, "אתה יודע מה? זה די נדיר, הדבר הזה. זה ידוע שיכול להיות שזה קיים. תן לי להסתכל בספרים". והוא התחיל לחקור. והתגלית שלו הדהימה אותי. מסתבר שזה קורה, נדיר מאוד. מה שקורה, תרנגולת מתחילה להתבלות כביכול, להיות כבר בלי ביצים, זאת אומרת, לא מטילה ביצים. מה שקורה לה, שהיא לאט-לאט הופכת לגבר. ושים לב, [מתן צוחק] הוא אמר לי: "צא החוצה לגינה, תבדוק שהיא תרנגול". איך אתה יודע שזה תרנגול? יכול להיות שתרנגול הסתנן ללהקה הזאת, מה שלא הגיוני.
מתן: איך אתה יודע?
טל: אין מצב ש… כי אני לוקח תרנגולות מטילות. וחד משמעית, אין דבר כזה שזה יהיה שם זכר.
מתן: לא, אבל איך אתה יודע שזה זכר?
טל: איך אני יודע שזה זכר? יש לתרנגולת רגליים כזה, כאלה, נכון? הם הולכות ככה. לזכר גדל…
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments