top of page

מסיבת הפתעה - פרק 2 - תסביך התרנגולת | מסיבת הפתעה עם טל פרידמן ומתן חלק- חלק ב

פזית לוי

המסיבה חייבת להמשיך! אז הכנו לכם הפתעות כדי למצוא חיוכים וצחוקים, גם בתקופה הכי מורכבת שאפשר לדמיין. העלילה מסתבכת בלול של טל, מסיבה עם צבים ושוקו, נינט טייב ומתן חלק, השמירה שטל לא יישכח, המפוחית שדפקה את מתן, איך מתמודדים עם ביקורת? ומה אימא של מתן חושבת על טל?


 

תאריך עליית הפרק לאוויר: 08/10/2024.

‏מתן: יש זין. [צוחק]

‏טל: זה נראה כמו זין…

‏מתן: כן.

‏טל: גדל עוד כזה, עוד אצבע, אבל זה לא נראה כמו אצבע, זה נראה כמו… זה נראה כמו סנטר נוסף.

‏מתן: כמו סנטר נוסף, כן.

‏טל: אבל ארוך.

‏מתן: ארוך.

‏טל: ארוך ודק. והסתכלתי, לתרנגולות האחרות אין. ויש לו כזה. אני אומר לו… הוא אומר לי, "זה זכר".

‏מתן: זה זכר.

‏טל: הוא אומר, "אם זה הולך כמו זכר, אם זה מדבר כמו זכר, זה זכר". הוא אומר, יש לי זכר בלול.

‏מתן: אז היא לא הייתה נקבה מעולם, זה לא שהיא…

‏טל: היא לא הייתה נקבה מעולם. הוא חוזר אליי אחרי 5 דקות: "עצור סוסים. עצור תרנגולות".

‏מתן: עצור את התרנגולות.

‏טל: יש מצב שתרנגולות בטבע, שהופכות להיות זה, זה, זה, זה, זה, הן הופכות להיות זכר. ההורמון, טוסטס… או טסטוס…

‏מתן: טסטוסטרון.

‏טל: טסטוסטרון גדל אצלהן, [כך במקור] ושים לב, הסקופ של השבוע: הן יכולות להיות עם זרע! זאת אומרת, הן יכולות להפרות תרנגולות אחרות, והוא כתב לי היום הודעה, משהו, משהו…

‏מתן: זאת אומרת שהתרנגולת שלך יכולה להפרות…

‏טל: אפילו גל לא יודע את זה…

‏מתן: פאק.

‏טל: מה שקורה, זה מטורף. כתריאל כותב לי את הדבר הבא, זו ההודעה, הוא כל הזמן שולח לי עוד הודעות ועוד הודעות.

‏מתן: אני מת לשמוע את הקול שלו.

‏טל: [מקריא] "אין איבר מין זכרי בתרנגולות". אמרתי לו, תגיד, אם יש לה זרע, אם יש לה, סליחה על הביטוי, שפיך…

‏מתן: כן.

‏טל: היא יכולה להפרות, אבל עם מה? עם מה היא מפרה? עם הפושפוש?

‏מתן: אולי הם נצמדות.

‏טל: שים לב, יפה! "אין איבר מין זכרי בתרנגולות, יש בליטה קטנה, רוד… רודימנטרית, פאלית, רודימנטרית-פאלית, שעליה ניגר הזרע".

‏מתן: ניגר הזרע.

‏טל: "התרנגול מורח את הביב שלו, [מתן ואנשי ההפקה צוחקים] על הביב של הנקבה, וכך הזרע עובר לנקבה כמו נשיקה". [צוחקים]

‏מתן: מספריים! אתה רואה שתי תרנגולות מספריים. במספריים רואות את "המפקדת", בלול. [מתפוצצים מצחוק] איזה כיף.

‏טל: "בעופות מים יש איבר בולט די ארוך. במין מסוים של ברווז זה מגיע ל-46 סנטימטר, ספירלי. שגם הוא לא מפריש זרע, הזרע פשוט ניגר עליו אחרי שהאיבר חודר לביב של הנקבה". מה זה ביב? זה החור הזה. אתה יודע למה קוראים לזה ביב?

‏מתן: מהשם ביוב.

‏טל: כי זה All inclusive.

‏מתן: מהשם ביוב. [נקרע מצחוק]

‏טל: זה כמו חופשה בטורקיה, פעם. בחור שלה, היא גם עושה קקי…

‏מתן: וואו.

‏טל: היא גם מוציאה ביצים, וגם אפשר, מה שנקרא…

‏מתן: וגם יש ארטיקים בבריכה.

‏טל: …להגיר עליה, להגיר עליה. "במשפחות היענים יש איבר בולט, מגיע ל-40 סנטימטרים…

‏מתן: למה הוא…

‏טל: במשקל של כמעט קילו. מקווה שלא הרסתי לך את התיאבון". זה מה שהוא כתב.

‏מתן: למה… אף אחד לא שאל על יענים כלום. למה הוא אמר את זה?

‏טל: הוא הוסיף. האיש… הוא אמר שזה נדיר מאוד מה שקרה אצלי בלול, נדיר מאוד.

‏מתן: וואו.

‏טל: כמעט לא קורה. [שתיקה] אהבת!

‏מתן: אהבתי מאוד, מה זאת אומרת?

‏טל: מסיבת הפתעה או לא מסיבת הפתעה?

‏מתן: מסיבת הפתעה.

‏שרים ביחד: טאם, טה-נה-נה-נה-נאו.

‏מתן: אני רציתי לשאול אותך שאלה.

‏טל: כן.

‏מתן: ראית איך עשיתי את זה? כאילו, שיהיה לו טוב לקטוע אותנו, עצרתי.

‏טל : וואו, רציתי לשאול…

‏מתן: [בקול עבה] רציתי לשאול אותך שאלה. [שר] טאם-טה-רה-רה-רה-רה.

‏טל: [מחקה את הקול של מתן] רציתי לשאול אותך שאלה.

‏מתן: שפיך של תרנגולים. [שר] טאם טאם… רציתי לשאול אותך…

‏טל: ביב!

‏מתן: ביב.

‏טל: ביב זה לא ביב שופכין. זה ביב.

‏מתן: זה ביב, ביוב.

‏טל: נכון שזה מטורף? נכון?

‏מתן: הכל כלול. וואו.

‏טל: נכון שזה מטורף?

‏מתן: זה פסיכי שבכלל יש לך בן-אדם בשם כתריאל בחיים.

‏טל: …הם מתנשקים! [צחוק ברקע] אה, הוא אמר לי שאם בא לי להרוג אותה, [צוחקים] כדי שהוא יבדוק אם זה זכר או נקבה. אמרתי לו: "לא, ניתן לה לחיות, ושהיא תמות בשיבה טובה - אני מקווה שכולנו נחיה - הוא יבדוק. הוא היה בא אליי לנתח אותם אחרי המוות, לראות מה קרה להם. נכון שזה מטורף קצת?

‏מתן: זה מטורף.

‏איש הפקה: למה צריך להרוג אותה בשביל זה?

‏טל: הוא לא צריך… הוא צריך לנתח אותה מבפנים, כי אז מה שקורה, הוא בודק אם יש לה איברי רבייה זכריים או נקביים, באמת.

‏מתן: וואו.

‏טל: ואז הוא יכול לדעת אם באמת הנקביות הפכה להיות זכרית. עכשיו, כל מה שאנחנו אומרים על טרנסג'נדרים, וכל השיחות שלנו, בדרך-כלל, אנחנו אומרים, "אה, זה מוזר. תראה בטבע". הנה, אני אומר לך, אתה יודע, הקומיקאים האמריקאים בנטפליקס תמיד אומרים, "אה, אנחנו לא נצחק על טרנסג'נדרים", "אנחנו דווקא כן נצחק על טרנסג'נדרים". למה לצחוק עליהם? זה קורה בטבע. זאת אומרת, תחשוב שחיה מעבירה… אגב, לזכרים תרנגולים, זה לא… הם לא הופכים להיות נקבות. זה לא קורה.

‏מתן: שזה נשמע דווקא יותר הגיוני. הוא יכול לנקר לעצמו את החתְכה.

‏טל: אתה צודק, אתה צודק.

‏מתן: זאת התנועה, אגב.

‏טל: הוא מוריד את החתְכה, ואז הוא…

‏מתן: ואז הוא… כן.

‏טל: …נהיה נקבי. אבל תחשוב כמה הטבע מסובך. כמה הטבע מסבך. עכשיו, אימוץ בטבע זאת פעולה שאתה רואה המון.

‏מתן: המון, בטח, מלא.

‏טל: של חתול שמאמץ כלב, או כלב שמאמץ… אז תבין שהטבע הרבה פעמים מתקדם הרבה יותר מבני-אדם. ותרנגולות, כמה שזלזלתי בהם לפני שבוע שדיברנו פה, בשבילי זה הפתעה. פתאום נזכרתי בתרנגולת שהתאהבה בי.

‏מתן: הרגת אותה?

‏טל: לא, אני לא הרגתי אף תרנ… תרנגולות אצלי מתות…

‏מתן: אולי תהרוג אותה אבל, בשביל שהוא יבדוק.

‏טל: למה? אתה אוהב להרוג חיות!

‏מתן: אני לא אוהב להרוג חיות.

‏טל: אתה יכול להיות מדביר.

‏מתן: וואי, מדביר זה עבודה של פסיכיאטרים.

‏טל: ברור.

‏מתן: הבן-אדם הורג חיות.

‏טל: על זה, אני לא… אני דיברתי יותר מדי, אני רוצה לדבר איתך פעם על המדביר שלי. שזה גם מסיבת הפתעה, אני…

‏מתן: אתה אף פעם לא מדבר יותר מדי, נתחיל מזה.

‏טל: זה התחושה לפעמים שאני קצת גוזל, גוזל זמן.

‏מתן: ממי? ממי? אנחנו פה, לשם כך התכנסנו.

‏טל: לשם כך התכנסנו.

‏מתן: עזוב, מתוק. אני פשוט אוהב אותך. אתה מתוק, אתה בן אדם מתוק.

‏טל: תספר לי משהו אתה, תורך.

‏מתן: אני רציתי לספר לך משהו על תרנגולים. גם. הלכתי עם… זה הכי כיף בעולם. הלכתי עם אבא שלי לאכול שווארמה, לפני ארבעה חודשים בערך.

‏טל: ואתה מדבר על שווארמה פרגית, בטח.

‏מתן: כן. והגענו לשם.

‏טל: לא הודו?

‏מתן: אז… הודו.

‏טל: הודו?

‏מתן: הודו. הגענו לשם, ואבא שלי בא ואומר, "אני רוצה שווארמה". אז היא אומרת לו, יש שווארמה רגילה, הודו, ויש הודו נקבה. אבא שלי הסתכל למוכרת בפנים ואמר לה, "מה באתי? לאכול או לזיין? אכפת לי מה זה? אכפת לי אם זה נקבה או זכר?" [טל נחנק מצחוק] תקשיב, התעלפתי. התעלפתי במקום. התעלפתי, איזה פדיחות. איזה פדיחות!

‏טל: אני מת על אבא שלך. צריך להכיר אותו.

‏מתן: אבא שלי אגדה. אבא שלי הבן-אדם הכי מצחיק בעולם. הכי מצחיק, הכי מצחיק. הוא, לגבי… אני שורף אותו פה. אני שורף כל קשר אפשרי עם כל בן משפחה. הוא, דיברת על…

‏איש הפקה: מים, בבקשה.

‏מתן: תודה רבה. דיברת על זה ש…

‏טל: לחיים.

‏מתן: לחיים, לחיים, יא מלך.

‏טל: זכינו.

‏מתן: זכינו. דיברת על זה ש…אני לא אתחיל את המשפט בחיים. דיברת על זה ש… אתה יודע ש…

‏טל: קלאפ. תעשה קלאפ.

‏מתן: תעשה קלאפ עם המים. דיברת על זה שחיות בטבע משנות את ה… מאמצות, משנות את המין. אבא שלי היה לו משפט, פעם, שהוא היה אומר לי, הוא היה אומר לי: "אתה פעם ראית בטבע כלב זכר מזיין כלב זכר"?

‏טל: אמרת לו, "בטח"?

‏מתן: לא ראיתי. אתה ראית דבר כזה קורה?

‏טל: הכלב שלי מנסה לזיין אותי כל היום.

‏מתן: אותך, אבל אתה לא כלב.

‏טל: לא, אבל הוא חו… נניח אם אני על ארבע, [מתן ואנשי ההפקה פורצים בצחוק] אם אני, נגיד אני… מה שקורה לפעמים בבית.

‏מתן: קורה, כן.

‏טל: מה לעשות? כולנו לפעמים עומדים על ארבע.

‏מתן: כולנו.

‏טל: אתה יודע, להסתכל בראי ולקרוץ לעצמך על ארבע. [מתן צוחק] וואו, איזה מוזר. אז הכלב עולה עליי. הוא מרחרח אותי ב…

‏מתן: בזה?

‏טל: מאחוריי.

‏מתן: אתה מאפשר לו להריח… לרחרח אותך.

‏טל: אני לא מתנגד, הוא בן-משפחה.

‏מתן: [צוחק] תחשוף שיניים פעם.

‏טל: אבל אתה יודע שאני גם ניסיתי לעלות עליו…

‏מתן: אוקיי.

‏טל: והוא הרשה לי. [צוחקים] לא, רציתי לבדוק, אם אני, נגיד, עולה עליו, מה זה עושה לו? הוא אומר, "תעלה, זה בסדר, מותר". לא עשיתי שום דבר עם זה. ברור לך שלא עשיתי כלום. היי!

‏מתן: [בקול עבה] היי!

‏טל: לא עושה כלום עם זה.

‏מתן: [בקול עבה] היי, לא עושה כלום עם זה בחיים. [צוחק]

‏טל: אבל כלבים זכרים, כשהם אוהבים אחד את השני, זה סוג של משחקי שליטה. זאת אומרת, טומי, יש לו חבר שקוראים לו באלוּ, שהוא מאוהב בו בטירוף…

‏מתן: טומי זה הכלב שלך?

‏טל: טומי זה הכלב שלי. הוא מאוהב בו, והוא בוכה כשהוא רואה אותו, מהתרגשות. תבין איזה מרגש זה. והם רצים, רצים, ואז הם מתחילים. אחד עולה על השני, אומר לו - "די, תפסיק, אני יעלה עליך"…

‏מתן וטל: "די, תפסיק, אני יעלה עליך".

‏טל: אבל זה בקטע של משחק. זה, זה לא… אנחנו הבני-אדם תופסים מין בצורה נורא כבדה. [צוחק] תחשוב, תרנגול ותרנגולת באים, והוא עושה "את בהיריון". [מצקצקים, משמיעים קולות של נשיקות]

‏מתן: זה הרעש. [צליל של נשיקה] בוא נגיר עליך על הביב.

‏טל: תביאי ת'ביב.

‏מתן: תביאי ת'ביב, נגיר עליו. [צוחקים]

‏טל: תביאי לפה [צליל של נשיקה] את בהריון.

‏מתן: אפשר להגיר על הביב? שולף את הכרבולת, אפשר להגיר על הביב?

‏טל: רק מזה אפשר לעשות עולם ומלואו, זה מושלם. ביב.

‏מתן: אני רוצה שתנסה לצלם לי את ה…

‏טל: תשמע אולי אני… אם הפודקאסט…

‏מתן: ימשיך, אולי נביא לפה את התרנגול.

‏טל: …נמשיך לדבר על תרנגולות, בסוף אני אביא זכרים ללול ואז נראה מה קורה. [מתן צוחק] איך הביב הזה… מה קורה עם הביב והנשיקות האלה.

‏מתן: אתה תהיה האיש המוזר שמסתכל על תרנגולים מזדיינים.

‏טל: אני חושב שאני כבר איש מוזר.

‏מתן: שמסתכל על תרנגולים מזדיינים.

‏טל: תחשוב, צילמתי לך את הזה, אני אשלח לך אחרי זה את הסרטון, ואני חיכיתי כדי להראות למתן בשידור, להראות לו איך היא עושה קוקוריקו, וזה קוקוריקו די… רציתי לתפוס קוקוריקו, רציתי לתפוס שני דברים, רציתי לתפוס אזעקות.

‏מתן: ואת הביב. [צוחק]

‏טל: אזעקות, ביב… לא. אזעקות וקוקוריקו לא טוב. כי יוצא לה לפעמים… [בקול שהולך ודועך] אה-הה-הה… כמו קוריאנית.

‏מתן: כן, כן. [מחקה את הקול] אה-הה-הה.

‏טל: תרנגולת קוריאנית. [משמיעים קולות בסגנון אסייתי] פתאום מלוכסנת עיניים כזאת.

‏מתן: שתדע, שאתה דיברת בפרק הקודם על זה שאפשר להגיד "מפגר". אמרת עוד מילים.

‏טל: כן, חשבתי על זה פתאום, שזה לא בסדר, אולי, שלא מבינים את זה נכון.

‏מתן: זה דווקא… לא, זה הובן, וזה בסדר לדעתי.

‏טל: זה הובן. ורק אני אעשה סוגריים, אני פתאום חשבתי, תוך כדי שאני חושב על זה, אתה יודע כמה פעמים אני אומר לתמר, שוב, לא בגלל רגשי אשם, אבל שהיא חכמה, יפה ונבונה, כמו שאני אומר לכל בן-אדם בבית. כי היא חכמה, נבונה ויפה, והיא כל הזמן חושבת איך לעשות דברים. שיהיה ברור שהיא… אתמול, למשל, היא אומרת, "אוי, איזה דפוקה אני, אוי, איזה דפוקה אני, שמתי כביסה בזה, שמתי… הורדתי כביסה רטובה". אז אמרתי לה, "אז תמר, אז תחכי, תחכי, תדברי איתי לפני זה. למה הורדת את כל ה…", "איזה דפוקה אני", אמרתי לה… "בסדר, יצאת דפוקה. את לא דפוקה, מה שעשית זה דפוק".

‏סליחה, הפרעתי לך.

‏מתן: לא, זה… אני יכול… אני אחשוף את זה. אתה אמרת לי השבוע שאולי הגזמת ודיברת קצת יותר מדי על תמר, ואני אמרתי לך שאולי בגלל שאתה… יש לך את ההרצאה ואתה חי את זה, אז אתה מרגיש אולי שאתה מדבר על זה יותר מדי. אבל אתה… כאילו, לי זה מאוד חדש. כי אני מכיר את זה מהאינסטגרם שלך, אבל אני לא מכיר את זה, והסיפורים כאילו, הם מדהימים, הם כאילו מרחיבי-לב ומאירים גם, אתה יודע, אתה… זה דבר יפה. ויצא לי לחשוב השבוע על כל ה… דיברתי על זה גם עם ליאור, על כל הנושא הזה של להגיד "מפגר". יש לי בן-דוד, שאני אוהב אותו מאוד…

‏טל: אה, סיפרת לי על הבן-דוד, ב…

‏מתן: סיפרתי לך עליו, כן, שהוא… יש לו פיגור שכלי.

‏טל: קשה.

‏מתן: קשה, הוא לא מדבר ולא זה. אני הולך לראות אותו אחרי המון-המון זמן. והוא הולך לראות את הבן שלי בפעם הראשונה, ואני מאוד מתרגש מזה. כי אמנם…

‏טל: הוא מגיב? הוא…

‏מתן: הוא מגיב. הוא מגיב ל…

‏טל: איך?

‏מתן: הוא מגיב לאחותו בעיקר. הוא… חיבוק…

‏טל: מה, הוא עושה ככה עם הידיים, איך זה קורה?

‏מתן: הוא קורא ל… הוא מגיב. הוא פשוט מגיב לנו, אנחנו יודעים.

‏טל: אתה מרגיש את זה?

‏מתן: אתה מרגיש את זה. ואני כל-כך מתרגש, כי כל-כך התגעגעתי אליו, ולא ראיתי אותו המון-המון זמן.

‏טל: בן כמה הוא?

‏מתן: 34.

‏טל: זאת אומרת, הוא קצת בגילך, בערך.

‏מתן: כן.

‏טל: קצת יותר גדול ממך.

‏מתן: כן. וזה כל-כך מרגש אותי, שהוא הולך לראות את הילד שלי. עכשיו, זה סיטואציה שהיא כאילו, אתה… אני לא יודע, אני לא יודע איך להסביר אותה. כי הוא… אני לא מצפה שהוא יגיד לי, "אה, זה הבן שלך, אה". כאילו… הוא לא יגיד לי כלום. אבל זה מעניין אותי איך זה יהיה. כי אני באמת, אני בטוח שהוא ירגיש. שזה שלי. כאילו, אני מקווה שהוא ירגיש שזה שלי.

‏טל: מה, אבל מה סוג הדיאלוג ביניכם? יש איזה תקשורת? איך התקשורת עובדת ביניכם?

‏מתן: אני… הוא, כשאתה מדבר איתו, הוא מבין. כאילו, אני חושב, כי הוא מגיב לזה. אתה אומר לו, מה שלומך? הוא עושה לך, הוא אומר "אה"…

‏טל: אה, הוא עושה ככה… הוא לא מדבר?

‏מתן: לא. והוא מגיב לזה קצת, וזה כל-כך מרגש אותי שהוא הולך לראות את הבן שלי, זו סיטואציה שהיא מטורפת בעיניי.

‏טל: יש עוד אנשים במשפחה שלא ראו אותו, או ש…

‏מתן: כולם ראו אותו. רק הוא.

‏טל: רק הוא לא ראה.

‏מתן: כן, רק הוא לא ראה. ואני כל-כך מקווה שהוא יבין, ואני ארגיש עליו שהוא מרגיש. זה סיטואציה, כאילו…

‏טל: ואם נגיד הוא לא יגיב אליו, אז לא נורא, נכון?

‏מתן: אז הוא לא יגיב אליו, לא נורא.

‏טל: כן, אתה לא…

‏מתן: לא נורא, כאילו.

‏טל: אבל מעניין אותך לראות מה יקרה שם.

‏מתן: כן. כן, זה מרגש אותי לחשוב על זה. כי כשהייתי ילד, הוא היה מפרק אותי מכות. [צוחק]

‏טל: [מופתע] באמת?!

‏מתן: הוא היה מפוצץ אותי. הוא היה מושך לי, היה לי שיער ארוך. תקשיב, הכינוי שלי היה בשכונה "עטר", על שם ראובן עטר. התלתלים.

‏טל: מה, היה לך תלתלים?

‏מתן: תלתלים, ו…

‏טל : ואיך היית בכדורגל? לא דיברנו איך היית בכדורגל.

‏מתן: אני נוטה לחשוב שהייתי יותר טוב ממה שהייתי באמת. זאת אומרת, אני, בראש שלי הייתי מדהים. [צוחק] אבל לא קרה עם זה כלום, לא קרה עם זה כלום.

‏טל: לא, אבל אם היית טוב, אז היית טוב.

‏מתן: כן, אבל…

‏טל: כי אתה… אתה מאוד יודע, אתה מאוד מודע לעצמך.

‏מתן: לא, אבל יש משהו בכדורגל שהוא… אתה צריך המון ביטחון בשביל להצליח. ואני ידעתי שאם ישימו אותי חלוץ, אני אבקיע. אני אבקיע המון. אבל שמו אותי מגן ולא רציתי לדבר. לא היה לי נעים להגיד, אני יותר טוב חלוץ. אז הייתי מגן, ולאט-לאט דעכתי, עד למותי בגיל 17, מותי הספורטיבי.

‏טל: אני לא חושב שזה קשור לביטחון, אתה יודע? אני חושב שזה קשור יותר ל… דווקא לא לחשוב על כלום, להיות ב-flow. בתור קומיקאי, אני אומר לך שאתה לא חושב על כלום, ואז אתה באמת "נותן גולים". אולי פה היית כל הזמן בהסתכלות אחורה לביקורת…

‏מתן: ב-overthinking כזה?

‏טל: ב-overthinking, סוג של ביקורת עצמית ו"מה, אני עכשיו, אני הולך להיות כדורגלן? זה מה שהולך להיות? לא יכול להיות שייצא ממני כדורגלן". בכל מקרה, אני אומר לך, מהחוויה שלי, ש…

‏מתן: אני רציתי להיות כדורגלן בשביל שסבא שלי, זכרו לברכה, שהיה האיש הכי קרוב אליי, שהוא יראה אותי בטלוויזיה הקטנה שלו, כמו שהוא רואה כדורגל כל הזמן. הוא היה רואה את ברצלונה, והוא היה…

‏טל: הוא היה אוהד באר שבע?

‏מתן: באר שבע, שרוף, והוא היה מסתכל, והוא היה אומר על רונאלדיניו, "זה חבר שלי". על כל השחקנים…

‏טל: אה היית בן 9 ברונאלדיניו, כן? תשע, עשר…

‏מתן: קצת יותר, כן, 13, 12. והוא היה אומר… הוא ראה את כולם. את פלה, עד מסי, רונאלדו, מראדונה, קרויף, כולם. הוא היה תמיד אומר: "כולם טובים. רונאלדיניו זה חבר שלי".

‏טל: אני מסכים איתו.

‏מתן: גם אני. ורציתי שהוא יראה אותי כמו… שיסתכל עליי כמו שהוא מסתכל על רונאלדיניו.

‏טל: מה עשית בשביל זה?

‏מתן: עבדתי מאוד קשה.

‏טל: וואלה?

‏מתן: הייתי מתאמן בטירוף, והייתי…

‏טל: היית באיזה קבוצה או ש…

‏מתן: הייתי בקבוצה.

‏טל: בית"ר באר שבע?

‏מתן: בית"ר באר שבע. התאמנתי בטירוף, יצאתי לבית"ר ירושלים. המאמן שם רצה אותי. והגעתי…

‏טל: מי זה היה?

‏מתן: אני לא זוכר את השם שלו.

‏טל: אה, הוא כבר לא…

‏מתן: לא. והמנהל מקצועי, אני זוכר, חנן אזולאי הגדול.

‏טל: אגדה.

‏מתן: כן. שהיה לו שיר, [שר] "אתה לא מאמן/ אתה חקלאי/ קוראים לו חנן אזולאי/ [טל צוחק ומוחא כפיים] אזולאי/ אזולאי/ אזולאי".

‏טל: הוא מאמן עכשיו בית-שאן, אני חושב.

‏מתן: באמת?

‏טל: כן.

‏מתן: מטורף.

‏טל: הוא העלה אותם מליגה ג' ל-ב'. אז…

‏מתן: ורציתי שהוא יראה אותי משחק. וזה לא קרה. זה לא קרה, אבל…

‏טל: אבל… אבל…

‏מתן: הוא זכה לראות אותי קצת בטלוויזיה. קצת אצל שי שטרן.

‏טל: אהה.

‏מתן: ב… זה היה הסוף כבר.

‏טל: אבל לא בתור כדורגלן.

‏מתן: לא בתור כדורגלן, אבל הוא עדיין ראה.

‏טל: מה, איזה תפקיד שיחקת בקבוצות האלה?

‏מתן: שיחקתי מגן.

‏טל: איזה? שמאלי?

‏מתן: שיחקתי מגן שמאלי עם רגל ימין. כמו שמעון ביטון.

‏טל: אה, שהו… כן.

‏מתן: תרגיל הממטרה.

‏טל: שהופכים, כן. [צוחק] תרגיל הממטרה.

‏מתן: כן. אבל דווקא מה שמעניין אותי זה מה שאמרת על קומדיה. שכשאתה לא חושב, אתה יותר טוב. זה מה שאתה מרגיש כאילו על עצמך?

‏טל: בטח. הבעיה שלנו כמבצעים, זה כמו ספורט הרי, אנחנו עוסקים בספורט, זה לא… אנחנו לא סתם אוהבים כדורגל. אנחנו ביטאנו את עצמנו בתור חלוצים במקום אחר. אתה מבין?

‏מתן: אני מבין אותך.

‏טל: עכשיו, מה שקורה לי, מה זה flow? מה זה זרימה? אם אתה לא חושב על מה שאתה אומר, ואתה בטוח בכישרון שלך, באותו רגע, כי אתה מולי, אתה מרגיש בטוח, אתה מרגיש במקום נוח. זה לא תמיד קל, כי לפעמים אתה כותב משהו ואתה מתחיל לכתוב דברים, ואתה מסתבך, ואז אתה אומר, "אוי, לאן הגעתי? הרסתי הכל".

‏מתן: הכל.

‏טל: כי אתה… אם אתה… בגלל זה, פה אני מגדיר את זה כמו, אנחנו יושבים עם שתי גיטרות. אתה סטיבי ריי וון, ואני קינג, איך קראו להם? מה ששלחתי לך?

‏מתן: בי. בי. קינג.

‏טל: לא בי. בי. קינג, יש קינג אחר. לא פרדי קינג.

‏מתן: כן, אני…

‏טל: יש את הג'אם שלהם, שהם מנגנים…

‏מתן: כן.

‏טל: ואני חושב שהם לא נפגשו מעולם. שמים גיטרות, מנגנים ביחד, וזה יוצא… זה מה שזה.

‏מתן: אבל דווקא מה שאמרת עכשיו קצת גמר אותי. כי אמרת… לא, לא כזה דרמטי. אמרת, "אנחנו כמו כדורגלנים, כמו חלוצים". אז אני דווקא מרגיש שאתה חלוץ. אתה עולה למגרש, נותן את הגולים, אתה יכול גם להרים יפה, אתה יכול לתת פס, ואני מרגיש באיזשהו מקום שאני מת להיות חלוץ, אבל כל הקטע של הכתיבה זה סוג של להיות מגן שמאלי עם רגל ימין. כי אני מרגיש…

‏טל: אני אגיד לך מה אתה.

‏מתן: כי אני רוצה להיות חלוץ.

‏טל: אתה הרבה יותר מחלוץ. אתה גם מנג'ר. אתה הכותב. התסריטאי זה המנג'ר, זה הזה שהוא האלוהים של זה.

‏מתן: אבל אני רוצה גם את הסבא שלי שיגיד: "זה חבר שלי".

‏טל: אז אתה חבר שלי. אתה רונאלדיניו. מבחינתי, אתה בדיוק בא ועושה כדורגל שמח, בדיוק כמו שראיתי את רונאלדיניו משחק…

‏מתן: לא, אבל אתה יודע את זה, שיש מחיר שמי שהוא חלוץ, הוא מושך גם את האש. ו… איך אתה עם ביקורת?

‏טל: או-וא, זה… שמע, זה בדיוק הסיבה שאני עובד בעבודה הזאת, כי [שתיקה] כי בהפוך על הפוך ההורים שלי, שהם אנשים מאוד קשים, אנשי אקדמיה, אמא שלי זה, פרופסור…

‏מתן: אבא שלך רצח עכברים בשואה.

‏טל: אבא שלי רצח עכברים בשואה, הוא היה איש מאוד… תמיד ביקורתי מאוד, שנֵי קצת גרמ… חינוך צרפתי-גרמני, על הגבול…

‏מתן: סליחה, הם בחיים?

‏טל: אמא שלי חצי בחיים, היא דמנטית, ואבא שלי בחיים.

‏מתן: חצי בחיים [צוחק] אתה לא יכול להגיד דברים כאלה! אני צריך ל… כן או לא. חצי, מה זה חצי?

‏טל: אמא שלי במסיבה. היא במסיבה, היא צוחקת, והיא כאילו בן-אדם אחר, שזה נורא מצחיק. כי תמר והיא זה סיפור, תקשיב, זה פעם נדבר על זה. אמא שלי באיזה מסיבת-טבע כזאת כל הזמן, אבל היא לא איתנו, ואבא שלי מאוד… הוא בן 90, הוא מאוד חד ומאוד רהוט.

‏מתן: בן פורת יוסף, זה שלך.

‏טל: כן, שמע, זה שלהם. זה כבר, אתה יודע, שיהיו בריאים באמת, אבל… אבל רגע…

‏מתן: ביקורת.

‏טל: גדלתי בצורה מאוד-מאוד ביקורתית וקפדנית ופרפקציוניסטית וחייבים לדעת, וחייבים שמות, וחייבים לזכור, וחייבים ללמוד, ואני לא ידעתי, לא ידעתי איך להתמודד עם זה. היה לי מאוד-מאוד קשה, כי הייתי… חשבו שאני קצת לא בסדר, וחשבו שאני קצת מוגבל, זאת האמת. ואז מה שקרה שכאילו פתאום הבנתי שהיכולת שלי היא לחקות סאונדים דרך הגוף שלי, וזה, ואז הפכתי להיות קומיקאי, בגלל שגם ידעתי לצחוק על הדברים יותר. אז שילבתי את הדברים. וביקורות, זה… קיבלתי ביקורות נוראיות בחיים שלי.

‏מתן: אני בטוח, אתה כל-כך הרבה שנים בטופ.

‏טל: נוראיות! אנשים כתבו עליי שאני זיהום. כתבו עליי זיהום. זיהום. אתה יודע מה זה זיהום? זיהום זה שאתה הולך למות ממשהו. זה מחלה מאוד…

‏מתן: [צוחק] אתה מחלה!

‏טל: זיהום, אני… אפילו כתבו שאני מזהם את אורנה בנאי, ש… היה…

‏מתן: אתה זיהמת את אורנה בנאי?

‏טל: לא, לא זיהמתי אותה בחיים.

‏מתן: בחיים לא זיהמת אותה.

‏טל: היא ניסתה לזהם אותי. לא, עזוב, לא, מה פתאום? היא אוהבת בנות, אני אוהב בנות…

‏מתן: גם יש לה קול כמו של אמא שלי.

‏טל: כל אחד אוהב בנות. לא, אבל מה שהיה, היינו עושים מפגשים אצל ארז טל, היה "רק בישראל", ו"חלומות" היה לפני… "חלומות בהקיציס"… היה אחרי. והיינו נפגשים, אתה יודע, היה קרוסאובר כזה, כאילו ש… לא יודע איך קוראים לזה, שמדברים… חלונות, "ערב טוב", "ערב טוב, הערב חלומות בהקיציס", ו"אני קיציס…"

‏מתן: כן, כן.

‏טל: אז מבקר אחד כתב שאני מזהם אותה בזה שאני על המסך יחד איתה, שאני מטנף את המסך עם הנוכחות שלי.

‏מתן: זה רק הנוכחות? לא אמרת מילה, לא ניסית להצחיק אפילו, לא אמרת טקסט.

‏טל: לא, לא, אני מטנף את הזה. וגם כתבו באותה עונה של "חלומות", שהייתה, כנראה לא אהבו אותה כל-כך, [מגחך] כתבו שאני כישלון השנה ושאני צריך לפרוש, ודי, ודי, מספיק עם ההומור העלוב הזה. די, זה מיצה את עצמו, ודברים כאלה. "עזוב, זה לא עובד". והיו לי "חברים" במרכאות, אני לא אציין מי, אנשים מהזה, אני אגיד לך אחרי זה כשנלך הביתה מי זה. פה אני לא אגיד. אסור לי, ברור. אבל אנשים שדיברו איתי, שישבו איתי לפגישות בבתי-קפה, אמרו, "תעזוב את הדבר הזה, זה עושה לך נזק". איזה נזק? כאילו, אמרתי: "מה נזק? אני מנסה להצחיק אנשים".

‏מתן: "זה החיים שלי גם".

‏טל: מקסימום, אני לא יצחיק אותם.

‏מתן: כן.

‏טל: אתה יודע. ממש אנשים אמרו לי, "תשמע, תעוף משם, תברח, זה נורא. זה מוציא אותך נורא". כאילו, מה, אני… באתי עם מצ'טה הרגתי אנשים? מה…

‏מתן: אחרי כמה שנים של קריירה? 30 שנות קריירה?

‏טל: אז?

‏מתן: לא, עכשיו.

‏טל: עכשיו… [מצחקק במבוכה] קצת יותר.

‏מתן: קצת יותר? 40?

‏מתן וטל: [שרים] טה-נה-נה-נה-נה-נה.

‏טל: אני התחלתי… זה… מההתחלה של ללמוד משחק? לא, מ-89'. 35.

‏מתן: 35 שנה.

‏טל: 89' התחלתי עם "עלילות משה", כן.

‏מתן: 35 שנה. אני חושב על זה שכאילו, אתה 35 שנות קריירה, ו… כאילו, אני מספיד אותך, [טל צוחק] וזה מה שאתה זוכר, אתה זוכר את הביקורות הרעות יותר מאשר את הטובות.

‏טל: כן. כן. כי זה מאוד-מאוד עוזר בסוף.

‏מתן: איזה משוגע זה.

‏טל: זה עוזר בסוף. כי הדברים הקשים האלה, זה לא דברים קשים, הרי בסופו של דבר, מה זה? תחשוב רגע, אם אתה מנתק הכל, מה זה? מה קרה פה? זה לא שאמרו לך שרצחת מישהו והרגת את כל המשפחה שלו, אני לא יודע. בסך הכל אומרים עליך שאתה לא טוב במה שאתה עושה, או שאתה מעצבן אותם. אם אתה יוצר כזה רטט, אם אתה יוצר כזאת תגובה, אז כנראה יש בך משהו.

‏מתן: יכול להיות.

‏טל: הכי מבאס אותי - כשאדישים. אתה יודע, והיו לי הרבה מאוד פרויקטים שאמרו…

‏מתן: "עוד אחד".

‏טל: [בקול מנומנם] "בסדר". [מפהק] זה הכי מעליב כזה.

‏מתן: "ראית את החדש של טל פרידמן?" "כן". "נאכל מוקפץ היום?" [צוחק]

‏טל: כן, בדיוק. "ראיתי".

‏מתן: "אה, נאכל מוקפץ".

‏טל: "נאכל מוקפץ".

‏מתן: "נאכל מוקפץ". אגב מוקפץ, אני רציתי…

‏טל: להפתיע?

‏מתן: לקפוץ איתך… וואי, אני יכול באמת לשמוע אותך מדבר על הקריירה שלך שעות.

‏טל: אבל… אתה יודע מה? אני…

‏מתן: כאילו, כי גדלתי עליך.

‏טל: אז אני רוצה לשאול אותך שאלה.

‏מתן: כן.

‏טל: כי דווקא בגלל שאתה מהמקום שלך, אתה הרי תסריטאי.

‏מתן: אז זהו, אני לא רוצה ש… אני לא רוצה להיות תסרי… כאילו…

‏טל: אתה לא תהיה.

‏מתן: אני לא רוצה להיות רק תסריטאי.

‏טל: אתה בדרך לכתוב לעצמך.

‏מתן: אני לא יודע, אבל מתי אני אקבל…

‏טל: אתה בדרך להיות וודי אלן.

‏מתן: איזה וודי אלן? אני פשוט לא יודע מתי אני יקבל את האומץ לעשות את זה. כאילו, שנה עוברת, ועוד שנה, ועוד חודש, ועוד יום.

‏טל: מה, שתעמוד על במה או…

‏מתן: שלהיות, אני לא יודע אם במה, אבל שלהיות כאילו ב… אפילו עם הפודקאסט קשה לי עם הסרטונים, נגיד, שעולים. אפילו עם זה קשה לי. כי…

‏טל: אבל אתה כבר שם.

‏מתן: לא, אנחנו כבר עושים את זה.

‏טל: הטיל כבר באוויר.

‏מתן: אני אגיד לך למה. בגלל שזה… כאילו אני, בגלל… אוקיי. קשה לי להיות ב… לראות את עצמי או לראות את התגובות שבאות לזה, אבל אני אומר לעצמי, לשבת איתך ולדבר איתך שווה לי את זה. כי אני יושב איתך, אני נהנה, כיף לי איתך.

‏טל: מתן, אתה תתרגל.

‏מתן: אני…

‏טל: אתה תתרגל.

‏מתן: הדברים שכתבו עליי בשנתיים האחרונות, שלוש שנים אחרונות, מאז שהתחלתי לכתוב ולעשות דברים - איומים ונוראים, וזה כולה שלוש שנים.

‏טל: מה זה איומים ו… כתבו עליך דברים גרועים?!

‏מתן: דברים מזעזעים.

‏טל: כתבו עליך דברים לא טובים?! אתה מבין? אני…

‏מתן: מזעזעים. בטוויטר, אתה לא מבין איזה.

‏טל: אני מבחינתי, אתה נסיך שלא נוגעים בו, אתה אלי אוחנה.

‏מתן: על מה אתה מדבר? על מה אתה מדבר?

‏טל: אתה אלי אוחנה עם הזה, עם הפוני, אתה לא נוגעים בך. [מתן צוחק] לא נוגעים בך, אתה יודע, עם הפוני והשיער.

‏מתן: על מה אתה מדבר? על מה אתה מדבר? דברים איומים, בטוויטר, איומים.

‏טל: מהההה?

‏מתן: איומים. איומים.

‏טל: רגע, רגע, רגע.

‏מתן: וזה בהתחלה פגע בי מאוד. כאילו… היה לי קשה.

‏טל: אני בשוק.

‏מתן: מה? זה קורה.

‏טל: אני לא ידע… אני אפילו לא יודע את זה.

‏מתן: אבל אנחנו יודעים שבעולם הזה…

‏טל: אתה זוכר מה שכותבים רע. תמיד זה ש…

‏מתן: זה הדבר, אתה זוכר את הרע.

‏טל: אתה יודע, ב"עלילות משה" הייתי בא, והיה רוקנ'רול, והקהל היה זה, ואחד היה צועק: "לא מצחייייק!" זה נשאר אצלי בראש. [משמיע קול מרגיז]

‏מתן: [משמיע את אותו קול מרגיז] 35 שנה.

‏טל: על הזין, על הזין, אני אראה לכולם שכן מצחיק. אבל כולם צוחקים. איזה דפוקים אנחנו.

‏מתן: המנוע הזה, אבל, הוא מדהים.

‏טל: זה מנוע, אבל רגע, רגע, אבל שנייה, הביקורת זה דבר… איך אתה מקבל את זה? מה קורה לך? אתה משתתק, אתה…

‏מתן: אני אגיד לך מה, בגלל הפוסט-טראומה, כאילו, אני תמיד מאשים אותה בדברים. אבל זה באמת אני מרגיש את זה, שאני נדרך, דבר ראשון.

‏טל: כן.

‏מתן: כי אני מרגיש שמישהו מנסה לפגוע בי, אז אם הוא מנסה לפגוע בי, אני בסכנה עכשיו. זה הדבר הראשון.

‏טל: וואלה.

‏מתן: וזה דורך אותי. המחשבה השנייה היא, "הוא פגע בי, אז אני אפגע בו". אבל אני לא רוצה לעשות את זה, כי הייתי במקום הזה. הייתי במקום של…

‏טל: להחזיר.

‏מתן: לפגוע באנשים ולהחזיר, וזה מקום מאוד נמוך ומאוד מגעיל להיות בו. ואני לא רוצה להיות שם. אני רוצה כאילו בסוף ליהנות, ולשמח ולשמוח גם בעצמי.

‏טל: אז מה קורה לך בנקו… בזה? זה צומת דרכים.

‏מתן: אז בנקודה הזאת יש אוֹמן שאני… אָמן. אמן או אומן? אמן.

‏טל: תלוי, אתם אומרים שאמן…

‏מתן: אמן זה מזרחי לדעתי. [טל צוחק] לא, אמן זה אשכנזי, אומן זה…

‏טל: לא, יש אמנות ואומנות. אמנות זה כאלה שהם מייצרים דברים מדויקים. זה מה שאני יודע…

‏איש הפקה: בעל מלאכה.

‏טל: נכון? זה כאילו בן-אדם שמייצר…

‏מתן: בעל מקצוע.

‏טל: זה סוג של בעל מקצוע שמייצר דברים. אבל כן, נגיד, שרשראות או ציורים כאלה, ואומן זה פיקאסו. זה אתה, זה אנשים…

‏מתן: זה אתה.

‏טל: זה אנשים כאלה שבאים ומשפיכים… אולי לא משפיכים, אלא…

‏מתן: משפריצים.

‏טל: איך זה? איך זה?

‏מתן: ביב.

‏טל: ביב. על ה…

‏מתן: ניגר. האומנות ניגרת.

‏טל: על כָּן הציור ניגרת, האומנות ניגרת מהם. זאת אומרת, זה ההבדל.

‏מתן: כן. זה…

‏טל: אז זה נורא יפה שאתה בוחר, אתה ללכת לאנרגיה חיובית ולא האנרגיה השלילית, כי זה לא…

‏מתן: כן, אבל…

‏טל: בקלות אתה יכול להתרסק מזה.

‏מתן: ברור.

‏טל: בתוך עצמך.

‏מתן: יש אמן שאני מאוד אוהב - ג'ימבו ג'יי, שהוא ראפר מדהים.

‏טל: בטח.

‏מתן: ויש לו שורה בשיר שדווקא שיר לא שלו, של רביד פלוטניק, שאני חייל שלו, ו… [טל צוחק] אני באמת חייל שלו. אני אוהב אותו מאוד. בעיקר, עזוב, אנחנו נדבר עוד על מוזיקה עוד הרבה ומה שהיא עושה ו… אבל יש לו שורה בשיר של רביד, שנקרא… השיר נקרא "סמוראי", שהוא לוחש שם ואומר:

‏'היה איתי אחד ביסודי שהיה אלוף בקראטה/ או משהו כזה/ ותמיד כשבאו להתחיל איתו מכות, הוא היה בורח/ ומתתי לראות אותו קובר אותם/ שאלתי 'איך 'תה לא מחזיר?' והוא ענה לי/ את מה שהוא עשה לי אני לא זוכר/ את מה שאני הייתי עושה לו - הוא לא היה שוכח'.

‏וזה משפט שאתה…

‏טל: איזה יופי.

‏מתן: שהוא כל-כך חזק ועוצמתי, שהוא עושה לי בפנים, גם עכשיו כשאני אומר אותו…

‏טל: מדהים. זה אנרגיה מטורפת.

‏מתן: משפט… זה אנרגיה מטורפת. וכל פעם כשרע לי, אני נזכר במשפט הזה - אני חוזר למשפט הזה של, "אני יכול להכאיב לו. אני מספיק גדול היום להחזיר, אני מספיק חזק להחזיר", אבל אני לא רוצה להחזיר.

‏טל: והדרך שלך היא להצחיק.

‏מתן: כן, אני לא רוצה להיות פה.

‏טל: אתה מסרב להיות בקטע האלים, אתה מכניס את האנרגיה של הקומדיה. זה נורא פשוט, וזאת דרך מושלמת. אני למדתי את זה מזה שסבתא שלי הייתה יורדת על אח ואחות שלי ועליי, הייתה פשוט מחכה עד שנבכה, ואני הייתי נקרע מצחוק. [מתן צוחק] הייתי אומר, "בוא'נה, האישה הזאת היא פסיכית, היא שונאת אדם, אני מת עליה. היא מופרעת על כל הראש". ואז דרכה הבנתי שאם אני צוחק ולא נותן… היא אמרה עליי דברים נוראים, נוראים, אתה לא מאמין איזה דברים. הכי מעליבים שיש. אבל לא נעלבתי כי אמרתי, "בוא'נה, זה מצחיק. היא אמרה עליי דברים מצחיקים". אז זה כאילו, אמור לפגוע בי ולבכות, [בקול בוכה] "אמא, היא הרביצה לי". היא לא הרביצה לי…

‏מתן: כן.

‏טל: היא העליבה אותי, ולא - אמרתי, היא… לקחתי את זה למקום של קומדיה, לא נתתי לזה לפגוע בי. וככה אתה גם נוהג.

‏מתן: כן, אני…

‏טל: זאת אומרת, אתה… אני מנתח משהו שאני עברתי כילד, ואני חושב שזה אותו דבר אצלנו, אני חושב.

‏מתן: אנחנו החלפנו מקום כדי שאתה לא תסתכל על השעון, אבל עכשיו אני מסתכל על השעון.

‏טל: אָה…

‏מתן: לא, אל תעשה את זה! אל תעשה את זה.

‏טל: יואו, כן.

‏מתן: אני רציתי לספר לך משהו, אם יש לנו זמן. יש לנו קצת.

‏טל: יש זמן.

‏מתן: אני רציתי לספר לך… איך אתה עם אוכל?

‏טל: אני רק חושב על אוכל כל היום. אוכל.

‏מתן: אתה מהאנשים שכאילו חיים בשביל לאכול, או אוכלים בשביל לחיות?

‏טל: גם וגם. אני כל היום, כל היום רק חושב, אוכל, מבשל. שתבין שעכשיו ביומיים שהייתי בטבעון, הייתי לבד עם הילדים, אז הם כל הזמן אמרו לי, "תכין לי זה, תכין לי זה", ואני חיכיתי שהם יגידו לי את זה. ליאור אמר לי, "תעשה לי קפה, בסדר?" עשיתי לו קפה. אתה אוהב? אני…

‏מתן: [צוחק] קפה, אבל, זה לא אוכל. זה לא אוכל.

‏טל: זה לא אוכל. הוא אכל את הקפה. הוא אכל… [צוחקים] אני שם לו ב…

‏מתן: אני עשיתי לך קפה מקושקש.

‏טל: אני לא מדבר מספיק על ליאור. ליאור זה ילד בן 17, גיל התבגרות, זה כאילו אמור להיות הכי גרוע, אבל איתו, אני עושה… יש לו טעם טוב באוכל, ואני מבשל בשבילו.

‏מתן: המאכל האהוב עליו זה קפה. [צוחקים]

‏טל: גרגרים, אבל. והוא יושב… אתה יודע, אני מנסה עליו כל מיני מנות, הוא האיש שלי ב… כי תמר, היא אוכלת דברים פשוטים של ילד. קצת היא אוהבת עראיס, כל דבר אני שם לה, אומר לה, "תמר, זה עראיס". אני שם לה בפיתה. אני יכול לשים לה קפה בפיתה, אני אגיד לה, "זה עראיס".

‏מתן: עראיס היא אוהבת, גם אני אוהב עראיס.

‏טל: היא אוהבת כל… עראיס. אבל לו אני מכין כל מיני…

‏מתן: ואתה אוכל בחוץ? כאילו, יוצא לך?

‏טל: בחוץ פחות בשנים האחרונות, כי מאז הקורונה התחלתי להכין לעצמי, ואני… זה באמת כמו, כאילו, אני עושה לעצמי… איך קוראים לזה, איך אמרנו? אני כאילו מוצץ לעצמי בבית.

‏מתן: ניגר, ניגר. לביב שלך. [צוחק]

‏טל: ניגר, אני ניגר על עצמי. כי אני עושה באמת אוכל מעולה. למה אתה שואל?

‏מתן: כי אני רציתי לדבר איתך דווקא על… אני חייב להפסיק להגיד "רציתי לדבר איתך". רציתי לספר לך. אני פשוט צריך לדבר, אני כל הזמן אומר, [בקול דרמטי] "רציתי", "חייב", "רציתי לספר לך".

‏טל: אבל אתה יכול. תראה, אתה מעכב את עצמך כי אתה רוצה לנסח משפט, ואני אומר, "רציתי להגיד". בסדר, אז ת… זכותך.

‏מתן: זה כמו ה… אה… של ה…

‏טל: אנחנו ביקורתיים מאוד אחד…

‏מתן: לעצמו.

‏טל: כלפי עצמנו, כן, חבל.

‏מתן: אז רציתי להגיד לך… [צוחקים] אמממ… ה"אמממ" של השדרנים, שמורחים: "אמממ השעה אההה… ארבע, רציתי להגיד לך, אמממ". [צוחק] אתה זוכר מה… אה, כן.

‏טל: אוכל.

‏מתן: לי דווקא קרה בקורונה דבר הפוך, התחלתי להזמין המון.

‏טל: אה, וולט, בטח.

‏מתן: ורציתי לספר לך סיפור יפה וכיפי. אמממ. [צוחקים]

‏טל: מה רצית להגיד לי?

‏מתן: רציתי להגיד לך, אמממ סיפור יפה שקרה לי, [בקול צרוד] אם אפשר לספר לך אותו. אמממ.

‏טל: השעה שמונה, אמממ.

‏מתן: מקום, יש בבאר שבע מוסד קולינרי שנקרא "קבב אמונה". [במלעיל] קבב אמונה, בניהולו של אמנון אמונה, הענק והעצום. זה באמת מקום שאני ממליץ, זה לא ממומן.

‏טל: קבב אנאלי? איך קוראים לזה?

‏מתן: קבב אמונה.

‏טל: אה, אמונה.

‏מתן: אמונה, לא… למה הלכת… [צוחק]

‏טל: למה הלכתי לשם?

‏מתן: תקשיב, זה מקום נפלא, ולא ממומן בכלל.

‏טל: אז בוא נעשה להם פרסומת של לא ממומן.

‏מתן: [שר בקול צרוד] קבב אמונה.

‏טל: נו, תספר על זה. זה קבב, מה? זה יותר…

‏מתן: זה קבב.

‏טל: זה קבב כזה, כמו שאני חושב, של באר שבע?

‏מתן: מה זה קבב של באר שבע?

‏טל: דוכן אוכל כזה של…

‏מתן: לא, מסעדה.

‏טל: זה מסעדה-מסעדה?

‏מתן: זה מסעדה. אתה מגיע, יושב, סלטים, עניינים, פיתות חמות, לאפות, עניינים.

‏טל: אה, זה אשכרה, זה…

‏מתן: כן.

‏טל: וזה מוסד?

‏מתן: מוסד קולינרי. אבא שלי אכל שם, סבא שלי אכל שם, סבא רבא שלי, אני לא יודע מי זה היה, [טל צוחק] מצב שהוא אכל שם, שנים על גבי שנים. ובקורונה… עד הקורונה לא היה להם משלוחים, ואנחנו נעולים בבית, ופתאום אני רואה פוסט בפייסבוק, "החל ממחר, משלוחים קבב אמונה", זהו, בלי תמונה, בלי כלום, ממחר זה - טלפון. אני מתקשר ב-11 בבוקר, שעת הפתיחה שלהם, להיות הראשון שמזמין. אני מתקשר, מזמין, שתיים קבב בבגט, שתיים סודה. אוקיי? זה מה שאני מזמין, לי ולליאור.

‏טל: לא יודע למה אני צוחק. זה הולך ל…

‏מתן: אין בעיות, תשלום זה, תשלם אשראי, "רגע שנייה, חכה, הקופה לא זה", מעבירה אותי.

‏טל: השארת טיפ, אני מקווה.

‏מתן: הכל, בטח. משלם. "כמה זמן זה יהיה אצלי"? "שעה". שעה 12 - לא מגיע. אמרתי בסדר. שעה 12 וחצי - לא מגיע. שעה אחת אני אומר לליאור: "וואי, איזה רעב אני". אמרה לי, "לא הזמנת"? אמרתי, "אה, נכון, נתקשר לראות מה קורה". מתקשר, שעה אחת, "השליח בדרך אליך". שעתיים עברו. שעה שתיים מגיע אליי שליח עם…

‏טל: שלוש שעות המתנה.

‏מתן: ארבע. עם קבב, רגע, עם קבב אחד. בגט, קבב. הזמנתי שתיים ושתיים סודה.

‏אני אומר לו, "תשמע, הזמנתי שתיים ושתיים סודה", הוא אומר לי, "אני, כולה שליח. אני… 'תקשר לקבב". מתקשר לקבב, הזמנתי ב-11, השעה כבר 4. אני מתקשר, עונה לי מישהי, "מה הבעיה?" אמרתי לה, "הזמנתי שתיים ושתיים, והגיע לי רק אחד". היא אמרה לי, "תן לי לבדוק". הניחה את הטלפון, אני שומע אותה לוקחת הזמנות, [טל ואנשי ההפקה פורצים בצחוק] רבה עם אנשים, רבה עם אנשים. ואז היה שקט. היא חזרה ואמרה לי, "תקשיב, בדקתי, באמת, אתה צודק. ואמנון, הבעלים, אמר שהוא מצטער באופן אישי". אמרתי לה, "אוקיי", אמרה לי, "יאללה, אחלה יום, מותק." וניתקה. [טל מתפוצץ מצחוק]

‏אז מבחינתה, מבחינתו, כי זה בן-אדם של פעם, הם לא יודעים מה זה משלוחים.

‏טל: של כבוד, בן-אדם של כבוד.

‏מתן: הוא לקח אחריות, הוא אמר, "צודק, אני מצטער באופן אישי", כאילו סגרתי איתו בכאפה. עכשיו, אני רעב, זה לא זה, אני קיבלתי את זה. קיבלתי את זה לחלוטין! קיבלתי את זה לחלוטין. אמרתי, "אני לא רוצה מהם כלום", וואלה, אמנון, אחלה גבר שבעולם, אכבר של גבר.

‏טל: והזמנת למחרת שוב?

‏מתן: לא הזמנתי למחרת שוב.

‏טל: לעולם לא הזמנת.

‏מתן: לא, לא. מאז הם השתפרו מאוד. יש להם שירות משלוחים שעובד, הכול טוב. פשוט אתה יודע, זה כאילו מקום, יש מקומות שאתה צריך לבוא אליהם.

‏טל: אתה נשארת נאמן למקום הזה.

‏מתן: בטח, לנצח, לא משנה מה הם יעשו.

‏טל: כי הרגשת שאמנון, באמת-באמת כאב לו.

‏מתן: כאב לו, והוא התנצל באופן אישי.

‏טל: והוא גם אמר לך, הוא אמר לך, 'תאמין, תאמין, ובסוף זה יגיע'.

‏מתן: 'תאמין וזה יגיע'. בגלל זה זה נקרא "אמונה". זה האמונה, עכשיו אני הבנתי.

‏טל: אתה מאמין… אתה מבין? אתה מאמין…

‏מתן: אני מאמין לאמנון.

‏טל: למה קשה לך עם מחמאות?

‏מתן: מה זאת אומרת?

‏טל: אני לא מכיר אותך.

‏מתן: כן.

‏טל: הרי אנחנו רק מכירים…

‏מתן: מכירים פה.

‏טל: הכרתי את אחיך, אביחי…

‏מתן: כן.

‏טל: את אמא שלך, איך קוראים לה, שתהיה בריאה?

‏מתן: אמא שלי נורית.

‏טל: נורית. את האבא שלך גם אני מכיר.

‏מתן: סימון.

‏טל: סימון. סימון…

‏מתן וטל: [שרים] אני וסימון ומו…

‏מתן: ורַסמיה, סבתא רסמיה הכרת. סבא חי.

‏טל: סבתא רסמיה. סבא… איך?

‏מתן: חי.

‏טל: חי. זה קצת א…

‏מתן: זיכרו לברכה. כן, בסדר. [צוחק]

‏טל: קצת מוזר.

‏מתן: קצת מאוחר מדי.

‏טל: בלשון עבר, בלשון עבר. [צוחק]

‏מתן: כן, כן, סבא חי, זה קצת קשה, כן.

‏טל: זה קצת מלחיץ גם.

‏מתן: יש לי… עשיתי קעקוע בגיל 16 באילת, עם האות הראשונה בשם שלו, שזה H. [טל צוחק] וסבתא שלי… רגע, רגע, וסבתא שלי אמרה לי, למה לא עשית גם שלי? עכשיו, רסמיה זה R.

‏HR זה משאבי אנוש. [טל מתפקע] לא עשיתי, לא… לא הוספתי. מעניין, כן. זהו, נראה לי שנסיים ככה.

‏טל: זהו, זה המקום.

‏מתן: טל, אני ממש אוהב אותך, ו…

‏טל: בוא נעבוד במשאבי… למה אתה לא רוצה שבוע אחד להתנדב לעבוד במשאבי אנוש? [מתן צוחק] סתם לעבוד באיזה חברה.

‏איש הפקה: לך תדע, אולי הוא יעשה את זה בשבוע הזה, כשהוא לא מדבר איתך עכשיו?

‏טל: זהו, השבוע…

‏מתן: יכול להיות.

‏טל: שמע, יש לנו… תבין, יש כל-כך הרבה נוש… נכון? יש מלא נושאים. גם אתה הכנת לי…

‏מתן: אני הכנתי ודיברתי על אחד, אולי שניים.

‏טל: אבל זה הגדוּלה.

‏מתן: זה היה כיף.

‏טל: יש לנו תחמושת.

‏מתן: אני רוצה להגיד לך שנהניתי מאוד…

‏טל: גם אני.

‏מתן: ושאני אוהב אותך מאוד.

‏טל: אני חששתי מהפרק השני, כי אמרתי, רגע, אולי לא… פתאום… נהיה פתאום כזה… ננסה להיות… לא.

‏מתן: לא. היינו מה שאנחנו.

‏טל: היינו מה שאנחנו.

‏מתן: אני חייב להגיד ש… [משמיע קול צרוד] אני רוצה להגיד לך ש… [משמיע קול צרוד] באתי…

‏טל: לא, לא. לא, לא, אל תעשה את זה. זה בסדר. זה בסדר. אתה רוצה להגיד לי.

‏מתן: באתי מאוד עייף היום, ופחדתי.

‏טל: כי אתה כל הערב, מהבוקר עד הערב עבדת ב…

‏מתן: וכן, ותינוק חדש, וקקי גב וחרא על הפנים שלי.

‏טל: אני לא שאלתי אותך שאלה אחת על התינוק, אני כזה בן-זונה!

‏מתן: יש לנו את שבוע…

‏טל: איזה בן-זונה, כמה בן-זונה, ואמא שלי היא כבר לא יודעת מה זה, אז זה לא משנה.

‏מתן: ואני לא שאלתי אותך על הנכדים שלך, שתכננתי לשאול.

‏טל: אין כל-כך… מה ששאלת שבוע שעבר זה נשאר אותו…

‏מתן: זה אותה תשובה.

‏טל: אותו דבר, לא ראיתי אותם. אני גם לא יודע, אולי בחג אני אראה אותם.

‏[מוזיקת סיום ברקע]

‏מתן וטל: טה-נה-נה-נה-נה.

‏טל: [בטון של קריין] לא כל הפתעה חייבת להיות נעימה.

‏[מוזיקה מתגברת]

 

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה

19 views0 comments

댓글


אוהבים פודטקסטים? הישארו מעודכנים!

הרשמו וקבלו עדכונים לכל תמלולי הפודקאסטים

תודה שנרשמת

  • Whatsapp
  • Instagram
  • Facebook

כל הזכויות שמורות © 

bottom of page