טס השילוני חברתי הטובה מגיעה למהדורת חירום חדשה
דור: ברוכים הבאים לחווית הדור כאהן
[חסות עד 1:20 - פרטים בתיאור בפרק]
דור: עכשיו אני פה במהדורת החירום, אני חושב העשירית
טס: ויי ויי ויי ויי (נשמע כמו אמבולנס)
דור: ויי ויי, איך הולכת האזעקה החדשה?
טס: אוו אהה, אוו אהה…
דור: בהתחלה חשבתי שאני שומע אוטו גלידה. זה לא שייך כרגע.
טס: הייתי כזה, מה זה אני באירופה?
דור: כן אני באירופה, או… בעבר??
טס: גם.
דור: מתאים מאוד לעבר.
טס: כן, זאת אזעקה של פעם.
דור: את טס השילוני, את העורכת.
טס: עורכת.
דור: עורכת הפודקאסט. בעצם היום את תתני ככה את כל הניתוחים למצב המדיני הגיאופליטי המלחמתי.
טס: כן הקונספציות. ושברן.
דור: הקונספציות התנפצו, זווית האנשים, זווית הלסביות.
טס: בטח.
דור: זווית… צאי לדרך.
[צוחקים]
טס: ובכן, תראו, בשבעה באוקטובר פרצה מלחמה.
דור: טוב, מלחמה זה לא…
טס: מתקפת... נכון…
דור: אבל מה שלומך?? איך את? אני לא ראיתי אותך מאז… לא ראיתי אותך איזה חודש, אנחנו לפני חודש הלכנו ביחד לים, את גרמת לי לאהוב את הים.
טס: זה כבר כשלעצמו טירוף.
דור: זה היה מטורף.
טס: אולי זה.. אולי בגלל זה, זה הכל קרה.
דור: אני לא יודע.
טס: שברנו משהו בקוסמוס ברצף זמן מרחב שדור הולך לים וגם נהנה מזה.
דור: אתה ראית אותי כמו ילד שבפעם ראשונה בים לא מאמין.
טס: שעושים פיפי בים.
דור: מה… דיברנו על זה?
טס: כן.
דור: אני לא יודע אם דיברתי על זה בפודקאסט.
טס: אנחנו דיברנו על זה בחוף הים כשרצית להשתין.
דור: אה, אוקיי כן, אני חושב שמה שקרה זה שדיברתי על זה בפרק שלא עלה לפודקאסט בגלל שהייתה מלחמה. אבל כן אני הייתי צריך להשתין ואמרת לי לך לים. אמרתי אני לא יכול להשתין בים, אני לא עושה את הדבר הזה.
טס: כן.
דור: ואז מאוד כאילו אמרת כן הכל בסדר.
טס: לא, ממש הסברתי לך שזה התפקיד. זה התפקיד של הים. בראש ובראשונה. לפני הרחצה והפעילויות הספורטיביות וכל הכיף שאפשר, הוא בראש ובראשונה נמצא שם כדי שנשתין בו.
דור: אני לא מחזיק בתפיסה הזאת.
טס: כן, נכון.
דור: אני חושב שזה משהו שחיות עושות. אבל אמרתי יאללה אני מנסה עושים דברים חדשים.
טס: נכון.
דור: ככה הגעתי איתך לים. נכנסתי פנימה. מרגיש עם מזימה כאילו בראש, מרגיש שכולם רואים עליי מרגיש, שזה אני נכנס פנימה לדבר הזה, מנסה להתרחק מאנשים ומנסה להשתין. באמת מרגיש פה ילדה בת ארבע ברגע הזה. ולא הצלחתי, פשוט לא הצלחתי, הרגשתי שכולם רואים עליי. מה אני אשתין על עצמי פה כמו זה… ואת צפית בהכל, ראית אותי.
טס: כן כן, אני עקבתי מרחוק, כאילו היה גם איזה שלב שכזה בהתחלה עוד מין כזה צילמתי את הדרך שלך אל הים, כזה את ההליכה ואז פשוט גם כזה די, היית רחוק וזה היה חסר טעם, והייתי כזה, נפסיק עם הסרטון הזה. אבל אז פשוט עקבתי אחריך לראות אם אתה מצליח, כי כאילו באמת שלחתי אותך למשימה, כאילו, אתה היית מבולבל וזה, ואמרתי לך, באמת דור אני מפצירה בך לעבור את המשוכה הזאת כי זה מה שעושים. כי זה מה שעושים.
דור: כאילו נהיה איזה ניתוק במוח. בין החלק שאחראי על הפקודות לשלפוחית השתן, זה כאילו זה לא, יש שם איזה נתק, הוא לא מצליח להגיד לו.
טס: אני גם, אני הסברתי לך שכשאני נכנסת לים, כאילו לעשות פיפי בים, יש אנשים שזה בא להם יותר בקלות. אני גם, אני באופן כללי כשאני עושה פיפי, אני קצת צריכה להתרכז, בפעולה עצמה. אז כאילו משהו בגלים ובתנועה, ובהכרח גם בנוכחות של אנשים אחרים, כזה כן מפריע לריכוז. אבל פשוט, בזמן שאתה הלכת כבר, יצאת מהמים והלכת, כאילו נתתי לך, שלחתי אותך גם עם באק אפ פלאן, חשוב לומר, אמרתי, יש גם שירותים, אתה יכול ללכת, אתה לא תהיה אכזבה, עדיין אוהב אותך.
דור: נכון.
טס: ואז ראיתי שהלכת באמת לשירותים. ובזמן הזה ראיתי ארבעה אנשים משתינים בים.
דור: איך את יודעת ש...
טס: ראיתי בחורה עומדת על הברכיים, ברדודים, וכזה סתם, צילינג על הברכיים ברדודים. ועוד כל מיני, אתה רואה, אתה רואה שבן אדם הוא נכנס לבד, אבל זה לא מפריע לאף אחד. כאילו אין, זה לא שכזה מישהו משתין בים, ואומרים, איווו, הוא משתין בים עכשיו, מציל, תיקח אותו מפה, לכלא! [צוחקים] שזה ניכר שזאת הייתה החרדה שלך.
דור: זה פשוט מרגיש לי לא מצליח.
טס: כן, טוב, בסדר.
דור: אבל בסדר, טוב, בקיצור, זה היה אסקפיזם בשבילך. השתנה בים.
טס: כן. איך אני? רע מאוד, לשאלתך. סתם, האמת שאני מרגישה שהשבוע האחרון הוא במגמת שיפור קלה, אחרי שבאמת, כאילו, מה זה, שלושה? אנחנו בסיומו של ארבעה שבועות לחימה.
דור: אנחנו ממש משהו כזה, נראה לי.
טס: סגרנו חודש, משהו כזה.
דור: אנחנו תכף בחודש, עוד כמה ימים זה יוצא חודש.
טס: אז ההתחלה הייתה ממש קשה. אני חושבת שאחרי, כאילו, אני חושבת שלפני שבוע היה הכי קשה לי. כאילו, פתאום מין נחת עליי הכול. כאילו, אני חושבת שבהתחלה עוד הייתי באיזו הדחקה, כאילו, כן הייתי בשוק מאוד גדול, אבל מין הייתי בכזה, חייבים לעשות משהו, צריך להיות במשהו, למצוא עיסוק, למצוא דבר, להבין מי נגד מי. כאילו, עזוב, שלושה, ארבעה ימים ראשונים היה כזה ממש איזה הולד מוחלט, כזה לא, לא, לא, תפקדתי, לא יודעת, לא כלום.
דור: כן, כן, אנחנו גם רגילים שזה כזה מין משהו שעכשיו יהיה, לא יודע, פתאום איזה שלושה ימים או משהו.
טס: כן.
דור: לא שאנחנו רגילים בעצם, זה לא רגילים.
טס: לא, אני חושבת שכאילו, אני חושבת שתל אביב רגילה לאיזה, שבתוך הדברים האלה בסבבי לחימה בדרום, תל אביב רגילה איזה שלוש אזעקות. כאילו, נראה לי זה הטופ, כאילו, אולי איזה חמש.
דור: כן.
טס: ובאמת אנחנו, ניכר שזה לא סבב לחימה כמו אלה שבעבר, כאילו, אנחנו כן באיזו סיטואציה אחרת, אחרת מאי פעם. אבל היה לי שבוע אחד שכאילו, פתאום נחת עליי. נחת עליי, לא יודעת, איזה כאב גדול על הכול, לא הפסקתי לבכות, אני שוטפת כלים ופורצת בבכי, אני הולכת ברחוב, מתחילה לבכות. היה לי גם איזה יום שממש הייתי קטטונית, כאילו, בת זוג שלי חזרה מהעבודה, היא הולכת לעבודה, אני גם כאילו כל היום לבד בבית, אני אוהבת אותך, אני לא מאשימה, אבל זה המצב.
דור: כן.
טס: כאילו, היא הולכת ואני נשארת לבד בבית. והיא בדיוק חזרה ואני… שתי דקות לפני שהיא נכנסה הביתה, התחלתי לבכות כאילו, מ-out of the blue, והיא כזה לא הבינה מה קורה, ולקחתי כמה נשימות ואמרתי לה, טוב, נראה לי אני יוצאת להליכה והלכתי, באמת, פרצוף תשעה באב, כל העיניים שלי כזה נפוחות ומבריקות, ובתוך זה הלכתי על שדרות בן גוריון, וזה כזה עם אוזניות, מוזיקה, שומעת, לא שומעת אף אחד, אבל איזה מישהי כאילו הסתכלה עליי, והסתכלתי עליה והיא התחילה לדבר איתי, והורדתי את האוזניה והיא אמרה לי, מאיפה אנחנו מכירות, אנחנו ממש מכירות.
דור: אוי, לא הזמן לזה.
טס: והייתי כזה, [מדברת בקול חנוק] ראית "האחיות המוצלחות שלי."
דור: [עושה עצמו בוכה] גילמת את החיילת מור.
טס: ואני הייתי כזה, אה, כן, וואי, ואני כזה, כן, בואי. וכזה מחזירה את האוזניה.
דור: אני עדיין לא בכיתי, והאמת היא שראיתי איזה ציוץ בטוויטר אתמול, ״יש פה מישהו שלא בכה כל יום בחודש האחרון?״ וזה גרם לי להרגיש חרא ממש.
טס: ראיתי את הציוץ הזה. כן, כן.
דור: אני חושב שזה גרם לי להרגיש חרא ממש. זאת אומרת, זה לא רעיון של ציוץ.
טס: תראה, אתה יודע מה אומרים? אומרים, בנים לא בוכים. יש ככה שיר.
דור: נכון. אז השיר הזה הוא עובדה.
טס: נכון, כן. זה, אחרת לא היה.
דור: רגע, אבל היית כאן, היית, ליווית עכשיו בן אדם פה בארץ, נכון? את יכולה לדבר על זה?
טס: כן, נראה לי אני יכולה. כאילו, יצר איתי קשר דרך איזו חברה משותפת מארה"ב, יצר איתי קשר עיתונאי, בחור צעיר כזה, שהוא כאילו, היה בוויס הרבה שנים, ועכשיו הוא, שלחו אותו מטעם וול סטריט ג'רנל, לסקר את המצב, את המלחמה בארץ, הוא כזה עיתונאי מלחמות. בדיוק ראיתי שהשבוע הולך לצאת באיזה הולו, או לא יודעת, איזה סטרימינג אמריקה אחר, איזה סרט שהוא עשה באוקראינה.
דור: אה, אוקיי.
טס: כן, הוא היה מלא זמן באוקראינה.
דור: והוא יהודי אמרנו?
טס: הוא יהודי.
דור: אוקיי.
טס: יהודי טוב. והוא בא, וליוותי אותו, כאילו, אתה יודע, הלכתי לידו, הוא כאילו, הוא גם סיפר לי שהוא עשה פה חילופים, איזה סמסטר, בזמן שהוא היה בלימודים, והוא מין אמר לי, "אני עשיתי די ג'י עם אחד שקוראים לו וולטר, את מכירה אותו? מהתדר?" ואני כזה, כן, בדוק.
דור: אה, התערבב.
טס: כזה, כן, אני עשיתי די ג'י עם הם, כן. הייתי כזה, אחלה, מגניב. והוא יודע קצת, ממש קצת עברית, אני עברית קצת. הוא ממש מתעקש, כן, לדבר בעברית עם אנשים, ואני כזה… להפסיק מאוד. בוא, תפסיק, בוא, אני אעשה את זה.
דור: אנשים יותר מתלהבים אם אתה מדבר אנגלית.
טס: בדיוק, כן, כן, תישאר על זה. וזהו, ועזרתי לו...
דור: אז מה, איך זה היה לראות את זה, אבל כאילו, דרכו, אני לא יודע. זה לא אחרת, כאילו, פתאום להיות, למרות שזה...
טס: זה אחרת.
דור: זה לא בן אדם לא קשור בכלל, אבל...
טס: הוא לא לא קשור, אבל הוא כן מאוד כזה… גם ניסיתי לשאול אותו, כי כאילו, יש לו, הוא היה בחייו בעזה, כן? הוא יצא לו להיות בתוך עזה. יצא לו גם, כאילו, הוא מכיר אנשים בעזה.
דור: אוקיי.
טס: ואני בתור… שמאלנית רצוצה מהמלחמה הזאת, אתה יודע, מחפשת… אני כבר לא הבנתי, אני יום, אני במטוטלת, כאילו.
דור: נכון.
טס: יום ימנית, יום שמאלנית.
דור: את בזמן ההוא משכת אותי לגוש נגד הכיבוש בהפגנות קפלן.
טס: נכון, נכון. ואני כאילו ממש ניסיתי להבין דרכו, כאילו, אמרתי לו, תקשיב, אבל… אתה מכיר, כאילו, הנה אני, מתנגדת לכיבוש, וואטאבר, בתוך המחאות, הדברים האלה, אתה מכיר בוודאות, אני יודעת שאתה מכיר עיתונאים ישראלים אחרים שהם גם מתנגדים לכיבוש ושמאלנים. יש כאלה בעזה? כאילו, יש כמונו, אבל בעזה? זה משהו שזה… והוא מין… הוא קצת התחמק מהשאלה הזאת, כאילו, אני גם, אני משערת שהוא פחות, כשהוא היה שם הוא אולי פחות יצא לו לפגוש… פעילי שלום עזתים. כאילו, נראה לי זה פחות היה הפוקוס של הדברים שהוא סיקר שם, אבל כאילו, הוא אמר, תשמעי, בגדול, הם מאוד שונאים את ישראל. כאילו, הם לא אוהבים את ישראל.
הייתי כזה, כן, אני יכולה להבין למה הם לא אוהבים את ישראל, אבל כאילו, אבל זה רמה קיצונית של שנאה, זו רמה שאני חושבת שכאילו, זה משהו שכזה מאוד… אני לא יודעת אם התפכחתי. כאילו, בשבוע השני של המלחמה אמרתי לנולי, לבת זוג שלי, אמרתי, אני פשוט אהיה עירית לינור הבאה, אני יודעת את זה, אני פשוט הולכת להיות עירית לינור, אני פשוט… אני הייתי שמאלנית ואני עכשיו ימנית, ואני אדבר כל מיני דעות מטורפות, ואני אמצא את עצמי בערוץ 14 עוד 20 שנה.
דור: כן, לא נראה לי.
טס: כן, כן, כנראה שלא, כי אני עדיין… כי אני עדיין מוצאת את עצמי שמאלנית עדיין.
דור: לא מתאים לך ימנית. זה לא יתפוס.
טס: לא, לא. אני יודעת.
דור: בפרק הקודם הקלטתי עם שיר כל השאלות היו על זה, על ״ההתפכחות השמאלנית״. בפרק עם עדי, בפרק עם עדי כל השאלות היו על זה - ״אני רוצה לאונן עכשיו מלחמה, אני רוצה להזדיין עכשיו מלחמה״.
טס: ההבדל בין ששון ושיר.
דור: ופרק עם שיר זה "אני לא יודע אם אני ימני או שמאלנית".
[צוחקים]
דור: מעניין מה כל השאלות בפרק הזה היו. אני לא אומר שהקשבתי לשאלות, כי אני רוצה שזה יפתיע את שנינו.
טס: כן.
דור: אבל יהיו שאלות בהמשך, ספוילר.
טס: אווו…
דור: אבל כן, אז לא יודע לאיזה מסקנה הגענו. אבל… אבל מה, הוא כזה גם אמר, כן, סתם, אני לא יודע, אני מדמיין את זה כזה, כל העיתונאים החברים שלי הם כזה ליברליים, כן. כל הזמן כאילו מדברים על זה, אז להיות עם בן אדם שמשם...
טס: אז הוא כאילו מאוד מרגיש לי כזה… כאילו לא הצלחתי להבין מה העמדה שלו. אני לא חושבת שיש לו עמדה, כאילו כשניסיתי לשאול אותו על זה, אז הוא אמר, אני לא הייתי בישראל מ-2014, כאילו לא באתי לסקר פה שום דבר, כי אני כל כך שונא את זה, כי שני הצדדים צודקים. כאילו אני מאמין לשניהם, כאילו גם לישראלים, אני עומד מאחורי הטענות שלכם ואני מבין, אבל גם העזתים או הפלסטינים בכללי מאוד מסכנים. ואני כזה, אתה צודק. אז כאילו, יש איזה מין אווירה כזאת, זה מין עיתונאים כאלה, שהם קצת אנשי העולם, הם אזרחי העולם כזה, כאילו הוא אמריקאי והוא גר בניו יורק בדוק, אבל הוא כזה...
דור: הוא החבר שלנו מ-Channel 5 שאנחנו אוהבים.
טס: נניח, למרות שהוא פול און אמריקה.
דור: כן, אבל גם עשה… עשה על פלסטין ואז על ישראל, כאילו, ואז זה כזה בשני הצדדים, עם הטיעונים, כן. כמה מורכב, היה מצב כאילו, אני לא יודע, אני לא יודע מה להגיד כבר, אבל זה משהו שעושים.
טס: זה פשוט כזה איזה מין עמדה, אני מרגישה שאיתי אנגל נניח הוא גם קצת בן אדם כזה.
דור: באמת?
טס: שזה עיתונאי מלחמה כאלה, זה אנשים שכאילו… הם באמת כזה, הם פשוט עיתונאים. כאילו, אין להם שייכות מעבר לשליחות העיתונאית. אתה מבין? זה כזה...
דור: כן, פשוט לדווח.
טס: כאילו,לא עכשיו ב… לדווח ולהראות איזושהי מציאות קונקרטית, כאילו, ברור שיש המון, אתה יודע, מניפולציה בתוך עיתונאות, וכאילו, מה אתה כן מראה ומה אתה לא, אבל אני עזרתי לו לעשות… אני לא יודעת אם זה כתבה, זה מין, כן, כתבה. ראיון עם אישה שאלמנה בעצם מכפר עזה שבעלה היה בכיתת כוננות, ואני כאילו, ליווינו, גם היינו בהלוויה ובשבעה, ודיברנו איתה, וצילמנו.
דור: איזה הרדקור מגיע לך כתב פתאום לתוך ה...
טס: כן, זה היה, הם מאוד כאילו, הם הסכימו, כמובן, הוא כאילו, יצרנו איתם קשר וכזה, הם מאוד היו, הם כן היו בעניין, אבל כשאני, בזמן שהיינו כאילו, בריאיון בבית שלה, אז מישהו שם, איזה מין קרוב משפחה אחר, שהוא היה בעצם האיש קשר שלנו, הוא לקח אותי הצידה והוא אמר, "ואת תדאגי שזה יהיה בסדר, נכון? זה לא יהיה, שהוא יוציא אותנו, כאילו, זה יצא טוב, זה לא יצא..." כאילו, קלטתי וגם...
דור: מפחיד, מה?
טס: לא, לא, ברור, אבל כזה ממש, בכל מקום שהסתובבנו, גם היינו בשפיים כזה, שיש שם הרבה ימים לפני, כפר עזה.
דור: יש לי מה לספר לך על שפיים. אתמול הייתי בשפיים.
טס: ראיתי בסטורי שלך, אני הופתעתי. שמחתי לראות, כמובן.
דור: כן.
טס: אני אוהבת את דור המעורב החברתית.
דור: אני לא יודע כמה מעורב חברתית, אני באתי לראות הופעה שאודי כגן ואביב גפן עשו.
טס: אה, וואו.
דור: כן, וקצת כתבנו כזה עם אודי דברים קצת, אז באתי קצת לראות את זה, וגם חנוך דאום הופיע שם. היה קטע סופר… זה היה כל שם כפר עזה ושדרות.
טס: כן.
דור: והגענו וזה, וחנוך דאום התחיל להופיע, ואז הוא עושה כזה, זה היה קטע ממש מוזר, הוא מתחיל לשאול את הקהל כל מיני שאלות, הוא מתחיל להגיד, מי פה, לא בקטע מצחיק, בקטע כאילו רציני, הוא כזה בא לשאול, מי פה היה ב… מי ראה מחבל בעיניים שלו? ומצביעים כזה, לא יודע, עשרה אנשים מרימים את היד. וכאילו, יש שם איזה 300 איש, כן?
טס: כן.
דור: ואז הוא שואל, מי פה בקהל איבד חבר, במה שהיה עכשיו? אז אני כזה אומר, טוב, בטח כזה 20 מי ירימו את היד.
טס: כן, כל הקהל.
דור: כמעט כל הקהל הרימו את היד. עכשיו, ברור שזה כאילו ברור.
טס: כן.
דור: אבל זה היה פאקד אפ לראות את זה. הייתי ליד איזה מישהי, ושנינו ביחד היינו כזה, כאילו, שנינו לא היינו משם, והיינו כזה ביחד ו… וואוו. כאילו היינו כזה, שאת פשוט רואה, 300 איש מרימים את היד לשאלה מי פה איבד חבר.
טס: וואו, וואו, וואו.
דור: וזה פשוט היה...
טס: לא, זה עשה לי צמרמורת עכשיו.
דור: זה עשה לי צמרמורת, כאילו. כי אני גם, כאילו, אני לעומתך, פחות היה לי נוח בהתחלה להיכנס, להגיד, אני לא יודע איך הייתי מתמודד עם להיות בהלוויה או שבעה וכאלה. אז כאילו, אני כזה לאחר...
טס: תראה, הייתי בתפקיד.
דור: נכון, נכון.
טס: לא באתי כאילו, וואו, באתי לשמח.
דור: עדיין, זה…
טס: כן, גם… גם האלמנה דרך אגב, זה גם כאילו כשכבר התקפלנו לה מהבית, ואנחנו באים, אומרים ביי, תודה וכל וזה, ואז היא מסתכלת, ואמרת, "אבל מאיפה אני מכירה אותך?" מה יהיה? ככה, זה מה שקורה כשהשידורים חוזרים, כבר לא חוזרים. סתם, אבל הייתי כזה… כאילו, אתה יודע איזה מעמד היא כזה, את אלמנה, אני בשבעה של בעלך, ואת עוזרת…
דור: כן, זה לא הזמן לפיצוחים.
טס: כן, אבל מה לעשות שזה כן?
דור: כן, נכון.
טס: הכול כל כך כאוטי, שבאמת אנשים משוועים לה...ואז אמרתי לה כזה, "הייתי באחיות המצולחות שלי?" והיא הייתה כזה, "יואו!" היא כאילו פתאום סופר התלהבה, והייתה כזה, "מה זה את סלב!" והייתי כזה… [צוחקת]
דור: אגב, אתמול באמת ראיתי כאילו שהייתי בשפיים, שגם אנשים, טוב, זה קצת ברור, אבל היה לי מוזר לראות את זה קצת בעיניים, שאנשים באמת כאילו בקטע של כזה בדיחות שחורות וזה, ואני...
טס: כן.
דור: מסתיימת ההופעה, מישהי באה לחנוך ועושה לו, "רוצה לשמוע בדיחות שחורות?", כאילו מישהי מהמפונים.
טס: כן.
דור: ואז פשוט סיפרה לו כאילו בדיחות. כאילו היא רצתה לספר לו על...
טס: כן, כן, זה נראה לי אין דרך… תקשיב, באמת קרה פה משהו כל כך קיצוני, באמת כל כך קיצוני, כאילו אני לא… לא קונספציות ושברן, לא החרא הזה, זה פשוט באמת דבר ש… קשה להכיל אותו, כאילו זה… ואין דרך אחרת. אין דרך אחרת באמת להצליח לשמור על הנפש… ביחד, כאילו, אתה יודע, לא להישבר לרסיסים, אם לא ככה, אם לא בדיחות שחורות, אם לא טוויטר, כאילו, אם לא הדברים האלה, אם לא...
דור: לא יודע כמה הטוויטר עוזר, אבל כן, אבל בגדול אני מסכים איתו.
טס: בימים הראשונים, לי זה עזר.
דור: כן.
טס: כאילו, זה ממש מצאתי שכאילו, בניגוד לכל שאר ימות השנה, כל שנה, וואטאבר, הטוויטר ממש היה שם כאילו… איזה מרכז תמיכה, כאילו, לאנשים, ושוב, זה לא שכאילו רצו, בטח שלא, בשבוע הראשון, בדיחות שחורות. כאילו, רק לאנשים שהיו במקומות האלה, כאילו שהיו באזור.
דור: כן, אלה היחידים שאני רוצה לספר.
טס: כן, לגמרי, זה שלהם.
דור: כן. נכון, זה לא שלנו עכשיו.
טס: כן, זה כמו...
דור: הבדיחות האלה. אבל אני כבר רוצה להתייחס, לחשוב על הדברים השוליים קצת.
טס: כן, בטח.
דור: אתמול ראיתי ברחוב ליצן בחליפת ליצן. עומד באלנבי-יהודה הלוי. חליפת ליצן שלמה עם בועות סבון. עושה בועות סבון ברחוב.
טס: משמח.
דור: האמנם? האמנם, זה מה שאנחנו צריכים? זה הרגיש לי כמו בשואה, לראות פרפר כזה, היה בזה משהו יותר עצוב ממשמח, היה בזה מין כזה… אנחנו במצב כל כך רע שבא ליצן…
[צוחקים]
טס: כן, זה גם לא מספק.
דור: זה לא… זה לא… מי מצחיק ליצן?
טס: גם למה כולנו, למה כאילו אזרחי ישראל, או לכל הפחות כל תושבי תל אביב, הם תינוקות? כאילו.
דור: כן. אני חושב שאף אחד לא באמת אוהב ליצנים.
טס: לא, נכון.
דור: וזה לא מצחיק, ההומור שלהם. אני לא מתחבר להומור השאלה על ליצנים.
טס: לא.
דור: ובועות סבון וזה… זה לא שהיו שם, כן, זה לא שהיו שם תינוקות.
טס: היו ילדים, כן.
דור: זה לא שהיו שם אנשים שהולכים באלנבי, זה לרוב לא ילדים קטנים, אין גן אלנבי.
טס: לא.
דור: אני מניח שיש איפשהו, אני לא יודע איפה יש. בשינקין, לך תהיה ליצן שם.
טס: בדיוק, כן, למרות שאם הוא היה עומד בקרבת גן ילדים, זה כבר...
דור: זה כבר בעייתי.
טס: מבחינה אחרת.
דור: זה תמיד בעיה שיש לליצן.
טס: נכון, נכון.
דור: אבל זה היה לי, בא לי רע, ועוד דבר שבא לי רע, זה שאני נוסע בהרבה תחבורה ציבורית, כי אני חלק מעם.
טס: כזה אתה.
דור: ומורם ממנו. פלוס אין לי עבודה.
טס: נכון.
דור: המון כרטיסנים.
טס: כן??
דור: כאילו כלום. כאילו כלום. אתה נוסע לאן שהוא במלחמה, וזה, פתאום מגיע כרטיסן, נבדוק לך את הרב קו, ובא לי להגיד לך, באמת, אחי? באמת עכשיו אתה על זה, על הרב קו? עכשיו?
טס: כן, בואו אחר כך!
דור: לא תגידי אחד.
טס: זה עכשיו זה...
דור: כאילו תיגברו ככה.
טס: זה לא הזמן, אחרי המלחמה נתחקר את התיקופים.
דור: אחרי המלחמה, כן, נראה מי התפלח מקו 125.
טס: האמת שזה באמת ממש מוזר.
דור: נכון.
טס: כאילו גם אפשר לחשוב כמה אנשים נוסעים באוטובוס בימינו. הם נראה לי די ריקים, יחסית, לשגרה.
דור: דווקא לא כל כך.
טס: לא?
דור: לא, דווקא לא כל כך. את לא כל כך באוטובוס, אם כי היית עם אופניים.
טס: אני עם אופנוע.
דור: אה, נכון, שכחתי.
טס: בבקשה.
דור: אני אשמח לשמוע ממך על הדברים השוליים שמרגיזים אותך במצב הזה.
טס: אני באמת, אני כבר לא… אני לא… אין לי כאלה.
דור: די.
טס: אימא שלי.
דור: מה את אומרת?
טס: זה הדבר השולי שמעצבן אותי. סתם, אני באמת פשוט לא… אני… רוב היום בבית, אני לא יוצאת מהבית הרבה. בקטע בריא. סתם לא.
דור: זה תמיד, זה נחשב בריא.
טס: אני כן רצה בבקרים לפעמים. כאילו מדי יומיים. כן, כן, אני כן רואה אור יום. כזה אני יוצאת החוצה, אבל אני רוב היום בבית, רוב היום… גם כזה משתדלת לחכות עם הטלוויזיה, לא ש… כאילו בשבוע, בחצי, שבועיים הראשונים, הייתי דבוקה לכל הפושים, לטלוויזיה, כל הערוצים.
דור: זהו, אני לא ידעתי כמה את ״אבא של חדשות״, עד שהייתי אצלך כמה פעמים וכל פעם ערוץ הכנסת היה פתוח. הייתי כזה, מה זה? זה כאילו זה האח הגדול… 24/7, הערוץ הכנסת.
טס: 24/7.
דור: אז זה כאילו לראות את החדשות, כאילו… זה ממש לראות מה קורה ב… אבל זה, אז כאילו ערוץ הכנסת...
טס: ראיתי אותו פעם אחת בזמן המלחמה, כשהם השביעו את הממשלת חירום. זה היה ביזיון.
דור: כן, זה כזה יפה?
טס: זה היה ביזיון. ביבי איחר ואיחר, וכל פעם… כל פעם, איך קוראים להומואית הזאת?
דור: איזו הומואית?
טס: ההומו הרשע.
דור: אמיר אוחנה?
טס: כן.
דור: אוקיי.
טס: אמיר אוחנה כזה, מממ… ניכר ש… אוי, ראש הממשלה, נראה ש… מממ… ראש הממשלה עדיין מתעכב, אז ניתן לו עוד איזה חמש דקות. בסדר, ניתן לו עוד חמש דקות. מחכים.
דור: נשמע כמו מארח ברומנו.
טס: אוי, באמת, הוא באמת נשמע כמו מארח ברומנו. גם פעם, אני לא יודעת אם אמרתי לך איזה פעם, שאמיר אוחנה, ממש שמים לב, הוא מדבר כמו אוחצ׳ה רעה לחברי הכנסת מהאופוזיציה. כזה...
דור: אה... האמבולנס בצלצול חדש, באחורה.
טס: גלעד קריב, גלעד קריב! לא, לא! תהיה בלי, אני מבקש ממך!.... אבל כאילו לחברי הכנסת, כמובן, מהקואליציה, זה כזה...
דור: סטרייט אקטינג.
טס: מה זה סטרייט אקטינג? הוא פשוט לא מדבר איתם, הוא כאילו אומר, אה, אתם רוצים לחרבן על הדוכן? בכיף, לכו על זה, תעשו, בכיף.
דור: וואו. וואו, יאיר לפיד, לא.
טס: לא. לא, מתוקה. לא.
דור: ממש.
טס: אבל סתם, זה היה עכשיו מוגזם, אבל באמת, באמת, אני אומרת, הוא כאילו ממש, הוא ניכר שיוצא לו ההומואית הרעה רק על חברי האופוזיציה. אבל איזה דברים שולים, אני, באמת, אני… אני לא… אני… אני לא שם, אני לא יודעת.
דור: כיף לך שאת גרה עם בת עכשיו. אני קצת הייתי רוצה לגור עם בת עכשיו, ואני נגד הרעיון באופן כללי. אבל נכון, זה נחמד, זה כיף שאפשר ללכת ו...
טס: כן, אבל גם הבת שלי היא בת נהדרת, כאילו...
דור: לא, לא בת באופן כללי, זאת אומרת, כן, אתה צריך שהבת תהיה נהדרת.
טס: כן, כן. כן, אני מאוד שמחה, אני מאוד שמחה שאנחנו בהחלט, שאנחנו גרות ביחד על אחת כמה וכמה בתקופה הזאת, למרות ש… תראה, היא כן הולכת לעבודה כל יום.
דור: נכון.
טס: ואני נאלצת להתמודד עם… עם אזעקות לבד.
דור: כשהיא חוזרת, יש ארוחה חמה על השולחן?
טס: הרבה פעמים כן. כן, יש ארוחה חמה על השולחן, וגם אוכל למחר. לקחת לעבודה, בקופסה.
דור: למה את לא עושה טיקטוקים כאלה? "זה מה שהכנתי לבעלים למשרד."
טס: כן. לא.
דור: את מכירה את הטיקטוקים האלה?
טס: כן, אני מכירה את הטיקטוקים האלה. אבל אין לי כוח לטרוח, יש כל כך הרבה עבודה לעשות את הטיקטוקים האלה, אבל...
דור: כי אני הייתי נכנס ופשוט כזה, הנה זה הולך לקרות, הנה זה הולך לקרות. כי יש את השניות אחרי שהאזעקה נגמרת.
טס: כן.
דור: שאז פתאום יש בום.
טס: כן.
דור: ואני כזה, זה יכול להיות עליי עכשיו, זה יכול להיות עליי עכשיו, אז אני פשוט שם מוזיקה, אני כזה, אה, אוקיי.
טס: באוזניות כזה? כש...
דור: לא, לא באוזניות. אין לי זמן לאוזניות.
טס: כן.
דור: ואז אני כאילו, לא יודע..
טס: לפחות בנעימים. זה מה שהתחלתי לעשות.
דור: כן.
טס: אבל… פאקד אפ, מה אני אגיד לך?
דור: ראית איך כל חברי כנסת מתווכחים מי הכי בכה? מהסרט של ה...
טס: כן. אה, תמצצו. גם כאילו מה, גלית דיסטל, מה זה, היא לא נשארה חמש דקות. גם כרמל אמרה לי ש… שמרב בן ארי...
דור: ראיתי, אמרה, אני דווקא ראיתי את זה.
טס: כן. לא, אבל היא אמרה, הכל היה בטלגרם כבר ראיתי.
דור: אה.
טס: כזה לא ראיתי שם משהו שלא ראיתי בטלגרם.
דור: איזה בדאסס.
טס: זה גברת, כן.
דור: ברדיט ראיתי כבר הכול.
טס: כן, חבר'ה, מה זה, בקטנה, זה ביצים. תביאי משהו חדש, תביאי משהו חדש. על הפנים.
דור: ומה שהיה עם שמחה רוטמן אתמול וזה, אבל אני...
טס: די, אבל כל הזונות האלה, סליחה, סליחה, המילים הגסות. אני נחסמתי בטוויטר.
דור: נחסמת?
טס: ל-12 שעות.
דור: אוי, וואי, אני חושב שחשבת על זה הרבה.
טס: בגלל שהגבתי לצבי סוכות, הצעתי לו להתאבד.
דור: הצעת?
טס: כן! אמרתי לו.
דור: זה באמת, זה באמת בא לי רע. למרות שאני מרגיש, אני נגיד, זה למה, את יודעת, אני מרגיש שכאילו, דיברתי על זה עם עדי שאפשר לקלל יותר, אני מרגיש שאני יכול לעשות בדיחות שעל הדרך גם כאילו, יהיו כאילו לא סבבה בה בדרך כלל, ואנשים סוג של, טוב, אם זה למטרה טובה, אז כזה, לא אכפת.
טס: נכון.
דור: זה נחמד, לא יודע, שעשיתי משהו על ה-woke, הווק לא איתנו, אפשר לחזור להטריד.
טס: כן.
דור: הייתי בטוח שאני אקבל הודעה אחת רעה, כלום. פלוס עשיתי, הלחנתי שיר של עידן רייכל, שמתי מאחורי האתיופים.
טס: כן.
דור: שום דבר על האתיופים. מעניין אותי מה הטאבו הבא שאפשר כאילו לשבור, מה אני יכול לבדוק מבחינת ה… מה?
טס: אני יכולה להציע.
דור: מה?
טס: זה מערב את אחת מבנות המשפחה שלך, אבל זה חייב יהיה לערב.
דור: גילוי.
טס: גילוי.
דור: לגלות את העריות.
טס: כן.
דור: את העריות, עריות?
טס: את העריות.
דור: אני לא רוצה לגלות אותן, אני מניח שהן יהיו די חשובות.
טס: אבל אני אומרת, אם אתה שואל מה הטאבו הבא. כן, זה השלב הבא. זה שאתה שאלת, אני עניתי, זה לא… כאילו אם אתה שואל אותי, לדעתי זה ה… אבל צריך שיהיה אסון כמה יותר גדול בשביל שזה יעבוד. ואני לא מאחלת.
דור: לא, גם אני לא.
טס: אני לא מאחלת לרגע הזה, אבל תשמע, כל ה… באמת כל דבר שהוא קצת כזה מעולמות ה-woke וה… p-c culture?
דור: כן.
טס: זהו, זה נגמר, אנחנו סיימנו עם זה. לפחות אנחנו, אנחנו ישראל.
דור: זה יהיה כל כך מוזר.
טס: די, די, כולנו גזענים בקטע סבבה. כאילו, אני חושבת שאני באמת, אני אומרת את זה כבר… הרבה שנים לכזה חברים אמריקאים, שיש לי מעט כאלה.
דור: גם לי יש מלא כאלה.
טס: יש לי מעט, לך יש יותר.
דור: לא, אין לי.
טס: אז שכאילו, אנחנו גזענים. וזה בסדר אבל, כי זה...
דור: את ימנית יומיים.
טס: כי זה בקטע סבבה. לא, כאילו אני אומרת, זה תימני והוא מרוקאי, וכאילו אנחנו כל כך עסוקים בפוליטיקת זהויות, ולא נדבר על זה שכאילו, אתה יודע, פרופיילינג, כאילו לת… אתה יודע מה זה פרופיילינג?
דור: כן.
טס: אז… לא, זה היה איזה סימני שאלה במקום עיניים, אני טעיתי אם אני צריכה להסביר את זה.
דור: אני לא יודע.
טס: אוקיי, אז כאילו פרופיילינג זה כזה חוקי בישראל, כן? לשוטרים מותר להם לעשות את זה. לעצור בחור ברחוב סתם כי הוא קצת חום, ונראה להם כזה, החליטו שהוא חשוד.
דור: כן.
טס: בארצות הברית זה כאילו לא חוקי. או בעולם הנאור, באירופה וכולי. כן, כי כאילו, מה זה משנה שיש לי בורקה? זה לא אומר שבהכרח אני טרוריסט.
דור: נכון.
טס: כן, מי יודע? אני לא יודעת, אני ימנית עכשיו
דור: טס של פעם, זה מה שהיא חשבה.
טס: כן, נכון, נכון. זה דעות באמת מלפני הטרנזישן.
דור: הטרנזישן?
טס: כן. אני עוברת תהליך.
דור: את עוברת טרנזישן.
טס: כן. בקיצור, אז כאילו, זהו, ישראל, אנחנו פשוט מדינה גזענית, אבל בקטע סבבה, לא בקטע רע. אתם מבינים, לא גזענות הרעה. זה לא גזענות רעה הזאת של כזה עבדים וזה, וכאילו באמת פחות זכויות.
דור: כן.
טס: עד שזה...
דור: לא גזענות ממש סבבה, אתה תרגיש אותה.
טס: לא גזענות… כן.
דור: גזענות עדינה.
טס: לא, גזענות של בכיף, כאילו, של בדיחות עדתיות.
דור: ברור.
טס: אנשים חמים, אנשים קרים, נכון? והאוכל וזה, זה פשוט, זה מה שאנחנו.
דור: אהבתי, זה פשוט גזענות מתוקה. בשורת הגזענות המתוקה.
טס: אתה זוכר שלפני, מה זה, שנתיים או שלוש עשיתי את היום הולדת קריוקי הזה ונכנס האיש האמריקאי.
דור: כן.
טס: ופשוט אמרתי לו, "לטס סינג לואי אמסטרונג".
דור: נכון, "זה עולם נפלא".
טס: "אבל צריך לשיר את זה ככה" [עושה מבטא]
דור: נכון.
טס: הוא הסתכל עליי מזועזע, אמרתי לו ״זה בסדר, אנחנו רייסיסט, אנחנו גזענים, אבל זה בסדר״.
דור: כן, אתה יכול להיות רייסיסט פה.
טס: "כן, זה בסדר, אתה בישראל". ככה אמרתי לו.
דור: זה צריך להיות אולי הסלוגן שלנו, המדינה היחידה.
טס: "ברוכים לישראל, אנחנו גזעניים".
דור: שזה בסדר להיות פה גזענים.
טס: "זה בסדר להיות רייסיסט".
דור: אולי לקחת את זה לשם. אני כל הזמן חושב על האם הכל ייגמר ואני… כאילו, אם הכל יוחמר ואני צריך באמת לעבור לחו"ל, וכאילו, אני לא בעד. ועולות לי רק תיאוריות רעות על איך אני… זה או שאני אהיה סטנדאפיסט בחו"ל לישראלים, שגרים בחו"ל, ואז זה יהיה מין משהו כזה עלוב, להופיע לכל מיני… "יש פה מישהו ממדריד, יש פה מישהו מבריסל?"
טס: יש פה מישהו מבת-ים?
דור: יש פה מישהו מזה, איפה אתם, איפה עליתם, מין איזה משהו כזה עצוב.
טס: אוקיי.
דור: או האופציה השנייה זה להיות סטנדאפיסט בחו"ל. ברור לי שאם אני אהיה בחו"ל אני לא אצליח, אוקיי? אני יכול להיות אולי בינוני ומטה, אני יכול לעשות סלוגנים, לעבוד במשרד פרסום, לעשות סלוגנים לדונר קבב בברלין. זה מה שאני אעשה.
טס: אוקיי.
דור: פחות מבינוני לדעתי. זה מה שאני חושב.
טס: אוקיי.
דור: אני יכול להיות סטנדאפיסט של מהגר, כמו שיש בחו"ל, של לבוא… [באנגלית, במבטא ישראלי כבד:] "היי, ברוכים, כמו שאתם כבר יודעים מהמבטא שלי, אני מישראל."
טס: נכון.
דור: "יש לי הרבה הבדלים בין את ואני וגרמניה."
טס: אבל אני חושבת, תקן אותי אם אני טועה, אני לא כזאת מידעוני של סטנדאפים, אבל אני חושבת שכאילו, גם באקט הזה של סטנדאפיסט המהגר, באיזשהו שלב זה כבר… זה כאילו, זה תמיד קצת עובר דרך העובדה שאתה כאילו לא מפה, אבל זה גם כן אפשר לעשות בדיחות סתם כלליות על החיים במדינה.
דור: אם אתה עובד שנים בזה ומצליח, וזה מה, גם תחשבי, אנחנו נעלה, נהיה שם מאה אנשים, גם אני עם אותו קטע, "היי, אני מישראל, גם אלי חביב עולה אחריי ״היי כמו שתשימו לב אני מישראל״.
טס: לכו למועדונים אחרים!
דור: בדיחה, ״קיבלתי טיפ אחד, אל תלך על רכבות…. אתה יודע…״
טס: כן, אתה יודע מה הם עושים לנו ברכבות…
דור: ככה כולנו, מאה איש עם אותו קטע… כי אתה לא יכול סתם להעלות ככה, להיות, "היי, מה קורה? אני דור״, כאילו זה שם נורמלי. ושם זה הולך. את עם כל האפטר אפקט שלך והדברים, זה יכול להיות בכל הדרכים שלך.
טס: כן, לא יודעת, מצד שאני כן פשוט שמעתי אותך אומר את זה, ואני דווקא, כאילו אמרת, אני כנראה לא אצליח, ואני דווקא אומרת, דור, אני באמת לא חושבת ככה. כאילו, אני באמת חושבת שספציפית בארצות הברית, כן? בניו יורק או בל״א, כאילו, שני המקומות היחידים שנראה לי… או בטקסס, נכון? החברים שלך בטקסס.
דור: החברים החדשים שלי באוסטין, כן.
טס: כן. אז כאילו, דווקא יש מקום לסטנדאפיסטים, כאילו, לא מתחילים, אבל כאילו, אתה יודע, אתה מתחיל שם בסצנה מ-0.
דור: ברור.
טס: מה זה?
דור: כמו שהיה לגורי.
טס: נכון, כן. אבל כזה… אני חושבת שאתה דווקא נאמר מאוד תהנה מזה, כי אתה כן אוהב לעשות ערבים גם קטנים, כאילו, וכל מיני במות פתוחות וכאלה.
דור: כן, אין לי בעיה עם זה.
טס: בארץ, כאילו, אתה כן נהנה מהאווירה הזאת, ופשוט יש את זה שם בשפע, בשפע.
דור: כן.
טס: יש המון הזדמנויות, ואתה יכול, כאילו, באמת, אף אחד לא מכיר אותך, אז כאילו, יש לך הזדמנות באמת כל ערב להמציא את עצמך מחדש, לנסות חומרים, כאילו, זה דווקא נורא נורא פותח.
דור: כן.
טס: ואני… מעריכה אותך כסטנדאפיסט.
דור: אני מעריך אותך, תודה.
טס: תודה. ואני חושבת שזה דווקא כאילו זה, אבל אני כן פשוט לא חושבת ש… כאילו, אני חושבת שצריך לקרות פה משהו ממש ממש ממש גרוע, שאני ממש כל יום מתפללת שלא יקרה, כדי שבאמת נצטרך להגר מפה.
דור: כן, וגם אז, כי כרגע בחו"ל, אנחנו כאילו במלחמה, בחו"ל הם בשואה.
טס: כן.
דור: הם בשואה, הם כאילו, [לוחש] אל תדבר עברית חזק.
טס: כן, זה ממש נורא. זה ממש כאילו, זה לא שיש לאן ללכת.
דור: "הורדתי את המזוזה כדי שהנאצים לא י...", זה אנשים בחו"ל עכשיו. פאקד-אפ
טס: כן.
דור: מה עדיף, מלחמה או שואה? תחשבי לפני שאת עונה. אני באמת לא יודע אם עדיף להיות במלחמה או להיות בשואה.
טס: כן. אני גם לא.
דור: כרגע אני מעדיף מלחמה או בשואה.
טס: אני חושבת שמלחמה, אני גם חושבת.
דור: כן. השואה היא...
טס: אני אגיד לך מה, אני גם חושבת ש… אני מרגישה שכזה...
דור: כמו לשבת על עוגה, סליחה.
טס: נכון.
דור: חווית הדור כאהן גם בחסות מזרני פנדה…
[חסות עד דקה 36:44]
טס: אני חושבת שגם אנשים, כאילו, יהודים בחו"ל עכשיו, באמת, הם נורא, זה מעבר לשואה, כאילו, כמו באמת, התחושת ניכור הזאת, שכאילו, כל מיני חברים, לא יודעת, יש לי… סתם, האמת שזה מפתיע - איזו חברה מישראל, כן? שעברה לפני כמה שנים לניו יורק, מאז היא כבר הספיקה, נדמה לי, להתחתן שם עם בת, או עם [מושג לא ברור]. היום היא פרסמה בסטורי, "הפגנה פרי פלסטיין בוושינגטון".
דור: כן.
טס: אני אומרת, זה מה ש… זה מה שכאילו… זה מה שקורה לשמאלנים.
דור: אה, היא פרסמה כאילו, "אני אוהבת את ההפגנה הזאת".
טס: כן, ולהצטרף אליהם.
דור: אה. טוב.
טס: וכאילו, סבבה, היא הייתה מגה שמאלנית, היא יצאה פה עם, אתה יודע, עם בחור ערבי, שלא נאמר פלסטיני, מזדהה כפלסטיני, וכולי וכולי, אבל… אבל כזה… זה או שאתה… כאילו, מורחק מכל החברים שלך, כאילו, אתה בחרם.
דור: כן.
טס: או שאתה מצטרף. כאילו, אתה מוכר את עצמך, אתה מתיוון.
דור: לגמרי. מתפלסטן.
טס: כן, מתפלסטן.
דור: תראי, אני כן אגיד משהו על ההפגנות של פרי פלסטין, שהסלוגן של "מהנהר לים", פאקינג סלוגן.
טס: חזק.
דור: כי זה נשמע כזה, "נהר יואו, מים", זה נחמד, מקורות ים, מים, כאילו, זה כזה…
טס: זה גם חרוז יפה.
דור: זה נחמד, זה משהו שכיף לצעוק אותו, אני מבין. כי זה נשמע כמו איזה מורל בצופים, כזה נחמדי, כזה...
טס: נכון. גם ״פרי-פרי פלסטין״, זה גם אחד חזק.
דור: כן, אתה רוצה שמשהו יהיה חופשי. אני לא רוצה שמשהו, כאילו, להגיד פרי על משהו, זה נשמע טוב! הקריאטיב שם מעולה.
טס: הם ממש טובים, החמאס.
דור: מה לנו יש? מגני דוד על גלעד ארדן, דגלי מדינת ישראל ורפרנסים לשואה וזה.
טס: וואי, כשאני ראיתי את התמונה הזאת של גלעד ארדן, אני באמת, אני לא צוחקת איתך, אני התחבאתי מתחת לכרית.
דור: זה לא טוב.
טס: מבושה.
דור: בינתיים נאור ציון לבש תלבושת שואה מלאה. בזמן שגלעד ארדן רק עם הכוכב, נאור ציון...
טס: אז זה לא ישן?!
דור: אני לא הבנתי אם זה משהו מחזור או לא, אבל הוא העלה את זה, כאילו, עכשיו. כאילו, הדיבור זה להתלבש כמו בשואה עכשיו.
טס: די, די. בכלל, אני אגיד לך, בשבועות הראשונים של המלחמה, ממש בשבועיים הראשונים, אני הייתי… במה התעסקתי? בלהתעצבן שכולם בזילות השואה, בלהתעצבן שכולם אומרים על כולם נאצים, שכאילו, שזה משהו שהתחיל קצת לפני זה.
דור: גם ברפורמה.
טס: גם ברפורמה. כן, עם זאת שקמה, אמרה, הם נאצים, ואז פתאום החבר'ה של הציונות הדתי הרשו לעצמם להתחיל להגיד, גם נאצים.
דור: יש עוד כל מיני אנשים שאני מכיר שהם אמרו את זה, כן.
טס: וכאילו, אני...אבל כאילו, ברגע שפרצה המלחמה, וחמאס, ליטרלי, באמת, עשו דברים...ואוואו. בסדר.
דור: כן. לא בסדר.
טס: לא בסדר. כאילו, בסדר, אני לא נכנסת לזה. אני לא, אני מגנה את החמאס, אני מגנה, אני מגנה.
דור: אני קונדם.
טס: קונדמים. כן. אז עדיין הייתי כזה, זאת לא שואה, תפסיקו להגיד שזו שואה, שואה הייתה דבר מאוד ספציפי, השואה הייתה מניפולציה על המערכת הפוליטית, שלקחה על עצמה סמכויות ובלה, בלה, בלה.
דור: כן.
טס: בסוף זה הסתכם בזה, כאילו, נולי רבה איתי על זה, הייתה כזה, זה ממש זה, ו… בסוף זה הסתכם בזה שאמרתי, כן, אבל הן היו חליפות. הם היו אנשים קלאסי, הנאצים.
דור: נכון, הם עושים, הם נאצים בצורה מאוד ערבית.
טס: אבל אז באמת ראיתי עוד סרטונים, והתפרסמו דברים, ודובר צה"ל אימת עוד מידע, והייתי כזה טוב, הם נאצים. אבל אני לא יכולה להגיד שלא קשה לי. אתה יודע, גם עכשיו, החמאס, אני בקבוצת טלגרם כזה של GAZA NOW, אני עוקבת, אני גם לפעמים רואה אלג'זירה, אני אוהבת לראות, כאילו אני אוהבת לראות מכל הכיוונים.
דור: מעניין.
טס: כי קלירלי יש פה מלחמת גרסאות. אז כזה, אני אוהבת סתם לראות מה הם אומרים, והם לפעמים מתרגמים שהם הודעות גם לעברית. כאילו הרוב בערבית, ולפעמים יש איזו הודעה בעברית, ואז אומרים, "האויב הציוני, הנאצי..." ואני כזה, אתם לא…אתם לא יכולים גם… אי אפשר שכולם נאצים!
דור: הכול נזרק על כולם. כי כמו שאומרים, שאנחנו עושים ג'נוסייד לפלסטינים, זה גם… זה לא ג'נוסייד. מה שלא תגידי על פשעי מלחמה, שאני הייתי יודעת, אפשר לראות מה שאני אומר...
טס: אני לא אומרת שזה ג'נוסייד. אני לא אומרת שזה ג'נוסייד, אני אומרת ש… אני לא אכנס לזה.
דור: לא משנה.
טס: אני לא אכנס לזה.
דור: המילה, אבל גם שעכשיו ראיתי, ימנים משתמשים במכונת הרעל.
טס: עזוב, זהו, זה כאילו...
דור: הכול אפשר להגיד על כולם.
טס: כל דבר ששמאלנים אומרים הופך להיות כאילו נשק של הצד השני, אתה מבין? ובתחושה הזאת, זה גם, ישראל נניח תהיה פה השמאלנים, למרות שלא. אבל כאילו, אתה יודע, השמאל אומר מכונת הרעל, אתה יודע, הם לוקחים את זה, ואנחנו, או אנחנו, השמאלנים קראו למתנחלים אנרכיסטים מלא שנים. הם אנרכיסטים, כי הם לוקחים את החוק לידיים, הם עושים מה שהם רוצים, הם מתנהגים כאילו הם במערב הפרוע, ואין איזה… אנרכיסטים.
דור: לעומת שלט מצחיק.
טס: ואז הרפורמה הגיעה והפגנות, ואז השמאלנים הם אנרכיסטים. זה כאילו, כל דבר, פשוט לוקחים את מה, את האמת, ואז הצד השני פשוט אומר אותה כאילו היא גם אמת.
דור: היית אפילו אומרת שאנחנו בעידן הפוסט אמת.
טס: אני הייתי אומרת שאנחנו בעידן הפוסט...
דור: את צודקת.
טס: הפוסט טופ.
דור: אין לי מה להגיד לך. הכול על הפנים.
טס: על הפנים.
דור: מה שכן, אני מרגיש שעולם ה-AI קיבל כאפה, שזה היה כאילו הדבר המגניב והזה, ועכשיו מה שקרה עם ה-AI, שכאילו יש את כל האריה עם טלית, ויונה שיוצא ממנה זה, זה כאילו מה שקרה לה, שכזה אומרים על משהו "כל הערסים יבואו."
טס: כן, זה NFT.
דור: לא, אוקיי, יש מועדון מגניב בתל אביב וזה, והכל זה, ואז מתחיל להגיע, ואז זה מתחיל להיהרס.
טס: כן, זה עניין.
דור: אז זהו, ה-AI כבר עכשיו ציוני, ועכשיו זה כאילו עם אריות שעליהם חיילים, שעליהם כדור הארץ, שעליהם חנוכיות.
טס: מעניינים אם פלסטינים עושים כאלה גם, כאילו...
דור: הם עושים כאלה עם תמונות של ילדים שלהם, שהם זה, כאילו, הם עושים ה-AI של כזה...
טס: אה, לא, לא, אבל אני מדברת על ה… קריאטייב?
דור: תמונות מגניבות?
טס: כן, תמונות מגניבות. של כזה… לא יודעת, כבר אין לי את הרעיון, אבל… כי אני רואה רק פוטושופ ממש גרוע שהם עושים. כאילו, במודעות, שוב, בקבוצות האלה של ה… של העזה בטלגרם, יש כל מיני גרפיקות, ואני כזה, אוקיי, הפוטושופ לא טוב, חבר׳ה.
דור: את לא רוצה לא להיות בקבוצות האלה כל הזמן? זה לא עושה לך יותר רע?
טס: אז אני כבר די פחות, כאילו, אני חושבת, בהתחלה באמת הייתי המון המון, כאילו, גם ראיתי את כל הסנאף, וממש לא בחלתי, כאילו, בטח ובטח ביום הראשון, שם ממש כאילו...
דור: כן, אני יודע שהיו דברים, אני יודע, כן.
טס: אבל באיזשהו שלב גם התוכן נרגע, וגם כזה, אני הפסקתי פשוט כזה ממש להיות בזה. כן, זהו, זה כאילו, אבל אחת לכמה זמן, כזה מדי פעם אני קופצת כזה, גוללת, רואה אם יש משהו חדש, ואני פשוט באמת רואה המון גרפיקה, פשוט ממש גרועה.
דור: כן.
טס: כאילו, כזה, אתה רואה את הלבן מסביב לאיזה דמות מודבקת ששוכבת, איזה לוחם ששוכב על החול, זה מין כזה, אז למה, למה היה צריך? יכולת לוותר על זה, או לצרוב את זה יותר טוב, או לוותר על החייל הזה ש...
דור: יכולה לתת להם שם טיפים על...
טס: כן, אולי אני אעשה פרילנס לחמאס.
[צוחקים]
דור: ראית את הלהקה הצבאית של החות'ים?
טס: כן.
דור: אחלה דבר.
טס: חמודים.
דור: הם תימנים, הם זמירים, אין מה להגיד.
טס: תשמע אין, אין מה לומר שהשירי קרב, כאילו, השירים הערביים האלה, יש איזה קטע.
דור: כן.
טס: כאילו, זה… יש איזה סטייל. זה מפחיד, וזה חזק, וזה.
דור: אוי, משהו שולי שעצבן אותי השבוע.
טס: כן.
דור: רחל מאופקים, נקודותיים.
טס: בכלל לא הכינה עוגיות, בכלל לא עוגיות, היה עוגה.
דור: היא שחקנית. הולך לצאת סרט עליה.
טס: אה, שמעתי.
דור: עכשיו, אני חושב ש… הפרט היחיד שמעניין בחיים שלה, עד עכשיו, את כל מה שאני יודע, יכול להיות שהיו חיים מדהימים…
טס: יכול להיות.
דור: הוא בדיוק הראיון ששודר על מה שהיה.
טס: נכון.
דור: זאת אומרת, אני לא צריך אותה...
טס: לא, אבל תחשוב, סרט שהוא תחום, כאילו, רק ה… ה-24 שעות האלה, כאילו, כביכול.
דור: עכשיו, אני לא צריך 24 שעות, אני צריך את ה...
טס: לא, אבל… אבל יש כזה אקספוזיציה, כן? הם הולכים לישון. כאילו, אתה סתם רואה, אוקיי, סצנה פתיחה, רחל ובעלה, הם רואים… שידור חוקר או משהו, שידורים חוזרים מה-90's בטלוויזיה, ואומרים: "יאללה, סיימתי, אין לי כוח לראות את זה יותר, יאללה, אני הולכת למיטה."
דור: נשמעת מאוד מזרחית בחיקוי.
טס: היא אכן… היא כן רחל מ...
דור: כן.
טס: נכון. אתה ראית את הראיון כמו שאני ראיתי.
דור: נכון.
טס: היא הולכת לישון. פתאום, קמים בבוקר, אז הכול, צבע אדום, צבע אדום, כל הדבר קורה, וכאילו, מגוללת אירועי היום, ואיך… כשהמחבלים הגיעו, ואיך היא זה, והיא הציעה להם, והיא לא הציעה להם, ובעלה שקפא שם, סיפור קצת כואב, סיפור קצת קשה.
דור: לא יודע אם צריך סרט שלם… זה כל מה שאני אומר. דמיינתי כזה…
טס: כן. אולי זה סרט כמו סרט של חיים אתגר.
דור: כן, סרטו של חיים… או סרט קצר כזה, של סטודנטים שאתה רואה, ואתה כזה, מה, עכשיו נגמר הסרט? כאילו, הוא רק התחיל. אבל אני דמיינתי את זה כזה, רחל כזה, מראים אותה ילדה באופקים, וכזה רואה טלוויזיה, וכזה פתאום יש פרסומת לזירו, כזה לא רק קולה ודיאט קולה, מהיום משקה חדש זירו, ורואים אותה כזה, [בפליאה] זירו.
טס: אה, איך היא, כמו נער החידות ממומביי.
דור: זירו, וואו, זה משקה מדהים. מה, איך אין בזה קלוריות בכלל? אתה שותה את זה ואין בזה קלוריות?
טס: מטורף.
דור: והיא כאילו זה, ואז אמא שלה מלמד אותה את העוגיות, וכאילו הכול נבנה לאותו רגע שבו זה קורה.
טס: אני מרחמת על האישה הזאת, באמת, אני מהרגע, כאילו...
דור: זה עדיין מדהים שמדברים, זאת אומרת, צריכה להיות פינה בחדשות "חדשות רחל", על כל החדשות בשבוע.
טס: לא יודעת, אני אגיד לך, כל מיני דברים ש… אולי אני פארטי פופר, ייתכן שאני פארטי פופר.
דור: את יכולה להרוס את המסיבה, אין שום סיבה למסיבה, גם ככה. זאת אומרת, אפשר לומר, לחרב את המסיבה.
טס: אבל מעט מאוד דברים, כאילו, אני אומרת, הראיון עצמו של רחל מאופקים באמת היה מקסים, אני גם ראיתי אותו כזה בלייב.
דור: לא להשוויץ.
טס: לא, גם בעלה התראיין, כאילו היה שם איזה, היה גם בערוצים מקבילים, כל מיני דברים וזה, לא משנה, אבל ראיתי את זה, וזה באמת היה ממש ממש מקסים. אבל… חבר'ה, חבר'ה, שנייה, אני מבינה שקשה לכם בלי הלייקים. אני מבינה.
דור: קשה זה, לא קל. למרות שיש יותר לייקים במלחמה.
טס: יש יותר לייקים. נכון, יש יותר לייקים בכל מיני בנישות, אבל כאילו, אני מבינה שאתם מאוד, שחסר לכם פשוט להעלות דברים ולקבל עליהם לייקים, כאילו הדופמין הזה. אבל מסכנה האישה הזאת, באמת אני אומרת. היא עברה טראומה מטורפת, כאילו, היא עברה חתיכת אירוע. ומאותו הרגע, כאילו, לא נתנו לה עשר דקות לבד בשקט, טוחנים אותה, טוחנים, החתימו אותה בסוכנות.
דור: היא נגעה בביידן.
טס: עושים עליה סרט, סבבה, ביידן זה עוד ניחא, ביידן זה סבבה.
דור: ביידן. מי זה ביידן כבר?
טס: ביידן זה סבבה, כי… לא, אני אומרת, ביידן הגיע וכאילו, באמת להראות לו כל מיני דוגמאות של ניצולים וקורבנות וווטאבר.
דור: לא, סוכנות, ברור, ברור.
טס: אבל החתימו אותה לסוכנות, עושים על זה סרט, יש חולצות, מרצ׳, עוגיות, עניינים, טהטהטהטהטה, אנשים בקרנבל על האישה הזאת!
דור: כן, לא, אבל חשבתי שזה נרגע, כי זה כבר היה בשבוע הראשון, הוא עושה כזה, אה, סרט, עכשיו, אה, סדרה, עכשיו.
טס: זה לא, זה אף פעם לא נרגע, זה לא ירגע, זה לא יירגע, כאילו, ואני אגיד לך מה יותר מזה, יום אחד בעצם זה כן יירגע, והיא תרגיש ריקנות.
לחלק ב' לחצו כאן.
Yorumlar