טס השילוני חברתי הטובה מגיעה למהדורת חירום חדשה
לחלק א' לחצו כאן.
דור: היא תרגיש מה שספיר רונדלים מרגישה עכשיו.
[צוחקים]
טס: צנועה?
דור: אני לא יודע, היא הרי לא יכולה, אני לא יודע מה קורה בטיקטוק שלה, אבל אני מניח שהתוכן השתנה, היא לא יכולה...
טס: היא כן העלתה, קצת אחרי זה היא גזרה את כל הבגדים שלה, הלא צנועים.
דור: אה, בקטע של ה…
טס: כן, ממש.
דור: אורן להב אבל ממש, על זה.
טס: הוא על זה.
דור: אבל זה לא אותו…
טס: אני חושבת שהנוער הזה לא כל כך, כאילו, בטיקטוק קורים כל מיני דברים, גם ראיתי איזה...
דור: לא נכנסתי לטיקטוק מתחילת ה...
טס: ראיתי איזה מישהי שאני חושבת שאמא שלה חטופה, שזה אני באמת, אני לא באה בביקורת, כאילו, באמת, תעשי מה שטוב לך, אבל כאילו, היא עושה כל מיני דאחקות על זה שאמא שלה חטופה, וכאילו, מראה כל מיני דברים, אני לא זוכרת, כאילו, ראיתי איזה… משהו אחד שלה, אבל...
דור: זה מוזר שמישהו צוחק על משהו קשה אצלו, ואתה צריך לצחוק מזה גם, אבל לא נעים לך.
טס: כן…
דור: כאילו, אני אמור לצחוק איתך על זה ביחד, על הדבר הנורא הזה?
טס: כן.
דור: אם תגידי, אה, זה המבחן, זה מצחיק אותך?
טס: לא יודעת, הכול כאילו, הכול בפרוסס של איך שאנחנו מאבדים, זה גם חלק מהעניין, שכאילו… אין תהליך אבל, כי הכול… מתמשך ונפרס, וכל יום או יומיים, אתה יודע, מעבר לחיילים שעכשיו מתים לנו.. בקרב, אלא כזה, עדיין בתהליך זיהוי גופות, כאילו, אנשים עדיין מחכים לשמוע על עוד איזה כמה מאות.
דור: זה נורא, וגם בימים האחרונים, פתאום מאז הכניסה הקרקעית נהיה כזה מלא, כזה החייל הזה מת והחייל הזה מת, וזה הכול כזה שמות של אנשים שגם כזה...
טס: הכול נורא עצוב. הכול פשוט. ואני חושבת שלא מספיק… אני חושבת שלא מספיק נותנים מקום אמיתי, בתקשורת, בוואטאבר, לבאמת, לכמה… לכמה שנייה עצוב. ולא בקטע, כאילו, אני חושבת שיש המון תכנים שהם מאוד כזה, אתה יודע, יש את כל העניין של החטופים, שזה באמת כאילו מאבק שהוא מתמשך, אני לרגע לא שופטת את זה, כאילו שהתכנים שנוצרים שם זה מאוד כזה… זה מאוד מרגש, ותעזרו לנו להחזיר, וזה… וכאילו… אף אחד לא… כולם ישר התחילו בעשייה, נכון? כולם בהדחקה.
דור: כן.
טס: היו בהדחקה מטורפת, פשוט עושים, פועלים, תורמים, עושה טה, טה, טה, טה, טהטה, וזה מה שאני מרגישה, שכאילו, שבוע שעבר פתאום נחת עליי, כאילו, הגעתי ב… לא יודעת, במודל שלבי האבל, הגעתי לדיכאון, כאילו, פתאום הבנתי, הייתי כזה, איזה אופק יש לנו, איזה… מה, איזה עתיד יהיה פה? וכולם אומרים לרצוח את כל הערבים, וכל מי שאומר לא לרצוח את הערבים, אז הוא בוגד ולרצוח גם אותו ולשלוח אותו לעזה, ועם מי אתם רוצים לחיות פה, והמתנחלים יימח שמם, וכאילו, זה מין כזה, איך אנחנו יוצאים מהברוך הזה, ונכנסתי ממש לאיזו מצוקה, אבל...
דור: באמת עולם מפחיד.
טס: כן, אבל לא יודעת, התחלתי, חזרתי להאמין בשלום. כאידיאל. זה מה שאני החלטתי.
דור: ימנית את עוד לא בינתיים.
טס: אני חושבת ש… תראה, לא יודעת, אפשר להיות ימני ולהאמין בשלום. בגין עשה שלום.
דור: כן, יכול להיות, אני לא מבין בזה.
טס: כל מיני, הימין עושה שלום. זה כאילו חלק מהקטע שלנו, ואני לא יודעת, זה כזה, אני אומרת, למה הפסקנו, כאילו, זה מה שאני גם מאוד כזה, כותבת לאנשים באינסטגרם, בעיקר באנגלית, אבל לצערי חטאתי גם בקצת תגובות בעברית, בכל מיני דברים, שכזה, מנסה סתם להביא אנשים, שנייה, להבנה שהם מבקשים לרצוח בתגובות שלהם, כאילו, העמדה שלהם היא דורשת מוות של מישהו.
דור: כן.
טס: כאילו, בין אם זה פרו פלסטינים שאומרים, "סבבה, אז כל היהודים שימותו", כאילו, "אין לי עניין בזה", או כאילו, יהודים שאומרים, "כל הערבים צריכים למות".
דור: כן.
טס: אין בן אדם אחד פלסטיני, שאומר שהוא פלסטיני ושהוא חף מפשע, אין כזה דבר. כולם מחבלים. וכאילו...
דור: אני לא יודע, נראה לי שיר אמרה לי, שכאילו, כל האינסטגרם וכל הפייסבוק והטוויטר, זה כל מיני אנשים אומרים שצריך לרצוח כל מיני אנשים.
טס: כן.
דור: אלה אומרים אותם, אלה אומרים אותם, אלה את הממשלה, אלה את הערבים, אלה את ה… כאילו, פשוט כולם קוראים לרצוח כל מיני אנשים.
טס: כן.
דור: אולי אפשר גם לקיים חיים רגילים, כאילו.
טס: כן, לא יודעת, בוא נהיה שוחרי שלום, כאילו, אני לא מבינה איפה התקווה הזאת, כאילו, תקראה לי נאיבית, אבל אני אומרת סבבה, אני מבינה שאין פרטנר, כאילו, שהפלסטינים זה טריק מורכב, אבל בואו, לא צריך אותם, כאילו, ולא בקטע חד צדדי, פשוט כזה, בואו כל אחד בעצמו יאמין בשלום. יאמין בקונספט שהוא רוצה לחיות לא במלחמה. כאילו, לא להקריב, בואו נחזור לרצות...
דור: אבל זה לא קצת שמאלני מדי, כאילו, להיות כזה… כאילו, בוא נאמין בשל...
טס: שוב, אני לא אומרת "ולא נלחם אף פעם", כן?
דור: כן.
טס: אני פשוט אומרת שהשאיפה, כאילו, מה שיהיה בסוף… כאילו, אם צריך נלחם, אבל המטרה היא שלא נלחם.
דור: כן, זה...
טס: ואני חושבת שמה שביבי עשה מאוד יפה ב… מ-2009 בערך, זה לגרום לנו לשכוח בכלל מהאופציה הזאת של לא להיות תחת איום ומתקפה ומלחמה מתמדת. כאילו, הוא גם בכל הנאומים שלו, הוא אומר, "לנצח נאכל חרב". עכשיו, לא, הלנצח נאכל חרב? זו שאלה שהתשובה עליה היא טריוויאלית והיא כאילו הלוואי ולא!
דור: נכון.
טס: זה מה שזה צריך להיות.
דור: נכון.
טס: אז אני שומעת מלא שירי 90's כאלה, ״שלום היא מילה שימושית״ וכל מיני כאלה, ״שיר לשלום״
דור: מה, שמעת את שלום עם מיכל ינאי?
טס: כן. אהבת חיי.
דור: וואו.
טס: אחרי שרית חדד.
דור: אה.
טס: הייתי חזקה במיכל ינאי.
דור: מה את אומרת?
טס: היה לי דיסק, מיכל שרה דיסני.
דור: וואו.
טס: כן, מאוד ספציפי.
דור: לפני שאני אקריא את ההודעות מהמאזינים, שנשמיע אותן, אה, יש, כן. רק רוצה להגיד שמאוד אהבתי את הקטע של קושמרו בחדשות, אם אני מקווה שזה יהיה יום הולדת האחרון שלו, שאומר על יחיא סינואר ומאחל לו מזל טוב. וזה נורא נחמד לשמור את השכונה שם, שהם כאילו...
טס: איזה התפזרות, איזה מסכנים. גם, אנשים שלא ישנים, ובאמת מחזיקים את המדינה על הכתפיים.
דור: לא, אבל שהכל כזה כל כך, הם פשוט מתחילים...
טס: אין, הם, כולם נמאס.
דור: חמאס, הנאצים המכוערים, כן, אמרו שהם ככה…
טס: והשמנצ'יק הזה, היה לו גם איזה אחד שהוא אמר עם איזה מישהו...
דור: מי? ניר דבורי?
טס: לא. [צוחקת]
דור: הוא לא מתאים למילה שמנצ'יק?
טס: לא, כן, אבל כי...
דור: אז מי? איזה שמנצ'יק?
טס: דני קושמרו, הראו איזה סרטון עם פלסטינים, עם כאילו חברים מהחמאס, חמאסניקים, והוא אומר, הנה, ׳כולל השמנצ'יק הזה שם׳. הוא קרא לו…
דור: אני רוצה את גיא פלג מתמלל דברים שהחמאסניקים לא באמת אמרו - יחיא סינוואר נקודתיים, אני מכוער ומטומטם ושמן.
טס: תביא קצת נוטלה, בא לי למרוח.
דור: תביא נוטלה, אני מכוער ושמן ואידיוט.
טס: כן.
דור: לטיפולך. אם המצאת את שמחה רוטמן, תמציא גם את זה. יאללה. סתם, לא נראה לי שהוא המציא, אבל קצת מוזר הדבר הזה. טוב, בואו נשמע הקלטות ונלעג למאזינים. סתם, לא נלעג להם, אנחנו מעריכים אותם מאוד.
טס: נכון.
דור: קיבלנו כמה וכמה הקלטות, ואנחנו נתחיל איתכם לאט לאט. סבבה, הודעה מעדן. עדן הבן.
[הקלטה]: שלום דור, טס, כלל המאזינים. רציתי לשאול שאלה שלא קשורה דווקא למלחמה, לפחות לא באופן ישיר, או ממה שידוע לי, שאני מתחבט בתקופה האחרונה, וקיבלתי עליה תשובות שונות מאנשים שונים. השאלה היא כזאת: מה הייתם מעדיפים - להיפגש יום שלם עם האדם שאתם הכי מעריצים, או משהו שאתם מאוד מעריצים, או להיות זבוב על הקיר בפגישה שלו אצל הפסיכולוג? אשמח לתשובה שלכם ולנימוקים. תודה רבה, ושיהיה רק שקט, אמן.
טס: בעזרת השם.
דור: אוקיי, זה מה שהוא מתעסק בו בזמן המלחמה. בסדר, הכול בסדר.
טס: שאלה יפה.
דור: אנחנו, מה את אומרת? ניתן לך להתחיל.
טס: אני, בעיניי זה די ברור.
דור: וקודם כול מי עולה לך בראש, את חושבת על זה?
טס: אני חושבת ששרה סילברמן.
דור: וואלה, לי עלה לארי דיוויד. איזה קטע.
טס: גם לא רע.
דור: לא כי, לא שאני בטוח שהוא הבן אדם שאני הכי מעריץ, אני חושב שזה ישר מי שעלה לי בראש.
טס: אז אצלי זה שרה סילברמן.
דור: ומה את מעדיפה?
טס: אני חושבת שלבלות איתה. אני חושבת ש… כאילו, בעיניי זה די ברור, אני לא… כאילו...
דור: אני גם חושב.
טס: זה כזה קצת "לעולם אל תיפגש עם ההירו שלך" בדיוק. אבל כזה לבלות יום שלם עם ההירו שלך, זה דווקא, זה תחת איזה כזה יום כיף עמותת ״משאלת לב״
דור: כן, אבל הוא עושה את זה כי אמרו לו שהוא צריך?
טס: בסדר, ועדיין. זה כזה, עכשיו מבלים יום שלם עם האיש הזה. כאילו, עם הבחורה הזו...
דור: לא פסיכולוגי, אני לא רוצה לראות איך מכינים נקניקייה.
טס: כן, כן.
דור: זה יגרום לי כזה, אה, וואו.
טס: זה כזה, אוי, לא, היא ממש לא...
דור: אה, היא לא בן אדם, אני לא אוהב את זה.
טס: כן.
דור: אוקיי, עכשיו משהו להוסיף על זה, אני לא יודע. נראה לי...
טס: אבל תודה על השאלה, זו כן שאלה מקסימה ו...
דור: זו שאלה מעניינת. זה כן גורמת לי לחשוב, אני חושב.
טס: תודה לעדן הבן.
דור: תודה לעדן הבן, ועכשיו אנחנו נמשיך לשאלה של מיכאל הבן. כולם בנים, זאת אומרת, יש גם בנות.
טס: מיכאל הבת.
[הקלטה]: היי, דור וטס, תודה רבה לכם שאתם משקיעים ככה כדי שלנו יהיה יותר כיף. רציתי לשתף שאני גר בחו"ל הרבה זמן, ורוב האנשים סביבי הם לא ישראלים, וזה גורר המון שיחות, ולאחרונה כמה ממכרי, כולל בחורה מצרייה, אשכרה, שינו את דעתם לגבי הקונפליקט, ו… רציתי לומר שזה לא היה קורה, אילו הייתי פותח את הלב לשמוע אותם, לשמוע באמת, ולראות את העדויות שלהם, ובאמת להבין למה הם חושבים מה שהם חושבים, לפני שאני מתייחס. זה ממש ממש חשוב, לא רק לראות את הדעות שלך לכל מקום, זה חשוב לשמוע, ולהכיר, ולהבין, ולאתגר את התפיסה שלנו לפני שאנחנו רק צועקים. זה מה שרציתי להגיד, וזה עובד.
טס: זו אינה שאלה?
דור: זו לא שאלה, זה בעצם הודעה. יש בזה משהו, במה שהוא אומר, אני חושב על זה הרבה פעמים שאנחנו מאוד באמת בדבר הזה של, הנה האמת, והנה אנחנו צודקים, וכאילו, מה זה עוסק כשאנחנו עושים את זה?
טס: זה מאוד נכון.
דור: אני לא יודע, אני כן חושב שאנחנו צודקים, אבל אז כאילו...
טס: זה מאוד נכון, ואני גם אגיד שאני חושבת שאני הצלחתי גם, כאילו, אתה יודע, עד כמה שאפשר, אבל בתוך הריבים שלי, עם כל מיני תומכי פלסטין בתגובות באינסטגרם, שבאמת, ההתכתבויות ארוכות ארוכות ארוכות.
דור: וואו.
טס: אני ממש, אני נשארתי שם ימים שלמים, ולדעתי, זה כאילו, קוריספונד (המשך שרשור) של איזה 60 תגובות אחד אחרי השנייה. אני חושבת שהיו לי איזה שני מקרים שהצלחתי, שבסוף, אחרי שבאמת, הבן או הבת שכאילו, הגיבו מהצד השני, היו סופר אלימים, וכזה, כן, זה מה שאתה חושב, וכותבים בקאפסלוק, וכל מיני כאלה, פתאום מקבלת בסוף איזה מין כזה, אוקיי, בהצלחה אז גם לכם.
דור: וואו.
טס: כזה מין, כי כזה, אני אומרת להם, אבל הממשלה שלנו, אנחנו שונאים אותה, ובעשרת החודשים האחרונים, מדי שבת אנחנו הפגנו נגדו, וזה אחרי שהיו הפגנות גם לפני זה, ואנחנו כבר שלוש שנים מפגינים נגד הממשלה הזאת, ועכשיו יש את המלחמה הזאת, ואנחנו גם מתנגדים לכיבוש, מה אפשר?!?
דור: האמת שלא ראיתי את הזוויות האלה בכל ההסברה.
טס: של מה?
דור: כאילו, שקשורות לממשלה. כאילו, לרוב לא מדברים על זה.
טס: טוב, כי אנחנו מדברים על זה אחר כך, אנחנו נדבר על זה אחר כך.
דור: טוב, האשמים זה אחר כך.
טס: אנחנו נדבר על זה אחר כך.
דור: אבל...
טס: בן זונה. בן זונהה!!
דור: אין מה להגיד.
טס: אתה יודע מה? עכשיו, כשהייתי בדרך לפה, כרמל שלחה לי איזה ציוץ של מישהו שדיווח, לא יודעת, זה עיתונאי, וואטאבר, שביבי הולך לביקורים ביחידות מובחרות, בכל מיני בסיסים, והם קיבלו הוראה בשבוע האחרון להוציא את המחסניות.
דור: אני לא יודע מה להגיד.
טס: איזה אפס.
דור: אני לא יודע מה להגיד על זה.
טס: עדיף כבר למות שירה בך חייל.
דור: אני לא יודע מה להגיד.
טס: מאשר להגיד לו להוציא את המחסניות.
דור: אני כאילו, אני לא יודע, אני לא בטוח.
טס: זה הצבא שלך!
דור: כן. זה לא טוב. זה לא טוב.
טס: סליחה. בבקשה, שאלה הבאה. אני מקווה שזה שאלה.
דור: בסדר, מיכאל, כל הכבוד. כשהעברת את המצריה לזה...
טס: האמת שבאמת, מיכאל, תרשה לי להגיד לך, יישר כוח, אל תוותר, תעשה ככה, ובאמת חשוב, לכל המאזינים.
דור: אבל תלמד אותנו איך הקשבת טוב מאוד, ואז בסוף כאילו… ואז בסוף גרמת לה לעבור לצד שלך.
טס: כן.
דור: כאילו, זה מה שמעניין אותנו.
טס: לא, אני חושבת שזה להראות את הנכונות, לשמוע את הצד השני, ואז להגיד, אוקיי, נכון, והנה כל הנקודות שבהן מה שאת אומרת, יש לי תשובה עליהם.
דור: כן.
טס: וזה הצד השני של המטבע. ובסופו של דבר, אנחנו שני חצאים של אותו מטבע.
דור: אהבתי מאוד.
טס: תודה. אני עצובה.
דור: אהבתי מאוד.
טס: עוד שאלה.
דור: לילך.
טס: יש.
[הקלטה]: היי, דור וטס, קוראים לי לילך, ורציתי לשאול אתכם, מה המנה המנחמת שלכם במלחמה?
דור: אני אוכל לפי תפריט של תזונאית, זה כולל כמות מסוימת של חלבונים, ופירות וירקות ביום, על מנת ליצור איזון קלורי ניטרלי. זהו, אני מקווה שזה מנחם אותך. טס, מה התשובה שלך?
טס: שתיים טעמי. יחידה אחר יחידה.
דור: אוו- אהה..
טס: כן, זה המנה המנחמת שלי.
דור: שניים במכה הולכים לתוך הפה.
טס: למען האמת, בתפריט, יש מבצעים על חטיפי עלית, של כזה שלוש בעשר וכל מיני כאלה, אז כשאני נתקלת בכזה, אז תמיד אני מרימה שלוש טעמי. וטעמי, שלוש טעמי. המלחמה...
דור: אה, עלינו לשלוש.
טס: לא, לא, זה ברכישה. זה במעמד הרכישה, זה שלוש. אבל אז, כן, ואז התחילה המלחמה, הפך לשש. ואז אנחנו עושים שתיים טעמי.
דור: כאילו גם את וגם נולי, כל אחד שתיים.
טס: היא דווקא פחות מזה.
דור: הבנתי.
טס: לא, לא, זה אני, ואני כזה, את רוצה טעמי? והיא כזה, לא, לא, תהני.
דור: מה אני זוכר מהטעם…זה כמו סניקרס? זה כזה קצת...
טס: טעים, טעים. לא, זה בלי בוטנים.
דור: בלי בוטנים, אבל כל השאר כן, נכון?
טס: זה כזה עם פצפוצי אורז וקצת קרמל, כן.
דור: אה, לילך כתבה פה ששאלה זה משה בתיבה, את מן הסתם לא אוכלת משה בתיבה, כי את צליאקית, אבל...
טס: נכון.
דור: אני לא חושב שהכנתי משה בתיבה בבית אף פעם.
טס: לא, אבל אתה יכול.
דור: אבל זה כן די, נראה לי עונה על הדרישה.
טס: אני בהתחלה, כאילו, ממש בשבועיים הראשונים, מצאתי את עצמי לא אוכלת ימים שלמים, חוץ משתיים טעמי והייתי כזה, לא, לא, חייבים לטפל בזה, ואז קניתי כל מיני קטניות, והכנתי, התחלתי להכין לי כזה תבשיל, כדי שלפחות פעם ביום אני אוכל משהו.
דור: חשוב.
טס: כן. שום טעמי.
דור: כן, נראה לי שזה לא הזנה מומלצת. טוב, עידו קציר שואל, איך זה להצטרפת עם בנות בפה?
טס: זה די מדהים. הוא לא יודע?
דור: שמה?
טס: איך זה?
דור: אה...
טס: לא, אה, נכון, הוא הומו.
דור: הוא לא יודע?
טס: כן, כן, נכון, נכון. נכון, שירה היא… אה, לא משנה, זה סוד. אז לא, עידו, זה די מגניב, האמת זה ממש רך. דווקא לא חסר את הזיפים. אני חושבת שזה דווקא, כאילו… אולי זה עניין של נטייה מינית, אבל כאילו באופן אישי, לא כל כך, כאילו דווקא עדיף, יותר נעים, יותר רך, עדין.
דור: כן?
טס: אה...
דור: אוקיי, מעניין.
טס: מקסים, מלטף.
דור: מעניין. כל כך מסקרן אותך, אולי באמת כדאי ש...
טס: כן, עידו, אם אתה...
דור: תבדוק את זה.
טס: כן, אולי תתנסה.
דור: נראה לי כמו אחלה של דבר פשוט לצאת לדרך.
טס: שאלה מעולה, שאלה מצוינת.
דור: לצאת לדרך ולבדוק את זה. חברים, אנחנו נוגעים פה בכל מיני דברים.
טס: אני ממליצה לכל מי שלא ניסתה או ניסה להצטרפת עם בת, כן. בפה.
דור: רגע, שאלה ממיכל:
[הקלטה]: היי, טוב, אז השאלה שלי אולי לא כזאת חשובה, ואני מתנצלת אם זה כאילו להתעסק בשטויות.
טס: כל השאלות חשובות.
[הקלטה]: זה מה שמעסיק אותי, כי אני טינאייג'רית בכיתה י״ב, וזה מה שמעסיק אותי. אז השאלה שלי היא בעצם, האם אנחנו חייבים אוטומטית להחרים ולבטל אמנים זמרים שהפגינו תמיכה בחמאס או יצאו נגד ישראל באופן נחרץ, או שאנחנו יכולים פשוט להמשיך לצרוך את התוכן שלהם ולהקשיב למוזיקה שלהם, כי הרי להפסיק יהיה להעניש את עצמנו בעצם, כי המוזיקה שלהם גורמת לי לאושר. אני קניתי אלבומים, זה כסף שלי, האם זה יפגע בהם או בי? כי הרי לא יזיז להם אם אני אחרים אותם, יש להם מיליוני מעריצים אחרים. אז זהו, וגם תודה על הפודקאסט, זה נורא עוזר בימים משוגעים כאלה. וזהו, תודה.
דור: בכיף, בבקשה.
טס: חמודים כל העוקבים שלך והמאזינים.
דור: חמודים, אה?
טס: כן.
דור: מה נאמר על זה, לאחרים? אני חייב להגיד שאני לא לגמרי לגמרי בקיא בכל מי ש...
טס: במי עשה מה.
דור: במי שנגדנו ומי שזה. מאוד אהבתי שהיה בייס חבילת סרטים לכל מי ש… עם כל מי שבעדנו, זה היה מצחיק לאללה. אבל אני פשוט לא חושב שאם מישהו הוא נגדנו, זה בהכרח אומר שהוא אדם רע, או שהוא בהכרח מבין לגמרי על מה הוא מדבר.
טס: בעיקר זה, בעיקר לא מבין.
דור: או אז זה כאילו מין…
טס: בעיקר...
דור: אוקיי, אתה רוצה להראות שאתה בעד… אתה נגד הרג של חפים מפשע, אז אתה חותם על העצומה הזאת והזאת, ואז אתה נגדנו. אם יש מישהו שבא ואומר, "היהודים הם רעים", כמו אגב, דייב שאפל, כן. כאילו, שבאמת שילך להזדיין.
טס: הוא באמת...
דור: זה לא הפעם הראשונה.
טס: נכון, הוא באמת אבל גם מאבד את זה.
דור: אז כאילו...
טס: כאילו דייב שאפל, הוא גם נהיה קצת פחות מצחיק, והוא כזה נהיה הרבה יותר פשוט מוזר.
דור: כן. אצלו זה לא מרגיש כמו כזה פרי פלסטין.
טס: נכון.
דור: אצלו זה מרגיש שהוא אנטישמי.
טס: דרייק למשל, כן.
דור: אז אם מישהו מרגיש לך אנטישמי, אני לא בעד. אבל אם מישהו כזה בעד פרי פלסטין, אני לא חושב שזה בהכרח אומר איזשהו משהו.
טס: כן.
דור: לדעתי, לא יודע.
טס: אני מסכימה איתך בגדול, אני בעיקר חושבת שכאילו… נורא נורא קשה באמת בחו"ל לדעת מה הסיטואציה פה. כאילו אני חושבת שהסיקור הבינלאומי של המלחמה, ובאופן כללי כאילו האופן שבו מסקרים את ישראל, היא באמת… זה באמת נגדנו. כאילו מוציאים אותנו רע.
דור: כן, כי אנחנו לא אנדרדוג.
טס: נכון, ואנחנו מקבלים תמיכה מארה"ב, אנחנו כן מדינה כביכול זה, ובאמת יש לנו ממשלה מחרידה, ואנחנו גם באמת תוקפים… אני לא מגנה את התקיפות של צה"ל, אבל אני אומרת, אנחנו כן תוקפים בצורה באמת חסרת תקדים, כמו שאומרים.
דור: עובדתית שאנשים מתים מזה.
טס: ועובדתית מתים מזה הרבה אנשים, אין מה לעשות. וזה תמונות מאוד קשות לראות. עכשיו, החמאס עושים שימוש מאוד טוב בדברים האלה, וכאילו באמת מצליחים לעשות מניפולציה, אבל יותר מהכל, אני באמת חושבת שזה טרנדי לאהוב את כאילו להיות בעד פלסטין בשלב הזה. כאילו בטח ובטח בנקודה הזאת בזמן, כאילו זה תמיד טרנדי, ובמקרה הזה, בטח ובטח בנקודה הזאת של המלחמה, כאילו בשלב הזה, זה מה ש...זה הדעה כאילו הנכונה והצודקת במרכאות.
דור: זה מוזר שזה טרנדי.
טס: נכון. חד משמעית. זה פאקד אפ.
דור: שמה שטרנדי עכשיו זה, אני לא יודע, הספטום ו...
טס: אמרו לי איזה זוג חברים לפני איזה שבועיים נראה לי, הם אמרו שהם ראו איזה סקר שעשו משהו של הרווארד על פלח גילאים, כאילו לפי פלח גילאים את התמיכה בפלסטין, והראו שגילאי וואטאבר, 24 עד 30, או מה שזה לא הפלח גיל של כאילו צעירים, או 18 עד 30 כזה, בהם יש תמיכה, זה כאילו פלח של הכי הרבה תמיכה בפרו פלסטין, וככל שאתה עולה בגילאים, אתה רואה שהדעות הרבה יותר בעד ישראל. כאילו, זה שאנחנו פשוט צעירים ואנחנו חיים בסושל מידיה, וזה מה שאנחנו, כאילו, זו הבועה שמדהדת לנו, את זה שזה נראה כאילו, באמת נראה מהאינסטגרם שכל העולם נגדנו.
דור: אנחנו לא עוקבים אחרי הרבה בני 60 באינסטגרם.
טס: נגדנו, אבל בפועל, כאילו, האנשים שבאמת, לא יודעת, יש להם איזשהו אימפקט על העולם, כאילו, הם אחוז יותר גדול מהפלח גילאים של צעירים, גן זי ומיליאניאל׳ז, זאת אומרת, כאילו, שמשקפים את הדעות האלה. אני חושבת, לגבי להחרים אמנים, אני חושבת שזה באמת, זה יוסלס, אין להם מושג. חצי מהאנשים, הם סתם עושים שר (share), כאילו, אתה יודע, יש מפורסמים שהם יותר אקטיביסטים, שם זה כבר דיון, אבל כאילו, אתה יודע, סתם אני אומרת, לא יודעת, איימי שומר או… כאילו, הם בצד שלנו, כן?
דור: כן.
טס: לא, אבל אותם אני מכירה, אבל כאילו, או מים ביאליק, זאתי.
דור: כן.
טס: שהם כאילו ממש...
דור: זאתי.
טס: זאתי.
דור: יש אנשים שמתאים להם התיאור זאתי, פשוט, כאילו, "אה, זאתי".
טס: אה, זאתי. מים. אבל כאילו, אני לא מכירה כל כך אנשים, כאילו, אני לא עוקבת אחרי העניין הזה, באמת נראה לי עיסוק איזוטרי, זו רדיפה משעממת. כאילו, סבבה, כל אחד צריך להתעסק במשהו, כן? אם זה עושה לכם טוב לחפש מפורסמים ולהתאכזב מהם, אז תפדלו, אבל...
דור: ראית את הרשימה הזאת של האמנים שחתמו עליו?
טס: כן.
דור: אז אחד השמות היה דווקא רלוונטי לי באופן אישי, והיה קצת בעייתי, וזה עופר לצערי.
טס: מי זה?
דור: מי שמבין, מבין. ומי שלא, אני אספר לך אחרי.
טס: בסדר, בסדר.
דור: את יודעת על מה אני מדבר?
טס: לא.
דור: אוקיי.
טס: לא, לא, אני לא הסתכלתי על זה, זה באמת כל כך לא מעסיק אותי.
דור: אז היה שם שם אחד...
טס: אני רק רואה מדי פעם בסטורי שלי, שסוזן סרנדון, אחריה אני עוקבת, כזה מפורסם לדברים בעד עזה, ואני כזה… אוף סוזן.
דור: אני לא יודע עליה כלום.
נמשיך להקלטה של חנה. חנה, לא חנה חברה שלנו, לצערי. אבל חנה אחרת, קדימה.
[הקלטה]: היי, דור וטס. וואו, נזכרתי שאני ממש אוהבת את טס, הרבה זמן אני לא הייתה בפודקאסט. דור, עוד פרקים עם עדי ששון וגיא אדלר.
טס: הלו.
[הקלטה]: ודבר נוסף, ממש מעניין אותי, דור, אם אתה נחמד לאנשים, כמו שאתה נחמד בפודקאסט, אם אתה כאילו בא יום יום גם אשכנזי, ציני כזה וקר, או שאתה ממש נחמד לאנשים שפונים אליך? זהו, שתהיה אחלה המשך תקופה קשה.
דור: היא בעצם אמרה, האם אתה נחמד לאנשים כמו שאתה נחמד לפודקאסט, ואז היא אמרה, האם אתה גם ביום יום אשכנזי וציני וקר, אז זה לא נשמע נחמד.
טס: כן.
דור: זאת אומרת, היא חווה אותי בפודקאסט כנחמד או לא נחמד? לא הבנתי עד הסוף.
טס: אני גם לא עד הסוף הבנתי, אבל נראה לי שאתה די נכון, אם יורשה לי. לא, לא אליי, אבל כשאני סתם, מישהו נתקל באיזה רנדו, עובר ברחוב כשאנחנו משהו.
דור: כן, זה כן, אבל...
טס: אתה בסך הכל נחמד. אתה בסך הכל איש מאוד מאוד נחמד.
דור: לא, אני חושב שאני איש נחמד. אני חושב שאני איש נחמד.
טס: אני אפילו אתעקש ואומר, דור, אתה ממש נחמד.
דור: נחמד מדי?
טס: לא, לא מדי. לא מדי, לא מדי.
דור: לא.
טס: לא חנפן.
דור: כן?
טס: לא חנפן, לא חנפן. אבל לא יכול לעמוד בפני חנופה.
דור: זה מדויק. זה מדויק. כשמישהו מאוד אוהב אותי.
טס: כשמישהו מתחנף אליך, אתה...
דור: כשמישהו מאוד אוהב אותי, אני...
טס: זה מאוד… אתה בכיס שלו.
דור: כי זו תכונה שאני מאוד אוהב אצל אנשים.
טס: כן, כן, אתה אוהב שהם חנפנים.
דור: אבל רגע, אני לא אזום חנופה כדי… חנופה כדי להתקרב למישהו שאני חושב שזה לא.
טס: לא, לא, לא.
דור: אני לא עושה דבר כזה.
טס: לא, רק אם זה בא אורגני.
דור: בדיוק.
טס: חנופה אורגנית.
דור: בדיוק, חנופה אורגנית, מה שנקרא.
טס: משק חביביאן.
דור: משק, כן. אז כן, אני חושב שאני אדם נחמד, אבל צריך לזכור שאנחנו מוקלטים בפודקאסט.
טס: נכון.
דור: זאת אומרת, אנחנו… אוטומטית היא גרסה יותר נחמדה. אז… אני לא יודע למה, אני כאילו… אני חושב שאני לא אמור להגיד את זה, אבל כאילו, כן.
טס: לא.
דור: אנחנו כרגע מוקלטים.
טס: זה הקסם של הפודקאסט שלך, שהוא קצת מטא והוא...
דור: כן.
טס: והוא לא עומד במוסכמות של המדיום! הוא שובר את הקיר הרביעי של האוזניים.
דור: "קולט תשקורת וזה, בואי תתקבלו את האמת".
טס: כן.
דור: לא, אבל מה? כאילו, אני חושב פעמיים, כי אני מוקלט.
טס: חד משמעית.
דור: זאת אומרת, פלוס, אם אני מארח מישהו אצלי בבית, עכשיו אנחנו לא בבית שלי, אנחנו בסאבלט. אני מארח מישהו אצלי בבית, אני אהיה די נחמד אליו.
טס: לא, אני… תרשו לי, תרשו לי.
דור: לא?
טס: דור איש מאוד נחמד, לא נחמד מדי. ציני ואשכנזי, כן, זה...
דור: מה הקשר אשכנזי?
טס: אני לא יודעת, היא אמרה, אתה אשכנזי.
דור: כן.
טס: וזה שניהם עובדה. זה אשכנזי. אתה אשכנזי ואתה ציני.
דור: אוקיי, אז אני אשכנזי.
טס: אבל לא ציני רע, לא ציני אובר.
דור: לא, לא ברמה...
טס: לא, לא. אין על דור.
דור: כן.
טס: כן, כן, אין על דור, אין על דור, הוא אחלה.
דור: גם את אדם מאוד מאוד נחמד.
טס: למי שאני נחמדה, אני נחמדה.
דור: אני חושב. את, כאילו, את אדם נחמד, את מסביר פנים. אם אנחנו יושבים איפה שהוא ומגיע...
טס: נכון.
דור: ואת לא מכירה, את כזה, היי, שלום, אני טס.
טס: נכון, נכון.
דור: ואני כזה, איך? ואני כזה, את כזה, טס?
טס: טס. זה השם שלי. מה זה טס? זה הבדיחה של אמא שלי.
דור: הבדיחה של...
טס: אמא שלי רצתה להיות סטנדאפיסטית, קראה לי טס וסיימה שם את הקריירה שלה.
דור: נכון, זה כן, זה לא הבדיחה הכי טובה.
טס: זה לא הבדיחה הכי טובה, אבל היא ממש השקיעה.
דור: בסדר, עוד משהו בחיים האישיים שלא קשור למלחמה? עוד משהו שבעולמות הפיפי בים? משהו שלא נגענו בו?
טס: תשמע, לא יודעת, המלחמה הזאת טרפה לי את כל מיני קלפים, אתה יודע? אני התפטרתי מהעבודה שלי של הגדולים.
דור: נכון.
טס: ואני באתי… זה היה לפני המלחמה.
דור: נכון.
טס: ובאתי להתחיל חיים חדשים, כעצמאית, כ… באמת, איזה אשת אשכולות.
דור: כן.
טס: וזהו, הלך. היו כל מיני דברים על הפרק, היה פסטיבל שהייתי אמורה לעשות בו משהו, היה פסטיבל שהייתי אמורה לשפוט בו, של קולנוע, איזה משהו, היה כל מיני דברים, התחלתי לעשות סטנדאפ.
דור: נכון. יואו, לא דיברנו על זה.
טס: כן.
דור: ואני… כל הופעה שהייתה לך לא יכלתי להגיע.
טס: נכון, אתה לא הגעת.
דור: לא, לא יכלתי להגיע.
טס: לא, לא, בקטע סבבה. אני לא מאשימה ואני לא כועסת ולא נוטרת טינה גם.
דור: אני יודע, אבל חשוב לי להגיד.
טס: נכון, לא יכולת.
דור: שאני באמת לא יכלתי באף אחת מההופעות. בעובדתית אני יכול אפילו להשוות לך לו״זים ולהראות לך שזה קרה.
טס: לא, זה בסדר, אבל כן, אבל גם הייתה, היה אמור להיות, נראה לי בעשירי אוקטובר?
דור: כן, קנדה, לא?
טס: כן. ומין כזה הוא הודיע, של כזה, חבר'ה, זה כנראה לא יקרה ואנחנו...
דור: אני הייתה לי צוותא כאילו, באוקטובר.
טס: נכון.
דור: אני חשבתי שזה עדיין לא בוטל רשמית, אבל זה כנראה בוטל. נדחה, זאת אומרת. אני כאילו עדיין לא זה, אבל… זה אני אודיע.
טס: כן, אז סתם, המלחמה הזאת היא נגדי באופן אישי. כאילו, נכון שיש הרבה קורבנות בעוטף, אבל אני הייתי המטרה.
דור: תראי, כן, אנשים גם בחיים האלה, כן, כל מיני דברים משתנים וקורים וזה...
טס: סתם, כן, בסדר, אני… אתה יודע משהו?
דור: לא.
טס: באמת, זה דברים שאני ממש מוכנה להקריב.
דור: לא.
טס: לא אכפת לי מזה. סתם אמרת, שאלת מה זה, אז אמרתי.
דור: לא, אבל...
טס: כל מיני דברים שהיו והמלחמה… כאילו, אתה מבין, אם לא הייתה מלחמה והייתי בעל פה, אז היה לי כל מיני דברים אחרים מעניינים לשתף עליהם.
דור: ברור, לא, אבל כאילו גם כאשר כשחשבנו, אז כאילו, למה לא לעשות את זה מול מיקרופונים?
טס: נכון.
דור: אני כן אגיד שהרגע היחיד שהיה לי השבוע אסקפיזם ממש ממש טוב, ואני לא כל כך מצליח תכלס, אני די בטירוף, גם על האינסטגרם ועל הטוויטר, אני לא יודע, אני מעלה מלא דברים.
טס: כן, אתה מצייץ את זמן ללאחרונה. אני נהנית.
דור: מצייץ הרבה, אני גם נהנה, אבל אני כאילו, זה לא כאילו אני משועשע בבית, זה ממקום שאני מצוקה. הרגע היחיד, ראיתי את הסדרה, ראיתי ריאליטי קוריאני.
טס: איך אתה אוהב את האסייתים.
דור: אין מה להגיד.
טס: אין לי כוחות.
דור: זה פשוט מדהים, זה נקרא פיזיקל 100. זה מאוד מוכר תכלס, כאילו, זה לא איזה משהו נורא נורא נישתי. זה ריאליטי קוריאני בנטפליקס, זה נקרא פיזיקל 100. ויש שם, זה כמו סקוויד גיימס, אבל כזה במציאות, לא ראיתי סקוויד גיימס, אבל הבנתי שזה קשור, וזה כאילו מלא קוריאנים נורא חזקים נלחמים בכל מיני תחרויות. וזה פשוט כל כך מגוחך וכל כך… מה שמצחיק מאוד בריאליטי, גם היפני וגם הקוריאני, זה מעבר לזה שכאילו, הבדלי תרבויות וזה, העריכה היא פשוט חסרת היגיון מבחינתנו.
טס: כן.
דור: זאת אומרת, את יכולה לראות את עורכת...
טס: זה גם עם מלא גרפיקות וכאלה.
דור: גם הגרפיקות, אבל גם נגיד משהו שהבנת, מסבירים לך אותו 10 פעמים, כן. וכאילו, אתה פשוט מת, אתה כזה, הבנתי, הבנתי! ומסבירים לך את החוקים, וכאילו, דברים שהיית מקצרת לשנייה, זה 10 דקות. לדוגמה, נגיד, נגיד מגיעים עכשיו לכזה מתחם אחר, למשימה אחרת, אז מראים אותם הולכים למתחם ואז טסטות שלהם, "נורא חששתי שהגענו למתחם החדש, לא ידעתי למה לצפות", ואז עוד מישהו, "לא ידעתי מה יהיה", ואז הם מגיעים, ואז המנחה קורא להם, ואז "לא הבנתי למה המנחה קורא לנו".
טס: איך אפשר לצפות לזה? למה לצפות?
דור: כי זה כל כך… צריך לראות את זה עם אנשים.
טס: כן.
דור: אם רואים את זה עם אנשים, ואם גם מעשנים, זה פשוט… אתה פשוט כאילו, מה, אתה, "הבנתי, הבנתי". אני רוצה לעשות ערב כזה, כשרואים ריאליטי יפני וקוריאני, ועושים קומנטרי אלה, אבל אני ממש חושב לעשות את זה. אל תגנבו לי את זה. אני ממש חושב לעשות את זה, כי זה כל כך מצחיק וחסר היגיון, אני כאילו משתגע מזה.
טס: אני בשביל אסקפיזם התחלתי לראות מחדש גוסיפ גירל.
דור: לא ראיתי את זה אף פעם.
טס: יש את זה בנטפליקס.
דור: איזו סדרה, ממתי בעצם?
טס: שנת 2000, ונראה לי התחילה ב-6 או 5.
דור: אוקיי, אז מרגיש ישן.
טס: כן. אתה יודע, יש בלקברי וכל מיני טלפונים כאלה, פליפ פונים, עליהם מוטרול ה-RX, איך קראו לזה? מוטרולה רייזור.
דור: סטארטק?
טס: לא, הממש דק, שהוא פליפ פון כזה.
דור: היה סטארטק.
טס: אבל זה פשוט ממש מרגיע אותי. זה וויד. אני מעשנת, כאילו, תכננתי להפסיק לעשן לאיזו תקופה, כאילו, אז התחילה מלחמה והייתי כזה, Hell NO. אני פשוט קניתי עוד וויד, ואני מעשנת אותו מדי ערב כדי לא לחלום חלומות על כל הסנאף שראיתי בשבוע הראשון!
דור: יש לך פה וויד?
טס: יש לי. חבר'ה, קדימה, כבה את הקלטה, כבה את הקלטה, חביבי.
דור: לא, כי אני גם קצת חזרתי. אני לא קונה, אבל אני כאילו טיפה...
טס: כן, כן, האמת, דור, אני חייבת לומר.
דור: נו, אוי, לא.
טס: שאני הבאתי את הוויד…
דור: כי ידעת שאני נרקומן?
טס: כי אני ידעתי ש… לא שלא אתה נרקומן, כי הייתה לי הרגשה.
דור: שמה?
טס: ש… כי אני יודעת שהפסקת לקנות. אמרתי, אני אביא את הוויד, אולי דור ירצה.
דור: איזה חמודה.
טס: כן, רציתי ככה גם...
דור: איזה חמודה, יפה מצידך.
טס: לפתוח שולחן איתך.
דור: אוי, אני רוצה לשאול אותך שאלה אחרונה.
טס: כן, בבקשה.
דור: כי אנחנו מקליטים כבר הרבה זמן, וזה… היה לך יום הולדת במלחמה? את לא רוצה שאני אזכיר את זה?
טס: לא, אפשר, אני...
דור: ואת… את בעצם השתקת את היום הולדת.
טס: כן.
דור: זאת אומרת, את ממש מחקת את היום הולדת. זאת אומרת, אנשים איחלו לך מזל טוב, ואת כאילו היית… את כאילו התנהגת כאילו אין לך יום הולדת.
טס: נכון.
דור: את חושבת שאת תישארי באותו גיל או משהו כזה? זה ניסיון למחוק את זה? מה בעצם הרעיון?
טס: לא, לא, פשוט דחינו את זה לשנה הבאה.
דור: אוקיי. כאילו… אבל הגיל עלה בשנתיים?
טס: כן, כן. לא, אני… שנה הבאה אני אהיה בת 30. ואנחנו נחגוג יום הולדת 30.
דור: זה דפק אותי שאמרת לי את זה.
טס: אני כבר ילדה גדולה. אז אני אהיה בת 30, ואנחנו נחגוג את הגיל התקין. אין לי עניין, אין לי אישו עם כזה לשמור את הגיל נמוך, או כזה, אתה יודע, שיש לנשים.
דור: חכי אחרי גיל 30, תגידי לי.
טס: לא, סבבה, אבל אני מאחלת. אני מחכה להגיע לגיל 60, דור. אני נולדתי בת 60, אני רק מחכה שיהיה כבר...
דור: יש בזה משהו.
טס: השוואת, אתה יודע, המפלסים בין התחושה לפיזיות, אבל… כן, לא, אני ממש עודדתי, כאילו, אתה יודע, התחילה המלחמה, והייתה לי יום הולדת, יש לי יום הולדת ב-15 באוקטובר, זה שבוע אחרי.
דור: כן. את עקרב?
טס: לא, מאזניים.
דור: אה, אז מתחלף ב...
טס: ב-23, לדעתי, זה הופך ל...
דור: כי אחותי ב-27, אוקיי.
טס: ואני פשוט אמרתי, הודעתי לכולם, זה בוטל, האירוע השנה בוטל. כאילו, הקיום של הדבר הזה בוטל. כזה, אנשים כתבו לי מזל טוב, והייתי כזה, תודה, נתראה שנה הבאה.
דור: תודה, אבל לא מתאים.
טס: תודה, שנה הבאה. גם עבדתי, זה בדיוק היה ממש בימים שעבדתי עם העיתונאי הזה, כאילו, פגשתי אותו ב-14 באוקטובר, וב-15, כאילו, זה היה יום עבודה ממש האמיתי הראשון. ובאתי, וכאילו, מין אמרתי לו, כזה… "רק שתדע זה יום ההולדת שלי, אבל..." ואז הוא היה כזה, "אה, מה?" וזה, "הביא לי איזה משהו", הוא בדיוק הגיע, כאילו, הוא הגיע לישראל מ… הוא היה באיזה אירוע בצרפת, אז הוא הביא לי איזה משהו שהוא הביא מצרפת, והייתי כזה, "אתה בטוח?" כאילו, אמרתי לו, "תשמור את זה לאשתך, כאילו, זה לא… אני לא צריכה את זה, אני ממש בסדר" והוא היה כזה, "לא, לא, לא, קחי את זה". אז...
דור: מה זה היה? טבעת? מה זה היה?
טס: לא, מין קרמל כזה. קרמל. מין ממתק כזה שהוא הביא, משהו חמוד. כן, זה די טעים. נולי הביאה לי מתנה. היא הכינה לי...
דור: אתן משקיעות במתנות, ממה שאני זוכר.
טס: כן. היא מכינה כל שנה מתנה יצירתית, שהיא בדרך כלל בפורמט אודיו.
דור: את הכנת סרט פעם שעברה ל...
טס: אני הכנתי השנה, כן. כי הייתי חייבת לתת כאילו, פייט ליצירות… ליצירות מופת האלה שהיא מכינה. אז השנה היא הכינה לי רדיו. כאילו, היא הייתה בגל"צ.
דור: נכון.
טס: ומהרגע שהתחילה, כשהתחלנו לצאת, אז כל זמן אני הייתי מזיינת את השכל, כי אני כאילו, מצד אחד, שונאת גל"צניקים, מצד שני, השנאה הזאת, היא נובעת מקנאה מוחלטת.
דור: כמו כל השנאה שלי בחיים.
טס: בדיוק, בדיוק, חד משמעית. וכל זמן הייתי אומרת לה, תעשי לי רדיו, תקריני לי, תעשי גל"צ, גל"צ, מציקה לה על זה. אז היא עשתה לי תוכנית רדיו.
דור: וואו.
טס: ״רדיו תפוזים״, וממש הקליטה, אתה יודע, מהדורת חדשות, זו מהדורה מיוחדת, כאילו, כן, ברוח השיח של המלחמה, אבל זה הכול ז'רגון, כאילו, אם אתה תשמע את זה, אתה לא תבין כלום, כי זה הכול שיח פנימי שלה ושלי, שיש הרבה ממנו, ברוך ה' וכל מיני פרסומות, פרסומת לחגי אופנועים, בית הספר, לנהיגת אופנועים.
דור: ויש שם שני שיעורים.
[צוחקים]
טס: יש שם דברים מדהימים, כל כך יפה. אז זה ממש, זה כאילו, ואני בוכה, דמעות, בכי, ייבוב. וזהו, ופשוט באמת, כאילו, לא היה לי מצב רוח ליום הולדת, כאילו, אפילו לא התבאסתי. תשמע, ברגיל אני לא כזה אוהבת היום הולדת שלי, זה לא שאני כזה חולה על יום הולדת וכזה, איך זה...
דור: שבוע יום הולדת!
טס: כן, לא הבן אדם. אני כזה לא מתה על היום הולדת שלי, אבל אני בסדר.
דור: כן, לא, בסדר, מה שאת רוצה, פשוט אני רציתי כחבר להיות כזה...אהה היום הולדת!
טס: לגמרי, לגמרי, לגמרי. אבל כאילו, כל מי שהיה כזה, אז הייתי כזה, היי, תודה, אבל זה לא קורה.
דור: תראי, זה גם עדיף על היום הולדת שלך שנה שעברה, שבה הגיע נרקומן לישיבה שלנו, והוא היה פצוע, והוא נגע...
טס: לא, הכלב של אחותי נשך אותו.
דור: הכלב של אחות… זה ממש סלפסטיקי.
טס: הוא התעקש, הוא התעקש ללטף את הכלב שעשה לו… [קול של כלב נוהם]
דור: הכלב של אחותך נשך אותו, הוא נפצע, ואז הוא שמה ליד, ואז היה לה חולצת דם של נרקומן.
טס: כן, חולצה לבנה.
דור: כי זה היה שנייה אחרי שהגעתי לאירוע. אני יושב ויש לי דם של נרקומן על החולצה.
[צוחקים]
טס: נכון, אז לפחות השנה זה לא קרה.
דור: כן.
טס: אבל זה באמת היה… תשמע, אני גם רואה עכשיו, לאחרונה, גם עבר קצת זמן, כן? שבוע לתוך המלחמה, לחגוג עם הולדת, זה לא עוד דבר. כאילו כזה גם… איזו חברה שבכלל הייתה בחו"ל, גיליתי בדיעבד, פתחה קבוצת וואטסאפ עם כל מיני חברים, והייתה כזה, בוא נעשה לה מסיבה, נעשה לה איזה משהו, בכל זאת.
דור: כן.
טס: וחברה אחרת הלשינה.
דור: הייתי בקבוצה הזאת, עכשיו.
טס: אה, היית בקבוצה הזאת?
דור: כן.
טס: אה, אז אני לא יודעת, כי אני לא הייתי בקבוצה. ואני פשוט כאילו אמרתי, חברה, פוצץ, כאילו, בטלו את האירוע הזה, זה לא קורה, זה לא קרה, אין דבר כזה, אין לי צורך. אני תודה לכם, מעריכה, אין לי צורך באירוע הזה.
דור: היו ימי הולדת בשואה?
טס: וואו, היה תאריכים בשואה?
דור: לא יודע, כי גם כששאלתי את סבתא שלי כזה באיזה, מה היום הולדת שלך, אז היה מין כזה, תשובה כזה טנטטיבית, כאילו תשובה כזה שהיא לא סגורה עליה.
טס: הראשון לראשון.
דור: לא, אבל זה עיראקי.
טס: כן, נכון. זה מזרחים, זה מזרחים.
דור: אז היא לא מזרחית, סבתא שלי, למקרה שתהית, אבל...
טס: מה?!
דור: סבתא שלי לא מהמזרח. אבל זה גם היה מין כזה, נראה לי שאני משהו כמו פברואר, לא יודע, זה היה משהו מאוד מאוד...
טס: מעניין.
דור: אחת מהסבתות, הסבתא מפולין, סבתא מאנגליה, יודעת.
טס: אבל אתה שואל אם הם חגגו שם?
דור: אם היה כזה, כאילו, אתם במחנות עבודה וכל זה, אבל רק רוצים להגיד… לשים בצד, להגיד מזל טוב לרוזה שמציינת…
טס: לדעתי היה משהו בסגנון, כאילו, אתה יודע, לא כולם ולא באופן מאוד נרחב, אבל כאילו, מי מהאנשים שהצליחו להיאחז באיזשהו משהו כזה, אז אתה יודע, כי הם כן עשו פסח ויום כיפור.
דור: הם עשו?
טס: כן.
דור: אה, לא יודע.
טס: כאילו, מי שהצליח ובתחת תנאים מסוימים, היה עניין שכזה, נניח ביום כיפור, הנאצים היום מביאים פי שתיים אוכל.
דור: אבל כל היום עושים כיפור, לא?
טס: אז ביום כיפור, כאילו, במועד, הם היו מביאים כפול אוכל. ואז היו נקרעים בין הרצון לאכול יותר...
דור: כן.
טס: ויש פסקי הלכה שאומרים, חבר'ה, לאכול. פיקוח נפש. זה מה נקרא פיקוח נפש. קיבלתם אוכל, לאכול, מהר. יום כיפור, יסלח לכם.
דור: יום כיפור יסלח לכם.
טס: כן.
דור: מעניין, אני צריך להשלים דברים על השואה. אתה יודעת שלא ראיתי אף סרט שואה?
טס: אף אחד?
דור: רשימת שינדלר, החיים יפים, הפסנתרן, לא ראיתי כלום.
טס: דור. דור, יש לי סרט.
דור: תקשיבי, כאילו, ראיתי בתיכון והייתי כזה, או לפני התיכון, ואז אמרתי כאילו, רציתי לראות את זה בבית, אמרתי, איזה יום מתאים לראות סרט שואה? כאילו, אני מעדיף לראות משהו יותר כיף.
טס: קודם כול יום השואה. יום מושלם לראות בסרט השואה.
דור: כן.
טס: שגם הם משודרים כל הזמן בטלוויזיה, וגם פשוט אתה יכול להשיג את הטורנט או מהו. אבל… "הפסנתרן" סרט יפה, "שינדלר" יפה.
דור: "הפסנתרן", אמרתי שאני אתחיל הפסנתרן, ואז את רשימת שינדלר.
טס: אבל יש סרט, ממש סרט שואה אהוב.
דור: נו.
טס: שזה סרט שגיליתי, שרק אני ראיתי אותו באוטובוס בפולין.
דור: מה, את היפסטרית של השואה? מה זה היה?
טס: תקשיב, תקשיב. זה היה אירוע מטורף, כי כל האוטובוס ישן.
דור: מהזווית של הצוענים?
טס: כל האוטובוס ישן, ורק אני ראיתי, ולא האמנתי למראה עיניי.
דור: מה זה?
טס: כי בסרט מככבות, לא אחרות, מאשר קירסטין דאנסט ובריטני מרפי.
דור: הן לא נראות מהשואה, הן לא נראות יהודיות.
טס: בריטני מרפי אולי...
דור: הן גילמו את הנאציות?
טס: בריטני מרפי אולי, קירסטין דאנסט שיחקה יהודיה, כשהיא כאילו פול און שיקסה.
דור: יש שם את האף הנוצרי ביותר שראיתי.
טס: "הדבילס אריתמטיק". אני כאילו באמת לא האמנתי, והלכתי אחד אחד באוטובוס ושאלתי אותם, תגידו, אתם גם ראיתם את הסרט? באמת כזה, לא, ישנו, הולכתי לאוטובוס השני, אתם ראיתם את זה? לא.
דור: וואו.
טס: מאז ראיתי אותו עוד כמה פעמים.
דור: טוב, המלצת סרט שואה.
טס: כן, המלצת תוכן.
דור: תתכוננו, כי אנחנו בשואה שנייה.
טס: לא, אל תראו את זה עכשיו. תראו גוסיפ גירל.
דור: תראו גוסיפ גירל, תראו יוטיוב, תראו דברים כיפיים וחמודים.
טס: כן.
דור: בסדר, קידומים משהו? סתם, אנחנו במלחמה, אני רוצה להופיע לחיילים בבסיסים וכאלה, אני רוצה להגיע עם חברים. אם יש לכם איזה משהו, תגידו לי, ואני אראה אם אני אוכל לבוא.
[טס צוחקת]
דור: מה זאת אומרת, אני לא מותר לי שיהיה לי גם...
טס: לא, מותר.
דור: לא. אני אמור להגיד על הכול, כן?
טס: לא, בטח. לא, אבל אתה אמור להגיד, כאילו, תגידו לי מה זה ואני אבוא, ואז כשפונים אליך, אז תגיד, "אה, סורי, אני לא אוכל בזמן הזה, ואז בוא נמצא".
דור: ואז לשקר אם זה לא מתאים לי מכל הבחינות.
טס: כן. אני...
דור: אבל לא אמרנו שאני כאילו אומר כזה את הדברים שאני לא אמור להגיד?
טס: נכון, נכון, נכון.
דור: תגידו לי, ואם זה יסתדר אני אבוא.
טס: אתה נורא כן.
דור: נכון, איש כן ונחמד.
טס: נכון.
דור: שזה שתי תכונות נורא...
טס: ונחמד, ואשכנזי וציני.
דור: שתי תכונות נורא סקסיות. כן ונחמד.
טס: כן. שתדע שבעיניי זה כן, אבל אולי זה לסביות. אולי זה קטע של לסביות.
דור: כן.
טס: לאהוב כנות ונחמדות.
דור: יכול, אני פחות מרגיש שזה התכונות ש…
טס: כן, כן, כן.
דור: בוחרות אותי בקהילה הסטרייטית.
טס: אני הייתי באה להופיע, אבל אין לי מה, וזה לא יעזור. זה לא ישמח אף אחד.
דור: רק שתדעי שסטנדאפיסטים עם פחות ניסיון ממך כבר בטור בין כל הבסיסים בארץ.
טס: כן, כן. איך קוראים לילד, דופקים זה, עקצו הופעה.
דור: עקצו הופעה, מה שנקרא, ציטוט. תודה טס שבאת, אנחנו עכשיו נעשן ג'וינט, ואני אספר לך את מה שרציתי לספר לפני. סליחה שיש לי סוד מכם, אבל זה לא קשור אליי.
טס: כן.
דור: תשלחו לי עוד הודעות, תשלחו לי עוד הצעות. אז פה אני רוצה לעשות כל מיני דברים, איך שאני יכול לעזור ולתרום או מה שכול, או להקליט דברים שתרצו, תגידו לי. תגידו גם לטס.
טס: כן, תגידו לי גם. תהיו חזקים.
דור: תהיו חזקים.
טס: תהיו חמודים.
דור: תהיו חמודים.
טס: תאמינו בשלום, תאמינו גם בניצחון, תאמינו בעם ישראל, אני, כולנו...
דור: נכון.
טס: ושתיפול הממשלה.
דור: ולא אל תשכחו שנזיין אותם בתחת.
טס: בתחת!
דור: כן, נשיקות בבית לכולם, תודה רבה לאופיר קנר על הכול, ויאללה, ביי חברים.
טס: צ'או.
Comments