נחוש למצות את הדין עם הרוצחים הנאצים, שמעון ויזנטל החל במצוד. הוא נבר בהררי דפים ומכתבים, ודלה כל פרט מידע שיכול היה לסייע באיתורם, בכל פינה בתבל. עד מהרה זיכה אותו "שלל הציד" שלו בתהילה עולמית. רוצחים נאצים החלו לחיות בחשש מתמיד מפני רודף הצדק האימתני. אולם יום אחד שב וגילה ויזנטל לחרדתו, שאך פסע מפריד בין הצייד לבין הניצוד. (חלק ב' ואחרון)
תאריך עליית הפרק לאוויר: 29/02/2024. קישור לחלק א'
ברוכים המאזינים להסכת "יחידים במינם". שמי ניב גולדשטיין ויש לי חולשה לאנשים מיוחדים, שנויים במחלוקת וחריגים בנוף ההיסטוריה האנושית. מדי פרק נפגוש דמות מרתקת, הרפתקנים פורצי דרך, כופרים בעיקר ומורדים, סופרים לא שגרתיים, שחמטאים משונים ופילוסופים יוצאי דופן.
אתם מוזמנים להצטרף למסע ולשמוע על אנשים שונים שאולי עוד לא הכרתם, אשר ראויים לכינוי יחידים במינם.
שמעון ויזנטל, האיש שצד נאצים - חלק ב'
[מוזיקת רקע]
"וכך ישבתי לפני הצריף, בשמש, ורשמתי מזיכרוני בקדחתנות שמות ועובדות. על בסיס צרור הניירות הזה התחלתי לנסח את המכתב. הוא הכיל את שמותיהם של תשעים ואחת פושעים שצריכים היו להעמידם למשפט אם אכן ביקשו המשחררים לעשות דין צדק." מתוך זיכרונותיו של שמעון ויזנטל, 1988.
מאזינות ומאזינים יקרים, בטרם נתוודע לסיפור חייו הייחודי של שמעון ויזנטל הנה משפט אזהרה. כניצול שואה, חווה גיבור הפרק שלנו על בשרו כמה התנסויות אכזריות שיזכו להתייחסות. אנא התחשבו בכך בטרם תאזינו לפרק עם ילדכם.
[מוזיקת רקע]
זמן קצר לאחר שחרורו ממחנה ההשמדה, ידע שמעון ויזנטל שמבקשי נפשו אמנם הובסו, אך הוא לא ישוב להיות האדם שהיה לפני השואה. בכל אשר פנה הוא שמע את קול דמי אחיותיו ואחיו צועקים אליו מן האדמה. לימים יכתוב ויזנטל על תחושת הייעוד שפיעמה בו כך: "ידעתי שממתין לי ייעוד אחר, לחיות למען המתים שאני נושא בליבי. רציתי לעשות כל שלאל ידי כדי להתקבל לשירות היחידה לחקירת פשעי המלחמה".
בעיני מושיעיו שופעי הבריאות, נראה היה ויזנטל שהיה כולו עור ועצמות, כמי שפסע בלבד הפריד בינו לבין בור התחתיות. אולם רצונו העז למצות את הדין עם הרשעים, הוא אשר העניק לו את הכוח לדבוק שוב בחיים. למען הקורבנות, האדם מחפש משמעות, ולפעמים היא לא אחרת מאשר עשיית צדק. כעבור ימים ספורים הועמדה החלטתו ללחום בעוולות למבחן ראשון.
[מוזיקת רקע]
לאחר שחרור מחנה ההשמדה, מינו חיילי ארצות הברית מספר אסירים כדי שיסייעו להם בניהולו. אחד מאותם אסירים, שישמש בעתיד גם כשר בממשלת פולין, הופקד אז על משרד שבו הונפקו תעודות מעבר לאחיו לסבל. יום אחד, בשעה שביקש לנעול את המשרד, הגיע למקום ויזנטל וביקש את עזרתו. בתגובה, סטר בזעם האסיר הפולני על לחיו של ויזנטל החלוש. לימים יעיד גיבור הפרק שלנו, כי דווקא סטירת הלחי הזו, לאחר שהמלחמה כבר הסתיימה, פגעה בו יותר מכל המכות שספג מאנשי האס-אס במהלך כל שנותיה. ויזנטל, ששרד צעדות מוות, מחנות השמדה והוצאות להורג, החליט שלא יעבור על כך בשתיקה. לא עוד.
[מוזיקת רקע]
נחוש למצות את הדין עם האסיר המכה, ויזנטל מיהר אז אל מטה המפקדה האמריקאית הצבאית. הוא נכנס למבנה ואז הבחין במשרד חדש שהוקם במקום. על דלתו נתלה שלט שמשך את תשומת ליבו של ויזנטל: המשרד לחקירת פשעי מלחמה.
[מוזיקת רקע]
בשלהי שנת 1945 הצליח ויזנטל בדרך לא דרך להתאחד עם אשתו, שכזכור הצליחה להתחזות לפולניה לאורך כל המלחמה. לצד השמחה שמילאה את ליבו עד גדותיו, הוא שמע אז מפיה את הבשורות המרות מכל. 89 מבני משפחתו ומשפחתה נרצחו על ידי הנאצים ועוזריהם. ויזנטל ניגש למלאכה.
[מוזיקת רקע]
בחודשים הבאים העביר ויזנטל למעסיקו החדש, צבא ארצות הברית, רשימות מפורטות של פושעים נאצים שעימם ביקש למצות את הדין. הוא שיתף פעולה אז גם עם ארגוני המודיעין האמריקאים, והראיות שליקט נגד פושעי המלחמה ועוזריהם, שימשו כתשתית המשפטית לסדרת משפטי נירנברג.
[מוזיקת רקע]
כעבור חודשים מספר השתקעו בני הזוג ויזנטל בעיר לינץ שבאוסטריה, מפאת קרבתה למחנה הריכוז מאוטהאוזן שממנו שוחרר. בד בבד, ויזנטל החל לעבוד גם עבור שני ארגוני רווחה יהודיים שביקשו לשקם את שורדי השואה שנותרו במחנות העקורים במדינה. עוד בשנת 1946, למרות חייהם בצל המוות, בחרו ויזנטל ואשתו פעם נוספת בחיים. בתם המשותפת באה לאוויר העולם שהם ביקשו להפוך לצודק יותר.
[מוזיקת רקע]
ממקום שבתו בעיר לינץ, המשיך ויזנטל להתחקות אחר מקום מסתורם של הנאצים בכל רחבי תבל. באמצע המאה ה-20, בטרם עידן המחשב והמרשתת, הייתה עבודתו מפרכת ואיטית. ויזנטל נעזר בכל רמז כדי לאתר פושעי מלחמה; ידיעות קצרות בעיתונים מתבלים, ספרי טלפון בשלל שפות ומרשמי אוכלוסין מצהיבים. מדי יום נשלחו אל ויזנטל, ששמו יצא למרחוק, עשרות מכתבים מכל קצוי תבל, ובהם מידע שלא יסולא בפז. עד מהרה התמלא משרדו בהררי מסמכים על פושעי צלב הקרס, שגדשו אינספור תיקיות עבות כרס. עונת הצייד החלה.
[מוזיקת רקע]
אחד מעקרונות המפתח של הפילוסופיה העתיקה הינו הציווי "דע את עצמך". חישבו על זה לרגע, לפני כל הכרות חיצונית עם הזולת, עלינו להתבונן קודם כל פנימה. להבין מי אנו באמת. אחרי הכל, לא משנה היכן נהיה, אנחנו תמיד נלווה את עצמנו. אני שמח להזמין אתכם לסדרת הרצאות חדשה, "מסע אל טבע האדם בראי הפילוסופיה". בשמונת המפגשים נתלווה לכמה מהוגי הדעות המבריקים ביותר, ונתוודע אל תובנותיהם הנצחיות באשר לאופי האנושי, לטוב ולרע. ההרצאות תתקיימנה במסגרת מיזם "זמן אשכול". פרטים נוספים באתר הפודקאסט "יחידים במינם". כתמיד, תוכלו לתמוך בפודקאסט, אם תזמינו אותי להרצות בחברה, בארגון, במועדון או במקלט הריחני שלכם.
ועכשיו בחזרה לפרק.
[מוזיקת רקע]
בשנת 1953 נטל ויזנטל חלק באחד מן האירועים המפורסמים ביותר במאה ה-20: איתורו והבאתו למשפט בישראל של אדולף אייכמן, ראש המחלקה היהודית באס-אס.
עוד במרץ אותה השנה, דיווח ויזנטל, הקונסול הכללי הישראלי בוינה, כי מקורותיו מסרו לו שאייכמן הסתתר בארגנטינה בזהות בדויה.
אלא שרק עבור כשבע שנים נלכד אייכמן על ידי סוכני המוסד, ובתום משפטו הטעון הוצא להורג בתלייה בשנת 1962.
[מוזיקת רקע]
מעניין לציין כי ויזנטל הביע התנגדות להוצאתו להורג של אייכמן, משום שקיווה להופכו לעד במשפטם של פושעי מלחמה נאצים אחרים. כך או אחרת, גם בזכות תרומתו לאיתור אייכמן, עתיד ויזנטל בשנים הבאות לשתף פעולה עם המוסד הישראלי, שאף כיסה חלק מהוצאותיו.
בשנת 1960 עברו ויזנטל, אשתו ובתו לוינה. בחלוף כשנה הוא הקים בבירת אוסטריה את מרכז התיעוד היהודי, שבראשו יעמוד עד לשנת 2003.
[מוזיקת רקע]
בשנת 1963 עלה שוב ויזנטל לכותרות ברחבי העולם, לאחר שהצליח לאתר את איש המשטרה האוסטרי שהשתתף בשנת 1944 במעצר אנה פרנק ומשפחתה. ויזנטל סימן איקס נוסף על חגורתו לאחר שעלה בידו לאתר את פרנץ שטנגל, מפקד מחנות השמדה טרבלינקה וסוביבור. לאחר שפושע המלחמה הנאצי נעצר בברזיל, הוא הוסגר למערב גרמניה, ותודות למאמציו של ויזנטל נשפט למאסר עולם.
[מוזיקת רקע]
מטבע הדברים, היו גם מי שביקשו לעשות שימוש אחר במאגר המידע האדיר של ויזנטל. לא אחת הגיעו למשכנו קבוצות של יהודים, לעתים של פרטיזנים, שתאווה אפלה הניעה אותם, נקם.
[מוזיקת רקע]
אולם לא זו הייתה דרכו של ויזנטל. למרות שביקשו ממנו מידע והבטיחו כי את היתר יבצעו בכוחות עצמם, הוא סירב לקחת בכך חלק. במקום זאת, ויזנטל ניסה לשכנעם כי היחידים שהיו מוסמכים להעניש היו בתי המשפט. כל נקמה אישית, כך הוא היה משוכנע, תחריב את החברה. ויזנטל הסביר כי ראה גם חשיבות מוסרית לקיום משפט צדק ציבורי, גם ובעיקר בעבור הדורות הבאים, כחלק מן המאבק בפשעי המלחמה והשנאה. נאמן לחזונו, פרסם ויזנטל בשנת 1968 את אחד מספריו המפורסמים ביותר, שתורגם לעברית בשם "החמנית", על אפשרויות המחילה וגבולותיה. האירוע שתואר בספר התבסס על מקרה אמיתי שאירע לו במהלך מלחמת העולם השנייה, וגרם לו לתהות גם שנים לאחר מכן, אם אכן פעל באופן הנכון.
[מוזיקת רקע]
יום אחד, במרוצת המלחמה, נלקח ויזנטל האסיר לחדר שבו שכב איש אס-אס על ערש דווי. בפיו של אותו קלגס, אשר הבין כי שעתו קרבה ונתקף בייסורי מצפון על כל מה שעולל ליהודים, הייתה בקשה. האם יואיל ויזנטל, כך הוא שאל, לסלוח לו על פשעי המלחמה שלו כדי שיוכל למות בשלווה? ויזנטל סירב לעשות זאת ועזב את המקום. מה אתם הייתם עושים?
[מוזיקת רקע]
כך או אחרת, ספרו של ויזנטל עורר דיון מוסרי חשוב ברחבי העולם. בין דפיו ניסו אינטלקטואלים ומדינאים מן השורה הראשונה לחוות דעתם על אופן התגובה הראוי. הספר תורגם למספר שפות ואף שימש כספר לימוד במוסדות חינוך במספר מדינות.
[מוזיקת רקע]
השנים נקפו ומלאכתו של גיבור הפרק שלנו המשיכה במלוא המרץ. בשנת 1977, זמן קצר בטרם מלאו לו 70 שנים, הוקם בלוס אנג'לס "מרכז שמעון ויזנטל". אולם כחמש שנים לאחר מכן, כמעט ארבעה עשורים לאחר תבוסתה של גרמניה הנאצית, היו מי שביקשו להמשיך את מורשתה המתועבת. ויזנטל צייד הנאצים אולץ לקחת חלק באירוע שבו אמור היה להיות הניצוד.
[מוזיקת רקע]
ב-11 ביולי 1982 החריד פיצוץ עז את שלוות שכונתו של ויזנטל. חומר הנפץ שהוטמן בפתח הכניסה לביתו הסב נזק למבנה, אך במזל לא גבה את חייו של ויזנטל. כעבור זמן מה אותרו ונעצרו חברי קבוצה ניאו-נאצית גרמנית, אשר הודו כי ביקשו להתנקש בחייו של גיבור הפרק שלנו. ויזנטל בן ה-82 הצליח למלט שוב את נפשו ללא כל פגע מקילשונם של סוכני המוות.
[מוזיקת רקע]
אולם היו גם גורמים אחרים, שלא הונעו משינאה עיוורת, אשר זעמו על ויזנטל. כך למשל, לא מעטים בקרב קהילת יהודיי וינה התקוממו על מאמציו לחקור ולהעמיד למשפט גם יהודים אשר שיתפו פעולה עם הנאצים. להגנתו טען אז ויזנטל כי "אי אפשר למדוד אשמה באמות מידה שונות", כלשונו. זאת ועוד, מכיוון שויזנטל הדגיש כי השואה לא הייתה רק טרגדיה יהודית אלא טרגדיה אנושית, הוא התעמת עם ניצולים שחלקו עליו.
[מוזיקת רקע]
ברבות השנים זכה ויזנטל במספר רב של עיטורים ואותות כבוד ממדינות, ארגונים ומסדרים שונים ברחבי תבל. בין הבולטים שבהם היו מדליית הזהב של הקונגרס האמריקאי, שהוענקה לו בשנת 1980, וצירופו, כעבור כארבע שנים, לשורות לגיון הכבוד הצרפתי. בשנת 2004 אף התכבד ויזנטל בתואר אבירות מטעם מסדר האימפריה הבריטית. במרוצת חייו כתב ויזנטל מספר ספרי זיכרונות, ודמותו אף שימשה כהשראה למספר סדרות וסרטים.
[מוזיקת רקע]
שמעון ויזנטל מת ב-20 בספטמבר 2005 בווינה, בגיל 97. בעזבונו נמצאו מאות קלסרים ובהם כ-300 אלף דפי נייר והעתקי מכתבים שכתב ב-60 שנות שליחותו. למרות שדחה את הכינוי 'צייד הנאצים', ויזנטל תרם לאיתורם ולהעמדתם לדין של מאות מרצחים, וסייע להרשעתם של עשרות. בכל רחבי העולם העניקה דמותו של ויזנטל נחמה לאודים המוצלים מאש. שורדי השואה ידעו כי גיבור הפרק שלנו יהפוך כל אבן באיתור פושעי המלחמה הנאצים, ולכל הפחות יגרום לרבים מהם לחיות את שארית חייהם בחשש מתמיד מפניו של רודף הצדק.
[מוזיקת רקע]
במרוצת השנים, זכה שמעון ויזנטל להילה של צייד נאצים כל יכול כמעט. פושעי המלחמה הנמלטים ייחסו לו לא אחת את היכולת השטנית לאתרם במקומות הנידחים ביותר בעולם. אחרים האמינו בכל ליבם שרשת הסוכנים חובקת העולם שהפעיל ויזנטל, רב המרגלים האימתני, נהנתה ממשאבים בלתי מוגבלים. האמת לא יכולה הייתה להיות שונה יותר.
מרכז התיעוד היהודי שהקים ויזנטל בוינה, ושממנו ניהל את המצוד שלו אחרי פושעי המלחמה הנאצים, לא היה יותר ממשרד צנוע. ויזנטל כמעט שלא נעזר בסוכני שטח, ולמעשה רוב הזמן עבד לגמרי לבדו. משאביו היו צנועים עד כדי כך שלא אחת נדרש ויזנטל לחזר על פתחיהם של יהודים נדיבים באמריקה, כדי שיוכל להמשיך במאמצי הצייד שלו. הצלחותיו המרובות בתנאים הללו, אם כן, זכאיות, ובצדק, להערצה רבה.
[מוזיקת רקע]
מדי בוקר, כשהיה שמעון ויזנטל נכנס למשרדו, היה נח מבטו על המפה הגדולה שהצמיד לאחד הקירות. על המפה סומנו מאות נקודות שהיה מי שהגדיר אותן כ"פלנטות אחרות". התרחשו בהן מדי יום ביומו אירועים מזעזעים, ולמרות שעשורים חלפו מאז, דומה שדבר לא השתנה. הנקודות הללו, שננעצו בכל כך הרבה מקומות, היו מחנות הריכוז וההשמדה. שמעון ויזנטל נשבע שלא לשכוח אותן לעולם. מדי יום ביומו הוא היה יושב על שולחנו העמוס ניירות, מפשיל שרוולים וצד נאצים. חייו, מורשתו, תושייתו ורדיפת הצדק של שמעון ויזנטל היו, ועודם, יחידים במינם.
[מוזיקת רקע]
זהו. עד הפרק הבא אפשר לבקר באתר הפודקאסט www.niv-goldstein.com או בקבוצת הפייסבוק.
"יחידים במינם" זמין להאזנה בחינם בכל יישומי ההסכתים. לחצו על כפתור "מעקב" ותקבלו את הפרקים החדשים עד לטלפון הנייד. אתם יותר ממוזמנים להפיץ את הבשורה ולספר לחברים, למכרים ולחתולים שלכם על הפודקאסט. נשתמע בפרק הבא של "יחידים במינם".
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments