top of page
עתליה יופה

נבלים זה אנחנו - גרסת סאונד משופרת: פרק 025 - טים ברטון: הנבלים הדחויים- חלק ב

נעמה רק מצטרפת אלינו לדבר על טים ברטון או יותר נכון על תחילת הקריירה שלו, כי בכל זאת, אף אחד לא משלם לנו על הדבר הזה ויש גבול כמה אפשר לסבול. הסרטים הראשונים שלו ייחודיים, מרגשים, מעיינים ומעוררי מחשבה. והדבר נכון גם לנבלים שלו. הדבר שהכי מאפיין את הסרטים של ברטון בתקופה הזו היא ההצבה של האחר במרכז, וזה יכול להיות גם בדמות מליונר אקצנטרי כמו באטמן או רוח רפאים כמו ביטלג'וס. כמו כל פודקאסט על קולנוע שמכבד את עצמו אנחנו גם מדברים קצת על הגיבורים, אבל עבורנו הנבל הוא תמיד המרכז. תוכן קצת על האיש עצמו: טים ברטון - 5:35 ביטלג'וס - 14:00 באטמן - 24:42 באטמן חוזר - 38:00 המספריים של אדווארד - 49:40


 

תאריך עליית הפרק לאוויר: 27/03/2019.

נעמה: כן.

רותם: כן. אבל באמת, אבל, אבל אני חושב כאילו… אבל השאלה היא האם הוא נב… זאת אומרת, השאלה שלנו תמיד היא פה א', האם… אוקיי, השאלה היא אחרת אולי, האם באטמן הוא דמות מעניינת, או שהג'וקר יותר פה, שהם אותו דבר, שניהם חצי כזה, חצי אפויים, גם בגלל החיבור הזה בין הסיפורים ההיסטוריים שלהם. אני חושב שכאילו כמה שזה נקודה מגוחכת…

נעמה: כן.

רותם: …היא איפשהו קצת leveling them up לאותה רמה. יש בזה איזה משהו… שאני מבין למה הם ניסו לעשות את זה. ככה…

נעמה: לא, אני מבינה למה הם ניסו לעשות את זה, וגם זה מאוד מסתדר מבחינת כתיבה סטנדרטית של סרטים, של כאילו, הנה, עכשיו הוא רוצה לרדוף אותו גם מסיבות אישיות ולא רק בגלל שהוא רשע והוא כזה טוב, אבל "באטמן", שהסרט הזה די משעמם בעיני, אני חושבת שכמו כל דבר, גם באטמן הוא יותר טוב בסרט "באטמן חוזר", [רותם צוחק] אוהבת פי מיליון יותר את "באטמן חוזר" מאשר את "באטמן", ואני חושבת שהסיבה העיקרית לראות את הסרט הוא הג'וקר, כי הרומן של באטמן ו-ויקי וייל הוא לא כל כך מעניין…

רותם: לא.

נעמה: זה רוב מה שהוא עושה בסרט.

רותם: אבל באמת הג'וקר, כאילו, ה… זאת אומרת, המטרה שלו אני חושב היא… אבל הקטע כאילו שקצת יפה בו בשילוב שלו, שמצד אחד הוא… כאילו באמת, הוא מתחיל עם מאפיונר עם יותר תשוקה לכוח, אחרי זה הוא גם רוצה לעשות אמנות, זאת אומרת הוא אומר את זה באיזשהו שלב, הרי יש שם את כל הקטע, את כל הסצנה במוזיאון שהיא מקסימה…

נעמה: [מהמהמת בהסכמה]

רותם: אבל הוא גם רוצה לנקום בבאטמן וגם רוצה להשיג בחורה, כאילו יש קצת יותר מדי…

נעמה: הוא עושה המון דברים… קצת עסוק.

רותם: עושה המון דברים. זה קצת כאילו קצת מוציא אותו בתור, זה כאילו פוגע בנבלות שלו, אני חושב איפשהו. אבל מה שמעניין בו, שזה גם קורה בסרט השני, שזה אולי גם דומה לג'וקר של לדג'ר, הוא מנסה לחשוף את באטמן ולהציג אותו כרע, זאת אומרת הוא עושה את מה שאנחנו עושים פה, אבל כאילו לא…

נעמה: כן, טוב, זה די כזה קטע של נבלים של "באטמן", להגיד כזה [בקול גברי] 'מה, אבל גם הוא עם מסכה, מה, הוא התחיל, מה?'

רותם: כן, אבל אני חושב שהכל פה… אבל בגלל מה שאמרנו מקודם שהוא עושה כל כך הרבה… גם הוא רוצה את הבחורה, גם הוא רוצה את זה, אז…

נעמה: הוא פשוט רוצה כל מיני דברים.

רותם: כן.

נעמה: הוא ילד בן 4.

רותם: כן. אז זה קצת… זאת אומרת, יש היום, יש טוענים שהג'וקר הזה הרבה יותר טוב מהג'וקר של…

נעמה: Agree to disagree.

רותם: של לדג'ר. ואנחנו לא ניכנס לזה כי אנחנו נעשה את זה בפרק של הסרט "ג'וקר".

נעמה: הוא מאוד קוּל…

אותם: אבל הוא מחזיק את הסרט.

נעמה: הוא של זמנו.

רותם: הוא של זמנו, והוא מחזיק את הסרט די טוב. לא, אברי?

אברי: כן, אבל לא הייתי אומר שהוא מעניין. כלומר, הוא… כל הדמויות בסרט הזה הם בעצם מאוד שטוחות, אני חושב שזה גם ככה נתפס סרט קומיקס בזמנו, כמשהו מאוד מאוד בסיסי וקצת ילדותי, וטים ברטון העיד על עצמו באיזשהו שלב שהוא אף פעם לא קרא קומיקס.

נעמה: מפתיע.

רותם: אז באמת, הסרט היה הצלחה, באמצע הוא הלך לעשות את "Edward Scissorhands", אבל אנחנו לא נגיע, נדבר על "באטמן" השני, שהוא היותר טוב מבין השניים נראה לי, נכון? כולנו…

אברי: הוא הרבה יותר מעניין, ואם דיברנו על זה שבאטמן היה קצת משעמם בסרט הראשון, בסרט השני, הסרט השני כמעט לגמרי מתעלם ממנו ומתמקד בנבלים לגמרי.

רותם: זהו, ששילשו את הנבלים כי יותר טוב, מה יותר טוב מנבל אחד משוגע? שלושה מוזרים. אז העלילה היא בעצם מתחילה כמה עשרות שנים אחורה, ההורים של אוסוולד קובלפוט, שהאבא, מגלם אותו פי ווי הרמן בעצמו, זה מאוד חמוד.

נעמה: הו!

רותם: רובן… נו, פול רובנס. זורקים אותו לביוב, ושם פינגווינים מגדלים אותו. קורה.

נעמה: פינגווינים שברחו מהגן חיות או משהו מוזר שיכול לקרות רק בגות'האם, כן.

רותם: כן.

אברי: נולד להם תינוק מעוות, הם לא רצו אותו, אז הם זרקו אותו…

נעמה: הוא אוכל את החתול.

אברי: …לביוב, ושמה הוא גדל, ובגלל זה הוא… צריך לומר, ההורים שלו היו מאוד מאוד עשירים, ושם הוא גדל הרחק מעין החברה, הוא גדל לשנוא את עשירי גות'האם ואת כל הנורמטיבים.

רותם: והוא גדל להיות דני דה ויטו, שאחרי כמה שנים מוביל את חבורת… איזה חבורת פושעים לחטוף את מקס שרק, בגילומו של כריסטופר ווקן, שזה מחווה לשחקן שדיברנו עליו לפני שבוע מהסרט "נוספרטו", והוא סוחט אותו כי… לעזור לו להיות מקובל חברתית. זה כאילו… אין ספק המזימה [צוחק] אולי אחת המוצלחות…

נעמה: כן, הוא די מסכן בסך הכל.

רותם: מקס שרק בנה תחנת כוח שהוא מציע אותה בחינם לעיר…

נעמה: חשוד מאוד.

רותם: חשוד מאוד, ואף אחד לא חושד בזה חוץ מברוס ויין.

נעמה: אנשים ממש אוהבים לקבל דברים בחינם בגות'האם, מה?

רותם: [צוחק] כן. כנראה צריך לשלוח להם את הפרק על "פריקונומיקס" או משהו על זה, למה שום דבר לא בחינם. ו… אבל בגלל שהוא… גרסו ניירות, כי בכל זאת זה היה בשנות ה-80, אז הפינגווין אסף את כל הניירות ויש לו את כל ההוכחות, והוא סוחט את מקס שרק שיעזור לו כאמור להתקבל בחברה…

נעמה: להפוך לראש העיר או משהו כזה, לא?

רותם: זה אחר כך, הוא מריץ אותו, בדיוק, הוא מריץ אותו להיות ראש העיר. כי מה יותר טוב מאשר… כי הוא מציל את הבן של ראש העיר, ו…

נעמה: ומלבישים אותו בחליפה שהוא יראה טיפה יותר נורמלי, וכל מיני דברים כאלה.

רותם: Penguin Suit, כן, ובאמת, במקביל גם העוזרת של מקס שרק גם מגלה את התוכניות האלה.

נעמה: אז הוא זורק אותה מהחלון.

רותם: כן, זורק אותה מהחלון.

נעמה: פשוט זורק אותה מהחלון.

רותם: זה קצת, כן, כאילו איש… איש עסקים קלאסי.

אברי: החתולים מחזירים אותה לחיים.

רותם: כן…

נעמה: יש פה איזה עניין עם חיות.

רותם: כן.

נעמה: כאילו אמרו, 'טוב, זה עבד עם עטלפים, אז… בואו נראה איזה עוד חיות יכולות לעשות את זה'. [רותם צוחק]

אברי: היא הופכת להיות אשת החתול, והיא… היא אני חושב… מה שנקרא כאוס ניוטרל, היא לא ממש רעה, היא כאילו משתפת פעולה עם הפינגווין אבל אז היא… היא גם מפסיקה לעשות את זה.

רותם: כן, היא…

נעמה: כן, היא בצד של עצמה כזה, כרגיל. [צוחקת]

רותם: היא רוצה נקמה בעיקר, היא כאילו נבל שכביכול אנחנו בדרך כלל לא אוהבים פה, שרק רוצה נקמה, אבל בגלל שהיא… הכאוס ניוטרל זה תיאור מאוד מעניין…

נעמה: כאוטיק ניוטרל.

רותם: מה?

אברי ונעמה ביחד: כאוטיק ניוטרל.

רותם: כן כן, היא… זה מאוד יפה כי זה באמת הופך אותה ל… הנקמה שלה גם היא מוצדקת והיא לא מנסה להרוס כל דבר בדרך, תיכף נכנס לזה, א'. לא אמרנו, את מקס שרק, או אמרתי ואני לא זוכר כבר אז אני אגיד זה שוב, כריסטופר ווקן מגלם…

אברי: [מדבר באיטיות, מחקה את הדיבור של כריסטופר ווקן] כריסטופר ווקן is מקס שרק.

רותם: [צוחק] ואת סלינה קַייל, קֵייל…

אברי: קַייל.

נעמה: קַייל.

רותם: קַייל. קֵייל זה הירק, כן…

נעמה: כן.

רותם: מגלמת פישל פייפר בתפקיד נפלא.

אברי: שאת המסכה שלה, לא יודע איך לקרוא לזה, הם מצאו חלקים ממנה בחנות סאדו מאזו [רותם צוחק] מהמפורסמות.

נעמה: לא מפתיע. [צוחקת]

רותם: וואלה? טוב, זה…

אברי: כן.

רותם: ובאמת אז הפינגווין שם זוכה להכרה כשהוא מציל את הבן של ראש העיר, מבקש, והבקשה שלו זה לגלות את המי ההורים שלו, כאילו ושולחים אותו לארכיון, כי… ושרק בעצם רוצה שפינגווין יהיה ראש העיר כי אז הוא יכול עוד יותר לבצע את המזימה שלו. ומה שהם עושים זה כדי איך… איך לגרום לאנשים לרצות להצביע לבן אדם שכרגע עלה מהביוב ונראה מאוד מסכן? תגרום לעיר להיראות נורא. אז שולחים את החבורת פשע שלו לעשות, להרוס את העיר, להראות שראש העיר הוא incompetent, איפה הם עולים על רעיונות כאלה?

נעמה: ואז הם שולחים לכולם סמס [צוחקים] שבמפלגת "הפינגווין החדש" לא יקרו דברים כאלה.

רותם: כן, הפושעים…

אברי: הוא כמעט, הוא כמעט הורס לעצמו כשהוא, בסצנה שעדיין מבעיתה אותי עד היום, נוגס למישהו את האף כשהוא לא מרוצה ממה שהוא שואל אותו.

נעמה: הוא מאוד מפחיד באופן כללי, הוא יצור דוחה ומפחיד בצורה די מדהימה, כמה שהוא לא נראה לי רשע.

אברי: היי היי! לא לדבר ככה על דני דה ויטו! [צוחק]

נעמה: אבל זה הקטע, שהוא לא נראה לי… אני חושבת שמה שמעניין בפינגווין, זה שהוא באמת אף פעם לא נראה לי כמו בן אדם רע במיוחד, כמו שהוא פשוט ממש חסר אונים ומסכן ועושה מה שאומרים לו לעשות.

רותם: כן, אבל יש לו שם את התכנית, בדיוק ההמשך, מה שקורה שם בהמשך, הוא… במהלך הקרבות באטמן וקאטוומן מתעמתים, למרות שיש להם רומן לאלטר אגו שלהם, ואז היא חוברת לפינגווין כדי לנקום, כי ככה זה עובד, והפינגווין גם מצליח להפליל את באטמן בהרג ורצח, כי זה מה שנבלים של באטמן עושים, אבל באטמן מצליח לחשוף, להקליט את הפינגווין…

נעמה: הבלש הטוב בעולם.

רותם: מה?

נעמה: הבלש הטוב בעולם.

רותם: כן, תמיד אומרים את זה ואף פעם לא הבנתי את זה.

נעמה: כי הוא מקליט נבלים.

רותם: [צוחק] אז הוא מצליח לחשוף את זה שהוא באמת שונא את האנשים, כאילו… צר לי, [צוחקים] גילית שפוליטיקאי שונא אנשים? לא על זה…

נעמה: וואו, אחי.

רותם: לא על זה, לא, כן. א'. וואו, אחי, לא בדיוק המעשה הכי זה… וב'. לא יודע אם על זה הוא יפול, כאילו. אוקיי, יש לך ראש עיר שבו יש פשע משתולל, מצד שני יש לך אדם אחר שלא אוהב את האנשים של העיר. אני לא… כאילו, אני מכיר אנשים…

נעמה: והוא גם מוזר.

רותם: אני מכיר מדינה אחת שבה יבחרו באופציה ב', אני כאילו מכיר אחת כזאת… [צוחק] לא, בלי להגיד שמות. וזהו, ואז כאילו הפינגווין מתחיל לצאת במבצע לחטוף את כל הבכורים, לנקום…

נעמה: כן, זה… זה חלק מאוד מוזר בעלילה, מאוד תנ"כי.

רותם: זהו, אם… מאוד תנכ"י ואת גם אמרת, שהוא בסך הכל זה, אוקיי, כאילו הוא…

נעמה: הוא גם קצת עובר לי תמיד כקריקטורה אנטישמית, ואני לא יודעת אם בכוונה או לא. כאילו יש לו אף גדול והוא נמוך, הוא גדל בקהילה סודית ואז התכנית שלו היא כאילו פסח, בגדול. זה קצת לא ברור, וזה בכריסמס! [רותם צוחק]

אברי: אני… אני לא יודע, מעניין אם הפינגווין המקורי הוא, אני מאוד מחבב את הפינגווין, מעניין אם הוא כאילו… סוג של קריקטורה אנטישמית קצת כי יש לו אף גדול והוא תמיד מתלבש כאילו כמו עשיר כזה. אבל דני דה ויטו…

נעמה: [צוחקת] כן. כמו מישהו שיאכל אותך בשביל הכסף.

אברי: כן, אבל דני דה ויטו הוא פשוט נמוך ויש לו אף גדול בחיים.

נעמה: כן, אבל הדמות הזאת תמיד נראית ככה, זה לא רק הוא ספציפי.

אברי: כן.

נעמה: קודם כל, אין ל… לדני דה ויטו יש אף גדול אבל לא כזה.

אברי: נכון.

נעמה: אין לו אף שנראה כמו מקור.

אברי: כן.

נעמה: ווינק. אהמ… אני לא יודעת, אין לי, אני חושבת שהוא כאילו גם כשהוא עושה דברים מחרידים זה כאילו, אני פשוט, I feel sorry for the guy.

רותם: או!

נעמה: הוא לא נראה לי כמו מאסטר מיינד רשע.

רותם: זהו! בדיוק מה שזה, נכון, כי כאילו, גם התכנית שלו מפגרת וגם המניע שלו מטומטם, כאילו…

נעמה: הוא מסכן כזה, הוא רוצה שיאהבו אותו.

רותם: כן, ההורים שלך, כאילו לא הבנתי, ההורים שלך זרקו אותך לביוב…

נעמה: כי אכלת את החתול! אתם יודעים, כל אחד והטעויות שהוא עושה בגיל צעיר.

רותם: לגמרי, לגמרי. אני כאילו ראיתי "בוב הבנאי" יותר מדי, לא, לא היה "בוב הבנאי", לא יודע מה עשיתי. [נעמה צוחקת] אבל… אבל כאילו, אז אתה נוקם בכל העשירים שאתה חוטף להם את הילדים, איך זה בכלל כאילו, איך זה מספק אותך? עזוב רגע איך אתה מוציא את זה לפועל, בוא, בוא נשים את זה בצד, איך זה מספק אותך? לא יודע, אני אף פעם לא… לא, אני לא איש של נקמות…

נעמה: אני אומרת לך, זה תנ"כי. יש פה… הסיבה היחידה שזה פה זה בגלל סדר פסח.

רותם: וואו, זה…

נעמה: טים ברטון הלך לסדר פסח עם חברה או משהו, והיה כזה, 'וואו אחי, אתה לא מבין'. [רותם צוחק] זה סיפור מדהים.

רותם: כאילו זה ההסבר הכי טוב שאני יכול לדמיין באמת.

נעמה: כי זה באמת לא קשור לכלום, כאילו שזה ממש מוזר.

רותם: כי נגיד שמקס שרק, שיש לו אחלה תכנית, הוא כאילו אומר 'כולם מטומטמים, אז אני אנצל את זה'. היי…

נעמה: יש עניין באופן כללי של נבלי "באטמן" שהם לא נבלי-על, שהם סתם אנשים עשירים ומרושעים ששולטים בנבלים אחרים. זה כאילו עניין.

רותם: זה קצת, כן, דומה לתיאוריה שלנו ב"מארוול" עם נבלי בובה ונבלים, פה זה ממש האמת עונה לזה בצורה יפה, זה המקורי, אברי, אתה רואה מה זה? היינו צריכים 24-25 פרקים כדי להגיע לזה שכל התיאוריה שלנו ב"מארוול" היא בכלל…

אברי: מגיעה מטים ברטון.

רותם: כן.

נעמה: קודם אמרנו שזה הבסיס של סרטי גיבורי-העל.

רותם: כן. אבל הוא באמת, הוא כאילו זה… מה שאת אומרת מעניין כאילו, את כל הנבלים שהם כאילו אנשי תעשייה, ש… את אומרת גם, זה גם, דרך אבל רק של מ… לא רק של "באטמן" אלא גם…

נעמה: אה, זה חוזר.

רותם: גם איך קוראים לו, לקס לות'ר.

נעמה: לקס לות'ר זה הבסיס, כן, זה תמיד חוזר, זה לרוב די משעמם. דווקא פה זה נחמד כי זה כריסטופר ווקן והוא מצחיק ובכללי כאילו זה דמות כיפית.

רותם: כן, זהו, כריסטופר ווקן עושה פה תפקיד נפלא, אחד הנבלים הראשונים שלו.

נעמה: לרוב נבלים עשירים שרק רוצים… להתעשר, זה לא כל כך מעניין. גם במציאות זה לא כל כך מעניין. ואחת הסיבות שממשיכים לעשות את זה כי אף אחד לא מתעניין בתחקירים שעושים עליהם. [רותם צוחק] אבל פה זה עובד כאמור.

רותם: וגם יש את הדמות השלישית, שהיא אולי איפשהו היא… כאילו מה שמעניין בשלושתם ו… זה השילוב בין הגרוטסקה לקמפיות, זאת אומרת לקחו קצת, זה מאוד יפה כי הם לקחו את מה שהם עשו בסרט הראשון, שהוא היה באמת over the top…

אברי: ולקחו את זה עוד יותר רחוק.

רותם: והפכו… עוד יותר רחוק אבל…

נעמה: דווקא מקס שרק הוא כזה קצת הדמות הנורמלית בכל הטירוף הזה. הוא כאילו, הוא יושב שם כזה ואתה מצפה שהוא יעשה סקאר ופשוט יעשה "אני מוקף במטומטמים".

רותם: [צוחק] אבל הוא כן… אבל זהו, דווקא בתוך זה הוא קצת כאילו גם מוזר, זה הכל כאילו…

נעמה: כולם מוזרים בבסיס, הוא הכי פחות מוזר מביניהם נגיד.

אברי: העולם, העולם מוזר, כל הדמויות שם…

נעמה: הוא היחיד, כן…

אברי: …מוזרות, לכן באטמן קצת משעמם בתוך העולם המוזר הזה.

נעמה: הוא היחיד אבל שלא…

אברי: כי חוץ מלהתלבש כמו עטלף הוא לא כזה מוזר.

נעמה: כן, אבל מקס שרק הוא פשוט הבן אדם היחיד שלא יצא שאיזשהו מין של חיות אימץ אותו והפך אותו לאיש הכסף.

רותם: אולי צבוע, כאילו.

נעמה: כן.

רותם: אבל גם… יש פה, גם פה הרי, זה מצחיק, גם בסרט הזה וגם בסרט הקודם, וששוב הג'וקר, הם מנסים להוציא את באטמן כרע, זה כאילו שחוק קצת. חברים, תפסיקו עם ה…

נעמה: כן, לא, זה קצת מיצה את עצמו הפייק ניוז הזה על באטמן.

רותם: כן.

נעמה: זה באמת… אני כל היום מקבלת קידומים ממומנים בפייסבוק, "באטמן יאכל את הילדים שלכם", "באטמן כן רוצח אנשים בניגוד לפרסומים", [רותם צוחק] "באטמן מנהל רשת פדופיליה מפיצריה", שזה אגב משהו שאני ממש יכולה להאמין שיקרה בסרט של "באטמן", [רותם צוחק] שכאילו יהיה באמת פיצה-גייט, כזה יתברר שהג'וקר הוא מנהל של רשת פדופיליה ממרתף של פיצריה או משהו.

אברי: אני מפקפק.

רותם: תפקפק.

נעמה: זה חשוב לפקפק בכל דבר.

אברי: כשאני חושב על הסרט הזה בהקשר של רע-נבל, רע-בובה… איך אתה אומר זה?

רותם: רע-בובה ורע-נבל, רע, מאסטר, אדון ובובה.

אברי: אדון ובובה, יכול להיות שפשוט נבלים… נבל חכם מנסה להרחיק מעצמו את ה… זה שיוכלו לתפוס אותו.

נעמה: אה, זה ברור, כמובן.

אברי: אז אם הוא מפעיל מישהו אחר…

רותם: כן.

אברי: יתפסו את מי שהוא מפעיל.

נעמה: אני יכולה לחשוב על מישהו שעושה בדיוק את זה.

רותם: [צוחק] אבל הבעיה שנבלים פחות טובים, כמו הנבל שאת אולי חושבת עליו, אני סתם, אני לא באמת יודע מה את חושבת, אבל…

נעמה: הוא דווקא די טוב בזה.

רותם: זהו, בדיוק, הוא טוב בזה, אבל בסרטים תמיד הם בוחרים לא טוב, זאת אומרת חברים, אל תהיו עצלנים, delegate. אתם צריכים לדעת who to delegate.

נעמה: לא, גם כאילו זה גם תמיד בקטע של 'טוב, אני נבל אפרורי ומשעמם, אז אני חושב שאני אקח את האיש הכי אקצנטרי ולא יציב שיש לעיר הזאת להציע, ואז הוא יעשה את כל התוכניות המרושעות שלי'.

רותם: כן, כאילו היית יכול למצוא מישהו קצת פחות…

נעמה: כאילו, אין לך פקיד? אין לך עורך דין? איזה רואה חשבון שיעלים את המספרים? כאילו, אתה חייב לקחת את הבן אדם בחליפה המוזרה?

רותם: כאילו, את אומרת, איך הוא תכנן גם לעשות את זה בלי הג'ו, כאילו, בלי הפינגווין? כאילו, אוי, בטוח שיקחו…

נעמה: איזה צירוף מקרים שנפגשנו!

רותם: כן.

אברי: אזהרת מנסים להוציא היגיון מסרט קומיקס של טים ברטון מלפני 20 שנים.

רותם: [צוחק] כן, זה, זה המטרה פה.

נעמה: טוב, ויש לנו עוד סרט, לא?

רותם: כן. אז באמת…

אברי: יש לנו עוד סרט!

רותם: האחרון, אחד האחרונים שעשה טים ברטון בחייו, "המספריים של אדוארד"…

נעמה: ממש נסיים ככה בבום.

רותם: כן. זאת אומרת, הסרט הזה, אני מספר על זה, "המספריים של אדוארד", מדען שחי בבידוד, שמגלם אותו וינסנט פרייס, הגיבור כמעט, הייתי אומר, של טים ברטון, נכון? עליו הוא עושה את הסרט הקצר. הוא מן כמו פרנקנשטיין, מייצר אדם מלאכותי אבל לא מחלקים בהכרח, לא ברור איך, אבל איכשהו נתקע, לפני שהוא מת הוא נתקע ולא הספיק להחליף את הידיים שלו, ולכן הוא נשאר עם מספריים.

נעמה: כן, זה דבר נורמלי לכל הדעות.

אברי: כאילו, הסרט הזה הוא בנוי כאגדה, אם אתה חושב עליו שנייה באופן מציאותי, [נעמה צוחקת] זה לא מחזיק מים, למה הוא שם לו את המספריים האלה לפני שהוא בנה לו ידיים…

נעמה: הוא היה צריך לקצור את הדשא, בוא.

רותם: כן, בניגוד לסרט הקודם, שזה ילד שגדל עם פינגווינים והפך להיות נבל, וזה גם מאוד לא אגדתי.

נעמה: אני מתה לדעת אם הוא יודע לדבר עם חיות.

אברי: יופי, יותר הגיוני לי.

רותם: [צוחק] והוא אחרי שנים, הוא חי בטירה מבודדת מעל איזה פרוור אמריקאי. אחרי כמה שנים…

אברי: גם, מאוד נורמלי.

רותם: כן. וגם, אחרי רק הרבה שנים, כאילו שהוא כבר הפך להיות אדם בוגר, אה, לא, בעצם הוא כבר בוגר, הוא פשוט…

נעמה: לא, אני חושבת שהם מוצאים אותו לא כזה הרבה זמן אחרי שהוא נוטש אותו.

רותם: כן, נכון, אבל עדיין, כאילו, אף אחד לא בדק מה קורה שם, ובאה לשם מוכרת של טאפוור, או רבלון, [נעמה צוחקת] או לא זוכר מה, איפור כלשהו…

אברי: Avon.

רותם: Avon. ולוקחת אותם, לוקחים אותו לביתו, לבית שלהם, לא חלילה הולכים לשירותים… לשירות הסוציאלי.

נעמה: לא, האמת שזה הדבר הכי חמוד בסרט.

רותם: חמוד, אבל לא הגיוני.

נעמה: האימוץ.

רותם: והוא מתאהב בבת של, אה, דרך אגב, מגלם אותו, כמובן לא אמרנו, אפרופו אדם שנמאס בערך בסרט הזה כבר…

נעמה: אוי, אלוהים.

רותם: זה ג'וני דפ. האמת לא, הוא נמאס גם באמת ב"צ'ארלי בממלכת השוקולדה".

נעמה: אה, היה לו הרבה מאוד שנים של מיאוס.

רותם: כן.

נעמה: זה התקופה שהוא עוד היה בסדר.

אברי: ג'וני דפ אגב הוא המוזה האולטימטיבית של טים ברטון, כמובן.

נעמה: וחבל!

אברי: למה? הם היו, הם עשו כמה סרטים טובים ביחד.

רותם: עד שהוא מת. חבל, עד שהוא מת, אחרי אדוארד…

אברי: אמרנו שהוא נעלם, לא אמרנו שהוא מת! Stick to the story.

רותם: נכון. נכון.

אברי: אבל לא, מה שמעניין זה שטים… אה…

רותם: ג'וני דפ.

אברי: ג'וני דפ שומר אמונים לטים ברטון, בגלל שהוא תופס את טים ברטון כמי שגאל אותו מחיים של להיות Teen heartthrob, כלומר, אף אחד לא לקח אותו ברצינות אחרי "21 Jump Street", והוא לא ידע איך הוא יצא מזה, הוא היה די בדיכאון מהתפקידים שהציעו לו ומהמקום שלו בקריירה, ובעצם טים ברטון ראה משהו בו, לקח אותו לגלם את אדוארד, ובעצם הזניק את הקריירה שלו כפי שהיא עד היום. אז…

רותם: [נאנח] הייתי אומר שגם הוא נעלם באיזשהו שלב ב-2005 אבל אמבר הרד…

נעמה: תעיד אחרת.

אברי: כן.

רותם: תעיד אחרת, אז אני לא, אז הוא כנראה שהוא פה עדיין איתנו.

נעמה: עדיין הורס מטבחים אי שם.

רותם: אויש, טוב. אז באמת…

אברי: אגב אגב, אם אתם מדברים על דמויות ש… שחקנים שהיו יכולים לשחק, הסטודיו רצה את טום קרוז…

נעמה: אוי לא!

רותם: [צוחק] כן.

אברי: טום הנקס…

נעמה: לאא!

אברי: או גארי אולדמן.

נעמה: לאאאא!

רותם: אתם לא הבנתם על מה הסרט, נכון? כאילו… איך אתם, איך, איך כאילו… כאילו…

נעמה: כן, לא, לא, אין צורך.

רותם: אין צורך. כן. אני מאוד אוהב את שניהם, פחות אותו, אבל בטוח שהוא לא מתאים לזה. הממ…

נעמה: אני חושבת שג'וני דפ נראה בו זמנית כמו בן אדם מבוגר וכמו ילד, וזה מאוד התאים לדמות, הוא נראה בלי גיל כזה.

רותם: כן.

נעמה: גם עשו לו את כל האיפור והצלקות והדברים האלה.

רותם: אז באמת, הוא מגיע, הוא מתארח אצל המשפחה, הוא מתאהב בבת קים, שמגלמת אותה וינונה ריידר, שוב.

נעמה: עם פאה בלונדינית הפעם.

רותם: כן. אהה… וכולם מתלהבים מאדוארד כי במיוחד כי עושה להם אחלה עבודת גינון אפרופו, יש לו כישרון חבוי.

נעמה: הוא גם מספר.

רותם: הוא מספר, אבל אז הוא מואשם בתקיפה מינית, כמובן שזה המקרה האחד האחוז של באמת שקר…

נעמה: כן.

רותם: בתקיפה מינית, הסרט הזה…

נעמה: איך אתה יכול לתקוף מינית כשאין לך ידיים? אני באמת שואלת.

רותם: אני באמת לא עונה.

נעמה: [צוחקת] כן… כאילו, you can, אבל זה פשוט יהיה מאוד מאוד קל להוכיח אם עשית את זה או לא.

רותם: כן, זה לא… כן.

אברי: אני לא אוהב את המקומות שהפודקאסט הולך אליהם!

רותם: [צוחק] לא, לא, כן, אבל היי, נעמה, אישה מותר לה להגיד את הדברים האלה. אז… החבר של, וכן, ואז שם הכל מתחיל להתדרדר, חבר של קים, שמגלם אותו אנתוני מייקל הול, מנסה לנצל אותו כדי לפרוץ לבית של ההורים שלו, כי יש לו את הידיים והוא יכול לחתוך דברים…

נעמה: כן, והוא יכול, משום מה הוא יכול לפרוץ גם… זה כל המספריים שבעולם, זה אולר שוויצרי הדבר הזה.

אברי: הוא רואה אותו פותח דלת. היא שוכחת את המפתח, והוא פותח…

רותם: כן.

נעמה: כן, אבל לא הבנתי למה שהוא יוכל לפתוח דלתות. כאילו, זה מלכתחילה היה דבר שכזה, "אה, אתה יכול לעשות גם את זה?".

רותם: כן, ואז תופסים אותו המשטרה, הוא בורח, הוא קצת חותך את קים, בלה בלה בלה, בסוף הוא הורג את ג'ים. ואף אחד לא עצוב על זה.

אברי: בטעות! כי ג'ים תוקף אותו.

רותם: נכון, בטעות.

אברי: ואז היא, ואז קים בעצם מראה להם ש… לוקחת איזשהו יד מה-prototypes, ואומרת שהוא מת, שהם הרגו אחד את השני, ומשאירה אותו חזרה לבדידות הנצחית שלו, כי הוא לא מזדקן כי הוא רובוט.

נעמה: הוא רובוט?

רותם: הפוך מ…

אברי: סוג של רובוט.

רותם: הוא אדם מלאכותי, לא ברור, כאילו הוא לא, לא בובה…

נעמה: אני חשבתי שהוא יותר זומבי מכל דבר. הוא לבן גם…

אברי: איך זומבי?

נעמה: כי הוא לבן, אני חשבתי שהוא עשוי…

אברי: הוא לא עשוי מבני אדם.

נעמה: אני חשבתי שאולי.

רותם: אני חושב שזה חלק מהקסם שאנחנו לא יודעים מה הוא. כמו שאנחנו לא יודעים מה הוא ג'וני דפ באמת.

אברי: הוא רובוט! אני יודע מה הוא!

נעמה: הוא פשוט, אני חשבתי שהוא אמור להיות עשוי מחתיכות של אנשים, כי יש לו המון צלקות, אז חשבתי שזה כאילו המקומות שבו הוא תפר אותו.

רותם: פרנקנשטיין כזה. כן, לא, לא ברור.

אברי: אה, לא. הצלקות זה בגלל המספריים, הוא עשה לעצמו.

נעמה: זה מהמספריים, I guess, כן.

אברי: בגלל המספריים.

רותם: או! [ברחמים]

נעמה: עצוב.

אברי: אה, שכחתי שאני… ציינת שהוא הפך להיות ספר מוצלח בעיר?

רותם: כן.

נעמה: ציינו את זה, כן.

רותם: אברי, אתה מקשיב לפודקאסט הזה בכלל? תגיד, אתה איתנו? [צוחק]

אברי: אני מקשיב! אני לא יודע למה אני מפספס היום דברים. מה שיגרום לך אולי לחבב את ג'וני דפ, לפחות בתקופה ההיא, הוא שכדי להתכונן לתפקיד הוא בחן הופעות של צ'ארלי צ'פלין כדי לראות איך אפשר להיות דמות סימפטית בלי לדבר.

רותם: הווו! אני מאוד אוהב את צ'פלין, במיוחד כשהוא לא מדבר, שזה רוב הזמן. אני מאוד אוהב את, אהבתי את ג'וני דפ, כאילו עד בערך שודדי הקאריביים שקר כלשהו, כאילו, בערך…

נעמה: זה שאלה, זאת תקופה לא קצרה, התקופה הזאת שאתה מתאר.

רותם: אה לא, כאילו, אלפיים ו… כאילו אחרי הראשון בערך זה כבר הפסיק, כאילו…

אברי: כן.

רותם: כן, אבל בוא לא נדבר על ג'וני דפ, לא באתי פה לדבר, כמו שאמרה נועה רבין, לא באתי לפה לדבר על ג'וני דפ, באתי לדבר על סבא שלי. אהמ… האמת שבסוף זה… אין כל כך נבל, ודווקא מה שהיה לי יותר מעניין פה שרציתי לדבר עליו זה… במובן מסוים אדוארד הוא קצת כמו הפינגווין. הוא גדל בבידוד.

נעמה: כן.

רותם: אבל הוא… איך את אמרת לפני שדיברנו על זה? הוא לא… אחד הוסלל להיות מרושע, ואחד לא.

נעמה: כן. [צוחקת] אחד הוסלל להיות רשע.

רותם: שזה כאילו הקלאסיקה כאילו של… נבלים.

אברי: לא. שניהם…

נעמה: לא, זה היה סיפור מאוד… ארכיטיפי של שנות התשעים, של הדמות הזאת שהוא היה יכול להיות רשע אבל הוא בוחר שלא, כי הוא כל כך הומני וטוב. וגם אדוארד הוא ילד קטן ותמים והוא לא רוצה לפגוע באף אחד, הוא לא יודע איך עושים את זה, והוא… בגלל זה מאוד מפחד לגשת לאנשים.

רותם: אבל… כן, אברי?

אברי: לא, זה בעצם, זה מאוד… ההבדל ביניהם הוא מאוד ברור, כי…

רותם: אחד נראה כמו ג'וני דפ ואחד נראה פינגווין… [צוחקים] באמת, צר לי!

נעמה: אבל זה לא עוזר לו, הם עדיין שונאים אותו ומפחדים ממנו.

אברי: לא לא, זה לא זה! רגע, רגע, שנייה! הפינגווין הוא ננטש בכוונה על ידי הורים שלא רצו ילד מעוות, אדוארד ננטש כי הממציא שלו חטף התקף לב לפני שהוא סיים אותו.

נעמה: כן, הוא כן היה…

אברי: הוא לא הספיק ללמד אותו הכל. כלומר, אדוארד היה לו אהבה ולפינגווין לא הייתה שום אהבה. זה בדיוק ברור למה אחד מהם הפך להיות נבל ואחד לא.

נעמה: וגם אחר כך, הוא כאילו מאומץ על ידי אמא שאוהבת אותו ו-וינונה ריידר אוהבת אותו, ובסך הכל יש אנשים שחושבים שהוא נורמלי, פשוט כל שאר האנשים לא חושבים.

רותם: כן, וזה באמת יוצר, הופך אותו באמת אולי, הרי מצד אחד אפשר להגיד שהעיירה שלו שמפחדת ממנו רק בגלל שהוא אחר, שזה הכי קלישאה כמעט…

נעמה: וגם כשהם מתלהבים ממנו זה מהסיבות הכי שטחיות, ולא בגלל שהוא כזה… איש ואמן.

אברי: הם גם מפחדים ממנו בגלל שהוא מסוכן.

נעמה: כן.

רותם: הוא מסוכן אם אתה pushing him around, ואתה כאילו נותן לו…

נעמה: כן, הם לא כל כך מדברים איתו על מה הצרכים שלו בחיים וכן הלאה. זה כאילו כזה, טוב, יש לו ידיים שהם סכינים, אז עד שהוא לא מוכיח אחרת הוא כנראה מפלצת נוראית.

רותם: כאילו, גם, גם כאילו…

אברי: הוא נראה מאוד מוזר, בוא נודה על האמת.

רותם: בסדר, אנחנו לא שופטים, כאילו…

נעמה: אני חושבת שזה בדיוק העניין. כאילו מי שטים ברטון מסמן כאנשים רעים זה לא האנשים שחושבים 'טוב, הוא מסוכן כי יש לו ידיים מספרים', אלא 'הוא מסוכן כי הוא מוזר'. כאילו הוא לא יותר מדי מתעסק אפילו ברעיון הזה שהידיים שלו הם מספריים, זה יותר כזה 'הוא לבן ויש לו צלקות'.

רותם: הוא באמת הדמות, אפילו אי אפשר להגיד עליו שהוא טוב, הוא דמות נטו תמימה, זאת אומרת הוא לא מבין, הוא… טאבולה ראסה, לא יודע איך…

אברי: לא, הוא טוב. למה אתה לא יכול להגיד עליו שהוא טוב?

רותם: כי הוא אפילו…

אברי: הוא רוצה…

נעמה: הוא אמן, בעיקר.

אברי: הוא רוצה לעשות טוב.

רותם: הוא לא, הוא לא, הוא לא, אני לא חושב שהוא, הוא לא רוצה לעשות טוב, הוא לא רוצה לעש… הוא לא יודע מה הוא רוצה. הוא לא עושה כלום. הוא חיה. הוא שם באמת, כמו שהיא אמרה, הוא אמן אבל גם לא אמן עם… אני לא חושב ש… בלי להעליב את…

נעמה: לא, הוא אמן בצורה מאוד תמימה, הוא לא חושב על מה שהוא עושה.

רותם: סליחה, אני אגיד את זה אחרת, הוא אומן, כאילו, he's a craftsman, he's not an artist, כי, כאילו, אוקיי, הוא עושה את זה כי זה היכולת שלו, אבל הוא לא… לא נראה ש… שוב, יכול להיות שהוא כן, ואני פוגע בכבודו של אדוארד. דרך אגב, זה אחד הסרטים שאני הכי אוהב בעולם, והוא מרגש אותי כל פעם מחדש, כאילו, שלא יהיה טעויות פה, אבל הוא דמות נטולת מוסר לפה או לשם, זאת אומרת, אולי…

אברי: אין לו תפיסה מוסרית, זה לא שאין לו מוסר. לא לימדו אותו מה זה טוב ורע, אבל רואים שהוא שואף לטוב.

נעמה: אבל הוא בוחר את הדברים הטובים בדרך כלל.

רותם: כן, שזה מאוד מעניין, זה בדיוק השאלה פה תמיד שיכולה להיות מעניינת, כאילו… אם אתה לא רע, אז אתה בדיפולט טוב? אתה לא צריך לעשות שום דבר טוב, כאילו…

נעמה: כן, זה מבוסס על התפיסה הלא מאוד מדויקת שילדים הם טובים.

רותם: כן.

נעמה: שאתה נולד עם איזשהו מוסר בסיסי, ועד שלא ילמדו אותך משהו רע, אתה לא תהיה רע. כאילו, עד שהעולם לא ישחית אותך, לצורך העניין.

אברי: קרוליין תומפסון, התסריטאית של הסרט, אמרה שאדוארד מבוסס על הכלב שלה…

נעמה: הווווו!

אברי: וזה מאוד הגיוני שהוא יהיה כמו חיית מחמד.

נעמה: עצוב וחמוד!

רותם: נכון! הכלב שלך…

אברי: מה שהיה לי מאוד מוזר זה שקים התאהבה בו, בגלל שהוא כאילו מאוד ילדותי.

נעמה: מי לא אוהב כלבים?

אברי: היא התאהבה בו, היא רצה לשכב איתו!

נעמה: מי לא רוצה לשכב עם הכלב שלו?

רותם: החבר שלה, אתה יודע, כי החבר שלה… אוקיי… נעמה? we're down with that, כאילו לא… זה קצת בעיה…

נעמה: זה היה בדיחה אגבית.

אברי: הוא לא יכול לתת הסכמה, זה…

נעמה: אין לי כלב בכלל.

רותם: A dog…

נעמה: אולי בגלל זה.

רותם: אולי בגלל זה טוב שאין לך כלב. את יודעת, give this woman a dog. אבל…

נעמה: אני בכלל cat person.

רותם: [צוחק] אנחנו לא עושים את השיחה הזאת? כן, אנחנו כבר עברנו את השיחה הזאת…

נעמה: אתם התחלתם את זה, בנים.

אברי: לא עשית לה סינון לפני שהיא הגיעה לפה?

נעמה: אתם התחלתם עם הזווית הזאת, בנים. זה איך שאתם רוצים להסתכל על זה.

רותם: היי! us too. כן, אבל בכל מקרה אני רוצה להגיד ש… אני עושה קצת ספוילר לעונה 3 של "המקום הטוב", שגם יש לנו פרק עליו למי שלא שמע, אז זה קצת הפוך, זאת אומרת, פה אתה טוב כל עוד אתה לא עושה משהו רע, זאת אומרת, אם אתה רק חי ו… היי, מגנן את הגינה ומספר, אתה עושה טוב, ואיזה יופי לך. לעומת זאת… שם יש גישה קצת הפוכה לזה, אז… אבל באמת, אבל לא, לא היה, חברים, בסופו של דבר, לא משנה מה, בואו כאילו נדבר על זה, הוא הורג מישהו.

נעמה: בטעות.

רותם: בטעות.

אברי: בטעות, הוא תוקף אותו, מה הוא אמור לעשות? זה הגנה עצמית, יש לו ידיים סכינים, הוא לא יכול להוריד אותם.

רותם: אז אל תתקרב, כאילו, אני לא יודע…

נעמה: הוא זרק את עצמו על המספריים שלי 15 פעם. [רותם צוחק]

אברי: לא, אבל זה בערך מה שקורה, חבר'ה.

רותם: אני מסכים, and yet, and I love, אתה יודע, צל של אמת, כאילו…

אברי: לא, להרוג מישהו, להרוג מישהו בשוגג, אולי, אם היה משפט, הוא לא היה נכנס לכלא על זה.

נעמה: זה היה אולי הריגה, אבל לא רצח.

רותם: אולי הוא היה נכנס להוסטל.

נעמה: כן.

רותם: סליחה, אנחנו נוריד את זה.

נעמה: לא, זה היה עשוי להיות נכון, ואולי זה דווקא היה עוזר לו.

רותם: [צוחק] אה… כן, אבל שוב, הוא היה צריך להיות עם עובדת סוציאלית מההתחלה. הבעיה זה שכאילו, באמת, לא דאגו לו למערכת תומכת מההתחלה. ו…

אברי: הם לא ידעו מה לעשות.

נעמה: אני לא חושבת שיש להם…

אברי: They were young and they needed the money.

נעמה: כאילו אתם יודעים, כן, זה שנות ה-50, הם לא כל כך פתרו עדיין את כל העניין הזה של מגיעה לך רווחה…

רותם: זה לא בהכרח שנות ה-50, זה קצת כמו בית…

נעמה: זה מן עיר על-זמנית של שנות ה-50. אני…

אברי: The 50's going on 90's.

נעמה: כן…

רותם: נו, זה, ככה תיארת את גות'האם.

נעמה: כן, אבל אני כאילו קצת מקבלת את הרושם שפשוט אין להם מערכת של כאילו סיוע לנזקקים, כי אין נזקקים, כי הכל בעיר טוב.

רותם: יכול להיות ש…

אברי: גם שימו לב שכאילו הסרט, הסרט מתפרש על פני כאילו הרבה שנים, יש סיפור מסגרת שבו קים המבוגרת מספרת את הסיפור, [צוחק] והעיירה נראית בול אותו דבר למרות שעברו כאילו…

רותם: 40 שנה.

אברי: אבל אולי זה כן מתרחש בשנות ה-50, אם היא עכשיו כאילו בהווה.

רותם: לא יודעים, אבל דווקא, דרך אגב, אולי זה מעניין, אולי זה פרוור של גות'האם, כאילו, יכול להיות שזה כזה… [צוחקים]

נעמה: זה בהחלט עשוי להיות.

רותם: היקום הקולנועי של טים ברטון. סך הכל צריך להיות שם 6-7 סרטים…

נעמה: אין לי ספק שזה משהו שיקרה.

רותם: אוי ויי.

נעמה: פשוט תנו לזה זמן.

רותם: כן, כאילו מישהו יראה את האוצרות שלו אחרי שהוא יחזור, אולי ימצאו אותו אחרי שהוא נעלם לפני כבר 20 שנה.

נעמה: כן, ואז יראו את כל הדברים היפים שהוא בנה. מה, כל הדמויות נראות אותו דבר? למה שהם לא יהיו שייכות לאותו יקום? אולי הם כולם אחים.

רותם: כן. אז נראה לי בנימה אופטימית זאת, לי אין מה להוסיף אצל טים ברטון, כי בסך הכל קריירה קצרה…

נעמה: אני חושבת שלא דיברנו הרבה על זה קאטוומן is the best, היא מדהימה כאילו…

רותם: היא מדהימה בתור דמות אבל בתור נבל היא קצת כזה מֵה…

נעמה: כן, אבל היא ממש ממש מדהימה.

רותם: אה כן, היא אחלה דמות, היא אולי כאילו בטופ כאילו דמויות של… בטח בבאטמנים המוקדמים.

נעמה: בטופ דמויות קומיקס.

רותם: כן.

נעמה: מבחינתי.

רותם: לגמרי.

נעמה: ולא מדברים על מה שעשו לה אחר כך.

אברי: אבל באמת, באמת בלי צחוק על Burton-verse, כאילו, יש חוט מקשר בין כל הסרטים שלו, גם בתימות של השוֹנוּת, וגם באמת…

נעמה: כן, הוא עושה את אותו סרט כל הזמן.

אברי: גם סגנונית, ולפחות בסרטים הראשונים שלו, הם מאוד דומים אחד לשני.

רותם: שוב, אם היה לי את העבודה, הייתי מקריא לכם, [נעמה צוחקת] קיבלתי עליה 95 או 100 חברים, בכל זאת.

נעמה: לא, הוא מאוד עובד לפי השטנץ הזה של אוטר צריך לעסוק כל הזמן באותם אופוזיציות בינאריות.

אברי: עד איזשהו שלב, שבו הוא הפסיק. אה, סליחה, הוא נעלם! סליחה, נעלם.

נעמה: האופוזיציה הבינארית הפכה להיות, אם נוותר לרגע על הבדיחה הזאת ששירתה אותנו היטב, [אברי צוחק] עד שפשוט בשלב מסוים האופוזיציות הבינאריות הפכו להיות כסף או לא כסף.

אברי: אני לא יודע אפילו אם זה כסף או לא כסף.

נעמה: אז הוא בחר כסף.

אברי: אני לא יודע מה קרה שמה.

רותם: כן.

נעמה: אין, אין סיבה אחרת לעשות את "אליס בארץ הפלאות", אני מצטערת. זה כאילו, אני לא יכולה להאמין בשום שלב שהוא חשב שזה היה רעיון טוב.

רותם: אני חושב שזה באמת, כאילו, טוב, אנחנו קצת באמת, זהו, מי שרוצה פה זה… אנחנו קצת לפוסט קרדיט כזה מאולתר, אני חושב שהרעיון של "אליס בארץ הפלאות" מאוד קוסם, הוא פשוט לא ידע מה לעשות איתו שיתאים לדיסני.

נעמה: וואי לא, וואי לא. זה פשוט… אני מרגישה שפשוט בן אדם אמר, 'טוב, עכשיו מה שמגניב זה young adult וסרטים על גיבורה שמפילה ממלכה אפלה', וזה ממש…

רותם: לא נכון.

נעמה: ממש לא הסיפור שקורה בספר!

רותם: אבל זה היה קצת לפני כל ה… זה קצת לפני כל ה-young adult.

נעמה: לא, זה בדיוק בתקופת סוף "הארי פוטר" תחילת "דמדומים".

רותם: כן.

נעמה: זה הגיע בדיוק בזמן לדבר הזה.

רותם: אבל זה עוד לא חזק, והוא חשב שהוא יכול לעשות את זה, ובכן הוא לא. אבל גם עוד לפני זה, כאילו, ב-"Planet of the Apes"…

נעמה: גם אם מישהו טוב היה עושה את זה זה לא היה עובד, כי זה לא המהות של "אליס בארץ הפלאות", ופשוט הם אמרו 'טוב, בואו ניקח…'

אברי: "Planet of the Apes" לא יושב בשום פרדיגמה שלו, גם…

נעמה: גם לא עיצובית.

אברי: גם "Mars Attacks" לא ממש יושב.

נעמה: לא, "Mars Attacks" קצת כן.

רותם: "Mars Attacks" לפחות הוא עשה שם משהו מעניין.

נעמה: יש שם את האובר דה טופיות, לצורך העניין.

רותם: זהו… טוב, אבל כן, טים ברטון… באמת, אבל זה באמת, כל זה, אפילו לא אמרנו את זה בהתחלה, כל זה עשינו כי עולה בעצם בסוף שבוע הזה "דמבו" ש… באמת, אין לי מילים להגיד כמה זה, גם אמרנו את זה גם בפרק שעבר, אז אפילו אין לי כח להגיד את זה, זה נראה הכי מיותר מכל סרטי דיסני הלייב-אקשן שעושים.

נעמה: אה… אני לא אמהר מדי לקבוע מה הכי מיותר.

רותם: כרגע, נכון לעכשיו.

נעמה: יש כל כך הרבה אפשרויות.

רותם: נכון לעכשיו, לפי הטר… כן, "אלאדין" כאילו מתחרה איתו.

נעמה: בזה אני אסכים, אני לא חושבת ש"דמבו" יותר מיותר מ"אלאדין", כי אף אחד לא רוצה את זה. כאילו, "אלאדין", אם זה היה עשוי טוב, יכול להיות שיהיו אנשים שרוצים, אפילו אני שראיתי את הטריילר, הייתי כזה, "הממ… אולי…", אבל "דמבו"? כאילו… גם אם עכשיו ספילברג יעשה את זה, זה לא יהיה טוב. זה "דמבו", למי אכפת מזה?

רותם: Nobody cares about Dumbo, nobody cares when I put on…

נעמה: זה הסרט על… זה משפחה של אנשים בקרקס שדמבו פוגש, זה פשוט, למה עשיתם את זה?

רותם: כמו שאמר ביין, nobody cared when I put on the feather in my trunk.

נעמה: כן.

רותם: טוב, אז נעמה, תודה רבה.

נעמה: בכיף.

רותם: תבואי כל פעם, כשנדבר על טים ברטון, על הסרטים העתידיים שלו…

נעמה: לאאאאא.

רותם: שזה לא יקרה, אז אל תבואי סתם, אז בעתיד אולי נתראה. אברי, תודה לך.

אברי: ביייי.

רותם: אה, רגע, בוא נגיד לך מה יש לנו עוד לראות. אז יום… בעצם זה יהיה יום ראשון, אתם שומעים את זה, יום חמישי, יום שישי עלה פרק על "Us" של ג'ורדן פיל, שנראה מאוד מעניין, עוד לא ראינו, מאוד מחכה לראות. בפרק הבא שלנו פה יהיה… אנחנו לא יודעים. רצינו לעשות משהו לבחירות ואז אמרנו לא, די, אנחנו צריכים לעשות אסקפיזם, אולי נדבר על גיבורים. אתה יודע מה? אולי נעשה פרק…

נעמה: אפשר לדבר על בחירות או לא להיות.

רותם: רצינו, אבל זה לא… זה לא, זה לא, זה too much, it's stretching it. חושב אולי שנעשה פרק על… על גיבורים, אתה יודע?

נעמה: הסדרה?

רותם: אנחנו עושים את זה לייב, את הדיון, כי זה גם פורים.

נעמה: "גיבורים" הסדרה?

רותם: לא, גיבורים זה כאילו דמויות של גיבורים, במקום נבלים. אני לא יודע, אנחנו באמת לא יודעים מה אנחנו…

נעמה: "גיבורים זה אנחנו".

רותם: כן, גיבורים זה אנחנו עושים לכבוד פורים, וכי אנחנו אחרי זה בעצם…

נעמה: אולי "סיידקיקים זה אנחנו".

רותם: אולי. רעיון טוב. סיידקיקים, נו, לא סיידקיקים, איך קוראים לזה? איך קוראים לסיידקיק של ה…?

אברי: Henchman?

רותם: שוליות. לא של… henchmen, כן, אולי נעשה פרק על henchmen, אנחנו עוד לא יודעים. אנחנו יודעים מה יהיה השני פרקים, שלושה פרקים אחרי זה, ואז אנחנו בחופש. אז תהיו הפתעה, יהיה סורפרייז. אז, וכמובן, אנחנו בפייסבוק, יש לנו את הערוץ שלנו עם כל מיני דברים, יש לנו את "סרטים זה אנחנו", מי שיש לו אייטונס, אפל, תכתבו לנו מה אתם חושבים, תדרגו, תכתבו לנו מיילים, ותהיו טובים, אל תהיו רעים, ואם אתם בודדים ואחרים, תדעו שיוצאים מזה.

נעמה: הוווו!

רותם: כולנו היינו שם וכולנו יצאנו.

נעמה: תדעו שמתי שתגיעו לתל אביב אתם תהיו גותים וחתיכים.

רותם: כן.

רותם ואברי ביחד: ביי!

נעמה: ביי.

 

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה

3 views0 comments

Comments


bottom of page