ליאור גולדשטיין, מינוס 32 ק"ג ב"אבא חטוב", מספר על הרגעים בהם עמד מול המראה, מבין שאין קשר בין האופי שלו למצבו הגופני ותוהה אם כך יראו שארית חייו, עד לרגע ההתמסרות לתוכנית והקלות שבה הוא צלח אותה!
תאריך עליית הפרק לאוויר: 17/11/2022.
[מוזיקת רקע]
צביקה: היי, חברים יקרים, ברוכים הבאים לפודקאסט הרשמי של "אבא חטוב", התוכנית שתלמד אתכם איך להוריד את הכרס ולהרגיש בשיא שלכם בכל גיל, מבלי לספור קלוריות, להרעיב את עצמכם, לעקוב בדקדקנות אחרי תפריט דיאטטי, ואפילו מבלי לעשות ספורט.
את אתגר "אבא חטוב" עברו, נכון להיום, מעל 25 אלף גברים בישראל, שהצליחו להחזיר לעצמם את הבריאות והאנרגיה והביטחון העצמי, שבאמת מגיע להם. המטרה של הפודקאסט הזה הוא להקנות לכם את הכלים, ההבנה, הידע והמוטיבציה כדי באמת לרדת במשקל פעם אחת ולתמיד.
אני צביקה עינב, מייסד אתגר "אבא חטוב", 32 קילו פחות, והמנחה שלכם, והיום אנחנו הולכים לדבר עם לפטיני for life בשם ליאור גולדשטיין, שבעצמו גם, כמוני, ירד 32 קילו, כבר בשימור, ובעיניי הלקח הכי גדול שאנחנו יכולים ללמוד כתוצאה מהפרק הזה, זה כמה באמת אפשר להשיג עם החלטה שלא רואים בעיניים ימינה ושמאלה והתמסרות מלאה לשיטה הלפטינית, ובכלל לכל מטרה שלנו בחיים.
ליאור, איזה כיף שהצטרפת.
ליאור: אהלן.
צביקה: היי.
ליאור: מה נשמע?
צביקה: מדהים. אה… קודם כול, באמת ההיכרות שלנו היא קצת יותר עמוקה מאשר רוב, נקרא לזה, האבות החטובים, בגלל שהיית חלק מ-Life Changers, מתהליך הכשרת המאמנים שלנו, שורה ראשונה באמצע. [צוחק]
ליאור: נכון, נכון. תמיד.
צביקה: לגמרי. בא סופר מחויב, סופר רוצה ללמוד, סקרן. ואני חושב שזה גם מתקשר מאוד לתוצאות המטורפות שהשגת עם התהליך הזה. אז אני אשמח להתחיל איתך באמת בשאלה הראשונה. תוצאות - תכלס: כמה התחלת? כמה אתה היום? כמה זמן אתה שומר? דבר אליי.
ליאור: טוב, אז אני התחלתי מ… כמובן, מספר תלת ספרתי לא מבוטל של מאה ושש קילו ו…
צביקה: על 1.98.
[צוחקים]
ליאור: על מטר… לא, הלוואי. לא הייתי פה אם זה היה ככה, כנראה.
צביקה: אה-הא.
ליאור: על 1.74. וירדתי, בסופו של דבר, כמו שאמרת: 32 קילו, ב-7 חודשים.
צביקה: וואו, מדהים. והיום אתה בשמירה, למעשה, כמו שאנחנו קוראים לו…
ליאור: אני כבר…
צביקה: שחרור לפטיני.
ליאור: כן, לגמרי, לגמרי. אני מרגיש את השחרור, אני כבר חמישה חודשים נהנה מהמצב.
צביקה: מדהים. אני רוצה לחזור איתך לרגע שבו החלטת, או כמה רגעים לפני שהחלטת להצטרף ולעשות את השינוי הזה בחיים שלך. למה זה קרה? מה היה המוטיבציית כאב שלך להיכנס לתהליך הזה, ומה גרם לך באמת לקחת את הקפיצת אמונה הזו?
ליאור: וואו, זה רגע…
צביקה: תחזיר אותי אליו.
ליאור: רגע מכונן וכואב, אפילו. [צביקה מהמהם] היה לי איזשהו רגע של כנות עם עצמי מול המראה. פשוט נעמדתי מול המראה, הסתכלתי על עצמי, על הגוף שלי, ו… [שתיקה] אמרתי לעצמי: מה, זה זה? זה for life? ככה זה יהיה ה… זה יהיה הכי טוב שלך?
צביקה: "מה, זה כאילו החיים שלי"?
ליאור: בדיוק.
צביקה: ככה אתה נראה?
ליאור: ב-ד-י-ו-ק, זה האמירה. הסתכלתי על עצמי.
צביקה: "ואני גם בדרך למעלה, אז כאילו זה ה…"
ליאור: בדיוק!
צביקה: זה המצב הכי טוב שאני הולך להגיע אליו.
ליאור: בדיוק, הרי מפה זה רק…
צביקה: יתדרדר.
ליאור: down the hill. [צביקה מהמהם בהבנה] ו…
צביקה: ומה הפחיד אותך בזה?
ליאור: וואו, וואו. הרי ה… כאילו, אומרים שרץ… אתה יודע, בכל מיני וזה, כאילו רץ לך סרט בראש, אז רצו לי - הילדים, ואיך הם יחיו, והמצב הבריאותי שלי ש-obviously לא ילך וישתפר ו… אבל הכי הכי בלט לי, זה שזה לא אני. [צביקה מהמהם] כל הזמן, גם שהייתי שמן, אני אומר לעצמי, ידעתי, זה לא אני, אני… המי שבפנים זה לא מי שבחוץ.
צביקה: כלומר, יש שכבות שעוצרות אותך להיות מי שאתה. או שמסתירות…
ליאור: בדיוק. אפשר להקביל אותם לשכבות של שומן, אבל זה כאילו, כביכול גם הזהות היא, היא אחרת.
צביקה: אוקיי. למה, מה הפער? כאילו, מה הזהות אחרת מאשר הגוף אומר? מה זה, מי זה ליאור?
ליאור: כי בסופו של דבר ליאור האמיתי הוא לא ליאור, זה שאוכל בצורה מוגזמת יותר ממה שהוא צריך. הוא לא… יש לו איזשהו מחויבות, ובאיזשהו מקום כשאתה מוצא את עצמך במשקלים האלה, זה כאילו ויתרת לעצמך המון פעמים. [צביקה מהמהם בהבנה] זה כאילו ישבתי בערב וטחנתי את ה… שלושת רבעי מגש פיצה הזה, ותכלס, תוך כדי שאתה אוכל אותו, אתה יודע שזה לא מה שאתה צריך לעשות.
צביקה: הבנתי. אז אם אני מבין נכון, ליאור האמיתי הוא בן אדם מחויב, הוא בן אדם ששולט בעצמו, הוא מסתכל על עצמו במראה ופתאום קולט שאין קשר בין האופי שלו לבין המצב הגופני שלו.
ליאור: בדיוק.
צביקה: כן, איך שאתה תופס את עצמך.
ליאור: איך שאתה תופס את עצמך, זה ה… זה הופך להיות חלק של הזהות שלי.
צביקה: כן.
ליאור: זה מי אני ואיך אני נראה.
צביקה: כי בתחומים אחרים בחיים אתה כן במחויבות, מביא את עצמך, רואה את עצמך כבן-אדם ששולט בתוצאות שלו.
ליאור: בהחלט.
צביקה: אוקיי.
ליאור: אני בן אדם… באיזשהו מקום גם בזה כמובן אני יכול להשתפר, אבל אני בן אדם עם התמדה.
צביקה: אוקיי.
ליאור: אני בן אדם עם… עם יכולת ללכת על משהו עד הסוף. וכאילו, רק בזה לא? או - בזה לא? בבריאות שלך אתה זה?
צביקה: ואז אתה מסתכל על עצמך במראה, ואתה אומר לעצמך: "מה, זה… ככה זה יהיה? ומפה זה רק יתדרדר". אתה חושב על הילדים, אתה חושב על ה… על עצמך.
ליאור: על עצמי.
צביקה: בדיוק. ואז מה אתה מחליט לעשות?
ליאור: ואז… ואז…
צביקה: "ואז אני נכנס לפייסבוק…
ליאור: לאאא, לא לא לא… ואז…
צביקה: ופתאום אני רואה פרסומת של 'אבא חטוב'".
ליאור: לא, לא. [צוחקים] למרות שהיום זה ככה.
צביקה: אה-הא.
ליאור: אבל אז, פשוט… אמרתי: אני מנסה את "אבא חטוב" כי שמעתי כבר על "אבא חטוב".
צביקה: אה, אוקיי.
ליאור: דרך התוכנית בטלוויזיה…
צביקה: כן.
ליאור: …אחת הראשונות שפּוּרסַמְתָּ. דרך מישהו שסיפר לי משהו וידעתי לעשות את החיבור הזה, ואמרתי: "אני מנסה". והלכתי ישר לזה. כלומר, הגעתי לגוגל, כתבתי "אבא חטוב", לא חיפשתי תוכנית הרזיה. הלכתי ל"אבא חטוב".
צביקה: כן, הבנתי אותך. היית מאוד ממוקד מטרה. ומה אתה חושב שגרם לך להצליח בתהליך הזה? כלומר, אתה מתחיל אותו - אתה כל הזמן יורד? יש לך רגעי דאון שאתה אולי חושב לפרוש? או שאתה כל הזמן במחויבות מלאה, בגלל אותו רגע כואב, באיזשהו אופן?
ליאור: אני חושב שהמחויבות שלי בתהליך, בעצם לשמחתי, רק הלכה וגדלה. כלומר, אני התחלתי איזה… באיזשהו מחויבות, והתחלתי איזשהו תהליך, שמ-day one הוא היה לי קל. [צביקה מצחקק] אולי זה… אתה יודע, אולי מישהו אחר ישמע את זה ובאיזשהו מקום יגיד… טוב, לי זה לא יהיה קל.
צביקה: נכון.
ליאור: או חס וחלילה… או מישהו יגיד challenging, ומה הוא זה? אבל בוא נגיד את זה ככה - הפשטות של התהליך עושה אותו בשבילי מאוד קל. הוא מאוד פשוט, התהליך. וזה חלק, נאמר, בסיסי או חלק חשוב במהות של התהליך.
צביקה: ברור, ברור.
ליאור: הפשטות שלו.
צביקה: אתה יודע, אמרו לי… לפני יומיים דיברתי עם חבר והוא אמר לי: "אתה יודע מה טוב ב'אבא חטוב'? שזה דיאטה - לעצלנים - שרוצים פרוטוקול פשוט, כדי להשיג תוצאה טובה".
ליאור: אני… [צביקה צוחק] תראה, הוא די צמצם את זה, כן? בוודאי.
צביקה: כן, ברור.
ליאור: אבל הוא לקח את זה ל… לאחד מהיתרונות המדהימים של השיטה.
צביקה: כן.
ליאור: התהליך מסודר, התהליך ברור, אתה יודע כל שבוע מה אתה צריך לעשות. keep it simple. וזה עשה לי את התהליך וזה רק הראה לי, לשמחתי, יחד עם ירידה במשקל, שזה, וואלה, זה אפשרי.
צביקה: כן.
ליאור: וואלה, אהה אני חושב שהתחלתי ב-106 קילו, אז אמרתי לעצמי בהתחלה: "וואלה, נגיע ל-90, יהיה סבבה". איזה 90? כאילו, מהר מאוד הבנתי ש…
צביקה: כמה ירדת בשלושה חודשים? אתה זוכר?
ליאור: [בהיסוס] אני חושב שהתקרבתי ל… בשלושה חודשים ראשונים, הגעתי לקראת 85.
צביקה: וואו, אז זה…
ליאור: לא, 90 אפילו.
צביקה: הבנתי אותך. בין…
ליאור: 20 קילו.
צביקה: בין 15 ל-20 קילו, וואו, בשלושה חודשים.
ליאור: כן.
צביקה: מטורף.
ליאור: אני הרגשתי באיזשהו שלב שכאילו [שתיקה] זה בשבילי.
צביקה: אה-הא.
ליאור: זה כאילו צביקה בא, שם לליאור את מה שאתה צריך, זה מה שליאור צריך.
צביקה: אה-הא.
ליאור: הוא כיוון אליי… זה מה שעבד אצלי, זהו.
צביקה: הבנתי. "אני מצאתי את שלי", מה שנקרא.
ליאור: לגמרי.
צביקה: ותגיד, היו לך חבר'ה בתוך הקבוצה שלא הצליחו, אני בטוח, בתוך הקבוצה של המאות חבר'ה שעברו איתך ביחד את התהליך. מה אתה חושב ההבדל בינך לביניהם?
ליאור: אני חושב…
צביקה: זה תמיד שאלה שמסקרנת אותי.
ליאור: איך אומרת הסיסמה של נייק - "Just do it"?
צביקה: אה-הא.
ליאור: Just do it.
צביקה: הבנתי.
ליאור: הייתי מחו… באיזשהו מקום אולי היה לי קל, אבל כאילו, המחויבות שלי אמרה לי, זה מה שאתה צריך לעשות.
צביקה: כן.
ליאור: כלומר, ראו אותי אנשים…
צביקה: כן.
ליאור: ראו שאני מרזה…
צביקה: לא באת לחפש את החורים בתוך השיטה, את המה זה חסר. אמרת: "זה הפרוטוקול, זה מה שאני עושה", ראית את התוצאות, ראית שאתה לא רעב.
ליאור: בדיוק.
צביקה: אמרת לעצמך, אני ממשיך עם הדבר הזה והמחויבות גדלה וההתמסרות… אני אומר: "כגודל ההתמסרות, גודל ההתחטבות". [ליאור מצחקק] ממש ככה.
ליאור: לגמרי.
צביקה: ואתה יודע, יש בעיניי שלושה פּילרים, שלוש עקרו… שלושה עקרונות בסיסיים של שינוי, שזה התוכן היומיומי שמשנה לך ממש את השיח בתוך המוח, ממש מתכנת אותו מחדש, זה הליווי וזה הקהילה. מה מביניהם, לדעתך, מהשלושה, הוא היה הכי משמעותי עבורך בתהליך? חוץ מהשיטה עצמה. כי אני גם יודע שאתה… אתה יודע, ליאור, אתם… מאזינים לא יודעים, אבל ליאור, הוא כותב שירים והוא תורם לקהילה שלנו המון, הוא חלק בלתי נפרד מהקהילה שלנו. אז בגלל זה אני שואל, כי באמת מעניין אותי האם חוץ מהתוכן, חוץ מהשיטה, האם הליווי או הקהילה עשו לך את השינוי והיו משמעותיים?
ליאור: אני חושב, אני חושב שזה שילוב מאוד מוצלח. [צביקה מהמהם] כלומר, בכלל בחיים של אנשים, יצא לי בעקבות השיטה לחשוב על תרבויות אחרות ועל אנשים מאריכי חיים בכל מיני מקומות בעולם, אז בכל המקומות האלה [שתיקה] הייתי ממש… כאילו, שמחתי לראות שבכל מקום יש את הקהילה ובכל מקום יש את השיתוף, וכל הדברים האלה בשבילי היו סוג של, כביכול, של כיף על התוצאות.
צביקה: כן.
ליאור: [בהתלהבות] כאילו, אני נהניתי בתהליך הזה. אלוהים ישמור, אני הייתי בן אדם שנהנה מאוכל, ועכשיו אני, כיף לי להוריד במשקל.
צביקה: וואו. כאילו החלפת את ה… זה ההליך ש… [צוחק]
ליאור: שזה, אני באיזשהו שלב, כאילו…
צביקה: אני מת על ה… אתה יודע, המאזינים לא רואים את השפת גוף שלך, אבל זה שפת גוף של בן אדם שלא מאמין שהוא אומר את המשפטים האלה.
ליאור: בדיוק. [צביקה צוחק] פשוט ככה. אני כאילו - איזה מגניב לי, אני תוך כדי הזה, אני יורד במשקל, אני רואה תוצאות שטובות, שמדהימות אותי, שאנשים אומרים לי באיזשהו מקום: "די, תעצור".
צביקה: וואו.
ליאור: ואני צוחק מזה. אני, טוב לי עם זה. אני פאקינג נהנה בתהליך, אני מחויב אליו. לא… לא יכולתי לבקש משהו יותר טוב בחיים שלי…
צביקה: מדהים.
ליאור: …בתקופה הזאת.
צביקה: איזה יופי. אתה יודע, קודם כל שומעים אותך ואתה יודע, לי יש… לי יש חוש שביעי. החוש השביעי שלי זה לשמוע את הספקנות של הבן-אדם שאני ש… שבצד השני של התוכן.
ליאור: כן.
צביקה: כאילו, המאזין.
ליאור: מה הוא יחשוב.
צביקה: אז אני שומע ספקנות כרגע. אני שומע, וואו, זה נשמע too good to be true. זה נשמע מושלם מדי. אה… אני אשאל אותך שאלה כזאת: למי זה לדעתך לא מתאים?
ליאור: [לוקח נשימה עמוקה] אז לספקנים. [צביקה מהמהם בהבנה] כלומר, אני… אני באתי עם מחויבות. אני באתי עם זה שקורה לי משהו מדהים תוך כדי התהליך ואני ממשיך איתו.
צביקה: כן.
ליאור: אני… אני… זה too… כשאומרים "too good to be true", זה כאילו… זה כאילו אתה אומר לעצמך: לא יכול להיות.
צביקה: נכון.
ליאור: כאילו, מישהו פה מחפש משהו, מישהו פה כאילו, זה לא… זה חירטוט.
צביקה: נכון. גם אנחנו כישראלים כל הזמן חושבים איפה הקאץ', אתה יודע.
ליאור: נכון.
צביקה: ככל ש"אבא חטוב" גדל והחשיפה אליי גדלה, ומן הסתם אני מתראיין יותר בכלי התקשורת, אז בהתחלה היו מאוד מפרגנים לי. היו אומרים: "וואו, הדבר החדש הזה, 'אבא חטוב', כובש את הרשת". והיום כבר מחפשים את ה… רגע, רגע, רגע, רגע. זה כל-כך טוב? בוא נחפש כבר את החורים בתוך הדבר הזה.
ליאור: אז אני חושב שזה מה שנקרא הפרשנים.
צביקה: לגמרי. הפרשנים.
ליאור: זה הפרשנים.
צביקה: ממש.
ליאור: אני על המגרש. אני עושה את זה, מרגיש את זה. [צביקה מהמהם] מבטטת כורסה אני רץ היום עשר קילומטר.
צביקה: וואו.
ליאור: אז כאילו, אז שמי שיפרש - שיפרש.
צביקה: כן.
ליאור: אני עושה.
צביקה: אז אני מנסה לסכם את הדברים שלך, כי אני באמת חושב שזה take-aways מאוד מאוד חשובים, שיש שני סוגים של אנשים שמתחילים תהליך הרזיה ב-day one: כאלה שיעלו על המגרש וישחקו וייצאו מאזור הנוחות, ויתמסרו, וכאלה שיבואו לנסות. יבואו לבדוק. יבואו לבדוק אם זה מתאים לי. כאלה היום, בתכנים השיווקיים שלי, אני מנסה להרחיק אותם מלהיכנס לתהליך. אני לא רוצה שהם ייכנסו כי הם לא מוכנים עדיין. אני רוצה לוודא שהבן-אדם מגיע כדי לקבל תוצאות. כי בעיניי, 100% מהאבות החטובים, מהלקוחות, יכולים להיות כמוך, אבל, לא 100% מהאנשים יכולים להיות כמוך. המטרה שלנו זה לסנן את אלה שבאים לנסות, ולבדוק, ולראות, ואם זה מתאים, ואני חצי-מחויב חצי-מסתכל.
ליאור: אז או שבאמת זה אנשים שצריכים להגיע לאיזשהו…
צביקה: נקודת כאב מול המראה.
ליאור: rock bottom מסוים. [צביקה מהמהם] אה…
צביקה: ולרוקן את הכוס.
ליאור: בדיוק.
צביקה: בדיוק.
ליאור: בדיוק. אני…
צביקה: כאילו, לרוקן את כל הדברים שאני כבר יודע.
ליאור: אני, כשחשבתי באיזשהו מקום גם למה… למה הצלחתי מ-day one? כאילו, כי זה מבחינתי מה שקרה.
צביקה: כן.
ליאור: אני מהשבועיים הראשונים כבר התחלתי… שמתי את ה… מה ש… את כל מה שצריך, את כל התהליך. שמתי את המים, עשיתי הכול כמו שצריך.
צביקה: כן.
ליאור: by the book, וכאילו…
צביקה: זה מאוד מתחבר לי לליאור הבן אדם.
ליאור: ולמה זה הצליח? כי אני באתי עם קבלה לתהליך. אני אמרתי, אני מתחיל תהליך, זה תהליך שאמור לעזור לי, אני לא מחפש פה את המה לא.
צביקה: הבנתי.
ליאור: אני הולך על המה כן.
צביקה: מדהים.
ליאור: ואם נותנים לי משהו, אני רוצה, מה שנקרא, להצליח בזה.
צביקה: כן.
ליאור: אז אני עכשיו לא שואל שאלות. עושה.
צביקה: מסכים ב-100%, זה משהו שאנחנו רק שמים עליו דגש יותר ויותר גם בתוכן של השבועות הראשונים, כדי לוודא שאנחנו באמת מסבירים לאנשים שאם הם באים לנסות, הם לא יקבלו תוצאות. [צוחק]
ליאור: באיזשהו מקום זה גם… [מצחקק] זה גם חשוב כי בתהליך הזה, השבועיים הראשונים הם היותר חשובים. הם כאילו הבסיס של הבסיס, שמפה ממשיכים הלאה.
צביקה: לגמרי.
ליאור: בלי השבועיים הראשונים, אחר-כך אין משמעות, כאילו, ממש לעומקם של התהליכים.
צביקה: נכון.
ליאור: נכון שיש כאלה שזה ייבנה עם הזמן, אבל העקרונות של השבועיים הראשונים זה הבסיס של הכל. ושמה, לשמחתי, ה… שמה כביכול המחויבות החזקה.
צביקה: [מהמהם] ה"רבאק" שלך היה בשבועיים הראשונים, בבסיס. ואז הבסיס שלך היה מאוד טוב.
ליאור: בדיוק.
צביקה: לא היה לך בעיה לבנות עליו גבוה.
ליאור: הענפים של הבמבוק, מה שנקרא.
צביקה: בטח, בטח. השורשים.
ליאור: שקודם כל העומק, ורק אחר-כך הוא עף. אז… אז באיזשהו מקום לשמחתי, התוצאות שלי גם הגיעו מהר. כלומר, המוטיבציה שלי שנבנתה, באיזשהו מקום ראיתי תוצאות מהר.
צביקה: כן.
ליאור: זה אולי… תקרא לזה המזל שלי אולי. שהתוצאות שלי גם הגיעו מהר, ואז קיבלתי עוד מוטיבציה, איזשהו בוסט…
צביקה: בטח.
ליאור: בשלבים המוקדמים.
צביקה: הדופמין השתחרר מהמקומות של התוצאות ולא מהמקומות של ה…
ליאור: לגמרי.
צביקה: …אוכל הקצת יותר ממכר.
ליאור: לגמרי.
צביקה: יש לי עוד… יש לי שתי שאלות מאוד חשובות. הדבר הראשון, זה שבאמת ציינת בדרך אגב, שקמת מהספה והתחלת לרוץ והיום אתה… והצלחת לרוץ 10 קילומטר.
ליאור: כן.
צביקה: אז השאלה שלי היא כזו: אנחנו היום יודעים יותר ויותר שספורט, אין קשר בין ספורט לבין הרזיה.
ליאור: נכון.
צביקה: במיוחד אם אתה לא מאוזן הורמונלית.
ליאור: נכון.
צביקה: כי אז אתה תרוץ…
ליאור: אז…
צביקה: …ותגמור חצי מקרר, ומשחק סכום אפס.
ליאור: בדיוק, נכון.
צביקה: אחד, מתי התחלת את התהליך של "מהספה ל-5"? ושתיים, מה הוא תרם לך לתהליך הכולל של… של ההתעצמות שלך, נקרא לזה?
ליאור: אז מה שכן ראיתי, שבאמת ניסיתי לרוץ בהתחלה. [צביקה מהמהם] ואז הבנתי: "חכה!". כאילו, גם הייתי ממוקד בתהליך של ההרזיה, אז אמרתי, אוקיי, אפשר לקבל גם את זה.
צביקה: כן.
ליאור: אבל כרגע, אם לא צריך לעשות ספורט, ואני ממוקד בלהרזות, אז אני עושה את התהליך העיקרי שלי, אני מחויב אליו. אחר-כך אני אקח את ה… את זה, כשאני, יהיה לי גם באיזשהו מקום יותר קל.
צביקה: כן.
ליאור: כי גם הייתי 106 קילו.
צביקה: כאילו, לנווט את כל המשמעת העצמית שלך…
ליאור: בדיוק.
צביקה: …לחלק של התזונה.
ליאור: בדיוק.
צביקה: בדיוק כמו שצריך.
ליאור: ואז…
צביקה: כן.
ליאור: הפסקתי, לא המשכתי הלאה, גם… היה לי גם קשה, מודה. אז בוא לא נילחם איפה שלא צריך להילחם.
צביקה: ברור.
ליאור: ורק אחרי שירדתי את ה-20 קילו, התחלתי את ה… את הריצות.
צביקה: כלומר, אם אני מבין נכון, ירדת 20 קילו בלי דקה של ספורט.
ליאור: נכון מאוד.
צביקה: אוקיי.
ליאור: זה בדיוק זה.
צביקה: ב-3 חודשים, או ב… פלוס.
ליאור: כן. גם כל האנשים אצלי בעבודה וכל מי שרואה אומר לי: "כמה ספורט עשית"? אמרתי: "לא, אני התחלתי את הספורט שלי, וזה כאילו נהייתי"… חשוב לי כל הזמן לדייק את זה, אני עשיתי את זה בלי הספורט. אני עשיתי… התחלתי את הריצות שלי, להתאמן לזה רק אחרי שהבנתי, אחרי 20 קילו פחות.
צביקה: אתה יודע, אני חושב שמה שקורה לרוב האנשים, שהם נכנסים הם אומרים: "אני לא רוצה לעשות ספורט". וגם אני לא רוצה שהם יעשו ספורט בהתחלה, כי באמת, כוח רצון הוא, מה שנקרא, משאב מתכלה. ובהתחלה כל כוח הרצון, כל הפוקוס צריך להיות על הפארטו. והפארטו זה התזונה הלפטינית ולעשות את התהליך איזון. אחרי זה, כשאני יורד 20 קילו, כל-כך הרבה אנרגיה פנויה כמו הכנסה פנויה.
ליאור: בדיוק.
צביקה: יש לי…
ליאור: בדיוק.
צביקה: שאני חייב לעשות איתה משהו.
[צוחקים]
ליאור: כן. עכשיו באיזשהו מקום אני מבין, אני מתחבר לזה ש… טוב, יש לי עכשיו המון אנרגיה בגוף, מה הדבר הכי שאני יכול לעשות עכשיו שהוא לא מסובך לי עכשיו, ואני לא צריך לחפש איזשהו משהו מיוחד, יאללה, יוצא החוצה - מוציא את האנרגיה.
צביקה: ואז התחלת עם התוכנית של "מהספה לחמש K"?
ליאור: אה… כן. זה די…
צביקה: המשכת איתה?
ליאור: המשכתי איתה.
צביקה: עם המורחבת, של עד 10 קילומטר?
ליאור: אה… אח…
צביקה: ומה זה תרם לך לתהליך?
ליאור: אני חושב ש… זה הראה לי שאני מסוגל. כלומר, זה עוד איזה משהו שאמר לי: "הנה, אתה רואה? יש עוד משהו בחיים שלך שאתה מסוגל לעשות". [צביקה מהמהם בהתפעלות] כלומר, זה עוד יותר סוג של…
צביקה: רצת פעם?
ליאור: רצתי על הליכון בחדר כושר לפני שהתחתנתי.
צביקה: הבנתי.
ליאור: לפני המון המון זמן. והייתה לנו מטרה של הבנה דאז, שאפשר… נוריד במשקל ככה.
צביקה: כן. ליאור, בן כמה אתה היום?
ליאור: 47.
צביקה: 47, אוקיי. כן.
ליאור: ו… אבל… וחלפו מאז כמה וכמה שנים, אבל לא, לא באמת רצתי. החיים היו כאלה שלא…
צביקה: החיים הם ריצה… [צוחק]
ליאור: כן, כן, ברוך השם.
צביקה: לפעמים סביב הזנב של עצמך. [ממשיך לצחוק]
ליאור: אתה יודע, אנחנו עסוקים רוב הזמן, שידינו, מה שנקרא, מלאות בדברים לעשות.
צביקה: בטח. ומעבר לפן המנטלי של "וואו, אני פתאום מסוגל גם לרוץ", מה זה תרם לך לתהליך ההמשך של ההרזיה שלך? גם אם לא בפן הפיזי ממש של תרומה להרזיה, אה… בפן המנטלי. כאילו, איך זה התקשר לך? אני יודע, נגיד, שאם אני… אתה יודע, אני מאוד אוהב קרוספיט. זה, קרוספיט זה הספורט שלי. [ליאור מהמהם] אני לא רץ. אני רץ ספרינטים, זה הקטע שלי. ואני יודע שכשאני עושה קרוספיט היום, כל יום, שמה שבהתחלה לא עשיתי בכלל, אז אני… זה מחזק לי את ה-winner הפנימי. ואז אני בא לאוכל עם שליטה. עם בעלות. I own it.
ליאור: כן.
צביקה: אז זה מעניין אותי איפה זה פוגש אותך.
ליאור: אז, זה מצחיק, כי זה אצלי קורה ממש בתהליך של ריצה. אני לא יודע אם ריצה היא הספורט של חיי, מה שנקרא. אבל מה שקורה בתהליך של ריצה, שאתה רץ כמה וכמה קילומטרים, זה שיש לך תוך כדי הריצה משברים - [בטון מתלונן] מה אני צריך את זה עכשיו? עכשיו כואב לי, עכשיו זה, מה ההתנשפות הזאת עכשיו? ויש… ואתה עובר את השלבים האלה. וה-winner הזה יוצא ממך כשאתה יודע ש"וואלה, סיימתי את זה". [צביקה מהמהם בהתפעלות] וזה קורה בסוף ואז אתה נכנס חזרה הביתה, הולך להתקלח, ערב במקרה שלי, זה בליל… לקראת ערב, קורה בערב, אז אולי אני טיפה רעב, אבל… מה, אני… אני הרגע הוכחתי לעצמי שאני winner.
צביקה: הבנתי.
ליאור: אני… אני עכשיו, אני אפתח מקרר?
צביקה: כאילו, וזה "קטן עליי, הדודא הקטנה הזאת לעוגיות…"
ליאור: בדיוק.
צביקה: "…באחת עשרה בלילה".
ליאור: אז הילדים השאירו כמה, שתי פיצות באיזשהו מקום. [צביקה מגחך] בעבר זה היה, מה שנקרא, מחליק פנימה והיום אני לא רואה את זה בכלל.
צביקה: הבנתי אותך. כאילו, אתה מְתַרְגֵּל בריצה את ההתגברות על ה… הרבה פעמים על הדופמין, כמו שאנחנו קוראים לו.
ליאור: כן.
צביקה: או על היצר של קצת ותרן.
ליאור: בדיוק.
צביקה: ואז תרגלת את זה כבר במהלך הריצה הרבה פעמים, אז אתה כבר… אתה מחזק את החלק הנחוש, את החלק שלא רואה בעיניים.
ליאור: בדיוק. הגעתי הביתה, נו, אז עכשיו עשית לעצמך משהו טוב. מה, עכשיו תיפול לתוך זה?
צביקה: הבנתי. מגניב.
ליאור: מחר. [מצחקק]
צביקה: אני חושב שזה… באמת אנשים… זה המיס-קונספציה, בעיניי, הגדולה בעולם הספורט - שאנשים אומרים: כן, ספורט ותזונה נכונה זה הדרך להרזיה. זה לא נכון. הרבה פעמים ספורט, מה שהוא עושה, הוא באמת תורם, אבל בעיקר בפן המנטלי הזה שאנחנו מדברים עכשיו. עם זאת אני אגיד שבאמת הדבר היחיד שכן יכול לתרום, בעיקר לחיטוב, ירידה באחוזי שומן, זה אימוני כוח, ולאו דווקא ספורט אירובי. [ליאור מהמהם] ספורט אירובי, היתרון שלו זה באמת ההקבלה שלו לעולם האמיתי, בעיניי. ש… זה הרבה יותר מקביל של ריצה למרחקים ארוכים ואתה, יש לך מלא משברים בדרך ואתה צריך להתמודד איתם, ולפעמים קצת פציעות, קצת זה, קצת כואב לי, כן? קצת קר, יש פתאום גשם. כאילו, זה הרבה יותר מקביל לתהליך של יצירת תוצאה חיצונית.
ליאור: כן.
צביקה: ריצה. מאשר נגיד אימון, אימון… אה… אימון כוח.
ליאור: אני חושב שהריצה כריצה היא לא… כמו שאמרתי…
צביקה: כן.
ליאור: …אני לא רואה כ… כ… הספורט שאני…
צביקה: כָּמֵה אליו ומכור אליו.
ליאור: בדיוק. הוא משהו שהוא… שהוא מנטלית עושה לי טוב.
צביקה: כן. זה פסיכולוג, פסיכולוג.
ליאור: כמו שאומרים. בדיוק. מוציא, רץ, משחרר כל מיני אנרגיות ואגרסיות.
צביקה: בטח.
ליאור: כשאני אמצא משהו כיפי אחר לעשות שיוציא ממני גם אנרגיה, נעשה גם אותו.
צביקה: יש, מדהים. עוד דבר שרציתי לשאול אותך, זה באמת על השחרור הלפטיני. אתה יודע, הרבה מאוד אנשים… איך אני יודע שבן אדם לא השלים את התהליך? שהוא כותב, נגיד, בתגובות או כל מיני דברים, הוא כותב: "למה אתה לא כותב בפרסומים שלך שהדיאטה הלפטינית"… כבר, טעות מס' 1.
ליאור: דיאטה.
צביקה: דיאטה.
ליאור: דיאטה.
צביקה: "שהדיאטה הלפטינית היא בלי סוכר, בלי קמח, בלי פחמימות, בלי… [ליאור מצחקק] אוכלים רק שמונה שעות ביום ורק ארוחה אחת ביום". למה? כי איזה מישהו בקבוצת ווטסאפ…
ליאור: כן.
צביקה: …אכל ארוחה אחת ביום, יום אחד, אז הוא אמר לו. ואז אני אומר לעצמי: אוקיי, הוא פשוט, ל…
ליאור: לא הבין.
צביקה: הוא פשוט עשה חצי עבודה.
ליאור: הוא לא הבין.
צביקה: כי הוא לא הבין, כי לא היה לו מספיק סבלנות…
ליאור: לא הפנים ולא הבין.
צביקה: …כדי להגיע לשחרור. אז קודם כל, הטייק שלך על ה… על הדבר הזה, על השחרור הלפטיני בכלל, ואיך אתה מתנהל היום ביום-יום? כאילו, האם אתה באמת לא אוכל סוכר וקמח ופחמימות ונ… גרגר אורז אחד ביום?
ליאור: לא, לא. [צביקה צוחק] ממש לא. אני, אני, בסופו של דבר, אוכל מה שאני רוצה.
צביקה: אה-הא.
ליאור: שזה העניין באיזשהו מקום במהות של שחרור. אני רוצה דברים אחרים ממה שרציתי אז.
צביקה: נכון.
ליאור: כשאני רוצה פיצה, אני אוכל פיצה. אני יודע שעשיתי מסביב את מה שצריך. אני יודע ששתיתי כמו שצריך, אני יודע שאכלתי כמו שצריך…
צביקה: כן.
ליאור: …בשעות האחרות.
צביקה: כן.
ליאור: אבל רציתי את הפיצה, אכלתי את הפיצה. וזה העניין, זה העניין בשחרור - שאתה אוכל את מה שאתה רוצה. אתה לא רוצה הרבה פעמים שטויות שבעבר היית דוחף, מה שנקרא.
צביקה: נכון.
ליאור: שהיית מגזים.
צביקה: אנשים ב-day one מדמיינים את השחרור כ"אה, הבנתי. אז המטרה היא להגיע למצב שאני כל היום אוכל דוריטוס ובמבה ולא מעלה חזרה במשקל". [ליאור מצחקק] אבל רגע, אחי, אתה אוכל דוריטוס ובמבה ואתה מתרסק בשמונה וחצי על הספה, לא מסוגל לזוז, לא מסוגל לשחק עם הילדים, לא מסוגל להיות עם אשתך. אז כאילו, אתה באמת רוצה לעשות את זה? גם אם תהיה חטוב.
ליאור: בדיוק, בדיוק.
צביקה: כאילו, באמת הצרכים משתנים, הרצונות משתנים. אבל מעבר לזה, מעניין אותי באמת, בשורה התחתונה, כמה פעמים, נגיד בשבוע, יוצא לך לאכול פיצה שהזכרת פעמיים, אז אני משער לעצמי שאתה די אוהב. מתוקים קצת? האם היה לך איזה תקופה לאחרונה שהיית בחופשה וכאילו אכלת מלא ועדיין לא ירדת ב… לא עלית במשקל חזרה?
ליאור: אז כן, באירועים אני אוכל ומה שנקרא, הולך למסעדות ובודק את מה שטעים במסעדה.
צביקה: אה-הא.
ליאור: כי יש אירוע ואני רוצה ליהנות ובאתי למסעדה מסוימת ליהנות בה, אז אני אוכל את מה שיש במסעדה שאני רוצה לאכול.
צביקה: כן.
ליאור: אני מודע יותר לעצמי. אני מבין שגם… מה שקרה לי זה שהתעדנו לי טעמים בפה. [צביקה מהמהם]. כלומר, אני לא מסוגל להכניס דוריטוס. דוריטוס בשבילי, סליחה ל… מפרסם כלשהו שאולי הוא ירצה לפרסם. [צוחק]
צביקה: כן, לא, אין שום בעיה. [מגחך]
ליאור: אבל דוריטוס בשבילי זה פיצוץ מוגזם של טעמים ללא…
צביקה: אני מסכים איתך לחלוטין.
ליאור: אין, לא עובר לי.
צביקה: ממש.
ליאור: ואני לא רוצה ליפול על שקית בגודל אסטרונומי של איזשהו במבה או משהו כזה.
צביקה: אז מה כן? אז מה ה-treat שלך, ביום-יום?
ליאור: אז אני יכול להגיד שאני אוהב טעמים מרירים. אז אני אוכל שוקולד מריר, כמו פז, מיודענו.
צביקה: נכון.
ליאור: שזה לא מוציא אותו מאיזון, אז זה לא מוציא אותי גם מאיזון. [צביקה מהמהם] אני כבר בשחרור, אנחנו הרי בודקים מאכלים שאנחנו, מותר לנו להתפנק בהם…
צביקה: כן.
ליאור: …ואנחנו מרגישים על עצמנו.
צביקה: כן. ויש לך מאכלים מפתיעים שחשבת שלא תוכל לחזור אליהם אם אתה תרצה להיות רזה, והיום אתה מבין שכאילו אין בעיה להכניס אותם כמעט על בסיס יומיומי? אצלי זה נגיד, אתה יודע, אצלי זה גלידה.
ליאור: כן.
צביקה: אני כאילו, יום בלי אורז ובלי גלידה הוא יום בלי חיוך.
ליאור: וואלה. אז אני…
צביקה: אז גלידה פעם ביומיים, אני כאילו סבבה עם זה.
ליאור: כן, כן. אז אצלי זה באמת השוקולד ובאיזשהו מקום, בגלל שטעם מריר, אז אני לא… אין בו הרבה יותר מ… את הסוכר, אז בכלל כיף לי עם זה. אני אף פעם לא… כל הקטע שאני אף פעם לא הייתי חייב מזונות מסוימים.
צביקה: [מהמהם] זה לא… לא היה לך דוּדות כאלה.
ליאור: אין, אין שום מזון… לא, אין לי דוּדות לשום דבר.
צביקה: פשוט הגוף שלך היה לא מאוזן הורמונלית, אז באופן טבעי וכרוני אכלת כל הזמן יותר ממה שאתה צריך, עד שהעלית.
ליאור: כל דבר.
צביקה: כן, כל דבר.
ליאור: בדיוק. אז עכשיו אני לא…
צביקה: הבנתי. בור ללא תחתית.
ליאור: בדיוק. אני, יש מלא… כיניתי את עצמי בכל מיני כינויים דומים למושג הזה.
צביקה: כן.
ליאור: אבל…
צביקה: פח זבל.
ליאור: פח זבל. [צביקה צוחק] רוצים עוד? קיבת נירוסטה. [הצחוק של צביקה מתגבר] ששום דבר לא… לא מפריע לי. שום דבר, הכל ייכנס. והיום דברים השתנו.
צביקה: הגוף שלך כבר לא מסוגל. אתה, נגיד, תאכל…
ליאור: אני לא רוצה ל…
צביקה: …את מה שאכלת בערב שלפני התהליך, תכאב לך הבטן או…
ליאור: לגמרי.
צביקה: כאילו, הגוף שלך לא יאהב את זה.
ליאור: לא יאהב את זה.
צביקה: כן.
ליאור: עכשיו, אני הולך באיזשהו… גם כשאני הולך לפעמים בכיוון של הגזמה…
צביקה: כן.
ליאור: …אז זה לא נעים לי כבר.
צביקה: כן, הבנתי. אתה ישר חווה את הכאב.
ליאור: פעם… בדיוק.
צביקה: אתה לא צריך לחזור ל-106 קילו כדי לחוות את הכאב.
ליאור: בדיוק, אני לא צריך…
צביקה: ישר הגוף שלך נותן לך stop loss.
ליאור: בדיוק.
צביקה: כן.
ליאור: וזה… סבבה, מגניב.
צביקה: כן, ממש.
ליאור: מה יכולתי לבקש יותר?
צביקה: זה תהליך האיזון ההורמונלי שאנחנו כל הזמן אומרים, שהוא הדבר הכי חשוב.
ליאור: בדיוק. אני… אני, מה שנקרא, אתה יודע, כשאומרים להגיד תודה על דברים מסוימים שיש לך בחיים…
צביקה: כן.
ליאור: …כמנטרה.
צביקה: אה-הא.
ליאור: אז אצלי תמיד זה תודה על ה-body set weight.
צביקה: כן.
ליאור: כי אני מרגיש שאני שם, אני מרגיש שטוב לי בו, אני מרגיש שאני לא… שאני לא מתאפק.
צביקה: כן.
ליאור: אני, כאילו, טוב לי איפה שאני נמצא.
צביקה: הגוף שלך רוצה לשמור על המשקל.
ליאור: בדיוק.
צביקה: האידיאלי עבורו.
ליאור: נכון.
צביקה: שהוא גם האידיאלי עבורך. [צוחק]
ליאור: בדיוק.
צביקה: זה ה-body set weight. למאזינים שלא מכירים, זה תיאוריה שמתייחסת למשקל, נקרא לזה, כמו טרמוסטט במזגן. שלמעשה, הגוף רוצה להיות בו ורוצה לשמור עליו. אז הרבה פעמים אנחנו לא מצליחים לרדת במשקל כי אנחנו… פשוט המשקל, הטרמוסטט במזגן תקוע גבוה מדי. אצלי הוא היה תקוע 95 קילו, לא משנה מה עשיתי, 95, 95, 95.
ליאור: כן.
צביקה: אה… אז היום אתה כאילו, הטרמוסטט ירד וסוף סוף הגוף שלך נאבק ונלחם כדי לא לעלות חזרה.
ליאור: כדי לא לעלות, זה בדיוק זה.
צביקה: בדיוק.
ליאור: זה בדיוק זה.
צביקה: לשם אנחנו רוצים להגיע.
ליאור: וזה וואו. כאילו, בשביל אנשים עם overweight, כשאתה אומר לו: [בהתלהבות] "הגוף שלך מתנגד לזה שאתה תעלה במשקל".
צביקה: איזה גוף מדהים. אתה יודע, אנחנו מתעללים בו כל-כך הרבה שנים, ואז בתהליך קצר הוא זורם איתנו.
ליאור: בדיוק.
צביקה: הוא מוריד את ה-body set weight. תחשוב כמה שנים אתה העלית את ה-body set weight…
ליאור: נכון.
צביקה: ובכמה חודשים פירמטת את הדבר הזה.
ליאור: נכון.
צביקה: זה כאילו, כמה הגוף סלחן.
ליאור: נכון.
צביקה: אתה יודע, ואתה לא בן 20.
ליאור: בדיוק.
צביקה: גם אני לא.
ליאור: ולכן, אני… אתה יודע, אתה יודע, דיבורים, שמועה - "קשה להוריד במשקל בגיל יותר מבוגר". עכשיו, אני לא בן 20. 47 זה גיל שהוא נגיד…
צביקה: שכבר אנשים מתחילים להגיד… וואלה.
ליאור: בדיוק, פתאום זה. וזה עבד!
צביקה: כן.
ליאור: וזה עובד!
צביקה: כן.
ליאור: אז כאילו, אז בוא נהיה, מה שנקרא… בוא נבין באיזשהו מקום את הסקפטים, ששמעו כל הזמן את ה…
צביקה: אני גם מבין את הסקפטים, כי כל פעם שהוא ירד במשקל, הוא היה רעב כל-כך, שהגוף שלו הכריח אותו לעלות חזרה. כי הוא עשה את זה בצורה שהיא לא אורגנית.
ליאור: נכון.
צביקה: הוא עשה את זה בצורה שהיא…
ליאור: בדיוק.
צביקה: היא, היא כמעט נכ… כאילו, כפה על הגוף שלו הגבלה ששמה אותו בפינה, עד שהוא לקח בעלות. אה… בין אם זה בהגבלה קלורית, הגבלה כמותית, כמובן תפריט מסודר שלא בדיוק התאים לו.
ליאור: בדיוק.
צביקה: כל הדבר הזה. שאלה אחרונה, שאני שואל תמיד: אם היית יכול להגיד משהו לליאור לפני שנה, מה היית אומר לו?
ליאור: וואו. [שתיקה] קודם כל, הייתי אומר לו תודה על זה שהוא התחיל, שפשוט עשה את הצעד. ה… בהרבה אספקטים בחיים, את הצעד הראשון הכי קשה לעשות. ואני חושב שזה הדבר. כלומר, לפעמים אתה צריך פשוט להתחיל. בכלל - לתכנן…
צביקה: כאילו, כל הכבוד לך שבאמת התגברת על כל הקולות שיש לך בראש והחלטת ללכת על הדבר הזה. מבסוט עליו.
ליאור: אני חושב. כן, כן. [צביקה מצחקק] זה אותו אחד, כן?
צביקה: לגמרי.
ליאור: אז כאילו, למה לא? אממ ועל המחויבות.
צביקה: כן, תותח. ראינו את זה בקורס. [צוחק]
חברים יקרים! ליאור, קודם כל תודה רבה, היה לי תענוג.
ליאור: תודה לך.
צביקה: אני חושב שלמדנו פה באמת את הכוח האדיר, מה קורה ברגע שאנחנו באמת מתמסרים למטרה עד הסוף, לא רואים בעיניים ימינה ושמאלה, ומורידים את הקולות ה… נקרא לזה סקפטיים, מצקצקים ומתמסרים לתהליך. אנחנו, כישראלים, מאוד מאוד קשה לנו לעשות את זה כי לימדו אותנו שבכל מקום יש קאץ'. אבל הלוואי-אמן שלאט-לאט כל-כך הרבה אבות חטובים יעשו את התהליך הזה, ואולי יבינו שבאמת אין פה קאץ', אנחנו באמת רוצים סוף-סוף להתגבר על מחלת ההשמנה בישראל. אנחנו רוצים להיות המדינה הראשונה בעולם שמצליחה לשטח את העקומה, מה שנקרא, של העלייה המתמדת בשיעורי ההשמנה והסכרת בישראל, ולהיות המדינה הראשונה בעולם שגם מתחילה לרדת חזרה. ובלי ההתמסרות ובלי המחויבות של אנשים כמו ליאור…
[מוזיקת רקע]
…ואלפי ה… עשרות אלפי האבות החטובים, אני לא חושב שהיינו יכולים להגיע לזה לבד.
אז ליאור, תודה רבה לך.
וחברים יקרים, הדבר האחרון, כמו תמיד: אם יש לכם בן-אדם אחד בחיים שחייב לשמוע את הפרק הזה, חייב לשמוע את ליאור, כי יש סיכוי שזה יוריד אותו במשקל ואפילו יציל את חייו, חברים יקרים, תעשו טובה, תשלחו לו את הפרק הזה, וזה - הכל.
שיהיה לכם בהצלחה, גם לאבות החטובים שנמצאים בדרך. קחו הרבה השראה מליאור וגם לאלה שעדיין לא, קחו הרבה השראה מליאור [ליאור צוחק] ותצטרפו לתהליך.
חברים יקרים, ביי ביי, נתראה בפרק הבא.
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments