גיל הַמֵעֵבֶר - פרק 2 - אז מה עושים עם כל הטוב הזה | ד״ר נועה חובב
- מיכל שקד
- 2 days ago
- 27 min read
Updated: 1 day ago
גיל המעבר: כל מה שחשוב לדעת עם ד"ר נועה חובב. הפעם בפרק, צללנו לעומק כדי להבין איך מתמודדים עם השינויים בגוף ובנפש? מה עושים עם כל הדיבורים על הורמונים? ואיך אורח חיים בריא יכול לשנות את כללי המשחק? ישבנו לשיחה מרתקת עם ד"ר נועה חובב, אחת המומחיות המובילות בתחום, וגילינו: למה ההורמונים מפחידים אותנו, ומה באמת נכון עליהם? למי מתאים טיפול הורמונלי ואיך מתחילים? כל הפתרונות שיש היום – טבעיים ורפואיים כאחד. איך תזונה, כושר, שינה וניהול סטרס יכולים להשפיע עלייך לטובה. זו הייתה שיחת נשים בגובה העיניים – למדנו המון, צחקנו, ובעיקר קיבלנו טיפים שאפשר להתחיל ליישם כבר מחר בבוקר. אל תחכי לרגע הנכון – כי הרגע הזה הוא עכשיו!
תאריך עליית הפרק לאוויר: 04/09/2024.
[חסות]
[מוזיקת פתיחה]
סלעית: ברוכות הבאות ל"גיל המֵעֵבֶר", הפודקאסט שמוציא את המנופאוזה מהארון. אני סלעית.
הילה: ואני הילה.
סלעית: ואנחנו כאן כדי לדבר על מה שעובר עלינו, הנשים, בפרק הכי משמעותי שלנו בחיים. בשיחת נשים כנה, אישית ואינטימית. אנחנו נעסוק בכל מה שלא העזנו לדבר עליו עד היום.
הילה: אנחנו מארחות את המומחיות המובילות בישראל, כדי להפיג את הבלבול, להנגיש מידע אמין, ולהחליף את הסטיגמה בגאווה. לא עוד שתיקה, לא עוד בושה. הגיע זמן לקחת אחריות על הבריאות שלנו, לחגוג את השלב הזה בחיים, ולעשות את זה ביחד, כקהילה.
סלעית: אז הצטרפו אלינו למסע אל המֵעֵבֶר - מעבר לסימפטומים, מעבר למיתוסים, אל עבר הגרסה הכי טובה שלנו.
[מוזיקת פתיחה מסתיימת]
דוקטור חובב היא מומחית לרפואת משפחה, ואחת הרופאות המובילות בעיסוק ובטיפול בגיל המעבר של נשים. היא הקימה עם דוקטור קופרניק את בית הספר לגיל המעבר, הראשון מסוגו בארץ ובעולם, במטרה להכשיר רופאים ומטפלים לטיפול בנשים בגיל המעבר. דוקטור חובב גם מנהלת מרפאות לגיל המעבר בקופת חולים כללית, וגם באופן פרטי. והכי חשוב - היא מעידה על עצמה שהייעוד שלה הוא לסייע לנשים להגיע למקום הטוב ביותר שלהן ולחיות חיים מלאים, איכותיים ובריאים, גם כשאנחנו מתבגרות.
הילה: אז בפרק הקודם כל כך נהננו, שנסענו שוב פעם עד לנס ציונה, בשביל הזכות לארח אותך, נועה, ובפרק הקודם דיברנו על מה זה בכלל מנופאוז, מה זה גיל המַעֲבָר, או כמו שאנחנו קוראות לזה גיל המֵעֵבֶר, איך יודעים שהצטרפנו למועדון האקסקלוסיבי הזה. ובפרק הזה אנחנו רוצות לדבר איתך על מה לעזאזל עושים עם כל הטוב הזה, והאם מטפלים, ואיך מטפלים, ומתי מטפלים. אז נועה, תודה שהצטרפת אלינו שוב. תודה שאת גורמת לנו לטייל ברחבי הארץ. [ד"ר חובב צוחקת] ואני רוצה להתחיל בשאלה. מנופאוז, הרי זה לא מחלה, נכון? אז למה, למה אנחנו בכלל מדברות על טיפולים?
ד"ר חובב: אמ… ברור שזה לא מחלה, אבל זה מקום בחיים שבו פוגשים אותנו המון אתגרים שמעולם לא התוודענו אליהם, אוקיי? חלק מהם יהיו גופניים, וחלק מהם יהיו רגשיים, כפי שתיארנו בפרק הקודם על הסימפטומים. ומעבר לזה, בגלל מה שציינו לגבי העובדה שהשינוי ההורמונלי הזה מאיץ את ההזדקנות שלנו, בפנוכו, בתוך הקנקן, האמת שגם מבחוץ, אז יש גם חשיבות עליונה להבין שאנחנו צריכות להתחיל לפעול כדי לשמר את הבריאות שלנו, כי עכשיו אנחנו ב… כאילו בהאצה של ה… אז רגע, שנייה, אז מה אפשר לעשות? מה אפשר לעשות כדי להגיע, להתבגר בצורה טובה? להגיע לגיל מבוגר, אבל במצב טוב. לא רק…
סלעית: ובבריאות טובה.
ד"ר חובב: בדיוק, בבריאות טובה. ב-functional state מצוין. ואיך נעשה את זה? אני מסתכלת על זה כמו… אני אומרת הרבה פעמים לנשים - אוקיי, אז הגוף שלכם הביא אותכם כל כך יפה עד עכשיו. הוא באמת שירת אותכם, זה הכלי שבו הנפש שלכם הגיעה עד גיל 50, עד גיל 48, עד גיל 52 בצורה כל כך יפה. זה הזמן שלכם עכשיו להתחיל לשרת אותו. אין מה לעשות.
הילה: להחזיר לו.
ד"ר חובב: ממש להחזיר לו, לעבוד בזה. וזה גם שינוי קונספט, של, ממקום של קורבן או ממקור של עבד או ממקור של אין לי כוח עכשיו, כל מיני… פעמיים בשבוע אני צריכה להדביק את זה, ולמרוח את זה, ולטפטף את זה, וללכת לחדר כושר, זה. אז זה זמן, זה אנרגיה, זה כסף, זה… זה השקעה, אבל…
הילה: בעצמנו.
ד"ר חובב: אבל בטח שכן.
הילה: מה יותר חשוב?
ד"ר חובב: בטח שכן, כי אם תעשי את הדברים האלה, אז את… זה, זאת המטרה. אז גיל המעבר הוא נכון, הוא לא פשוט, אבל מבחינת כל החוויות האלה והאתגרים האלה ומה שדיברנו קודם גם כסוג של פרידה או אבל, מהמקום שהיינו בו ואנחנו איננו, ואנחנו כבר לא שם. אבל, אני אומרת, זה כמו מצב שבו את עומדת עם הגב לקיר ואין לך יותר אופציות כרגע. אין אופציה שלא תתחילי לעשות פעילות גופנית כרגע. נגמר.
סלעית: אבל רגע רגע, אני רוצה לקחת אותנו שנייה לרגע הזה, שבו אני מחליטה ללכת למטפל, או רופא, או מישהו שמומחה בתחום הזה כדי להתייעץ לגבי מה שעובר עליי.
הילה: או מטפלת.
סלעית: אני יודעת ללכת לרופא כשיש לי מחלה, אני מצפה לבוא אליו, שהוא ייתן לי תרופה, ובוא נגמור את הסיפור הזה. כל הקונספט של ללכת להיעזר ברפואה כשאין לי מחלה, אבל יש לי סימפטומים, זה משהו שהוא לא טריוויאלי.
ד"ר חובב: נכון.
סלעית: מתי מומלץ ללכת לרופא?
ד"ר חובב: אז בוא נאמר ככה. ננסה לחלק את זה. מכיוון שהעניין של הטיפול שנגיע אליו תכף, יש איזשהו חלון הזדמנויות מומלץ שבו כדאי להתחיל טיפול הורמונלי, למשל, והחלון הזה הוא בעשר שנים שחלפו מהווסת האחרונה, ועדיף אפילו בחמש שנים שעברו מהווסת האחרונה. אז אישה שנמצאת בחלון הזה, שכבר נגמרה לה הווסת, נגיד, נניח שאין לה סימפטומים כביכול. אמרנו שזה לא כל כך אפשרי, אבל נניח שהיא מרגישה טוב וסבבה ואין לה וסת כבר שנה, שנתיים, שלוש שנים. כדאי לה מאוד ללכת להתייעצות, כי היא נמצאת בדיוק בחלון שבו כדאי היה להוסיף קצת אסטרוגן כדי למנוע את ההאצה בהזדקנות של האיברים.
סלעית: אז בעצם את אומרת, כולן, בהגיען למצב שיש להם את הרגע הזה של המנפאוז, שאמרנו שהוא 12 חודשים אחרי שהווסת הפסיקה.
ד"ר חובב: תמיד כדאי להם.
סלעית: חייבת ללכת.
ד"ר חובב: אני, בעיניי, ברור שכן. זה הצד הימני של הספקטרום. עכשיו, בואי נדבר מתי ללכת לפני זה. אז נניח אישה שהווסתות שלה לא סדירים, כדאי לה ללכת? לא כדאי לה ללכת? כאן הייתי מסמנת את זה יותר כפונקציה של סימפטומים.
סלעית: אוקיי.
ד"ר חובב: כי קודם ציינתי את זה כפונקציה גם של אנטי-אייג'ינג, נכון?
סלעית: אוקיי.
ד"ר חובב: שמה זה חשוב כבר, כי נגמרה לך הווסת, בואי נראה מה אפשר לעשות. עכשיו, כשאת בפֵּרי-מנופאוזה, את עוד לא נכנסת אפילו לחלון ההזדמנויות המניעתי. פה זה יותר פונקציה של סימפטומים - רע לך? לא טוב לך? איכות החיים שלך משובשת? יש איזה סימפטום שהופיע ואת לא יודעת אם הוא קשור או לא קשור? תגשי ותבררי. אז זה יותר, הרציונל הטיפולי בפֵרי הוא יותר קשור לסימפטומים, איכות חיים, בסדר? זה דבר נוסף. ונלך אחורה, שמאלה על הספקטרום של הציר הזמן. מה קורה עם אישה שיש לה וסתות סדירים, והיא לא סימפטומטית, שווה לה ללכת ולבדוק? אז אם היא לא סימפטומטית והיא סבבה לגמרי, ויש לה וסתות סדירים, ויש כאלה שיש להם וסתות סדירים עד גיל 52 ואפילו 3 ואפילו 4.
הילה: רגע, לא סיכמנו שווסת זה אישה? [צוחקת]
ד"ר חובב: אמרתי סדירים?
הילה: כן.
ד"ר חובב: סדירות.
הילה: אז זה רופאים מומחים, ו-וסתות.
ד"ר חובב: וסתות. אם היא אסימפטומטית והווסתות שלה עדיין סדירות, לא דחוף, לא דחוף אם אין לה סימפטומים. יש לה שחלה, והיא מתפקדת. היא רק צריכה לקום בבוקר ולהגיד…
סלעית: תודה לגמרי.
ד"ר חובב: "תודה שחלה, אני אוהבת אותך". "שחלות, תמשיכו ככה, love you". גם אם ה-P… אוהה, עכשיו אם יש לה PMS חמור או מתחילים לה עניינים של סימפטומים לפני הווסתות הסדירות, עוד סיבה ללכת להתייעץ במרפאת גיל מעבר, כי אנחנו מטפלים גם ב-PMS.
סלעית: אז בעצם מה שאנחנו אומרות כאן זו לא מחלה, אבל זה definitely דורש התייחסות…
ד"ר חובב: נכון.
סלעית: וטיפול ובדיקה, ואנחנו חוזרות לנושא שדיברנו עליו בפרק הקודם - קחי שליטה על איך שאת מרגישה. תנהלי את זה.
ד"ר חובב: וקחי שליטה על איך את הולכת להתבגר.
סלעית: אוקיי.
ד"ר חובב: זאת אומרת, נשים יכולות להתבגר ולהגיע לתוחלת החיים המצופה שלהם, גם ללא הורמונים. בואי, רוב הנשים לא לוקחות הורמונים עדיין…
סלעית: כן.
ד"ר חובב: בעולם ובארץ. בסדר? 90%. אבל אם את תהיי חכמה, כדי להחזיר לעצמך את האס הזה, אני קוראת לו האס במשחק הפוקר של החיים שלנו, ויש לך הזדמנות להחזיר אותו, מה אכפת לך להחזיר פה אס שיכול להביא אותך להתבגרות במצב עוד יותר טוב מאשר בלעדיו?
הילה: אני שומעת הרבה ש… הרבה מגברים, דרך אגב, שאומרים אבל מה אתם רוצות? אתם בוכות, אין לכם אסטרוגן, אבל אתם חיות יותר. אבל אני חושבת שחשוב להגיד שאנחנו חיות יותר, בבריאות פחות טובה.
ד"ר חובב: אמת. זה נכון.
הילה: תחדדי לנו את זה.
ד"ר חובב: יש יותר תחלואה. אז זהו, מחלקים את זה. אני לא יודעת, לא זוכרת בדיוק להגדיר את המינוחים בלועזית, אבל יש…
הילה: a healthy lifespan and a lifespan.
ד"ר חובב: זהו, יש פשוט תוחלת חיים, שהיא נגיד 83… 5 לנשים, 3 לגברים. זה פער של איזה שלוש שנים.
הילה: ויש תוחלת חיים בריאה.
ד"ר חובב: אבל… בדיוק, אבל יש תוחלת חיים שבה פונקציונלית, שבה אתה מתפקד, שבה החיים שלך טובים, שבה אתה לא סיעודי, שבה אתה לא זקוק לעזרה, ואלה החיים הטובים. בוא נאמר, את מכירה את זה, שנגיד מישהו הולך לעולמו ו… אבא של חברה או משהו, ואומרים: את החמש שנים האחרונות הוא היה מוותר עליהם, כן? או את העשר שנים האחרונות של הדמנציה הוא היה מוותר עליהם. אז אנחנו רוצים להגיע לכמה שיותר חיים שלא היינו מוותרים עליהם.
הילה: זה חשוב להגיד שהיום, עם הארכת תוחלת החיים, נשים מבלות יותר זמן בתוחלת חיים לא טובה ביחס לגברים.
ד"ר חובב: זה נכון.
הילה: וזה, אני חושבת שזה באמת קשור למודעות, ול… באמת להתחיל לדאוג לאיכות החיים שלך, ולבריאות שלך, כבר בשלבים המוקדמים של המנופאוז.
ד"ר חובב: תראי, אנחנו תוכנתנו גנטית ותרבותית להיות, תמיד לתת מעצמנו, ולהיות ה-caregivers והמכילות, והסופגות, והנותנות כל הזמן. זה, זה באמת, מעטות הנשים שאני מכירה שהם לא ב-default שאצל הגברים זה כן הדיפולט שלהם. מה לעשות? אז זה לפעמים לנסות ממש לעבוד פסיכולוגית על האישה שזה בסדר, שהיא לא צריכה כאילו להרגיש אשמה, או שהיא מבזבזת את הזמן, או שהיא הייתה צריכה לעשות באותו זמן משהו אחר בשביל הבית, בשביל הילדים ובשביל הכלב, מאשר בשביל עצמה. אז…
סלעית: אני חושבת שיש כאן מסר ממש ממש חשוב, שאומר - תכניסי את עצמך למודעות, אחד - שאת צריכה לדאוג לעצמך, ושתיים - שאם לא תדאגי לעצמך תשלמי על זה בטווח הארוך מחיר מאוד גבוה.
הילה: יש פה משהו מאוד חשוב שבגלל זה אנחנו קוראות לזה גיל המֵעֵבֶר, כי… כי זה באמת הזדמנות לעשות סוויץ' בראש ולהגיד: רגע, 50 שנה הייתי בשביל כולם, ועכשיו אני בשביל עצמי, כלומר אני מתעדפת את עצמי, את האיכות חיים שלי, את הבריאות שלי, וזה באמת סוויץ' שאנחנו אולי צריכות לעשות בראש, אבל מה שנקרא, הביולוגיה מפגישה אותנו עם זה, ומחייבת אותנו להסתכל רגע ולהגיד: האם את מוכנה לקחת אחריות? האם את מוכנה לשנות סדרי עדיפויות ולשים את עצמך לפחות במקום שווה עם אחרים, אם לא לפני, ובאמת להתחיל לדאוג לבריאות שלך? ובגלל זה זה גיל המֵעֵבֶר, כי זה הזדמנות. אז את מדברת גם על טיפולים תרופתיים וגם על כל מיני דברים יותר הוליסטים.
ד"ר חובב: בוא נאמר שכשאנחנו מדברות על הטיפול, אז המשבצת הראשונה בפירמידה, או ה… איך קוראים לזה? הפלטפורמה, הטרסה הראשונה בפירמידה זה אורח חיים, ובלעדיו, ואני מדגישה את זה חזור והדגש, בלי אימוץ אורח חיים בריא, מיטיב, שתכף נפרט מהו, אין מה להמשיך לדבר על הטרסות הבאות.
סלעית: אוקיי.
ד"ר חובב: אין.
סלעית: זה מאוד חשוב.
ד"ר חובב: זה הכי חשוב.
סלעית: זה מאוד לא רופאה מצדך להגיד את זה.
ד"ר חובב: אבל אני חושבת שכל רופאי גיל המעבר הם מדגישים את הדבר הזה, ומורי ורבי דוקטור קופרניק, הפעילות הגופנית זה היה בערך הדבר הכי מקודש בכל הביקור. לא מוותרים. אף פעם לא מוותרים. אישה יכולה לבוא ולהגיד, "בחיים שלי לא עשיתי ספורט. אני שונאת ספורט. אני שונאת להזיע. לא אהבתי שום דבר בחיים שלי שניסיתי. ניסיתי כל דבר אפשרי". ואני אמשיך ואני אמשיך ואני אחפור ואני אחפור, ואני אראה מה כן אנחנו נוכל. איך, איך נצליח לגייס אותה למשהו, ואני לא אוותר לה. מה הספורט המומלץ בשלב הזה, ובכלל, לא רק לנו, אבל ספורט אירובי שמעלה את הדופק, שהוא זה שאחראי על איזון גורמי הסיכון הלבביים, הלחץ דם, הכולסטרול והסוכר, כולם מושפעים לטובה ממנו. זה הספורט האירובי, זה הליכה, שחייה, אופניים. אם זה בעצימות גבוהה, ש… כמו ריצה למשל או שחייה, אז 75 דקות שבועיות, ואם זה הליכה, שזה עצימות בינונית, אז 150 דקות שבועיות, שזה כמעט שלוש שעות שבועיות הליכה. וספורט אנאירובי, שהוא בונה עצם יותר. זה הפילאטיס, זה היוגה, גמישות, חיזוק שרירים, ומשקולות כפי שציינו בפרק הקודם, שעתיים שבועיות.
סלעית: אוקיי.
ד"ר חובב: זה baseline.
סלעית: ספורט.
ד"ר חובב: ספורט. תזונה.
סלעית: next, תזונה.
ד"ר חובב: תזונה גם. אנחנו חייבים להתחיל לחשוב מה מכניסים לגוף. אין יותר לקנות עשיריות במבה כי היא חייבת במבה, שקית ביום. אין יותר חייבת את הקרואסון, זה, חייבת את הבייגלה עם החומוס. אני לא אפרט לך עניינים. החודש אני חקרתי לעומק מישהי שהייתה תקועה בפיצוחים, לא יכולה בלי השקית, לא יודעת, 200 גרם שלה ביום, משהו כאילו משוגע, בקטע של התמכרות.
הילה: אז תזונה, אנחנו נעשה פשוט פרק על כל נושא, אבל רק רגע בוא נעבור על זה.
ד"ר חובב: אהה, אוקיי, אז תזונה.
סלעית: אני מחכה בקוצר רוח להורמונים. לא יודעת מה איתכם.
הילה: רגע, אז רגע, בואי…
ד"ר חובב: אז תזונה זה ים תיכונית, דלת פחמימות, דגש על חלבון בכל ארוחה, כדי לעזור לשריר להיבנות, הפסקת עישון, אין מה לעשות. anti-stress management קשה ביותר. הייתי אומרת שזה אפילו אחד הפקטורים ה… מה שנקרא, unmodifiable בארצנו. עברנו את האורח חיים, אז תוספים. נגיד, מהאזור זגזוגי הווסתות כבר מומלץ לקחת באופן גורף למשל ויטמין D לחיזוק העצם, גורף. ברור שמי שיש לה ירידה בצפיפות העצם, אבל גם אלה שלא. ויטמין די 1,000 יחידות ליום זה תוסף נחוץ, אם יש אנמיה למשל, של חוסר ברזל.
הילה: נכון.
ד"ר חובב: אז תוסף ברזל.
הילה: נעשה פרק גם רק על תוספים.
ד"ר חובב: כי נשים אומרות עייפות, עייפות. זה קשור להורמונים, אבל אולי זה קשור ל… חסר לך ברזל. דרך אגב, נשירת השיער שלך והציפורניים הסדוקות גם קשורות לזה. סידן, במידה ויש ירידה בצפיפות עצם. אז זה כל הפרק, הקטגוריה של תוספים, ואז הטיפולים.
הילה: או.
ד"ר חובב: והטיפולים האפשריים הם לתסמינים.
סלעית: רגע, שנייה, את הולכת לדבר על הורמונים?
ד"ר חובב: גם.
סלעית: אז אני רוצה לשאול משהו על הורמונים. הורמונים מסרטן?
ד"ר חובב: [צוחקת] וואי. לפרצוף, מה שנקרא.
סלעית: אני רוצה שפעם אחת נעשה סדר בנושא של הורמונים וסרטן, והמחקר הידוע ש…
ד"ר חובב: נכון, אוקיי. אז אני, אז אני אגיד לך ככה - זה לא תשובה כן ולא. יש שילובים מסוימים, של הורמונים מסוימים, שאחרי איקס שנות טיפול בהם מתחילה, מתחיל לעלות את הסיכון לסרטן שד, אז אי אפשר להגיד שלא, נכון? זה לא, זה לא 'לא' גורף, אבל אפשר לעשות רזולוציה ולנסות להבין מה יותר מסוכן, מה פחות מסוכן, וגם כשאנחנו אומרים מסוכן, להבין כמה זה מסוכן.
הילה: אז תעשי לנו את הסדר הזה בבקשה…
ד"ר חובב: זהו…
הילה: כי הדבר שאני שומעת הכי הרבה, ודרך אגב אני גם רואה בקבוצות פייסבוק שנשים מתייעצות וכו' וזה וזה, מה פתאום הורמונים? יהיה לך סרטן שד.
ד"ר חובב: נכון, וזה באמת עוול שנעשה לכל התחום הזה, מ… כתוצאה מפרסום המאמר ב-2002, והדרך שבה הציגו את התוצאות שלו.
הילה: רגע, איזה מאמר? תעשי כאילו בואי ל… מהתחלה.
ד"ר חובב: זהו, אז… אז, בוא אז אוקיי. עד סוף שנות ה-60, מאז שמצאו את הטיפול ההורמונלי באזור שנות ה-60 הראשון לגיל המעבר, היה קונצנזוס שטיפול לגיל מעבר, זה דבר שהוא טוב לנשים, זה דבר שהוא עוזר להם בצורה הכי יעילה לסימפטומים, זה דבר שמחיה אותם ומצעיר אותם, וזה דבר שהוא מיטיב עימן בנוגע למניעת תחלואה, ולמניעת התקפי לב, ומניעת אוסטאופורוזיס, וזה היה פשוט ידוע וברור שכדאי לכל הנשים לקחת טיפול הורמונלי לגיל המעבר, וזה גם מה שהיה. רוב הנשים, אני מדברת איתך על… בארצות הברית, כ-60-70% מהנשים בגיל המעבר לקחו טיפול הורמונלי. זה לא היה משנה אם היה להם סימפטומים או לא. הם ידעו שזה טוב להם. וזה מה ש… זה היה המסר. וזה היה כל כך ברור וידוע, המסר, שרק אנקדוטה אני אגיד לך, שנשים, למשל, שהיו להם כאבים בחזה והגיעו למיון, בגילאים של גיל המעבר, היו נותנים להם אסטרוגן לווריד.
סלעית: די.
ד"ר חובב: אוקיי? כחלק מהטיפול. היו נותנים להם דילול, אספירין, אפרין, חוסמי בטא, דה דה דה, מורפיום, ואסטרוגן לווריד.
הילה: אז עד שנות ה-90…
ד"ר חובב: סוף שנות ה-90.
הילה: סוף שנות ה-90 זה היה ה-go to.
ד"ר חובב: go to לגמרי.
הילה: שרק כדי לסבר את האוזן, היום בערך 20% מהנשים א…
ד"ר חובב: איזה 20? היום, במקרה הטוב, 9%, ובמקרה היותר נכון כ-5% לוקחות הורמונים.
הילה: וואו.
ד"ר חובב: כן, גם, ובארצות הברית…
סלעית: ואני מזכירה שאמרנו, שהגורם מספר אחת לכל הסימפטומים שתיארנו, אלה שמשבשים את חיינו, זה הירידה באסטרוגן. תכל'ס…
ד"ר חובב: זאת אומרת…
סלעית: רגע, תכל'ס התאים שלנו זקוקים, כל התאים בגוף שלנו זקוקים להורמון הזה, ואנחנו נמצאות במצב שהוא נעלם.
הילה: אז מה קרה? מה קרה ב…
ד"ר חובב: הוא 5%, הם עובדים על דלק. היית ב-100%, והם עובדים על 5%.
הילה: ומה בעצם קרה בבאג שנת 2000?
ד"ר חובב: זהו, אז מה שקרה הוא ככה. איך… אני חייבת קצת להסביר את זה כאילו, בשביל…
הילה: תסבירי את זה. זה סופר חשוב.
ד"ר חובב: זהו, אז אמרנו, זה היה ככה, באקסטרים לכיוון ה"וואו, הורמונים זה מהמם", בסדר?
הילה: הורמונים לווריד.
ד"ר חובב: חבל על הזמן. פשוט תשקעי באמבטיית הורמונים ברגע שנגמר לך המחזור, [צוחקות] ואז אמרו, אוקיי, אם זה כל כך טוב… דרך אגב, שמו לב שבגיל 65 כבר הבנות, הנשים מתחילות לחטוף התקפי לב. אמרו רגע רגע רגע, אם ההורמונים כל כך מדהימים, בוא נבדוק אם, גם אם ניתן טיפול הורמונלי לנשים מבוגרות, בנות 65, זה ימנע להם מחלות לב, כי אנחנו רואים שלנשים צעירות זה מונע. אלה שלוקחות הורמונים פחות חוטפות התקפי לב. אבל האם גם מבוגרות יחטפו פחות? ואז בכלל סידרנו את הבסטה לנשים. אין התקפי לב יותר. אוקיי. ככה תוכנן המחקר: בוא נגייס 20,000 נשים בנות 65, ניתן להם הורמונים, ונראה אם יש להם פחות התקפי לב.
הילה: שיש לומר שזה אחד המחקרים הכי גדולים שנעשו, הכי מתוקשרים, מאוד התרגשו, שהקצו כל כך הרבה כסף למחקר של בריאות נשים.
ד"ר חובב: ברור. וגם זה לא יקרה יותר לעולם, אבל כן, וזה גם היה המחקר הראשון מסוגו במנופאוזה שהיה פרוספקטיבי, randomized control, כאילו, מחקר שלוקח נקודת אפס ועוקב אחריה שנים…
הילה: מחקר על אמת.
ד"ר חובב: longitudinal study, כאילו של שנים, שנים ארוכות.
הילה: קיצור, הרבה ציפייה מהמחקר.
ד"ר חובב: המון ציפייה והתרגשות, ולמחקר הזה גויסו באמת קרוב, יותר מ-20 אלף נשים.
סלעית: מעל גיל 65.
ד"ר חובב: הממוצע היה 64.
סלעית: 64.
ד"ר חובב: קרי, 14 שנה מתום הווסת, אוקיי? מה קרה בינתיים לאיברים הפנימיים? מה קרה בינתיים לתחלואה, לגורמי סיכון לבביים? הרי הסכרת מתחילה לעלות בגילאים האלה, הלחץ דם, הכולסטרול. לא סיננו החוצה את הנשים האלה.
הילה: אוקיי.
ד"ר חובב: כן? אוקיי. אני רק יגיד, יגיד בסוגריים שמתוך ה-20 אלף האלה, 8,000 נשים מהמחקר הזה היו כרותות רחם, בסדר? שתזכרו את זה.
סלעית: אה, את הורסת את כל ההפתעה אבל.
ד"ר חובב: למה?
סלעית: את כבר נותנת לנו את ה… זה. אוקיי, תמשיכי. בסדר.
ד"ר חובב: אוקיי. ואז אמרו, "טוב, יאללה, בוא נתחיל". כמובן שבכל קבוצה היה פלצבו, והיה קבוצת הטיפול. ודבר חשוב נוסף שצריך לדעת זה שקבוצת הטיפול הייתה של טיפול אחד, רק אחד.
הילה: סוג אחד.
ד"ר חובב: סוג אחד של טיפול שהיה אז בארצות הברית, כי המחקר היה בארצות הברית, וקראו לו פרמריל. הפרמריל היה האסטרוגן שזוקק משתן של סוסות בהריון. זה היה האסטרוגן הראשון שמצאו לגיל מע… לגלי חום, כי סוסות בהריון יש להם מלא אסטרוגן, ועדיין אומרים שאם זורקים את הפרמריל לאסלה יש ריח של פיפי. [הילה צוחקת] אסלה נקייה. אז לנשים שהיה להם, היו כרותות רחם, הם קיבלו רק פרמריל, כי הם לא צריכות פרוגסטרון.
הילה: כי אין להן רחם.
ד"ר חובב: פרוגסטרון זה המרכיב שאנחנו חייבים לשלב בטיפול הורמונלי על מנת להגן על רירית הרחם שלא תצמח בתגובה לאסטרוגן, אבל מי שאין לה רחם, היא לא צריכה פרוגסטרון, אז 8,000 נשים, אז 4,000 קיבלו פרמריל, 4,000 פלצבו. לקבוצת הטיפול, ה-16 אלף שנותרה עם רחם, מתוכן חצי קיבלו פרמריל פלוס. הפלוס היה תוספת של הפרוגסטרון מסוג אחד, שקראו לו מדרוקסי פרוגסטרון אצטט, אוקיי? ו-8,000… וחצי מאלה, קיבלו פלצבו, והתחיל המחקר. 97'. ב-2002 עצרו את המחקר בצורה מיידית.
הילה: דרמטית.
ד"ר חובב: דרמטית. מדוע? כי התחילו להתקבל נתונים שקבוצת הטיפול עם הרחם, שקיבלה פרמריל פלוס, התחילו לעלות שם יותר מקרים של סרטן שד, של התקפי לב, של אירועים מוחיים, של פקקת ורידים עמוקה, של תסחיפים ריאתיים. מה קורה פה? זה בדיוק הפוך ממה שרצינו. לא רק שלא מנענו להם התקפי לב, הם חולות יותר בהתקפי לב. מילא ההתקפי לב, מה עם הסרטן שד שפתאום עלה פה? בום. עצרו את המחקר מיד. זה היו רק preliminary results, כאילו תוצאות ראשוניות, ורק של הקבוצה הזאת, אוקיי? נעצר המחקר. עכשיו, הם עוד לא… הם עוד לא עצרו רגע ובדקו מה קורה בקבוצה השנייה, מה קורה בקבוצה עם כרותות הרחם? מה קורה בקבוצה היותר צעירה שבתוך הקבוצה הזאת? היו גם נשים צעירות. ומיד יצאו עם הבשורות האלה לעיתונות, לא לחברים רופאים, לקולגים שזה, לוועדה של ה… של ההגהה, הרי בכל מחקר יש גם ועדת הגהה, והלסינקי, וזה. שנייה, רגע, הלו, בום, כותרות בעיתונים, חיים יבין, את יכולה לראות בארכיונים של התקשורת את חיים יבין.
סלעית: סלמונלה. [צוחקת]
ד"ר חובב: כן, הקוביד, כאילו שורה ראשונה, "טיפול הורמונלי…"
הילה: מסרטן.
ד"ר חובב: "…גורם לסרטן שד", שלום.
סלעית: ובזה נגמר הסיפור מבחינת הנשים.
ד"ר חובב: ובזה נגמר הסיפור, ובזה ממש… אנחנו קוראים לזה ה-nine eleven של הטיפול ההורמונלי, כי זה זה. זה היה לפני ואחרי. אחר כך, אנחנו 20 שנה מלקקים את הפצעים ו-20 שנה מנסים… ואחר כך עוד חקרו, ומצאו, ופירקו, ועשו רזולוציה של הקבוצות, וראו שבקבוצת נשים כרותות הרחם בכלל ירד הסרטן שד. ירד! עד היום עוקבים אחרי הנשים האלה. שולחים להם שאלונים. הם בנות 85, אוקיי? הייתה לי פציינטית אחת שעשתה עלייה מבוסטון. היא הייתה ב-WHI. היא הייתה מראה לי כל פעם את השאלונים שהם שולחים לה בדואר. הם ממשיכים לעקוב אחריהם, ועדיין…
הילה: אז תעשי לי… אז תעשי לי רגע סדר. אז זה גמר את הטיפול ההורמונלי.
ד"ר חובב: גמר על הטיפול ההורמונלי.
הילה: אבל מה אנחנו יודעים היום…
ד"ר חובב: זהו.
הילה: על המחקר הזה?
ד"ר חובב: אוקיי. אז קודם כל ב-2016 ב-New England Journal of Medicine, שזה העיתון הכי חשוב ברפואה, יצאו שני החוקרים הראשיים של ה-WHI ואמרו - "חבר'ה, לא התכוונו שזה מה שיהיה".
הילה: סליחה, טעינו.
ד"ר חובב: סליחה. דורות של נשים נעשה להם עוול. מכיוון שלקחו את התוצאות של ה-WHI ועשו להם אקסטרפולציה לכל הנשים ולכל הטיפולים ההורמונליים באופן גורף, בעוד שכל מה שהתכוונו לדעת זה אם להתחיל טיפול הורמונלי לגיל 65 ומעלה כדי למנוע התקפי לב.
סלעית: שזו הייתה שאלת המחקר בעצם.
ד"ר חובב: נכון, זאת הייתה שאלת המחקר, וכל השאר בכלל היה תתי-תוצאות, וחלק מהם אפילו אומרים שהסטטיסטיקה לא הייתה אמ… אה… בעצם לא הובנה נכון, או אה… בקיצור, הם אמרו: אוקיי, הבנו, אז לא נתחיל טיפול הורמונלי בגיל 65, כי זה רק עושה התקפי לב, אז יש חלון הזדמנויות. משם הייתה התובנה שמבחינה קרדיאלית, יש חלון הזדמנויות, מבחינה לבבית, אוקיי? אז… אבל רגע, זה היה רק סוג של טיפול אחד, ואל תשכחו - העלייה, נגיד, בסרטן שד, הייתה רק בטיפול של הנשים עם הפרוגסטרון, אז…
הילה: כלומר, בכלל לא קשור לאסטרוגן.
ד"ר חובב: בדיוק. אז מה עם הפרוגסטרון הזה? בוא נחקור רגע, נראה מה קורה איתו. חקרו את הפרוגסטרון הזה, מצאו שהוא באמת באמת גרוע לשד, גרוע, הוא מפעיל שם קולטנים אחרים, של סוכר, ושל הורמון גדילה, ודברים שקשורים בכלל לחלוקת תאים, שהוא לא היה, אנחנו לא צריכים שהוא ייקשר אליהם, בסדר, אבל זה רק הוא נקשר אליהם ככה. אף אחד אחר, אף פרוגסטרון אחר כמעט לא עושה את זה כמוהו. לא כמעט. אף פרוגסטרון לא עושה את זה כמוהו. בוא נבחן שנייה פרוגסטרונים אחרים. את יודעת שיש 280 סוגי פרוגסטרון?
[חסות]
ד"ר חובב: אז חקרו עוד ועוד ועוד פרוגסטרונים, פרוגסטינים, ומצאו שיש קבוצות הרבה יותר ידידותיות. יש כאלה שבכלל נחשבים לפרוגסטינים, פרוגסטרונים טבעיים, שהם בכלל, כל כך ממוקדי מטרה, ונקשרים רק לקולטן של הפרוגסטרון, שהם לא עושים שום דבר אחר. הם בכלל לא מציקים לשד. אז הם כל כך ידידותיים לשד, שאפילו אנחנו נותנים אותם לנשים שהם בסיכון מוגבר, כמו נשאיות למשל, או כמו נשים שעברו כריתה בגלל נשאות, וחייבות פרוגסטרון. זאת אומרת, יש כאן עולם שלם, עולם שלם של פרוגסטרון, פרוגסטינים של המשפחה הגדולה הזאתי, שלא ייתכן שתעשו איקס גדול ושחור על כל המשפחה הזאת, כי אחד היה ערְס, בסדר? אז לא ניגע בו.
סלעית: וגם אנחנו חוזרות חזרה לזה, שהדבר הראשון שאנחנו צריכות זה אסטרוגן. הפרוגסטרון בעצם מאפשר לנו לקחת את ה…
ד"ר חובב: נכון.
סלעית: את האסטרוגן בלי לפגוע לנו ברחם.
ד"ר חובב: אם יש לנו רחם. בדיוק. עלית על זה. ואם כבר אנחנו מדברים על טיפול אז יש לנו גם, יש לנו עוד אס בחבורה. יש לנו טיפול חדש ש… לא חדש, הוא כבר 10 שנים או יותר, של חברה שהצליחה לסנתז, לקחה את השתן של הסוסות בהריון, אותו אחד, פרמריל, וחיברה אליו מולקולה אחרת, שבכלל היא לא פרוגסטרון, זאת אומרת היא לא רק שלא מציקה לשד, היא אפילו מורידה סיכון בדרך אחרת, וברחם היא עושה את אותה עבודה של פרוגסטרון, לא יודעת איך, זה scientist, you know. זה מדהים, והם חיברו את המולקולה הזאת לפרמריל. אז עכשיו יש להם silver bullet כמו שקוראים לזה, שהוא גם עוזר לתסמינים, כי יש את האסטרוגן, ומגן על האיברים הפנימיים ומונע האצה בהזדקנות, וגם יש לו עוד איזה אלמנט שעוזר לבלימה של השגשוג של הרחם, מבלי האפקטים המרעים של הפרוגסטרון. איזה יופי.
הילה: אז אני רק רוצה לראות שאנחנו מבינות. אז אחד, המחקר הזה בכלל בדק אוכלוסייה של נשים מבוגרות, שהיום אנחנו יודעים שגם לא יתנו להם הורמונים כי הם עברו את חלון ההזדמנויות. שתיים, הוא בדק בכלל הורמונים שהיום לא חלק ממה שאנחנו…
ד"ר חובב: מהארסנל הטיפולי.
הילה: זה. שלוש, המסקנות שלו היו שגויות. מסקנות שבכלל דיברו על הפרוגסטרון ולא על האסטרוגן, שבעצם בשביל האסטרוגן התכנסנו פה, ו… ולא התייחסו בעצם לקשרי גומלין, נכון?
ד"ר חובב: יפה. את סיכמת את זה יפה. אבל אני כן, יש לי כמה השגות. אחד לגבי חלון ההזדמנויות שלא יתנו להם טיפול. זה לא מוחלט.
הילה: אוקיי.
ד"ר חובב: אנחנו מבינים את זה שהיתרונות גוברים על החסרונות בעשר שנים מתום הווסת, זה נכון.
הילה: אוקיי.
ד"ר חובב: ואם עוד התחלת בחמש שנים, בכלל, the benefits over weigh the risk. זה מה שהיה כתוב ב-2016 ב-New England, בזמן הנכון, לגיל הנכון, לאוכלוסיית הנשים הנכונה, שאין לה גורמי סיכון אחרים, שלא… לא יודעת אם נגיע לרזולוציה הזאת, the benefits of HRT over weigh the risks. את מרוויחה יותר ממה שאת מסתכנת. once החלון הזדמנויות הזה נגמר, אז צריך לבחון כל מקרה לגופו.
סלעית: הבנתי.
ד"ר חובב: אם יש אישה שעדיין סובלת מאוד מגלי חום, והיא בת 62, והיא לא ידעה, ולא שמעה, ועוד לא היה את הפודקאסט שלנו, ועוד לא היו את התובנות, והנושא עוד היה במחשכים, והיא פיספסה את החלון, והיא ניסתה כל טיפול אפשרי, וכל הצמחים, וכל הדיקורים, וכל הציפרלקס, ושום דבר לא עזר לה, וחייה אינם חיים. אנחנו נמצא דרך לתת לה גם הורמונים, אבל נצטרך לבחון מה קורה בטרשת, מה קורה בדפנות כלי הדם שלה, מה קורה עם הזה, אבל אפשר לתת לה, אפשר להתחיל לה…
הילה: אוקיי.
ד"ר חובב: רק זה יהיה יותר מסובך. בסדר?
הילה: טוב.
ד"ר חובב: זה דבר אחד. ודבר שני שרציתי להגיד לגבי המסקנות: אי אפשר להגיד ולומר על ה-WHI "היה שגוי". זה לא היה שגוי. היו שם יותר סרטני שד. אנחנו רק צריכים להבין, זה גרם לנו…
סלעית: המסקנה הייתה שגויה.
ד"ר חובב: כן. המסקנות, וגם הדרך שבה הם פרסמו, הציגו וחתכו את הדבר הזה מהעולם.
סלעית: אז רגע, ניקינו כאן את "לקחת הורמונים שווה את מסתכנת או מעלה את הסיכוי שלך לסרטן השד".
ד"ר חובב: את יכו… נכון.
סלעית: מה שנקרא הסרנו את זה רגע מסדר היום, בוא נראה מה כן. זאת אומרת עכשיו אישה מחליטה להגיע לייעוץ, יש ירידה באסטרוגן שלה. אחד, איך יודעים שהאסטרוגן ירד, ובאיזה שלב את, כרופאה, מחליטה לתת לה הורמונים, ואיך נראים ההורמונים האלה, מה לוקחים, מה עושים?
ד"ר חובב: אוקיי. [נאנחת] נתחיל מהתחלה. [צוחקות] וואו, לא, כי זה כל כך רחב שזה קשה. קודם כל אני כבר התחלתי קודם, כשאמרתי לך בעצם, כששאלת מתי אישה תבוא לטיפול.
סלעית: כן.
ד"ר חובב: אז בעצם זה די משיק למתי אני אתן לה טיפול.
סלעית: כן.
ד"ר חובב: את מבינה? כי אם היא בווסתות סדירים ואין לה שום תסמינים ואין לה PMS אני לא אתן לה טיפול, אני רק יחדד לה את האורח החיים ואיך היא יכולה להתארגן, ואני, ואני מאוד אחמיא לה על זה שהיא הגיעה להתייעצות כבר בשלב… שהיא אומרת: אנ'לא יודעת, חברות שלי כבר מתחילות וזה, ואני לא רוצה שיהיו לי גלי חום, אז מה לעשות?
סלעית: את תבדקי לה את רמת האסטרוגן שלה?
ד"ר חובב: לא.
סלעית: לא.
ד"ר חובב: ממש לא. אין מה. אין. אנחנו כמעט ולא נעזרים בבדיקות דם.
הילה: אז תגידי את העניין של בדיקות דם, כי זה גם כן משהו שאני שומעת הרבה: הרופא שלח אותי לבדיקות דם. הוא אמר לי שאני לא בגיל המעבר לפי בדיקות דם, ולכן לא קיבלתי הורמונים.
ד"ר חובב: אז [משמיעה קול צופר] לפי ה… זה, לפי מה שאמרנו בפרק שעבר, את הבנת שההגדרה היא לא נתמכת מבדיקות הדם, אלא היא בעיקר מבוססת על האנמנזה, על הסיפור, על המרחק שלך מהווסת האחרונה. בדיקות הדם יכולות לתמוך. הם לא מחליטות. המקרה, אני מסייגת ואומרת שהמקרה שבו אנחנו כן נתמכים, נעזרים בבדיקות הדם לאבחנה, תהיה רק בשלב ש… זוכרות שאמרתי על המנופאוזה שהיא מתחת לגיל 40? [סלעית מהמהמת] ה-POI, ה-premature ovarian insufficiency, אי-ספיקה שחלתית טרם זמנה, אוקיי. זה מקרה קיצון שבו אנחנו לא מחכים שנה, ושם ניעזר בבדיקות דם. לא ככה אישה מגיעה עם וסתות לא סדירים. עשו לה בדיקות או אה… וסתות סדירים נגיד, והיא חשבה שהיא בגיל מעבר. עשו לה בדיקות דם, וראו שיש לה אסטרוגן נמוך. הוא צודק. היא לא בגיל מעבר, מה שיכול לקרות זה שיש לה PMS-ים. [סלעית מהמהמת] אוקיי? PMS-ים עם גלי חום והזעות לילה. והיא חושבת שהיא בגיל מעבר. בסדר. אז בהגדרה היא לא בגיל מעבר אבל אני יכולה לטפל בה ל-PMS.
סלעית: ההגדרה הזו של גיל מעבר היא בכלל לא רלוונטית לסוג הטיפול שאת תתני, אלא הוא יותאם לסימפטומים שלה.
ד"ר חובב: עם ה… הוא יותאם לסימפטומים ו… ולציר הזמן. אישה ב-PMS תקבל טיפול מותאם ל-PMS. הוא מאוד יכול להיות גם הורמונלי.
סלעית: אוקיי.
ד"ר חובב: אני בעצמי לקחתי אסטרוגן כחצי שנה ב-PMS לעצבנות, וזה עזר מהמם, אוקיי? זה היה טיפול הורמונלי, אבל מותאם ל-PMS. אישה בפֵרי-מנופאוזה תקבל כמה אופציות טיפוליות. גם ב-PMS, דרך אגב, יכול להיות טיפול צמחי או טיפול הורמונלי.
הילה: כשאת אומרת PMS זה בעצם הפרה-מנפאוז.
ד"ר חובב: לא. כן, כן, הפרה-מנופאוז. יפה.
הילה: לא הפֵרי, הפרֶה.
ד"ר חובב: נכון פרה-מנופאוז כשהווסתות סדירות, כן. היא יכולה לקבל או טיפול צמחי, שם זה בדרך כלל שיח אברהם הכי נחקר, או טיפול הורמונלי. או, דרך אגב, יש עוד דברים אחרים ל-PMS כמו SSRI, ציפרלקס וכאלה גם אפשר. בטיפול ממוקד. אישה בפרי-מנופאוזה תקבל או טיפול צמחי, שם זה או שיח אברהם או קוהוש שחור, יש לנו גם תרופות מרשם שלהם, או טיפול בגלולות, גלולות למניעת היריון, אבל לא כדי למנוע היריון אלא כדי להסדיר את הכאוס ההורמונלי, או טיפול הורמונלי שהוא מתאים לפרי-מנופאוזה, שה… מתאים לפרי-מנופאוזה, זה היותו טיפול מחזורי. יש לו שבועיים של כדורים עם אסטרוגן בלבד, שבועיים של כדורים עם אסטרוגן ופרוגסטרון, והוא כרוך בדימום. זה כאילו הסדרת הדימומים בצורה הורמונלית, ועל הדרך נתינת בוסט אסטרוגני לאורך כל החודש. אישה במנופאוזה תקבל או טיפול צמחי, אפשר, שם זה בעיקר קוהוש שחור הוכח, אה או…
סלעית: שהוא גם בעצם אסטרוגן?
ד"ר חובב: לא.
סלעית: אז מה יש בו?
ד"ר חובב: יש בו קוהוש שחור, שגם הוא הראה במחקרים מסוימים, שיכול לעזור לתסמינים, רק תסמינים, הוא לא מונע, הוא לא… הוא לא מאט את האצת ההזדקנות. הוא יכול לעזור לתסמינים של גלי חום, הזעות לילה, הפרעות בשינה והפרעות במצב רוח.
הילה: אוקיי.
ד"ר חובב: אני חייבת לסייג ולומר שב-guidelines של ה-International Menopause Society מ-2023 הוא לא בקטגוריה שהם כותבים שהוא הוכח, אבל אנחנו כן משתמשים בו, ואנחנו כן רואים שהוא עוזר, בפועל. טיפול הורמונלי לגיל מעבר, שיש מספר סוגים של תרופות, אם זה במדבקות, ג'ל או כדורים מכל מיני סוגים. אנחנו בוחרים את זה בהתאמה, לפי סוג הסימפטומים וגורמי הסיכון של האישה, ויש את הטיפול החדש של התרופה שהיא לא הורמונלית, שהיא טיפול ממוקד לגלי חום. היא לא מונעת האצת הזדקנות, כפי שאסטרוגן עושה, אבל היא ממוקדת לאישה שסובלת מגלי חום בלבד, והזעות לילה, והוא מטרגר את אזור ויסות הטמפרטורה במוח.
הילה: כלומר, את מפרידה בין הורמונים, או תחליפי הורמונים בעצם, שמטפלים ברמות האסטרוגן, לבין תרופות שמטפלות, או תרופות או צמחים, שמטפלות בסימפטומים עצמם…
ד"ר חובב: נכון.
הילה: שלא מתקנים את רמת האסטרוגן, ולכן לא עוזרים בכל מה שדיברנו בהשפעות ארוכות הטווח ובתרופות.
ד"ר חובב: נכון, שם, בקבוצה השנייה שתיארת, אני גם מכניסה את כל הרפואה האלטרנטיבית. גם דיקור עוזר לגלי חום. יש על זה מחקר. גם היפנוזה, גם מיינדפולנס, וגם אה… מה היה הדבר הרביעי? שכחתי. את יודעת, זיכרון לטווח קצר. [צוחקות]
הילה: נשימה.
ד"ר חובב: אה, נשימות הם שמו את זה ב'שלא הוכח'.
סלעית: אני בעיקר שומעת שיש כאן משהו שהוא tailor-made. הוא בעצם, צריך לקחת סשן, ללמוד את הסימפטומים ואת המצב המאוד ספציפי של מי שמגיעה אלייך, ואין one size fit all, למרות שכל אחת יכולה ללכת לרופא המשפחה שלה ולקחת מדבקות.
ד"ר חובב: נכון. זה… זאת בדיוק אחת התובנות מה-WHI. ואת יודעת, עם כל זה שאנחנו מתייחסים אליו, כפי שאמרנו ה-nine eleven שלנו, אני כן צריכה להגיד ל-WHI תודה, כי בזכות ה-WHI קמה הנישה הזאת, או קם המקצוע הזה, שנקרא רפואת גיל מעבר. מי בכלל קרא לזה או… בשם הזה לפני כן?
הילה: לפני זה פשוט אישה הגיעה לגיל המעבר…
ד"ר חובב: הגיעה אישה לגיל מעבר, אמרו לה ממל'ה…
סלעית: גיל הבלות, שאז קראו לזה, אלוהים ישמור, גיל הבלות.
ד"ר חובב: בואנ'ה, חמודה, הגעת לגיל 50, קחי קחי פרמריל פלוס, בבקשה, ביי. כן, בגיל… רופאי משפחה היו נותנים את זה. ועכשיו לא. זה ממש לא ככה, כי בואי נראה שנייה מה קורה? מה גורמי הסיכון שלך? מה הדברים שהכי מטרידים אותך? בוא שנייה נבחן, גם באנמנזה, את הסימפטומים. מה המשפחה שלך מציגה? לְמָה את יותר בסיכון? האם יש לך הפרעות קרישה? האם את בהשמנת יתר? האם יש לך נטייה לסכרת? האם הליבידו זה הדבר שהכי מפריע לך? נכון, וזה, ומה שאת אומרת, שזה שזה אמרו, tailor-made זה הדבר הנכון, זאת הגישה הנכונה, זאת אחת התובנות הכי חשובות של ה-WHI. לא כל אחת תקבל, קחי, טיפול הורמונלי, אחד, לא. בואי נראה מי האישה שמולנו, ונצלול לעולם שלה. וזה מה שאנחנו בעצם עושים בקורס שלנו באוניברסיטת תל אביב. אנחנו ב-15 מפגשים בני שעתיים וחצי-שלוש, עוברים על כל העולם בעצם, מהפעילות הגופנית שהיא עושה, ועד אחרונת המשחות הווגינליות, ומנסים לראות בכל תחום ותחום בחיי האישה איך אנחנו פוגשים אותה באמצע החיים, ולנסות להסביר לרופאים שנרשמים, כל שנה מעל 100 רופאים, רופאים ותומכי רפואה, ומה אתם עושים עם האישה הזאת, ואיך?
סלעית: בעצם את מתארת איזשהי התפתחות של גישה רפואית חדשה, שאנחנו לא מורגלים לה. לא מחלה, תרופה למחלה.
ד"ר חובב: ממש לא.
סלעית: אלא רפואה מונעת, רפואה אישית, מותאמת אישית…
ד"ר חובב: רפואה הוליסטית לגמרי.
סלעית: רפואה שרואה, הוליסטית, שרואה אותך כמכלול החיים שלך והמרכיבים של החיים שלך, ובאה לתת לך שלל של פתרונות שמותאמים אישית אלייך. ואני חושבת שאחת השאלות הגדולות שיש לנו, ואנחנו נצטרך לעסוק בהם, זה עד כמה הרפואה שאנחנו מכירים היום, יכולה להתאים את עצמה לגישה הזו, ובעצם מאפשרת בכלל לנשים לקבל כזה סוג של טיפול.
ד"ר חובב: נכון.
הילה: שזה נושא לפרק אחר.
סלעית: לגמרי.
הילה: הרבה נשים אומרות: הלכתי, התייעצתי, קיבלתי הורמונים, זה לא עבד, הורמונים לא עובדים עליי. אז אני רוצה שנדבר על זה רגע, כי אם זה tailor-made, אז יכול להיות שזה לא עבד בפעם הראשונה וצריך לשנות וזה יעבוד בפעם השנייה, וזה חבל, כי אנחנו מדברות על האחוזים הנמוכים של נשים שמתנסות בסופו של דבר, אז להתנסות ולנטוש את כל האירוע, זה חבל.
ד"ר חובב: אוקיי. אז זה נורא נורא חשוב מה שאמרת, כי לצע… לא יודעת אם לצערנו, אבל כיום, כרגע, אה… אז אנחנו באמת מתאימים את הטיפול, כפי שסלעית אמרה, על סמך הסיפור ועל סמך החקירה ועל סמך ההבנה שלנו מה הכי נכון, אבל זה לא אומר שזה יהיה הדבר בול שנקלע על הפעם הראשונה, וזה הרבה ניסוי וטעייה. אין לנו בדיקות דם שמאפשרות לנו, כמו, לא יודעת, סכרת או דברים אחרים - "אָה, יש לה סוכר 280, צריך להוסיף לה אינסולין". זה לא עובד ככה. אז הרבה פעמים אישה מתחילה בטיפול מסוים, זה עושה לה תופעות לוואי, או שזה לא עוזר לה לסימפטומים, ואז אנחנו צריכים לעבור לשלב הבא. בגלל זה חלק מההתנהלות מול אישה בגיל מעבר, כש… במיוחד כשהיא מטופלת הורמונלית, זה ה-follow-up. זה אי אפשר, זה נורא יפה ונורא כיף הביקור הראשון, אבל הבאלק של העבודה…
הילה: זה אחרי זה.
ד"ר חובב: זה ה-follow-up, זה בהחלט, המעקב. וגם פה יש את הנושא של הזמינות, שהוא, זה קשה, כי היא חוששת, עם כל האימפקט שהיא הביאה מה-20 שנה האחרונות, והמיתוג שאנחנו דיברנו עליו כמה שהוא קשוח. אז כל דבר שקורה או כל תופעת לוואי, קצת גדוש לה הציצי, הרגישה איזה גושים, או מיי גאד, הנה מגיע הסרטן שד. לא. את צריכה כזה להרגיע אותה, את צריכה להבין, אוקיי, אז רגע, אז זה לא. מה, נמצא משהו אחר. לפעמים לוקח ארבעה תכשירים, ו… עד שאנחנו מוצאים את הבינגו, את הדבר שמתאים לה. עכשיו, once מצאנו, חכי, זה עוד לא הסוף, כי אחרי כמה חודשים, או כמה שנים, או לפעמים כמה שבועות, היא תבוא ותגיד - "תשמעי, בהתחלה פצצה, עבד נפלא, חזרה לי השינה, נגמרו לי הגלי חום, חזרו לי החיים, רציתי לשלוח לך בונבוניירה, ואז, פתאום הם חזרו". מה קרה עכשיו?
הילה: בוקר טוב.
ד"ר חובב: בוקר טוב.
הילה: הפטריה שלך חזרה.
ד"ר חובב: אנחנו עושים רוויזיה על האנמנזה, ועוד פעם, מה קרה, ולמה, ואיזה סטרס? אנחנו יודעים שסטרס מגביר. אה, מה קרה פתאום? החתן שלה עוד פעם חזר למילואים. הבנת?
הילה: אז אני, נכון. אז אני רוצה לחדד מה שאת אומרת. את אומרת בעצם שזה שקיבלת איזשהו סוג של טיפול, והוא לא עבד, או שהוא יצר תופעות לוואי, זה רק אומר שאת צריכה ל… to revi… to revise. ולעשות התאמות.
ד"ר חובב: ויש… כן.
הילה: ואני שומעת פשוט המון המון נשים שאומרות, וגם הרופא אמר לי, "אה אם זה עשה לך מיגרנות אז את לא יכולה לעשות טיפול הורמונלי", ואז נשים פשוט נוטשות את זה, וממשיכות לחיות באיכות חיים גרועה. זה דבר אחד, שאת אומרת שהוא מאוד מאוד חשוב, והדבר השני שגם המציאות שלנו משתנה, ואז גם הרבה פעמים צריך לעשות התאמות בטיפול.
ד"ר חובב: נכון.
הילה: והדבר שלי מאוד חשוב להגיד שכשזה עובד זה עובד כמו קסם, כלומר זה יכול באמת…
ד"ר חובב: tell me about this.
הילה: זה זה פשוט קסם, זה יום אחד הרגשת בת 100 ולמחרת את שוב פעם בחורה צעירה ו… ועם מרץ, והכול וזה.
ד"ר חובב: ואני יום אחד הרגשתי בדיכאון של שאול תחתיות, ויומיים אחרי זה עשיתי גלגלון על הדשא.
הילה: אז שווה, שווה להשקיע בנושא.
ד"ר חובב: רק רציתי להגיד בהקשר הזה של ה… עוד דברים שנשים שצריכות להבין שסימנו אותם כאות קין, נגיד. "אה, זה לא עבד לך על מיגרנות, שום דבר לא יעזור". אותו דבר גם אלה שיש להם הפרעת קרישה, וסימנו אותם מתקופת הגלולות, שאמרו להם "אה, יש לך, איפ…" איכשהו מצאו להם הפרעת קרישה נגיד, "את לא תוכלי לקבל הורמונים". והם הולכות עם האג'נדה הזאתי כאילו, ולא מנסות אפילו, כי אמרו להם בגיל 22 שהם לא יוכלו לעולם לקבל הורמונים. wrong. מי שלא יכלה לקבל גלולות זה לא אומר שהיא לא יכולה לקבל את… הורמונים של גיל מעבר, זה מינונים אחרים, זה תכשירים אחרים, היא חייבת להתייעץ ולראות. יש אפשרות להתאים.
הילה: נכון.
ד"ר חובב: וכנ"ל, לגבי, אני אומרת בקצה המשפט - נשים אחרי סרטן שד, הרבה…
הילה: או עם היסטוריה של סרטן שד.
ד"ר חובב: הרבה מהן כל כך צעירות…
הילה: כן.
ד"ר חובב: עם גיל מעבר כל כך בגיל צעיר, בגלל כימותרפיה שגמרה להם את השחלות. וזה נכון שעל הנייר וב-guidelines הם בהתוויית-נגד, אבל יש מקום לדון בזה, ויש לעקוף את הדברים, ויש איכשהו למצוא את הדרך ולעשות התאמות, ועם מינימום סיכונים, והכי חשוב זה איכות חיים. אז מה זה עוזר אם תוחלת החיים שלה תתגבר אם החיים שלה לא חיים? אז זה נורא חשוב.
הילה: רציתי לדבר על טסטרוטרון.
ד"ר חובב: אז עוד אחד הדברים שמוזנח, בקרב התחום המוזנח, בקרב הג'נדר המוזנח.
סלעית: המוזנח.
ד"ר חובב: כן, שזה המוזנח של המוזנח של המוזנח. כי נניח שכבר הבינו שאנחנו צריכות את האסטרוגן שלנו, בסדר, כי זה עושה לנו אוסטאופורוזיס ודמנציה אם לא יהיה לנו וזה וזה, אבל מה קורה עם הליבידו שלנו? מה קורה עם התשוקה? מה קורה עם הדבר ש… דיברנו על זה לפני תחילת ההקלטה, שליבידו זה לא רק מין, ליבידו זה ה-spark שלנו, זה החשק שלנו לחיים, זה התגובה שלנו לגירויים של חושים, שאנחנו מרגישים לפעמים שהוא נכבה, וזה דבר שהוא הכי עצוב בעולם. אז זה דבר שהוא גם קשור לטסטוסטרון, וזה דבר שגם אפשר להחזיר, ולצערנו, וזה אחד הדברים שאני באמת עם, בדמי, זה לנסות… לנסות לייצר גם פה בארץ את הזמינות הזאת לתכשיר טסטוסטרון מותווה לנשים, שעם כל ההזיה שבדבר, ב-2024 אין תכשיר כזה בהתוויה לנשים. יש תכשיר בהתוויה לגברים, ואנחנו צריכות להשתמש במינונים נכונים לנו. הבאתי אפילו פה, בתיק שלי, שקית קטנה להראות לך, של השקית שהיא בהתוויה לגברים, ואיך אנחנו צריכות לרוקן אותה לתוך איזשהו כלי, ולהשתמש בשביעית ממנה מדי יום כדי לסיים את השקית הזאת בשבוע. את כל האפרטוס, האופרציה הזאת, אישה צריכה לבצע, שלא לדבר על להשיג את המרשם אליו, שאת צריכה לבקש מבן זוגך. ואם את יש לך בת זוג, אז מאח שלך, או אם אין לך אח אז אולי מהסַפָּר שלך, או, ואני אומרת לך דברים שקרו.
הילה: רק לצורך ההשוואה, אז זה ליבידו של נשים. שמדובר בליבידו של גברים - תעשייה משגשגת.
ד"ר חובב: אה, זה? ברור!
הילה: כמובן זה אין, אין…
סלעית: אז אנחנו…
ד"ר חובב: אין, אין-ספור תכשירי, אה, לא מדברת על ויאגרות, זה כאילו לזקפה, אבל ליבידו לגברים בוודאי, זה, זה תעשייה.
סלעית: אנחנו…
הילה: אנחנו נעשה פרק רק על זה.
סלעית: נעשה פרק גם על גברים ונשים והטיפולים ההורמונליים שאנחנו מקבלים. אני רוצה רגע לסכם את באמת הפרק הכל כך חשוב שעסקנו בו היום, כי אחרי שכבר הבהרנו שסימפטומים הם רק חלק מהסיבה שאנחנו צריכים לקבל טיפול, אנחנו אומרים בעצם לכל הנשים, בשלב שבו מתחיל להם איזושהי הסדירות או איזשהם סימפטומים…
ד"ר חובב: או PMS.
סלעית: או PMS, ללכת לייעוץ, ללכת לראות איש מקצוע, רצוי רופא או רופאה שמתמחים בגיל המעבר.
ד"ר חובב: אז אין התמחות רשמית, אבל אולי מישהו שעבר את הקורס, כי כבר עברו שש, כמה מאות טובים של…
הילה: ואם שומעים שומעות אותנו רופאות או מטפלות אז שיילכו לקורס ויירשמו לקורס הקורס הבא.
ד"ר חובב: נכון. הקורס הבא מתחיל בנובמבר, אה בנובמבר, בתחילת נובמבר.
סלעית: ואנחנו נביא את הפודקאסט שפונה לקהל הרחב ומנסה להביא את הידע הזה לכולם. לכו לאיש מקצוע, תתייעצו איתו. ובסופו של יום, כשאנחנו מסתכלים על טווח הטיפולים, הוא נוגע גם באורח החיים, גם באורח חיים בריא שווה ספורט, שווה תזונה, גם בתוספי תזונה ייעודיים שנשים צריכות לקחת בשלב הזה, וכמובן בטיפול הורמונלי. טיפול הורמונלי אומר tailor-made, תקבלי את מה שאת צריכה בהתאם לסימפטומים שלך ולמצב האישי שלך, וגם פעם שקיבלת, זה לא לתמיד, אלא צריך לשוב, לבדוק, לפעמים בניסוי וטעייה, לפעמים בשינוי לאורח החיים, ובעצם אנחנו פותחות תקופה שבה, כמו שאמרנו, אנחנו לוקחות שליטה על החיים שלנו, אנחנו מטפלות בעצמנו, ואנחנו שמות את עצמנו במרכז. [מוזיקת רקע מתחילה] אז ככה, עם המסר הכל כך חזק הזה לכולנו, אני רוצה להודות לך שוב דוקטור נועה חובב, על זה שהארת את עינינו ואת מוחנו, ותודה רבה רבה להילה, שותפתי המדהימה לפודקאסט הכל כך חשוב הזה. אנחנו רוצות לפנות לכולכן ולהגיד - קחו חלק בתוך תהליך של יצירת שיח על נשים בגיל המעבר.
הילה: ותעבירו את זה לחברות שלכם, מגיל 40 ואילך, חשוב שיהיה לנו את הידע ואנחנו נשנה את המערכת מלמטה.
ד"ר חובב: לגמרי נשנה. אני איתכן.
[מוזיקת מעבר]
הילה: הסתיים עוד פרק של גיל המעבר. המטרה שלנו היא להפיץ את הידע ולייצר שיח גלוי ואפילו גאה על מה שעובר עלינו, הנשים. אנחנו בטוחות שזה חשוב גם בעיניכן, ונשמח שתעקבו אחרינו ותעזרו לנו להפיץ את הבשורה. תעבירו את זה הלאה לחברות, לקהילות ולכל מי שמתעניינת. נתראה בפרק הבא עם עוד אורחת שהיא מעל ומעבר.
[חסות]
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments