גיל הַמֵעֵבֶר - פרק 4 - הביולוגיה של גיל המעבר | ד״ר ליאת יקיר
- מיכל שקד
- 2 days ago
- 35 min read
מה באמת קורה לגוף שלנו החל מסוף שנות ה 30? סוף שנות השלושים אנחנו עוד בתחילת חיינו, אבל מתחת לפני השטח הגוף שלנו מתחיל תהליך עדין ומרתק של שינוי ביולוגי. בפרק הזה, פתחנו את מכסה המנוע של הגוף שלנו עם ד"ר ליאת יקיר, וצללנו לעומק התהליכים שמתרחשים בגוף ובנפש עם השנים. איך משתנים ההורמונים שלנו? מה אנחנו צריכות לדעת כדי להבין את גופנו טוב יותר? איך אפשר ללמוד לכבד את ה"מכונה המופלאה" הזו ולדאוג לה בצורה הטובה ביותר? בבהירות וגאונות צרופה, ד"ר יקיר פרסה בפנינו את "הוראות ההפעלה" שכל אחת מאיתנו חייבת להכיר מגיל 40 ואילך. יצאנו עם תובנות שישנו את הדרך בה אנחנו מתייחסות לעצמנו – יותר כבוד, יותר אהבה, והרבה יותר ידע. זה פרק שלא תרצו להחמיץ, כי אם לא עכשיו, אז מתי?
תאריך עליית הפרק לאוויר: 18/11/2024.
[חסות]
[מוזיקת פתיחה, ממשיכה ברקע]
הילה: ברוכות הבאות לפודקאסט גיל המֵעֵבֶר. אני הילה, יזמת סדרתית. לפני שנתיים גיליתי שאני בפרה-מנופאוז, וככל שלמדתי את הנושא הבנתי עד כמה הפתרונות הקיימים לא נותנים מענה לנשים כמוני, כמוך, והחלטתי להקים סטארט אפ של AI לנשים בגיל המעבר, ומאז חברות שלי אומרות שאני מדברת רק על זה.
סלעית: ואני סלעית. ביום-יום שלי בעלת חברה לייעוץ ומחקר, וברקע גם אני פגשתי את גיל המַעֲבָר. ההיתקלות הייתה לא קלה, אבל בעיקר הותירה אותי עם המון שאלות. פתאום הבנתי כמה אני, זו שרגילה להיות בשליטה, לא יודעת מה עובר עליי. ככל שהעמקתי בנושא הבנתי כמה חשוב לי לחקור ולשתף את הידע הזה עם כל הנשים סביבי. ובדיוק בשביל זה אנחנו כאן - לשבור את הטאבו סביב גיל המעבר, לאוורר את הנושא ולתת לו במה.
הילה: בכל פרק נארח מומחית בתחומה, שתשתף איתנו את הידע והניסיון שלה בהיבטים שונים של גיל המעבר.
סלעית: אז מתחילות?
הילה: לגמרי מתחילות.
סלעית: וואו. היום יש לנו אורחת, שבאופן אישי אני עוקבת אחריה כבר הרבה זמן, ואני ממש, ממש מתרגשת שהיא הסכימה לקחת חלק בשיחת הנשים שלנו על גיל המעבר. דוקטור ליאת יקיר. דוקטור יקיר היא ביולוגית, בוגרת תואר ראשון במדעי החיים, בעלת תואר שני בבקרה ביולוגית ותואר שלישי במחלקה לגנטיקה מולקולרית. תחום המחקר התיאורטי שבו היא מתמקדת כיום הוא הביולוגיה של האהבה, ובעיניים שלנו היא האישה הכי מתאימה בארץ להסביר לנו את מה שקורה מאחורי הקלעים של מה שקורה לנו בגוף בגיל המעבר. חוץ מזה, ליאת היא הדוגמה המושלמת לאומנות החיים של גם וגם. מלבד היותה חוקרת מהשורה הראשונה, היא גם פעילה פוליטית וחברתית, היא השתתפה בעונה הראשונה של חתונמי כמומחית, היא מרצה מבוקשת, סופרת שחיברה את הספר "קיצור תולדות האהבה", ויש לה ולפסיכולוג עומר שריר פודקאסט מצליח בשם "Brain Story", שאני, אישית, מאוד מאוד אוהבת, במיוחד משום שליאת יודעת לקחת נושאים סופר מורכבים ולהפוך אותם לפשוטים, נגישים וברורים לכל אחד. אז כפי שתיווכחו, לפי הקצב שלה, זוהי רק ההתחלה.
היי ליאת, איזה כיף. אנחנו ממש מתרגשות לארח אותך היום בפודקאסט שלנו, "גיל המֵעֵבֶר". אני בתחושה מאוד מאוד עמוקה שאת תביאי לנו את המֵעבר. אז דיברנו הרבה בפרקים האחרונים על גיל המעבר ועל הסימפטומים, ומי שלא האזינה, אז אנחנו ממליצות לה לחזור ולהאזין לשני הפרקים הראשונים, שככה נותנים את הבסיס. אבל היום אנחנו באמת רוצות, יחד איתך, להסתכל על המֵעבר ועל מעבר למה ש… לסימפטומים עצמם. אבל אני רגע מקדימה את המאוחר, כי לפני שנצלול פנימה, אנחנו תמיד נוהגות להתחיל בלשמוע רגע איך ליאת, ה… עם כל התארים, פגשה את גיל המעבר בעצמה.
ד"ר יקיר: אז היי לכן, תודה רבה על ההקדמה, ואני מאוד שמחה להיות כאן. אז אני עוד לא פגשתי, [מצחקקת] אני בת 48, אבל כן, זה, זה מה שנקרא באוויר. השינויים מתחילים, אבל זה נושא שהוא מרתק, והוא מאוד חשוב. זאת אומרת, כבר זהו, זה הזמן להבין אותו, אם זה לא קרה עד עכשיו. מבחינתי, וכמובן כביולוגית, בשבילי זה… זה מרתק, ומאוד עצוב לי שלא לומדים טוב ביולוגיה בכלל, ואנחנו… זה המערכת שקיבלנו, זה מערכת ההפעלה שלנו, ואנחנו מגלים את זה תוך כדי תנועה, וכל כך הרבה, באמת, אני נתקלת באנשים, גֵן, DNA, תא, אנזימים, איך המערכת המינית עובדת, איך המערכת עצבים עובדת - אין לנו מושג. זאת אומרת, קיבלנו… אנחנו נמצאים בתוך מכונה מופלאה, ואנחנו לא… לא מבינים את ההוראות הפעלה, אין, אין הוראות הפעלה, לא קיבלנו כמו שצריך. אז באמת אני חושבת שצריך לעשות מהפכה מבחינת חינוך.
סלעית: אני חושבת ש… מהאזנה אלייך, שאת בכלל נותנת המון משקל לביולוגיה, ומבחינתך זה המפתח, מפתח הקסמים אולי לחיים שלנו, וזה מפתח שלא נמצא בידיים של רוב האנשים. אז ככה, מה עושה לנו הביולוגיה בגיל המעבר, ומה חשוב שנדע?
ד"ר יקיר: אוקיי, אז בהקשר למה שאמרנו, יש משפט יפה שאמר אותו איזה ביולוג, כמובן, שכולנו משחקים את המשחק של החיים, אבל הביולוגים קוראים את ההוראות, אז זה [צוחקות] ספיישל משחק. אז בוא נתחיל רגע בלהסביר קצת את ה… באמת, הביולוגיה של גיל המעבר. אין לנו מילים אפילו בעברית טובות, זאת אומרת, מרוב שהנושא הזה הודחק, שוב, חברה פטריארכלית, נבנית על ידי טסטוסטרון, מובלת על ידי טסטוסטרון, ורפואת נשים אפילו התמקדה בפוריות. אין, אין, אין התמחות בגיל המעבר, שאישה מבלה את, בוא נאמר, אפילו שליש מחייה, אפילו יותר, אם כבר מתחילים בפרי מנופאוזה, בקדם המנופאוזה, אז… אז… אז אין התייחסות בכלל בעולם הרפואה. אז לא במקרה אין לנו ידע, כי אין, אין מספיק.
סלעית: זה מדהים. להבדיל מהיריון, כן, שאנחנו כולנו מאסטריות, כולנו עוברות את כל הבדיקות, אנחנו יודעות מה אנחנו צריכות לעשות, יש לנו פרוטוקולים מאוד מאוד ברורים, הרופאים קשובים לזה, בתי החולים קשובים לזה, קופות החולים קשובות לזה, פה - שתיקה.
ד"ר יקיר: ההתמחות ברפואת נשים היא פוריות וילודה.
הילה: מטורף.
ד"ר יקיר: אין התמחות בגיל המעבר. זאת אומרת, מהרגע שאת…
הילה: מבחינת רפואת נשים, אישה זה רחם, וכל המסביב זה redandness, [צוחקות] וזה מדהים כי… כי אני חושבת, יש לזה גם צד של מה רווחי, פוריות זה מאוד מאוד רווחי, ויש לזה גם קצת הפרעות תרבותיות במדינת ישראל, זו פוריות, אבל…
ד"ר יקיר: זה לא רק בישראל.
הילה: לא רק ב…?
ד"ר יקיר: זה חלק מחברה גברית, שאישה היא בעצם מכשיר להביא אזרחים, עובדים, חיילים למדינה… [מצחקקות]
הילה: וואו!
ד"ר יקיר: ואת מעניינת כל עוד יש לך רחם. ו… once אין לך, את לא יכולה, את לא פורייה, את פשוט לא מעניינת. זאת אומרת, זה… זה המסר שעולה מכל ההסתכלות על הממסד הרפואי. בכלל, בכלל מחקר על נשים. בכלל, רוב המחקר נעשה על זכרים, על גברים, על זכרים בבעלי חיים גם. זה פשוט מטורף. זאת אומרת, רפואה מגדרית זה דבר חדש. ההבנה הזאת שנשים וגברים מגיבים לטיפולים ותרופות בצורה שונה, כי הם בנויים בצורה שונה, זה חדש, זה רק בעקבות המהפכה הפמיניסטית. נדבר תכף על אוקסיטוצין והורמונים אחרים, שלא נחקרו. אוקסיטוצין, ההורמון החברתי, הורמון שכל כך חשוב ל… למי שאנחנו, זה, אין אנושיות בלי אוקסיטוצין, לא נחקר, כי הוא היה נחשב ההורמון הלידה, הורמון ההנקה והורמון הלידה, לא מעניין, הורמון של נשים, אז הוא רק זוכה בעשורים האחרונים ל…
סלעית: לעדנה.
ד"ר יקיר: לפריחה מחודשת והבנה של מה…
הילה: ואחד התירוצים גם, שאני כאילו קוראת, זה שפשוט הגוף של האישה הוא הרבה יותר מורכב, בגלל כל המערכת ההורמונלית, ולכן שעושים מחקר רוצים לנטרל את הדבר הזה ועושים על גברים…
ד"ר יקיר: אני בטוחה ש…
הילה: ומנטרלים אותנו. [צוחקת]
ד"ר יקיר: אני בטוחה שזה… לא היו אומרים את אותו דבר אם זה היה קשור למחלות ש… או לאיזשהו תסמונות, או לאיזשהו דברים שקשורים לגברים. זה פשוט אי אפשר, אין דרך אחרת לתאר את זה.
הילה: נכון, אין אח ורע.
סלעית: אז המטרה שלנו בפודקאסט גיל המעבר היא בדיוק זאת. בוא נפתח את דלת הקסמים, ונציץ ונראה ונקרא את הוראות ההפעלה, כמו שאת אומרת. אז איפה כל זה התחיל?
ד"ר יקיר: אז… אז קודם כל אז זה מה שאני אומרת, שאין לנו מילים אפילו בעברית. [צוחקות] זה, קראנו להכול גיל המעבר. אז בואו רגע נעשה סדר. יש לנו את ה…
סלעית: לפחות התקדמנו מ"גיל הבלות".
ד"ר יקיר: נכון.
סלעית: צריך לראות גם את הצד החיובי.
ד"ר יקיר: בדיוק. זה לא, נדבר על זה. בדיוק. איך קראנו לזה אפילו, זה כבר אומר. אז יש את הפרי-מנופאוזה, יכול להתחיל אפילו 35, 40, שתכף נסביר מה קורה. זאת אומרת, הביציות מתחילות להידלדל, ויש לנו את המנופאוזה, שזה בעצם השלב מ… מוגדר - השנה אחרי תום הווסת, ורוב חייה של האישה מהרגע הזה, היא תהיה בפוסט-מנופאוזה, שזה אחרי שכבר ביציות לא יוצאות. אז…
הילה: שזה גם חשוב להגיד, זה עד, בעצם, הקבר.
ד"ר יקיר: בדיוק.
הילה: פעם נהגו לחשוב על זה כתקופה, וגם בכלל זה חשבו שזה לא רווחי לעשות לזה פתרונות, כי זה תקופה נורא קצרה, אין קהל, אבל זה מלווה אותנו עד הסוף.
ד"ר יקיר: וכל אישה היא אחרת, וכל אישה חווה את זה אחרת, כי לכל אישה יש פולְטנים באזורים שונים או בצורה אחרת. שוב, לכולנו זה אותה מערכת, אבל בגדול הווריאציה תהיה, יהיו נשים שיהיה להם חמש שנים של תסמינים, יהיו נשים בלי תסמינים, ויהיו נשים שעד, עד סוף חייה היא תחווה תסמינים שקשורים לגיל המעבר, ולכן חשוב להכיר אותם, להבין אותם. רופאות מדברות על כך, רופאות ורופאים, שבאמת אין מספיק ידע, זאת אומרת, כל כך הרבה דברים קורים בעקבות גיל המעבר, ושולחים נשים לכל כך הרבה בדיקות, כל כך הרבה בדיקות שלא קשורות, במקום להבין שזה פשוט בגלל הידלדלות האסטרוגן.
אז כבר בחודש החמישי להיותנו עובריות יש לנו כבר את כל הביציות, את מקסימום הביציות שיהיו לנו - בין מיליון לשני מיליון. כל מחזור יצא, יצאו 1,000 ביציות לפח, ובגיל 30 כבר יהיו לנו 10% מהביציות ובגיל 40 3%, עד שבעצם במנופאוזה ייגמרו הביציות. הם נעשות מבוגרות יותר, ופחות פוריות, הביציות שלנו, בניגוד לגברים, שהם מייצרים זרע כל הזמן. אם אנחנו מעשנות, תנאים, תנאי סביבה, טראומה, טראומות מסוגים שונים, גם זה ישפיע לנו, כמובן, על כל המחזור החודשי באופן כללי, וה… מה שקורה… מה שקורה לנו בעצם בגיל המעבר זה ש… צריך להבין איך המערכת עובדת. זאת אומרת, ש… ההיפותלמוס, זה אזור במוח הקדום שלנו, אזור שהוא בעצם כל הזמן מנטר את המצב ההורמונלי של הגוף, את המצב בכלל של הגוף, והוא מנטר את רמות האסטרוגן כל הזמן. וברגע שרמות האסטרוגן יורדות, שזה אחרי הווסת, כן? ברגע שרמות האסטרוגן יורדות הוא אומר ליותרת המוח, ההיפותלמוס מדבר עם יותרת המוח. זה ציר שקורה בהרבה הורמונים. ההיפותלמוס אומר ליותרת המוח - 'תגידי לשחלות לייצר אסטרוגן. אין מספיק אסטרוגן', כי זה הכול פידבק-לופ כאלה, שמנוטר הרמה של ההורמון, ואז בעצם נוצר הלולאה הזאת של… ההיפותלמוס אומר ליותרת המוח לייצר אסטרוגן. ואיך השחלות מייצרות אסטרוגן? אסטרוגן נוצר דרך התאים שמקיפים את הביציות. יש לנו את הזקיק, שזה אומר שיש מעטפת תאים על ה… על הביצית. אז התאים האלה מקבלים את הסיגנל מיותרת המוח, שאומר להם, זה מגרה אותם לייצר אסטרוגן, וגם להפריש מים מסביב לביצית. התאים האלה שמקיפים את הביצית, מתחילים להפריש מים. מה שגורם לביצית - פוק, לצאת החוצה.
הילה: וואו.
ד"ר יקיר: אחרי שהיא יוצאת החוצה, החצוצרה שואבת אותה אל תוך הרחם, והזקיק שנשאר, זאת אומרת המעטפת תאים הזאת שבתוכה הייתה הביצית, ועכשיו היא הלכה לרחם, מתחילה לייצר פרוגסטרון, שיעבה את רירית הרחם, ויהיה מוכן לביצית שתגיע, ככה שתגיע כמו מלכה.
סלעית: איזה מופלאות אנחנו.
ד"ר יקיר: מדהים, אה? והזרע יגיע, ומשם כבר המטרה, כמובן, של כל הדבר הזה.
סלעית: אבל, אבל אני חייבת להגיד שאני ממש מקבלת את תחושת מכונת רבייה. [צוחקות] פעם ראשונה, כייעוד.
הילה: אני… אני חייבת להגיד שאני קצת מאוכזבת מעצמי שפעם ראשונה אני שומעת את זה, למרות שעברתי כבר את תקופת הפוריות [צוחקת]. דבר באמת מהמם.
ד"ר יקיר: כן, אז הפרוגסטרון הוא בעצם חשוב לרירית של הרחם, כי אנחנו קצת נדבר עליו כשיגיע המנופאוזה, וזה תהליך שקורה מהרגע שאנחנו מקבלות את המחזור הראשון, ועד ה… עד סביבות גיל ה-40. מה שקורה בשלב הזה, יש לנו כבר פחות ביציות. אמרנו כבר - כמה עשרות אלפים של ביציות. באיזשהו שלב אנחנו מגיעות לרמה קריטית של מספר הביציות, והמוח מקבל סיגנל, ההיפותלמוס, שהאסטרוגן נמוך נמוך נמוך, והוא קורא ליותרת המוח: 'מה נסגר? תגידי לשחלות לייצר. אין אסטרוגן! אין אסטרוגן!' וגם ההורמון השני, שהיותרת המוח מייצרת, דוחף את השחלות לייצר. וכאילו השחלות אומרות 'אנחנו מנסות, אנחנו מנסות, זה לא…' והם דוחפות עוד את התאים של הזקיק לייצר אסטרוגן.
סלעית: כשהיא מתארת את זה ממש כואב לי בפנים, כאילו, כל המאמץ הזה.
הילה: גם ליותרת המוח המנפאוז בא בהפתעה, את אומרת… [צוחקות]
סלעית: אוקיי.
ד"ר יקיר: כן, כאילו גם ליותרת המוח, ההיפותלמוס…
הילה: 'מה קורה? מה קורה? תייצרי אסטרוגן'. אוקיי.
ד"ר יקיר: כן, והוא שולח לה עוד הורמונים, ועוד הורמונים אבל היא אומרת: 'אבל אין לי, אין לי, אין לי מספיק ביציות'. תחשבו שכל ביוץ זה 1,000 ביציות הולכות לפח. זה לא כזה…
הילה: כן.
ד"ר יקיר: 'אני אומרת עכשיו לזקיק הזה תייצר אסטרוגן'. זה מין תהליך של כמה ביציות שותפות לזה, כמה זקיקים שותפים לזה. אין מספיק, אין מספיק, אנחנו מנסות, אנחנו מנסות. מתחיל להיות יותר מדי זרימה של ההורמון מיותרת המוח. אין מספיק אסטרוגן. ההיפותלמוס אומר 'עוד, עוד, עוד', לא מבין כאילו מה קורה. ובסופו של דבר מתחיל להיות דיליי בביוצים, ועד שכבר יוצאת ביצית אחת, כי יכול להיות כמה ימים, כמה, פתאום איזה חודש שאין מחזור, יש מחזור, ועד שיוצאת איזה ביצית אחת, פתאום נהיה שטף של אסטרוגן. ואם לאורך החיים הפוריים שלנו היה לנו סיגנל כזה, של אֶ.קֶ.גֶ, עולה יורד, אסטרוגן, עולה יורד, זה פתאום נהיה…
הילה: אנחנו מכירות מה אסטרוגן יכול לעשות לנו בגוף גם בתקופת הפוריות, ואז הוא משתולל ו…
ד"ר יקיר: כן, ואז הוא משתולל, ואז, או יכול להיות כאילו דימומים, דימומי יתר, או שבאמת חודשים שלמים שמתחיל להיות כל הדיליי הזה, ואז אחר כך מתחיל הכאוס ההורמונלי הזה, עד שבסופו של דבר כבר לא נשארות ביציות, ובבת אחת, 99% מהאסטרוגן והפרוגסטרון אינם יותר, כי ברגע שאין ביוץ, זקיק לא יוצר פרוגסטרון, אז אין יותר.
סלעית: המכונה משותקת.
הילה: ומבחינה ביולוגית…
סלעית: זהו, אין יותר דלק.
ד"ר יקיר: כן. הדרך היחידה להחזיר את זה זה להשתיל לעצמך שחלה של בת 25. בהצלחה.
הילה: אז מבחינה ביולוגית, עזבי רגע את המחקר, ואת זה שמפלים אותנו לרעה, אבל גם מבחינה ביולוגית, בעצם את אומרת - אין בגוף משהו שאמור היה לחפות על זה אחרי שנגמרת, נגמר שלב ה…
סלעית: סיימנו את תפקידנו.
הילה: כלומר, ביולוגית, היינו אמורות…
ד"ר יקיר: מבחינת הטבע, כן. בטבע יצורים לא מאריכים חיים מעבר לגיל הרבייה שלהם. אין, אין בטבע זקנים, זה אין, זה רק המצאה שלנו.
הילה: אין בטבע זקנות, או אין בטבע זקנים?
ד"ר יקיר: זקנות הביאו את הזקנים. זאת אומרת, בכלל, הסיבה שאנחנו הארכנו חיים, אז זה שאלה גדולה - מדוע בני אדם האריכו חיים? כי כמו שאמרנו, בטבע סיימתָ רבייה, סיימתְ רבייה, ביי, יאללה ביי, את רק אוכלת, מבזבזת אוכל של הדורות הבאים. אין לך שום משמעות מעבר למכונת הישרדות. ריצ'רד דוקינס יש לו ספר, "הגן האנוכי", זה התנ"ך של הביולוגים…
הילה: נכון, נכון.
ד"ר יקיר: מכונות הישרדות שתוכנתו על ידי המולקולות האנוכיות שקרויות גֵנים, כדי להעביר אותם הלאה, ואם כבר את לא יכולה להעביר אותם הלאה, אז יאללה ביי.
הילה: אז תתפני.
ד"ר יקיר: סלמון, דגת סלמון היא… זה מדהים מה שקורה שם. תוך שלושה ימים מהרגע שהיא בעצם מפסיקה את הביוץ האחרון שלה, איך שהמערכת עובדת שם…
הילה: היא לא מספיקה להיפרד אפילו, את אומרת.
ד"ר יקיר: שלושה ימים של זקנה מואצת…
הילה: וואו!
ד"ר יקיר: היא תוך שלושה ימים הופכת להיות כמעט במצב של ריקבון…
הילה: וואו.
ד"ר יקיר: זאת אומרת, ממש שינוי טוטאלי, ו… ומתה. אז זה הזקנה הכי מואצת.
סלעית: אז בעצם אנחנו, בני האדם, תיחמנו את המערכת. למה?
ד"ר יקיר: למה? זה שאלה גדולה. מדוע בני אדם, בשונה מבעלי חיים אחרים, מדוע בני אדם האריכו חיים? התיאוריה השלטת, כמו שאמרנו, גברים למען גברים, By Men for Men. מה הייתה התיאוריה השלטת עד לא מזמן? למה בני אדם האריכו חיים?
הילה: למה בני אדם?
ד"ר יקיר: כן.
הילה: אני חושבת שזה… אולי זה כאילו זה הבינה שלנו, כאילו יש לנו איזושהי תודעה, שאנחנו רוצים ל…
סלעית: הגברים הזקנים שמנהלים את ה… שבט, ומביאים חוכמה, ומלמדים את הצעירים.
ד"ר יקיר: אז הייתה תאוריית הצייד, גם, שבעצם גם, שצריך את הידע ואת החוכמה הזאת, שתעבור מדור לדור, ואז בסופו של דבר…
הילה: דווקא את הגברים בנו עם החוכמה? [צוחקות]
ד"ר יקיר: ואז בסופו של דבר, התיאוריה שהוכחה בצורה הכי משכנעת, זה תיאוריית הסבתא, שאומרת שעד היום, קודם כל…
סלעית: צריך בייביסיטר.
ד"ר יקיר: בדיוק. עד היום 40% מתכונת ה… מתזונת הנכדים בכל העולם מסופקת על ידי סבתות.
הילה: מטורף.
ד"ר יקיר: 40% מהתזונה של נכדים מסופקת על ידי סבתות.
סלעית: לא, אני חייבת דחוף להתחבר ל… למערכת הגנטית שלי של סבתאוּת…
הילה: וואו, שלא יבנו עלינו, שלא יבנו עלינו.
סלעית: כי היא לא שם. [צוחקות]
הילה: הנכדים שלך יהיו ב-60%. [צוחקות]
ד"ר יקיר: באפריקה מצבו של ילד עשרות מונים יותר טוב אם יש לו אמא וסבתא, מאשר אם יש לו אמא ואבא, כי שתיהן דואגות מאוד, וכולי וכולי.
סלעית: זה קצת מטריארכלי מה שאת אומרת…
ד"ר יקיר: כן.
סלעית: אוקיי? החברה שלנו בעצם צריכה להישען על נשים.
הילה: שזה גם הסיפור של הלווייתניות האורקות.
ד"ר יקיר: בדיוק! הלווייתניות והפילות ואנחנו, ובעצם ברגע שהצאצא…
הילה: אנחנו בחברה טובה עם כל השמנות. [צוחקות]
ד"ר יקיר: ברגע שהצאצא זקוק להרבה השקעה הורית, ואנחנו בכלל, יצור לא ממש פורה, הפוריות שלנו היא בערך 20, 25%. בגיל 32 זה יורד ל-3%, כאילו, אנחנו לא יצור פורה. הפוריות שלנו, וגם לידה, כל הלידה, מלא נשים מתו בלידה. אנחנו לא יצור כזה…
סלעית: חזק.
ד"ר יקיר: יעיל ברבייה וחזק. ולכן, זאת אומרת, עד שיוצא תינוק יוצא אחד, אין לנו שגר של כמה גורים, יוצא אחד…
סלעית: צריך שבט.
ד"ר יקיר: עד גיל 30 יושב בבית. [צוחקות] ואם יש סבתא בסיפור, זאת אומרת פרט שאינו מתרבה בעצמו, אבל שותף ב… כאילו משקיע בגנים, בצאצא…
הילה: בשרידות.
סלעית: זה בעצם מחזק את שרידות המין האנושי.
ד"ר יקיר: את אותה שושלת של גנים. זאת אומרת, האמא יכולה להביא עוד ילד. וזה הסיבה למה בעצם אנחנו בכלל מדברות על גיל המעבר…
הילה: מדהים.
ד"ר יקיר: ולא באמת שמות את הקיטבג ו… ועכשיו, האישה הביאה את הגבר, כן? זאת אומרת סבתא הביאה את סבא, ובעצם נוצרת ה… עם הזמן כמובן, לא, עד עכשיו לא, לא מוסבר לגמרי, אבל גנטיקה, ויש איזה חוקרת, סבתא בעצמה, אה ב… אני חושבת שזה בברקלי, שהיא… לא בטוחה באיזה אוניברסיטה בארצות הברית, היא יצרה משחק, זאת אומרת איזשהי, תורת המשחקים, איזשהי הדמיה כזאתי, סימולציה, שבה היא מכניסה שני פרטים, כאילו אבא ואימא וילד, ואז היא מתחילה להכניס למערכת סבתא, שמוגדר כפרט שאינו מתרבה, אבל תומך ב… זה, תוך 30 דורות… היא מכניסה בהתחלה אחוז מהאוכלוסייה סבתות, תוך 30 דורות, 20% מהאוכלוסייה הופכת לסבתות, זאת אומרת מרוב היתרון…
הילה: וואו.
סלעית: האבולוציוני…
ד"ר יקיר: שהיא נתנה… האבולוציוני, וככה בעצם…
סלעית: הכי קרוב.
הילה: כך הארכנו חיים.
ד"ר יקיר: זה הכי קרוב שהגענו.
סלעית: אז חוץ מהייעוד שלנו כסבתות [צוחקות], רגע על התפקיד יש לנו כנשים. סיימנו את הרבייה, האסטרוגן נעלם לו מהגוף שלנו. מה קורה לנו אז?
ד"ר יקיר: אוקיי. כל תא בגוף שלנו מכיל קולטנים לאסטרוגן. לכן יש לנו כל כך הרבה תסמינים. אסטרוגן וטסטוסטרון זה הורמונים שהם בעצם נקראים פקטורי שעתוק. מה זה פקטור שעתוק? הם נקשרים לתאים, וגורמים לשינוי בביטוי של גנים. הרבה מאוד גנים. למשל שעשו מחקר על… על ה… על ההבדל בביטוי של גנים בין גבר ואישה, מדובר על 6,500 גנים ששונים בביטוי שלהם בתא של גבר ותא של אישה.
סלעית: וואו.
ד"ר יקיר: כי… זה ההבדל בין קולטנים של אסטרוגן לקולטנים של טסטוסטרון.
הילה: בקטנה.
ד"ר יקיר: בקטנה. זה, אנחנו כאילו יצור אחר. [צוחקות] שליש מהגנום שלנו מתבטא אחרת - גבר ואישה, ומי שאחראי על הקונצרט הזה של איזה תאים מתבטאים אצלך ואיזה תאים מתבטאים אצלו, ואצלה ואצלי זה בעצם אסטרוגן. הוא יוצר את התוכנה הנקבית, וכל תא בגוף שלנו יש לו תאים לאסטרוגן. האיבר היחידי שאין לו זה טחול. ככה יצא. בטחול אין קולטנים, ולכן, כשאסטרוגן מפנה את הבמה, כל תאי הגוף שלנו מגיב, בעצם עובר גמילה מאסטרוגן.
[חסות]
הילה: יש לי שאלה לגבי הלופ הזה. מתישהו הלופ מפסיק, כלומר, מתישהו מגיעים למסקנה אוקיי, אין יותר אסטרוגן, ועוברים…
ד"ר יקיר: אין ביוץ.
הילה: לאיזשהי מערכת אחרת?
ד"ר יקיר: לא זהו. אין אסטרוגן.
הילה: אבל הלופ הזה לא ממשיך?
ד"ר יקיר: לא.
הילה: לא.
ד"ר יקיר: לא.
הילה: כאילו מתישהו…
סלעית: אין… אין ממלא מקום.
הילה: יותרת ה… זה מבינה, ומפסיקה את הלופ הזה.
ד"ר יקיר: אין מה שיפסיק… יתחיל את הלופ שוב.
הילה: אה, הבנתי.
ד"ר יקיר: כי זה מגיע לאיזשהו מצב ש…
הילה: אין סייקל.
ד"ר יקיר: אין סייקל יותר.
סלעית: literally.
ד"ר יקיר: אין סייקל.
סלעית: אין סייקל.
ד"ר יקיר: כן, זה הסייקל בעצם, של ה…
סלעית: כן.
הילה: זה המנו-פאוזה.
ד"ר יקיר: הורמונים האלה, ובעצם מהרגע הזה, הגוף, התאים של הגוף מתחילים את הגמילה שלהם מאסטרוגן. אז זה ממש גמילה, זאת אומרת, זה… וכל השינויים יתחילו. עכשיו בוא נסתכל על התוכנה הנקבית. איך אנחנו שונות מהזכרים? איך אסטרוגן מעצב את התוכנה הנקבית? מה אנחנו רואים שאסטרוגן עושה לגוף של האישה? למשל ברמת הגוף, מה, מה זה גוף של אישה?
הילה: הנראות.
סלעית: חזה, שדיים…
הילה: טליה צרה…
ד"ר יקיר: בגדול, שומן, שומן, שומן.
הילה: שומן, שומן. [צוחקת]
סלעית: פיזור שומן על הגוף, בוא נקרא לזה ככה. [צוחקות]
הילה: פיזור שומן נכון.
ד"ר יקיר: שומן בשדיים, שומן בישבן, שומן בכל מקום. זאת אומרת, לאישה יש שומן תת-עורי, לגבר יש שריר, מסת שריר, כאילו קודם שריר, ואז שומן. ואצלנו זה שומן ואז שריר, בעצם. יש לנו יחס אחר של שריר לשומן. אז בעצם אסטרוגן אחראי על זה. אסטרוגן גם מיוצר בתאי השומן, והוא בעצם אחראי לפיזור שומן הזה. עכשיו, למה, למה נחוץ כל השומן הזה? בשביל מה השומן הזה?
סלעית: זה הגנה, אני מניחה.
הילה: הוא… גם אמרת שהוא אחראי ליצור אסטרוגן, אז השומן…
ד"ר יקיר: הוא, זה גם לופ כזה, שיותר שומן, יותר אסטרוגן, ולכן יותר נשית, יותר עגולה.
סלעית: אישה מעוברת צריכה להגן על העובר שלה.
ד"ר יקיר: זה מקור אנרגיה. שומן זה אנרגיה.
סלעית: אוקיי.
ד"ר יקיר: אל תשכחי - יש היריון, לידה, הנקה. בטבע בשביל לשרוד, ושהגור שלך ישרוד, את צריכה להתרחק מהזכרים, להתרחק, אחרת הם הורגים אותם, ולכן את צריכה להתכונן לזה שלא תמיד יהיה לך אוכל זמין, ולא תמיד, שוב, אני מדברת על קוֹפָה ו…
הילה: את צריכה שיהיה לך מאגרים.
ד"ר יקיר: את צריכה מאגרים, כמה שיותר מאגרים יותר טוב, ולכן גם גברים נמשכים למאגרים האלה, שמה שנקרא "יש מה לתפוס". לא אוהבת את הביטוי הזה. [צוחקות]
הילה: הסבתא שלי הייתה אומרת.
ד"ר יקיר: אישה עגולה…
הילה: כן.
ד"ר יקיר: כאילו גברים נמשכים. עם כל הכבוד ל… אין לי כבוד לרזון האנורקטי שמכרו לנו, אין שום כבוד, זה רק גרם לכל כך הרבה הפרעות אכילה לנשים מגיל מאוד צעיר, אבל בגדול, אנחנו נמשכים לפוריות הזאת, שזה בעצם שומן, שבעצם הגנה על הצאצאים. דרך אגב, יש לנו תינוק עם ראש מאוד גדול, נכון? ראש ענק יחסית לגוף.
סלעית: כן.
ד"ר יקיר: זה המון חומצות שומן, כדי לבנות את הנוירונים, את המיאלין. זה מלא חומצות שומן צריך בשביל לבנות את המוח הזה.
הילה: נכון, המוח הוא רובו שומן, נכון?
ד"ר יקיר: כן, רובו שומן. כל זה, זה מהטוסיק של האישה. זה חומצות אומגה 3, 6, ש… מחסנים.
סלעית: אהה… עכשיו אני מבינה הכל.
הילה: אני, איך שעשיתי בדיקת היריון, וראיתי שאני בהיריון, גדל לי התחת פי שתיים, קודם כל. לא הבנתי כאילו, לא, לא… [צוחקות]
ד"ר יקיר: טוסיק גדול, ילד חכם. מה אתם רוצים?
סלעית: אז לא הבנתי את המוטיבציה של נשים להוריד את ה…
הילה: אני מקווה שהבן שלי מבין כמה חכם הוא אמור להיות כרגע. [צוחקות]
ד"ר יקיר: כמובן שיש הרבה גנים לאינטליגנציה. אבל לא, בגדול אנחנו… ונדבר על זה, כי נשים רזות חוות יותר תסמינים של גיל המעבר. שוב, כי גם תאי השומן מייצרים אסטרוגן. אז בגדול, כשאין אסטרוגן - טליה צרה. את אמרת טליה צרה. זה עבודה קלאסית של אסטרוגן. טליה צרה, אגן רחב, זה ממש מוות של תאים באזור הזה כדי לייצר את המבנה, שאין אותו…
הילה: שמאפשר לצאת, את ה…
ד"ר יקיר: בדיוק. עמדנו על שתיים, היה צריך לעשות התאמות למבנה. המבנה הזה בעצם מאפשר, הטליה הצרה והאגן הרחב מאפשר למוח הגדול הזה לעבור יותר טוב בתעלת הלידה. עכשיו, מה יקרה שאין אסטרוגן?
סלעית: השומן פשוט יתפזר לו לטליה. שומן בטני.
ד"ר יקיר: בדיוק.
סלעית: אוקיי.
ד"ר יקיר: כל המבנה הזה ישתנה לגמרי, ובעצם…
הילה: נראה לי "שומן בטני" בפודקאסט שלנו זה כמו…
הילה: זה מוטיב.
סלעית: לא, זה כמו AI, כאילו [צוחקות] את לא יכולה בלי להגיד את זה. אז אצלנו - כמה פעמים נגיד "שומן בטני" בכל פרק.
ד"ר יקיר: אבל זה לא משנה מה תאכלי, ואיך תאכלי, כאילו, כמובן שתזונה יש לה הרבה הרבה הרבה משמעות פה בגיל המעבר, אבל לא משנה מה…
סלעית: הוא ייסע לשם.
ד"ר יקיר: כל הפיזור הולך אחרת, כל הפיזור יהיה אחרת, זאת אומרת, הגוף כבר יהיה שונה. אני אומרת את זה מראש, כי באמת יש לנו איזה אובססיה גם עם ניתוחים, גם עם זה, כאילו לשמור על ה… לא אגיד מה דעתי על הורמונים, אבל, זאת אומרת, אפשר, יש גם את האפשרות של לקחת את האסטרו… פשוט להמשיך את האסטרוגן.
סלעית: כן.
ד"ר יקיר: כן? זה גם אפשרות שאני…
סלעית: אנחנו דווקא… אני אשמח לשמוע את דעתך.
ד"ר יקיר: אה, אני אקח. אני לא יודעת, אני לא יודעת להמליץ לאחרים…
הילה: הבנו את דעתך. [צוחקות]
ד"ר יקיר: אבל אני, ללא ספק, הולכת לקחת מיד, כי יש חשיבות לא לחכות. יש מאוד חשיבות. שוב, ההיפותלמוס, יותרת המוח, לא אוהבים את ה…
סלעית: אז בעצם, כשאנחנו… אנחנו קופצות רגע, אבל את אומרת - מי שתמשיך לקחת אסטרוגן בדרך מלאכותית, ממשיכה את הסייקל באיזשהו אופן?
ד"ר יקיר: כן. ביציות לא יהיו.
סלעית: ביציות כבר לא.
ד"ר יקיר: ביציות לא יהיו. האסטרוגן לא ייוצר על ידי השחלות יותר, כי הוא מיוצר רק כשיש ביצית בתוך הזקיק. אין זקיק, אין זה, אין שום דבר, אבל אני משכנעת את ההיפותלמוס - 'היי, יש פה אסטרוגן'…
הילה: 'יש אסטרוגן בגוף'.
ד"ר יקיר: תמשיך את ה…
הילה: הוא מטפל באירוע.
ד"ר יקיר: 'טפל באירוע', כן, ומבחינת הניטור… ונקשר לקולטנים של העצמות ושל המוח ושל הכול, אז זה בעצם מאוד מאוד חשוב.
סלעית: והוא ממשיך להשפיע, האסטרוגן, על כל תאי הגוף שהוא השפיע עליהם לפני כן?
ד"ר יקיר: בדיוק, בדיוק, ובגלל זה אני אומרת שבאמת, שוב, מחוסר מחקר וחוסר תשומת לב, אני חושבת שאם היה מנופאוזה, יש אנדרופאוזה לגברים, שזה יותר איטי והכול, אבל אם הם היו חווים את הדבר הזה של האסטרוגן נעלם בבת אחת, היו מחקרים מהבוקר עד הערב…
סלעית: נכון.
ד"ר יקיר: על בדיוק מתי לקחת, איך לקחת, כמה לקחת, כדי, באמת, כי יש לזה חשיבות, ובגלל החוסר מודעות נשים לא לוקחות, ואז שרוצות לקחת, רגע כבר אפשר, אי אפשר…
סלעית: כבר too late.
הילה: כן, גם לוקחות עם המון ניסוי וטעייה והמון זה. אבל רגע, דקה, לפני שאנחנו כבר לוקחות את ההורמונים…
ד"ר יקיר: כן.
הילה: התחלת להגיד שומן בטני, התזוזה של השומן.
ד"ר יקיר: הכול לבטן.
הילה: כן, הכל לבטן.
ד"ר יקיר: מהטוסיק לבטן, עדיין יישאר גם…
הילה: התחת נהיה גם… שטוח כזה.
ד"ר יקיר: שטוח. המבנה משתנה, המבנה ממש משתנה לגמרי. הסימנים הראשונים שאנחנו מתחילים להרגיש, התסמינים הראשונים, זה כל הווזומוטורי, זה הגלי חום, הזעת יתר, צריך להבין, גם לא… לא מבינים בדיוק איך אסטרוגן עושה את זה ומה שם הוא אחראי. קודם כל זה התהליך, הגוף עובר איזשהו תהליך גמילה מאסטרוגן.
הילה: כשאת אומרת גמילה, רגע אני רוצה לתת את הקונטקסט, כי גמילה נשמעת כמו משהו חיובי, כאילו אנחנו נגמלים מדברים שאנחנו תלויים בהם.
ד"ר יקיר: לא.
סלעית: זה לא. זאת אומרת, זה לא גמילה חיובית, זה גמילה בעל כורחנו. כלומר הגוף נאלץ ללמוד…
ד"ר יקיר: נאלץ.
הילה: להתמודד עם החיים ללא אסטרוגן, זה…
ד"ר יקיר: זה גיל המעבר בעצם.
הילה: זה גיל המעבר, שביולוגית מוביל בעצם ל… ל… להתפנות מהחיים, כלומר הגמילה הזאתי.
ד"ר יקיר: זה בין חמש לעשר שנים שהוא היה קיים, ובאמת, כאילו כמו איזה בוסטר, עזר לך להיות יותר, יותר אנרגטית, יותר חכמה. לא, את חכמה עדיין, [צוחקות] את אפילו יותר חכמה, ואני אומרת יותר חדה בראש בלי ה-brain fog והכול. זאת אומרת, יותר… יותר מלאת חיים, מלאת אנרגיה ובעוד הרבה דברים, זאת אומרת העצמות, קירות הנרתיק, כל המערכת של השתן, הכול, כאילו זה איזה בוסטר.
הילה: האסטרוגן שומר עלינו חזקות, בריאות וכו', כי אנחנו עוד פוריות, ואנחנו אמורות עדיין לשרת את התפקיד הגדול שלנו. once אנחנו כבר לא משרתות את התפקיד הגדול שלנו, אז האסטרוגן כבר לא שומר עלינו, ונעלם מהגוף.
סלעית: ואז…
ד"ר יקיר: אין את הבוסטר.
הילה: ואז אנחנו צריכות למצוא דרכים…
סלעית: אני רוצה לצלול ל"ואז" הזה, כי זה קצת היה… בסדר, מלחיץ התמונה הגדולה, אבל בוא רגע נסתכל ונפרק אותה. על גלי חום התחלת לומר.
ד"ר יקיר: זהו, אז צריך להבין איך אסטרוגן בעצם, איך הוא היה, מה תפקידו היה בכל מקום…
סלעית: כן.
ד"ר יקיר: ונתייחס אליו כאיזה בוסטר, שעכשיו הוא לא נמצא, ועכשיו הגוף צריך ללמוד להתרגל בלעדיו. הוא בסוף מתרגל, התסמינים עוברים, הגוף מתרגל למצב החדש. זה כמו שכאילו היה לך איזה, איזה משהו שנתן לך אנרגיה, איזה, ככה, משקה אנרגיה כל יום, ועכשיו את אומרת לעצמך - 'אני כבר לא שותה את זה יותר', אז עכשיו צריך ללמוד להסתגל.
הילה: אבל… אבל מה שיודעים היום, שהגוף כן ילמד להסתגל, ואולי התסמינים ירדו, אבל המקומות שאסטרוגן שומר עלינו…
ד"ר יקיר: נכון.
הילה: ב-long term…
ד"ר יקיר: נכון.
הילה: אין לזה תחליף.
ד"ר יקיר: נכון. בגלל זה אני חושבת שה… שחסר כל כך הרבה מחקר, כי חוץ מהמחקר ההוא שגרם לנשים לא לקחת עם סרטן השד, שלא נעשה טוב בכלל וכאילו.
הילה: כן.
ד"ר יקיר: אין מספיק מחקר, שבעצם אומר: רגע, אבל יש גם השפעות לחוסר אסטרוגן…
הילה: נכון.
ד"ר יקיר: על העצמות שלך, על ההזדקנות שלך, על ה-well being שלך. זאת אומרת, יש לזה השפעות מעבר להאם… הוא, הוא לא קרצינוגני גם. אסטרוגן לא גורם לסרטן השד, יותר הפרוגסטרון וההשפעות שלו. אז כן, היה ניסוי וטעייה של…
הילה: לנשים אחרת.
סלעית: כן, דיברנו על ניסוי הזה, שבאמת מנע במשך עשרות שנים מנשים לקחת אסטרוגן.
הילה: אבל… אבל מה שליאת אומרת…
ד"ר יקיר: התחלנו בווזו…
הילה: שכאילו מהצד השני אין מחקרים שמראים את ה-long. אין מספיק מחקרים, מתחילים להיות, אבל אין מספיק מחקרים שמראים את…
סלעית: את ההשפעה החיובית.
הילה: ה-long term effect של האסטרוגן על הגוף שלנו ועל האריכות חיים שלנו, אריכות חיים בריאה וכו'.
ד"ר יקיר: נכון, זה גם יש איך, איך אנחנו מזדקנות.
הילה: נכון. זה הכי חשוב.
ד"ר יקיר: נכון? לא רק העניין של האם מזדקנות כך, זאת אומרת איך מזדקנות, איך אנחנו… כל הניתוחים שנשים עושות וכל מיני דברים שעושים, כל מיני ניתוחים בגוף, זה, זה לא הרבה יותר בריא, אם בכלל. בכלל לא בריא, זאת אומרת זה המקור לזיהומים, ואת יודעת, החזה, הכול כאילו, הטוסיק, כל מיני דברים שעושים הרבה מאוד ניתוחים, כדי להחזיר את הגוף להרגיש מה שהרגשתי אז. נתחיל בווזומוטורי.
הילה: כן.
ד"ר יקיר: גזע המוח. יש את המרכז הווזומוטורי, זה גרעין של עצבים, שבעצם כל הזמן מנטר את הקולטנים של לחץ וטמפרטורה, ובעצם, בעצם מווסת את… זה התרמוסטט. זה כמו התרמוסטט של הדוד. הוא יושב בגזע המוח, והוא מקבל מידע מהגוף, וכשהוא… כשהאסטרוגן… אסטרוגן שם אחראי גם על ה… שוב, אני חושבת שזה גם קשור להיריון ולידה ופוריות, ה… כל הנושא הזה של טמפרטורת הגוף. יוצא משליטה, יוצא מאיזון, ואז אנחנו מתחילים, מתחילות לחטוף את הגלי חום האלה, שזה יכול להיות שלוש-ארבע דקות, פתאום תחושה של כזה מתחיל בראש, תחושה של הזעה מוגברת, זאת אומרת כל המנגנון שם איכשהו משתבש. הקושי, הבעיה הגדולה עם גלי חום זה דווקא הלילה, זאת אומרת זה דווקא, זה מאוד פוגע בשינה, וגם ככה יש ירידה במלטונין, בגלל הירידה בסרוטונין. סרוטונין זה הורמון השמחה, מלטונין זה הורמון השינה, וזה אותו חומר עם וריאציה, אז ברגע ש… ברגע שגם הירידה במלטונין וגם הגלי חום - תשכחי מלישון, וגם ככה נשים סובלות מהפרעות שינה, לפחות פי ארבע מגברים. קשה להירדם, מתעוררות הרבה בלילה, ברגע שיש גל חום, הגוף, הגוף מוריד טמפרטורה של מעלה כדי להירדם, זאת אומרת אנחנו לא יכולות להירדם. בגלל זה עושים מקלחת חמה לפני השינה. זה בכלל מומלץ. מקלחת חמה לילדים, נכון, עשינו בלי לדעת למה, שזה בעצם ברגע שיצאנו החוצה אחרי מקלחת חמה הגוף מאבד חום, טמפרטורה של הגוף יורדת, ואז קל להירדם.
הילה: אני חושבת שאחד הדברים שאני שומעת מלא, זה… שינה הרי זה החיים.
ד"ר יקיר: זה החיים.
הילה: וכשאין לנו שינה זה באמת… זה, אבל מצד שני, אני חושבת שנשים מגיעות לגיל הזה כשהם כבר רגילות לא לישון.
ד"ר יקיר: נכון.
הילה: כלומר אנחנו רגילות לא לישון בגלל הילדים, בגלל… אז כאילו אנחנו מתייחסות לזה כמשהו, אוקיי, אז עכשיו אנחנו לא ישנות בגלל זה, וכאילו לא נותנות לזה מספיק חשיבות לעד כמה זה בסופו של דבר מסוכן בפני עצמו.
ד"ר יקיר: נכון. יש מחקרים ממש שמראים שנשים צריכות, זה, יותר… לא זוכרת בדיוק את המספר, אבל ממש באופן משמעותי יותר שעות שינה מגברים, בגלל התהליכים של החידוש והתחדשות ורגנרציה שהגוף צריך. כל כך הרבה דברים קורים בשינה - גם מערכת החיסון, גם מערכת עצבים, המוח לא ישן, הוא עובד על כל המידע הרגשי. אז גיל המעבר יכול להיות בעצם איזשהו מחזור אכזרי כזה של… יש איזה דכדוך וירידה בהורמונים של המצב רוח, ובגלל זה קשה להירדם.
הילה: כן, מין גלגל תנופה כזה שלוקח אותנו במורד ה…
ד"ר יקיר: vicious cycle כזה, ואז אני גם לא ישנה טוב, ולמחרת אני לא מתפקדת טוב, ושוב יותר מחשבות שליליות ויותר חרדות, ואז איזשהו ממש… אז אני חושבת שאת הסייקל אפשר לשבור, קודם כל דרך השינה, אני אגיד אחר כך מה דעתי כדורי שינה, אבל ממש היגיינת שינה היא קריטית קריטית קריטית בגיל המעבר. זאת אומרת, למשל הכלל הכי חשוב של היגיינת שינה זה לא לאכול שעתיים לפני השינה כלום. ואם את בגיל המעבר עם… עם גלי חום או התחלה של התסמינים, ואת לא שומרת על היגיינת שינה, אז זה ממש…
הילה: אורח החיים…
סלעית: אני יכולה להעיד על עצמי שאני ישנה בארון קבורה. אני מכינה את עצמי הרבה שנים. חושך מוחלט, שקט מוחלט, חוסר תנועה, כלום. אבל האמת היא שבאמת בלי זה השינה מופרעת. אז לשמור על זה עוד יותר, את אומרת, בגיל הזה.
ד"ר יקיר: אורח החיים צריך להשתנות, ממש, בגיל המעבר - מה אני אוכלת, איך אני ישנה.
הילה: אז אני חושבת ש… רגע, אני רוצה להגיד, לעשות רגע זום אאוט, ולהגיד באופן כללי יש הרבה תסמינים שאני בטוחה שמתחילים הרבה לפני שאנחנו מגיעות לסוף הפוריות שלנו, שהם תסמינים שאולי מזדחלים לנו לחיים, כמו שינה קצת פחות טובה, קצת, אני פחות זוכרת, ואנחנו נוטות להתעלם מהם, גם בגלל חוסר המודעות, גם בגלל שאני חושבת שכנשים חונכנו לסבול, to adhere…
ד"ר יקיר: נכון.
הילה: כאילו להחזיק, ובעצב תלדי בנים, ובעצב תגדלי אותם. ואנחנו רגילות, ואנחנו נותנות לזה לעבור, מבלי לשים רגע את המודעות ולהבין שאנחנו כן רגע צריכות לטפל בזה, כלומר דרך שינויים בדרך שבה אנחנו מתנהלות בחיים שלנו.
סלעית: על אחת כמה וכמה…
הילה: זה מאוד חשוב לשים לב לזה.
סלעית: כשאנחנו מגיעות למנופאוזה.
ד"ר יקיר: ממש.
הילה: הרבה לפני.
סלעית: להתחיל לפני.
הילה: הרבה לפני. כשאת מתחילה לא לישון טוב תתחיל לטפל בהרגלי השינה, כאילו, זה לא משהו שאת צריכה לעבור אותו, זה משהו שאת צריכה לטפל בו.
סלעית: אוקיי.
ד"ר יקיר: נכון, לא לזלזל, זה כאילו אנחנו אומרים - 'בסדר, לא ישנתי טוב'…
הילה: נכון.
ד"ר יקיר: לא, לא לזלזל בזה. לנסות להבין.
הילה: אבל אני שומעת את זה ממלא אנשים - אני קצת לא, לא מבינה למה, אני קצת לא ישנה טוב, קצת יותר חם לי, אבל זה לא גלי חום, כי רק קצת יותר חם לי, וקצת וקצת וקצת וקצת, אבל ככה זה קורה. זה קצת וקצת וקצת וקצת, ובסוף זה, זה הגלגל תנופה הזה, של סימפטום שמשפיע על סימפטום, ובסוף פוגע לנו מאוד באיכות החיים.
ד"ר יקיר: נכון, אז בייחוד לקראת שעות הערב - לא, בלי ארוחות גדולות, ולא משקאות חמים, ולא אלכוהול, ולא חריף. כל הדברים האלה יגבירו את החום של הגוף, ויגרמו לגלי חום שיגיעו גם בלילה. זאת אומרת, ממש צריך לשנות את ה… לא, גלי חום יהיו. יש כאלה שחוות יותר, יש כאלה שחוות פחות, אבל זה גל שעובר, ולא לזלזל בו, לא לזלזל. זאת אומרת, לראות איך אני, מה אני.
סלעית: הוא עושה גם נזק חוץ מאשר…
ד"ר יקיר: בדיוק. בדיוק.
סלעית: מעיר בשינה?
ד"ר יקיר: גל חום פוגע במוח, זאת אומרת עוד פעם - זה לא פגיעה… כן? זה לא… אבל המוח לא אוהב חום, כן.
סלעית: לאט לאט.
ד"ר יקיר: ובאופן כללי אנחנו מאבדים תאים כל יום, כבר מהרגע שאנחנו כבר מתבגרים, ובוודאי זה מואץ אחרי גיל הפוריות, כי כבר אסטרוגן וטסטוסטרון, שהוא גם חשוב למוח, הוא כבר לא שומר עלינו. טסטוסטרון, אסטרוגן ופרוגסטרון כמעט 100%, 99% אין לנו אותו מגיל המעבר, וטסטוסטרון יורד ב-50%, וגם ככה אין לנו הרבה. אנחנו, נשים, ביחס לגברים, כן? זה פי 15 עד פי 100 פחות.
הילה: טוב, אני רוצה לייחד שאלה על הטסטוסטרון לקינוח, אז בואי נשים אותו בצד.
סלעית: צריך לשמור אותו.
ד"ר יקיר: כן, צריך לשמור עליו, ושניהם מאוד חשובים למוח. אז גם הגל חום, חום לא טוב למוח, אז זה גם עלול…
הילה: בפני עצמו.
ד"ר יקיר: זה גם בפני עצמו יכול להגביר רגישות, וגם אסטרוגן היה הורמון אנטי דלקתי, הוא הגן עלינו מדלקת. לא סתם נשים פחות חולות מגברים, הם חולות אחר כך, אחרי גיל המעבר במחלות אוטואימוניות. 70% פוגע בנשים. בגלל שאין לנו כבר את האפקט האנטי דלקתי. זה בעצם דלקת…
הילה: של האסטרוגן.
ד"ר יקיר: בעצם הגוף תוקף את עצמו ויוצר דלקת, יכול להיות בשיער שנושר או בעור. כל מיני, יש 80 מחלות אוטואימוניות לא עלינו, 70% מהם זה נשים. אז אנחנו לא חולות כשאנחנו צעירות, כי אסטרוגן שומר עלייך כשאת צעירה, אז פחות, פחות חום…
סלעית: בקיצור, הסרנו את כיפת הברזל שלנו…
ד"ר יקיר: אשכרה.
סלעית: ועכשיו אנחנו חשופות.
ד"ר יקיר: אשכרה, ועכשיו, כן, אין יירוט.
סלעית: ועכשיו בהצלחה.
הילה: וואו.
ד"ר יקיר: כן, זה… זה… זה מה שקרה לנו.
הילה: אז [מילה לא ברורה], וגם חשוב להגיד, נכון? שלגבי ה… הנושא של הטמפרטורה, כי גלי חום הם מאוד יחסית מפורסמים, ואם… אם אישה עוברת גל חום כנראה שהיא כבר יודעת למה זה קשור, אבל זה בכלל שינויים בטמפרטורה של הגוף, נכון?
ד"ר יקיר: נכון.
הילה: כאילו פתאום יותר חם לך…
ד"ר יקיר: או קר לך. נכון, יכול להיות גם מצב…
הילה: או קר לך, נכון? זה כאילו לא חייב להיות הגל חום הסלב הקלאסי.
ד"ר יקיר: נכון.
הילה: יכול להיות סתם שינויים בטמפרטורה.
ד"ר יקיר: הזעות לילה, אבל זה כן…
הילה: כן.
ד"ר יקיר: זה שינוי בתרמוסטט הזה…
הילה: כן.
ד"ר יקיר: אז זאת אומרת, הגוף, הוא לא מזהה…
הילה: הזיזו את התר… התרמוסטט.
ד"ר יקיר: את הטמפרטורה כמו קודם, והוא, כאילו יש שם איזה זיופים בתרמוסטט, שוב, עד שזה מתרגל, עד הגמילה מאסטרוגן.
הילה: כן.
ד"ר יקיר: עכשיו, אסטרוגן חשוב למוח. הוא אחראי גם על… הוא גורם למוח לנצל את את הגלוקוז בצורה שונה. זאת אומרת, רואים במוח של אישה בגיל המעבר ירידה של 30% באנרגיה, באנרגיה שהמוח מפיק…
הילה: מה זה אומר? ש…
ד"ר יקיר: זאת אומרת שיש לך את, יהיה לך את ה-brain fog, את הלאוּת והעייפות. עייפות זה התסמין הכי הכי נפוץ של גיל המעבר.
[חסות]
הילה: עייפות ללא קשר לשינה.
ד"ר יקיר: לאוּת כזאת, ללא קשר לשינה.
הילה: השינה, החוסר שינה מוסיף לזה, אבל גם אם אני אשן טוב יש איזה עייפות כזאתי בגלל החוסר אנרגיה במוח.
ד"ר יקיר: כן, זה ממש, הוא משנה צריכת הסוכר של המוח, אז גם אם אני אוכל סוכר זה לא קשור, זה האסטרוגן עושה.
סלעית: את יודעת, זה מדהים שאת אומרת את זה, כי אני חושבת, רוב הנשים שאני מכירה שהן קרייריסטיות, והן בפריים שלהם בגיל הזה, קשה להם אפילו להודות בזה בפני אחרים, כי זה בעצם להודות שאת פחות טובה ממה שהיית, וגם לא נעים, כי זה נראה לך שיש לך, רק לך יש את זה, בגלל שזה לא מדובר, ואת בעצם אומרת - יש פה סיבה ביולוגית מאוד ברורה לזה שאנחנו מרגישות ככה, it is what it is, זאת אומרת לפחות שנדע שזה ככה. אולי נדבר אחרי זה גם על אם אפשר לעשות עם זה משהו.
ד"ר יקיר: נכון. בטח.
סלעית: אבל הסיבה… לא רק ה-brain fog אלא ממש הלאות הזאתי, הפחות תשוקה לעשות דברים, אז שאת יושבת בחדר וכולם מסתכלים עלייך כי את הכי מקצוענית, ואת פחות חדה ממה שהיית, ואת מאבדת ידע שלפני זה היה נשלף בקלות.
ד"ר יקיר: בול.
סלעית: לא בכדי.
הילה: אבל חשוב לי להגיד שאנחנו לא מאבדות…
ד"ר יקיר: את שוכחת דברים גם.
הילה: אנחנו לא מאבדות את היכולות שלנו, זה פשוט עובד קצת אחרת, ואני, כאילו אני מצטערת שכל הזמן אני מזכירה את אנגליה, אבל אני חושבת שלשם אנחנו צריכים לשאוף, ובגלל זה באנגליה יש רגולציה שמחייבת מעסיקים לנקוט באמצעים שמאפשרים לנשים ל… להמשיך ולתחזק את הקריירה שלהם, אם זה גמישות בשעות העבודה, אם זה…
ד"ר יקיר: נכון.
הילה: כלומר הרבה דברים שיאפשרו את זה, כי בסוף אנחנו בשיא של הקריירה שלנו…
סלעית: כן, אבל אנחנו לא יכולות להקל על זה, אנחנו לא יכולות להקל על זה ש… יש את התחושה.
הילה: אני לא מקלה על זה, אני רק אומרת שזה לא… שמעבר לזה שזה אולי מבאס לנו, כנשים שרגילות להיות בקצב מסוים, וזה, יש לזה מחיר כלכלי, וברגע שיש מחיר כלכלי ויש כסף, אז מתחילים גם להזרים משאבים לזה, וצריך להבין שיש לזה מחיר כלכלי, ולכן ככל שנגביר את המודעות, אז… אז… אז פשוט להתאים את… כמו שהיום מתאימים את סביבת העבודה לאישה בטיפולי פוריות, שזה גם משהו שלא היה פעם, או לאישה בהיריון, אז אז…
סלעית: אני ממש מבינה מה שאת אומרת, אבל אני חושבת שלפחות מה שאני לוקחת ממה שליאת אומרת כאן, זה קודם כל ביולוגיה. נכון שאחרי זה אנחנו יכולים לבנות מעטפת ולבנות פתרונות, ונדבר על הפתרונות, אבל יש כאן דבר שאנחנו צריכות לקבל אותו לפחות, כי יש איזה תחושת חוסר נוחות. פגשתי סמנ"כלית בחברת השקעות גדולה לפני שבוע, והיא אמרה לי: "תקשיבי, אני יושבת עם החבר'ה הצעירים, הם כולם מסתכלים עליי, על פי יישק דבר, תפקיד סופר אחראי, וזה לא מרגיש אותו דבר. אני לא מרגישה אותו דבר", וזה תחושה לא נוחה.
ד"ר יקיר: אני חושבת שלהבין משהו…
הילה: אני חושבת שזה לא… זה נכון. את עם אלה שמקבלות רגע. אני, אנחנו לא אותו דבר, אנחנו אחרות, ובדברים מסוימים…
סלעית: בסדר, בסדר.
הילה: פשוט צריכות לעשות את הדברים אחרת. יותר מתאים לנו.
ד"ר יקיר: להבין משהו זה להשתחרר ממנו, בעיניי.
הילה: נכון.
ד"ר יקיר: אם זה בא לך, ואת לא מבינה מאיפה זה מגיע ולמה זה מגיע…
הילה: אז את רבה עם זה.
סלעית: ואפילו לא נעים לך לדבר על זה…
ד"ר יקיר: ואת מתביישת. הבושה הורגת אותנו. בני אדם בכלל, בושה, אנחנו מתים בסוף מבושה. ברגע שאת מודעת, אז קודם כל להבין משהו זה להשתחרר ממנו, ויכול להיות שאני צריכה להגמיש לעצמי. אולי זה לא הזמן למשרה מלאה או תובענית כמו שהייתה קודם. זאת אומרת, הגוף מדבר אליי, הביולוגיה תמיד מנצחת. תמיד. יכולים להילחם בה, אנחנו יכולים לבנות מסלולים עוקפים וטכנולוגיה; הביולוגיה תמיד מנצחת, ומה שקורה להרבה נשים שאם הם לא עושות את האדפטציה למצב החדש, הם מגיעות ל-overwhelming כזה, כאילו למצב ש זה כבר overwhelming העבודה הזאת, והיא כבר לא מעניינת כמו פעם, או לא… אין לי את התשוקה של פעם, ועושות שינוי.
סלעית: נכון.
ד"ר יקיר: פתאום את תראי אותה מורה לפילאטיס ויוגה, וטיפולי גוף-נפש, או כל מיני לימודים חדשים, תחומים אחרים לגמרי. מי ש… אני מכירה כל כך הרבה, מישהי שהייתה עורכת דין, ומישהי שהייתה בכירה, סמנ"כלית בהייטק, פתאום שינתה כיוון לגמרי, והיא בריטריטים, והיא לומדת דברים, והיא רוצה בכלל לטפל ולעזור לאנשים, או אומנות, או כאילו… וזה חלק מגיל המעבר.
סלעית: אז קודם כל לקבל. לקבל ולהבין את מה שקורה לנו.
ד"ר יקיר: עכשיו, יכול להיות שהיית יכולה להמשיך להיות סמנכ"לית.
הילה: ולהסתכל על ההזדמנות גם. את ההזדמנות של, באמת, יש יכולות אולי חדשות אולי, הסתכלות אחרת.
סלעית: הילה קמה היום אופטימית, אני אומרת לך. אני לא מצליחה להבין מאיפה הבאת את זה.
הילה: לא הספקתי לפתוח ynet. [צוחקות]
ד"ר יקיר: אבל אני אומרת, יכול להיות שהייתי נשארת בתפקיד הקודם, אם הייתי רגע מסגלת את עצמי למצב החדש.
הילה: נכון, נכון.
ד"ר יקיר: כי מה שקרה, אני ממשיכה לעבוד בתנאים הפטריארכלים, כן?
הילה: נכון.
ד"ר יקיר: כאילו, גם גברים לא מודים, גם כשיש קושי - לא מודים. זה חולשה להגיד: חבר'ה, אני בגיל המעבר. מה, אוי ואבוי, כאילו גם גבר אף פעם נגיד לא יגיד, נכון? אה אה, אני, בטח לא אם הוא מנכ"ל או סמנכ"ל או… עד ש… עד שהם מגיעים להתמוטטות עצבים, ולא מעט מנהלים מגיעים להתמוטטות עצבים, בסופו של דבר. לוקחים ולוקחים ולוקחים, ולא נותנים למוח, ואז גם לא ישנים טוב בלילה, כי אני מרגישה שאני לא מספיק מתפקדת, ויש את הקול הביקורתי הזה, כי הרבה אנשים שמגיעים לתפקידים האלה הם פרפקציוניסטים, והפרפקציוניזם, ה-OCD הזה הולך ו… ומחמיר, ובאיזשהו שלב המערכת לא יכולה להכיל את זה יותר, היא פשוט לא יכולה, ובלי אסטרוגן וטסטוסטרון תשכחו מזה. ואז מגיעים למצב של - בוא נחשב מסלול מחדש. אז זה יכול להגיע בצורת גם מחלה, או איזה… סתם איזה תסמין כזה של 'מה קורה איתי?', שאומר לי, טוב, אני כבר… אני בעבודה הזאת כבר לא.
סלעית: איזשהו משבר חיים גם כן, שמכריח אותנו…
הילה: את אומרת, להיות במודעות, ולחשב מסלול מחדש באופן פרואקטיבי.
סלעית: יזום.
ד"ר יקיר: כן.
הילה: כן, יזום. ולחשוב איזה אדפטציות אני צריכה לעשות, אם זה בתוך הקריירה שכבר יש לי, או אולי לחשוב, ובאמת המון המון נשים עושות שינוי קריירה בתקופה הזאתי. וזה גם איזשהי…
סלעית: אני רוצה לדבר גם על המצב הנפשי.
ד"ר יקיר: כן, זהו, אושר, אוקיי.
סלעית: זה ממש א…
ד"ר יקיר: שזה קשור למה שאמרנו קודם.
סלעית: כן.
ד"ר יקיר: כי בעצם הירידה באסטרוגן גוררת ירידה בסרוטונין. זה הורמון המצב רוח, השמחה. יש שינויי מצב רוח, ויש ירידה… ירידה באנרגיה, מה שאמרנו, כזאת עייפות נפשית. זה לא חייב להיות עייפות, כי זה איזשהו לאות כזאת, ש… דכדוך, אפילו יכול להופיע, חרדות. כל אישה תחווה אחרת, לפי המערכת שהיא, איך שהגעת לגיל המעבר יקבע איך תעברי את גיל המעבר. זאת אומרת, אם היית אדם חרדתי עוד קודם, ודואג, ו… ו… קושי לווסת רגשות, אז זה… זה כמו PMS על סטרואידים…
הילה: על סטרואידים, כן.
ד"ר יקיר: כאלה. אז אני יכולה גם לנוע בין מצבי רוח, לא להבין רגע מה, מה, מה עובר עליי, מה אני מרגישה, ואז, אז הסרוטונין יורד, ועוד דבר שקורה כשאסטרוגן הולך, הקורטיזול עולה. קורטיזול זה הורמון הסטרס. בעצם המערכת נמצאת במצב של סטרס. עכשיו, אני יכולה להפחית את הסטרס הזה, וככה באמת לאזן את עצמי נפשית.
סלעית: למה, למה שאסטרוגן יורד בעצם הוא מעלה את הקורטיזול?
ד"ר יקיר: יש אסטרוגן, טסטוסטרון, קורטיזול ופרוגסטרון.
סלעית: הם כאילו…
ד"ר יקיר: הם כולם, הם הורמונים סטרואידים, תוצר של כולסטרול. זאת אומרת, כולם המולקולת בסיס היא כולסטרול. יש ביניהם פעולות גומלין.
סלעית: קשרי גומלין.
ד"ר יקיר: קשרי גומלין. טסטוסטרון הופך לאסטרוגן, למשל גברים שהם משמינים, אז יש יותר תאי שומן, אז זה הופך את הטסטוסטרון שלהם לאסטרוגן, שיגביר עוד יותר את השומן. זאת אומרת, יש ביניהם יחסי גומלין. כשהאסטרוגן יורד, זה עושה משהו בביוסינתזה, ודווקא קורטיזול פתאום עולה, שמגביר את ה… כאילו הגוף בסטרס. שינויים הורמונליים זה סטרס, גיל ההתבגרות זה סטרס, היריון, לידה, היריון, בהיריון הקורטיזול עולה לאישה פי שתיים עד פי ארבע, תלוי באישה.
סלעית: וואו.
ד"ר יקיר: עכשיו, זה… אוקיי, זה ביולוגיה. זה יעלה. כשאסטרוגן יעלה קורטיזול יעלה. עכשיו, האם אני אעלה אותו עוד יותר, בסטרס ובלחץ ובזה שאני אשנא את עצמי או אכעס על עצמי שאני…
סלעית: או סתם בגלל שאני חיה במדינת ישראל.
ד"ר יקיר: כן, שנותנת לך כל כך הרבה אפשרויות. [צוחקות]
סלעית: סיבות וסיבות וסיבות לקורטיזול כל יום.
ד"ר יקיר: וסטרס גונב לך את האסטרוגן עוד יותר. סטרס גונב, גנב אסטרוגן. [הילה מהמהמת] אישה לא יכולה…
הילה: לכל בנות ה-40, תתחילו לשים לב, אה, זאת אומרת, להתחיל להפחית את הסטרס כדי לשמור את האסטרוגן ליותר זמן. ליטרלי?
ד"ר יקיר: כן.
הילה: אפשר לעשות את זה?
ד"ר יקיר: כן, אישה בסטרס גם, גיל המעבר יגיע אליה יותר מ… יכול להגיע לה יותר מוקדם, טראומה, סטרס מאוד משפיעים על כל הווריאציה הזאת, אבל זה גנב האסטרוגן הכי גדול שלך, הכי גדול. גם המעט שיש, וגם אפילו זה שניקח, אם אנחנו נמשיך חיים מלאי ורוויי סטרס, לחץ, חרדות, מתח, זה כאילו… אפשר להגיד שכאילו מגיל 40, 45 אסור לך סטרס, כמו שאסור לך אולי גלוטן או אסור לך… זה, אסור לי סטרס.
הילה: גמילה מסטרס אנחנו צריכות לעבור.
ד"ר יקיר: אשכרה, כי זה גם ממכר, זה אדרנלין, נכון? לעשות דברים, להיות כל הזמן עסוקה.
הילה: אנחנו נורא רגילות להיות ב… להחזיק כל הזמן את כל…
ד"ר יקיר: להיות בעשייה.
סלעית: כן.
ד"ר יקיר: זה גיל שמזמין אותך, אותי, אותנו, להקשיב לגוף. התנתקנו ממנו ו… וחשבנו שאנחנו… אפשר בלי הגוף.
הילה: סופר, סופר וומן.
ד"ר יקיר: כאילו אתה פשוט תבוא, אני אגיד לך לאן ללכת, אני אגיד לך מה לעשות, אני צריכה ארבע שעות שינה ביום. אין לי זמן יותר, אז אנחנו נישן ארבע שעות, אה… אז אני אומרת שעכשיו אי אפשר יותר לא להקשיב לו. זהו. לא נקשיב לו, נשלם מחירים. אז אני חושבת שזה ממש התמקדות בעצמך, חזרה לחיבור לגוף, חזרה לאיזון הזה של הגוף-נפש. שוב, זה מערכת אחת. מערכת העצבים שלובה במערכת העיכול, שלובה במערכת החיסון. אין, ובמערכת הרבייה. זה הכול אחד הגוף-נפש. אז אני לא יכולה יותר לזלזל בגוף שלי, ואני צריכה להתאים עכשיו את הסביבה אליי, ולא את עצמי לסביבה. אני אתאים את הסביבה אליי. ואם אני רוצה להמשיך באותו מקום עבודה שאני נמצאת בו, אז אני אבין או יותר האצלת סמכויות, או אולי לרדת במשרה, או… למרות שזה בדיוק הגיל שרק לקחת ולקחת ולקחת עוד.
סלעית: כאילו מתפנה לנו הזמן, אנחנו יכולות לעשות עוד אבל בעצם אנחנו כבר לא יכולות לשמור על אותו קצב של לפני כן, ולכבד את הקצב.
ד"ר יקיר: לכבד את הקצב. כל אחת היא אחרת. יש מי שדווקא תרצה להעלות קצב עכשיו, אבל שוב, הקשבה לגוף, ולא להביא אותו ל… לאפיסת כוחות, לא להביא אותו למצב ש… כי כל התסמינים האלה יוגברו.
הילה: כלומר, את אומרת שבעצם, נגיד, אמרת שכל התהליך הזה מתחיל איפשהו בסוף שנות ה-30 תחילת שנות ה-40, והוא תהליך איטי.
ד"ר יקיר: כן.
הילה: כלומר הוא מתגנב כזה כאילו בטח סטרס, הוא מתגנב לנו לחיים כל הזמן, אנחנו לא שמים לב, לא יודעים לקשר, להיות קשובות, ולהתחיל לעשות את האדפטציות כדי להגיע עם עתודות אחרות של אסטרוגן, להגיע מוכנות, להגיע עם רמות קורטיזול בסיסיות יותר נמוכות, כלומר, יש פה המון המון עניין של להתחיל לעשות אדפטציות בחיים שלנו, שלבים הרבה יותר מוקדמים ממה שאנחנו רגילים לדבר בהקשר של גיל המעבר…
ד"ר יקיר: נכון.
הילה: וזה אני חושבת שזה כל כך כל כך חשוב.
ד"ר יקיר: נכון.
הילה: כמעט כל מי שאני מדברת איתה, פתאום קיבלה את גיל המעבר. כאילו פתאום זה הגיע, וכאילו היא לא הייתה מוכנה, ועכשיו היא מתחילה. אבל לא. התחלת לפני עשר שנים, פשוט לא דיברו איתך על זה, לא שמת לב לזה, אז להתחיל לשים לב יותר לגוף, להיות יותר בקשיבות ולהתחיל לעשות את האדפטציות הנדרשות כדי לשמור על עצמנו.
ד"ר יקיר: למשל להעלות סרוטונין. אני מבינה שהוא הולך לרדת, והמלטונין יירד והסרוטונין יירד, ואם אני אתן להם לרדת אני בכלל לא אשן, כי אם אין סרוטונין אין.
הילה: איך מעלים סרוטונין?
ד"ר יקיר: אז אני צריכה הרבה יותר שמש, להיות בטבע, לא בכל היום ב… ב… בתאורה מלאכותית. שמש היא קריטית, קריטית לייצור ויטמין D ולייצור האסטרוגן.
הילה: שגם כל כך חינכו אותנו להיזהר ממנה.
ד"ר יקיר: נכון.
הילה: כן.
ד"ר יקיר: יותר חברות, כאילו ממש לייצר לעצמי מעגלי תמיכה של… כי קשרים חברתיים מעלים מאוד את הסרוטונין. גם התזונה צריכה להשתנות, תזונה שתתמוך בזה, יותר תחביבים חדשים. זאת אומרת, לתת איזשהו שינוי.
הילה: גירוי נוסף, אחר.
ד"ר יקיר: איזשהו גירוי נוסף. כן. שוב, כמו שאמרנו, את ההיגיינת שינה שהיא מאוד חשובה. יש לי מדריך לאיך להעלות את הסרוטונין. אבל אני רוצה להגיד עוד דבר, הנושא של זוגיות, אבל בגלל שאמרנו שאסטרוגן הוא אנטי דלקתי, אז דברים יכולים להחמיר. זה גם קשור לכאבים במפרקים, זה דלקת. עלייה במשקל, אנחנו יודעים. אם אישה ממשיכה לאכול כמו שהיא אכלה קודם, זה 13 קילו בשנה. אם היא לא משנה…
סלעית: בשנה?
ד"ר יקיר: בשנה, אם היא לא משנה הרגלי תזונה. אם אוכלים אותו דבר, אותו דבר. [צוחקות]
סלעית: 50%.
הילה: קיבלתי מוטיבציה. כן.
ד"ר יקיר: אובדן ודלדול שיער. גם אובדן שיער וגם דלדול של השיער, קולגן. סחרחורות, חוסר שיווי משקל, עד עילפון יכול להיות, ציפורניים שבירות, טינטונים באוזניים, בעיות בחניכיים. השיניים גם מושפעות. זה עצמות. הרגשת בעירה בלשון, יובש בעור, גרד ונימול, הרגשה של נימול בעור, זה גם קשור למערכת עצבים, אבל… דפיקות לב וההפחתת דלדול וחולשת שרירים שגוברת עם הגיל. תלונות נפשיות של גיל המעבר, רגישות יתר וחוסר סבלנות לסביבה, פתיל קצר. מי שהגיעה עם פתיל קצר הוא יתקצר עוד יותר. [מצחקקת] אני מדברת מניסיון.
הילה: אז… בהצלחה לה. [צוחקות] הבנתי.
ד"ר יקיר: אני יודעת כבר איך זה הולך להיראות. שינויים במצבי רוח, התקפי בכי, התקפי פאניקה, הפרעות בשינה, אמרנו, התקפי דאגה וחרדות, קושי בריכוז ודיסאוריינטציה, קשיי זיכרון, הרגשת עצב ודיכאון, עייפות קיצונית. אז אנחנו, שוב, זה נשמע ככה…
סלעית: אמאל'ה, כאילו?
ד"ר יקיר: רשימת מכולת של אימאל'ה, כן.
הילה: נשמע כיף, אבל לא כולם יחוו את הכל.
סלעית: חשוב להגיד.
ד"ר יקיר: בדיוק.
הילה: אבל גם עוד דבר שחשוב להגיד, שאם יש לך אחד מהתסמינים האלה, ואת הולכת להתייעץ עם רופא, והוא אומר לך שזה לא קשור, אז תדעי שזה קשור…
ד"ר יקיר: יכול להיות.
הילה: ותתעקשי…
סלעית: זה יכול להיות קשור.
הילה: יכול להיות קשור, ותתעקשי רגע לעשות את האבחנות הנכונות ו… בעצם לקחת אחריות על הבריאות שלך.
ד"ר יקיר: כי גם לזה יש… זה יכול להעלות סטרס. זאת אומרת, אם פתאום אני חושבת שהדפיקות לב… אני חווה התקפי לב, וגם אני יודעת שאבא שלי היה חולה לב, ויש עניינים, אני כבר בסרט, וגם… אני לא צריכה את הסרט הזה. אמרנו שסטרס גונב לי את האסטרוגן עוד יותר, אז אני לא צריכה את הסרט שעכשיו אני אחכה לבדיקה, ואחשוב אוי ואבוי, מה הולך לקרות, כי יש לי איזה מחלה. אז אין מחלה, זה לא מחלה. גיל המעבר זה לא מחלה, זה לא תסמונת, זה פשוט שינוי. שינוי שהגוף לומד להסתגל אליו.
סלעית: אז… אז לפני ש… אנחנו בכלל… דרך אגב, הזמנו אותך כדי לדבר על מערכות יחסים, [צוחקות] אז אנחנו נאלץ, כי זה היה כל כך מרתק, להקליט, נאלץ, נשמח להקליט פרק נפרד בנושא. אבל לפני שאנחנו ככה מסיימות את הפרק הזה, אם היית צריכה לתת טיפ קטן לליאת בת ה-40 או לליאת בת ה-40 המאזינה שלנו, מה הטיפ שאת רוצה לתת למאזינות שלנו בגילאי 40 דווקא? שעוד יכולות…
ד"ר יקיר: כן, כן.
סלעית: לא להחזיר את הגלגל אחורה, אלא…
ד"ר יקיר: כן. אני חושבת שזה גם יהיה קשור לפרק שלנו על זוגיות. כדי שאני לא אגיע לגיל המעבר ואתחיל לעשות שינויים דרסטיים בחיים, גם אם כן, זה יהיה מבחירה, אבל זה לא יבוא בגלל שלא הייתי מודעת למה אני הולכת לחוות, ואז זה בא אליי בבת אחת, ופתאום אני אמצא את עצמי נפרדת מהבן זוג שלי, כי אני לא יכולה לסבול אותו יותר, ואני גם עוזבת את העבודה, כי כבר אני לא… זאת אומרת, להגיע מוכנות מבחינת רמות הסטרס, מבחינת היכולת להיות גמישה לשינוי, שינוי בתזונה, שינוי… לבוא עם שק של חברות, זאת אומרת עם שק של אוקסיטוצין וסרוטונין.
הילה: צידה לדרך של חברות.
ד"ר יקיר: כי לפעמים בזוגיות וילדים וזה, אנחנו ככה…
הילה: שוכחות.
ד"ר יקיר: שוכחות את כולם, בין העבודה לבית, ולהגיע הרבה יותר פתוחה באמת לנושא… לאיך אני מכניסה תחביבים חדשים לחיים שלי, ואנשים חדשים, ובעיקר לבוא פחות מֶרצה את הסביבה. זאת אומרת, להתחיל לעבוד על זה כבר בגיל 40, כדי שלא בגיל 48 אני אעיף את כולם ואגיד 'זהו, זה עכשיו הזמן שלי', אלא אם אני מתחילה את זה כבר מראש, ודואגת לעצמי…
הילה: אז יש לך הדרגתיות, ברגע שאת מתחילה את זה מראש.
סלעית: בעצם ליאת, מה שאת אומרת לנו זה - לכו ללמוד את הוראות ההפעלה כבר בגיל צעיר, כשזה, עוד לא ממש פתחתם את הקופסה של המכשיר החדש, אבל אם תדעו להתכונן אליו מראש, אז כנראה שתקבלו את גיל המעבר בצורה הרבה יותר קלה, יותר פשוטה, יותר נערכת, ויותר מותאמת למי שאתן תהיו. אה… וואו, זה מדהים. באמת היה כאן כל כך הרבה מידע שלא היה לי שמץ של מושג עליו.
ד"ר יקיר: יש לי קורס [צוחקות] בדצמבר על גיל המעבר.
הילה: באמת?
ד"ר יקיר: כן, סדנה של שלושה מפגשים בזום.
הילה: אז אנחנו נשים לינק.
ד"ר יקיר: צריך ידע.
סלעית: כן, אנחנו נשים לינק לסדנה, ומי שמעניין…
הילה: ונירשם.
סלעית: אותה לשמוע. אנחנו נרשמות.
הילה: אני נרשמת.
סלעית: אנחנו בפנים. תודה רבה דוקטור ליאת יקיר. תודה רבה הילה.
ד"ר יקיר: תודה.
סלעית: ואנחנו נתראה בפרק הבא עם דוקטור ליאת יקיר על מערכות יחסים.
[מוזיקת סיום]
הילה: הסתיים עוד פרק של "גיל המעבר". המטרה שלנו היא להפיץ את הידע ולייצר שיח גלוי ואפילו גאה על מה שעובר עלינו, הנשים. אנחנו בטוחות שזה חשוב גם בעיניכן, ונשמח שתעקבו אחרינו ותעזרו לנו להפיץ את הבשורה. תעבירו את זה הלאה לחברות, לקהילות ולכל מי שמתעניינת. נתראה בפרק הבא, עם עוד אורחת שהיא מעל ומעבר.
[חסות]
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments