גיל הַמֵעֵבֶר - פרק 1 - מה זה גיל הַמֵעֵבֶר (מנפאוזה) ולמה זה מעניין אותך (בתנאי שכבר חגגת יומלדת 40)? | ד״ר נועה חובב
- מיכל שקד
- Jan 18
- 28 min read
מה זה בכלל גיל המעבר? גיל הבלות, מנפאוזה גיל המעבר, גיל הַמֵעֵבֶר- אותה הגברת בשינוי אדרת? באיזה גיל זה מתחיל? איך אני אדע אם אני כבר שם? האם אני בכלל רוצה לדעת? מה קורה בגוף שלנו ואיך אסטרוגן ופרוגסטרון קשורים לזה? למה זה כל כך קשה לנו? ד״ר נועה חובב באה לשתות איתנו קפה ולעשות לנו סדר. ד"ר נועה חובב היא מומחית לרפואת משפחה ואחת הרופאות המובילות בעיסוק ובטיפול בגיל המעבר של נשים.
תאריך עליית הפרק לאוויר: 30/08/2024.
[חסות]
[מוזיקת פתיחה]
סלעית: ברוכות הבאות ל"גיל המֵעֵבֶר", הפודקאסט שמוציא את המנופאוזה מהארון. אני סלעית.
הילה: ואני הילה.
סלעית: ואנחנו כאן כדי לדבר על מה שעובר עלינו, הנשים, בפרק הכי משמעותי שלנו בחיים. בשיחת נשים כנה, אישית ואינטימית. אנחנו נעסוק בכל מה שלא העזנו לדבר עליו עד היום.
הילה: אנחנו מארחות את המומחיות המובילות בישראל, כדי להפיג את הבלבול, להנגיש מידע אמין, ולהחליף את הסטיגמה בגאווה. לא עוד שתיקה, לא עוד בושה. הגיע זמן לקחת אחריות על הבריאות שלנו, לחגוג את השלב הזה בחיים, ולעשות את זה ביחד, כקהילה.
סלעית: אז הצטרפו אלינו למסע אל המֵעֵבֶר - מעבר לסימפטומים, מעבר למיתוסים, אל עבר הגרסה הכי טובה שלנו.
[מוזיקת פתיחה מסתיימת]
דוקטור נועה חובב היא מומחית לרפואת משפחה, ואחת הרופאות המובילות בעיסוק ובטיפול בגיל המעבר של נשים. בזמן ההתמחות שלה היא פגשה בראשונה את תחום גיל המעבר, אז עדיין היה מכונה 'גיל הבלות'. היא התאהבה. בשנת 2019 היא חברה לגניקולוג דוקטור קופרניק, מהאגודה הישראלית לגיל המעבר, ושניהם הקימו יחד תוכנית אקדמית יחידה מסוגה בארץ ובעולם, במטרה להכשיר רופאים ומטפלים לטיפול בנשים בגיל המעבר. בנוסף, מנהלת דוקטור חובב מרפאות לגיל המעבר בקופת החולים הכללית ובאופן פרטי. היא מעידה על עצמה שהייעוד שלה הוא לסייע לנשים להגיע למקום הטוב ביותר שלהן ולחיות חיים מלאים, איכותיים ובריאים, כשהגוף והנפש מסונכרנים. בשני הפרקים הראשונים של הפודקאסט שלנו נצא עם דוקטור חובב למסע של הבנת המנופאוזה, הסימפטומים השכיחים שלה, דרכי הטיפול המומלצות, ובכלל - מה עובר עלינו, הנשים, כשאנחנו מגיעות לשלב הזה.
הילה: אז לפני שנדבר עם דוקטור נועה חובב, אנחנו רוצות לדבר עם נועה חובב, שלפני שבעצם הגעת בעצמך לגיל המעבר, התחלת להתעסק בגיל המעבר כרופאה, ואז בטח פגשת את גיל המעבר בעצמך, ומעניין אותנו לשאול רגע, איך היה המפגש הזה ממקום של מישהי שמתעסקת בזה ובקיאה. כי בדרך כלל לכולנו זה קורה פשוט בהפתעה, ולך, זה בטח היית יותר מוכנה, ובכל זאת איך את פגשת את גיל המעבר שלך?
ד"ר חובב: אוקיי, אז קודם כל אני באמת התחלתי… נדלקתי, הג'וק נתפס אליי כשהייתי בת 33.
סלעית: וואו.
ד"ר חובב: אפילו לפני. אז זה באמת היה אי אילו שנים לפני הגיל המדובר. ו… אז ב… אז הייתי בחורה בת 33 שמראיינת ומטפלת בנשים גדולות ממני בכמעט שני עשורים. ובאזור גיל 50, הייתי אומרת 43, כבר הסנונית הראשונה שפגשה אותי הייתה ה-PMS, ההחמרה ב-PMS, שזה דבר שאנחנו גם מכירים, אולי נדבר עליו אחר כך, בעשור החמישי לחיים, התסמונת הקדם-וסתית, שנקראת premenstrual syndrome, PMS.
הילה: מכה בנו.
ד"ר חובב: מכה בנו, גם בנשים שמעולם לא ידעו מה זה PMS. שלא הכירו את זה בכלל. ופתאום זה… התופעות של ה… אצלי זה בעיקר היה עצבנות יתר, חוסר סבלנות, התפרצויות, שלא אפיינו אותי בכלל.
הילה: טוב, זה הכנה טובה.
ד"ר חובב: נכון. אני חושבת שהראשון שזיהה את זה… אני לא חושבת, זה… אני יודעת, היה בן זוגי, שכבר כמה שנים לפני שאני הבנתי, אולי אפילו בסוף שנות ה-30. אמר לי, תמיד היה אומר לי, "טוב, את צריכה לקבל, בואי נתראה בעוד כמה ימים", או משהו כזה, והייתי מה זה מתעצבנת: "לא, זה לא קשור, מה זה קשור?" [בקול עצבני] יום למחרת - מחזור. ואז, כשהבנתי את זה סוף-סוף, הורדתי את האפליקציה, שאחר כך אולי נזכיר אותה שוב, שעזרה לי להבין בדיוק באיזה ימים אני גרועה, ושונאת את עצמי, ולא אוהבת את האמא שאני ואת הרופאה שאני, וניהלתי את זה עד סוף שנות ה-40. זה עזר לי מאוד. בשלבים מסוימים זה היה ניהול התנהגותי, הייתי אומרת, והיערכותי, ולקראת סוף… סוף שנות ה-40, בואכה תחילת ה-50, זה היה גם תרופתי. באיזשהו שלב, לפני כשנה וחצי או משהו, זה היה… שנתיים, התחילו המחזורים לזגזג, שזה מה שקרוי הפֵּרי-מנופאוזה, נגיע להגדרות בהמשך. ושם התופעות של ה-PMS התחילו להתמרח בצורה לא מסודרת. הדבר ששבר אותי והקפיץ אותי מדרגה אחת קדימה, היו תופעות, שוב, שלא הכרתי, וזה היה תופעות רגשיות של דכדוך עמוק, הייתי קוראת לזה יגון אפילו. אפשר לומר על ספקטרום של דיכאון, למרות שכל יום קמתי בבוקר ועשיתי רשימה של הקריטריונים של ה-DSM, אם אני מקיימת את ההגדרה של…
סלעית: כמו רופאה טובה.
ד"ר חובב: major depression או לא, כדי לדעת אם אני צריכה כבר ציפרלקס, וזה לא היה שם, אבל זה definitely היה מה שנקרא depressive symptoms. עוד דבר סופר-אופייני בפרי-מנופאוזה. וזה תפס אותי, עוד לפני המלחמה, מאוד מאוד לא… לא מוכנה, או הייתי אומרת עם הלסתות למטה, כי לא הכרתי את עצמי. וזה גם דבר במשפט שאנחנו שומעות.
הילה: וידעת לקשר את זה ל…
ד"ר חובב: כן, כן, בטח. ידעתי, כי זה המקרה הקיצון, בדצמבר 22', יש לי קצת שריטה עם תאריכים, היה בדיוק בפעם הראשונה שאיחר לי שהמצב הבסיסי שלו הוא בדרך כלל אושר. מודה. בזה בורכתי, לא יודעת. זה כאילו מתנה שניתנה לי, וזה פשוט לא התאים לי. אז בפעם הראשונה שהגיע המחזור הבא, התנפלתי על הטיפול שידעתי שאני צריכה לקחת. וזה, יומיים. זהו.
סלעית: אני רוצה רגע לקחת אותנו, אבל, back to square one. אנחנו מדברות על מנופאוז. אנחנו מדברות על משהו שקורה לנשים בגיל מסוים, בתקופת חיים מסוימת. מה זה המנופאוז הזה? בואי ניישר קו עם כולנו.
ד"ר חובב: נכון, אז כן, זה תמיד חשוב קצת לסדר את ההגדרות בראש. אז מנופאוזה היא ההגדרה של… זה בעצם המצב שבו השחלה הפסיקה לתפקד, שלצערנו זה קורה לנו כ-30 שנה לפני שאנחנו… לפני תוחלת החיים שלנו בחברה המערבית כיום, באזור גיל ה-50. היא בעצם מפסיקה לייצר את ההורמונים שהיא רגילה לייצר, מפסיקה כמעט לגמרי. ההורמונים שהיא מייצרת הם אסטרוגן, פרוגסטרון וטסטוסטרון בעיקר. והתוצאה של העובדה שהיא מפסיקה לתפקד, היא… הביטוי שלה היא הפסקת הווסת והפסקת הפוריות. אנחנו בעצם מפסיקות לקבל מחזור, אבל, זה הביטוי הפרקטי. אבל מעבר לזה, מכיוון שלאסטרוגן בעיקר, שהשחלה מפרישה, יש תפקידים מרובים באיברים שונים וברקמות שונות בגוף, הביטוי הוא גם סימפטומים. אז המנופאוזה מוגדרת, לפי הספר, כ-12 חודשים שעברו ללא וסת, רק אז אנחנו…
הילה: זה כמו יום הולדת.
ד"ר חובב: נכון. זה יום אחד בחיים שבו עברו 12 חודשים מהווסת האחרונה.
הילה: שאף אחד לא חוגג את זה ממש.
ד"ר חובב: נכון. כל עוד לא עברו 12 חודשים, אנחנו לא יכולות להיות מוגדרות כמנופאוזליות. זאת אומרת, שזאת בעצם הגדרה, לא של בדיקת דם או של צילום או של אולטרסאונד רחם או זקיקים. זה הגדרה של פשוט מה את אומרת, מתי הייתה הווסת האחרונה שלך. זאת ההגדרה, בוא נאמר, הבסיסית. יש לה כמובן החרגות, כי יש כל מיני סיטואציות אחרות שבהם אי אפשר לעשות את החישוב הזה. אז זאתי המנופאוזה. כל יום מעבר…
הילה: בגלל הפסקות וסת מלאכותיות.
ד"ר חובב: זהו, תכף נגיע לזה, אבל רק נגדיר עכשיו את ההגדרות הבסיסיות.
הילה: כן.
ד"ר חובב: מאותו… יום למחרת אותו היום שבו קיבלנו את הכתר הזה, זה היום הפוסט-מנופאוזה הראשון. זאת אומרת, אישה היא פוסט-מנופאוזלית למעשה מהרגע שהגדרנו אותה כמנופאוזה ועד סוף חייה. היא פוסט-מנופאוזה.
סלעית: זאת אומרת, זה לא נגמר האירוע הזה? זה מה שאת אומרת.
ד"ר חובב: זה לא אירוע. היא פשוט פוסט-מנופאוזה. זאת אומרת, אין לה… אין לה תפקוד שחלתי, וככה היא ממשיכה לחיות את חייה.
סלעית: תכל'ס, לא היינו אמורות לחיות בשלב הזה כבר של חיינו, לא?
ד"ר חובב: אם היית לוקחת אותנו במנהרת הזמן 200 שנה אחורה, זה באמת הייתה תוחלת החיים שלנו, 50 שנה. ואצל כל היצורים בטבע, זו תוחלת החיים שלהם, ככל שהשחלה שלהם מתפקדת. חוץ מזן אחד של לווייתנים, שיש בו נקבות פוסט-מנופאוזליות.
סלעית: אז זאת אומרת, בעצם מהמנאופאוזה אנחנו מתחילות לתחמן את ה… את האבולוציה.
ד"ר חובב: בדיוק. אז עכשיו בעצם בעקבות התפתחות הטכנולוגיה והרפואה וההארכה של תוחלת החיים ב-30%, יש לנו… ושהביולוגיה עוד לא הצליחה להסתנכרן, לא יודעת, אולי עוד 200 שנה יהיו… כל אלה ששרדו את ה… יש כאלה שיש להם מחזור עד גיל 60.
הילה: הרבה שנים לוקח ל…
ד"ר חובב: נכון.
הילה: לאבולוציה לתקן.
ד"ר חובב: שהג'ירפות נהיה להם צוואר ארוך.
הילה: כן.
ד"ר חובב: אז אולי בסוף יהיו נשים עם מחזור עד גיל 70. סבבה, מה רע? אבל בינתיים, במאות שנים הקרובות, אנחנו צריכות להתארגן על איך להתנהל עם הפוסט-מנופאוזה הזאת. אז זה הפוסט-מנופאוזה. השלב שלפני 12 חודשים לווסת האחרונה מתאפיין באי-סדירות בווסתות. זה לא קורה בבת אחת, לצערנו גם. מה שקורה בשלב המקדים את המנופאוזה, שנקרא פרי-מנופאוזה, זה האי-סדירות בווסתות והופעת שלל תסמינים.
הילה: וזה שלב שהוא, כאילו, מאוד כזה קשה לאבחן בו, כי הוא כזה…
ד"ר חובב: הוא הכי כאוטי, נכון.
הילה: הוא הכי כאוטי, והוא מתחיל הרבה יותר מוקדם ממה שאנחנו מדמיינים, נכון? כי כשאני הגעתי למסקנה שאני בפְּרֵה-מנאופאוז, זה היה נשמע לי משהו של בנות 60, אבל זה מתחיל הרבה יותר מוקדם.
ד"ר חובב: את אמרת עכשיו Pre, וזה טעות כי זה Peri. פרי זה סביב, אוקיי? אז הפרי הוא הזגזוגיידה הזאתי והיא מאוד וריאבילית. היא מאוד משתנה בין אישה לאישה. יש אישה שהיה לה את האי-סדירות הזאת חצי שנה או כמה חודשים, ויש אישה שהיא שבע שנים בתוך הסיפור הזה. היא עדיין מצליחה להחזיק וסתות שבאות פעם ב… פעם ב… אבל כבר ככה שנים שהיא באי-סדירות. אז זה מאוד משתנה. הממוצע הוא ארבע, ארבע שנים כזה, משהו באזור הזה.
הילה: אוקיי.
ד"ר חובב: הייתי אומרת שבפועל, על הנייר זה ארבע שנים, אבל בפועל בשטח הייתי אומרת לך שהרוב זה שנה.
הילה: אוקיי.
ד"ר חובב: מה שאני רואה. הרוב היה להם אי-סדירות של שנה ואז הפסיקה הווסת.
הילה: עכשיו, אי-סדירות זה לא רק זה שנגיד פעם קיבלתי כל 28 יום ועכשיו פתאום זה זה, זה גם בעוצמה, נכון?
ד"ר חובב: אז בואי נחדד, זהו. כשאני מדברת על אי-סדירות, אני אומרת, אני מדברת על אי-סדירות שהיא, נניח נוסחת הווסת ה… נוסחת המחזור המקורית שלך היא כל 28 יום מקבלת מחזור, בסדר? ויש כאלה שזה היה שעון שוויצרי, יש כאלה שזה היה פלוס מינוס יום-יומיים. עכשיו, אם יש קיצור או הארכה של הסייקל הזה לעד שבעה ימים, נגיד אחד ל-21 יום או אחד ל-35 יום, זה עדיין נחשב מחזורים סדירים. שתביני. זאת אומרת, את עוד לא בפרי.
הילה: אוקיי.
ד"ר חובב: ברגע שכבר עברת את השבעה ימים האלה, אם יש לך כל שבועיים פתאום, זה כבר הבדל של 14 יום.
הילה: אוקיי.
ד"ר חובב: או של חודשיים, שזה 60 יום, פה אנחנו כבר בפרי.
הילה: אז אנחנו מדברים על אי-סדירות דרמטית.
סלעית: אבל רגע, אני מבולבלת, כי היום מאוד מקובל לקחת התקנים וגלולות, שבעצם…
ד"ר חובב: נכון.
סלעית: מונעים מאיתנו לקבל מחזור. אז איך אישה שלא מקבלת מחזור…
ד"ר חובב: יפה.
סלעית: יודעת שנכנסת?
ד"ר חובב: נכון. אז זה בדיוק, זה בדיוק ההחרגות שדיברנו עליהם קודם, אבל רק אני אסיים ואומר, אז דיברנו על זה. הפוסט…
הילה: אוקיי.
ד"ר חובב: …מנופאוז, שזה יום אחד. פרי, שזה אי-סדירות יותר משבעה ימים לכאן או לכאן. ולפני כן, זה השלב של הפרה-מנופאוז.
הילה: אהה.
ד"ר חובב: הפרה-מנופאוז, שזה בכלל לפני. זה השלב שבו הווסתות סדירות, או סדירים, אני אף פעם לא סגורה על המין, ו…
סלעית: וסת זה בטוח אישה.
ד"ר חובב: בטוח אישה. 100%.
סלעית: לא יכול להיות שניתן לגבר לעשות לנו את זה? כן. [צוחקות]
ד"ר חובב: בדיוק. אז הווסתות עוד סדירות, אבל עדיין יכולים להיות תסמינים של PMS, כפי שאמרנו קודם. והאישה מבולבלת, היא אומרת, מה, אני במנופאוזה? יש לי גלי חום, יש לי הזעות לילה, בשלושה ימים שלפני הווסת. שם היא עוד בפְּרה-מנופאוז. פְּרֵה, לא פֵּרי. אוקיי? אז אלה הקטגוריות. עכשיו, ההחרגות זה איך אני אספור 12 חודשים מהווסת האחרונה אם יש לי התקן מירנה או קיילינה שמפריש פרוגסטרון, וגורם לי להיות באל-וסת. האישה בלי מחזור. והרבה פעמים גם נורא כיף לה שאין לה מחזור. אבל איך נגדיר אותה כמנופאוזלית? היא בת 49, 50, יש לה גלי חום. מה, מה נעשה? כאן אנחנו צריכים להיעזר בבדיקות דם קצת…
סלעית: אוקיי.
ד"ר חובב: ובעיקר במתי הופיעו התסמינים שלה. אז שם אנחנו מגדירים אותה. נגיד, אישה בת 52, עם מירנה ארבע שנים, אין לה וסת ו… מגיל 48, ומגיל 51 התחילו לה גלי חום והפרעות בשינה. אז… והפרופיל ההורמונלי שבו אני כן אשתמש במקרה הזה, מתאים לי. אני רואה FSH גבוה, אסטרוגן נמוך. אומרת "אוקיי. כנראה שאת במנופאוזה כבר שנה. כי אז הופיעו הסימפטומים". אני צריכה להיעזר בזה.
הילה: תעלי אותנו רגע על ציר זמן. מתי בכלל אישה צריכה להתחיל להתוודע לנושא, להתחיל להיות יותר מודעת לעצמה? כי אני חושבת שאחת מהבעיות זה שזה תמיד פוגש אותנו בהפתעה, וזה תמיד נראה לנו לא קשור לגיל שלנו. אז מתי בכלל אנחנו צריכות להתחיל לדבר על זה?
ד"ר חובב: תראי, לאישה שלא לוקחת גלולות, אפרופו סלעית, מה שהזכרת, כי בגלולות אנחנו לא מסונכרנות עם הגוף שלנו כל כך. לטוב ולרע.
הילה: כן.
ד"ר חובב: אז בוא נאמר שבאזור של המנופאוזל טרנזישן, מה שנקרא, שבו יש את כל הכאוס והבלגנים והטלטלות גם של התסמינים, אישה שהגיעה לשם עם גלולות וממשיכה אותם נגיד עד גיל, לא יודעת, 53-4…
הילה: לא תשים לב.
ד"ר חובב: לא תשים לב אליהם. היא כאילו צלחה את הסערה הזאתי בג'ונגלה על גלולות. זה, זו אופציה למי שיכולה.
הילה: כן.
ד"ר חובב: אוקיי? אבל אישה שלא לוקחת גלולות, הייתי אומרת שזה יהיה מאוד חכם מצידה כבר בתחילת שנות ה-40, בעשור החמישי לחיים, להתחיל לשים לב, להתחיל להוריד את האפליקציה של ה… של ה-flow או של ה-my period tracker שאני מאוד אוהבת אותה, זאת האפליקציה שאני הורדתי, ולהתחיל לשים לב.
הילה: בעשור השלישי.
סלעית: החמישי.
ד"ר חובב: החמישי.
הילה: כלומר גיל 40.
ד"ר חובב: כן, אלא אם כן, את יודעת, יש כאלה חריגות שמתחילים…
הילה: לא חשוב, אבל מתי כאילו צריך להתחיל to educate ourselves?
ד"ר חובב: אני חושבת שזה זמן מצוין, כי זה זמן שבו את תתחילי לשים לב, להסתנכרן עם הגוף שלך. גם לאישה שתמיד אמרה - "אני לא שמתי לב, היו לי וסתות ככה… זה, פינקו אותי. לא… זה". שימי לב. בגילאי 40 יכול מאוד להיות שתופיע פתאום התסמונת הקדם-וסתית. בואי נקדים, נקדים רפואה למכה. נוריד את האפליקציה, נתעד את התסמינים, ונראה מה קשור, מה לא קשור. וזה התחלה מצוינת.
סלעית: אני חושבת שצריך להיות כאן אינסנטיב מאוד חזק ללמה להתחיל להתעסק עם זה בגיל הזה, כי לפחות רגשית, אנחנו לא רוצות כל כך מהר להגיע לשלב שאנחנו מסתכלות על עצמנו כנמצאות בגיל המעבר…
ד"ר חובב: נכון, את צודקת.
סלעית: או במקום שאנחנו לא, שמעיד על זקנה או משהו כזה. ואני אשמח שנדבר על זה, על מה יוצא לי מזה שאני מתחילה בגיל מוקדם להתעסק עם זה.
הילה: אז אני רוצה רגע להגיד שאני חושבת שאחת מהמטרות של… הסיבה שאנחנו עושות את הפודקאסט הזה, כי זה מתחיל בגילאי 40 וזה לא זקן, ולא צריך לדבר על זה כזקנה. גיל המעבר זה לא זקנה, זה פשוט איזשהו שלב ביולוגי, והוא מתחיל בסביבות גיל 40 וצריך לאוורר את זה ולדבר על זה. אנחנו לא צריכות כל כך לפחד להיות מוגדרות שמה, נהפוך הוא. אם אנחנו נשים שיודעות לקחת אחריות על כל דבר בחיים שלנו, אז גם על דברים שקורים לנו בגוף, וזה בסדר בגיל 40.
סלעית: ויש פה את התמורה לזה שאנחנו מתחילות להתעסק עם השאלה הזאת גם בגיל צעיר?
ד"ר חובב: מה זאת אומרת? אני, באמצעות זה שאני הורדתי את האפליקציה הזאת בגיל 43, אני ניהלתי את ה-PMS שלי ביד רמה עד גיל 51, ששם כבר זה התבלגן לי. ביד רמה. אולי פעמיים הייתי על סף תלונות הציבור של שני פציינטים, וזה היה בשלב שהתחלתי להוסיף אסטרוגן ב-PMS, אוקיי? זה היה השלב שכאילו כבר לא יכולתי לנהל את זה רק, "אוקיי, בוא נעשה נשימות", "בוא נעדכן את המשרד שאני בימים הקשים", "בוא נספור עד 10 לפני הפציינט המאתגר שעומד להיכנס לחדר", ואז זה כבר לא עבד. אבל מה זאת אומרת, זה… והרגשתי שהמושכות בידיים.
סלעית: זה לקחת שליטה בעצם על הסיטואציה…
ד"ר חובב: לגמרי.
סלעית: כמו שאנחנו רוצות לקחת שליטה על כל סיטואציה אחרת בחיים שלנו.
ד"ר חובב: לגמרי, נכון.
הילה: בעיניי זה נקודה מאוד חשובה, כי הרבה חברות שלי שאני מדברת איתם, זה תמיד כזה - "אני עוד לא שמה, אני שואלת בשביל חברה".
ד"ר חובב: כן, ברור.
הילה: כי אנחנו נורא נורא לא רוצות להיות מזוהות עם הדבר הזה, ואני חושבת שקודם כל זה סופר-מגניב להיות מזוהה עם הדבר הזה, כי רוב הנשים המהממות שאנחנו מכירות, הם שמה.
ד"ר חובב: לגמרי.
הילה: and they own it, בארץ ובעולם. ושתיים, זה באמת לא עניין של כאילו לשים על עצמך איזשהו לייבל של התחלת את גיל המעבר, זה להיפך, זה לשים על עצמך לייבל של בן אדם שלוקח אחריות על החיים שלו, מנהל את העניינים וממשיך לחיות בבריאות טובה.
ד"ר חובב: זה… הלוואי שהייתי יכולה להגיד לך, חותמת על כל מילה. כאילו, כי יש בזה הרבה הרבה אמת במה שאת אומרת. ואני practicing it, בינינו. זאת אומרת, אני לגמרי שם.
סלעית: you walk your talk.
ד"ר חובב: אני… נכון, אני, אני, אני גם מנסה לומר את הדברים האלה לנשים שאני פוגשת.
סלעית: זה לא עובר. [צוחקות]
ד"ר חובב: רגע, אבל בינינו, המעבר הזה כרוך בעוד הרבה אספקטים שאין אותם במעבר, נגיד, מגיל 39 ל-40 או בכל מעבר אחר בחיים, מנערות לפוריות, מ… מרווקה לאימא, מנשואה ל… לא יודעת מה, את מבינה? כי יש פה פרידה מהפוריות, בעצם מהזהות שלך בתור אישה, מהפדים או מהטמפונים, ו… שזה משהו שהלך איתך מגיל 12, 13, 14, ופתאום כבר לא.
הילה: יש פה יש פה פרידה, יש פה אֵבֶל, שכמו כל דבר בחיים, ככל שאתה מודע, אתה מתכונן…
ד"ר חובב: יש פה תהליך של אֵבֶל, ויש גם תהליך של הגוף, שקורה, והוא קשה, אין מה לעשות, הוא קשה.
[חסות]
הילה: אז בוא נדבר רגע על הקשה הזה, אוקיי? כי יש סימפטומים סלב, גלי חום זה שווה גיל המעבר, נכון? ויש עוד המון סימפטומים, נכון? דיברת על האסטרוגן ואיך הוא משפיע על הגוף.
ד"ר חובב: נכון. יש אין-ספור. אנחנו אומרים ככה: מה שקורה כשהאסטרוגן יורד, בגלל שהוא משפיע על כל המערכות בגוף, אז הפוטנציאל לסימפטומים הוא בכל המערכות בגוף. הידוע מכולם זה אזור ויסות הטמפרטורה במוח, שבאמת אחד לאחד משתבש כשהאסטרוגן יורד. זה… זה מה שקורה לו. יורד האסטרוגן, זה תקול, וכשמרכז ויסות הטמפרטורה תקול, יש לו היפר אינפוטים של האזור המגרה, והיכולת שלנו להגיב לגירויים מבחוץ, מבחינת ויסות הטמפרטורה, משתבש. קרי, אנחנו חוות גלי חום, והזעות ותנודתיות משוגעת של תחושות חום פנימי, בתגובה לאפס טריגרים מבחוץ. אז זה הדבר שבאמת קשור ישירות לאסטרוגן, תמיד היה ידוע, וזה משהו שכ-80% מהנשים חוות, בעוצמה כזו או אחרת. גלי חום, הזעות לילה. הסימפטומים הבאים בשכיחותם זה…
הילה: אז אם נהיה לי חם, זה לא שכדור הארץ מתחמם, משהו במנגנון ויסות הטמפרטורה מתחיל להשתבש.
סלעית: החיישן, החיישן התקלקל.
הילה: החיישן התקלקל, אוקיי.
ד"ר חובב: תראי, גם כדור הארץ מתחמם. [צוחקות]
הילה: כן, אבל אנחנו יותר מהר.
ד"ר חובב: אני כבר, אני ייתן פרומו שכל התסמינים שאנחנו נחווה, אף פעם לא נוכל לעשות להם איזה אייסוליישן כזה, בידוד ותיחום, מה קשור ישירות לזה שהאסטרוגן ירד, בסדר? ואחר כך בתחום הרגשי נראה שזה פי אלף יותר קשה. בתחום המיני זה פי אלפיים יותר קשה. הכול קשור להכול ול… אני לא צריכה ל… כולנו חוות מה שעובר עלינו ב-11 חודשים האחרונים. זאת אומרת, אין לתאר פה…
סלעית: מאוד קשה לשים את האצבע ובאמת אהה…
ד"ר חובב: אי אפשר, אי אפשר, אי אפשר להפריד…
סלעית: בגלל זה, זה מאוד חשוב.
ד"ר חובב: וזה משהו שחוזר על עצמו בכל שיחה.
סלעית: אני חושבת שזה אחד האתגרים הגדולים, כי אני לא יודעת להגיד, כמו במחלות…
ד"ר חובב: נכון.
סלעית: "קרה לי משהו, עכשיו אני צריכה ללכת לרופא, לקחת תרופה ולפתור את זה".
ד"ר חובב: רגע, זה גיל מעבר, ובואו, גם מעבר לזה, אני אומרת זה הכול קשור לגיל מעבר, כל דבר יכול להיות קשור, בסדר? אבל אנחנו צריכים להיזהר גם. כי מה זה הכאבים בחזה? זה קשור לגיל מעבר? אולי, אבל אם את בת 52 ויש לך כולסטרול גבוה ויש לך במשפחה אבא שסגר את הקורונרים פעם ראשונה בגיל 49, בואי, אנחנו צריכים גם לברר מה קורה, נכון?
הילה: יש הרבה דברים אחרים.
ד"ר חובב: כן. אז גם זה מורכב. מצד שני, אנחנו לא יכולים לשלוח אישה שהרבה פעמים מגיעה אליי לייעוץ, עם קלסר כזה גודל, אתם לא רואים, לא רואות, אבל בערך 20 סנטים עובי, ששלחו אותה לבירורים שונים ומשונים, בגלל תסמינים שונים ומשונים.
סלעית: נכון.
ד"ר חובב: כי היו לה דפיקות לב, אז היא עשתה בירור לבבי נרחב, והיה לה מיגרנות חדשות, אז היא עשתה בירור נוירולוגי ו-CT.
סלעית: יש סיפור שאופרה ווינפרי מספרת שהיה לה פלטיטציות [כך במקור] בלב, ואני מניחה שאופרה ווינפרי יש לה גישה לטובי הרופאים…
ד"ר חובב: ברור.
סלעית: …ושהם מקדישים לה זמן ולא ככה מתקתקים אותה בחמש דקות, והיא כמעט הגיעה לניתוח מעקפים, עד שחברה, שלדעתי היא מישל אובמה, [צוחקות] אמרה לה אולי תנסי אסטרוגן? וזה עבר לה ככה, והיא נדהמה מעד כמה רופאים לא educated על זה.
ד"ר חובב: בדיוק. אז יש לנו סיפור משלנו, לא של אופרה ווינפרי, אבל בקורס הראשון שלנו, אנחנו תמיד במפגש הראשון מביאים איזה סיפור קצת אקלקטי, לא סטנדרט, כן? כדי שייתן להם מה שנקרא טיזר.
סלעית: ללמה זה חשוב.
ד"ר חובב: ל-מה זה הסימפטומים של גיל המעבר וכמה זה not just hot flashes.
סלעית: אוקיי, אז בואי נחזור. זהו. not just hot flashes. אז מה עוד?
ד"ר חובב: אז אמרנו, המספר שתיים זה הפרעות בשינה.
סלעית: כן.
ד"ר חובב: הפרעות בשינה יכולות להיות מגוונות, כשעיקר ההפרעות בשינה שאנחנו מייחסים אותם למנופאוזה הם יותר היקיצות, והחוסר יכולת להירדם חזרה.
סלעית: יקיצות באמצע באמצע הלילה, אוקיי.
ד"ר חובב: באמצע הלילה. זה פחות הקושי להירדם. אבל גם זה אפשרי. ושוב, המציאות שלנו לאחרונה…
סלעית: כן, אף אחד פה לא ישן.
ד"ר חובב: אף אחד לא ישן.
סלעית: כן, מאוד קשה ל…
ד"ר חובב: האיראנים יפגיזו או לא - מישהו ישן פה בלילה? לא. מישהו נרדם? לא. הבן שלה בעזה, היא יכולה לישון? אני אומרת לה "היגיינת שינה. בלי מסכים, בלי טלפונים לידך". היא אומרת לי "סליחה? הבן שלי בעזה, כאילו בלי טלפון לידי, are you serious?" כן. אז כמה אנחנו יכולים to practice היגיינת שינה?
סלעית: לא, אין ספק שגיל המעבר בישראל זה יותר קשוח. [צוחקות]
ד"ר חובב: ממש, ממש ככה. ואני בהחלט רואה בשנה האחרונה את הנשים עם הסימפטומים של האקסטרים…
סלעית: על הקצה.
ד"ר חובב: של האקסטרים.
הילה: רגע, אז יש לי שאלה…
סלעית: אני יכולה להגיד לכן מה אני עושה, זה טיפ ממש טוב. אני מקשיבה לפודקאסטים כשאני מתעוררת, למשל הפודקאסט הזה יכול להיות דרך טובה, זה מרדים אותי חבל על הזמן.
ד"ר חובב: מה, את נרדמת איתנו?
הילה: אני מקווה שהפודקאסט שלנו לא ירדים. [צוחקות]
ד"ר חובב: זהו, זה היה קצת…
הילה: לא, לפודקאסט תקשיבו בבוקר.
ד"ר חובב: נכון, אתם רוצות להתעורר, להתחיל את היום בוויב טוב.
הילה: לא להירדם פה.
סלעית: לא, לא, לא, אנחנו לא נרדמים, ממי. זהו. אוקיי, אז שינה…
ד"ר חובב: והמספר שלוש זה מצבי רוח, כמו שקרה לי.
הילה: כן.
ד"ר חובב: האפקט, אנחנו קוראים לזה, כל הפסיכיאטרים. זה יכול להיות דכדוך, זה יכול להיות חרדות חדשות, אוקיי? מ… פתאום מישהי ש…
סלעית: פוחדת לנהוג.
ד"ר חובב: בדיוק.
סלעית: זה מדהים. מטורף.
ד"ר חובב: פוחדת לנהוג. מישהי שאומרת לי "תקשיבי, אני חד-הורית, אני לפני שנתיים לקחתי את הילדים לטיול קרוואנים ב… לא יודעת איפה, ברוקיז הקנדיים, שבועיים, לבד, אוקיי? נהיגה, ניווט ומרוקנת את הקונטיינר של הקקי בלילה בקמפינג".
סלעית: מה זה?
הילה: כל החבילה.
ד"ר חובב: תותחית-על. מפחדת לנהוג.
הילה: מלכת המדבר.
ד"ר חובב: מתל אביב לנס ציונה, בעלה מלווה אותה, א… הבן זוג שלה מלווה אותה.
סלעית: וואו.
ד"ר חובב: מה זה?
סלעית: וזה כולל גם את ה… אני, אני יכולה להגיד על עצמי, להעיד על עצמי, כן, התשוקה לעשות דברים יורדת. כאילו הקצב יורד.
ד"ר חובב: או, אז אנחנו נכנסים פה, אז אמרנו, סימפטומים וזו-מוטוריים, מה שקראנו גלי חום, הזעות לילה, שינה, מצבי רוח, ואז בואו נתחיל את כל שאר הדברים. הסימפטומים המיניים ושל האנרגיה והחשק והווייב והלביליות…
הילה: ליבידו.
ד"ר חובב: בוא נגדיר את זה כליבידו, אבל גורף, לא רק ליחסי מין, אלא ליבידו לחיים.
סלעית: אתמול שמעתי סיפור…
הילה: הספארק…
סלעית: נועה, של מישהי שביקרה אצלך. וסקרת איתה את הסימפטומים והיא אמרה לך הכול הכול "הכול הכול יש, חוץ מהירידה בליבידו", ואז שאלת אותה - "אבל את בזוגיות שנייה?" והיא אמרה "כן", אז אמרת "אוקיי, אז זה בסדר". [צוחקות]
הילה: זה התרופה.
ד"ר חובב: אה, לא, רגע, זה מבלבל אותי, כי בדרך כלל מי שבזוגיות שנייה אין לה בעיה בליבידו.
סלעית: אין לה, לא, היא אמרה שהיא עשתה צ'אק אפ על הכול.
ד"ר חובב: אה! היא אמרה שרק הליבידו בסדר, אה, ברור. מה השאלה?
הילה: אז יש תרופות גם לגיל המעבר.
סלעית: הילה, אנחנו בסדר. [צוחקות]
ד"ר חובב: אתם שתיכן בפרק ב'?
הילה: ברור.
סלעית: שתינו בפרק ב'.
ד"ר חובב: וואי, אבל טוב, אז אני בפרק א', אבל הליבידו סבבה.
סלעית: אז יפה.
ד"ר חובב: כן, אני בורכתי.
הילה: לא, לא, יש כאלה שמצליחים כבר בסיבוב הראשון.
ד"ר חובב: נכון, וואו. זה לא מובן מאליו.
סלעית: זה לא מובן שאם לא הצליח הסיבוב הראשון יצליח בסיבוב השני.
ד"ר חובב: מבינה את זה.
סלעית: כן, נכון.
ד"ר חובב: אבל, אבל תראי, אה, אז הליבידו הזה, אז הספארק הזה, זה משהו שבהחלט אני שומעת את הנשים אומרות - "אני כבויה. עשו לי סוויץ' אוף, זהו". כאילו, לא… יחסי מין.
סלעית: end of story.
ד"ר חובב: "אין… אין אותי". וזה דבר שהוא קורע לב לנשים, זה… זה לפעמים הרבה יותר מטלטל מאשר אם יש לי גל חום או אם, לא יודעת, השמינה לי הבטן. איפה ה… איפה אני בכלל? כאילו אני "בסדר, תעביר, זה, טוב, נו, בוא ניסע ל… כרתים"
סלעית: אני חייבת לומר שפגשתי את זה המון. נשים שכאילו היו רצות אחרי החיים, וממשימה למשימה למשימה למשימה. פתאום מגיע הרגע הזה שלא בא לך. את אפילו לא ידעת מה בא לך. לא בא לך.
הילה: אני, לי זה מה שהוריד את האסימון. זה מדהים גם שלכל אישה היא יכולה לחוות את אותם סימפטומים ויש משהו אחד שזה הקש ששובר את גב הגמל…
ד"ר חובב: נכון.
הילה: ואת אומרת עד כאן.
ד"ר חובב: no more.
הילה: עד כאן. אז לי זה היה תחושת האדישות הזאתי, לאו דווקא במין, יותר מן כזה… הייתי בשנת חופש והבן זוג שלי אומר לי, "בואי נטוס לזה", ואמרתי לו, "אוקיי…"
ד"ר חובב: בסדר, בוא נטוס למדריד.
סלעית: "…בסדר, חמוד".
ד"ר חובב: ואת אומרת "אמא'לה!"
הילה: ואני לא הכי בן אדם כזה, אני בן אדם של כאילו סקרנות ותשוקה ו… זה, ופתאום אמרתי כזאתי אני לא מוכנה להיות.
ד"ר חובב: או, בדיוק.
הילה: עד כאן!
ד"ר חובב: גם אני אמרתי את זה. אני לא אהיה זאת שאלך באיקאה לחפש לַמְפָּה לילד ל… לחדר, ואת כל המסלול יעביר עם ה… יעביר בדמעות תנין. [צוחקות] את כל המסלול של איקאה? עד כאן.
הילה: עד הנקניקייה.
ד"ר חובב: עד כאן. [צוחקות] כן! ואנשים מסתכלים עלייך ואת כזה, מה קרה? אמא'לה, כמעט ניגשו אליי עם טישו, ואני עם הלמפה.
סלעית: אז מה שאת אומרת זה שאנחנו לא לבד?
ד"ר חובב: מה פתאום?
סלעית: כנראה הרבה מהנשים יחוו את התחושות האלו?
ד"ר חובב: תקשיבי, רוב הנשים שאומרות שהם אסימפטומטיות, שאין להם סימפטומים…
הילה: הן אחושילינג סימפטומטיות.
ד"ר חובב: הם לא מבינות. לא מבינות, כולל, בינינו, דור האמהות שלנו. כי הם עוד, לצערם, פחות הבינו את זה, זה היה הרבה, עוד פחות, מתחת לרדאר מאשר עכשיו. ומי שלא חוותה גלי חום נתפסה כאחת שהיא אסימפטומטית.
הילה: נכון, המון המון שנים, כאילו, אני חושבת בכלל גם היום, המון נשים מקבלות פרוזאק במקום לקבל…
ד"ר חובב: בדיוק.
הילה: כלומר, הרבה יותר קל לרשום לנו תרופות פסיכיאטריות מאשר לתת לנו טיפול שהוא אשכרה מתאים לאירוע.
ד"ר חובב: אני חושבת שלניצנים, אני הבנתי את זה גם בהקשר המשפחתי שלי, למשל על אמא שלי, שאני תמיד התהדרתי בזה שהיא אמרה שלא היו לה שום סימפטומים. אמרתי "איזה כיף", כשבגיל 33 נכנסתי לתחום. "לי לא יהיו סימפטומים כי לאמא שלי לא היה, לא חוותה". לאט לאט, כשהבנתי יותר ויותר לעומק, אז… וברטרוספקטיבה, אני לא אפרט כי זה מ…
הילה: צנעת הפרט.
ד"ר חובב: מה שנקרא, כן, כבוד לאימי. אבל הבנתי כל כך שזה בדיוק… מה שאני חוויתי, זה בדיוק מה שהיה לה בתקופה ש… ואני גם ביררתי ואחר כך, כשתיחקרתי אותה, הבנתי שזה בדיוק היה בשלב הפֵּרי ודברים שאני זוכרת שהיו, שהם היו לגמרי על הספקטרום הרגשי.
סלעית: אז בעצם אנחנו אומרות, שזה עוד יותר טריקי להיות אסימפטומטית. כי בעצם, אז לכאורה אין לך שום סיבה ללכת לקבל טיפול.
הילה: לא, זה לא אסימפטומטית, זה אסימפ… כאילו, ללא סימפטומים מפורסמים.
סלעית: אסימפטומטית ללא גלי חום, פיזיולוגית.
ד"ר חובב: אבל סלעית צודקת, כי הבנות, הנשים האלה לא יגיעו to seek help.
סלעית: נכון.
ד"ר חובב: משום שאין להם גלי חום. הם לא חושבות.
הילה: אבל זאת אחת ה…
ד"ר חובב: שהכאבי מפרקים שלהם או הפיברומיאלגיה שהגדירו אותם.
הילה: אז זאת אחת הסיבות שאנחנו רוצות לעשות את הפודקאסט הזה, כי אני חושבת שאני, בשנה האחרונה מדברת כמעט רק על מנופאוז, בגלל העיסוק שלי, וחצי מהנשים שאני מדברת איתן אומרים לי, "לי אין סימפטומים", ואני אומרת "להם תנו לי חמש דקות…"
ד"ר חובב: בדיוק.
הילה: "…לדבר איתכם, ותראו שיש לכם לפחות חמישה".
ד"ר חובב: זהו.
הילה: ואז זה נורא נורא מפתיע. עכשיו אני חושבת שזה נורא נורא חשוב להיות ב-awareness כי יש טיפולים שנדבר עליהם בהמשך, אבל אם את לא ב-awareness את בסבל, ואת לא מחפשת את הטיפול הנכון, את חושבת שזה ככה וחלק מהחיים.
ד"ר חובב: או, שזה זה יכול לקחת אותך לסיבובים מאוד ארוכים…
הילה: נכון.
ד"ר חובב: עם מחירים מאוד גבוהים.
הילה: נכון.
סלעית: וגם לחיות לא טוב.
ד"ר חובב: בדיוק. בזמן שאת כאובה, ובזמן שאת הפסקת את הספורט בגלל הכאבי מפרקים, ובזמן שאת הלכת לכיוון, למסלול של קנאביס רפואי, ואת נהיית מסטולית.
סלעית: או שסתם את רבה עם בעלך ללא הפסקה…
ד"ר חובב: חס… זה לא סתם.
סלעית: סתם אין לך כוח לגדל את הילדים, כבר או שסתם את עוזבת את מקום העבודה שלך כי את לא יכולה לשאת את זה יותר.
ד"ר חובב: ממש.
סלעית: ואת מספרת שזה משבר גיל אמצע החיים, ושאת רוצה משהו אחר, אבל את פשוט לא מסוגלת.
הילה: אז אני רוצה לדבר על הדבר הבא. על הסימפטום שממש ממש מפריע לי.
סלעית: רגע, אבל לפני זה, רגע, דקה לפני הסימפטום הזה…
הילה: מה? לפני הטיירים כאילו?
סלעית: לא, טוב, דברי על הטיירים.
הילה: אפשר לדבר על הטיירים?
ד"ר חובב: כן, אבל שכחנו גם את הקוגניציה.
סלעית: בדיוק, אז אני רוצה שנעבור רגע על קוגניציה, זה נורא נורא חשוב.
ד"ר חובב: שכחנו את הקוגניציה.
הילה: איך שכחנו? לא יכול להיות. [צוחקות]
סלעית: כי אמרנו חייבים לדבר על טיירים, כן.
ד"ר חובב: וואי, קוגניציה, קוגניציה, אירוע. ממש.
הילה: כן.
סלעית: אירוע מלחיץ, אגב.
ד"ר חובב: מאוד מלחיץ, במיוחד לאנשים עם סיפור משפחתי של דמנציה. אבל גם נשים שחוות את הסימפטומים הכי שכיחים של…
הילה: לא זוכרת, לא זוכרת מילים, טווח קצר.
ד"ר חובב: זהו. זיכרון לטווח קצר ושליפה. וזה הדברים הכי הכי שכיחים, שאנחנו יודעים בדיוק גם את המיקומים במוח שהכי רגישים לירידה באסטרוגן, שכשהאסטרוגן יורד, הם נפגעים. אבל בהקשר הזה, הלחץ הזה שגורם לנשים להגיד - "יופי, זהו, אני בדרך לאלצהיימר" - הוא מוטעה, כי אנחנו יודעים שדווקא אותם אזורים הם, מה שנקרא, bouncing back בשלב ה… בסוף הטרנזישן הזה, והם כן יחזרו, ויהיה בסדר…
סלעית: וואו! מה? יש בשורות טובות.
ד"ר חובב: זה לא מנבא דמנציה הדברים האלה שאמרנו, זה לא מנבא. זאת אומרת, יש מצב שבעוד כמה שנים את תעשי את הפוסט דוק שלך באיזה משהו, תלמדי איזה… לא יודעת מה, באוניברסיטה וכאלה, אבל meanwhile, בזמן שזה קורה לנו, זה כן משבש לנו…
הילה: מאוד.
ד"ר חובב: …את התפקוד בעבודה, את…
הילה: מוריד מאוד את הביטחון העצמי.
ד"ר חובב: לגמרי.
הילה: את הדימוי העצמי.
סלעית: גם כשאת רגילה להיות בשליפות מהירות ולהגיב מהר…
ד"ר חובב: סומכת על המוח שלך, ועכשיו את לא.
סלעית: מאוד. זה פתאום מול קולגות, וזה מאוד קשה.
ד"ר חובב: חד משמעית, קולגות.
הילה: החדות. אני, כאילו, זה מה שמטריף אותי, גם השליפה, מהזיכרון, אבל גם להיות חדה. ידעתי כל דבר לענות מהר, אגב, בביטחון, גם אם לא היה לי, ואני לא מצליחה לגייס יותר את ה…
ד"ר חובב: נכון, זה משהו שהרבה חוזרות, חוזרות על המינוח הזה של ה"אני פחות חדה". נכון, ולנשים שהם סומכות על המוח שלהם, את יודעת, נשים שהם business women, שמנהלות כמוך, נשים ש… אני פוגשת שופטות, אני פוגשת מרצות באוניברסיטה…
סלעית: רובנו נשענות על הקוגניציה שלנו.
ד"ר חובב: עומדות מול קהל של סטודנטים, ותוך כדי העברת שיעור, ופתאום מאבדות מילים או תאריכים. מרצה להיסטוריה, מרצה לזה, שפתאום לא שולפת את ה… את יודעת מה זה בשבילה?
סלעית: והיא בשיא הקריירה שלה עכשיו.
ד"ר חובב: ברור שהיא בשיא, והאולם מלא, וכולם מחכים בתור לקורס שלה.
סלעית: ואז גם מגיע גל חום ו…
ד"ר חובב: לא, זה לא דבר שזה אפשרי לחיות איתו, אז אהה…
סלעית: כן, זה מאוד מאוד חשוב. בגלל זה נורא חשובה המודעות, כי אנחנו לא צריכות לחיות איתו.
ד"ר חובב: נכון.
הילה: כלומר…
ד"ר חובב: בדיוק.
הילה: יש פתרונות ואנחנו הרבה פעמים אומרים… דרך אגב, אני חושבת שגם שה-covid מאוד תרם לזה, כי הרבה תסמינים…
ד"ר חובב: וואו, פוסט-קוביד.
הילה: הרבה תסמיני קוביד גם בלבלו, אז אני כאילו היה לי פגיעה בזיכרון, אמרתי "טוב, זה פוסט-קוביד". כאילו, אז זה גם גרם לזה שאני לא עושה את ההקשרים ולא מחברת את הנקודות, אבל הזיכרון, זה היה… זה brain fog כזה, נכון? זה מין…
ד"ר חובב: בדיוק. brain fog.
סלעית: מוח מעורפל.
ד"ר חובב: כן. וגם אל תשכחי שהקוביד גם היה לו השקה עם ה… עם ההורמונים. אז…
הילה: נכון, הוא עשה…
ד"ר חובב: זאת אומרת הכול, זה עוד יותר היה סלט שם.
הילה: כאילו גם הקוביד דפק נשים, יותר.
ד"ר חובב: כי פוסט-קוביד גם הביא פתאום למנופאוזה, אז הכול מהכול.
הילה: זה היה…
סלעית: טוב, אנחנו יכולות כבר להגיע לדבר שבאמת מציק לי?
הילה: לא, רגע.
סלעית: נו, מה יהיה?
הילה: סלעית, עד סוף הפודקאסט אנחנו נדבר על הטיירים, [צוחקות] בסדר? מבטיחה. אבל דיברת על קוגניציה ותסמינים פיזיולוגיים. התחלת לדבר קודם כאבי שרירים.
ד"ר חובב: נכון, כאבי שרירים, כאבי מפרקים, נשירת שיער, עור מתייבש, דלדול שרירים. דלדול שרירים זה דבר שקורה. עכשיו, מה קורה? אנחנו נתחבר לטיירים דרך הדלדול שרירים.
הילה: הנה, זה מגיע. הטיירים מגיעים, כן. [צוחקות]
ד"ר חובב: אבל מה עם מערכת עיכול? כאילו, שינויים בהרגלי יציאות, ריבוי גזים, תפיחות, פתאום לא מסוגלת לסבול דברים של של… כל מיני סוגי מאכלים שקודם היא כן.
הילה: כלומר, כל השיטות, כלומר, כל ה…
ד"ר חובב: צרבות חדשות.
הילה: כל מיני דברים שהייתי רגילה לעשות, פתאום כבר…
ד"ר חובב: שום דבר לא עובד.
הילה: התזונה שאבדה לי. הספורט שעשיתי, פתאום הכול. כן.
ד"ר חובב: כן. את צריכה כל הזמן לחשב מסלול מחדש.
הילה: נכון.
ד"ר חובב: זה עבד? אופס, לא עובד יותר.
הילה: ואז גם משהו אחר ואז גם הוא לא יעבוד אולי, כי… כי…
ד"ר חובב: חד משמעית.
הילה: הכול כזה אסימפטוטי.
ד"ר חובב: בדיוק. כל הזמן זה משתנה. אז אממ, אז את צריכה ממש, כל הזמן להתאים את עצמך, את לא… עכשיו, אחד העוגנים שלנו זה השגרה שלנו, נכון?
הילה: ברור.
ד"ר חובב: זה מה שמ…
הילה: השיגרה שלנו…
ד"ר חובב: במיוחד בתקופה כזאת כאוטית.
הילה: נכון. מה שאנחנו רגילות לראות בראי, סלעית, עכשיו רוצה, הנה, אני… סלעית, בבקשה, דברי.
סלעית: תודה רבה.
הילה: דברי על הטיירים. [צוחקת]
סלעית: לא, אני לא מצליחה להבין את האירוע הזה באמת. השומן הבטני הזה שהופיע לו פתאום. העיגולים האלה מסביב.
הילה: רגע, כולנו נזדקף רגע, נסדר את ה…
סלעית: הדברים המשתפלים האלה. אממ…
ד"ר חובב: כן.
סלעית: וזה לא משנה כמה ספורט אני עושה, וזה לא משנה איך אני משגיחה על התזונה, ו… וכמה מודעות יש לי למה שאני רוצה.
הילה: לא, זה כן משנה, אבל אולי מה שהיית רגילה לחשוב כמודעות של תזונה, הוא משהו ש…
סלעית: שהיא תמיד הייתה. תמיד אהבתי ספורט ותזונה…
הילה: לא, בדיוק, אבל אולי זה משהו שצריך לעבור עדכון גרסה.
ד"ר חובב: או, בדיוק. כן, אז תארי לעצמך שאם את לא היית מקפידה וחותכת את הירקות בקופסה כמו שאני עושה, ומנסה לעשות צום לסירוגין ומקצצת פחמימות, מסתכלת על הלחם, מסתכלת, מסתכלת, אומרת "תחכה ליום חמישי. אז נאכל אותך". תארי לך שזה לא היה. כאילו אם היית משוחררת, אז היינו פה עם עוד…
הילה: זה כמו הפרסומת לאקמול - היית צריכה לראות אותי לפני. [צוחקת]
ד"ר חובב: בדיוק. את מבינה?
סלעית: כן.
ד"ר חובב: וזה בהחלט עוד אחד ההבדלים הגדולים שאמרנו קודם, בין ה-40 ל-50. כי ב-40 מי בכלל חשב על זה? כאילו, אז את…
הילה: מה, ב-40 חייתי על קלמרי מטוגן, סיגריות וקולה, וזה היה נהדר.
ד"ר חובב: טוב, אני לא, אף פעם.
הילה: טוב, אולי ב-30.
ד"ר חובב: זהו. אבל, אבל ב-40 זה לא היה ככה, זה בטוח.
הילה: כן.
ד"ר חובב: ואז, כתוצאה שוב מההשפעות של הירידה באסטרוגן, זה משנה לנו פיזיולוגית את ה… את המרכיבים שמכתיבים את קצב המטבוליזם שלנו. זאת אומרת, אם יש דלדול במסת השריר, שהיא פונקציה של… שנכנסת בתוך המשוואה של מטבוליזם, אז המטבוליזם מאט. חילוף החומרים מאט. מה זה אומר? שעל אותו intake קלורי אנחנו בעצם נשמין, בגלל שיש לנו פחות מסת שריר.
סלעית: כלומר, כדי גם לשמור על מסת שריר, אני צריכה לעשות יותר ספורט…
ד"ר חובב: עם משקולות.
סלעית: כדי לשמור על אותו, על אותה רמה.
ד"ר חובב: על אותו דבר, לא לבנות.
סלעית: לא כדי, לא כדי לבנות, אלא כדי לשמור על אותה רמה, אני צריכה לעשות הרבה יותר ספורט.
ד"ר חובב: בדיוק.
סלעית: וספורט…
ד"ר חובב: וספורט של כוח, וזה משהו שבאמת בשנים האחרונות, מ-2019 אני חושבת, הם, ה-World Health Organization וכל האלה שמייצרים את הקווים המנחים לגבי ספורט שמומלץ בגיל הזה, אה… שמים את הדגש על כוח. זאת אומרת, ברור שכבודו של אירובי במקומו מונח, אבל הנושא של בניית שריר, היא הפכה להיות מרכז התמונה.
הילה: כלומר, אנחנו צריכים להסתכל גם על… על… על כל ה… ממדי החיים שלנו, בהיבט של להתאים אותו לגיל הזה. כלומר, גם התזונה היא תזונה שיותר מותאמת לגיל, גם הספורט יותר מותאם לגיל.
ד"ר חובב: ממש, ממש.
הילה: וזה הכול דברים שאנחנו צריכים…
ד"ר חובב: איפה אנחנו מכניסים את המשקולות? אז את עושה יוגה, את עושה פילאטיס, את עושה הליכות, אז בוא נקצץ רגע את היוגה ב… ל… ל-20, רבע שעה, ולא חצי שעה, ונוסיף 10 דקות משקולות. אפילו ב-fine tuning של השגרה שלך.
הילה: ממש צריך לעשות אהה… ויש לי עוד שאלה. אז דיברנו הרבה על סימפטומים, כיסינו את רובם, נכון?
ד"ר חובב: אה… יש אין-ספור, אבל אין לנו מספיק זמן לזה.
הילה: קבוצות.
ד"ר חובב: את יודעת מה אני אגיד לך בשורה התחתונה לגבי הסימפטומים, לפני שעוברות הלאה? שאישה צריכה לשים לב, אפרופו awareness שאמרנו קודם, שכל דבר שהיא מרגישה, אם זה פיזית או אם זה רגשית, אה… בתקופה שבה המחזורים שלה מתחילים להתבלגן, או ב-PMS, יכול להיות קשור להורמונים until proven otherwise, עד שלא הוכח אחרת. את מבינה?
הילה: ואני אוסיף ואומר שכל דבר שקורה, מגיל 40 ומעלה… כי הרבה פעמים גם אנחנו לא כזה מודעות למחזור, והמחזור משתבש בדרכים שונות וזה, אז כאילו פשוט להתחיל להיות בגיל 40 מודעות למה שקורה.
ד"ר חובב: נכון. ולפעמים הם יגיעו לרופא והוא יגיד להם "לא, זה לא קשור", כי אין לך גלי חום או משהו כזה.
הילה: תחליפו רופא.
ד"ר חובב: לא, אל תחליפו, אבל תשימי את מה שהוא אומר בצד. ואל תחשבי שאת משוגעת, ותמשיכי לחקור את זה. תמשיכי לעקוב, תמשיכי לסמן את זה באפליקציה ולראות. אם יש סייקל, אם יש דפוס שהוא מחזורי, יכול להיות שזה אצלך, ואת המצאת את זה וזה לא כתוב בספר. אז מה?
סלעית: בעצם מה שאת אומרת זה בואו ניקח שליטה על ה…
ד"ר חובב: כן.
סלעית: על העניין ונלמד אותו. ואנחנו גם נקדיש פרק מיוחד למודעות שיש ב… ברפואה המערבית לכל נושא המנפאוז והטיפול בו, ומי עושה את זה. אני חושבת שיש כאן הרבה במה… במה להשתפר.
הילה: אבל אני חושבת שבאמת אם, נגיד, אנחנו רגילות, נגיד בתקופת הפוריות, אז אנחנו נגיד… הריונות וליווי פוריות וזה, אז אנחנו נורא רגילות להיות מלוות וזה. יש פה איזה משהו שלקחת בחזרה את האחריות על הבריאות שלנו.
ד"ר חובב: ממש.
הילה: ממש.
ד"ר חובב: את המושכות. את זאת שיודעת.
הילה: להתחיל לנהל את זה.
ד"ר חובב: זה אפליקציה שלך והסימפטומים הם שלך.
הילה: להתחיל לנהל את זה ולהיות במודעות וזה נורא חשוב. עוד שאלה אחת לפני שנסיים את הפרק הזה. דיברנו על סימפטומים ועל מה שקורה לנו בגוף, ועל מה שאנחנו מרגישות. לכל הסיפור הזה של ההורמונים יש השפעות גם על… על… נגיד בטווח הרחוק, על בריאות ארוכת טווח?
ד"ר חובב: זהו, זה כאילו את אומרת את זה ברגע האחרון, אבל את יודעת שזה לעוד שעתיים. אבל את צודקת, שהירידה של האסטרוגן בעצם יש לה שתי זרועות של משמעות. המשמעות הראשונה היא העובדה שה… היא… הוא משפיע בכל המערכות ואז כשהוא יורד אז יש לנו סימפטומים שקשורים למערכות השונות. אבל הזרוע השנייה של המשמעות של הירידה באסטרוגן היא האצה בהזדקנות האיברים הפנימיים. האצה של ה…
הילה: מה זה, כל ה-fun מתחיל עכשיו. [צוחקות]
ד"ר חובב: האצה של האייג'ינג. אנחנו אייג'ינג ברגע שנולדנו. בסדר, הבנו את זה. גם הבני זוג שלנו אייג'ינג. אבל זה שנלקח מאיתנו האסטרוגן, גורם לאקסלרציה, להאצה בתהליכי ההזדקנות. וזה מתבטא, למשל, בהאצה בירידה בצפיפות העצם, בהאצה בהתפתחות הטרשת בדפנות כלי הדם. זאת אומרת, בעצם האצה לכיוון מחלות כלי לב וכלי דם. האצה ב…
הילה: צפיפות עצם, הרבה אנשים לא יודעים את זה, זה אחת מסיבות המוות המרכזיות אצל נשים. שבירת אגן. כלומר, זה… זה לא יודעים את זה כמה זה משמעותי.
ד"ר חובב: חד משמעית. לאנשים מבוגרים זה הרה-אסון.
הילה: נכון.
ד"ר חובב: ושלא לדבר על איכות חיים גרועה. כשיש אוסטופורוזיס [כך במקור] ושברי דחיסה, זה כאבים כרוניים. תחלואת לב זה עדיין killer number one. מישהו מתייחס לזה? כולם מפחדות מסרטן שד וכל זה בקטע של הטיפול, אבל לב, הטרשת בדפנות כלי הדם, once אין אסטרוגן, מתחילה להבשיל ולהתפתח. ושינויים רבים מספור שמתרחשים ברקמת המוח. מתרחשים, מאיצים, כשיש ירידה באסטרוגן.
הילה: אז אנחנו חוזרות לדמנציה.
ד"ר חובב: נכון. לאורך זמן. לאורך זמן, אז, אז זה גם האצה בתהליכי הזדקנות של המוח. וכמובן…
הילה: שמעתי מחקר שנשים, זה ידוע הרבה זמן, שנשים סובלות מאלצהיימר 30% יותר מגברים, ושאחת ההשערות זה המחסור ב…
ד"ר חובב: נכון. נכון, זה הקושי, זה הזה שירד להם האסטרוגן.
הילה: מדהים.
ד"ר חובב: נכון. אז יש פה, אמנם זה לא… נדבר על זה בפרק הטיפול, אבל זה עוד לא… הקטע של האצה בהזדקנות האיברים הפנימיים, היא עוד לא בקונצנזוס כהתוויה לטיפול מניעתי ולא פר סימפטומים, חוץ מאשר בַּעצם.
הילה: אוקיי.
ד"ר חובב: המניעת אוסטאופורוזיס או, בנשים שהם בסיכון מוגבר, היא כן אינדיקציה לטיפול הורמונלי גם אם אין סימפטומים.
הילה: נכון. אבל זה גם בגלל שאין מספיק מחקר, בואי נודה על האמת.
ד"ר חובב: בדיוק, והמחקר שיש לא הראה שיש… יש תועלת במתן טיפול, מבחינת כמות האנשים ש… הנשים שאת צריכה לטפל בהם, לעומת כמות מקרי האלצהיימר, נגיד, שאת יכולה למנוע.
הילה: כן.
ד"ר חובב: צריך לטפל בזה על…
הילה: טוב, כי זה מחקרים גם נורא ארוכי טווח, וצריך להשקיע בהם כסף.
ד"ר חובב: נורא קשה.
הילה: קשה להוכיח…
ד"ר חובב: ולעקוב שנים.
הילה: וצריך הרבה כסף ואף אחד לא משקיע במחקר של נשים כל כך הרבה כסף.
ד"ר חובב: נכון.
סלעית: אני רוצה ב… מה שנקרא נימה אופטימית, לומר, שאחרי שתיארנו ועשינו קצת סדר ובהירות בכל הנושא של מנפאוזה, והסימפטומים, והנזקים שעלולים לקרות כתוצאה ממנה, אה אנחנו אופטימיות, כי יש דרך לטפל.
ד"ר חובב: נכון.
סלעית: ויש מה לעשות.
ד"ר חובב: יש דרך לשמור. נכון.
סלעית: ואנחנו רוצות לדבר על זה בפרק מיוחד שאנחנו הולכות להקדיש רק לנושא של מה אנחנו צריכות לעשות עכשיו ומיד, מה כל אחת יכולה לעשות כדי גם לקחת שליטה על החיים שלה, וגם לקחת שליטה על אופן הטיפול והמניעה של נזקים שעלולים להיגרם מחוסר הטיפול. אז אני רוצה בשלב הזה, דוקטור נועה חובב, להודות לך על מידע כל כך חשוב, ועל היכולת שלך לתאר בצורה בהירה ופשוטה את מה שכולנו חייבות, חייבות לדעת כשאנחנו מגיעות לתחילת גיל ה-40 שלנו. וגם להודות לך, הילה חברתי האהובה, על חיבור, שלי באופן אישי, לנושא של מנפאוזה, ועל ה-mission הזה, והייעוד הזה שלקחנו על עצמנו לקרב נשים ולהכיר את התחום. ואנו מבטיחות להתראות מיד בפרק הבא.
הילה: לגמרי.
ד"ר חובב: תודה.
הילה: ואני רוצה להוסיף שאני אה… מתעסקת המון בתחום הזה ושומעת המון על נועה, ועל פועלך למען התחום הזה ובתחום המקצועי, אבל היום פגשתי אותך פעם ראשונה בלייב ואת פשוט מהממת. [צוחקות] באמת. גם, גם יפה נורא, אבל גם פשוט אישיות מהממת. אז אה…
ד"ר חובב: תודה רבה. אני מרגישה באמת שבורכתי בגיל המעבר, להיות אישה בגיל המעבר שיכולה לטפל ולעזור לנשים כמוני, שאני מרגישה באמת שהלב שלי, כל אישה שנכנסת, הוא איתה, כי אני שם גם.
הילה: מרגישים את זה.
ד"ר חובב: אז זה פשוט כזה אושר בשבילי להיות במקום הזה.
הילה: גם להיות role model לאיך אפשר להיות בגיל המעבר, שזה מהמם.
סלעית: מדהים.
ד"ר חובב: תודה רבה. לשתיכן.
סלעית: תודה לכם.
[מוזיקת מעבר]
הילה: הסתיים עוד פרק של "גיל המֵעֵבֶר". המטרה שלנו היא להפיץ את הידע ולייצר שיח גלוי, ואפילו גאה על מה שעובר עלינו, הנשים. אנחנו בטוחות שזה חשוב גם בעיניכן, ונשמח שתעקבו אחרינו ותעזרו לנו להפיץ את הבשורה. תעבירו את זה הלאה לחברות, לקהילות, ולכל מי שמתעניין. נתראה בפרק הבא עם עוד אורחת שהיא מעל ומעבר.
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments