top of page
מיכל שקד

אחד ביום - האסטרונאוטים שנתקעו בחלל

בתחילת יוני, אחרי מספר דחיות, שוגרה סוף סוף חללית הסטארליינר של חברת בואינג לטיסת ניסוי כשעליה שני אסטרונאוטים של נאס"א, סוניטה ווילאמס ובוץ' ווילמור. הטיסה הייתה אמורה להיערך שמונה ימים, אך מהר מאוד התגלו תקלות בחללית. וכך, שהייה של שמונה ימים בחלל הפכה לחודשים ארוכים. אז הפעם אנחנו עם ד״ר עדי ניניו גרינברג, מדענית החלל של סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות המדע והטכנולוגיה, על שני האסטרונאוטים שתקועים עכשיו בחלל.


 

תאריך עליית הפרק לאוויר: 01/09/2024.

[חסות]

[מוזיקת פתיחה]

אלעד: היום יום ראשון, 1 בספטמבר, ואנחנו "אחד ביום" מבית N12. אני אלעד שמחיוף ואנחנו כאן כדי להבין טוב יותר מה קורה סביבנו. סיפור אחד ביום, בכל יום.

דמיינו את התרחיש הבא. אתם טסים לחו"ל לכמה ימים, בסבבה, לנקות את הראש, אלא שאז מתברר שיש תקלה או איזושהי בעיה, ואתם לא יכולים לחזור הביתה. הטיסה מתעכבת, נדחית, ואתם תקועים. תקועים בחו"ל. הכמה ימים האלה, שהיו אמורים להיות שינוי אווירה, חופשה נחמדה, הם הופכים לסיוט. עכשיו, התרחיש הזה הוא בכלל לא חריג. בטח לא בתקופה האחרונה. להיתקע בחו"ל הרי הפך להיות עניין שגרתי מאוד עבור ישראלים. ועדיין, זה מבאס. אז בגדול, זה הסיפור שלנו היום. ואני אומר בגדול, כי טכנית זה באמת מה שקרה. גבר ואישה עלו על טיסה, נסעו לחו"ל, ובגלל תקלה נתקעו שם. אלא שבכל זאת, בסיפור הזה יש טוויסט. הגבר והאישה הם אסטרונאוטים. התקלה היא במעבורת. וחו"ל, טוב, בטח כבר הבנתם, חו"ל זו תחנת החלל הבין-לאומית.

אז הפעם אנחנו עם דוקטור עדי ניניו גרינברג, מדענית החלל של סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, עם הסיפור של ברי בוץ' וילמור וסוניטה סאני וויליאמס, שני האסטרונאוטים של נאס"א, שתקועים עכשיו בחלל.

דוקטור עדי ניניו גרינברג, שלום.

ד"ר ניניו גרינברג: שלום.

אלעד: אז אנחנו מדברים, ואולי אני עושה כאן אנלוגיה שהיא מאוד מאוד פשטנית, אבל אנחנו בסוף מדברים על נסיעת מבחן שהשתבשה.

ד"ר ניניו גרינברג: נכון מאוד, נסיעת מבחן שהייתה אמורה להצליח. היא הייתה אמורה להיות קצרה בזמן, ויחסית לא מורכבת מדי. וכן, הם אפילו לא ארזו בגדי החלפה. כמה טוב שאפשר לשלוח להם מכדור הארץ, אבל כן, הם תכננו שמונה ימים, וזה כבר לא יקרה.

[מוזיקת רקע]

אלעד: שני האסטרונאוטים, הם יהיו בחלל הרבה יותר משמונה ימים. אבל נגיע לזה, כי כמו בכל מסע לחלל, גם זה שלנו צריך להתחיל בהתחלה. ההתחלה היא בכלל בעידן אחר, בעידן שבו נאס"א הייתה שולחת אסטרונאוטים לחלל בעזרת חמש מעבורות שהיו שייכות לה.

ד"ר ניניו גרינברג: חמש מעבורות חלל, חמש מעבורות שכל הייעוד שלהם היה להביא אנשים למסלול, לסובב כדור הארץ, בשביל לעשות כל מיני בדיקות מדעיות וטכנולוגיות, ולהבין איך גוף האדם פועל ואיך דברים נוספים. המעבורות האלה גם הסתובבו בעצמם מסביב לכדור הארץ, והם גם היו הרכב, השאטל, שמביא אסטרונאוטים אמריקאים לתחנת החלל הבין-לאומית. ואז מה שקורה זה שהיה את האסון הראשון, את הצ'לנג'ר, שהיה בשנות ה-80, שממש דקה או שתיים אחרי השיגור, החללית, המעבורת מתפוצצת, בגלל תקלה.

[הקלטה]

Hugh Harris: “3… 2… 1… and liftoff! Liftoff of the 25th shuttle mission and it has cleared the tower.”

Steve Nesbitt: “We have a report from the Flight Dynamics Office that the vehicle has exploded. The flight director confirms that. We are looking at checking with the recovery forces to see what can be done at this point.”

והחללית הזאת, המעבורת מתפוצצת וכל אנשי הצוות נספים, ומעבורות החלל האלה, נשארו ארבע, המשיכו לעשות הרבה מאוד שנים של ניסויים. רמת התחזוקה שלהם, הבלאי שלהם בעצם עלה, הלך וגדל, וב-2003 אנחנו מכירים את אסון הקולומביה, שגם הוא נגרם מתקלה שהייתה ידועה ומוכרת קודם.

[הקלטה]

Reporter: “Columbia out of communications at present with Mission Control as it continues its course towards Florida.”

[הקלטה] ערד ניר: "כן, הודעה רשמית של נאס"א שאבד הקשר עם מעבורת החלל קולומביה, יש כאן בעיה, כנראה בעיה חמורה, את אופיה המדויק אנחנו עדיין לא יודעים."

[הקלטה] דני קושמרו: "נחיתה לא מתוכננת, לא כמו שזה היה אמור להיות, הנחיתה הייתה אמורה להיות לפני יותר מרבע שעה, ומה שאנחנו רואים עכשיו זה כמה שובלים של עשן, בשמי טקסס כנראה, וזה משהו שלא אמור לקרות בשלב הזה."

ד"ר ניניו גרינברג: ובעצם מה שקורה זה שארצות הברית מבינה באיזשהו שלב אחרי אסון הקולומביה, שדי, המעבורות האלה הם כבר, מה שנקרא, את כל מה שאפשר היה להפיק מהם כבר הפיקו, ועכשיו צריך לצאת בעצם למשהו חדש, והיא מקרקעת, היא גורטת אותם מהסד"כ, ובעצם באותן שנים היא מאבדת את היכולת העצמאית שלה לשלוח אסטרונאוטים אמריקאים, בחללית אמריקאית מארצות הברית. זה דרמה לאמריקה הגדולה, כן, שחשוב לה מאוד להיות מאוד מאוד עצמאית בכל מה שקשור לנכסי חלל, ובאמת בשנים האלה, מצד אחד היא יוצאת במכרז מאוד גדול לתעשיית החלל, כן, לחברות המסחריות, ומהצד השני, בינתיים היא מעלה את האסטרונאוטים שלה עם הסויוז הרוסית.

אלעד: אז נאס"א הגיעה לנקודה שבה היא כבר לא החזיקה מעבורות משל עצמה, וגם להמשיך להסתמך על המעבורת הרוסית, זה בטח לא דבר ריאלי לאורך זמן. אז נולד מכרז, ונאס"א פנתה לחברות מסחריות שייצרו מעבורות חלל, וישתפו איתה פעולה.

ד"ר ניניו גרינברג: כן, כן. נאס"א בעצם מוציאה החוצה לחברות מסחריות, נותנת להם את ההזדמנות, ובכך היא מאותת לכל תעשיית החלל העולמית, ובוודאי ובוודאי לאמריקאית - "אנחנו הולכים בכיוון של מסחור, אנחנו מסתכלים על הדבר הזה, לא צריך את הכול לעשות בבית בצורה מסובכת, כן יש מקום לתעשיות החלל, לתת את כל הפיתוחים, את כל היכולות", וזו מהות המכרז.

אלעד: בסופו של דבר, שתי חברות נשארו כזוכות במכרז, בואינג ו-SpaceX, וזה חשוב, זה חשוב שיהיו לפחות שתי חברות, כדי שנאס"א, ובעצם כל ענף חקר החלל בארצות הברית, לא תיאלץ לפתח תלות רק בחברה אחת. זה חשוב שיהיו אפשרויות, שיהיה גיבוי. אז בואינג ו-SpaceX נכנסו לשותפות עם נאס"א, שבמסגרתה שתי החברות אמורות לפתח בעצם את אותו הדבר - מעבורות חלל. כל חברה אמורה לפתח שתי מעבורות - אחת שתתאים למשימה מאוישת עם אסטרונאוטים, ואחת שתתאים לנשיאת מטען ואספקה.

ד"ר ניניו גרינברג: יש גם אנשים שעושים איזושהי הקבלה בין בואינג, שהיא יותר שמרנית, מה שנקרא הדור הישן, לעומת SpaceX, המודרנית, התוססת, עם החבר'ה הצעירים, עם אילון מאסק שנמצא כל שני וחמישי בכותרות, ופשוט מה שקורה זה שב-2020, SpaceX כבר מוכנה על ה-Launchpad האמריקאי, עם אסטרונאוטים בתוך הדרגון.

[הקלטה]

Mission Control: “5… 4… 3… 2… 1… 0… Ignition. Liftoff of the Falcon 9 and Crew Dragon. Go NASA. Go SpaceX. Godspeed, Bob and Doug.”

Reporter: “America has launched! And so arises a new era of…”

ד"ר ניניו גרינברג: כמובן שלפני היא כבר מסיימת ומצליחה לשגר בהצלחה את חלליות האספקה שלה, וכעבור זמן מסוים היא מצליחה גם לבנות את החללית המאוישת, ונכנסת בעצם להיסטוריה בתור החברה הפרטית, עשיית… המסחרית הראשונה בעצם, שעושה את הדבר הזה. ובואינג זזה לאט.

אלעד: בזמן ש-SpaceX כבר המריאה ונחתה בהצלחה, החזירה לאמריקאים גאווה מקומית, הזכירה להם שגם הם מסוגלים בכוחות עצמם להגיע לחלל, אז בואינג נתקעה עם לא מעט תקלות. טיסת ניסוי הייתה אמורה להיערך כבר בשנת 2015, אבל היא נדחתה ל-2019. הסטארליינר של בואינג המריאה אז ריקה מאדם, והתקשתה לעגון בתחנת החלל הבין-לאומית.

[הקלטה]

Reporter: “The spacecraft was supposed to bring Christmas presents, food and clothes, but because the capsule’s clock was improperly synched with the Space Station, it ended up in the wrong orbit.”

אלעד: אז עוד טיסה כזאת תוכננה לשנת 2021, ושוב, גם היא נדחתה. שוב התגלו תקלות ובעיות.

[הקלטה]

Reporter: “Now to what turned out to be another disappointing and expensive day for Boeing. Its highly anticipated Starliner launch scrubbed with just minutes to go. The crew already onboard and ready. The delay…”

אלעד: העבודה המשיכה. המהנדסים של בואינג ניסו כל הזמן לתקן ולשפר, ואז סוף סוף הם הודיעו - "יש לנו את זה. אפשר לערוך טיסת ניסוי מאוישת". התאריך, יוני 2024, על הסיפון שניים. שני אסטרונאוטים.

ד"ר ניניו גרינברג: שני אסטרונאוטים מאוד מנוסים, בוץ' וילמור וסוניטה וויליאמס, הידועה בכינויה סאני. אסטרונאוטים שהיו הרבה פעמים במשימות חלל, התנסו בהטסה ובשהייה, בתחנות חלל לאורך השנים. סאני וויליאמס גם הייתה לפני כמה שנים בשבוע החלל הישראלי, אפילו הצטלמתי איתה, היא מהממת. וכן, והם ברי המזל שנבחרו להיות בתוך המשימה המיוחדת הזאת.

אלעד: זו לגמרי משימה מיוחדת, מרגשת אפילו, להיות טייסי ניסוי במעבורת חדשה, מעבורת שתפתח בפני תעשיית החלל האמריקאית אפשרויות חדשות. מעבורת שתייצר תחרות בחקר החלל, שתקדם תעשיות שלמות, תקדם תיירות חלל. זה הכול ממש big deal. והם, וילמור ו-וויליאמס, היו הסנונית הראשונה. כוח חלוץ. השניים שאמורים לוודא שהסטארליינר של בואינג מסוגלת לעשות את כל מה שהיא צריכה לעשות.

[הקלטה]

Sunita Williams: “Butch and I are the first two to fly the Starliner. We’re gonna fly it up to the Space Station, dock it and test it all out, and then come back home.”

Butch Wilmore: “We’re test pilots, and so we’re going to be testing this spacecraft in all aspects of the flight from launch, on orbit, on entering and landing.”

ד"ר ניניו גרינברג: בגדול, הטיסת ניסוי הזאת, המהות שלה, הייתה להביא אותם ולהחזיר אותם בבטחה. זאת אומרת, להביא אותם זה אומר לשגר את החללית, להסתובב מסביב לכדור הארץ, תתקרב לתחנת החלל, זה נשמע נורא נורא פשוט, אבל זה חתיכת דבר מטורף, תתקרב לתחנת החלל, אנחנו מדברים על מהירויות של שמונה קילומטר בשנייה, שמונה קילומטר בשנייה, כן, תחשבו על זה, תתקרב לתחנת החלל, תתקרב אל נקודת העגינה, תתחבר, תעשה את כל התהליכים שצריכים בשביל שהדבר הזה יקרה, תכניס אותם, את האסטרונאוטים, תאפשר להם בעצם את המעבר מהחללית לתוך תחנת החלל בבטחה, ותישאר שם לעגון. אז זאת הייתה המשימה, ואחרי שמונה ימים הם היו אמורים לחזור.

אלעד: וככה, בנקודה הזו, אנחנו מגיעים אל חמישה ביוני 2024, יום השיגור.

אבל קודם חסות אחת, וממש מיד ממריא.

[חסות]

[הקלטה]

Mission Control: “10, 9, 8, 7, 6, 5, 4, 3, 2, 1, ignition and liftoff of Starliner and Atlas V, carrying two American heroes drawing a line to the stars for all of us.”

אלעד: חמישה ביוני האחרון, מעבורת הסטארליינר של בואינג שוגרה בהצלחה, ועליה בוץ' וילמור וסאני וויליאמס. משימה של שמונה ימים לפניהם, שעיקרה לוודא שהמעבורת תקינה, מסוגלת לשאת אסטרונאוטים בין כדור הארץ לחלל. הסטארליינר עשתה סיבוב בחלל במשך יממה, בדיוק כמו שתוכנן, ואז בשישה ביוני היא עגנה בתחנת החלל הבין-לאומית. אלא שתוך כדי תהליך העגינה כבר התברר שמשהו שם לא ממש בסדר. זו הייתה תקלה במדחפים. ובנאס"א הבינו ש… אם תרשו לי - Houston, we have a problem.

ד"ר ניניו גרינברג: מתחילה לחלחל ההבנה מהרגע שמתחילות להתגלות התקלות, והאתגר הכי גדול זה לחבר את הסטארליינר בצורה טובה לתחנת החלל. ובאמת התקלות שקרו שם, היה שם איזשהו רצף, גם הייתה להם דליפה בדלק ההליום מהמנועים, וגם מתוך 28 מנועים, התקלקלו להם חמישה.

[הקלטה]

Reporter: “Astronauts have navigated several issues including malfunctioning thrusters and Helium leaks, and its turned their week long mission into a three weeks stay on the International Space Station. We’re talking now…”

ד"ר ניניו גרינברג: אבל היא כן הצליחה לעגון בסופו של דבר, ולראיה הם באמת נמצאים בתחנת החלל. ובעצם היה ברור שהסטארליינר לא יכולה לחזור בתום שמונה ימים, חייבים לטפל בבעיות האלה.

אלעד: אז נולדו בעצם שתי בעיות - האסטרונאוטים תקועים, והמעבורת תקועה. וככל שעבר הזמן התחדדה התובנה, או ליותר דיוק התקבלה ההחלטה, ששתי הבעיות האלה לאו דווקא צריכות להיפתר יחד. אני אסביר. אסטרונאוטים תקועים, מעבורת תקועה, אמרנו. אם מתקנים את המעבורת, אפשר הרי להחזיר את האסטרונאוטים. אבל לא. בנאס"א עדיין מורגשות היטב הצלקות של הצ'אלנג'ר והקולומביה. גם אז היו תקלות ידועות, וגם אז ניסו לתקן, והחליטו לנסות ולהחזיר את האסטרונאוטים. הפעם בנאס"א אמרו - ממש לא.

ד"ר ניניו גרינברג: אנחנו היינו בסרט הזה פעמיים, אנחנו לא מְסַכְּנִים אסטרונאוטים, לא בשביל טיסת ניסוי ולא בשביל שום דבר אחר, ואנחנו מחזירים כמו שאנחנו יודעים להחזיר. ואחר כך תתקנו את מה שאתם רוצים, יהיה לכם את הזמן, יהיה לכם את כל מה שאתם צריכים, אנחנו לא עוזבים אותכם לבד, אבל מה שנקרא הפרדת משתנים - קודם בני אדם, אחר כך חללית.

אלעד: בנאס"א אמרו לבואינג - תנסו ותחזירו את הסטארליינר ריקה לכדור הארץ, אנחנו במקביל נחפש פתרון אחר לשני האסטרונאוטים שתקועים שם. כבר היה ברור שלא מדובר בעניין של ימים, אלא שבועות וחודשים. ומה לעשות? בחלל אי אפשר פשוט לקפוץ לסניף של פריימרק, ולהגיש אחר כך קבלה לחברת התעופה. אבל אל דאגה, מתברר שגם בחלל אפשר לדאוג למה שצריך. האסטרונאוטים שתקועים שם, בסך הכול, בתנאים סבבה.

ד"ר ניניו גרינברג: הם בסדר גמור, ולאחרונה גם הגיעה חללית אספקה של דרגון ושל SpaceX בשביל להביא להם אספקה. צריך להבין שתחנת החלל זה מין מעבדה ענקית, כן? כל כולה, כולל הפאנלים הסולאריים וכן הלאה, היא בגודל של מגרש פוטבול. אנחנו לא מדברים כאן על איזשהו שאטל קטן, שיש בו מקום לשניים ורבע אנשים וקצת ציוד. ולכן יש שם הרבה מאוד, יש שם מזון ויש שם את כל מה שהם צריכים, ויש שם מים וחמצן ובגדים וכל מה שהם צריכים, ומעבר לכך הגיעה חללית והביאה את האספקה, ומה שנקרא - לאסטרונאוטים שלום, הם בסדר גמור, והם פשוט מחכים לחזור הביתה.

אלעד: אין לחץ. בניגוד לכל סרט הוליוודי שבו אסטרונאוטים תקועים בחלל, במציאות, נאס"א הבינה שיש עוד זמן. וילמור ו-וויליאמס נמצאים במצב רפואי טוב, יש להם מספיק אוכל, יש אספקה, אין סיבה להוציא במיוחד, ובעלות של המון כסף, מעבורת חילוץ ייעודית. אז אחרי ימים ארוכים של התייעצויות ודיונים, התקבלה שם ההחלטה. השניים יתפסו טרמפ עם המשלחת המתוכננת הבאה.

ד"ר ניניו גרינברג: בספטמבר אמורה להגיע חללית דרגון של SpaceX עם ארבעה אסטרונאוטים, שאמורים לבצע כל מיני משימות שנקבעו להם מראש, ולחזור בחזרה בפברואר, רק בגלל מה שקרה עם סטארליינר, במקום שיהיו שם ארבעה אסטרונאוטים, יהיו שם רק שני אסטרונאוטים, ושתי חליפות נוספות של SpaceX, והחללית הזאת תביא אותם בספטמבר, האסטרונאוטים, שני האסטרונאוטים של SpaceX יגיעו, ייכנסו לתחנת החלל, יבצעו את כל המשימות שלהם, וכל הארבעה יחזרו ביחד לכדור הארץ בפברואר, כפי שתוכנן.

אלעד: וכך, שמונה ימים יהפכו לשמונה חודשים. בפברואר, אחרי שהמשלחת הבאה, המצומצמת יותר, תסיים את המשימה שלה, רק אז וילמור ו-וויליאמס, שהגיעו עם הסטארליינר של בואינג, ילבשו חליפות חלל של SpaceX, ויחזרו הביתה על סיפון הדרגון. אז יש כאן, בסיפור הזה, באופן שבו הוא התגלגל, יש כאן שני דברים ששווה להבליט. הראשון הוא ההשפעה הפוטנציאלית על ענף חקר החלל כולו. כי אמרנו, כל המטרה הייתה שיהיו לפחות שתי חברות שמייצרות מעבורות חלל, שלא תתפתח תלות, שלא יהיה מונופול. והנה, בואינג נתקעה, ו-SpaceX, שכבר פועלת בהצלחה כמה שנים, צריכה לבוא ולחלץ את האסטרונאוטים שלה. זה לא סימן חיובי לחברה הוותיקה הזו, שסובלת בשנה האחרונה גם מבעיות ותקלות במטוסים שלה. השאלה היא, אם מה שקורה כאן, סביב הסטארליינר, אומר שבעצם, SpaceX נשארה לבד.

ד"ר ניניו גרינברג: אני חושבת שבמאקרו, זה לא ישפיע. זאת אומרת, אקו-סיסטם החלל העולמי הוא גדול הרבה יותר מהאירוע הזה. ואני חושבת שאם יש משהו שכן מעניין להסתכל עליו, זה ה… איך נאס"א תתייחס להמשך הפיתוח של הסטארליינר של בואינג. זאת אומרת, האם היא תיתן להם את ההזדמנות להשלים את המשימה הזאת, האם היא תיתן להם הזדמנות לניסוי נוסף, והאם היא תסמוך עליהם בהמשך. זאת אומרת, בעצם, מערכת היחסים המקצועית בין נאס"א לבואינג, אני חושבת שזה אולי אחד הדברים הכי מעניינים, כי לימים זה בעצם יגיד, האם SpaceX שוב נשארת מונופול, או שהתחרות עדיין קיימת ברמה מסוימת.

בסוף צריך לזכור שבואינג היא אחת מחברות החלל האמריקאיות, ובכלל העולמיות, המרכזיות, יש לה הרבה מאוד נכסי חלל, יש לה מערכת יחסים ארוכת שנים מוצלחת עם נאס"א, ולכן הדיבור הוא שאנחנו לא מוחקים אותה.

אלעד: אז זה היה הדבר הראשון. הדבר השני ששווה לשים לב אליו, הוא השינוי שעברה נאס"א. ואולי, אם נצא רגע מגבולות החלל, שינוי חברתי גדול יותר, רחב יותר. זהירות רבה הרבה יותר ביחס לחיי אדם, חיי האסטרונאוטים. זו סוכנות ממשלתית ענקית, שלפחות נראה שלמדה את הלקח ומיישמת אותו, אחרי שורה של טרגדיות שקרו אצלה בעבר.

ד"ר ניניו גרינברג: לפני כמה ימים הייתה את מסיבת העיתונאים של נאס"א, כן, ביל נלסון ראש נאס"א, בעצם עומד מול התקשורת ומספר מה הם הולכים לעשות עם האסטרונאוטים, מה יהיה בגורלם, איך הם הולכים לחזור בחזרה לכדור הארץ, ואיך נאס"א תופסת את הדבר הזה.

[הקלטה]

Bill Nelson: “And so the decision to keep Butch and Suni aboard the International Space Station and bring the Boeing Starliner home uncrewed is the result of a commitment to safety.”

ד"ר ניניו גרינברג: ומעבר לעובדה שהוא מכריז על זה שהאסטרונאוטים שעלו בסטארליינר של בואינג, הולכים לרדת עם הדרגון של SpaceX, הוא מתייחס לנקודת הסיכון של חיי אדם בתור הפרמטר הכי מרכזי, הכי חשוב שאתה לא משחק איתו, והוא באמת עושה הקשר לשני האסונות הקודמים שקרו, לצ'אלנג'ר ולקולומביה, והוא באמת אומר שם משהו בסגנון של - "אנחנו צריכים לתת את הדעת ולהיות קשובים, כי גם אז היו תקלות שחשבנו שטיפלנו בהן, אבל מסתבר שכנראה לא עשינו את העבודה עד הסוף". ואני חושבת שאחרי שתי הטרגדיות האלה, אתה לא יכול להרשות לעצמך עוד מאותו דבר, זה פשוט בלתי אפשרי, וגם אין סיבה לקחת סיכון, כן? יש דרך לטפל בבעיה הזאתי, יש דרך לחלץ אותם, יש דרך להחזיר אותם, לא צריך להיות עם הראש בקיר, צריך לעשות את סדר העדיפויות הנכון ולהבין - קודם אנשים, אחר כך כל השאר.

אלעד: ד"ר עדי ניניו גרינברג, תודה.

ד"ר ניניו גרינברג: תודה לך.

אלעד: וזה היה "אחד ביום" של N12. אנחנו מחכים לכם בקבוצה שלנו בפייסבוק, חפשו "אחד ביום - הפודקאסט היומי". העורך שלנו הוא רום אטיק, תחקיר והפקה - עדי חצרוני, שירה אראל, דניאל שחר ודני נודלמן. על הסאונד מור הרטוב, יאיר בשן יצר את מוזיקת הפתיחה שלנו.

אני אלעד שמחיוף, אנחנו נהיה כאן גם מחר.

[חסות]

 

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה

38 views0 comments

Comentários


bottom of page