אחד ביום - הגבול של ״רופאים ללא גבולות״

״רופאים ללא גבולות״ הוא ארגון שזוכה לתמיכה בינלאומית גדולה, וגם ארגון שכמה מהחברים שבו השתתפו בפעילות טרור נגד ישראל. זה ארגון שטיפל ברבבות עזתים, שישראל רצתה שימשיך לטפל בהם - אבל זה גם ארגון שישראל טענה נגדו טענות קשות. אז אחרי שנודע ש״רופאים ללא גבולות״ יפסיק את פעילותו בעזה, הפעם אנחנו עם ד״ר שי דרומי, מומחה לסיוע הומניטרי וסוציולוג היסטורי מאוניברסיטת הארוורד - על הסיבות ליציאה מהרצועה, המתיחות מול ישראל והשאלות על היום שאחרי. 

---

‏תאריך עליית הפרק לאוויר: 05/02/2026.

‏[חסות]

‏אלעד: היום יום חמישי, 5 בפברואר, ואנחנו אחד ביום מבית N12. אני אלעד שמחיוף, ואנחנו כאן כדי להבין טוב יותר מה קורה סביבנו. סיפור אחד, ביום בכל יום.

‏[הקלטה - קהל צועק במשחק כדורגל]

‏אלעד: באוקטובר האחרון נבחרת ישראל בכדורגל הגיעה למשחק מול נורבגיה, מוקדמות המונדיאל. כמו כל אירוע ספורט, תרבות, כל אירוע שישראל קשורה בו, גם מסביב למשחק הזה הייתה אווירה מתוחה, היו הפגנות המוניות, וזה למרות שיום לפני המשחק נכנסה לתוקף הפסקת האש בעזה.

‏[הקלטה]

Norwegian protest: “It’s very important to raise our voices now that so many people are dying in a very unjust way. And I don’t think that Norway or the Norwegian football team or the sports sector should be a part of supporting that…”

‏אלעד: המשחק, אגב, נגמר בתבוסה של ישראל 5-0, אז ברשותכם אני אדלג מעל הכדורגל. אבל הדבר המעניין כאן הוא דווקא החלטה שקיבלה ההתאחדות הנורבגית.

‏[הקלטה בנורבגית]

‏אלעד: עוד לפני המשחק הודיעה נשיאת ההתאחדות שכל ההכנסות, מאות אלפי אירו, יועברו לעזה. ליתר דיוק, יועברו לארגון אחד, שהוא הארגון ההומניטרי הכי גדול שפועל היום בעזה, 'רופאים ללא גבולות'. אם תרשו לי להשתמש במונח מעולמות הפייסבוק, בכל מה שקשור ליחסים בין מדינת ישראל לארגוני זכויות אדם, It's complicated. בשנתיים וחצי האחרונות בכלל complicated לאללה. ועדיין עושה רושם שבכל מה שקשור ל'רופאים ללא גבולות' הסיפור מורכב במיוחד. זה ארגון שזוכה להכרה ותמיכה בין-לאומית גדולה, וזה גם ארגון שנמצא שכמה מהחברים שלו השתתפו בפעילות טרור נגד ישראל. זה ארגון שסייע וטיפל ברבבות עזתים, שישראל רצתה שימשיך לסייע להם. וזה ארגון שטען טענות קשות נגד ישראל. ארגון שישראל טענה טענות קשות נגדו.

‏השבוע נודע ש'רופאים ללא גבולות' יפסיק את הפעילות שלו בעזה, אחרי שסירב לדרישה של ישראל להעביר פרטים של הפעילים שלו. הדבר הזה הוביל את המתיחות בין הצדדים לשלב חדש לגמרי, והעלה גם לא מעט שאלות לגבי היום שאחרי. אז הפעם דוקטור שי דרומי, מומחה לסיוע הומניטרי וסוציולוג היסטורי מאוניברסיטת הרווארד, על הגבול של 'רופאים ללא גבולות'.

‏תראו, יש הרבה מחלוקת ויש הרבה ביקורת. אנחנו נדבר כאן על כולה, אבל יש דבר אחד שעליו כולם מסכימים - החיסרון של 'רופאים ללא גבולות' בעזה יורגש מאוד. זה לא עוד ארגון שמפסיק את הפעילות שלו שם.

‏ד"ר דרומי: תראה, זה דרמטי. הוא אחד הגדולים, והוא אחד המנוסים והמקצועיים ביותר שעובדים שם, מבחינת, גם היקף וגם עומק הנוכחות. השתלבות בבתי חולים, פריסת מרפאות שדה במקומות שונים. 'רופאים ללא גבולות' הוא הארגון המשמעותי ביותר בתחום הרפואי שנמצא שם כרגע.

‏אלעד: 'רופאים ללא גבולות', או MSF בקיצור מצרפתית, הוא ארגון ותיק. הוא שונה מהארגונים האחרים לא רק בהיקף שלו, לא רק בפעילות ובכוח האדם, אלא גם במדיניות ה'אני מאמין' שלו, שבמידה רבה הוא זה שהוביל לסיבה שבגללה הארגון הזה בכלל הוקם.

‏ד"ר דרומי: ההתחלה היא בסוף שנות ה-60, במלחמת ביאפרה, בעצם מלחמת אזרחים ניגרית, שבה מורדים מחבל ביאפרה ניסו לפרוש מניגריה, להקים מדינה עצמית, ורופאים צרפתיים נשלחו לביאפרה יחד עם 'הצלב האדום' לסייע. זאת הייתה מלחמה ראשונה שממש תמונות של ילדים שסובלים מתת-תזונה, עם הבטן הנפוחה, שממש נראים מורעבים, הופצו בתקשורת המערבית.

‏[הקלטה]

Reporter: “Doctor, what chance does this baby have of surviving, despite all these efforts that you're making?”

Doctor: “Well, a very small chance. We lose between 20 or 30 patients like this one in a week.”

‏ד"ר דרומי: הרבה רופאים חשו צורך להגיע לשם, ובסוף המלחמה הרופאים הצרפתיים חזרו לצרפת מזועזעים, לא רק מהרעב, אלא גם מהתנהלות 'הצלב האדום' שם, שלטענתם שתק יותר מדי, שיתף פעולה יותר מדי אל מול פשעי הממשלה הניגרית, שפשוט טבחה באזרחים.

‏אלעד: עד אז הרופאים הצרפתיים פעלו במסגרת 'הצלב האדום', ו'הצלב האדום', אנחנו דיברנו על זה כאן לא מעט, הוא ארגון שהמדיניות שלו היא בגדול לשמור על שקט תעשייתי. לעבוד ולא לדבר, לא לנקוט עמדה, לשתף פעולה עם גורמים מקומיים, לא משנה מי הם יהיו, כדי לטפל באנשים. בישראל היו מי שביקרו את 'הצלב האדום' בדיוק על הנקודה הזו, על ההשתתפות בטקסים של חמאס, למשל, לשחרור חטופים. 'הצלב האדום' אמר: אם היינו מדברים, אם היינו מסרבים, לא היינו שם כדי להחזיר את החטופים הביתה. אז אותה קבוצה של רופאים צרפתיים בשנות ה-70, שחזרה מביאפרה, התנגדה בדיוק לעיקרון הזה.

‏ד"ר דרומי: וב-71' מתכנסים רופאים ועיתונאים בצרפת, ומקימים ארגון שפורש מ'הצלב האדום', שהם קוראים לו 'רופאים ללא גבולות', Médecins Sans Frontières, בדרך כלל מוכר כ-MSF, לפי ראשי התיבות. גם 'הצלב האדום' וגם 'רופאים ללא גבולות' הם ניטרליים, אבל הפרשנות שלהם היא שונה. 'הצלב האדום' מפרש את זה כהימנעות מביקורת פומבית על צד אחד או אחר, ניסיון לתת את כל הסיוע האפשרי מבלי בעצם לקחת צד במאבק. 'רופאים ללא גבולות' יגידו נכון, אנחנו לא לוקחים צד, לא אוספים מודיעין, לא משרתים בצד אחד במלחמה, אבל בניגוד ל'צלב האדום', ניטרליות היא לא שתיקה. ולכן, אם יש מקרה שבו הם רואים שיש הפרות זכויות אדם שפוגעות ביכולת שלהם לטפל באזרחים, הם מוכנים לדבר על זה פומבית. וזה הלב, ככה, האידיאולוגי של הקבוצה, שאם יש הפרות זכויות אדם, הם חייבים לשאת עדות.

‏אלעד: לצאת נגד המדיניות של 'הצלב האדום' ולהקים ארגון סיוע שגם מוכן להביע עמדה, זה דבר חדש, זה לא דבר מובן מאליו, אבל אז 'רופאים ללא גבולות' עדיין היה ארגון קטן, ארגון לא מוכר. זה השתנה לקראת סוף שנות ה-70, בעיצומה של מלחמת וייטנאם. פליטים וייטנאמים היו עולים על סירות דייג ומנסים לברוח, ו'רופאים ללא גבולות' החליטו לטפל בהם בים.

‏[הקלטה]

Vietnamese refugee: “We escape from our country by boat so we are called ‘Boat people’.”

‏ד"ר דרומי: הם התחילו להעלות פליטים לספינה ולטפל בהם, תוך כדי חשיפת הנושא לתקשורת, כלומר שהוא, בעצם מתוך אמירה - אנחנו נלך גם למקומות שאף אחד לא רוצה לראות. זאת הייתה פעולה מאוד פומבית. אנשים דיברו על זה, התקשורת הצרפתית מאוד נכנסה לזה, וגם הביקורת שאף אחד לא עוזר להם ושרק 'רופאים ללא גבולות' העיזו ללכת למקום הזה.

‏אלעד: הארגון יצר לעצמו מוניטין של ארגון נועז, מסור, מלא בתשוקה לטפל ולסייע. גם שלח רופאים למקומות הכי רחוקים, הכי קשים, וגם לא שתק אל מול עוולות ופשעים. אלא שדי מהר המדיניות הזו של 'רופאים ללא גבולות' עמדה במבחן. כי אין מה לעשות, כשמביעים עמדה, אז מתישהו העמדה הזו תתנגש עם היכולת לסייע.

‏ד"ר דרומי: באמצע שנות ה-80 צפון-מזרח אתיופיה חוותה רעב גדול, וקיבלה סיוע בין-לאומי עצום, ויחד עם הסיוע גם הגיעו פעילים של 'רופאים ללא גבולות', בשביל להפעיל מחנות פליטים, לספק מזון ולתת טיפול רפואי. עם הזמן הם גילו שהמשטר משתמש במחנות הסיוע להעברה כפויה של אוכלוסייה ממקום אחד למקום אחר, בעצם למשוך אוכלוסייה מצפון-מזרח לחלקים אחרים של אתיופיה, בשביל בעצם לפזר גם קבוצות מורדים, או קבוצות שהן קבוצות אופוזיציה. שימוש בסיוע הומניטרי לצרכים לא הומניטריים נוגד כללים בין-לאומיים, אמנות וכדומה, ובנוסף לכך הוא נוגד את הקוד האתי של הארגונים עצמם. ואכן, כתגובה לכך הם החליטו לדבר בפומבי.

‏[הקלטה]

Reporter: “A group of French doctors charged yesterday that the Ethiopian government has killed an estimated 100,000 of its own people by its program of forced resettlement. The group, “Doctors without Borders”, said the US and other western countries should stop food aid unless Ethiopia modifies the resettlement program.”

‏ד"ר דרומי: התקשורת הגיעה, הם דיברו, התראיינו, ובתגובה לכך, הממשלה האתיופית גירשה אותם והלאימה את הציוד שלהם. עכשיו, הם יכלו לשתוק ולהישאר שם, אבל הם בחרו לדבר, גם כאשר המחיר היה גירוש מהמדינה, כשחלק מהרציונל הוא - אם אנחנו נישאר פה, אנחנו בעצם עלולים לגרום ליותר נזק מתועלת.

‏אלעד: כשהארגון גורש מאתיופיה, הוא היה יכול כבר, במרכאות, "להרשות לעצמו" להתבטא בפומבי, כי בשנות ה-90 'רופאים ללא גבולות' היה ארגון בין-לאומי גדול, מוכר ובפריסה רחבה. הם, יחד עם ארגונים אחרים, פעלו אז בין היתר גם ברואנדה. הרופאים של הארגון טיפלו בקורבנות, ברבבות קורבנות של הטבח שבוצע שם, ופרוטוקולים של דיונים מאז מגלים שבארגון הייתה התלבטות איך ומה צריך לומר ולעשות.

‏ד"ר דרומי: רואנדה, בשנות ה-90 המוקדמות, בתקופת רצח העם, הם היו אחד מהארגונים הבודדים שנשארו בתוך המדינה במשך רצח העם. הם טיפלו בפצועים, הם גם העבירו ידיעות על מה שקורה בשטח. הם מבין הראשונים שקראו למצב שם רצח עם.

‏אלעד: הקו התקיף הפומבי של 'רופאים ללא גבולות' יצר כותרות בעולם, ובאופן טבעי הוא גם יצר מתח עם הממשלה החדשה ברואנדה, זו שהוקמה אחרי שהמלחמה פסקה.

‏[הקלטה]

MSF Representative: “I think MSF friends has been expelled from Rwanda because we might be a disturbing element in this country, and I feel it very pity that the humanitarian aid, which I represent, the solidarity…”

‏אלעד: הפעילות של MSF ברואנדה נאסרה. יש גם טענה שפעילים שלהם הוצאו להורג כנקמה על הביקורת הפומבית שהארגון הביע, אבל המדיניות של 'רופאים ללא גבולות' לא השתנתה - הארגון יביע עמדה על עוולות שהוא עד להן. זה לא דבר שקורה אוטומטית, אגב. הארגון כבר כל כך גדול, יש לו כבר כל כך הרבה סניפים והמון בעלי תפקידים, כך שיש דיונים, יש מחשבות, אבל במקום שבו ארגונים אחרים יעדיפו לשתוק, וגם אל מול סיכון שהפעילות שלו תיפגע, MSF יהיה מוכן לדבר.

‏ד"ר דרומי: כן, זו דילמה, האם אנחנו באמת נעשה, נשפר את התנאים בשביל האוכלוסייה? האם המחיר עלול להיות גבוה מדי ואז אנחנו נסולק, או המצב אפילו יחריף עוד יותר, וכדומה. אז יש שיקול דעת, יש דיון. הרבה פעמים בגלל זה גם ההחלטות לא מתקבלות ישר, אלא יש תהליך ארוך של התייעצות, חשיבה, סקרים וכדומה, אבל זה בהחלט שזה לא מנכ"ל שמחליט לבד בשיחת טלפון.

‏אלעד: ואחרי שהבנו את כל זה, הבנו את הסיפור, את האני מאמין של 'רופאים ללא גבולות', אני חושב שאפשר להגיע לרגע שבו MSF הגיע לפעול גם אל מול ישראל.

‏אבל קודם חסות אחת, וממש מיד חוזרים.

‏[חסות]

‏אלעד: 'רופאים ללא גבולות', MSF, יצר לעצמו מוניטין של ארגון הומניטרי רפואי אפקטיבי. הוא טיפל בשורה ארוכה של מדינות ובמוקדי סכסוך בכל העולם. הוא הצליח ליצור מעטפת שהיא גדולה יותר מרק טיפול רפואי. הוא שיתף פעולה גם עם ארגונים לשיפור תשתיות, גם עם ארגונים לאספקת סיוע או מוצרי יסוד. אבל במקביל, הארגון גם הסתבך לא פעם עם ממשלות מקומיות. הוא מצא את עצמו מסולק ממקומות שבהם הוא רצה לפעול, רחוק מהאנשים שלהם הוא רצה לסייע. ב-1999 MSF זכה בפרס נובל לשלום. וגם שם, אפילו שם, באוסלו, הארגון השתמש בפלטפורמה כדי להביע עמדה ברורה ונחרצת על המלחמה שהתנהלה אז בצ'צ'ניה.

‏[הקלטה]

MSF Representative: “The people of Chechnya, and particularly the people of Grozny, today and for more than three months, have endured indiscriminate bombing by the Russian army. For them humanitarian assistent…”

‏אלעד: לישראל הארגון הגיע בשנות ה-80, ופעל במהלך האינתיפאדה הראשונה, בעיקר ביהודה ושומרון. אחרי הסכמי אוסלו הוא נכנס גם לעזה, ומאז יש לארגון נוכחות שם. מאז גם יש לא מעט נקודות חיכוך בינו לבין הממשלה בישראל.

‏ד"ר דרומי: הם הוציאו דו"חות מאוד ביקורתיים על הסגרים השונים, גם על הפצצות בתי חולים או פגיעה בבתי חולים, ענישה קולקטיבית, מה שהם קראו לו, וכדומה, אבל גם יש תיאום ביטחוני עם ישראל למעבר צוותים וציוד, גם לגדה וגם לעזה.

‏אלעד: גם מהצד הישראלי הייתה, באופן מסורתי, דילמה מורכבת, כזו שנכונה ללא מעט ארגוני סיוע. MSF הוא פשוט יותר ווקאלי מאחרים. מצד אחד, יש אינטרס ישראלי ברור שארגון בין-לאומי בלתי תלוי ייקח אחריות ויטפל בעזתים. מהצד השני, הארגון לא פעם מתח ביקורת על ישראל, וגם מתברר שב'רופאים ללא גבולות' עובדים לא רק רופאים.

‏ב-2007 צעיר תושב עזה השתמש באישור הכניסה שניתן לו כעובד של 'רופאים ללא גבולות', ואסף מידע על בכירים ישראלים. הוא שיתף פעולה עם החזית העממית כדי, בין היתר, להתנקש בחיים של ראש הממשלה אולמרט. ב-2018 עובד של MSF, אח במקצועו, ניסה להסתנן לישראל, ופתח באש על חייל צה"ל. גם במהלך המלחמה האחרונה, ביוני 2024, MSF הביע צער על הרג של פיזיותרפיסט חבר הארגון. דובר צה"ל חשף שמדובר בעצם במי ששימש גם כפעיל במערך הרקטי של הג'יהאד האיסלאמי. ב'רופאים ללא גבולות' אמרו כל הזמן שלא ידעו על המעורבות של הפעילים בטרור, ושהם פועלים כדי למנוע ממקרים כאלה לקרות שוב. ועדיין, למרות הכול, MSF המשיכו את הפעילות בעזה באישור ישראל ובתיאום עם ישראל.

‏ד"ר דרומי: בסופו של דבר זה שחקן שהמערכת הישראלית יודעת איך לעבוד איתו. 'רופאים ללא גבולות' משולב היטב בבתי חולים בעזה, בית החולים שיפא, אל-האלי. גם בחאן יונס יש לו מרכזי פעולה, והוא אחד מהארגונים שנשאר בעזה למרות המצב הקשה, וממשיך לתת תמיכה.

‏אלעד: עד עכשיו, עד שהשבוע הוחלט שהארגון יפסיק את העבודה שלו ברצועה. מה שקרה הוא שעד עכשיו רישום ואישור של ארגונים הומניטריים היה בישראל תחת האחריות של משרד העבודה והרווחה. בעקבות המלחמה הוחלט לשנות את הנוהל. משרד התפוצות הוא שקיבל את הסמכות, והקים צוות בין-משרדי. יש שם את משרד החוץ, משרד הביטחון, יש שם גופי ביטחון. והמטרה היא ליצור מנגנון חדש לאישור ובחינה של ארגוני סיוע שאיתם ישראל תעבוד. נקבעו קריטריונים, גובשו דרישות חדשות, וארגונים שרצו להמשיך לעבוד באזור היו צריכים להירשם מחדש, בהם גם MSF. במסגרת הרישום הארגון צריך להעביר פרטים מלאים, דו"חות שנתיים, הסבר על הפעילות, ארגונים אחרים שאיתם הוא משתף פעולה, וגם, בין היתר, פרטים על העובדים, קורות חיים, פרטי דרכון ומידע על בני המשפחה שלהם. דיברנו עם משרד התפוצות, שם הסבירו לנו שמדובר בהליך מקצועי מקיף, הליך שנועד לבדוק שאין לארגוני הסיוע ולעובדים שלהם קשר לארגוני טרור או לארגונים שהוצאו מחוץ לחוק. הבדיקה, הסבירו, היא עניינית, ושלחו לנו רשימה של ארגונים שהסכימו לשתף פעולה עם שיטות הרישום החדשות, וקיבלו אישור מהממשלה. ברשימה לא מופיע ארגון MSF, כי הארגון סירב.

‏[הקלטה]

Dr. Tejshri Shah: “So, I’ve worked all over the world. I mean, the list is… is very… very long.”

‏אלעד: דוקטור טג'שרי שאה עובדת ב'רופאים ללא גבולות' משנת 1999, והיא פעלה במסגרת הארגון כבר בערך בכל העולם.

‏[הקלטה]

Dr. Tejshri Shah: “Sudan, Nigeria, Sierra Leone, Myanmar, Indonesia, Iraq, I mean, yeah, lots of, lots of countries, yeah.”

‏אלעד: בחודש שעבר היא ביקרה ברצועת עזה. היא סיפרה לנו על הרס בהיקף עצום שראתה שם, וסיפרה על הפעילות המאוד אינטנסיבית ורחבה ש-MSF מבצעים ברצועה.

‏[הקלטה]

Dr. Tejshri Shah: “It’s a significant preposition of our work at the moment and has increased in the last two years. We had over 800,000 consultations, our patients consultations, we have treated over a 100,000 trauma cases. We have distributed 700 million liters of water in Gaza. As a medical organization we are supporting 1 in 5 hospital beds, we’re supporting 6 hospitals, we run 2 field hospitals ourselves.”

‏אלעד: 13% מכלל הסיוע ההומניטרי בעזה הוא באחריות 'רופאים ללא גבולות'. זה מספר שיש עליו הסכמה, גם של הארגון וגם של ישראל. זה היקף משמעותי. הם מטפלים בעשרות אלפי עזתים.

‏[הקלטה]

Dr. Tejshri Shah: “We were aware of the new registration requirements, and it’s for months, in fact, that we have been seeking to engage with the authorities to explain our concerns, to have a dialog with the authorities, and at the end, near the end of december…”

‏אלעד: על שיטת הרישום החדשה הם שמעו לפני כמעט שנה. לטענתה של דוקטור שאה הם ניהלו מגעים עם הממשלה. במשרד התפוצות אמרו לנו שהארגון לא ניסה לקיים איתה משא ומתן. עכשיו, שאלתי את דוקטור שאה מה בדיוק קרה שם.

‏[הקלטה]

Dr. Tejshri Shah: “We were ready to provide all, but that one element, which was the detailed personal information of our staff, and it was around this that we wanted to seek insurances, and those insurances, to date, have not been given…”

‏אלעד: היא אומרת שהם היו מוכנים לכל התנאים, אבל כשהבינו שלא יקבלו הסברים מהממשלה לְמה ישמש המידע האישי של העובדים שהם התבקשו להעביר, אז התקבלה ההחלטה לסרב.

‏[הקלטה]

Dr. Tejshri Shah: “We want that any data that we give is used only for administrative purposes. As you know very well, there have been 1,700 health staff been killed, and that includes 15 of our colleagues in this context of conflict, we have to be very central to our staff safety and the security of our colleagues, and…”

‏אלעד: 'אנחנו צריכים לדאוג לשלום העובדים שלנו. ביקשנו ערבויות שהמידע לא ישומש לרעה. היו לנו דיונים פנימיים, והדרישה העמידה אותנו במצב בלתי אפשרי. אנחנו רוצים להמשיך להעניק טיפול בלתי תלוי לאנשים'. זה מה שאמרה. במשרד התפוצות אמרו, בגדול, שלמי שאין מה להסתיר לא אמורה להיות בעיה להעביר מידע, כמו שאכן עשו ארגונים רבים אחרים.

‏[הקלטה]

Elad: “But Dr. Shah, you know, if you have nothing to hide, why not give the… the information?”

Dr. Tejshri Shah: “Just to be clear, we have zero, literally zero interest, to have any of our staff who are linked or are part of an armed group. It is a risk to our medical humanitarian care, it’s a risk to our staff, it’s a risk to our patients.”

‏אלעד: 'אין לנו אינטרס, אפס אינטרס', היא אמרה, 'שמישהו מהצוות שלנו יהיה מקושר לארגונים חמושים. זה יהיה סיכון עבורנו ועבור המטופלים שלנו'. ועם זאת…

‏[הקלטה]

Dr. Tejshri Shah: “We do have nothing to hide, but having nothing to hide does not equate to doing what is requested at this moment in time.”

‏אלעד: אז התעקשתי, ובכל זאת שאלתי אותה על הקשרים שכבר נחשפו, של פעילים בארגון עם טרוריסטים. אגב, ייתכן שיש עוד קשרים כאלה. לפחות להבנתי יש חשדות, והיא אמרה ש-MSF עושה את הכול כדי למנוע מדבר כזה לקרות. בשלב הזה שאלתי את דוקטור שאה על האתוס של 'רופאים ללא גבולות', ארגון שמביע עמדה, שחושף ומדבר בגלוי על עוולות. הם מתחו ביקורת חריפה על חמאס אחרי שבעה באוקטובר. הם חזרו על הביקורת הזו מספר פעמים, ובמציאות הנוכחית, גם זה לא דבר מובן מאליו. אבל באופן כללי, לעומת ביקורת חריפה שנמתחה שם על ישראל, הארגון לא דיבר למשל על השימוש של חמאס בבתי חולים, באמבולנסים; הוא לא תקף את חמאס על האופן הלא אנושי שבו החזיק חטופים.

‏[הקלטה]

Dr. Tejshri Shah: “We always want to speak in solidarity, for every group, for every person, for every injustice. But that’s not our role. Our role is to speak about what we witness.”

‏אלעד: 'אנחנו מדברים על מה שאנחנו יודעים ועל מה שאנחנו רואים', כך היא הסבירה. 'אנחנו לא כלי תקשורת, לא ארגון חדשות, אנחנו ארגון רפואי שאומר רק את מה שהוא רואה'. אני מודה שלא השתכנעתי, כי אנחנו ראינו, ראינו סרטוני מודיעין מבתי חולים, של מחבלים שנכנסים ויוצאים, שמענו עדויות של מחבלים על שימוש באמבולנסים, שמענו עדויות של חטופים.

‏[הקלטה]

Dr. Tejshri Shah: “I’ll say what I said again. We will only speak about what we see, and we will speak about what we see. Gaza strip hospitals health centers, these are huge places, and I don’t know everything and we cannot know everything that’s going on everywhere. I don’t know, so I’m not going to, you know, our colleagues will only speak about what we have seen.”

‏אלעד: אלו הדברים. הבאנו אותם בשם אומרם. כל אחד מכם מוזמן לחוות דעה ומה בדיוק הוא חושב עליהם, אבל באמת שעל דבר אחד אין מחלוקת - הוואקום הגדול שיורגש בסיוע ההומניטרי בעזה בלי 'רופאים ללא גבולות'. בישראל אומרים שעכשיו, עם הפסקת האש ועם פתיחת מעבר רפיח, יש גם ארגונים חדשים שייכנסו, ומקווים שכל זה יצליח לגשר על הפער. דוקטור שאה מקווה שאיכשהו יצליחו בכל זאת להגיע להסכמות עם הממשלה, ו-MSF לא באמת תצטרך לעזוב את עזה באחד במרץ.

‏[הקלטה]

Dr. Tejshri Shah: “I sincerely hope that we will continue our critical medical care in Gaza and the west bank. It is absolutely essential, it is urgent and it would be devastating if MSF was to leave in this, at the end of this month. And I sincerely hope the doorway is open to continue the discussions for the ability for us to continue our impartial medical humanitarian care.”

‏אלעד: מאז שפורסמה ההתפתחות הזו השבוע, נשמעות כל מיני ביקורות, מכל מיני צדדים. יש ביקורת על ישראל ועל הדרישות הישראליות, אבל יש גם ביקורת על MSF ועל ההחלטה של הארגון להתעקש לא למסור מידע, ולעזוב את עזה.

‏ד"ר דרומי: רופאים פלסטינים כבר דיברו בתקשורת על כך שעזיבת 'רופאים ללא גבולות' תהיה פגיעה אמיתית ורצינית במערכת הבריאות העזתית, שכבר מוגבלת מאוד ביכולות שלה. משהו שכדאי לחשוב עליו זה שגם לישראל יש אינטרס ש'רופאים ללא גבולות' כן יעבדו ב… בעזה. כי בסופו של דבר, א', מבחינת האינטרס הבריאותי התברואתי, מגפה שמתפרצת בעזה - היא תחצה את הגבול מהר מאוד. מעבר לכך, כשיש שם ארגון שהוא לפחות מנסה לא להיות תלוי בחמאס, ומעבר לכך, גם האינטרס התדמיתי העולמי, הדיפלומטי, זה שבכל זאת יש סיוע שמגיע, ושחלק מהתמותה נמנעת, גם עוזר לישראל, כי כל דיווח על תינוק שמת מחוסר טיפול או מגפה, חס וחלילה, שמתפרצת וכדומה, הוא בסופו של דבר פוגע בתדמית הישראלית. אז גם אם אנחנו חושבים מהצד הישראלי, יש פה אינטרס ספציפי למה 'רופאים ללא גבולות' צריכים להישאר בעזה.

‏אלעד: דוקטור שי דרומי, תודה.

‏ד"ר דרומי: תודה אלעד.

‏[מוזיקת סיום]

‏אלעד: וזה היה "אחד ביום" של N12. אנחנו מחכים לכם בקבוצה שלנו בפייסבוק, חפשו "אחד ביום - הפודקאסט היומי". העורך שלנו הוא רום אטיק, תחקיר והפקה עדי חצרוני, הילה פז, שירה אראל ודניאל שחר. על הסאונד יובל ברוסילובסקי. יאיר בשן יצר את מוזיקת הפתיחה שלנו.

‏אני אלעד שמחיוף. אנחנו נהיה כאן גם בשבוע הבא.

‏[חסות]

---

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה