אחד ביום - ראש המוסד הבא

לאלוף רומן גופמן יש היסטוריה צבאית ארוכה, אבל האם זה מספיק כדי להיות ראש המוסד? ראש הממשלה, שהכריז על המינוי לפני חמישה ימים - חושב שכן, אבל יש גם לא מעט אנשים שחושבים אחרת. הפעם אנחנו עם הפרשן למודיעין וביטחון יוסי מלמן, מחבר הספר "מרגלים לא מושלמים" ויוצר הסרט "רצח רבין: מסיתים מבט" - והוא יספר לנו על הקרב שמתחולל בימים אלו על המינוי של ראש המוסד הבא.

---

‏תאריך עליית הפרק לאוויר: 09/12/2025.

‏[חסות]

‏אלעד: היום יום שלישי, 9 בדצמבר, ואנחנו "אחד ביום" מבית N12. אני אלעד שמחיוף, ואנחנו כאן כדי להבין טוב יותר מה קורה סביבנו. סיפור אחד ביום, בכל יום.

‏למרות שהצומת ריק, למרות שבמרכז אפשר לראות מכונית עולה באש, בוערת, מי שמכיר את צומת שער הנגב יזהה את המיקום מיד. הסרטון שפורסם בימים האחרונים הוא ממצלמת דרכים של נתיבי ישראל. זווית הצילום בו רחבה, המצלמה ממוקמת גבוה, אז אפשר לראות את הצומת מצוין. מה שקצת יותר קשה לראות בו זה את הדמות שנכנסה פתאום אל הפריים בצד הימני התחתון. במבט מאומץ אפשר לזהות שמדובר בגבר שלבוש במדי צה"ל. הוא חמוש ב-M16, אבל אין לו קסדה או אפוד מגן. הגבר התקדם בזהירות. רגע לפני שהגיע לשלט הירוק שמפנה את התנועה ליישובי אשכול ולקיבוץ סעד, הוא כרע ברך. הוא כיוון את הנשק וירה לעבר קבוצה של מחבלי נוח'בה שהתבצרו בצד השני. אי אפשר לראות את זה בסרטון. אחר כך דווח שהוא כנראה חיסל כך שני מחבלים. בשניות הבאות כן רואים שמקצה הצומת קבוצת המחבלים פתחה לעברו באש. אפשר לראות את הריקושטים שניתזו באדמה. הגבר במדים התחיל אז לרוץ. יש ממש מאית שנייה שאפשר לראות בה עווית של כאב בפנים שלו. משהו גם נראה מוזר בתנועה של הרגל. אבל הגבר רץ ורץ עד שהוא מגיע לג'יפ לבן, שם קבוצה של חיילים טיפלה בו בזמן שהוא נשכב על הרצפה. זה סרטון משבעה באוקטובר, סרטון של קרב בלימה שניהלה קבוצה קטנה של לוחמים במחבלי נוח'בה, אחד מ-לא מעט אירועים כאלה שקרו באותו יום. אבל בכל זאת בסרטון הזה יש משהו שונה. הגבר במדים עם הנשק ובלי הקסדה, זה שירה וזה שנפצע, האיש בסרטון היה אז תת-אלוף, והיום הוא אלוף בצה"ל. לפני חמישה ימים ראש הממשלה מינה את האיש הזה לאחד התפקידים הכי בכירים וחשובים במערכת הביטחון בישראל.

‏[הקלטה]

‏ראש הממשלה בנימין נתניהו: "אני מביא היום את מינויו של האלוף רומן גופמן לראש המוסד הבא."

‏תגובה נשמעת: "פשששש…"

‏ראש הממשלה בנימין נתניהו: "רומן הוא מפקד עתיר הישגים. בצה"ל הוא ליווה אותי כמזכירי הצבאי. הוא ליווה אותי…"

‏שר האוצר, בצלאל סמוטריץ': "אפשר להפריע?" [מחיאות כפיים]

‏אלעד: על דבר אחד אין מחלוקת - לאלוף גופמן מגיעות מחיאות הכפיים האלה שיזם השר סמוטריץ'. מחיאות כפיים על הנחישות, על האומץ, על השירות הקרבי שלו בכלל ועל קרב הבלימה ההירואי שתועד בסרטון בפרט.

‏[הקלטה] ראש הממשלה בנימין נתניהו: "הוא היה הקצין הבכיר ביותר של צה"ל בשבעה באוקטובר. רץ לשדה הקרב, נפצע שם, החלים, ועושה עבודה אדירה למען ביטחון ישראל. אני בטוח שהוא ימשיך לעשות זאת ביתר שאת בתפקידו הבא במוסד."

‏אלעד: זהו, שפה כבר עולה שאלה - האם לוחם אמיץ ונועז ככל שיהיה, זה מספיק כדי להיות ראש מוסד? האם אלוף רומן גופמן הוא אכן המינוי הנכון, המינוי הראוי, המינוי שהמוסד צריך. אל מול מי שחושב שכן, לא כולם משוכנעים. אז הפעם אנחנו עם הפרשן למודיעין וביטחון, יוסי מלמן, מחבר הספר "מרגלים לא מושלמים" ויוצר הסרט "רצח רבין - מסיטים מבט", שמוקרן בערוץ 8 בהוט. הוא יספר לנו על הקרב המאוד פומבי סביב מי שאולי ינהל את הסוכנות הכי סודית.

‏שלום יוסי.

‏יוסי: שלום אלעד.

‏אלעד: תראה, זה לא נכון בכל ארגון, אבל במקום כמו המוסד, עד כמה יש למי שעומד בראש את הכוח, את היכולת באמת לעצב, באמת להשפיע על המקום ועל הפעילות שלו?

‏יוסי: יש לו המון כוח לעצב את המוסד ולהשפיע, והוא משול לקברניט שיכול אפילו להזיז נושאת מטוסים. יש לו כוח גדול מאוד מאוד מאוד, והשפעה רבה מאוד, לא רק על העובדים מבפנים אלא גם על הדרג המדיני, על הממשק עם הצבא, עם השב"כ, וההשפעה שלו היא מחוץ לגבולות ישראל. לכן העוצמה של ראש מוסד היא עצומה.

‏אלעד: אז רגע לפני שנדבר על מי שמיועד להיכנס, בוא נקדיש רגע לזה שיוצא. דדי ברנע, הוא יסיים קדנציה של חמש שנים. נדמה לי, יוסי, שלמרות שיש גופי ביטחון ומודיעין שעזה היא יותר הגזרה המרכזית שלהם, אז אפשר לומר שגם את הכהונה של ברנע מעצב, במידה כזו או אחרת, המחדל של שבעה באוקטובר. השאלה היא באיזו מידה?

‏יוסי: התממשקות של ראש המוסד עם אירועי שבעה באוקטובר היא לא גדולה, אבל כן, גם לו יש איזושהי אחריות, מתוקף שני וקטורים. הווקטור האחד - הוא יושב בוור"ש, בוועדת ראשי השירותים, שמעצבת את מדיניות המודיעין והביטחון הלאומי של ישראל, והוא שותף להחלטות. ההתממשקות השנייה היא כי המוסד פועל מחוץ לגבולות המדינה, והמוסד קשור ואחראי על קשרי החוץ החשאים של מדינת ישראל באמצעות אגף שנקרא "תבל" או "קוסמוס", והוא מנהל מגעים חשאיים עם מדינות ערביות, עם קטאר לדוגמה. במשך שנים המוסד וראשי מוסד היו אחראים על הזרמת הכספים בקטאר לחמאס. המוסד השתתף במבצעי חיסול של אנשי חמאס, לפי פרסומים זרים, כמובן, צריך להמשיך עם המנטרה הזאת, במלזיה, בתוניסיה ובמקומות נוספים. אני כבר לא מדבר בקרבת הגבולות שלנו, בלבנון ובסוריה. לכן, יש לו אחריות מסוימת למה שקרה שם, אבל זה אחריות שולית לעומת אמ"ן ושב"כ.

‏אלעד: אז אם אני אבקש ממך לסכם את הכהונה של ברנע, באיזה מילים תבחר?

‏יוסי: מאוד מאוד מוצלחת. קדנציה מאוד מאוד מוצלחת, למרות כל החולשות ו… שהצבענו עליהן. החלק שלו בתרומה לניצחון על החיזבאללה היא עצומה, וכך גם לגבי איראן. והנה דוגמה איך ראש מוסד יכול, כמה השפעה יש לו. העובדה שישראל, או המוסד, גייסו סוכנים זרים. עושים את זה כבר הרבה מאוד שנים, כדי לא לסכן לוחמים כחול לבן, לוחמים ישראלים, בפעולות, נניח, במדינה כמו איראן. אבל דדי ברנע הקים במיוחד יחידות שכל ייעודן היה כזה, ובראשית המלחמה עם איראן, ביוני, פעלו כמה מאות איראנים ובני לאומים אחרים על אדמת איראן, הופעלו על ידי המוסד, ובמידה מסוימת פתחו את השמיים לפעילות של חיל האוויר ביום הראשון או השני למלחמה.

‏אלעד: ובאמת אפשר לראות שגם הרמטכ"ל הוחלף, גם ראש השב"כ הוחלף, גם שר הביטחון הוחלף, וראש המוסד נשאר האחרון מראשי מערכת הביטחון שעדיין מחזיק בתפקיד. הוא יסיים כהונה של חמש שנים, אמרנו, זו כהונה שבעיקרון אפשר להאריך, אבל ברנע יסיים אותה במועד. ברנע, מצידו, גיבש עבור ראש הממשלה המלצות לאנשי מוסד שהוא חושב שמתאימים וראויים להחליף אותו, כמובן כהמלצה לנתניהו.

‏יוסי: כן, זה נוהג מקובל מאוד, גם בשב"כ וגם במוסד, שראש השב"כ מביא לפני ראש הממשלה שניים מועמדים, לפעמים אפילו שלושה מועמדים מתוך הארגון, ותמיד ראשי הארגונים האלה רוצים שימנו אנשים מתוך הארגון, שהם ממליצים עליהם. אז ברנע הביא שני מועמדים. אז הוא רצה את ע', סגנו, שהובא רק לפני שנתיים, אגב מבחוץ. הוא היה איש צומת, גם האגף האחראי לגיוס, הפעלה של סוכנים, כמו ברנע, שאת רוב הקדנציה שלו ואת רוב הקריירה שלו עשה באגף הזה, אז הוא הביא את ע'. ואולי אולי כמין ניסיון לפתות, לשלוח לנתניהו חכה, הוא הביא מועמד נוסף, שלא היה סגן ראש המוסד, לא היה לו ניסיון אורכי ורוחבי בניהול אגפים אחרים, למעט אגף אחד, האגף הנוכחי, שזה אגף ההשפעה. אבל ברנע חשב שזה אולי יפתה את נתניהו למנות מישהו שנחשב לדי בעל דעות שהיו יכולות להתקבל על דעתו של נתניהו.

‏אלעד: אני לרגע מתערב, רק כדי להסביר את מה שנמצא כאן בין השורות. כי ברנע הציע לנתניהו כהמלצה את ע', הסגן שלו, ואת א', שעל הנייר היה פחות מנוסה, הוא בעל פחות התאמה מקצועית אולי, אבל כן ידוע כמי שמחזיק בדעות שקרובות לנתניהו. לשעברים במוסד כינו את א' ביביסט, וככה ראש המוסד ברנע קיווה שראש הממשלה יבחר לפחות מחליף שבא מתוך הארגון.

‏יוסי: ונתניהו, כמו נתניהו, לא קיבל אף אחד מהם, שאגב זו זכותו, כן, זה זכות שעומדת לראש הממשלה. הוא קובע והוא מחליט.

‏[מוזיקת רקע מתחילה]

‏אלעד: עד כמה הופתעת, יוסי, שהשם שיצא מהפה של ראש הממשלה היה של האלוף רומן גופמן?

‏יוסי: תראה, גם אני וגם עיתונאים אחרים כבר במשך תקופה ארוכה אנחנו כותבים ומעריכים שגופמן עלול או עשוי להיות ראש המוסד. זאת אומרת, זה היה באוויר, אה… זה אולי הפתיע אנשים בתוך המוסד וגם בכירים לשעבר מחוץ למוסד, לשעברים, אבל זה לא נחת כאיזה הפתעה, רעם ביום בהיר.

‏[מוזיקה מסתיימת]

‏אלעד: אז ספר לי עליו. מי האיש?

‏יוסי: הוא נולד בבלארוס, עלה בגיל 14 לישראל. התגייס לצה"ל. את רוב הקריירה הצבאית שלו הוא עשה בחיל שריון. הדרגה הכי גבוהה הפיקודית שהוא הגיע אליה היה מפקד אוגדה בצפון, אוגדת הבשן. הוא היה גם ראש מטה ב… במתפ"ש, אז הוא בקי קצת בגדה המערבית.

‏[הקלטה] אל"מ רומן גופמן: "שלום צוערים של חטיבה 7. בעוד ארבעה חודשים, בהנחה ותצלחו את ארבעת חודשי האתגר של הקק"ש, אתם תזכו, בגאון ובגאווה, לשים על עצמכם את הדרגות, את הסרבל, ולעמוד בכיפת מפקד של יאנוש, של קהלני, של אורי אור ושל גיבורים רבים אחרים…"

‏יוסי: הוא בהחלט חייל, קצין, לוחם מן השורה, בהחלט איש אמיץ. נפצע בקרבות בשבעה באוקטובר, רץ בלי קסדה ובלי חגור, נכנס למכוניתו עם הנהג ויצא להילחם. הורג כנראה שני מחבלים ונפצע קשה ברגל, ואחר כך הובהל לבית החולים, ובאמת הוא היה במצב קשה, כך שהוא לוחם מעולה, לעילא ולעילא.

‏אלעד: אני חושב שאין על זה ספק, ואז בשבעה באוקטובר גופמן היה תת-אלוף, הוא היה מפקד המרכז הלאומי לאימונים ביבשה. הוא נפצע ברגל, הוא עבר שיקום, והוא קודם לדרגת אלוף מתוקף זה שהוא מונה להיות המזכיר הצבאי של ראש הממשלה. זה תפקיד שאוטומטית מגיע עם הדרגה המאוד בכירה הזו.

‏יוסי: כן, גופמן מעולם לא פיקד על פיקוד כמו פיקוד צפון או פיקוד מרכז או פיקוד דרום. לא פיקד על זרוע, לא על זרוע היבשה או זרוע חיל הים או זרוע חיל האוויר. הוא היה תת-אלוף, זה הדרגה העליונה שהוא הגיע במדרג הצבאי, בהיררכיה הצבאית הפיקודית.

‏אלעד: למרות שמזכיר צבאי זו לא משרת אמון, בהגדרה שלה, זו פונקציה מקצועית. מזכיר צבאי של ראש הממשלה באופן טבעי נמצא המון שעות יחד עם ראש הממשלה. יש קרבה מאוד גדולה בין השניים, יש יחסים מקצועיים הדוקים, יש המון שיחות משותפות. מזכיר צבאי, מתוקף התפקיד שלו, אפשר לומר, הוא אחד האנשים הכי קרובים לראש הממשלה.

‏יוסי: בהחלט. הוא שוהה זמן רב מאוד באקווריום של ראש הממשלה. המון, המון. קודם כל, כל פיסת מידע ביטחונית מודיעינית שעוברת דרך מערכת הביטחון, המוסד, שב"כ, צה"ל, עוברת לראש הממשלה. הוא מעיר את ראש הממשלה. הוא צריך למשוך בדש בגדו. הוא בקיא מאוד מאוד בכל המהלכים הצבאיים והביטחוניים. אין עוררין על כך. הוא שוהה כל כך הרבה זמן בחברת ראש הממשלה, גם בנסיעות לחוץ לארץ, גם בנסיעות בתוך ישראל, במסוק, אז בהחלט יכולים להיווצר קשרים מאוד מאוד הדוקים, ואפילו אינטימיים, בין ראש הממשלה למזכיר הצבאי. הוא גם חשוף לסודות פוליטיים, לא רק הביטחוניים. עכשיו, היו מזכירים צבאיים שלא רצו כל כך להיחשף לפוליטיקה שמנהל ראש הממשלה. אני לא אומר את זה לשלילה, אני אומר פוליטיקה, ראש הממשלה הוא בעיקר, הוא פוליטיקאי. זה כמו הסיפור עם העגלה והפרה - עד כמה העגל, העגלה רוצים לינוק ועד כמה הפרה רוצה להניק.

‏אלעד: טוב, אז במקרה הזה גם העגל וגם הפרה רוצים דבר אחד, את ראשות המוסד. התומכים במינוי של גופמן אמרו שהוא אדם יצירתי, שהוא ביצועיסט, שהוא אמיץ, שהוא מסתער קדימה. אמרו שהוא הטיל ספק בקונספציה של מערכת הביטחון, ולא פחד לומר את זה. אמרו שהוא החזיק בקו תקיף כלפי ארגוני הטרור. אבל, כשהתחילה בחינה מעמיקה יותר של ההיסטוריה הצבאית של גופמן, עלו ממנה גם כמה שאלות.

‏אבל קודם חסות אחת, וממש מייד חוזרים.

‏[חסות]

‏אלעד: כשראש הממשלה הודיע בשבוע שעבר שהמועמד שלו לראש המוסד הוא המזכיר הצבאי שלו, אלוף רומן גופמן, אפשר היה לשמוע ממש קולות של תדהמה. אנחנו השמענו את הקטע הזה בהתחלה, אולי חלקכם פספסתם שם משהו. אז שימו לב למה שקרה רגע אחרי שנתניהו אמר את השם.

‏[הקלטה]

‏ראש הממשלה בנימין נתניהו: "אני מביא היום את מינויו של האלוף רומן גופמן לראש המוסד הבא."

‏תגובה נשמעת: "פשששש…"

‏אלעד: אני מקווה שהפעם הצלחתם לשמוע. שמעתם את ה"פששש" של מי שהיה שם בחדר. אפילו אפשר היה לשמוע איזה "וואו" אחד. אחת הסיבות להפתעה היא שגופמן מגיע מחוץ למערכת. הוא מגיע מהצבא, הוא לא מגיע מהמוסד. המבקרים של המינוי, הרבה מוסדניקים לשעבר, אמרו שאחרי ההצלחות של הארגון בשנתיים האחרונות, במינוי מבחוץ יש מסר של חוסר אמון, גם בארגון וגם באנשים שלו.

‏יוסי: למרות ש… צריך לומר את האמת, היו כבר חמישה ראשי מוסד, מאז 63', שהיו אנשים חיצוניים.

‏אלעד: אז כן, מינוי חיצוני של ראש מוסד, כשלעצמו, זה לא דבר חסר תקדים. מראש אמ"ן לשעבר, מאיר עמית, צבי זמיר, יצחק חופי ודני יתום, הם הגיעו מהצבא לנהל את המוסד. ב-2002 זה קרה בפעם החמישית כשראש הממשלה שרון מינה, שוב, מבחוץ, בכיר לשעבר בצבא, מקורב שלו, אפילו אפשר לומר אדם פוליטי; הוא מינה חבר ליכוד, את מאיר דגן.

‏יוסי: דגן, קודם כל היה לו ניסיון מבצעי ומודיעיני רב מאוד, אולי אפילו [מצחקק] יותר מדי, כי הוא ניהל מבצעים שהיו חצי… מאוד גבוליים, חצי חוקיים, גם בעזה וגם בלבנון. אז דגן היה מאוד בעייתי, ויצא לו דימוי של אדם עם סכין בין השיניים. שרון נהג לומר עליו שדגן הוא מומחה להפרדת הראש מהגוף של הערבים. ושרון היה אלוף פיקוד הדרום כשדגן היה בעזה, אז הם מצאו שפה משותפת, והוא מינה אותו. יותר מזה, הוא התפקד לליכוד. הוא בא… זאת אומרת, אני לא חושב שגופמן יש לו כרטיס מפלגה, לדגן היה כרטיס מפלגה, מפלגת הליכוד, למרות זאת הוא מינה אותו. ובאמת, בשנה-שנתיים הראשונות דגן התנהל כמו פיל בחנות חרסינה. הוא חשב שהוא יודע יותר טוב מכל הפקודים שלו, מראשי אגפים. הוא התלונן - מדוע לוקח לפעמים חודשים לגייס סוכן. זה עלה לו בדמי לימוד, לדגן, עד שהוא למד את התפקיד. אבל כשהוא למד את התפקיד, הוא הבין את חשיבות התפקיד, הוא הבין את חשיבות המוסד, הוא הבין מה התרומה של העובדים של המוסד, והעובדה שהוא הוחזק שמונה שנים, גם אחרי שאריק שרון נפטר ואולמרט החליף אותו. ובהחלט הוא נחשב, יחד עם יצחק חופי, לאחד מראשי… משני ראשי המוסד הטובים ביותר שהיו עד כה.

‏אלעד: זהו, שהיו ראשי מוסד חיצוניים שהפכו לראשי מוסד מצוינים, זה קרה, אבל יש עוד נקודה אחת שמעלים היום מי שמותחים ביקורת על המינוי של גופמן. בניגוד לאותם ראשי מוסד קודמים, לגופמן אין ניסיון מודיעיני ישיר, והפרשה המודיעינית שהוא כן היה מעורב בה היא… איך נאמר, מאוד בעייתית.

‏[הקלטה] ניר דבורי: "פרשת הפעלת קטין, כשהיה עוד תת-אלוף בפיקוד הצפון, אישר להפעיל נער שניהל ערוץ טלגרם בנושאי מודיעין, ואף התבקש אז ליצור קשר עם גורמים עוינים."

‏אלעד: בשנת 2022, סוכני שב"כ פרצו לבית של משפחת אלמקייס באשקלון ועצרו את אורי, בן 17. אלמקייס הוא פריק של המזרח התיכון. הוא למד ערבית, הוא ניהל חשבונות ברשתות החברתיות, שבהם שיתף עדכונים על מה שקורה במדינות ערב ובארגוני טרור. שם, במתקן כליאה של השב"כ, רחוק מעיני הציבור, אלמקייס נחקר בתנאים קשים בחשד שביצע שורה של עבירות נגד ביטחון המדינה. האשימו אותו בהשתייכות לארגון טרור, במגע עם סוכן זר, בהחזקת מידע מסווג. שנה וחצי הוא היה עצור ותחת הליכים משפטיים. אלמקייס הסביר לחוקרים שחלק מהפעילות ברשתות, שהמעשים שהוא מואשם בהם, היו ביוזמת גורמי ביטחון ישראלים. הוא אמר שקצינים בכירים בצה"ל התרשמו עד כדי כך מהפרסומים שלו, שגייסו אותו לבצע מבצע השפעה ברשתות. הוא אמר שניסה לוודא כמה פעמים שהכול נעשה אכן בסמכות ובאישור. המבצע הזה, כך דווח, נעשה ביוזמתו של רומן גופמן, שהיה אז מפקד אוגדת 210.

‏יוסי: בכלל נשאלת השאלה, מדוע מפקד אוגדה מנהל מבצע השפעה, זאת אומרת, מבצע מודיעיני, כשהוא מפקד אוגדה ברמת הגולן. מה, אין בשביל זה את אמ"ן ואת חטיבת המחקר, ובוודאי בוודאי את המוסד? אבל נניח, החליטו ש… אני לא יודע אם זה בא בהרשאה ובסמכות של הרמטכ"ל ובהחלטה של הרמטכ"ל, אבל נניח שכן, עדיין, הוא מגייס נער מאוד מאוד מוכשר, באמצעות קצין המודיעין שלו, ומטיל עליו משימות, משימות של לוחמה פסיכולוגית, משימות של דיסאינפורמציה כלפי הסורים וכלפי האיראנים. וגופמן, וקצין המודיעין שלו, ועוד אדם שלישי, גם הוא איזה קצין מודיעין יותר זוטר באוגדה, הם מתנערים ממנו, הם זורקים אותו מתחת לאוטובוס. הם לא אומרים זה מבצע שאנחנו אישרנו לו אותו, ולכן הוא חף מפשע, והוא לא מרגל והוא לא סוכן כפול.

‏אלעד: אלמקייס, בעזרת עורכי הדין שלו, הצליח בדיעבד להוכיח שאכן גויס על ידי גורמים בצבא. הוא סיפר על זה בפודקאסט של העיתונאי שלומי אלדר מבית "All-in".

‏[הקלטה]

‏שלומי אלדר: "אתה יודע בשלב ההוא שרומן גופמן הוא זה שהוביל אותו?"

‏אורי אלמקייס: "אני לא יודע שרומן גופמן הוא הבנאדם. אני יודע שיש בכיר, לא יודע אם ברמת האוגדה או ברמת אמ"ן, שיזם את ההפעלה, ויצא, בקיצור מוציא אותה לפועל. יש הקלטה שהוא בא ואומר שהוא לא היה מודע לגילי ושמבחינתו הכול בסדר, שלא היה איזשהו בעיה. אז זה הכי קרוב באמת שהגעתי לאיזשהי תגובה ממנו. בטח שלא התנצלות, בטח שלא קבלת אחריות."

‏אלעד: כתב האישום נגד אלמקייס בוטל. בצבא ערכו תחקיר פנימי. לגופמן נרשמה הערה פיקודית. אלמקייס פרסם פוסט עם ההודעה על המינוי של גופמן לרשות המוסד, וכתב שהוא לא ראוי. לא להיות במוסד, לא קצין, לא מפקד. הוא כתב שהמינוי של גופמן הוא סכנה לביטחון המדינה. גופמן עצמו הכחיש בעבר שאישר להעביר לאלמקייס חומרים מסווגים. הוא אמר שלא ידע שאלמקייס הוא בסך הכול בן 17. הוא באופן כללי ניסה להרחיק את עצמו מהפרשה הקשה.

‏יוסי: הוא הכחיש, אז אין לו אחריות פיקודית? אין לו אחריות שילוחית? גם אם הוא לא ידע, נניח, אז זה גם מעיד על מפקד אוגדה שלא יודע שמתחתיו איזה קצין מודיעין מנהל מבצעי תודעה והשפעה, עם נער שאפילו לא חייל בצה"ל, מין פרילנסר כזה, מין מיקור חוץ. בעיניי זה כבר פוסל אותו לתפקיד. ויש עוד שלד בארון שלו שנחשף החוצה.

‏אלעד: שלד נוסף זו פרשת ה"בילד", כי לפי הגרסה של אלי פלדשטיין, דובר ראש הממשלה לענייני צבא, אחרי שפלדשטיין קיבל את אותו מסמך מסווג שהודלף לו לכאורה בניגוד לחוק, הוא העביר אותו, בין היתר, גם למזכיר הצבאי של נתניהו, גם לידיים של גופמן.

‏[הקלטה] גיא פלג: "הדלפת המסמכים המסווגים. הדובר לשעבר אלי פלדשטיין, הנאשם בהדלפת מידע מסווג, סיפר בחקירתו כי חודש לפני ההדלפה ל'בילד' הגרמני הוא מסר לנתניהו את תוכנו של המסמך המסווג ומידע נוסף, ונתניהו ביקש ממנו להעביר חלק מהמידע גם למזכירו הצבאי, כך פורסם."

‏יוסי: גופמן לא שואל שום שאלה? מה, איך הגיע המסמך הזה? למה הוא הגיע? האם זה עבר את הצינורות המקובלים של הצבא, דרך אמ"ן? זה סימן שאלה גדול מאוד. גם פה הוא… מה, הוא מכחיש גם את זה שהוא לא ידע?

‏אלעד: עכשיו, לצד שתי הפרשות האלה יש גם את מי שמזכיר בימים האלה שגופמן היה מעורב בפרויקט חלוקת המזון בעזה באמצעות ארגון GHF, פרויקט מאוד שנוי במחלוקת, פרויקט בעייתי, שהוביל לנפגעים, ונסגר אחרי כמה חודשים. כל אלה מן הסתם יגיעו לשולחן של ועדת גרוניס למינויים בכירים, הוועדה שתצטרך לבחון את גופמן ולהכריע אם המינוי שלו לראש מוסד ראוי ותקין, או שלא. סביר להניח שבכל מקרה שאלת המינוי גם תגיע לבג"ץ, ואפשר להעריך שאם ועדת גרוניס תפסול את המינוי, בג"ץ יעשה את אותו הדבר, ולהפך. הדרך של גופמן לרשות המוסד עדיין לא סלולה, ואם באמת ייכנס בסוף לתפקיד הרגיש והחשוב הזה בחודש יוני, חובת ההוכחה לגמרי תהיה עליו.

‏יוסי: הוא יכול לפעול מהיום שהוא נכנס לתפקיד באופן עצמאי, כמובן בתיאום מלא עם ראש הממשלה. ואולי הוא יפעל כך. אני מקווה שהוא יפעל כך, כי זה תפקיד שבו… ראש מוסד הוא כמעט כל יכול. כמעט כל יכול. יש לו כוח עצום, וצריך לדעת את מגבלות הכוח, ואם צריך, גם להגביל את כוחו.

‏אלעד: יוסי, יש עוד אלמנט אחד של ביקורת שנשמע בעקבות המינוי של גופמן. הוא פחות קשור לגופמן ויותר לאיש שמינה אותו, לראש הממשלה, שבכך משלים, למעשה, את החלפת כל ראשי מערכת הביטחון.

‏יוסי: נכון, נכון אלעד. אם אתה שופט כל מינוי כשלעצמו, אז כל מינוי הוא לגיטימי, הוא אפילו סביר. כך שאם נחתת מהמאדים על כדור הארץ, ואתה אומר - "נו, מה רע במינוי של ראש המוסד הזה?" אז זה נכון. אבל אם אתה מסתכל על התמונה הכוללת, ואתה מרכיב ממנה, מהחתיכות האלה, פאזל שלם, אז אתה רואה את המגמה, [מוזיקת רקע מתחילה] והמגמה היא של ראש הממשלה, והממשלה הנוכחית, לשלוט בכל מערכות השלטון בלי בלמים ובלי איזונים. מערכת המשפט, התקשורת שהם קוראים עליה תיגר ומתעמרים בה ללא הרף, ועכשיו גם מערכת הביטחון. וזו השיטה של נתניהו, ולצערי הוא מצליח.

‏אלעד: יוסי מלמן, תודה.

‏יוסי: תודה, תודה אלעד.

‏אלעד: וזה היה "אחד ביום" של N12. אנחנו מחכים לכם בקבוצה שלנו בפייסבוק, חפשו "אחד ביום - הפודקאסט היומי". העורך שלנו הוא רום אטיק, תחקיר והפקה שירה אראל, הילה פז, עדי חצרוני ודניאל שחר. על הסאונד גיא ענבר, יאיר בשן יצר את מוזיקת הפתיחה שלנו.

‏אני אלעד שמחיוף, אנחנו נהיה כאן גם מחר.

‏[מוזיקה מסתיימת]

‏[חסות]

---

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה