אחד ביום - מתי כספי: חייו של גאון מוזיקלי

היצירות של מתי כספי הן חלק בלתי נפרד מהפסקול הישראלי. הוא כתב, הלחין, שר והפיק יצירות לעצמו ולאמנים אחרים, ונחשב לאחד מגדולי המוזיקאים בישראל. אתמול, בגיל 76 ולאחר מאבק ארוך במחלת הסרטן, הוא נטמן. המונים הגיעו ללוות אותו בדרכו האחרונה, וברדיו השירים מעולם לא היו יפים יותר. הפעם, גם אנחנו יחד עם עפרה פוקס, אלמנתו של אהוד מנור, ותומר קריב מגלי צה״ל, נחלוק כבוד אחרון למתי כספי.

---

‏תאריך עליית הפרק לאוויר: 10/02/2026.

‏[חסות]

‏[מוזיקת פתיחה]

‏אלעד: היום יום שלישי, 10 בפברואר, ואנחנו "אחד ביום" מבית N12. אני אלעד שמחיוף, ואנחנו כאן כדי להבין טוב יותר מה קורה סביבנו, סיפור אחד ביום, בכל יום.

‏[מוזיקת פתיחה מסתיימת]

‏ב-1992 בערוץ הראשון שידרו ספיישל לציון 80 שנה לתנועה הקיבוצית. "קיבוץ בלב", קראו לו. את קטע הפתיחה עשה מי שבעצמו הוא בן התנועה הקיבוצית - מתי כספי.

‏[הקלטה] מתי כספי: [מישהו מזמזם, געיית פרות] "יש לי תחושה מאוד מאוד-עמוקה, אני בטוח בזה, שמשהו מריח לי מאוד לא טוב. אני לא בטוח בכל העסק."

‏[ההקלטה ממשיכה ברקע]

‏אלעד: אני זוכר איך בתור ילד צפיתי בזה בטלוויזיה. כספי לבש טוקסידו לבן עם פפיון, הוא נעל מגפיים, הוא הלך בתוך בוץ עמוק לעבר פסנתר כנף לבן שהוצב בתוך רפת. מסביבו היו מלא פרות.

‏[הקלטה] מתי כספי: [געיית פרות] [פונה לפרות] "היום אני אנגן לכם שיר חדש, ובמידה ומישהי תופסת את המנגינה, שתצטרף. טוב?" [נגינת פסנתר]

‏אלעד: כספי ניגן ושר. והפרות? אחת ניסתה ללקק אותו, אחת לתת לו ביס בשיער, אחרת השתמשה בגב שלו כמשטח כדי לגרד את הראש שלה. והוא? הוא המשיך לנגן ולשיר.

‏[קטע מ"לא טוב היות האדם לבדו", בביצוע מתי כספי]

‏"לא טוב היות האדם לבדו

‏אבל הוא לבדו בין כה וכה…"

‏מתי כספי: [פונה לפרות] "לא להתקרב יותר מדי".

‏[השיר ממשיך ברקע]

‏אלעד: אני ממש זוכר איך צפיתי בזה, ולא בדיוק הבנתי מה אני רואה. זה היה פשוט היסטרי. הנונשלנטיות של כספי אל מול הסיטואציה המוטרפת הזו. היא הפכה את כל האירוע לקורע מצחוק. היכולת שלו להמשיך לשבת שם, לנגן ולשיר, הווירטואוזיות שלו, הטוקסידו והפסנתר הלבנים-נקיים בתוך הבוץ והפרות. כמה ניגודים היו שם, כמה עדינות וחספוס, רגש ורוך, כמה הומור, כמה כישרון. זה כאילו אמור היה להיות גימיק מצחיק, אבל זה היה רגע טלוויזיוני, מוזיקלי, תרבותי, בלתי נשכח. זה היה רגע פשוט גאוני.

‏[הקלטה]

‏מראיין: "ניתחו אותך ואמרו עליך שאתה, מתי כספי, גאון."

‏מתי כספי: "אני לא חושב ככה, אבל אולי אחרים חושבים. אני לא יכול לנתח את עצמי, כי בשבילי המוזיקה שיוצאת ממני זו השפה שלי, וכמו שאני אשאל הונגרי 'איך אתה מצליח לדבר את השפה הזו?', והוא יגיד אותו דבר, אבל בהונגרית, כמובן."

‏אלעד: אין הרבה יוצרים שעבורם השימוש בקלישאה הזאת תהיה נכונה, אבל במקרה של כספי ממש כן. היצירות שלו הן חלק בילט-אין מהפסקול הישראלי. השירים שהוא כתב, שהלחין, ששר, שהפיק. בתחילת השבוע מתי כספי הלך לעולמו אחרי מאבק במחלת הסרטן.

‏[השיר "מישהו" מתחיל להתנגן]

‏[הקלטה] מתי כספי: "אני אלחם בכל דרך אפשרית. מצד שני, כרגע אני לא רואה תרופה למחלה, אבל אני אתעקש עד הסוף. זה… זה מה שנשאר לי."

‏[קטע מ"מישהו", בביצוע מתי כספי]

‏"…מישהו דואג

‏דואג לי שם למעלה…"

‏[השיר ממשיך ברקע]

‏אלעד: אתמול הוא נטמן, והמונים נפרדו מהאיש שיצר יותר מאלף שירים.

‏[השיר מתגבר ונשאר ברקע]

‏"…בא והדליק כמה כוכבים…"

‏אז הפעם גם אנחנו כאן חולקים כבוד אחרון למתי כספי.

‏[השיר מתגבר]

‏"…והם נופלים אחד אחד.

‏אנו סובבים בשתי דרכים שונות…"

‏[השיר נמוג]

‏כספי הוא חלק מדור, מקבוצה של יוצרים וזמרים שגדלו בקיבוצים בשנים הראשונות של המדינה. ועדיין, לאורך כל השיחה שבה תומר קריב, איש גלי צה"ל, סיפר לנו את הסיפור של מתי כספי, מאוד בלט שגם בתוך הקבוצה הזו, כספי היה אחר.

‏תומר: כן, נולד וגדל בחניתה. העניין המוזיקלי היה מגיל מאוד-מאוד-מאוד צעיר. יש כל מיני סיפורים שגם הוא סיפר, שסיפרו עליו, ש… יש סיפור שמרדכי זעירא הגיע לחניתה והתחיל לנגן על הפסנתר, ובגיל שלוש או ארבע מתי הילד רץ אליו ואמר לו שהוא מנגן לא נכון. ואז הוא אמר להורים שלו: [מחייך] "אם אתם לא תשקיעו בחינוך מוזיקלי לילד הזה, אני אעשה את זה". זאת אומרת, ממש הוא, הוא הבין שהיה שם איזשהו משהו יוצא דופן. ושלחו אותו באמת, הוא סיפר על שעות של נגינה, [נגינת פסנתר] משהו מאוד-מאוד-מאוד נוקשה. זאת אומרת, זה לא היה לנגן עם גיטרה על הדשא, כמו שלמשל מתארים את הילדות של מאיר אריאל ושלום חנוך בקיבוץ משמרות. זה, נגיד, אני חושב, תמונת המראה של זה, כי גם הם היו מוזיקאים מגיל מאוד-מאוד צעיר, אבל הם היו מוזיקאים לא מלומדים. זאת אומרת, היה משהו בספונטניות הזאת של להקת קיבוץ ולשבת על הדשא. מתי כספי לא יושב על הדשא, הוא יושב שעות בקונסרבטוריון ומנגן עד שנשברות לו האצבעות.

‏[מוזיקת רקע]

‏אלעד: בתור ילד כספי סבל מפוליו, מחלה שהובילה לעוד הבדל בינו לבין קיבוצניקים רבים אחרים באותה תקופה. כשהגיע הזמן להתגייס לצה"ל [מוזיקת רקע מסתיימת], כספי לא הלך לצנחנים, לדוגמה, כמו מאיר אריאל. הוא התגייס ללהקת פיקוד דרום. גם שם הכישרון של כספי בלט, והוא בתור חייל סדיר הלחין ועיבד שירים שביצעה הלהקה. זה הישג חסר תקדים.

‏[קטע מ"אני מת", בביצוע מתי כספי ולהקת פיקוד דרום]

‏"…אני מת את החולצה לפתוח - אני מת…"

‏[השיר ממשיך ברקע]

‏תומר: כן, זה היה מאוד-מאוד חריג שחייל בלהקה צבאית גם מלחין. זאת אומרת, היו פה ושם - שלום חנוך, נגיד, כן הכניס איזה שיר ללהקה הצבאית, אבל זה היה קוריוזים. מתי כספי ממש היה מנהל מוזיקלי. זאת אומרת, זיהו את הכישרון שלו מאוד מוקדם שם כפנומן. כבר בתקופת הלהקה הצבאית הוא התחיל להלחין ולעבוד עם פזמונאים מהשוק ה… מה שנקרא "השוק האזרחי".

‏[קטע מ"אליעזר בן יהודה", בביצוע חוה אלברשטיין]

‏"כמו הנביאים הקנאים לשם…"

‏[השיר ממשיך ברקע]

‏העניין הוא שהוא מגיל מאוד צעיר הפך להיות איזשהו דמות ששמים לב אליה, ואנשים רוצים לעבוד איתה. והוא פתאום התחיל לנהל מוזיקלית הצגות ותקליטים, עוד לפני שהוא בכלל התחיל לשיר בעצמו. זאת אומרת, הוא היה מין כוכב כזה, שכולם דיברו על הגאון החדש הזה בעיר.

‏אלעד: זו הייתה תקופה שבה הלהקות הצבאיות היו ממילא מקפצה ענקית באזרחות, וליוצר שהצליח לפני ומאחורי הקלעים בלהקה הצבאית שלו כמו מתי כספי - בכלל.

‏תומר: כן. באמת הוא ממש התחיל להמריא וגם התעסק הרבה, אגב, בעולם של בידור ותיאטרון, וזה דבר שגם לא כל-כך זוכרים בתוך המכלול, כי באמת המכלול כל-כך גדול [מתנגנת מוזיקה מ"עיר הגברים"], אבל בשנים הראשונות הוא ניהל הרבה הצגות של להקות צבאיות, את ההצגה "עיר הגברים"…

‏[קטע משיר מתוך "עיר הגברים"]

‏"…עיר של ברנשים וחתיכות וכפתורים,

‏עיר…"

‏[השיר ממשיך ברקע]

‏…שזה היה מין קברט כזה, משם יצא השיר "פנקס הקטן".

‏[קטע מ"פנקס הקטן", בביצוע ששי קשת]

‏"פנקס הקטן היה רק נער מעלית

‏כחוש כמו כעך

‏פנקס הקטן אהב את הוד מעלתה

‏אהב אותה כל כך…"

‏[השיר ממשיך ברקע]

‏"חבורת בימות", כל מיני כאלה אקטים שהיו יותר בידוריים, ואני חושב שהמוזיקה שלו גם נשמעה ככה בשנים הראשונות יותר. למשל, היה שלישיית "לא אכפת להם", שהוא היה חלק ממנה.

‏[קטע מ"לו", בביצוע שלישיית "לא אכפת להם"]

‏"לו העבר היה העתיד

‏והעתיד היה לא מובן…"

‏[השיר ממשיך ברקע]

‏זאת אומרת, אני חושב ששם דווקא הכישרון שלו מאוד השתפשף כי הוא יכל להתנסות במגוון גדול של ז'אנרים.

‏אלעד: המגוון. כן, זה עוד משהו שייחד את כספי. הכישרון שלו להתמקצע, ליצור בהצלחה לא רק בסגנון מוזיקלי אחד, אלא בכמה.

‏תומר: יש איזשהו ציטוט שמסתובב בימים האחרונים, שמדבר על זה שהוא מאוד אהב כילד להקשיב לתוכנית שנקראה "משירי עמים" ב"קול ישראל", שהיו בה כל מיני שירים מרחבי העולם. עכשיו, זה כבר פתח לו את הראש ואיפשר לו להיות הרבה יותר רגיש לצלילים, לא רק מארצות הברית ומאנגליה, מה שרוב בני דורו, הרבה מהם גם יוצאי קיבוצים כמוהו, אימצו בעיקר את הדבר הזה, את הרוקנרול ואת הפוֹלְק ואת המוזיקה הזאת שהגיעה מארצות דוברות אנגלית. ומתי כספי היה מאוד-מאוד רגיש למוזיקה שהגיעה מברזיל או מצרפת או מדרום אמריקה בכלל, לא רק מברזיל, מאפריקה, [מוזיקת רקע ברזילאית] מהמון-המון-המון מקומות בעולם. אבל הייתה לו גם את היכולת להפוך אותה למאוד נגישה לקהל.

‏[מוזיקת רקע ברזילאית]

‏אלעד: בשנות ה-70 כספי בילה לא מעט זמן לא בפרונט, אלא מאחורי הקלעים - כמלחין, כמפיק מוזיקלי, כמעבד. הוא עבד על שירים עבור אמנים אחרים, כמו חוה אלברשטיין, כמו עבור כמה מהלהקות הצבאיות.

‏תומר: הוא יכל להוציא אלבומים כבר בגיל 21-22, כי היה לו מספיק חומר. אבל הוא, בפרפקציוניזם שלו, הוא חיכה. הוא חיכה הרבה מאוד זמן והקליט… למשל, הקליט הרבה שירים, החליף אותם בגרסאות אחרות. שמעתי ריאיון שלו בדיוק אתמול שהוא עשה בגלי צה"ל פעם, שהוא אמר שהוא מקליט שירים לפעמים ארבע פעמים עד שהוא מרוצה מהתוצאה. זאת אומרת לא מקליט, מוציא אותם, זאת אומרת פעם בגרסה של אמן כזה ואמן כזה, וכל פעם הוא מנסה אותו מחדש עד שהוא מגיע לתוצאה שהיא מבחינתו הכי טובה.

‏[קטע מ"כשאלוהים אמר בפעם הראשונה", בביצוע מתי כספי]

‏"כשאלוהים אמר בפעם הראשונה

‏יהי אור!

‏הוא התכוון שלא יהיה לו חשוך…"

‏[השיר ממשיך ברקע]

‏באולפן, בשנים הראשונות שלו, הוא גם עושה דבר שהיה ממש חסר תקדים, שהוא לא מביא נגנים. הוא מתחיל להקליט אלבומי סולו, והוא מנגן בהם גם את כל הכלים. ברוב האלבומים שלו זה ככה - מנגן את כל הכלים. עכשיו, אני חושב שהוא ידע שהוא לא הבסיסט הכי טוב בשוק. היה לו ברור שיש בסיסטים יותר טובים, ושיש מתופפים יותר טובים. אבל הוא אמר, 'זה לא מעניין אותי שהנגן יהיה טוב. אני רוצה ש… להגיע לתוצאה. אני שומע בראש שלי משהו, ואני חייב להגיע לתוצאה, ואני היחיד שיכול להגיע אליה'.

‏[הקלטה] מתי כספי: [ברקע השיר "קוראים לה ליבי"] "כשאני מלחין, אני מחכה שזה יציף אותי ואז זה יוצא כיצירה שאני לא יכול להשתלט עליה. ורק בתום השיר אני… המודד שלי הוא שאם אני מתרגש ממנו מאוד-מאוד הוא יישאר. אם אני לא מתרגש ממנו, אני אשכח אותו. אני לא רוצה לדעת ממנו."

‏תומר: ואני חוזר כל הזמן לעניין העבודה הקשה, כי אני חושב שזה משהו שמתפספס הרבה פעמים שמדברים על גאונות, זה כאילו אדם יושב ונופלת עליו איזה מוזה. מתי כספי עבד קשה בשביל המוזה הזאת. הייתה לו משמעת עצמית מאוד-מאוד-מאוד-מאוד גבוהה, [מתחיל להתנגן השיר "אין שלווה"] וזה גם נתן את הדרייב הזה של לעבוד ולעבוד ולעבוד ולשייף את עצמו כל הזמן.

‏[קטע מ"אין שלווה", בביצוע מתי כספי]

‏"בלי חווה אין שלווה

‏לא, לא, לא, לא, לא…"

‏[השיר ממשיך ברקע]

‏אלעד: רשימת השירים שהוא לקח חלק בעבודה עליהם זה משהו שפשוט אי-אפשר לתאר. אם היינו רוצים להשמיע אותם אז גם יומיים לא היו מספיקים. יש שירים שהוא שר, כמו "נח", יחד עם "שוקולד מנטה מסטיק", "כשאלוהים אמר בפעם הראשונה" ו"כלבלב הו בידי בם בם" הכאילו חמוד, למרות שבסוף אנחנו מדברים על כלב שפרץ וגנב, כן? גם השירים שהוא היה שותף ליצירה שלהם ולא שר בעצמו - הרשימה פשוט מטורפת.

‏[קטע מ"לקחת את ידי בידך", בביצוע יהודית רביץ]

‏"לקחת את ידי בידך ואמרת לי…"

‏[השיר ממשיך ברקע]

‏"לקחת את ידי בידך" של יהודית רביץ - הלחן של מתי כספי. "ממריאה ברוח" של גלי עטרי - הפקה ולחן שלו. "ואתם רוקדים", דורי בן זאב - כספי הלחין. "בלילות הקיץ החמים" של צוות הווי חיל התותחנים, גם - המוזיקה שלו. מתי כספי אחראי לכמה מהשירים הכי גדולים של שורה ארוכה של אמנים ישראלים.

‏תומר: נכון, וגם אני חושב שזאת הסיבה שהרבה אנשים רצו לעבוד איתו, כי היה פתאום איזשהו דיבור על סוד הקסם הזה של מתי כספי שכל אחד רוצה שזה ייגע בו. והדבר המדהים הוא, שכשאתה שומע שירים של אמנים אחרים שהוא עבד איתם בתור מפיק או מעבד או מלחין, אז אתה שומע שם את טביעת האצבע שלו. אתה לא יכול… אי-אפשר להתבלבל בזה. אפילו שירים שלא הוא הלחין, רק עשה להם את ההפקה המוזיקלית, זה פשוט נשמע כמו שירים שלו.

‏[הקלטה] [נגינת פסנתר]

British TV announcer: “…with the girls - three of them - who call themselves ‘Chocolate Menta Mastik’, which means ‘The Chocolate Girls’. Their song ‘Emor Shalom’ - ‘Say Hello’, was written by Ehud Manor, and Matti Caspi composed the tune. [applause] Here’s the composer then, Matti Caspi, to conduct ‘Say Hello’. To you - ‘Emor Shalom’.”

‏[קטע מ"אמור שלום", בביצוע "שוקולד מנטה מסטיק"]

‏"בוא, בוא, בוא עוד היום

‏אני עוד כאן אז בוא אמור שלום

‏אמור שלום…"

‏[השיר ממשיך ברקע]

‏אלעד: הכישרון, הגאונות - היא באה עם מחיר. אמרנו, הוא היה וורקוהוליק, איש של עבודה קשה, וגם פרפקציוניסט. הוא שמע את היצירה בראש שלו, בדמיון שלו, ועד שהיא לא נשמעה ככה בול גם באולפן, מתי כספי לא ויתר. לא ויתר לעצמו ולא ויתר לאחרים.

‏תומר: הוא תיאר את עצמו באולפן - זה מילים שלו לא שלי - הוא אמר, "אני השולט הטוטלי באולפן".

‏[הקלטה] מתי כספי: "אני דיקטטור באולפן. אני לא שומע לעצות של אף אחד, אני קובע מה יהיה. זה הגיע גם למצבים שמשפט מסוים בשיר מסוים הוקלט במשך שלושה ימים, עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם."

‏אלעד: ב"זה מכבר" שכתבה לאה גולדברג, שיר שמשלשום לא מפסיק להתנגן לי בראש, אפשר ממש לשמוע את זה, את השליטה האבסולוטית שהייתה למתי כספי באולפן. זה שיר שביצע אושיק לוי - כספי הוא המלחין - ושם הוכנסה, כנראה למען הדורות הבאים, עדות לשיח ביניהם, רגע לפני שהשיר עצמו בעצם מתחיל.

‏[הקלטה]

‏מתי כספי: "לאה גולדברג, פעם ראשונה."

‏אושיק לוי: [שר] "זה מכבר…"

‏מתי כספי: "תוריד אוזניות, זה לא יהיה טוב."

‏אושיק לוי: "לא, זה יעזור לי, זה…"

‏מתי כספי: "זה לא יעזור. תנסה בלי. אני משמיע קצת. [שר] טי-רי-רי, טה-טי מחכה לי שם."

‏[קטע מ"זה מכבר", בביצוע אושיק לוי]

‏"זה מכבר אין איש מחכה לי שם…"

‏[השיר ממשיך ברקע]

‏תומר: יש משהו בעובדה שהאמנים האלה כאילו… זה מילה קצת קשה, אני אומר כאילו "נכנעו" אליו במובן שהם הקדישו, הם אמרו, 'הדבר הזה הוא כל-כך משמעותי שאנחנו מוכנים לשים את עצמנו בידיו'. בין אם זאת חוה אלברשטיין, בין אם זאת שושנה דמארי, בין אם זה יוסי בנאי. יוסי בנאי, יש סיפור ש-מתי סיפר אותו מספר פעמים, שהוא הגיע לעבוד איתו, ויוסי בנאי הוא הרי לא זמר במובן הקלאסי, הוא מגיש, מגיש שירים, שאנסונר. והוא שם לב שהוא שר איתו את השירים באולפן, בחזרה, עם הפסנתר, אז הוא כל-כך מקסים והוא מגיש את זה וזה, ואז שיש תזמורת באוזניות זה מלחיץ אותו, והוא מתבלבל, והוא מתחיל לעצור וזה.

‏[הקלטה] מתי כספי: "כשהוא הגיע לאולפן אחרי שהקלטנו את הליווי, הוא ראה רק מיקרופון וכיסא בר כזה, בדיוק כמו בחזרות. והוא אמר, 'איפה האוזניות?' אמרתי, 'אין לך אוזניות'. -'ומוניטור?' -'אין לך מוניטור'. -'אז איך אני אשיר? איך אני אשמע?' אמרתי לו, 'אתה תשמע אותי. אני שם אוזניות, אני שומע את כל הליווי ואני מנגן פסנתר, ואתה תשמע אותי בדיוק כמו בחזרות'. וביד שמאל ניגנתי את הליווי, ביד ימין את המנגינה, כך שהוא נשען על המנגינה, הוא לא חיפש אותה. והוא שר מהר ונקי."

‏[קטע מ"מרוב אהבה", בביצוע יוסי בנאי]

‏"כשהזבוב אוהב ת'זבובית

‏תמיד הוא אומר לה,

‏חוזר ואומר לה

‏מכולן יפיפית…"

‏[השיר ממשיך ברקע]

‏תומר: ואחרי זה הוא אמר שיוסי בנאי אמר לו שחבל שהוא לא עשה את כל התקליטים שלו לפני, ככה. אז זה דוגמה באמת לגם שיטות עבודה שהן היו יוצאות דופן, ומאוד התאימו את עצמן למבצע. זאת אומרת, זה לא שהוא היה איזה דיקטטור כזה שאומר "רק בדרך שלי", הוא ידע להתאים למבצעים מה שהתאים להם גם.

‏אלעד: מתי כספי סיפר את הסיפור המקסים על העבודה שלו עם יוסי בנאי במסגרת תיעוד יוצרים של מפעל הפיס עם יואב קוטנר, אבל היו גם סיפורים פחות אה… איך נאמר? הרמוניים. למשל, באחת הפעמים הרבות שכספי עבד באולפן עם ריקי גל.

‏[הקלטה] ריקי גל: "הוא כל הזמן אמר לי: 'יפה מאוד, עוד פעם'. 'יפה מאוד, עוד פעם'. 'יפה מאוד, עוד פעם', 'יפה מאוד, עוד פעם', ואמרתי לו, [צועקת] 'די! די!' ולקחתי בקבוק מים וזרקתי על הזכוכית של האולפן."

‏תומר: ריקי גל, אני חושב, זה גם סיפור מאוד מעניין, כי ריקי גל באמת הגיעה לקריירת סולו בגיל יחסית מאוחר, והיא נורא-נורא רצתה להגיע לדבר עצמו שבו היא תרגיש בנוח, ועם מתי כספי, באמת, הוא הביא אותה לשיאים מדהימים בשני האלבומים שהם עשו יחד. אז תמיד היו שם חיכוכים, [מתנגן הפתיח של "מערבה מכאן"] אבל אני חושב שתמיד גם האמנים האלה ידעו שבסוף אה, בסוף הוא גם צדק. זאת אומרת, ששומעים את התוצאה, אי-אפשר לערער על זה. מדובר באלבומי מופת.

‏[קטע מ"מערבה מכאן", בביצוע ריקי גל]

‏"מערבה מכאן עומדים צוקים

‏ומחכים, ומחכים…"

‏[השיר ממשיך ברקע]

‏אלעד: שיתופי הפעולה שלו עיצבו את המוזיקה הישראלית. הם שינו את המוזיקה הישראלית. "מאחורי הצלילים", שיתוף הפעולה של כספי עם שלמה גרוניך למשל, והיו עוד רבים. אבל מעל כולם שותף אחד שכנראה היה הכי קרוב, הכי מחובר - אהוד מנור.

‏תומר: כן. "נפש תאומה", ככה הוא קרא לו. [מתנגן הפתיח לשיר "סליחה"] אני חושב שאהוד מנור ומתי כספי, הרבה ניסו באמת להסביר את סוד החיבור הזה. גם הם, אגב, לא ידעו להסביר אותו.

‏אלעד: זהו, אז יש מישהי אחת שאולי כן תוכל להסביר. היא ראתה את הקסם, את החיבור בין מתי כספי לאהוד מנור קורה אצלה בסלון, בבית.

‏אבל קודם חסות אחת וממש מיד חוזרים.

‏[קטע מ"סליחה", בביצוע מתי כספי]

‏"לא יודע מה לומר

‏לא רציתי להכאיב.

‏את היום שכבר נגמר

‏אין לי דרך להשיב…"

‏[חסות]

‏[הקלטה]

‏אלעד: "עפרה?"

‏עפרה: "כן."

‏אלעד: "מה שלומך? איך את?"

‏עפרה: "תראה, קודם כל בבוקר, כשהילדים צלצלו לי, הייתי ב… אתה יודע, אני ב… אני בקשר עם מתי, וידעתי שזה הולך לקרות, אבל ברגע שזה קורה זה הכל אחרת. זה, אתה לא יכול לתאר לך כמה שהייתי עצובה. עד עכשיו אני לא, לא מצליחה לצאת מזה. הזיכרונות ממנו [נגינת פסנתר] - אין טעם להתחיל כי תצטרך הרבה שעות. הרבה שעות."

‏[נגינת פסנתר]

‏אלעד: עפרה היא עפרה פוקס, אלמנתו של אהוד מנור, ודיברנו איתה זמן קצר אחרי שנודע על מותו של מתי כספי.

‏[הקלטה] עפרה: "תשמע, זה, זה היה קשר נורא-נורא מיוחד ביניהם, ואנחנו בכלל כמו משפחה. אתה יודע שאהוד אה… כתב עם מתי כספי את כל השירים על הילדים שלנו. לדוגמה לבן יָדִי - יהודה - הוא כתב [שרה] 'בן'…"

‏[קטע מ"בן", בביצוע מתי כספי]

‏"…נסה אם תוכל והבן

‏שאמא ואבא רוצים כבר ללכת לישון,

‏מחר יום ראשון…"

‏[השיר ממשיך ברקע]

‏[הקלטה] עפרה: "את השיר על ליבי ו'ילדותי השנייה' - לא כל אחד יודע - נכתב פה בבית כשגלי נולדה, הגדולה שלנו. ואז המילים הגיעו יותר מאוחר אל מתי."

‏[קטע מ"ילדותי השנייה", בביצוע מתי כספי]

‏"זו ילדותי השנייה,

‏עול השנים כבר נשכח.

‏זו ילדותי השנייה,

‏ליבי נפתח."

‏[השיר ממשיך ברקע]

‏[הקלטה] עפרה: "מעבר לזה, אפילו יותר - על הכלבה שלנו הוא כתב, 'מי ראה את באני', ואהוד כתב על הכלב שלהם, על 'איגלו'. אנחנו היינו כמו משפחה. מתי היה ממש בן-בית אצלנו. הוא היה מגיע עם המנגינות שלו, המורכבות מאוד, והוא מצא אוזן קשבת אצל אהוד. אהוד פשוט ידע לפצח את המנגינות המאוד מוזרות וקשות, ולא כל אחד היה מסוגל לעשות את זה. ולכן מתי מאוד-מאוד אהב את אהוד, כי למשל הוא הגיע עם מנגינה [שרה]: 'טה נה-נה נה-נה-נה-נה נה-נם', [מתנגן הפתיח של "לא דיברנו עוד על אהבה"] ואהוד ידע מה לעשות כדי שהמילים יתאימו למנגינה."

‏[קטע מ"לא דיברנו עוד על אהבה", בביצוע מתי כספי]

‏"לא דיברנו עוד על אהבה

‏ולא ירדנו אל סופה…"

‏[השיר ממשיך ברקע]

‏אלעד: החיבור בין הנפשות התאומות הוליד יצירות כמו "ברית עולם", "לא דיברנו עוד על אהבה", "עוד יבוא היום", "הנה הנה", וזו רשימה חלקית בהחלט.

‏[הקלטה] עפרה: "מתי - הכל מתחיל אצלו אם זה בשיחה בטלפון או שהוא בא - יש לו בדיחה חדשה. אז הוא מתחיל לספר את הבדיחה ואהוד כבר רוצה לעבוד [צוחקת], והוא מספר ומספר, בדיחה ארוכה-ארוכה, ובסוף גם אין פאנץ'-ליין. זאת אומרת, אין… זה לא מ… אותי זה הצחיק, כי אני רואה את מתי בצורה אחרת, אבל זה כאילו אפילו לא היה מצחיק, אבל זה… זאת הייתה הדרך שלו. אני מאוהבת במתי, אפילו יותר מאהוד. אני, יש לי איתו קשר מאוד חזק. שנינו ממוצא רומני [צוחקת], והוא כתב לי שירים, מתי כתב לי כמה שירים שהיו להיטים. אחד מהם, עד היום משמיעים אותו. אתה מכיר? [שרה] 'כמו גלגל בתוך גלגל באופני הסתיו'."

‏[קטע מ"שיר אהבה", בביצוע מתי כספי]

‏"כמו גלגל בתוך גלגל

‏באופני הסתיו…"

‏[השיר ממשיך ברקע]

‏[הקלטה] עפרה: "אז הוא כתב לי גם שירים, מה זאת אומרת? זכיתי. זה לא… ואני מ… אני מאוד אוהבת את מתי, אני מודה בזה, הוא ענק. ואני אוהבת אותו אהבת נפש. אני אומרת לך."

‏אלעד: אהבה - זו מילה שחזרה על עצמה בשיחה עם עפרה פוקס. זו הייתה מערכת היחסים בין עפרה לבין מתי, בין אהוד לבין מתי, בין המילים לבין המוזיקה.

‏[הקלטה] עפרה: "תראה, קודם כל אהוד תמיד טען שכשמתי מביא לו מנגינה אז זה יוצא לו שיר אהבה."

‏[קטע מ"מה זאת אהבה", בביצוע מתי כספי וריקי גל]

‏"מה זאת אהבה?

‏מה זאת אהבה?

‏מה היא מבקשת?"

‏[השיר ממשיך ברקע]

‏[הקלטה] עפרה: "אבל זה לא אומר שהם לא כתבו המון שירים שטותניקיים. הם, אפילו, יצא תקליט 'מיץ עגבניות', 'שטויות במיץ עגבניות', והיו להם המון שירים כאלה כמו 'נחליאלי' או אני יודעת, 'שביל באמצע שביל בצד', הרבה הרבה מאוד שירים שטותניקים."

‏[קטע מ"שיר עם נקי", בביצוע מתי כספי]

‏"שביל באמצע שביל בצד,

‏חפופים אחד אחד.

‏איזה נקיון וסדר,

‏איזה יופי של מצעד."

‏[השיר ממשיך ברקע]

‏[הקלטה] עפרה: "אבל רוב הלחנים קיבלו בסוף שירי אהבה. אתה יודע, את 'ברית עולם' למשל, זה דווקא במקרה הזה אהוד את הבתים כתב לפני שהוא קיבל לחן. זה היה בניו יורק, שאני עבדתי שם במועדון והייתי זמרת, למדתי תיאטרון. אהוד בא, התאהבנו, התחתנו במועדון, ואז אהוד התחיל לכתוב לי שירים לתקליט שעשו לי במועדון. והוא אחר-כך סיפר והקליט שבאותה תקופה הוא כתב את הבתים של השיר 'ברית עולם'. עכשיו, זה היה שנים במגירה. חזרנו לארץ, הוא התחיל לעבוד עם עוד מלחינים, ועד שהוא הכיר את מתי. ויום אחד מתי בא והוא אמר, 'אני קיבלתי עכשיו עבודה לכתוב לסרט, 'חגיגה בסנוקר', ואני כותב את המוזיקה לכל הסרט הזה ויש לי לחן'."

‏[קטע מתוך "חגיגה בסנוקר", נגינת פסנתר של "ברית עולם"]

‏מושון: "דוֹד, דוד, מה קרה אותך דוד? בוא, בוא, בוא בחוץ, תיקח אוויר דוד. תיקח… דוד."

‏חנוכה: "עזריאל, תאמין לי אתה לא מבין, זה, זה הכל עשינו בשבילך, באמת. זכית בכלה…"

‏[נגינת הפסנתר של "ברית עולם"]

‏[הקלטה] עפרה: "ואז אהוד הוציא את הבתים של 'ברית עולם', וזה די התאים למנגינה של מתי, כמעט ולא היו שם שינויים. ואז הם ישבו ביחד וכבר נכתב הפזמון [שרה] 'אוהב אותך הל…' - כל הפזמון נכתב אחרי זה וזהו, זה מה שקרה עם השיר הזה. היום ראיתי המון ראיונות, ורוב האנשים, זה נורא מעניין, שאלו אותם 'איזה שיר אתה הכי אוהב?', כמעט כולם אמרו 'ברית עולם'."

‏[קטע מ"ברית עולם", בביצוע מתי כספי]

‏"עוד מעט כמעט

‏אנו גוף אחד -

‏את ידך נתת

‏בידי שלי לעד."

‏[השיר ממשיך ברקע]

‏תומר: אז אני חושב שהיכולת של אהוד גם לספר את הסיפור של מתי - למשל, זה מגיע דווקא באלבום פחות ידוע שהם עשו ב-93', קצת לפני שמתי עזב את הארץ. הם עשו אלבום שנקרא "מתי", שבו, אני חושב, הסימביוזה ביניהם מגיעה למקומות ממש כואבים. זה היה תקופה שמתי היה מאוד אממ… היה לו כל מיני שערוריות ציבוריות מאוד לא נעימות, גירושים מאוד מכוערים, ואהוד כתב לו כמה שירים, למשל יש שיר שנקרא "מי אמר לך שאני מלאך?"…

‏[קטע מ"מי אמר לך שאני מלאך", בביצוע מתי כספי]

‏"מי בכלל אמר לך שאני מלאך

‏אני עשוי ממש כמוך, בשר ודם"

‏[השיר ממשיך ברקע]

‏…שהוא שיר ממש "וידויי" כזה, מהצד הכמעט לא נעים של זה. זאת אומרת, זה כמעט לא נעים לך לשמוע את זה, כי אתה כל-כך אוהב את מתי כספי. ו… ואני חושב ששוב, אהוד מנור הבין את המצב הרגשי שלו בצורה מאוד חזקה, ותמיד איכשהו מדברים אחד על השני, אהוד ומתי, במונחים מאוד רגשיים. חַבֵּר את זה לעניין של השליטה הטוטאלית של מתי כספי ביצירה, אני חושב שהוא פשוט כאילו לא היה שקט עד שהוא מצא את הבן-אדם הזה, שהוא אהוד מנור, שיודע לכתוב את המילים שמתאימות למה שהוא חושב שהשיר צריך להיות.

‏[קטע מ"לא חלמתי שתלכי ממני", בביצוע מתי כספי]

‏"לא חלמתי שתלכי ממני…"

‏[השיר ממשיך ברקע]

‏אלעד: היו שערוריות, כן. ביגמיה, כספי עזב את הארץ לתקופות לא קצרות. בקורונה הוא עורר מחלוקת כשיצא נגד החיסונים וטען שלא מדובר במגפה. אחרי שבעה באוקטובר מתי כספי טען שמדובר בבגידה מבפנים. אני מזכיר את הכל ככה - אתם שומעים את הטון שלי - כי כספי היה אמן כל-כך גדול, כל-כך מוכשר, הוא היה יוצר כל-כך משמעותי ומשפיע, שכל היתר מתגמד. כשחשף שהוא חולה בסרטן שכבר התפשט בגופו, רבים בישראל נעצבו. אמנים וחברים ערכו לכבודו מופע מחווה שבו כספי נכח, וריגש אותו מאוד.

‏[הקלטה] מתי כספי: [בקול צרוד וחלש] "בכוונתי להישאר - להשתדל להישאר - עד השיר האחרון. יחד עם זאת, לאור מצבי ייתכן ואיאלץ לעזוב מוקדם יותר, ועל כך אני מבקש להתנצל מעומק הלב."

‏אלעד: השבוע, עם מותו, ספדה הבת שלו ואמרה: "הכאבים פסקו". מתי כספי הלך לעולמו בגיל 76, וברדיו השירים מעולם לא היו יפים יותר.

‏תומר: כמות הקלאסיקות, אתה, אתה, שוב, אתה מקשיב לרדיו ביומיים האחרונים, וכמות השירים שאתה לא שומע - לא שירים נידָחים, שירים להיטים שכמעט ולא מצליחים לשמוע כי לא מגיעים אליהם - היא כל-כך גדולה, שאני חושב שזה באמת תקדים מאוד ייחודי בתרבות הישראלית. כי זה אמן שגם יצר הרבה, הרבה שירים מאוד מצליחים, וגם שירים מאוד עם איזשהו משקל. זאת אומרת שירים שהיו באמת ברמה… יש מוזיקולוגים שמנתחים את זה יותר טוב ממני, של כמה היצירה שלו היא מורכבת וכמה היצירה שלו היא עשירה. אז, אז זה בסוף המורשת וזה הדברים שנשארים [נגינת גיטרה], וזה יותר חזק מהרבה מאוד דברים אחרים, לדעתי.

‏[קטע מ"איך זה שכוכב", בביצוע מתי כספי]

‏"איך זה שכוכב אחד לבד מעז…"

‏[השיר ממשיך ברקע]

‏אלעד: תומר קריב, תודה.

‏תומר: תודה, תודה אלעד.

‏אלעד: ותודה לעפרה פוקס.

‏וזה היה "אחד ביום" של N12. אנחנו מחכים לכם בקבוצה שלנו בפייסבוק, חפשו "אחד ביום - הפודקאסט היומי". העורך שלנו הוא רום אטיק, תחקיר והפקה עדי חצרוני, דניאל שחר, שירה אראל והילה פז. על הסאונד יובל ברוסילובסקי. יאיר בשן יצר את מוזיקת הפתיחה שלנו.

‏אני אלעד שמחיוף, אנחנו נהיה כאן גם מחר.

‏[השיר מתגבר]

‏"איך זה שכוכב אחד לבד מעז.

‏איך הוא מעז, למען השם

‏למען השם."

‏[השיר מסתיים]

‏[חסות]

---

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה