top of page

אחד ביום - מי יציל את המשטרה?

תהליך הקריסה של המשטרה נמשך לאט לאט כבר שנים ארוכות, והמוטיבציה לשרת בה הולכת ונשחקת. הפגיעה בתנאים, המעורבות הגוברת של הדרג הפוליטי, המעמד הציבורי הנמוך ואיום הפיטורים שמרחף מעל דוחקים החוצה שוטרים, מהזוטרים ועד הדרגות הבכירות ביותר. ועכשיו, מי שנבחר לקחת את המשטרה לדרך חדשה הוא אבשלום פלד, אלא שההודעה של בן גביר על המינוי המתקרב עוררה לא מעט סימני שאלה. הפעם אנחנו עם כתבנו יוסי מזרחי, שואלים האם ניצב אבשלום פלד יוכל להציל את המשטרה?


 

תאריך עליית הפרק לאוויר: 17/04/2024.

[חסות]

[מוזיקת פתיחה]

אלעד: היום יום רביעי, 17 באפריל, ואנחנו "אחד ביום" מבית N12. אני אלעד שמחיוף, ואנחנו כאן כדי להבין טוב יותר מה קורה סביבנו. סיפור אחד ביום, בכל יום.

אם רוצים לקבל מושג על מוניטין של ארגון, מוניטין של מקצוע, על איך הוא נתפס בעיני הציבור - אפשר להסתכל בתרבות. קחו לדוגמה שוטרים. הרקל פוארו של אגתה כריסטי, יוצא המשטרה הבלגית, חכם, ערמומי, דרמטי במקומות הנכונים. ז'אק קלוזו מ"הפנתר הוורוד", טמבל כזה, אבל חינני, ובעיקר בסוף איכשהו מצליח תמיד לפתור את התעלומה. ג'ון מקליין, "מת לחיות", שוטר קשוח מניו יורק, שלבד הצליח לסכל תוכנית מתוחכמת של פושעים גרמנים. יש גם אחרים כמובן.

אבל אצלנו, "מָנָאיֶיכּ'" מציגה שוטרים מושחתים. "השוטרים" מציגה גם, שוטרים מושחתים, וכמובן, איך אפשר בלי, "השוטר אזולאי", שהוא אמנם מקסים וטוב לב ויודע שפות, אבל בניגוד לקלוזו, הוא טמבל כזה שאפילו לא מצליח לפתור את התעלומה.

הבעיות בתדמית של המשטרה בישראל הן לא חדשות. יותר מזה, הבעיות ב-משטרה בישראל הן לא חדשות. ובמשך שנים מנסים לטפל בהן, להפוך את המשטרה לאטרקטיבית, לכזו שהציבור יעריך אותה, יאמין בה, לכזו ששוטרים ירצו להתגייס אליה ולשרת בה. וזו העבודה שתהיה עכשיו באחריות של הראש הבא, המפכ"ל הבא, מי שאמור להתמנות כבר בקרוב. ובימים האחרונים, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, הודיע מי מבחינתו האיש הזה צריך להיות.

[מוזיקת רקע]

אז הפעם אנחנו עם כתבנו יוסי מזרחי, שואלים - האם ניצב אבשלום פלד יוכל להציל את המשטרה?

שלום יוסי.

יוסי: אהלן אלעד.

אלעד: אז השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, הודיע שהמועמד שלו למפכ"ל המשטרה הוא אבשלום פלד. ספר לי עליו.

יוסי: אבשלום פלד הוא סמפכ"ל המשטרה, זה תפקיד מאוד בכיר, מספר 2 בארגון כרגע. למרות שאם תשאל את האזרח ברחוב, או אפילו אנשים שאתה יודע, איך שהוא קשורים למשטרה, לא ממש מוכר, לא דמות ידועה, לא מישהו שהיה בתפקידי ליבה משמעותיים בארגון, וגם לא מישהו שהשאיר אחריו מורשת מסוימת או זיכרונות חיוביים מדי. הוא בן 63, גר במושב זכריה במטה יהודה. התפקידים הקודמים שלו, לפני שהוא היה סמפכ"ל, הוא היה ראש אגף הדרכה, ומפה גם החיסרון הגדול שלו. לא היה מפקד מחוז, להבדיל מכמעט כל מ… המפכ"לים, או המועמדים למפכ"לים שהיו בעבר, כך שמבחינתו זה בור גדול במבצעיות ובהכנה שלו לקראת התפקיד, וזה די חריג.

לפניו קובי שבתאי לא היה, נכון, מפקד מחוז, אבל הוא היה מפקד מג"ב. זה משהו פחות או יותר מקביל. וזה החיסרון הגדול של אבשלום פלד. והטענה, אתה יודע, העננה שמרחפת מעליו, מהרגע שהודיעו על האפשרות למינוי ועד שזה יקרה או שזה לא יקרה, זו עננת בן גביר. האם זה אבשלום פלד, קצין משטרה שעומד על רגליו, עם עמוד שדרה שלם, מלא וזקוף, או שמדובר באיש של בן גביר, שיעשה כדברי השר?

אלעד: רגע, אבל העננה הזו, על מה היא מתבססת? מעבר לעובדה שפלד לא עבר את המסלול הטבעי למפכ"לות, ובן גביר הוא השר הממונה, הוא זה שאמור לבחור במפכ"ל. יש ביניהם קשר אישי?

יוסי: בחודשים האחרונים מתפרסמות כל מיני ידיעות שעוסקות בקשר בין אבשלום פלד לבין חנמאל, עוזרו של בן גביר, ולבין השר עצמו. ואתה רואה שיש שם דברי חנפנות, יש משפטים שמצוטטים מפיו, כמו - your wish is my command. זה מראה לנו את הכיוון - האם זה האיש באמת שמסוגל להגיד לשר "לא" ולבצע את מה שצריך, ופה כדאי להדגיש שפקודת המשטרה קובעת - הסמכות היא של המפכ"ל. השר יכול להתוות מדיניות, הוא ניסה, נכון, לשנות חלק מפקודת המשטרה, אבל בסוף המפכ"ל הוא האחראי, הוא זה שאמור לנווט את הספינה לפי התוויות השר, אבל לא לתת לשר להתערב יותר מדי.

אלעד: ובכל זאת, פלד הוא היום סגן המפכ"ל, הוא אדם שמשרת שנים ארוכות במשטרה, מאוד מנוסה, איך בן גביר מסביר את הבחירה בו?

יוסי: בן גביר אומר קודם כל על אבשלום פלד, הוא מתאר את עברם המשותף מחברון כמו איזה, אתה יודע, איזה רומן בהמשכים. כשאבשלום פלד ניהל את מרחב חברון אז בן גביר היה שם, אתה יודע, פעיל, ימין, פרובוקטיבי, שעשה לא מעט בעיות, והיו לא מעט חיכוכים ביניהם. היום בן גביר טוען שאבשלום פלד הוא האיש שגרם לו לאהוב את המשטרה, ולכן הוא זוכר לו חסד נעורים, כך הוא מסביר את זה.

[הקלטה] איתמר בן גביר: הגעת אלינו, אבשי, לחברון, במצב מורכב בין מתיישבים לבין משטרה. ועשית את הלא ייאמן. השכנת שלום, אהבה, שלווה, רעות ואחדות. עשית זאת מתוך הבנה שאנשים אחים אנחנו…

יוסי: מבין האפשרויות שהיו בפניו, זו אחת האפשרויות. הוא מאמין באיש, בכישורים שלו, ביכולות שלו, ופרסם באופן רשמי את ההמלצה שלו על אבשלום פלד. על פי הערכות, יש מועמדים שיכול להיות שהם פחות מתאימים מאבשלום פלד, אנשים קיצוניים יותר, אנשים עם ביצועים משטרתיים פחות טובים, כך שאני לא בטוח שאבשלום פלד הוא האפשרות ה… אתה יודע, הבלתי סבירה לחלוטין, אבל בנסיבות האלה פלד יבחן, אם ייכנס לתפקיד, ולכשייכנס יבחן בעיקר מזווית של עמוד השדרה שלו אל מול השר.

אלעד: אוקיי, אז זו הבחירה של בן גביר, הוא הודיע רשמית, שמענו אותו גם מצדיק אותה, מה בעצם אמור לקרות מעכשיו? איך עובד ההליך?

יוסי: מאותו רגע שהשר ממליץ על המינוי שלו, זה אמור לעבור להחלטת ממשלה, ישיבה, והצבעה בעניינו. בדרך כלל מינויים כאלו שמגיעים לשלבים האלה מאושרים בממשלה, אבל לאבשלום פלד יש כמה בעיות. בעיה ראשונה היא שהוועדה למינוי בכירים, זו שאמורה לדון בכלל ביכולות, באפשרות שלו, בסבירות של ההחלטה למנות אותו, בכלל לא קיימת, אין לה יושב ראש, אז אין מי שימנה. שתיים, למחנה הממלכתי ולבני גנץ יש זכות וטו על מינויים כאלו ברשויות האכיפה בזמן מלחמה, כחלק מההסכם שלהם, של החבירה לקואליציה הנוכחית עם נתניהו, ולא בטוח אם בני גנץ ירצה את האיש או ירצה בכלל משהו לשנות במערכת. אולי יעדיף להשאיר את קובי שבתאי לעוד חצי שנה, אז זה תקוע גם שם. ואחרי הכל, אחת הבעיות של אבשלום פלד ברמת המינוי הפנימי, שבטח תעלה בוועדה למינוי בכירים, לכשתתכנס מתישהו, תהיה גם המלצת מח"ש שלא לקדם אותו לתפקיד ניצב.

אלעד: רגע, לא הבנתי, אבל הוא כבר ניצב, אז מה הכוונה?

יוסי: אבשלום פלד הסתבך בזמן שהוא היה תת-ניצב. הייתה חקירה משטרתית שנוהלה נגד משה דדון, מי שהיה ראש המועצה האזורית מטה יהודה. חשד אחר, סיפורי שוחד, לא קשור. אבל המשטרה ביצעה האזנות סתר לטלפון שלו, ובאחת השיחות, כך על פי הנטען, לפחות בחשד הראשוני, תיק שנסגר, נגיד, מלכתחילה. היה שיחת טלפון שהוא ניהל, אותו אבשלום פלד, עם ראש המועצה האזורית. ובשיחה הזאת אבשלום פלד פונה לדדון, ומבקש ממנו להקל איתו בעבירות בנייה שהוא ביצע בשטח סמוך לבית שלו, שם כמה מתקנים באזור שלא שייך לשטח שלו, אלא ליד, במושב. מנגד, דדון מבקש ממנו לקדם קצין משטרה שמקורב לו במשטרה. והשיחה הזאת הוקלטה, עברה למח"ש, נפתחה חקירה פלילית שבסופה נסגרה, אבל עם המלצה: לא לקדם את אבשלום פלד לתפקיד ניצב. בהמשך הגיע רב-ניצב אלשיך, והחליט לשים פס על ההמלצה של מח"ש, והפך את אבשלום פלד לראש אגף הדרכה, ובכך סלל את הדרך שלו להמשך. אני בטוח שבכל דיון של ועדת הבכירים בהמשך, הוועדה למינוי בכירים, הנושא הזה יעלה.

אלעד: הבנתי אותך. אני זוכר במעורפל, יוסי, תקן אותי אם אני טועה, התפקיד הראשון שלך בתקשורת היה כתב לענייני משטרה, לא?

יוסי: התפקיד הראשון היה כתב לענייני משטרה במקומון בחיפה. בזמן שאליק רון היה מועמד להיות מפקד המחוז הצפוני, זה 1998.

אלעד: אז איזו משטרה זו היתה בימים ההם?

יוסי: אז אני הכרתי את המשטרה לא רע, בעיקר נגיד את החבר'ה מאזור השרון, צפון, מחוז חוף, את הצפוניים יותר. והיה משהו שונה. כשהיום אני מסתכל לאחור, אני יכול להגיד בוודאות שזה לא אותם אנשים, זה לא אותה איכות שוטרים, גם לא קציני המשטרה. זה היה משהו אחר, וזה לא מתוך ראייה אחורה, אתה יודע, ברטרוספקטיבה, ולהגיד תשמע, פעם היה נהדר. לא היה נהדר, היו בעיות גם אז, אבל החומר האנושי שזרם למשטרה היה אחר.

אלעד: זהו, אז אמרת, לא הכל היה ורוד אז במשטרה. אבל אם אני אבקש ממך לקחת את 26 השנים האחרונות שבהן אתה בתקשורת ומסקר בין היתר את הגוף הזה, איפה ראית נקודות שבהן התחולל שינוי?

יוסי: יש כל מיני וקטורים שהשפיעו על הארגון הזה שנקרא משטרה, מכל מיני זוויות. אבל אם נתחיל מהזווית הכלכלית, אז קצת אחרי 2003, שר אוצר שאולי שמו מוכר לך, בנימין נתניהו, מחליט בין היתר על ביטול הפנסיות התקציביות בצה"ל, במשטרה, בגופי ממשל שונים ורבים. בשורה כלכלית גדולה למשרד האוצר ולממשלת ישראל, כי זה היה שם כובד תקציבי אדיר שאי אפשר היה להתמודד איתו לאורך זמן רב. ומבחינת המשטרה הוא הפך אותה למעשה מארגון עם ביטחון תעסוקתי לעובדיו, לשוטרים, שיודעים שאני מתחיל בגיל 25, 30, אני יכול להישאר פה עד גיל 60, 60 פלוס, לצאת לפנסיה. תהיה לי פנסיה תקציבית, מובטחת, שלא ירדה משכרי לאורך השנים, שמדינת ישראל תשלם לי ישירות מתקציב המשרד, עם אחוזי ריבית פחות או יותר קבועים, בזמנו, ואני אדע שמצבי טוב, ויש לי סיבה גם להישאר בארגון. אם אני בגיל 35 ו-40, ויש לי אופציות אחרות שנפתחו, או רעיונות, שאיפות אחרות, אני יודע שאני יכול לסחוב עוד כמה שנים, להתקרב לפנסיה, ומצבי טוב. זה משאיר אנשים במערכת, משאיר אותם לויאלים למערכת, ומושך אותם עוד קדימה.

ברגע שזה נגמר, לאורך השנים אנשים מבינים שאפשר לעבוד במשטרה, אני יכול להיות שוטר, אבל אני לא חייב להישאר שם עד הפנסיה. אין שום דבר שמקבע אותי, אין לי איזה בונוס או תמריץ לסוף הדרך. אני יכול עם הפנסיה הצוברת שלי, בגיל 32-3-4, להגיד תודה רבה, לא מתאים לי, השחיקה, הלחץ, השכר הנמוך, והיתרון הגדול של המשטרה, פנסיה תקציבית נעלם, אני עובר למקצוע אחר, ולא נפגע במאומה. ושם זה גרם למשטרה להשתנות, לכוח האדם שבה.

אלעד: ואולי שווה להוסיף כאן, יוסי, שזה לא רק שהתנאים הורעו. להיות שוטר זה עבודה מאוד קשה, לפרקים אפילו, אני אגיד, כפוית טובה. זו עבודה שמציבה אנשים במצבי סיכון, במצבי לחץ, יש שחיקה, וגם הארגון כארגון, הוא נמצא תחת ביקורת הרבה יותר אינטנסיבית מצד הציבור, בטח בהשוואה לגופים אחרים, כמו צה"ל או כמו השב"כ, זה ארגון שבא במגע הדוק עם היום יום של האזרחים. וגם יש אינטראקציה לא מעטה עם פוליטיקאים, והם לא פעם ניסו להשפיע על המשטרה.

יוסי: כן, אם אנחנו מדברים על פוליטיזציה של המשטרה, אז אפשר להסתכל גם עשורים קודמים. תמיד היה משהו באוויר, תמיד היה רצונות של השר, תמיד היה… הייתה מעורבות פוליטית, אבל מאוד עדינה, נזהרו לא ליפול, לא להתערב בחקירות. כל זה היה כאילו מחוץ לתחום, ואם היה לחץ - מאוד עדין ובשוליים. 2015 פחות או יותר אפשר לשרטט את קו השבר, כאשר משטרת ישראל שייכת למשרד לביטחון פנים, ששייך למפלגת הליכוד בקונסטלציה הקואליציונית של אז. השר היה גלעד ארדן, אדם שלא ביקש את התפקיד, דרך אגב, הוא רצה להמשיך להיות השר להגנת הסביבה. אני מזכיר לך בהמשך הגיע קמפיין "מי יחקור את החוקרים". אתה מבין, עימות ישיר בין נתניהו לבין חוקרי המשטרה, עובדים של המערכת. והשר לא ממש רצה להיות שם, ובסוף מצא את עצמו בתפקיד הזה. ואז מחפשים מפכ"ל למשטרה. בדרך כלל יש לך שורת ניצבים במשטרה, מפקדי מחוזות, סמפכ"ל, שהוא אפשרות. אבל אז שר ארדן וממשלת הליכוד מביאים שם שמגיע מהבוידעם, תת-אלוף גל הירש.

[הקלטת חדשות] דני קושמרו: שלום לכם, ערב טוב. יותר מחודשיים ללא מפקד למשטרה, אחרי התלבטויות בלתי פוסקות, הערב יש מפכ"ל, והוא לא שוטר. השר לביטחון הפנים, גלעד ארדן, מפתיע ומודיע הערב לתת-אלוף במילואים גל הירש שהוא זה שיוביל את משטרת ישראל בשנים הקרובות…

יוסי: עכשיו, תחשוב מה עובר במוחו של אזרח או של שוטר אפילו במערכת, כשהוא שואל את עצמו - תגיד, איך האיש ההוא מהצבא קשור למשטרה? מה הקשר לצורך העניין בין כיבוי אש לבין מד"א? מה, שניהם ארגוני הצלה, אז זה אותו דבר? ככה מתייחסים אלינו במשטרה? להביא מישהו לא רק שהוא מבחוץ, הוא אפילו לא מכיר את העולם הזה - חקירות, סיור, בילוש. מה לו ולנו? ואז הם הבינו, המסר נפל, שמישהו מנסה, לא יודע אם להגיד להשתלט על המשטרה, אבל מישהו מנסה להשפיע על המשטרה. ובסוף המינוי של גל הירש ירד, והתחילו רחש-בחש עם כל מיני שמות אחרים, עד שהגיע רב-ניצב אלשיך.

[הקלטה] בנימין נתניהו: רוני, מהיום אתה שוטר מספר אחד, ואני יודע שאתה יודע עד כמה זה מחייב. יש צורך ברפורמות כדי להצעיד את המשטרה קדימה.

אלעד: שגם אלשיך, צריך להזכיר, הגיע מבחוץ. הוא הוצנח במשטרה.

יוסי: תפקידו הקודם, סגן ראש השב"כ, קיבל הבטחה ערטילאית שיוכל לחזור לשב"כ בהמשך, בתנאי שיבוא ויהיה מפכ"ל. אני משער, לפי עוד כמה עדויות ומקורות, שמי שראה אדם דתי מגבעת שמואל העריך שדעותיו הפוליטיות ישפיעו על תפקידו.

[הקלטה] קריין: המפקח הכללי ה-18 של משטרת ישראל, רב ניצב רוני אלשיך.

[מחיאות כפיים]

יוסי: בדיעבד התאכזבו. התברר אלשיך היה יותר ישר מקיר. בהמשך, כשהלחץ הפוליטי נהיה כבר יותר משמעותי, אני מדבר איתך על 2018, כאשר רב ניצב אלשיך עוזב את תפקידו, מסתיימת הקדנציה. ואז במשך שנתיים היה ממלא מקום למשטרה. תחשוב, הגוף הכי חשוב בדמוקרטיה הישראלית כלפי פנים, משטרת ישראל, מנוהל על ידי ממלא מקום, מוטי כהן קוראים לו, אחיו דודי כהן היה מפכ"ל בעבר. אדם ראוי לכל הדעות, גם לעיני הפוליטיקאים, גם בעיני המשטרה, עשה את כל התפקידים מלמטה למעלה, ואף אחד בממשלה לא רצה לתת לו מינוי קבוע - בוא תהיה מפכ"ל, במשך שנתיים. למרות שבשלבים מסוימים, אני אזכיר, היו ממשלות מעבר וכאלה, היועץ המשפטי לממשלה הסכים לזה, וזה עדיין לא קרה.

המסר שירד למטה, לספ"כ - תראו, מישהו רוצה לתפוס אותנו ברצועה, מישהו רוצה שאנחנו נהיה כפופים אליו, לעשות מה שהוא אומר, מישהו רוצה לשבת לנו על הראש, שלא נהיה בטוחים, שננסה לרצות אותו כדי לקבל את המינוי. שוטרים אחרים, בכירים, שעומדים מהצד ורואים איך הפוליטיזציה משפיעה על המשטרה, הבינו שיש להם שתי אפשרויות - או ליישר קו עם המערכת הפוליטית, או לעזוב. ורבים עזבו. אני אתן לך דוגמה אחת של אדם בשם ניצב זוהר דביר. הוא היה סמפכ"ל המשטרה, ולפני כמה שנים הוא היה המועמד העיקרי להיות מפכ"ל המשטרה. היו לו גם סיכויים לא רעים - הוא עשה דרך ארוכה, לא הסתבך בכלום, באמת, אתה יודע, מודל לחיקוי. ורגע לפני הסוף, כשהוא הופך להיות מועמד למפכ"ל, הוא אומר, תראו, אני מוותר, אני לא רוצה להיות מועמד למפכ"ל. ובשיחות פנימיות, הוא אומר לחברים שלו ולמקורבים, תקשיבו, אני מבין את הרוח, אני רואה את הפוליטיזציה, אני לא רוצה להיות שם, שלא ילחצו עליי, אני לא מתאים לעולם הזה, ועוזב. קח אותו, תכפיל בערך ב-13, 14 ניצבים אחרים בשנים האחרונות שעזבו, תקבל את מצב המשטרה.

[מוזיקת רקע]

אלעד: חסות אחת, וממש מיד חוזרים.

[חסות]

אלעד: יוסי, אנחנו תיארנו כאן כמה מהבעיות הגדולות של המשטרה בשנים האחרונות. דיברנו על בעיות תקציביות, בעיות של תדמית, פוליטיזציה. וכל אלה, ובעיות אחרות כמובן, הכול הוביל לבעיות ארגוניות, בעיות של כוח אדם. אנחנו עסקנו בעבר כאן, במחסור עצום של שוטרים בישראל, וגם המחסור הזה בתורו מוביל לבעיות, כלומר, אנחנו מדברים כאן על סוג של גלגל.

יוסי: יש מעט מאוד מעצרים, הרבה פחות כתבי אישום, יש הרבה פחות הרשעות, כי זה מורכב מכמה דברים. קודם כל, כשיש לך פחות כתבי אישום, פחות הרשעות אתה מקבל באופן ישיר. פחות כתבי אישום יש כי גם צריך בסוף מישהו שיחקור את התיקים האלו, אוקיי? אגף החקירות בתוך המשטרה נחשב לזרוע מאוד חשובה, זרוע איכותית, אנשים שונים, אנשים שצריכים להבין בעולם המשפט, בעולם המשטרה. הרמה האנושית שם היא יותר גבוהה ממה שאתה צריך בחלקים אחרים במשטרה. כשיש לך פחות חוקרים, יש תיקים שלא נחקרים, יש תיקים שנסגרים, לפעמים זה עניין של ימים. יש דוגמאות של אנשים שהגישו תלונה, מ… דברים קטנים יותר, גדולים יותר, ותוך שבועיים קיבלו הודעה במייל כבר על סגירת התיק. אז ברור לך שהמשטרה לא השקיעה כל כך הרבה בשבועיים האלה. פשוט אין כוח אדם, אין מי שיעשה את זה.

יש תחנות כמעט ללא חוקרים. כי הרובד הזה, רובד איכותי יחסית שיכול למצוא לעצמו מקומות עבודה בחוץ, פשוט דלף החוצה והלך להרוויח יותר במקומות אחרים, ולחיות גם חיים נורמליים, אתה יודע, בלי חיכוך עם עבריינים כל היום, בלי שבתות, בלי לילות, בלי משמרות. חיים מסוג אחר.

אלעד: ואיך המשטרה ניסתה להתמודד עם המחסור הזה? מה הם עשו?

יוסי: כשהמשטרה סובלת ממחסור כל כך משמעותי בכוח אדם, יחסית לתקנים שיש לה, היא מבצעת למעשה מרדף אחרי שוטרים. מנסים לגייס בכל דרך. ולאורך השנים האחרונות, כדי להתמודד עם מבול כזה של פורשים, הם עשו כל מיני דברים במשטרה כדי לנסות לצמצם את הנזק. מצד אחד, הקורס היה בעבר שבעה חודשים נטו בבית ספר להכשרת שוטרים בסמוך לבית שמש. זה קוצר, מבצעים שבעה שבועות, לאחר מכן יוצאים לשטח, לאחר מכן חוזרים למכללה. הרעיון הוא גם ליצור לשוטרים, אתה יודע, לתת להם קצת שטח, להתחכך בשטח וללמוד מהחוויות, מהניסיון, מהדרכות מבצעיות, מחוות דעת של קציני משטרה שמתמודדים איתם באותם אירועים. ומצד שני המטרה, בין היתר, כשלא אומרים אותה במשטרה בגלוי, אבל היא להכניס יותר שוטרים לרחוב. אתה לא יכול לשים שוטרים שבעה חודשים בקורס, כשברחוב חסרים לך הרבה. אז ככה אתה מרוויח קצת מפה וקצת משם. בין היתר גם שינו במעט את אופן הקבלה למשטרה. הקריטריונים השתנו. פתאום אתה רואה גילאים מבוגרים, אנשים בני 40, 45 ומעלה, שמתקבלים למשטרה למרות שהם לא בתחילת הדרך, כדי להיות סיירים מהמניין. פעם לא היית רואה דבר כזה - אדם בן 45 שמתקבל למשטרה כדי להיות סייר.

קריטריונים נוספים שהשתנו - תעודת בגרות, פתאום לא צריך, אפשר לקבל גם בלי. לפני שנה ומשהו עשיתי סדרה רחבה על המשטרה. הייתי שם גם בגיוסים, גם בבסיס ההדרכה, ואתה יכול לראות את זה בעיניים. זה לא אנשים רעים, חלילה, אבל אתה יכול לראות איכות אנושית שונה.

אלעד: ברור. וגם ההכשרה, כמו שאתה אומר, נפגעה, וזה דבר שבתורו מייצר שוטרים שהם פחות מוכשרים, פחות טובים. אבל בעצם, יוסי, הדבר הזה לא עזר, כי גם אחרי שקרו כל השינויים האלה, גם היום יש עדיין מחסור מאוד גדול של שוטרים בישראל.

יוסי: המחסור הנוכחי עומד סביב ה-2,000 תקנים שנשארים ריקים. זה פחות או יותר המספר. במשטרה מסבירים את העניין הזה, עם החוסר יכולת למלא את החלל בכמה מרכיבים, כשהמרכיב העיקרי הוא שמספר התקנים עלה. אנחנו צריכים יותר שוטרים, ולכן גם כשהצלחנו לגייס חלק, עדיין אנחנו נשארים עם תקנים חסרים. כרגע היעד השנתי הוא להגיע כמעט ל-5,000 שוטרים שיגויסו למשטרה במהלך השנה, שנה ומשהו האחרונות, עד סוף 24'. ספק אם יצליחו לעמוד בזה. אבל תזכור שגם כשמצליחים לגייס, מספר העוזבים, הנוטשים, הוא נשאר פחות או יותר סביב ה-1,900-1,800 איש בשנים האחרונות, כך שזה מרדף אחרי הזנב.

אלעד: ובתוך המשבר הזה, בעיצומו, ואחרי שנתיים שהיה ממלא מקום בתפקיד המפכ"ל, השר לביטחון פנים לשעבר אמיר אוחנה מינה את המפכ"ל הנוכחי, קובי שבתאי. באופן דומה לזה שסיפרת על אבשלום פלד, גם שבתאי לא עבר את המסלול הטבעי של מפכ"לים לפחות עד אז, כי הוא הגיע ממג"ב.

יוסי: המינוי של קובי שבתאי בא יחסית בהפתעה. נזכיר, גם הוא לא היה מפקד מחוז בעבר. אדם שאמר על עצמו ב"שבת תרבות" בבאר שבע, אני זוכר, כשהיה מפקד מג"ב, הוא אמר, תראו, אני חושב שאני לא מועמד להיות מפכ"ל, אני גם לא רוצה עכשיו, יש אחרים אני חושב טובים ממני.

[הקלטה]

מראיין: מתי יהיה מפכ"ל ראשון משורות משמר הגבול?

מפקד מג"ב קובי שבתאי: לא יודע, זה לא יהיה אני. לא רואה את זה כרגע בתוכניות. תראה, אני משרת למעלה מ-32 שנה בשורות כוחות הביטחון. אני חושב שיש טובים ממני.

יוסי: קובי שבתאי הוא לוחם בכל רמ"ח איבריו, הוא אדם טוב, אדם תמים, אדם, אתה יודע, שהקדיש את כל חייו למשטרה, הסתכן, זכה גם בעיטורים על אומץ ליבו. אבל היו גם טענות כלפיו שאמרו שזה אדם שלא רואה את התמונה הרחבה. הוא לא התעסק כמעט עם חקירות, הוא לא מכיר את התנהלות להב 433, ה-FBI הישראלי, הוא לא מכיר עבירות צווארון לבן, הוא לא התעסק עם נושאים רגישים של זכויות אדם, זכויות פרט, הפגנות, המחאות שאנחנו רואים בשנה האחרונה. וההערכה הייתה שהשלטון בחר בו כדי לקבל אדם נוח אל הבריות, אדם שאפשר להשפיע עליו, אדם שיהיה לחיץ.

אלעד: אם דיברנו על שינויים במבנה הארגוני של המשטרה, שינויים שנויים במחלוקת, אז קובי שבתאי כמפכ"ל היה אחראי גם להסכם עם משרד האוצר, הסכם שגרר לא מעט ביקורת מתוך המשטרה, אפילו של ניצבים. מה ההסכם הזה? מה הוא בעצם כולל?

יוסי: זה נקרא "הסכם גג שכר". הכוונה היא לעשות גג לשכר שמקבלים השוטרים, לאפשר למשטרה לקבל תקציבים נוספים ממשרד האוצר, תקציבים שהם מייחלים להם, שיעלו את מספר התקנים, יאפשרו למשטרה להתמודד עם תחומים מאוד קשים שהיא לא מצליחה, כמו הפשיעה במגזר הערבי ועוד, אבל יש תמורה. התמורה שהאוצר רוצה פה היא הסכמה של המשטרה לאפשר פרישה, פיטורים של עובדים בכמות מוגדרת מראש. דהיינו, בשנים הראשונות דיברו על 8%, לאחר מכן 15% משנתונים מסוימים. וזה מבחינת האוצר הצלחה גדולה, בעצם זה שהם הצליחו לשכנע את המפכ"ל ואת המשטרה לקבל עליהם את ההסכם הזה. מבחינת שאר הניצבים במשטרה, קובי שבתאי עשה טעות גדולה ברגע שהוא חתם על אותו הסכם, כי המסר כלפי מטה לשוטרים זה - תקשיב, אם אתה תהיה חלש, אפילו אם תהיה בינוני, זה לא רק שאין לך עכשיו את הפנסיה התקציבית שהייתה בעבר ותגיע לגילאים מסוימים, אלא יש מצב שאתה תשקיע במשטרה עכשיו כמה שנים, תקבל איזה דירוג בינוני, ויפטרו אותך. אתה מאבד את הזמן הכי חשוב לך כבחור צעיר, גילאי 30-20, אתה לא תלמד משהו אחר, לא תלמד מקצוע אחר, תהיה שוטר. ובגיל 30-34-5, יגידו לך - תשמע אדוני, היה טוב מאוד עד עכשיו, אבל אנחנו חייבים לפטר איקס שוטרים במסגרת ההתחייבות למשרד האוצר, והנה אתה גם אחד מאותם 17% שמפוטרים. וזה גרם נזק מאוד רחב למשטרה, לתחושה של השוטר בביטחון התעסוקתי שלו פה, ועם הזמן זה היה חלק מ… אתה יודע, לבנה נוספת בהתפוררות של הארגון הזה.

אלעד: והנה, אל מול אותן לבנים מתפוררות, הגיע שר ממונה חדש, שר שלא רק הרחיב את הטייטל מביטחון פנים לביטחון לאומי, הוא גם טען שהביא תקציבים אדירים למשטרה. הוא הבטיח לטפל, לבנות את הארגון מחדש, להפוך את המשטרה ליציבה וחזקה יותר.

יוסי: אולי תתפלא, אבל ברגע שבן גביר נכנס למשטרה, ועוד קודם, היו לא מעט שוטרים שהצביעו עבורו, והם מזדהים עם חלק מערכיו הפוליטיים וגם עם אלה שלא מזדהים, הם אמרו, תקשיב, זה בן אדם שמדבר על המשטרה, מלכתחילה רוצה להיות שר המשטרה, שר לביטחון לאומי, יש לו הרבה הבטחות בקונסטלציה הפוליטית הנוכחית, יש לו הרבה מאוד מנופי לחץ על ראש הממשלה. זה האיש שיצליח להביא לנו כסף גם, ולכן הם תמכו בו באופן משמעותי. בן גביר נכנס, והצליח ברמה, אתה יודע, האדמיניסטרטיבית, להחיות את הארגון מעט, הוא הצליח להביא קצת יותר כסף מבעבר. הסכומים שהוא מפרסם מנותקים לגמרי, זה לא תשעה מיליארד שקלים לשנתיים, זה הרבה פחות מזה, פחות מחצי. אבל עדיין הכוונה הייתה טובה, כסף נכנס לארגון. שכר השוטרים למשל השתדרג, מאלה שהרוויחו, נניח דור ביניים שהרוויחו באזור 9,500, קיבלו עוד אלף ומשהו שקלים לשכר. אז כסף כן נכנס, הרוח שנשבה במפרשים בהתחלה הייתה, אבל התוצאה היא שונה מאוד. השוטרים ציפו לסכומים אחרים, ליחס אחר, ציפו לשינוי מהר יותר, גדול יותר, וזה לא מה שקרה. יש איזה פער בין ההצהרות התקשורתיות של השר לבין מה שאנחנו רואים בשטח במשטרה. וזה משפיע על העזיבה של השוטרים, שעדיין נמשכת, זה כבר שנה רביעית או חמישית ברציפות, שהמשטרה רודפת אחרי הזנב שלה בניסיון לגייס שוטרים, על חשבון אלה שעוזבים דרך ועדות רפואיות, או שפשוט מתפטרים.

אלעד: ועכשיו השר בן גביר הוא זה שאמור למנות מפכ"ל חדש, והמועמד שלו, מטעמו, ניצב אבשלום פלד, אם אכן ימונה, הזכרת מקודם שיש בעיות בדרך למינוי הזה. אבל אם הוא יצא לפועל, מה בעצם יהיה על השולחן של המפכ"ל החדש? במה הוא יצטרך לטפל בעדיפות גבוהה?

יוסי: אבשלום פלד מקבל משטרה שנמצאת במצב תדמיתי מאוד קשה, משטרה שמתחילה או נמצאת באמצע הליך התפוררות. אי אפשר לדבר על המשטרה ולהתעלם מהשנה וחצי האחרונות, ועם המחאה סביב המהפכה המשפטית, ולאחר מכן מחאה בעניין המלחמה, חטופים וכל מה שכרוך בזה, בלי להתייחס לקשר בין זה לבין תדמית המשטרה, לאמון של האזרחים במשטרה. זה יכול להיות אירועים מאוד קטנים, וגם אירועים גדולים שמשפיעים באופן ממשי גם על השוטר מבפנים, גם על מי שרוצה להתגייס, או שוקל פעמיים, וגם על האזרחים מה הם חושבים על המשטרה, והאם הם ישתפו איתה פעולה בהמשך. ובראש אתה מקבל את ניצב עמי אשד, מי שניהל את מחוז תל אביב עד השנה שעברה, והתפיסה שלו לדרך טיפול בהפגנות הייתה די דומה לטיפול בהפגנות בעבר. אבל אז זה התנגש פשוט עם המדיניות של שר חדש שרוצה יד קשה, שרוצה לפתוח את ציר איילון בכל מחיר, גם אם זה 12 בלילה שכמעט אף אחד לא נוסע שם, ולסכן גם שוטרים וגם מפגינים כדי לבצע את זה.

כשזה הגיע לקצה, עמי אשד פשוט הבין שהוא לא הולך לבצע את מה שהשר מורה לו. עד שזה הגיע לפיצוץ. עמי אשד היה אמור לעבור לאגף הדרכה במשטרה, ברור לך שניצב במחוז תל אביב שעובר לאגף הדרכה זה סוף הדרך, ובסוף החליט להתפטר. כלפי חוץ, נזק אדיר, כי זה מראה - מי שלא מתיישר עם מה שהשר אומר עוזב את המשטרה. כך נראית המשטרה, היא משטרה שלא עוברת פוליטיזציה, אלא משטרה שהיא כבר פוליטית כעת. אז הנזק התדמיתי שנגרם פה לפעמים, אתה יודע, בלי להכיר אפילו את כל העובדות, אצל האזרח הפשוט, הוא נזק אדיר, והוא יעלה ביוקר בשנים הבאות, כאשר אותם אנשים לא ישתפו פעולה עם המשטרה, הם לא יחייגו ל-100, הם לא יסמכו על השוטרים.

אני שומע מהשוטרים גם את המשפט הכי מפריע להם, שאומרים להם בהפגנות, אומרים להם - אתה של בן גביר. מבחינת השוטר זה עלבון גדול, מבחינת האדם שאומר את זה, זה התפיסה שלו. זה לא משטרה שלי, היא לא משטרה של מדינת ישראל, היא משטרה של אדם קיצוני מהימין שהשתלט עליה.

[מוזיקת רקע]

אלעד: יוסי מזרחי, תודה.

יוסי: תודה רבה.

אלעד: וזה היה "אחד ביום" של N12. אנחנו מחכים לכם בקבוצה שלנו בפייסבוק - חפשו "אחד ביום הפודקאסט היומי".

העורך שלנו הוא רום אטיק, תחקיר והפקה - דני נודלמן, שירה אראל, דניאל שחר ועדי חצרוני. על הסאונד יאיר בשן, שגם יצר את מוזיקת הפתיחה שלנו.

אני אלעד שמחיוף, אנחנו נהיה כאן גם מחר.

[מוזיקה עד הסיום]

[חסות]

 

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה

40 views0 comments

Comments


bottom of page