אחד ביום - היורש של אבו מאזן

אבו מאזן, נשיא הרשות הפלסטינית יותר מ-20 שנה, כבר לא ילד. השבוע הוא ציין יום הולדת 90. מצד שני, אבא שלו חגג גם עד גיל 102 - אז מה גרם לו להכריז דווקא עכשיו על יורש? מי הוא היורש המיועד, חוסיין א-שייח', ומה חושבים עליו הפלסטינים? הפעם, אנחנו עם ד"ר מיכאל מילשטיין, חוקר בכיר במרכז דיין באוניברסיטת תל אביב ולשעבר ראש הזירה הפלסטינית באמ"ן ונדבר על היום שאחרי אבו מאזן ועל עתידה של הרשות הפלסטינית. 

---

‏תאריך עליית הפרק לאוויר: 17/11/2025.

‏[חסות]

‏[מוזיקת פתיחה]

‏אילן: היום יום שני, 17 בנובמבר, ואנחנו "אחד ביום" מבית N12. אני אילן לוקאץ', ואנחנו כאן כדי להבין טוב יותר מה קורה סביבנו. סיפור אחד ביום, בכל יום.

‏אבא שלו האריך ימים עד גיל 102, אבל גם הוא כבר לא ילד. אבו מאזן כבר יותר מ-20 שנה בראש הרשות הפלסטינית, נכנס השבוע לעשור העשירי בחייו והודיע על זהות היורש. חוסיין א-שייח'.

‏[הקלטה] רשידה באחמיד, כתבת France24: "في فقرة ضيف اليوم نتوقف نتوقف عند الاعلان الدستوري الذي اصدره رئيس السلطة الوطنية الفلسطينيه محمود عباس وفيه يحدد من سيخلفه في منصبه."

‏אילן: אם הכול יעבור חלק, וזה לגמרי לא בטוח, וגם על זה נדבר היום, חוסיין א-שייח' יהיה האיש שיקבל לידיו רשות פלסטינית במצב רעוע, אבל עם אופק מדיני שנראה עכשיו ברור יותר. וזה בעיקר בחסות נשיא ארצות הברית טראמפ, שסימן אותו כאיש שמולו הוא מעדיף לעבוד. מי האיש? מה התרחישים האפשריים? וכמובן האם זה טוב ליהודים או רע ליהודים? על זה נדבר היום עם דוקטור מיכאל מילשטיין, חוקר בכיר במרכז דיין באוניברסיטת תל אביב, ובעבר גם ראש הזירה הפלסטינית באמ"ן.

‏[מוזיקת רקע]

‏שלום, דוקטור מילשטיין.

‏ד"ר מילשטיין: אהלן אילן.

‏אילן: אנחנו על תאריך, כמעט, תאריך עגול [ד"ר מילשטיין מצחקק]. זאת אומרת, השבוע אבו מאזן ציין יום הולדת 90, נכנס לעשור העשירי של חייו.

‏ד"ר מילשטיין: נכון.

‏אילן: זה כבר ה… זה כבר הישורת האחרונה, כן?

‏ד"ר מילשטיין: כן, אם כי תראה, צריך לזכור, אילן, הוא חוגג את היום הולדת שלו, לכאורה, ב-15 בנובמבר, שזה יום העצמאות הפלסטיני.

‏אילן: אהה.

‏ד"ר מילשטיין: היום הולדת האמיתי שלו הוא איפשהו במרץ.

‏אילן: אז למה עכשיו? מה קרה שעכשיו הוא מכריז על יורש? מי יירש אותו? זה רק הגיל?

‏ד"ר מילשטיין: אז… אז תראה, קודם כל, רק צריך כאן, הייתי אומר, ללטש את הניסוח. מה שהוא עשה בשבועות האחרונים, אילן, זה שהוא בעצם ניסח מחדש את החוק הפלסטיני שעוסק בנושא ירושה, והגדיר שבמקרה של נבצרות, בעצם מי שמחליף אותו הוא, הוא הסגן שלו, שהוא, הוא, הוא אותו חוסיין א-שייח', שאנחנו נעמיק בו בעוד שנייה. ואני אגדיר את זה בצורה הזאת. אבו מאזן, מעולם, ב-20 שנות שלטונו, לא אהב להתעסק, כמו כל מנהיג מזרח תיכוני, בשאלה של מי יירש אותי, מחשש שהשאלה הזאת עלולה קצת לדרבן את היורש לקצר טווחים.

‏הפעם זה שונה, מפני שיש כנראה, או בוא נגיד בסבירות גבוהה, הרבה מאוד לחץ, גם אמריקאי, גם ערבי, בעיקר מצרי, על אבו מאזן להפגין רענון, להפגין רפורמה, להפגין סוג של התחדשות, בעיקר בגלל שהם רוצים בכלל לקדם תהליכים בזירה הפלסטינית, לרבות הגעה של הרשות, אולי, לעזה, והם מסתכלים על הרשות תחת אבו מאזן, והם רואים ישות, איך נגדיר את זה בצורה לא עדינה? רקובה, מנוונת, שום דבר באמת לא קורה בה, ומנהיג בן 90 שממשיך לשבת על הכיסא בלי שעושה רושם שהוא רוצה ללכת לאן שהוא. אז יש כאן לחץ - תתחיל לקבוע איך נראה המכניזם של הבא בתור אחריך, ומה יקרה אם אתה איננו.

‏אילן: טראמפ רוצה מישהו לדבר איתו.

‏ד"ר מילשטיין: כן, מישהו לדבר איתו ומישהו שאפשר לסגור איתו עסקים, ו… אתה יודע, אנחנו ניגע בזה עוד מעט, אילן, לא בהכרח מישהו שהעם מת עליו.

‏אילן: אבל היום קצת יותר חשוב שטראמפ מת עליו.

‏ד"ר מילשטיין: לגמרי, זה ממש ה-game changer המרכזי, לא רק לגבי הזירה הפלסטינית, לגבי הרבה זירות כאן במזרח התיכון, שמה שחשוב זה שטראמפ איתך, הרבה מעבר לזה שלפעמים יש לך כוח צבאי או אהדה ציבורית. זה פקטור מאוד מאוד מהותי.

‏אילן: אז מיהו אותו חוסיין א-שייח'?

‏ד"ר מילשטיין: חוסיין א-שייח', אבו ג'יהאד, אחת הדמויות היותר ותיקות, יותר מוכרות גם, הוא לא דמות, אתה יודע, דמות שנחבאת אל הכלים בעשורים האחרונים בזירה הפלסטינית. הייתי אומר, אילן, שמדובר בעצם בנציג המובהק של מה שנקרא דור הביניים בהנהגה הפלסטינית. כלומר, הוא עצמו יליד 1960, בן 65, ומהרבה בחינות עבר את כל התחנות הנדרשות כדי להתפתח כמנהיג במערכת הפלסטינית. הוא נולד ברמאללה, אבל ההורים הגיעו מהכפר דיר טריף, ששכן לא רחוק מנתב"ג היום, ובעצם, הייתי אומר, עבר מאז הקמת הרשות את כל התחנות הנדרשות. הוא היה חבר תנזים, גיל 18, ב-1978, הוא נכלא, אה, בעקבות ה… בעקבות החברות הזאת והיותו פעיל תנזים, כלומר איש מנגנון השטח של הפת"ח, ל-11, 11 שנים, עד 1989, אז הוא משוחרר והופך להיות אחד מהמנהיגים של פת"ח בשטח, באינתיפאדה הראשונה.

‏אילן: בכלא הוא בנה את עצמו?

‏ד"ר מילשטיין: בכלא הוא מבחינה מסוימת בנה את עצמו כמנהיג, לפחות באזור רמאללה, כמנהיג בולט, ואחד הדברים שמאוד חשובים בכלל לביוגרפיה ולהבנה שלו הנוכחית, אילן, זה שהוא לומד עברית ולומד עברית טוב, ויודע לתקשר עם החברה הישראלית ולהבין אותה, וזה, עד היום, הופך אותו לאחד מבני השיח היותר קרובים אלינו. יותר מאוחר, היה דמות מאוד בכירה בפת"ח, אגב, כל כך בכירה בפת"ח, שכשיש בחירות פנימיות להנהגת הפת"ח באיו"ש ב-2000, הוא מנצח את מרואן ברגותי.

‏עכשיו, מה שחשוב לזכור, אילן, לגבי חוסיין א-שייח', הוא באמת, הייתי קורא לו אחד מהנציגים הבולטים של יעד המדינה. כלומר, הוא בן אדם שמשנת 2000, בניגוד להרבה בכירים פלסטינים, כמו ברגותי, לא היה מעורב בטרור, ומ-2007 כוכבו בעצם מתחיל לדרוך, כשהוא הופך להיות השר לעניינים אזרחיים ברשות, שהמשמעות - הוא אחראי על התיאום מול ישראל. מאז הוא הולך ומתקדם במערכת, הרבה מאוד בגלל תיאום עם ישראל, הנעת מהלכים אזרחיים, ניהול המשא ומתן, כשסאיב עריקאת מת ב-2020, הוא הופך להיות גם מזכיר הוועד הפועל של אש"ף וגם אחראי תיק המשא ומתן, ובעצם, הייתי אומר, הרגליים שבגללם הוא בעל אחיזה כל כך חזקה ברשות הפלסטינית, זה א' הקרבה המאוד מאוד מאוד מהותית לאבו מאזן, הוא ממש המוציא והמביא מהלשכה שלו, והדבר השני, הקרבה המאוד גדולה לישראל ולארצות הברית.

‏אילן: למה א-שייח', חוסיין א-שייח' הוא האיש שטראמפ היה מעדיף?

‏ד"ר מילשטיין: אז הייתי אומר, אילן, בגלל שתי סיבות מרכזיות. קודם כל, יש להם היסטוריה, נקרא לזה טובה, איתו. כלומר, כמה עשורים של קשר רציף של… גם ביקורים כל הזמן של חוסיין א-שייח' בוושינגטון. הוא מוכר על ידם. הוא… הוא… הוא נראה להם האופציה הנכונה. הדבר השני, הוא סוג של תואם, או נגזרת, של אבו מאזן מבחינה אידיאולוגית. כלומר, אמירה - אנחנו, לא משנה מה, שומרים על יציבות, לא חוזרים למאבק המזוין. אתה יודע, בזמנו, אבו מאזן דיבר, והוא זכה להרבה מאוד… להרבה מאוד התקפות מהזירה הפלסטינית, על התיאום הביטחוני אל-מוקדס, המקודש. ומהבחינה הזאת, חוסיין א-שייח' ממשיך את דרכו. ולאמריקאים זה בסדר, זה אפילו טוב מאוד, שיהיה מישהו שממשיך לדבר על יציבות, על מדינתיות, על הסכם, ולא מתחיל לזגזג עם מאבקים ועימות מזוין, ודברים שיכול להיות שאנחנו כן נשמע מכיוון רג'וב או מכיוון ברגותי. אבל אחרי שציינו את כל ה… נקרא לזה, הזוהר והאורות, צריך להגיד יש המון צללים. זה מה שאנחנו מכירים בתור חוסיין א-שייח'.

‏אילן: כן.

‏ד"ר מילשטיין: כשאתה תלך לרחוב באל-בירה, בג'נין, בחברון, ותדבר על אבו ג'יהאד א-שייח', חוסיין א-שייח', איך נגיד בעדינות? לא… אנשים לא מתחילים ב… ב… אה… אה… להרעיף שבחים וישר…

‏אילן: הוא לא אהוד.

‏ד"ר מילשטיין: לגמרי.

‏אילן: בסקרים הוא לא, הפלסטינים רוצים מישהו אחר.

‏ד"ר מילשטיין: לגמרי, וזה לא סתם שהם רוצים מישהו אחר. כשאתה אומר את השם חוסיין א-שייח', בדרך כלל הוא מגיע עם רפרטואר של שחיתות. הילדים שלו, צעירים מאוד, כולם מוברגים יפה במשרות חלום במערכת הפלסטינית, הטרדות מיניות, כל מיני סיפורים של נפוטיזם.

‏אילן: כל החבילה המקובלת.

‏ד"ר מילשטיין: הייתי אומר פלוס פלוס בבחינה שלו. ואתה יודע, אתה ציינת את הסקרים, אילן. אתה יודע, זה די מדהים. אתה מסתכל על סקרים פלסטינים כמובן.

‏אילן: כן.

‏ד"ר מילשטיין: והכי מחמיאים לו, לא מהיום, מלפני שנתיים, נותנים לו שני אחוזים. הוא בטח לא מגיע ל-40 ומשהו אחוז.

‏אילן: שני אחוז? בוא, רגע, רגע, רגע, רגע. שני אחוז זה התמיכה שלו ברחוב הפלסטיני?

‏ד"ר מילשטיין: כמעט הייתי אומר זה השיא שלו, כי הוא היה גם באחוז אחד. אגב, ציינו את חוסיין א-שייח'. אבו מאזן, מסקר שמתפרסם שבוע שעבר, סקר של ח'ליל שקאקי, אבו מאזן, 85 אחוזים מתושבי איו"ש רוצים שהוא כבר יפנה את המקום שלו. אגב, זה… הייתי אומר אפילו ירידה בהשוואה ל-90 אחוזים בפעמים הקודמות.

‏אילן: הופה.

‏ד"ר מילשטיין: אז אנחנו כאן במשבר מנהיגות. אבל זה ברור לגמרי שאנחנו מדברים על רוב גדול שרוצה כבר שינוי. ואגב, אתה יודע, אילן, משיחות שלי עם פלסטינים, אתה מגלה שהרוב הזה מורכב בחלקו הגדול מאוד מצעירים, בעיקר אנשים שנולדו אחרי שנת 2000, שזה, אגב, הרוב בזירה באיו"ש, והם כבר לא מתחברים להנהגה הזאת, שהיא הנהגה שנולדה בשנות ה-30.

‏אילן: כן.

‏ד"ר מילשטיין: והם שואלים - איך זה מתכתב עם החיים והצרכים שלי היום?

‏אילן: אז את מי הם רוצים?

‏ד"ר מילשטיין: אז תראה, די מדהים שבסקרים אתה רואה שאחת התשובות היותר בולטות זה ה… נקרא לזה, הגרף הזה שצבוע באפור, שאומר אף אחד. אתם כל כך שנואים עלינו, הפוליטיקאים, שאנחנו לא רוצים.

‏אילן: אוקיי.

‏ד"ר מילשטיין: אבל אם אתם כבר מכריחים אותנו לדבר על מישהו שאנחנו כן רוצים, אז מרואן ברגותי, אבו אל-קסאם, שיושב בכלא הישראלי כבר 23 שנה ושפוט לחמישה מאסרי עולם, הוא הבן אדם ששובר את כל השיאים בכל הסקרים, ואם יש מחר בחירות, ברור לגמרי שהוא הנשיא.

‏אילן: איך הוא הנשיא? הוא בכלא. הוא יתמודד מהכלא?

‏ד"ר מילשטיין: לגמרי. אתה יודע, אילן, הייתה לי לפני כמה חודשים שיחה עם הבן שלו, עם קסאם, שהוא, אגב, מנכ"ל של קניון ברמאללה, הקניון הכי גדול באיו"ש, ברמאללה, ושאלתי אותו את השאלה הזאת, של איך זה הולך לעבוד? הרי הוא בכלא והוא שפוט למאסר עולם.

‏אילן: נכון.

‏ד"ר מילשטיין: אז הוא אמר לי "תראה, הוא, גם אם הוא בכלא, הוא הולך לרוץ ולהתמודד, ומבחינתו, הוא יהיה המנדלה הפלסטיני. ביום שאחרי שהוא הופך להיות הנשיא מהכלא, מתחיל להיות עליכם לחץ מאוד מאוד כבד בינלאומי לשחרר אותו". ואתה יודע, אני שם כאן כוכבית קטנה, אילן, אנחנו ככה עברנו על זה לסדר היום, אבל לפני שלושה שבועות, פתאום באחד הראיונות של טראמפ, הוא זורק לאוויר את המשפט - "אנחנו עוד צריכים לחשוב מה יהיה בנושא מרואן ברגותי". אתה יודע, אתה אומר רגע, א', מאיפה אתה יודע את השם הזה? אתה לא בקיא עד כדי כך בזירה הפלסטינית.

‏אילן: נכון.

‏ד"ר מילשטיין: ב', למה אתה מתכוון? שאתה הולך לדון בשחרור של בן אדם שבית דין, לא בית משפט, בית דין ישראלי, גזר לו חמישה מאסרי עולם, ולהכריח את ישראל לשחרר אותו? מה שכן, כנראה שבסביבה של טראמפ, אילן, יש הרבה כאלה שלוחשים לו, "תשמע, שווה לשקול את השם הזה", ואני חושב שאם הוא מאוד יתעקש וירצה, אנחנו נראה התפתחויות מעניינות בכיוון הזה.

‏אילן: עכשיו, בוא… בוא נתעכב לשנייה, בוא נעשה איזה סגווי קטן מהיורש המסומן. כי מה שאמרת עכשיו על ברגותי לוקח אותי לשאלה, אם באמת זה יהיה ברגותי באיזשהו תרחיש, זה איום ונורא. ברגותי הוא לא איש שלום, ברגותי הוא איש מלחמה, הוא איש טרור. הוא לא סתם יושב פה מיליון מאסרי עולם.

‏ד"ר מילשטיין: כן, תשמע, הוא ממש אחראי על… על… על רצח של ארבעה ישראלים ועוד נזיר יווני, ואני מסכים איתך. ברמה העקרונית, תראה, הוא לא איש חמאס, כלומר, מהבחינה הזאת, שבכלל הוא לא מדבר על הכרה הדדית ועל שתי מדינות, והוא מדבר רק על הכחדת ישראל. תראה, אני… אני אגיד את זה ככה, אתה יודע, אנחנו צריכים להיות כמה שיותר מורכבים ולא שטחיים באמירות שלנו. האיש הוא בעיניי סוג של ערפאת קטן. כלומר, הוא מאמין בדרך של ההתנגדות, של המאבק, ואם הוא יצא, אני מעריך שההקרנה שלו תהיה בסבירות יותר גבוהה שלילית מאשר פתאום שנראה כאן ג'ולאני חדש שמתחיל לדבר על שלום.

‏לזכותו ייאמר שכשהוא כבר יוצא בפומבי, הוא כבר כמה שנים לא עושה את זה כי הוא בצינוק, אבל כשהוא יצא בפומבי, הוא דיבר, או המשיך לדבר, על הנושא של שתי מדינות ועל הסכם מדיני, לצד זה שהוא כמובן מאמין במאבק מזוין ובטרור ובהמשך לחימה.

‏עכשיו, תראה, אני… אני אנסה להיות ריאלי, אני רוצה להיות אופטימי, אבל משתדל להיות לא נאיבי. אני מתקשה להאמין שמדובר כאן באיזה קסם שיקרה בין לילה והבן אדם יגיד "בוא לשולחן, בוא נחתום על הסכם, בוא נדבר על פתרון הפליטים ועל ירושלים והגבולות והכול". תחושתי שה-DNA הספציפי שלו יותר מוביל לדברים מסוכנים מאוד.

‏אילן: וזה מה שהעם הפלסטיני רוצה.

‏ד"ר מילשטיין: לצערי, היום… אתה יודע, אני שאלתי את קסאם, את הבן שלו, "איך זה יכול להיות שדור שלם נולד אחרי שאבא שלך נכנס לכלא, לא מכירים אותו בכלל, ועדיין בכל הסקרים הבן אדם מספר אחד, מביס את כולם?" ואז הוא אמר לי דבר יפה, הוא אמר לי "תראה, אנשים לא מכירים את מרואן הבן אדם, אבל הם מעריצים את ברגותי הסמל, המיתוס של האסירים, של המאבק, של כל מה שהיינו רוצים לראות ולא תמיד מתקיים", ולכן אלה שיעורי התמיכה המטורפים בברגותי היום.

‏אילן: אז זה ברגותי, ויש עוד אלטרנטיבה אחרת שהעם הפלסטיני רוצה, וזה ח'אלד משעל. שליש בסקרים.

‏ד"ר מילשטיין: נכון. כן, אגב, בן אדם שלא היה כאן כבר קרוב ללמעלה מחצי מאה, בשטחים. הוא לא באמת מכיר מה… מה הולך כאן. הוא נולד באזור רמאללה, אבל הוא לא באמת היה כאן. ואתה יודע, כשמכניסים את חאלד משעל לסקרים, המשמעות היא בעיקר אופציית החמאס, ואתה רואה דבר מעניין, שבאמת באיו"ש הרבה יותר רוצים ברגותי, גם מחוברים אליו, אבל בעזה, עזה המוכה, אחרי שנתיים של חורבן, של נכבה חדשה, עדיין אומרים, "וואלה, חמאס זה נשמע פתרון, פתרון לא רע". אבל כשאתה מסתכל על התמונה הכוללת, אילן, אתה רואה שעוד צצים עוד כמה שמות, אני אגיד בעדינות, מנקודת המבט הישראלית, בין מדאיגים ללא… לא קוסמים.

‏אילן: כמו מי?

‏ד"ר מילשטיין: שזה לדוגמה ג'יבריל רג'וב, אה… אבו רמי הידוע, שבעיקר, אתה יודע, אם דיברנו על ברגותי בתור מקדם מאבק ואג'נדה בעייתית, רג'וב אפילו מתעלה עליו. יש את דחלאן…

‏אילן: מוחמד דחלאן.

‏ד"ר מילשטיין: שהוא אופציה מעניינת.

‏אילן: הוא בכלל לא פה גם.

‏ד"ר מילשטיין: בדיוק. נכון, הוא, מה שנקרא, הבן השביעי או השמיני של משפחת המלוכה באבו דאבי.

‏אילן: אוקיי.

‏ד"ר מילשטיין: הוא באמת יועץ אישי של מוחמד בן זאיד, של האיש החזק באמירויות. הוא עזתי, כלומר, הוא, בניגוד לכל אלה שדיברנו עליהם עד עכשיו, מגיע מעזה, לא מ… לא מאיו"ש. הבעיה המרכזית איתו זה שהוא לא כל כך רוצה לחזור לעזה, בטח לא כשעדיין אנשים רוצים להרוג אותו על דברים שהוא עשה לפני 20 שנה, כשהיו מאבקים בין פת"ח לחמאס.

‏אילן: אהה.

‏ד"ר מילשטיין: ואתה יודע, כשאני מדבר עם אנשים של, של דחלאן, אילן, ואני שואל אותם בדיוק את הסיפורים האלה של - מה, אז מה הוא מתכוון לעשות? הם אומרים דבר מעניין, תשמע, הוא ירצה להתברג כאחד מהצמרת ברמאללה ביום שאחרי. כרגע, אגב, הוא מוקצה. מבחינת אבו מאזן הוא אויב, אז הוא מורחק, אבל הוא יחזור והוא יהיה אחד מ… אבל לא ראש הפירמידה.

‏אילן: ובזה גמרנו עם השמות העיקריים? יש גם את המשפחה של ערפאת.

‏ד"ר מילשטיין: נכון. נכון, אז טוב שהזכרת אותו, אילן, נאצר אל-קדווה.

‏אילן: נאצר אל-קדווה.

‏ד"ר מילשטיין: בעצם שם חדש ישן.

‏אילן: אחיין של הראיס.

‏ד"ר מילשטיין: נכון, אחיינו של הראיס, אגב, שר החוץ הפלסטיני בעבר. כלומר, זה לא איזה דמות שעולה מהחשכה. והוא מייצג משהו מעניין. קודם כל הוא עזתי, אה… כמו רוב משפחת ערפאת, ולמרות שהוא לא היה בעזה כבר שנים רבות, הוא מאוד מקובל על הזירה הבינלאומית, היה גם שגריר באו"ם, מקובל על האמריקאים, יכול להיות סוג של מנהיג פשרה סמלי. אין לו תמיכה עממית. אף אחד לא באמת מכיר אותו בציבור. אז אם מדברים על איזה מועמד פשרה סמלי ממלכתי, זה הוא.

‏[מוזיקת רקע]

‏אילן: חסות אחת ומייד חוזרים.

‏[חסות]

‏אילן: אז מתוך כל השמות האלה, מה התרחיש, מה קורה ביום שאחרי אבו מאזן? כשאבו מאזן יחלה, יאושפז, ימות, משהו יקרה.

‏ד"ר מילשטיין: כן, אגב, יפה שנקבת בכל התרחישים האלה ולא אמרת "יפנה את כיסאו מרצון", כי עושה רושם…

‏אילן: לא…

‏ד"ר מילשטיין: שזה [מצחקק] לא יקרה.

‏אילן: כן.

‏ד"ר מילשטיין: ואתה יודע, הייתי אומר ככה: בתרחיש ה… אני מקווה שהוא האופטימי והוא, ואני מקווה שהוא גם הריאלי, בעצם היום שאחרי, אילן, יהיה מאוד דומה ליום שלפני. כלומר, תהיה איזה סוג של המשכיות. אבו מאזן לא קיים, על פי החוק הפלסטיני, חוסיין א-שייח' נכנס לנעליו. אגב, זה חוק ששונה כדי שיו"ר הפרלמנט שהיה בחוק הקודם, והוא איש חמאס, לא יירש אותו.

‏אילן: זאת אומרת, אנחנו מדברים עכשיו על תרחיש של העברה חלקה של ה… של השליטה.

‏ד"ר מילשטיין: נכון, כזאת שבמסגרתה כולם רוצים שבסך הכול יהיה בסדר. כלומר, הפת"ח אומרים, "כרגע אנחנו מצדיעים לחוסיין א-שייח', למרות שחלקנו ממש שונא אותו". מנגנוני הביטחון ברשות בעצם, מאג'ד פראג', שהוא כמעט הייתי אומר התאום של חוסיין א-שייח' בצמרת הפלסטינית, ראש המודיעין הכללי, אומרים - "אנחנו סרים למרותו". הציבור אומר, "תשמעו, אנחנו לא מתים עליו, אבל האמת, מה אנחנו רוצים להיות כמו עזה, כמו סוריה, כמו תימן? בסדר, יאללה, בואו, בוא ניקח את האופציה הזאת".

‏אילן: ויש לו גיבוי של טראמפ.

‏ד"ר מילשטיין: ויש לו גיבוי של טראמפ, ו… יש לו את הקשרים הנכונים עם ישראל, כלומר, הוא מקובל על ישראל.

‏אילן: כן.

‏ד"ר מילשטיין: ויכול להיות שבמצב כזה אנחנו נראה כאן איזה סוג של, אתה יודע, פשוט המשכיות.

‏אילן: והוא נכנס בתפקיד זמני, זאת אומרת בלי בחירות כמובן, ול-90 יום עם אופציה להארכה.

‏ד"ר מילשטיין: בדיוק. וכאן אנחנו נכנסים בעצם לעולם, גם של תרחישים שיכולים להתקלקל, להשתבש, שמשהו לא ילך לפי… לפי הספר. וכאן, תשמע, אני בעיקר חושש משניים, אולי שלושה בעצם דברים מרכזיים. קודם כל, אתה יודע, ציינו, אילן, את הצעירים הפלסטינים.

‏אילן: כן.

‏ד"ר מילשטיין: אלה שנולדו כבר אחרי שנת 2000, דור ה-Z הפלסטיני. תשמע, אני… אני גם מדבר גם איתם וגם עם ההורים שלהם. זה דור שעד עכשיו לא עשה אביב פלסטיני. בניגוד לכל המזרח התיכון, זה דור שנשאר בבית.

‏אילן: כן.

‏ד"ר מילשטיין: אם פתאום קורה מצב שבו, באמת, אחד האנשים הפחות אהודים במערכת הפלסטינית מוכרז כיורשו של אבו מאזן, אני לא נופל מהרגליים אם מתחילות הפגנות ברמאללה, שמתפשטות לעוד מוקדים, שבהם אנחנו רואים את הדיוקן של הדור הצעיר הפלסטיני שאומר "עד כאן!" אל תמשיכו עם הסדר של הדינוזאורים, כשאנחנו במאה ה-21.

‏אילן: כן.

‏ד"ר מילשטיין: אופציה אחת. עכשיו, עוד דבר שיכול להשתבש, וכאן אני אפילו מאוד חושש שהוא ישתבש, אנחנו בונים על זה שבפת"ח וברשות ובמנגנונים, כולם יקבלו את הסדר הקיים. מאוד אפשרי שמישהו יאחוז קלאץ', או שמחנה מסוים יאחוז בכוח ויגיד "לא! לא! לא! ממש לא, לי מגיע! לא, לא לחוסיין א-שייח'", וניצול של חמאס את הכאוס הזה כדי להתחיל לתפוס את החללים שייווצרו, ולהגיד "אנחנו נכנסים לתוך הקלחת הזאת".

‏אילן: וזה מתברג לתוך מציאות שבה היום באיו"ש יש את כל ההתפרעויות, ויש את הפגיעה של נערי הגבעות, והדברים שם נשרפים ונפגע… יש שמה, האש בוערת שם.

‏ד"ר מילשטיין: רעוע מאוד, ואתה יודע, אני אוסיף עוד משהו למה שאמרת, אילן, הסיפור באמת של ה… של הפרעות ושל הערעור המשמעותי של הרשות הפלסטינית, המצב הכלכלי. אתה יודע, יש לנו שר אוצר שא', הכריז בצורה ברורה שהוא רוצה למוטט את הרשות הפלסטינית. היא אויב, היא אויב לא… בראייתו, אולי אפילו יותר מחמאס, ולכן כבר כמה חודשים טובים שהוא מגביל את העברת כספי הסילוקין, שזה בעצם איסוף המיסים אצלנו שמועבר לרשות, זה 64% מהתקציב של הרשות, מה שגורם לזה שהיום המציאות ברשות הפלסטינית היא באמת, תשמע, היא על הקשקש, מה שנקרא.

‏אילן: ואיך זה עומד מול כל המהלך של האמריקאים באו"ם עכשיו, שמוגדר כבר שתכליתו היא בסוף מדינה פלסטינית?

‏[הקלטה] דנה ויס: "לקראת הפסגה של בן סלמאן וטראמפ, אנחנו רואים בעצם החלטה אמריקאית מאוד מאוד מפתיעה, שמדברת על נתיב להגדרה עצמית של פלסטינים ולמדינה פלסטינית. בימים אחרים זה היה יכול להבעיר כאן את המערכת הפוליטית…"

‏ד"ר מילשטיין: כן, למי שרוצה אצלנו להתנחם, יכול להגיד לפחות בטיוטות, מוזכרים של שני דברים, שכמובן אנחנו רואים, בימים האחרונים מטריפים חלקים, את החלקים בעיקר של הציונות הדתית ועוצמה יהודית בממשלה, שגם מדברים על… על איזה נקודת ציון של מדינתיות פלסטינית, וגם על כוח פלסטיני, כוח שיטור פלסטיני, שאינו חמאס, שייפרס בעזה, שזה כמובן הרשות. ותראה, מבחינת טראמפ, במסגרת הניסיון שלו להנדס את המזרח התיכון, הוא בונה את סוריה תחת ג'ולאני, הוא מקרב את מוחמד בן סלמאן לעזור לו לעצב מחדש את האזור. הרשות צריכה להשתנות, הרשות צריכה לעבור רפורמה, הרשות צריכה להיות השליטה על עזה החדשה ולעזור לו לקיים את החזון שלו לגבי הזירה הפלסטינית. וכאן נכנס באמת כל הנושא הזה של - "אבו מאזן, תתחיל כבר לארגן איזה… איזה יורש, ולדבר על יורש, ותתחיל להראות שאתה רוצה להגיע לעזה. כלומר, להראות גם שאתה יכול לעשות את הדבר הזה, כי כרגע", אומר טראמפ, "אני רוצה לעצב כאן את כל המרחב מחדש ואני לא רוצה לראות אותך, את אבו מאזן, בתפקידים הפסיביים הרגילים שלך, אלא בסוג של, נקרא לזה, אקטיביות שאתה תפגין". אגב, אני אגיד את זה ככה, גם בישראל, לדעתי, כל עוד לא נוהים אחרי השיח הזה של "בוא נפרוק את הרשות, נהרוס אותה והיא אויב", גם כאן אנחנו מעדיפים לראות דמות כמוהו, חרף כל הצללים והבעיות, מאשר דמויות שיקחו אותנו למקומות של עימות.

‏[מוזיקת רקע]

‏אילן: דוקטור מיכאל מילשטיין, אני מאוד מודה לך על השיחה הזאת.

‏ד"ר מילשטיין: תודה לך, אילן.

‏אילן: וזה היה "אחד ביום" של N12. מחכים לכם בקבוצה שלנו בפייסבוק, חפשו "אחד ביום - הפודקאסט היומי". העורך שלנו הוא רום אטיק, תחקיר והפקה הילה פז, עדי חצרוני, שירה אראל ודניאל שחר. על הסאונד יובל ברוסילובסקי, יאיר בשן יצר את מוזיקת הפתיחה שלנו.

‏אני אילן לוקאץ', אנחנו נהיה כאן גם מחר.

‏[חסות]

---

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה