אחד ביום - קטארגייט: מלחמת הגרסאות

תשעה חודשים עברו מאז שנחשפה פרשת ״קטארגייט״, שמתחילתה לוותה בהמון סימני שאלה. אחרי הפרסומים והראיונות האחרונים, הפרשה הפכה לקרב גרסאות של אלי פלדשטיין מול יונתן אוריך ולשכת נתניהו. הפעם, אנחנו עם עופר חדד - עדיין עם סימני שאלה, אבל לצידם, גם עם יותר תשובות על איך נראתה פרשת קטארגייט - מהעיניים, והסמארטפון, של אלי פלדשטיין. 

---

‏תאריך עליית הפרק לאוויר: 29/12/2025.

‏[חסות]

‏[מוזיקת פתיחה]

‏אלעד: היום יום שני, 29 בדצמבר, ואנחנו "אחד ביום" מבית N12. אני אלעד שמחיוף, ואנחנו כאן כדי להבין טוב יותר מה קורה סביבנו. סיפור אחד ביום, בכל יום.

‏[הקלטה] דני קושמרו: "פרסום ראשון ומטריד במיוחד, בעניינו של אלי פלדשטיין, מי שהיה הדובר הצבאי בלשכת ראש הממשלה, מי שנחשד בפרשת פרסום המסמכים המסווגים. עופר חדד איתנו. אתה מביא הערב פרסום ראשון, מידע בלתי נתפס כמעט…"

‏אלעד: זה התחיל בדיווח בשמונה בערב, במהדורה המרכזית אצלנו ב-10 בפברואר השנה.

‏[הקלטה] עופר חדד: "אתה אומר, דני, בלתי נתפס, והאמת שכשהגיע לידינו המידע הראשוני בדקנו את עצמנו שוב ושוב ואז עוד פעם, כדי לוודא, ואכן זו הכותרת שאנחנו מביאים הערב - אלי פלדשטיין, בעודו משמש כדובר צבאי בלשכת נתניהו, דיברר את קטאר, לא פחות ולא יותר…"

‏אלעד: אלי פלדשטיין היה אז שם שרובנו לא הכרנו, ובכלל, הטענה שמישהו קרוב לראש הממשלה תדרך בזמן מלחמה עיתונאים במסרים שיצאו מההנהגה הישראלית וגם במסרים שיצאו מקטאר, היא נשמעה בלתי נתפסת. לא היו אז המון פרטים שפורסמו, וכשבחודש מרץ דיברנו עם עופר חדד בפרק שהקדשנו לפרשה, שכבר אז זכתה לכינוי קטארגייט, היה לנו ברור שאנחנו רק בהתחלה של הסיפור, ולכן את הפרק ההוא סיימנו ככה.

‏[הקלטה]

‏עופר חדד: "אז השלב הנוכחי הוא שלב שבו אנחנו גם לוקחים בחשבון ובצניעות שאנחנו לא יודעים הכול. ננקטות, אני מניח, וגם קצת יודע, כמה וכמה פעולות חקירה משמעותיות, כשבעצם יש גם שאלה של ההיקפים, גם שאלה של התמורות, גם שאלה של הידיעה, מי ידע, כמה ידע. חלק מהדברים נוגעים, גם צריך להזכיר, אלעד, לאנשים שלא נמצאים בארץ."

‏אלעד: "אני מצפה בפעם הבאה גם לתשובות ולא רק שאלות. עופר חדד, תודה."

‏[מוזיקת רקע]

‏אלעד: זהו, תשעה חודשים עברו מאז, ואצלנו, מה לעשות, לא שוכחים. אנחנו רצינו יותר מרק סימני השאלה של אז, ועכשיו גם קיבלנו. קיבלנו כמה סימני קריאה בשורה של התפתחויות ופרסומים ממש מהימים האחרונים. אבישי גרינצייג מ-i24, הוא פרסם התכתבויות שניהל אלי פלדשטיין עם ישראל-שרוליק איינהורן, מי שהחברה שלו, כך לפי הדיווחים, עבדה עבור הקטארים, ובתאגיד, עומרי אסנהיים ערך ריאיון בשלושה חלקים עם אלי פלדשטיין, ששם הוא הציג בהרחבה את הגרסה שלו לפרשה. אז הפעם אנחנו עם עופר חדד, שנשמע כבר קצת אחרת. עדיין עם סימני שאלה, כן, אבל גם עם יותר תשובות. תשובות על איך נראתה פרשת קטארגייט מהעיניים ומהסמארטפון של אלי פלדשטיין.

‏שלום עופר.

‏עופר: שלום אלעד.

‏אלעד: תסביר לי רגע את שיטפון המידע שאנחנו מתמודדים איתו בימים האחרונים. כי עשרה חודשים עברו מאז שפרסמת את הפרשה הזו, ופתאום SMS-ים, ריאיון ארוך. כל הדבר הזה קורה כשקטארגייט נמצאת באיזה שלב שלה?

‏עופר: בישורת האחרונה.

‏אלעד: כלומר?

‏עופר: כלומר, כל הצדדים מבינים שהחקירה ברובה הושלמה, אבל את המבנה הכללי, את טענות הנחקרים בחדרי החקירות, את המסלולים, את ההתקשרויות, את המסרים, רוב אלה כבר מונחים זמן רב בידי החוקרים, ונראה לי שמה שהכניס את כל האירוע לסחרור עכשיו, מבלי להתעסק במקורות של עמיתינו בכלי התקשורת השונים בישראל, היה הרגע שבו אלי פלדשטיין מחליט לפתוח את הפה בריאיון לעומרי אסנהיים.

‏[הקלטה]

‏עומרי אסנהיים: "יש מישהו שצופה בריאיון הזה וצריך לחשוש ממה שתגיד?"

‏אלי פלדשטיין: "כן."

‏עומרי אסנהיים: "אתה יודע, זה נשמע כמו מאפייה."

‏עופר: העובדה שהפרומואים משתחררים וכוללים רמיזות כאלה ואחרות, מכניסות להילוך גבוה ולמגננה חלק מהמעורבים, ונראה לי שהעובדה שיום קודם הריאיון, מתפרסם פרויקט חשוב של עמיתנו, עם תיעודים ועם תמלולים בהיקפים שלא ראינו, מלמד על זה שגם אם אנחנו לא יודעים להצביע, או לא רוצים להצביע מי מסר מה ולמי, ברור שזה העיר את השטח, ומהרגע שבו מתחילים לנער, מתחילים לצוף דברים.

‏אלעד: כן, מלא דברים צפו. אז כדי לברור בכל זאת, בתוך האינפורמציה, נשים הפעם בצד את פרשת ה"בילד", אותו מסמך מסווג שהגיע לידיים של פלדשטיין - איך הוא הושג, איך הוא סולף, איך נפסל בצנזורה בישראל רק כדי להתפרסם אחר כך בעיתון גרמני. אנחנו נשים את זה בצד, וגם נשים בצד התפתחות נוספת בפרשה הזו, לפחות לפי טענה של פלדשטיין. כי פלדשטיין סיפר בריאיון לתאגיד איך לכאורה קיבל מראש הסגל של ראש הממשלה, צחי ברוורמן, אזהרה. אזהרה על כך שבצה"ל מתנהלת חקירה על המסמך שהודלף.

‏[הקלטה]

‏אלי פלדשטיין: "אני מחכה באוטו, אני רואה את ראש סגל יוצא לכיווני, והוא נכנס לאוטו שלי. יושב לידי והדבר הראשון שהוא עושה זה 'איפה הטלפון שלך?' אני מוציא את הטלפון שלי, נותן לו אותו, הוא לוקח גם את הטלפון שלו, מוציא את כל הטלפונים מהאוטו, ונותן אותו לאותו בחור עובד משרד, שליווה אותי למינוס ארבע בבור בקריה. סוגר את החלון ומוציא פתק מהחליפה. דף קטן שכתוב עליו בכתב יד שמות, והוא מקריא לי את השמות, ושואל אותי בסוף, 'אתה מכיר מישהו מהם?' אני אומר לו, 'לא'."

‏עומרי אסנהיים: "לא מכיר."

‏אלי פלדשטיין: "לא מכיר אף אחד מהם. אני שואל אותו 'למה?' אומר לי 'כי יש חקירה, במחב"ם, זה בתוך צה"ל, והחקירה מגיעה עד לשכת ראש הממשלה. תגיד לי אם זה קשור אליך, תגיד לי אם זה קשור אלינו. אני יכול לכבות את זה'."

‏אלעד: אז כל האירועים האלה ועוד, הם קשורים לפרשת ה"בילד", פרשת המסמך שהודלף. כמה מדמויות המפתח כאן זהות, כן, אבל זו לא פרשת קטארגייט. פרשת קטארגייט היא אחרת, והיא די פשוטה במהות שלה, בבסיס שלה, כי במרכז נמצא אלי פלדשטיין. הוא צורף לצוות הדוברות במשרד ראש הממשלה ביום הרביעי למלחמה, ואחר כך, כשלא עבר סיווג ביטחוני, הוא עבר להיות מועסק כיועץ במטה ההסברה במשרד ראש הממשלה. שם הוא עבד מול כתבים צבאיים, ושם הוא הפך לאיש מאוד מוכר בקרב העיתונאים הרלוונטיים.

‏עופר: מה זה מוכר לעיתונאים? אלעד, הניסיונות של לשכת ראש הממשלה בראשית הדרך, לבוא ולטעון שפלדשטיין לא היה חלק מהלשכה ולא היה דובר צבאי, הם היו באמת גסים עד כדי רשלנים. הרי אותו אלי פלדשטיין מתקשר לתדרך עיתונאים עם המסרים שהוא מבקש להעביר. זה אותו אלי פלדשטיין ששעה קודם או יום קודם, דרך הטלפון הנייד הישיר שלו, מעלה את ראש הממשלה לתדרך עיתונאים.

‏אלעד: יפה. אז פרשת קטארגייט נוגעת לפלדשטיין ולחשדות שבמקביל לעבודה שלו, כמי שהעיתונאים הכירו כאיש שמעביר מסרים מטעם ראש הממשלה, פלדשטיין העביר, במקביל, בלי שהכתבים ידעו, גם מסרים מטעם קטאר, בתשלום. את זה עשה פלדשטיין לכאורה במסגרת עבודה שלו עם ישראל איינהורן, מי שכבר עבד כיועץ תקשורת עבור קטאר בעבר. בפרסום ב-i24 נחשפו המון התכתבויות בין השניים, בין פלדשטיין לבין איינהורן, התכתבויות שמהן אפשר להבין שפלדשטיין, שוב אני אומר, לכאורה, לא רק ידע שעיתונאים מכירים אותו כדובר בסביבת ראש הממשלה, אלא הוא גם ניצל את זה.

‏עופר: למשל, דוגמה אחת. ראשית חודש מאי, פלדשטיין כותב לאיינהורן משהו להוציא בשם… תדרוך בשם גורם ביטחוני בכיר המעורה בפרטים. איינהורן משלים את המסר: להסביר שחמאס התחמש ומתחמש דרך המנהרות ברפיח, ולא דרך הכסף הקטארי ששימש לצרכים הומניטריים. יש עוד כאלה ועוד כאלה, ופה חשוב להדגיש: שני יסודות דרמטיים להבנת חומרת האירוע. אם זה היה מסר שראש ממשלת ישראל החליט להוציא, זה אירוע לגיטימי לגמרי, במשחק לגמרי. האירוע הזה לא יוצא מתוך הלשכה. אותו איינהורן, ופלדשטיין, שני האישים האלה מגבשים את המסרים, שלכאורה הם לא מסר של לשכת ראש הממשלה, הם מסרים שהקטארים רוצים שיצאו, ויצאו דווקא משם.

‏אלעד: עיתונאים בשורה של כלי תקשורת, וגם אצלנו בחברת החדשות, קיבלו את המסרים מאותו דובר של ראש הממשלה, מסרים שיוחסו לגורם מדיני בכיר או גורם ביטחוני בכיר. מסרים שלא פעם התרכזו בלשבח את קטאר, ולא פעם לכלכו על מצרים. אבישי גרינצייג, הוא פרסם, למשל, איך פלדשטיין שלח לאיינהורן הודעה, שבה פירט על תדרוך שהוא מתכוון להוציא לכתבים.

‏[הקלטה] אבישי גרינצייג: "פלדשטיין מנסח תדרוך: 'ישראל דורשת ממצרים לעשות יותר בללחוץ על חמאס להביא לעסקה. אחרי שנים שהיא איפשרה את חימוש חמאס, עכשיו שתפצה את ישראל'. בין היתר כתב פלדשטיין מסר מקטאר לישראל: 'אל תשכחו אותנו ואת תפקידנו במשא ומתן', והדרישה של ישראל - 'אתם יכולים ללחוץ הרבה יותר. תפעלו ותספקו את הסחורה, כי יש לכם מנופים חזקים על חמאס'. מיד לאחר מכן מוסיף פלדשטיין: 'גורם ביטחוני בכיר המעורה בפרטים'. איינהורן שולח לו גרסה משופצת שתוקפת בצורה הרבה יותר קיצונית את מצרים. 'צריך להסביר שחמאס התחמש ומתחמש דרך המנהרות ברפיח ולא דרך הכסף הקטארי, ששימש לצרכים הומניטריים. המוחבראת מקבלים 20% מכל הברחה, ובכירים בצבא המצרי התעשרו מהברחת אמצעי לחימה לחמאס'. פלדשטיין מוסיף את הפינאלה מבחינתו: 'גורם ביטחוני בכיר המעורה במשא ומתן'."

‏אלעד: עופר, באחת ההודעות איינהורן כתב לפלדשטיין "אנחנו בוראים מציאות", וזה ממש מה שהם עשו, כי אפשר לראות בהתכתבויות את פלדשטיין, שאומר למשל לאיינהורן, שהשחיתות המצרית צריכה להיות מסר משני שלהם, ולא מסר עיקרי, ואיינהורן ענה לו: "זה מסר חשוב, בלי להזכיר את הפציינטים; נתמקד בנגטיב". כלומר, אנחנו הבנו השבוע איך מסרים רגישים שהובאו לידיעת הציבור, איך הם נרקחו במוחם, ונוצרו ב-SMS-ים של שני אנשים, שבעצם רצו לְרַצוֹת את הלקוחות שלהם מקטאר.

‏עופר: כן. מהרגע שזה כבר מופיע שחור על גבי מסרון, אז זה כבר משהו שנורא נורא קשה אפילו לנסות לתת לו איזושהי פרשנות אחרת. כשאותו פלדשטיין מציג באותו מסרון פעמיים, אתה יודע, באירוע של מצרים מול קטאר. כשהוא מדבר על מצרים הוא אומר מצרים, וכשהוא מדבר על הקטארים הוא אומר פעמיים "אנחנו", אתה מבין כמה זה אירוע שבו אלה לא פציינטים, כמה זה אירוע שכבר מתוך הלשכה יש הזדהות עמוקה עם הלקוח, עם המסרים שלו, וזה היה… שוב, היום אפשר לומר, אחד המסרונים שדי הדהימו את החוקרים כשהם קראו אותם, ודי שכנעו אותם למה הגרסה של פלדשטיין על כך שהוא לא ידע מאיפה מגיע הכסף, שהוא לא ידע עבור מה משולם הכסף, שכל זה לחלוטין לא מחזיק מים. לאט לאט הבינו גם הנחקרים, כמה מה ששכב להם בנייד, גם מה שהם ניסו למחוק ולהשמיד, כמה הכול מונח לפתחם של החוקרים, וחלקים מזה באמת ראינו השבוע.

‏אלעד: וכל ההתכתבויות האלה הן חלק מחומרי החקירה וחלק מהסיפור שחוקרי המשטרה כבר בעצם מכירים. פלדשטיין נחקר ארוכות, ולא בהכול הוא היה מוכן לשתף. לא את הכול הוא היה מוכן לחשוף בפני החוקרים. הוא אמר שהוא חושש ממה שיקרה לו, אם יחשוף חלק מהפרטים. והנה, אנחנו רואים פתאום את אותו פלדשטיין, יושב בריאיון אצל עומרי אסנהיים, אסנהיים, שהוא ופלדשטיין חברים כבר 13 שנה, אסנהיים שדווח שניסה לסייע לפלדשטיין בפרשת ה"בילד", ופלדשטיין דיבר בריאיון הזה באריכות, באופן גלוי, הוא נקב בשמות. מה השתנה? מה קרה בין החקירה המשטרתית לבין הריאיון?

‏עופר: אני חושב שמה שהשתנה, זה קודם כל שכבר נראה לי שיש לו הרבה פחות מה להפסיד מבחינתו, בראייתו. בחדרי החקירות הוא עדיין, אני מזכיר לך עוד פעם, הוא מנוּע מפגש עם עורך דין, אין לו מושג בשלב החקירה, אין לו מושג כמה לשכת ראש הממשלה שומרת עליו או לא, אין לו מושג האם הם מאחוריו או לא. את ההתנערות הוא מגלה בעצם רק במפגש הראשון עם עורך הדין. מהרגע שבו פלדשטיין כבר מבין שקו ההגנה של כל המעורבים והעוסקים במלאכה הולך כנראה לנסות ולנקז אליו את כל ההתקשרות עם הקטארים, כאילו מדובר באירוע חיצוני ללשכה, נראה לי שמאותו הרגע הדרך לפתיחת כל הקלפים כבר התקצרה משמעותית.

‏[הקלטה]

‏אלי פלדשטיין: "אני נכנס לחדר, ראש הממשלה, אלי [כך במקור] הגיע, הוא בא לעזור לנו. שיחה קצרה מאוד, לוחצים ידיים, ראש הממשלה מחייך לי, ואני יוצא מהחדר. הוא בא לצאת מהחדר שלו, יש טלוויזיה, מסך קטן בקצה של החדר בלשכה, שדולקת. הוא מסתכל עליי, אני עומד שם בפינה, הוא קורא לי והוא שואל אותי - על מה מדברים בחדשות, האם עדיין מדברים על האחריות?"

‏עומרי אסנהיים: "למה הוא מתכוון?"

‏אלי פלדשטיין: "ללקיחת האחריות על השביעי באוקטובר. ואני אומר לו כן, מדברים על האחריות. ואני מקבל ממנו משימה - תחשוב מה עושים עם זה, מה אני עושה עם האחריות?"

‏אלעד: חסות אחת וממש מיד חוזרים.

‏[חסות]

‏אלעד: אנחנו עם הגילויים החדשים בפרשת קטארגייט, ובריאיון שהעניק לעומרי אסנהיים בתאגיד, אלי פלדשטיין טען שהוא בכלל לא ידע שהוא עבד עבור קטאר. הוא אמר שם, בתרגום חופשי, שעבדו עליו, שניצלו אותו.

‏[הקלטה]

‏עומרי אסנהיים: "לא הייתה שיחה שבה יונתן אוריך או שרוליק איינהורן אומרים לך - שמע אלי, יש דיל לא נורמלי, אתה לא מאמין, אפשר לעבוד גם כאן אצל ביבי נתניהו וגם להתפרנס מכאן?"

‏אלי פלדשטיין: "התשובה היא לא. לא הייתה שיחה כזאת, אבל אתה שואל אותי, היום בדיעבד, אחרי שאני ביליתי בחדרי החקירות לא מעט זמן סביב החקירות בנושא קטאר וסביב דברים שאני מעלה בדיעבד, יש לי סיבות טובות מאוד לחשוב שהשתמשו בי והפעילו אותי, כדי לשרת אינטרסים, גם שהם לא היו אינטרסים בהכרח רק של ראש הממשלה."

‏אלעד: באופן כללי פלדשטיין המשיך את הקו הזה לאורך הריאיון. גם כשהוא נשאל, למשל, על למה בסוף לוביסט של קטאר, ג'יי פוטליק, או למה איש עסקים מטעמו של פוטליק, גיל בירגר, למה הם אלו ששילמו לו את המשכורת.

‏עופר: זה אותו קו הגנה עקבי, שבו הוא בא ואומר שמהרגע שבו לא ניתן היה לשלם לו באופן מוסדר עבור עבודתו בלשכת ראש הממשלה, בגלל עניין הסיווג הביטחוני, אנשי הלשכה חיפשו דרך להעביר לו תשלום אחר. אוקיי? למצוא צינור אחר שבו הוא יקבל את שכרו. הוא טען שהוא ידע איזה גיל, איזה בירגר, אבל לא ידע מה בעצם ההתקשרות.

‏[הקלטה]

‏אלי פלדשטיין: "לא חשבתי שבשביל להעסיק אותי בתוך משרד ראש הממשלה צריך למצוא מישהו חיצוני שישלם לי. לא חשבתי."

‏עומרי אסנהיים: "אתה מסתכל עליך אז היום וחושב מה?"

‏אלי פלדשטיין: "טמבל. תמים. פשוט היה מגיע לי לקבל כסף ממשרד ראש הממשלה כמו כל עובד עבור עבודתי במשרד ראש הממשלה. הייתי צריך לשאול את השאלות האלה בזמן אמת. לא שאלתי אותן. הכוח המניע שלי באותם ימים היה הרצון להמשיך להיות במקום שבו אני נמצא, ולעבוד עם האנשים שאיתם אני עובד. בשבילי זה הפסגה של הקריירה."

‏עופר: זה לא נתמך בחומרי הראיות, בלשון המעטה. פלדשטיין פגש את ג'יי פוטליק. פגש אותו לא במסווה. פגש אותו, כשלפחות לפי מה שעולה, לכאורה, מחומרי החקירה, פוטליק מציג את עצמו כמו שהוא מציג את עצמו בכל מקום. ואגב, גוגל קטן כבר באותו שלב היה עונה על בדיוק מי הלקוחות של ג'יי פוטליק, אוקיי? מי הלקוח העיקרי והשמן של פוטליק.

‏אלעד: הלקוח היא קטאר, כמובן, וזה לא הפעם היחידה שיש פער בין הגרסה שנתן פלדשטיין בריאיון, לבין הראיות, לפחות כפי שהן דווחו, כי שוב, ההתכתבויות בינו לבין איינהורן, האופן שבו הם דיברו על איך פלדשטיין העביר מסרים שקשורים לקטאר לעיתונאים בישראל, האופן שבו פלדשטיין התגאה בסיקור שהוא הצליח לייצר, איך ששניהם השתמשו במונחים כמו "אנחנו" כשדיברו על קטאר, או "פציינטים", זה יכול ללמד אותנו, לכאורה, שפלדשטיין לא בדיוק נגרר, שלא ממש השתמשו או הפעילו אותו כפי שהוא טוען, אלא שהוא היה חלק פעיל וחלק יוזם במערך הזה. וכאן, עופר, עלה עוד שם - יונתן אוריך, ועיתון "הארץ" פרסם ב-2024 שאוריך ואיינהורן עבדו עבור הקטארים סביב המונדיאל; הם סיפקו שיווק, יחסי ציבור, ייעוץ תקשורתי. ושאלה אחת גדולה שנשארה פתוחה היא אם יונתן אוריך היה חלק גם בעבודה הזו מול קטאר בזמן המלחמה? עד כמה הוא ידע, אם בכלל? אוריך הוא חשוד בפרשה, הוא נחקר במסגרתה. פלדשטיין טוען שהוא שיתף אותו, שחלק מההתכתבויות שבהן פלדשטיין הזכיר את המונח "החסיד", הכוונה שם הייתה בין היתר לאוריך.

‏[הקלטה]

‏אלי פלדשטיין: "'החסיד' זה כינוי."

‏עומרי אסנהיים: "של מי?"

‏אלי פלדשטיין: "זה תלוי. אם אני מדבר עם אוריך, אז החסיד זה איינהורן. אם אני מדבר עם איינהורן אז החסיד הוא אוריך. אם אוריך ואיינהורן מדברים ביניהם אז החסיד זה אני."

‏עומרי אסנהיים: "זאת אומרת, שלושתכם חסידים?"

‏אלי פלדשטיין: "כן."

‏עומרי אסנהיים: "תגיד, מה, אתם ארגון פשע? למה יש לכם כינויים?"

‏אלי פלדשטיין: "למה, כל מקום שיש בו כינויים יש ארגון פשע?"

‏עומרי אסנהיים: "לא יודע, למה לא להגיד - אני אעביר את זה לשרוליק, אני אעביר את זה ליונתן."

‏אלי פלדשטיין: "כינויים, זה מה שהופך אנשים לארגון פשע?"

‏אלעד: ואנחנו יודעים, עופר, שאוריך עבד בעבר עבור הקטארים עם איינהורן. הוא קיבל מהם כספים. הוא טוען שכל העבודה שהוא עשה היא בחו"ל, לא בישראל. כלומר, הוא מכחיש שהיה חלק מאותה עבודה שעשה פלדשטיין בזמן המלחמה. אבל תסביר לי רגע משהו בסיסי, עופר. למה זה בכלל חשוב אם יונתן אוריך ידע ואם היה מעורב? מה הביג דיל?

‏עופר: אוריך הוא הלשכה. אם פלדשטיין היה אורח לרגע, אוריך הוא הקופסה השחורה. לגבי קרבתו של אוריך לראש הממשלה, אני לא חושב שיהיה מישהו בעולם שינסה לטעון, אגב גם נתניהו עצמו, גם אם הוא היה רוצה להתנער ממנו, ואני לא חושב שהוא רוצה, הוא לא היה מעז. הוא לא היה מעז כי לא ניתן, הוא לא היה מעז כי זה סיכון גדול מדי. גם אם אין לנתניהו מה להסתיר, ואני, חשוב לי לומר - אין לי שום מידע שקושר את נתניהו בידיעה, או ודאי מעבר לזה, להתקשרות הזו, לפרשת קטארגייט, אבל צריך להבין שיונתן אוריך הוא האיש הכי קרוב לנתניהו שנים ארוכות. אם הוא יואשם בפרשה הזו בסעיפים חמורים, זה אירוע שיש לו משמעויות דרמטיות על התיק, על לשכת ראש הממשלה. זה כבר סיפור שמקרב, כך או אחרת, את ראש הממשלה לפרשה הזו, או להיפגע כתוצאה ממנה, גם אם זה מכיוונים אחרים.

‏אלעד: אוקיי, ובהקשר הזה אתה פרסמת אינפורמציה מעניינת - הודעה שפלדשטיין שלח לאוריך. זו הודעה באנגלית, והודעה שהגיעה לכאורה מהלקוח בקטאר.

‏עופר: פלדשטיין עושה forward להודעה שבה כתוב "you're killing it really good". אוקיי? ההודעה מועברת לאוריך. פלדשטיין כותב לו, אני מצטט: "בינינו, אחרי מה שאני עשיתי לחברים שלך ב-24 השעות האחרונות, הם בהלם". העובדה שאוריך לא בהלם, או לא מדי מופתע מהמסרונים האלה, לכל הפחות, אני אומר עוד פעם, זה מה שאנחנו למדים מהמשטרה, השאלה היא בין המודעות לבין המעורבות. ברמת המודעות זה נראה שמאוד מאוד מאוד יהיה קשה לאוריך לבוא ולטעון שלא הכיר, לא ידע, לא שמע מעולם.

‏אלעד: אלא שזה בדיוק מה שאוריך טוען. כי אוריך פרסם פוסט, וכתב שאם הוא היה יודע שפלדשטיין מדברר את קטאר תוך הונאת ענק של עיתונאים, פלדשטיין היה עף מהחלון. כלומר, אוריך טוען - "לא ידעתי כלום", ויוצא נגד פלדשטיין. פלדשטיין ממשיך לקשור את אוריך לתוך המערך. כלומר, אנחנו רואים פה שני יועצים שעבדו עם ראש הממשלה. כל אחד מהם מספר סיפור מאוד שונה, סיפור שהוא ממש מנוגד.

‏עופר: ובעצם, ככל שעבר הזמן, אלעד, במהלך החקירה היה ברור שנגיע לרגע שבו ראש הממשלה יצטרך לבחור עם מי מהשניים הוא הולך - עם יונתן אוריך, שאותו פלדשטיין ניסה לכרוך ולקשור ולהצמיד להתקשרות הזו עם הקטארים, או בפלדשטיין, שיכול להיות שמחזיק מידע, אבל כנראה פחות מידע מזה שאוריך מחזיק בו. השבוע, בעקבות הריאיון, אחרי שפלדשטיין הולך עד הסוף, כמעט עד הסוף, ויוצא נגד הלשכה, יוצא נגד ראש הממשלה, נגד יונתן אוריך, ראית מאוד מהר את הלשכה ואת ראש הממשלה ואת בכירי הליכוד ובכירים בקואליציה מתבטאים כמו שהם לא התבטאו לאורך כל השנה האחרונה נגד אדם אחד - רק נגד אלי פלדשטיין. על יונתן אוריך, לפחות כרגע, עדיין שומרים.

‏אלעד: אז זהו, אנחנו שומעים עכשיו לא רק את היריבים הפוליטיים של נתניהו שמגיבים לפרשה הזו. בנט כינה אותה השבוע "פרשת הבגידה החמורה ביותר בתולדות המדינה", אלא שהפעם, גם גורמים בקואליציה מדברים. סמוטריץ' אמר שמי שעובד עבור קטאר צריך ללכת לכלא, השר שיקלי אמר שזה נראה מזעזע, הוא אמר שקטאר היא מדינת אויב. אבל זה בדיוק העניין, כי אנחנו יודעים שקטאר מימנה את חמאס, שהיא מממנת את אל-ג'זירה, שהיא אחראית לקמפיין דה-לגיטימציה אפקטיבי וענק נגד ישראל בעולם. אבל כשהפוליטיקאים האלה היום יוצאים נגד עצם העבודה עבור קטאר, אז הרבה מגורל הפרשה הזו, קטארגייט, מונח על השאלה איך במערכת הביטחון, איך בשב"כ, לדוגמה, איך מתייחסים לקטאר? האם קטאר היא מדינה לגיטימית לעבוד עבורה בישראל?

‏עופר: קטאר לא מוגדרת כמדינת אויב. בהגדרה, היא לא מוגדרת כמדינה ידידותית, היא לא מוגדרת כמדינת אויב, אבל מבחינת קו הגנה של החשודים, שאם יהפכו לנאשמים, די בקלות יבואו ויגידו: "סליחה, זו אותה קטאר שבכירי מדינת ישראל מקיימים איתה קשרים לאורך השנים, שבכירי מערכת הביטחון נוסעים לאירוע המונדיאל, כדי לאבטח ולעמוד מקרוב שם סביב המשחקים, זו אותה קטאר שמפא"ת במשרד הביטחון מאשר מכירה של טכנולוגיות, חלקן התקפיות ומתקדמות. אז אתם באים עכשיו וסביב האירוע הזה טוענים שזו מדינת אויב? too late". ויש פה קו הגנה שאני חושב שמודעים לו היטב גם בפרקליטות וגם בשירות הביטחון הכללי, ולכן יש פה, כנראה, אירוע שאני חושב שילך למחוזות אחרים. דיברנו על המסרים למצרים. בתוך סל עבירות הביטחון, יש סעיף חמור מאוד שנוגע לפגיעה ביחסים של ישראל עם מדינה ידידותית. מצרים באירוע הזה, מקריאה של לשון החוק לחלוטין נופלת שם. המצרים התרעמו יותר מפעם אחת על מסרים, כשהם הבינו שהם יוצאים, לא מאיזו יד נעלמה אלא מתוך מקום מאוד ספציפי, אוקיי? יש פה שאלה שנוגעת לשוחד, יש פה שאלה ודאי שנוגעת למרמה והפרת אמונים. עכשיו השאלה באמת לאיזה כיוון של עבירות יבחרו בפרקליטות לקחת את זה.

‏אלעד: טוב, הפעם היו יותר תשובות, אבל אנחנו ממש עוד לא סיימנו את העיסוק בפרשה הזו.

‏עופר חדד, תודה.

‏עופר: תודה רבה.

‏[מוזיקת סיום]

‏אלעד: וזה היה "אחד ביום" של N12. אנחנו מחכים לכם בקבוצה שלנו בפייסבוק, חפשו "אחד ביום - הפודקאסט היומי". העורך שלנו הוא רום אטיק, תחקיר והפקה עדי חצרוני, שירה אראל, הילה פז ודניאל שחר. על הסאונד יאיר בשן, שגם יצר את מוזיקת הפתיחה שלנו.

‏אני אלעד שמחיוף. אנחנו נהיה כאן גם מחר.

‏[חסות]

---

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה