תנועה אחת ביום - הצוואר הוא לא הבעיה

כאב צוואר כמעט תמיד מטופל מקומית. אבל הצוואר הוא לא יחידה נפרדת מהגוף. בפרק הזה אני מזמינה להסתכל על הצוואר כמקום שמגיב למה שקורה בכל הגוף – נשימה, קצב, עומס ואופן ההתארגנות היומיומי. זה פרק על שינוי תפיסה, על ההקשר הרחב של הגוף, ועל האפשרות להרגיש הקלה – לא דרך תיקון, אלא דרך ארגון מחדש ועדינות.

---

‏תאריך עליית הפרק לאוויר: 01/02/2026.

‏[מוזיקת רקע עדינה]

‏היום אני רוצה לדבר על הצוואר. על הצוואר וגם על הכתפיים. אבל אנחנו לא הולכים לדבר על זה במובן הרגיל שבו מדברים על הצוואר. אני לא הולכת לתת לכם תרגילים, אני לא הולכת לדבר על מתיחות ועל טריקים ועל כל מיני שיטות.

‏[מוזיקת רקע מסתיימת]

‏אני לא אדבר על איך אנחנו יכולים לשחרר צוואר תפוס, איך לשבת נכון יותר, מה צריך לעשות. מה שכן, אני רוצה לדבר על הדרך שבה אנחנו חושבים על הצוואר, ועל מה קורה כשאנחנו מתייחסים אליו כאילו הוא יחידה נפרדת מכל הגוף שלנו. כי באמת רוב האנשים שאני פוגשת, אם זה בקליניקה שלי, אם זה בשיעורים וגם בשיחות היום-יומיות עם משפחה, עם חברים, עם קולגות, באמת יש נטייה כזאתי לדבר על הצוואר בתור אזור בעייתי, משהו שתמיד עושה לנו בעיות, נקודת חולשה בגוף שלנו, באמת אזור כזה שמציק ומטריד. ובאמת אצל רוב האנשים, אולי אחרי הגב התחתון, הצוואר זה באמת אזור שהכי סובלים ממנו. אז היום אני רוצה לדבר עליו, כי אני רוצה להרחיב קצת את התפיסה לגבי הצוואר. ושוב, אני אדגיש, שהצוואר זה אזור קצת רחב יותר - זה שייך לכתפיים, זה שייך לראש, זה שייך לעוד הרבה דברים. ובאמת היום אני רוצה שנרחיב קצת את הנושא הזה סביב הצוואר, ונפתח קצת את הראייה הצרה של רובנו בנושא. כי הצוואר הוא לא הבעיה. הוא המקום שמבטא דפוסים, או עומסים, או רגשות, או הרבה מאוד דברים אחרים שלא מתבטאים בגוף.

‏ולמי שלא מכיר אותי, אז נעים מאוד, אני אפרת, ואני מלווה אנשים בתהליכי שינוי מול הגוף, מול תנועה, מול כאב או תקיעוּת, דרך שיטת פלדנקרייז, דרך טיפולי מגע ודרך תנועה עדינה. והפודקאסט הזה מביא שנים של הקשבה לגוף, של חקירה ושל סקרנות, ושל ליווי של המון אנשים שחיפשו באמת דרך רכה יותר להרגיש בבית. אז בין אם מדובר בכאב או במתח או בקושי לנשום עמוק או לעשות את מה שנפשכם חושקת בו או איזושהי תחושת תקיעות - אני כאן כדי להראות שיש דרך אחרת, דרך להרגיש טוב ולנוע בקלות יותר בתוך החיים.

‏אז למה אנחנו מפרידים את הצוואר מהגוף? אם תחשבו על זה רגע, ככה באמת לימדו אותנו להסתכל על הגוף. אם יש לנו כאב בצוואר, אנחנו מטפלים בצוואר. אם יש לנו כאב בכתף, אנחנו עובדים על הכתף, עושים תרגילים, מתיחות, מחזקים את האזור הזה. אם יש בעיה בגב התחתון, שוב, יש לנו איזושהי אבחנה, יש לנו שיטת טיפול לגב התחתון, אנחנו מחזקים את הגב, מה שזה לא יהיה. והמון מטופלים באמת באים אליי בגלל הצוואר, ועם אותה תפיסה שהצוואר זה המקום הבעייתי וכל הגוף… לא חושבים עליו יותר מדי, לא מתעכבים על זה. הצוואר כואב.

‏עכשיו, באמת הבדיקה הראשונה שלי, כמעט בכל טיפול וגם בשיעורים הקבוצתיים - מי שמכירה אותי יודעת, ומי שלא אז עכשיו אני אספר לכם - אנחנו תמיד, כמעט תמיד, מתחילים בבדיקה של גלגול הראש או של סיבוב הראש. עכשיו, למה אנחנו עושים את זה? קודם כל, ותכף נפרט על זה יותר, הראש זה באמת האיבר הזה שאנחנו משתמשים בו כל הזמן, ודרך התנועה הזאתי אני יכולה להבחין בכל הדפוס של הגוף. אז כשאני מבקשת ממישהו לסובב את הראש, אני לא בודקת אם הצוואר שלו זז בהכרח בקלות. אני בודקת את התנועה של כל החוליות, אני בודקת איך הוא עומד מעל כפות הרגליים, אני בודקת את התנועה של הכתפיים, של השכמות. אז זה עוזר לי בעצם לבנות תמונה שלמה. ואותו דבר גם בשיעורים בקבוצות - כמעט כל שיעור מתחיל בגלגול הראש מצד לצד, כדי שבסוף השיעור, כשנחזור לבדוק את זה, נראה איך התנועה משתפרת ואיך היא משתנה. ולא, לא בגלל שעשינו תרגילים ממוקדים לצוואר, אלא בגלל שהכללנו אותו בתוך כל המערכת הגופנית שלנו.

‏אוקיי. אז שוב, ההפרדה של הצוואר משאר הגוף זה לא באמת טעות, זה פשוט מודל מאוד מצומצם, וזה באמת עוזר לנו להבין דברים מסוימים, אבל זה גם גורם לנו לפספס תמונה הרבה יותר רחבה, כי הגוף שלנו לא באמת עובד באזורים מנותקים; הוא עובד כמערכת אחת שלומדת, שמגיבה ומסתגלת. והצוואר, יותר מהרבה אזורים אחרים בגוף, מגיב כמעט לכל דבר שקורה. עכשיו, הראש שלנו, הוא שוקל משהו בין 4 וחצי ל-5, 5 וחצי קילו, שזה כולל את הרקמות, את הנוזלים, את המוח, את העצמות של הגולגולת, שרירים. עכשיו, כשהראש שלנו מאוזן מעל עמוד השדרה, אז הצוואר שלנו מתמודד עם המשקל הזה די בקלות. אבל כשהראש שלנו זז קדימה, שזה קורה בעקבות המסכים והטלפון, עבודה מול מחשב, אז העומס על הצוואר שלנו ועל הכתפיים שלנו מוכפל פי כמה. מ-5 קילו זה יכול להפוך גם ל-10 קילו ומעלה, וזה אחד ההסברים הפשוטים והמאוד לא מאשימים לכאבי צוואר, לכאבי שכמות או לעייפות, לחוסר היכולת שלנו לשבת זקופים לאורך זמן.

‏אז הצוואר הוא אזור שמגיב, והוא לא אחראי לכאבים. הצוואר שלנו יושב במקום מאוד מיוחד - הוא בעצם מחבר בין הראש לשאר הגוף, בין האזור הזה שחושב ורואה ומתכנן, לבין כל מה שנושא את המשקל, שזז, שמתארגן במרחב, לאגן, לרגליים, לחוליות. והראש הזה, שממוקם בדיוק מעל הצוואר, תחשבו כמה הוא עושה במהלך היום - אנחנו מסתכלים כל הזמן, אנחנו קוראים, אנחנו מביטים החוצה, אנחנו נוהגים, אנחנו… אנחנו אוכלים, אנחנו שומעים. כל איברי החישה שלנו ממוקמים בתוך הראש. כל ה… המוח שלנו, כן, כל, כל כך הרבה דברים קורים באזור הזה, והצוואר נדרש להחזיק את הראש ולסובב אותו מצד לצד, וקני הנשימה עוברים בתוך הצוואר, והמזון שלנו עובר שם. אז כל כך הרבה דברים קורים באזור הזה, ומה שקורה הוא שהרבה פעמים, כשיש לנו עומס במקום אחר בגוף - אם זה נשימה, שאנחנו עוצרים אותה בלי לשים לב, אם זה הגב שלנו, שהוא מאוד נוקשה ואנחנו לא משתמשים בכל תנועת החוליות, אם זה העיניים שלנו, שהן תקועות ואנחנו לא משתמשים בתנועת העיניים, או כשאנחנו זזים מאוד מהר - אז הצוואר הרבה פעמים מגיב ראשון. הוא נדרש לפצות, הוא צריך לסובב אותנו מצד לצד לבד, הוא צריך לייצב את הראש, להחזיק את הראש, צריך לשמור על הסדר, ויש עליו הרבה מאוד עומס, והוא נעשה נוקשה.

‏אז תחשבו על כמה דברים יום-יומיים פשוטים - איך אתם מסתכלים על מסך? איך אתם יושבים כשאתם מרוכזים? איך אתם נושמים כשאתם בלחץ? איך אתם הולכים כשאתם ממהרים? אף אחד מהדברים האלה לא קשורים לכאורה לצוואר, אבל בפועל כולם מגיעים לשם, כל הפעולות האלה מאוד מתמקדות באותו אזור. הצוואר מגיב לאופן שבו העיניים שלנו מחפשות מידע, הוא מגיב לנשימה שלנו שמוחזקת, הוא מגיב לגב שלנו ש… לא מספיק מקבל תמיכה גם מהאזור של האגן.

‏ולכן כשאנחנו מנסים לפתור את הצוואר רק נקודתית, רק מקומית, זה לא פותר את הבעיה כמו שצריך, כי אנחנו מתעלמים משאר איברי הגוף, מהרבה מאוד מקומות, שבגלל שאין לנו תשומת לב אליהם, או מודעות, או שימוש מלא בהם, כל העומס נופל על הצוואר. אז אם לא נתייחס לכל הגוף, לא נוכל לעזור גם לצוואר. והרבה אנשים שהולכים לטיפול נקודתי בצוואר, אם זה עיסוי, אם זה כל מיני שיטות טיפול שהן רק סביב הצוואר, אם זה… למרוח משחות, אם זה מתיחות לצוואר וכל מיני תרגילים, אז זה באמת יכול להיות נעים וזה יכול מאוד לעזור וזה יכול להיות גם משמעותי, אבל אחרי כמה שעות או אחרי כמה ימים התחושה חוזרת. וזה לא כי הטיפול שעשיתם לא עבד, אלא כי הארגון הכללי של הגוף בעצם לא השתנה, והצוואר חוזר לאותו תפקיד שהוא מכיר, שזה להחזיק לבד את הראש, שזה לייצב, שזה לפצות על חוסר תנועה בחוליות אחרות. ואם בעצם שום דבר סביב הצוואר לא משתנה, אז אין לו באמת אפשרות אחרת.

‏וזה באמת אחד הרגעים היפים בעבודה שלי, הרגע שבו אדם מגלה שמשהו בתנועה של הצוואר משתנה דווקא כשלא עבדנו עליו ישירות. וזה קורה לי כמעט עם כל מטופל חדש שמגיע סביב הצוואר. עכשיו, כן, גם לי יש שיעור מאוד מסוים, טיפול מאוד מסוים שאני אוהבת והוא מאוד חשוב לצוואר, אבל מה, אני לא עושה את זה על הפגישה הראשונה. אני קודם כל מכינה, מכינה את כל הגוף בשביל שהשיעור לצוואר יהיה באמת משמעותי ואפקטיבי.

‏אז בטיפול הראשון אנחנו עובדים סביב בית החזה וסביב הכתפיים, אנחנו עובדים על כל החוליות של עמוד השדרה, ועל האגן, וגם על כפות הרגליים. כן, אני עובדת על הרבה מאוד מקומות בגוף ומכינה אותם. ואני אוהבת גם להגיד את זה הרבה פעמים, כשאני מסבירה למטופלים שלי לגבי הצוואר, כי באמת, כשמגיעים אולי לטיפול עם כאב בצוואר, ישר הציפייה היא שאני במשך דקות ארוכות אעסה את הצוואר, ואהיה סביב הצוואר, ואחפור בצוואר, ואזיז אותו מצד לצד ואנסה לשחרר אותו. והם מופתעים שבפגישה הראשונה אני לא נוגעת כל כך הרבה בצוואר. אבל אחרי כמה טיפולים מגיע הרגע הזה שבו כל הגוף מוכן, הצוואר יכול לקבל הרבה יותר תמיכה, וברגע שאני אעבוד יותר על הצוואר אז זה יתקבע, אז יהיה אפשר באמת להזיז את הצוואר בקלות. משהו בנשימה משתנה, וחלוקת המשקל בגוף משתנה, ויש יותר תמיכה מהגב ומהאגן, והצוואר לא צריך לעשות כל כך הרבה לבד. ושוב, זה לא כי שחררנו את הצוואר, אלא כי נתנו לו הקשר חדש.

‏אז מה שאני מציעה כאן זה לא פתרון, וגם לא תרגיל אחד שישנה את החיים שלכם. אני מציעה כאן שינוי קטן בדרך ההסתכלות. במקום לשאול 'מה לא בסדר בצוואר שלי?', אפשר לשאול 'איך כל הגוף שלי מרגיש עכשיו?', או 'איך כל הגוף שלי מתארגן עכשיו?', 'איפה יש מאמץ מיותר?', 'האם יש אזור בגוף שלי שמרגישים שאין בו נשימה, או אזור אחר שעובד יותר מדי זמן?'. ואלה לא שאלות שדורשות תשובה מיידית, זה בעיקר פתח להקשבה, לחיפוש ולסקרנות.

‏אז זה פרק קצר יותר היום, והוא יותר מתומצת. ולפני שאני אשכח, אני גם אגיד שמי שרוצה להעמיק בזה ולראות איך אפשר באמת לתרגל את זה ביחד, ואיך אפשר לבחון את זה מכל מיני זוויות שונות, אז ביום חמישי הקרוב אני עושה מפגש חינמי בזום, שבו אנחנו נדבר על הצוואר קצת, וגם על הכתפיים והשכמות, כי זה שוב, אותה צומת, אותו אזור שבדרך כלל לוקחים על עצמם הרבה מאוד עבודה ומשקל, ואנחנו נתרגל ביחד. ננסה לראות איך דרך ההתייחסות לעוד אזורים בגוף אפשר להקל משמעותית על הצוואר.

‏אז לסיום, הצוואר לא מבקש שנתקן אותו. הוא מבקש [מחייכת] שנחזיר אותו לכל הגוף, שנתייחס אליו בתור משהו ששייך, שנפסיק לתקן אותו, ושנתחיל לראות את ההקשר הרחב יותר. וכשאנחנו מתחילים לעשות את זה, אז אולי הכאב לא נעלם בשנייה אחת, אבל הוא מפסיק לנהל אותנו. מתחיל לקרות שינוי, ואם נמשיך ככה לאורך זמן, אז הכאב הזה גם לא יחזור.

‏אז אם משהו במה שאמרתי כאן מעורר בכם סקרנות, לא רק להבין אלא גם להרגיש את זה על הגוף, יש הרבה דרכים לחקור את זה דרך תנועה. ואני שוב, אני מזמינה אתכם לעשות את זה יחד איתי ביחד ביום חמישי הקרוב. אני מצרפת לכם פה בתיאור של הפרק לינק להרשמה. שוב, זה בחינם, אני אשמח מאוד לראות אתכם. תצטרפו אליי. ואם יש לכם עוד שאלות ותהיות ודברים שאתם רוצים לשתף אותי בנוגע לצוואר שלכם, או לראש שלכם, או לגוף שלכם, או לכתפיים שלכם אז תכתבו לי, ואני מאוד מאוד אשמח לשמוע, ואולי לתת עצה ואולי לעזור. אז תודה רבה ונתראה בפרק הבא.

‏[מוזיקת סיום]

---

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה