לפני יותר ממאה שנים, שני ממציאים התחרו בינהם - מי מהם יהיה האיש שימציא מערכת חשמלית שתאיר את העולם במקום נרות שעווה. זהו סיפור התחרות בין תומס אדיסון לבין ניקולה טסלה
תאריך עליית הפרק לאוויר: 12/01/2021.
קריינית: אתם מאזינים ל"כאן הסכתים", הפודקאסטים של תאגיד השידור הישראלי.
[מנגינת פתיחה]
היסטוריה לילדים עם יובל מלחי.
[המשך מוזיקה]
אדיסון וטסלה, המירוץ לחשמל.
[סיום מוזיקה]
שלום ילדים, היום… [קול חישמול סטטי], אאוץ׳, מה זה החשמל הסטטי הזה שיש פה?! מאיפה זה הגיע?! טוב, ננסה שוב.
תחרות. מה המילה הזאת גורמת לכם להרגיש?
כשהגוף שלנו נדרך לקראת תחרות, הוא מפריש הורמון, מין חומר כימי, שגורם להגברת קצב פעימות הלב. [קול של דופק הלב] תחרות יכולה להיות דבר מעולה. היא גורמת לאנשים לחשוב איך הם יכולים להיות טובים יותר, להתאמן לשם כך, ולנסות כל מיני דברים חדשים.
לפני יותר ממאה שנים, נערכה תחרות בין שני ממציאים, זו הייתה תחרות מיוחדת. מי יהיה האיש שימציא מערכת חשמלית, שתאיר את העולם, במקום נרות שעווה? זהו סיפור התחרות בין תומאס אדיסון לבין ניקולה טסלה.
אז מי ניצח?
תקשיבו ותדעו.
תומאס אלווה אדיסון נולד בשנת 1847 במרכז ארצות הברית. אדיסון סבל מחירשות קלה, ולא נחשב לתלמיד מצטיין. בבית הספר בעיירה שבה התגורר, המורים לא האמינו בו.
מורה א': ״הוא מבולבל מדי!"
מורה ב': "הוא שואל יותר מדי שאלות.״
אמרו לאמו.
"אם כך", אמרה אמו של תומאס, "אחנך אותו בעצמי." לשמחתה, תומאס גילה עניין רב בספרים מכל הסוגים וישב לקרוא בכל הזדמנות שהייתה לו.
אמא של תומאס: תומאס, איפה אתה?
תומאס הילד: אני פה, קורא.
אמא של תומאס: מה אתה קורא?
תומאס הילד: אני קורא על ניסויים מדעיים.
אמא של תומאס: יופי, תיזהר רק ש… [קול פיצוץ] אוי, תומאס, תומאס בסוף אני אעביר אותך לזום. אולי תעשה ניסויים בזום?
תומאס הילד: אמא, עוד לא המציאו את זה.
אמא של תומאס: אה, נכון, נכון. נכון, אתה צודק, תומאס. אוי, אתה כזה חכם. איזה פיצניו, מיצניו, שמיצניו, קיצניו, תומאס! יאו, חכמצ׳יק שלי.
באותם ימים, נהגו ילדים לעבוד מגיל צעיר, כדי לעזור בפרנסת משפחתם. אדיסון עבד, ולמד מדע בזמנו הפנוי. כשעבד כמוכר עיתונים בתחנת הרכבת, הוא השתמש באחד מקרונות המטען כדי להקים בו מעבדה מאולתרת. במעבדה שלו, הוא ערך כל מיני ניסויים בחומרים שונים. אך לרוע המזל, ניסוי אחד השתבש, וגרם לכך שהמעבדה התפוצצה. [קול פיצוץ אדיר]
אמא של תומאס: אוי! כמה חבל, תומאסי, שעוד לא המציאו את הזום!
תומאס הילד: אמא, אל תתלהבי, יום אחד אני אפוצץ משהו ממש ממש גדול!
אמא של תומאס: מה?!
תומאס הילד: אני אמציא, אני אמציא משהו גדול! את תראי, את תראי!
אמא של תומאס: אני מאמינה בך, ילד שלי! אתה ילד פיצוץ! זאת אומרת… תומאס! תומאס! לאן אתה הולך? חזור! חזור!
יום אחד, ראה אדיסון ילד משחק על פסי הרכבת, בשעה שרכבת התקרבה במהירות לתחנה. אדיסון רץ למסילה, והציל את הילד, שהיה בנו של מנהל התחנה. המנהל הודה לתומאס, ובתמורה לימד אותו כיצד מפעילים את מכשיר הטלגרף. באותה עת, התפשטה ברחבי ארצות הברית המצאה חדשה: הטלגרף.
מה זה טלגרף?
זה חיבור של שתי מילים ביוונית. טֶלֶה שפירושה: מרחוק, וגְרָף שפירושה: לכתוב. לכתוב מרחוק. הטלגרף היה מכשיר, ששידר וקלט אותות חשמליים. שני אנשים היו יכולים לתקשר ביניהם, ממרחק, באמצעות הטלגרף, תוך שימוש בשפה של סימנים מוסכמים, שנקראה "קוד מורס." האותות החשמליים יצרו צפצופים.
צפצוף קצר - נכתב כנקודה, וצפצוף ארוך - כקו. כל רצף של צפצופים, ניתן היה לכתוב כרצף של קווים ונקודות, שסימן אות מסוימת. בואו נעשה הדגמה:
הנה רצף של צפצופים - [שני צפצופים קצרים ומהירים] שני צפצופים קצרים, זו האות י׳. [נשמעת סדרת צפצופים, ומיד לאחר כל קול - תיאור שלו] צפצוף אחד קצר: זו האות ו׳. צפצוף אחד ארוך, ואז שלושה קצרים: זו האות ב'. צפצוף קצר, צפצוף ארוך, ושני צפצופים קצרים: זו האות ל׳.
הנה, הכל ביחד - [שני צפצופים קצרים, צפצוף קצר, צפצוף ארוך, צפצוף קצר צפצוף ארוך ושני צפצופים קצרים]
״יובל״! ברור! [אות מוזיקלי לנצחון] קצת מסובך, נכון?
אמנם העברת מסרים למרחק, הייתה עסק מסובך. אך תומאס חיפש לו תחום עיסוק חדש, והתמקד בטלגרף. הוא למד את קוד מורס, והפך למפעיל טלגרף שנדד ממקום למקום. גם בתפקיד זה המשיך לערוך ניסויים, הפעם ניסויים בחשמל. כשעושים ניסויים, לפעמים לא מתקבלת התוצאה שמצפים לה. גם בניסויים החשמליים של אדיסון, קרה שפעם אחת הוא גרם לכך, שתחנת טלגרף התפוצצה. [קול פיצוץ חזק]
תומאס הילד: קריין, תמשיך מהר, מהר, לפני שאמא שלי תבוא! נו, תמשיך, תמשיך!
אוקיי, אוקיי, אני ממשיך. למרות המהמורות שבדרך, אדיסון הבין שמה שמעניין אותו יותר מכל, זה לערוך ניסויים, לגלות תגליות, ולהמציא המצאות. בגיל 22 כבר רשם פטנט על המצאתו הראשונה: מונה חשמלי. מכשיר חשמלי שעוזר לספור. אבל הוא לא הצליח למכור את ההמצאה לאף אחד. ההמצאה הראשונה שלו, התבררה ככישלון. למזלו ולמזלנו, אדיסון לא אמר נואש, והמשיך לנסות.
[מוזיקה מהירה]
אדיסון עבד בכל מיני עבודות והגיע לעיר ניו יורק, שם התגורר במרתף של חבר. השניים החלו לפתח פיתוחים למכשיר הטלגרף, ואדיסון מכר את המצאתו: שהייתה טלגרף, בו ניתן היה להעביר ארבע הודעות בו זמנית, באותו זמן. עם הזמן, רשם אדיסון על שמו עוד ועוד פטנטים, ומכר המצאות נוספות. עם ההון, הכסף שצבר, הקים מעבדה חדשה בעיירה קטנה בשם מנלו פארק, במדינת ניו ג'רזי, בארצות הברית. למעבדה הוא שכר מהנדסים רבים וממציאים, והחל להמציא פטנטים. במהלך חייו, רשם אדיסון על שמו למעלה מ-1,100 פטנטים.
[מנגינה של מוזיקת ראפ]
תומאס: [שר ראפ] אני אדיסון, תומאס הגדול, ממציא כל יכול. אני יכול להמציא המצאות.
אני יכול לשפר המצאות קיימות.
אני יכול, כי אני גדול.
אני אדיסון.
חשבו שאני אצא אסון,
לא למדתי לנגן על בסון,
אבל אני חסון, אני אדיסון.
זהו, מצאתי רק שלושה חרוזים, לא יודע איך להמשיך את זה.
המעבדה של אדיסון, הייתה בית חרושת להמצאות. לצד מדענים, טכנאים ומכונאים שהעסיק, הצליח להביא לעולם מאות המצאות. ההמצאה הראשונה שהפכה אותו לממציא מפורסם, הייתה פונוגרף.
מה זה פונוגרף?
זה חיבור של שתי מילים ביוונית, פוֹן - שפירושה קול, וגְרָף - שפירושה לכתוב. נכון, כמו בטלגרף. הפונוגרף היה המכשיר הראשון שהצליח לקלוט קול, לשמור אותו, ולהשמיע אותו. אדיסון המציא את מכשיר ההקלטה הראשון בהיסטוריה. ההקלטה הראשונה של קול אנושי שייכת לאדיסון. הוא שר אל מכשיר הפונוגרף שיר ילדים אמריקאי מוכר: "למרי היה טלה קטן".
תומאס: [שר במבטא אמריקאי] למרי היה טלה קטן/ טלה קטן/ טלה קטן,
צמר גופו היה לבן/ כשלג היה לבן.
לכל מקום שמרי הלכה, היה הולך איתה.
יום אחד לא הופיע/ מרי דאגה,
לפתע ראתה את הטלה/ והוא לובש בגדים.
היא שאלה/ מה זה, זה?!
והוא אמר/ גם אני רוצה לשמוע פרק של "היסטוריה לילדים".
[צליל קסילופון]
לא, זאת לא באמת ההקלטה המקורית. לא.
אדיסון החל לחקור תחום חדש - תאורה. מאז גילה האדם את האש, לא פותחה שיטה יעילה ובטוחה להאיר בחשיכה. כן הומצאו נורות, שהודלקו על ידי זרם חשמלי, אך הן היו יקרות מאוד, מסוכנות ולא יעילות במיוחד. הנורות הראשונות שפותחו, פעלו רק לזמן קצר, ואי אפשר היה לסמוך עליהן, משום שהן נטו… להתפוצץ. [קול מנורה מתפוצצת]
אדיסון הודיע בפומבי, שהוא ימצא את הדרך להאיר את העולם, תוך שישה שבועות בלבד. למעשה, זו הייתה הגזמה פראית, משום שלא היה לו קצה חוט, כיצד ישיג את המטרה שהציב לעצמו.
[מוזיקה קצבית]
במשך שנה שלמה עבד במעבדה עם אנשיו, מבוקר עד ליל, בניסיון לפתח נורה חשמלית. הם ניסו חומרים שונים, ושיטות שונות. מאות ואפילו אלפי ניסויים, הסתיימו בכישלון. הנורות שהמציאו פשוט לא החזיקו מעמד. אדיסון החל לתהות בינו לבין עצמו, אולי בסופו של דבר אי אפשר יהיה להמציא נורה, שפועלת יותר מכמה שעות?
באוקטובר 1879 התרחש ניסוי, שבו אדיסון הדליק נורה עשויה מזכוכית, שבתוכה חוט כותנה מפוחם. את הזכוכית רוקנו מהאוויר, כדי שהחוט לא יעלה באש. כשהעבירו דרכו זרם חשמלי, החוט החל לזהור באור בוהק. במשך 13 שעות וחצי, דלקה הנורה בניסוי המוצלח הראשון. עדיין נותרה בעיה, באיזה חומר יש להשתמש, כדי שהנורה לא תכבה לאחר שעות ספורות. אדיסון שכלל את הפטנט, וכמעט שנה שלמה לאחר הניסוי הראשון, בקיץ 1880 ולאחר שניסו חומרים רבים ומשונים: נייר, קרטון, חוט דייג, כותנה שנתבלה בזפת, שיער של זקן - מזקניהם של אנשים שעבדו במעבדתו, ומה לא. בסופו של דבר נמצא החומר: במבוק.
בתחילה, אורך החיים של הנורה, היה מוגבל בשל העובדה שסיבי הבמבוק היו קצרים. בתחילה הנורה בערה רק כשעה. עדיין לא מספיק טוב. אחרי כמה שיפורים, היא הצליחה לפעול במשך שלוש שעות וחצי. ועד סוף אותה שנה, 240 שעות ויותר. בזכות המצאתו, כונה אדיסון "הקוסם ממנלו פארק". הוא הצליח להביא לעולם נורה, שמחזיקה מעמד לאורך זמן, ויכולה הייתה להאיר רחובות, בתים, בניינים ומפעלים.
[מוזיקת ראפ]
תומאס: [שר ראפ] אני אדיסון, אני קוסם.
כל המתחרים שלי הם אוגר מכרסם.
אני אדיסון, ואני קוסם.
בכל העולם שמי יתפרסם.
אף אחד אותי לא חוסם.
אני אדיסון, אני קוסם, אני ברק.
אני הקוסם ממנלו פארק!
סוף סוף, אדיסון היה בדרך להאיר את העולם. הוא פתח מפעל לייצור נורות, מפסקי אור, חוטי חשמל, ומרכיבים נוספים, הנחוצים לאספקת חשמל ביתית. כעבור שנים ספורות, הוקמה תחנת הכוח הראשונה בעולם, בניו יורק. בעזרת מנועי קיטור, סיפקה התחנה חשמל, לעשרות לקוחות, והאירה 400 נורות. שנתיים מאוחר יותר, היא כבר האירה למעלה מ-10,000 נורות, בדרום האי מנהטן. אדיסון הקים עוד ועוד תחנות כוח ברחבי ארצות הברית, ובאירופה. אלא שכאן, צריך להכניס לסיפורנו דמות נוספת, שבזכותה אנחנו יכולים להדליק אור - בקלי קלות.
בואו נכיר את ניקולה טסלה.
תומאס: לא צריך!
אדיסון, סליחה, אתה לא יכול להתפרץ ככה.
תומאס: אני רוצה לספר על טסלה! טסלה, טסלה, או, כל כך, אה, אה…
יובל מלחי: כל כך מה, אדיסון?
תומאס: טסלה פסלה! אוי, שמסלה!
נו, אדיסון, די להמציא מילים, באמת! אין חרוזים לטסלה.
ניקולה טסלה נולד בשנת 1856, בכפר סימילאן, שבקרואטיה, למשפחה ממוצא סרבי. אביו היה כומר בכנסייה, ואמו גידלה אותו, ואת ארבע אחיותיו. כבר בגיל צעיר, עקב אחר אמו, שהמציאה כל מיני מכשירים ביתיים קטנים. זה עורר את סקרנותו. אביו אמנם רצה שבנו ימשיך את דרכו, ויילך ללימודי כמורה, אבל ניקולה ידע שזה לא מתאים לו.
ניקולה פנה ללימודים גבוהים באוניברסיטאות שונות ברחבי אירופה. הוא הפך לטכנאי ומהנדס חשמל, ומצא עבודה, במרכזיית הטלפונים של בודפשט, [טלפון ישן מצלצל] בירת הונגריה. בזמנו הפנוי, טסלה ניסה להמציא מנוע חשמלי יעיל ולמכור אותו, אבל הניסיון לא עלה יפה. בגיל 28, טסלה החליט לעזוב את אירופה, והיגר לארצות הברית, במחשבה ששם יוכל לממש את שאיפותיו. הוא הגיע עם מכתב המלצה, למעבדה של… תומאס אדיסון.
אדיסון התרשם מהמהנדס הצעיר, והסכים לקבל אותו לעבודה. אלא שתוך חודשים ספורים בלבד, היחסים ביניהם עלו על שרטון, שזה כמו להגיד שהיחסים ביניהם התקלקלו. וטסלה הקים מעבדה משלו. כך, החלה תחרות בין שני הממציאים: אדיסון וטסלה. תחרות בין שני המוחות הגדולים של התקופה.
אתם זוכרים, שאדיסון היה בדרך להאיר את העולם? שהוא כבר בנה תחנת כוח, וסיפק חשמל להארת בתים בכל רחבי ארצות הברית ואירופה? מערכת החשמל שאדיסון פיתח, הייתה מבוססת על זרם ישר. זהו סוג של זרם חשמלי, שבו החלקיקים בעלי המטען החשמלי, נעים בכיוון אחד. שיטת הזרם הישר, הצריכה תחנת כוח ענקית כדי להאיר אפילו שכונה קטנה.
טסלה הבין שאי אפשר להאיר את העולם כולו, בשיטה בזבזנית כל כך. הוא האמין שצריך לנקוט בשיטה אחרת, שונה מזו של אדיסון. לשם כך, טסלה פיתח, או למעשה שיפר, מערכת חשמלית שהתבססה על זרם חילופין. זרם חשמלי, שבו המטענים החשמליים משנים את כיוונם. בשיטה זו, ניתן להגביר את המתח החשמלי, ולהעביר אותו למרחקים גדולים. תחת חסותו של היזם האמריקני ג'ורג' וסטינגהאוס, טסלה המשיך לחקור ולהמציא. כך הוא הצליח לפתח מערכת מודרנית לאספקת חשמל, בשיטה שהוא מצא לנכון. וכך החלה התחרות העסקית מול מפעל החשמל של תומאס אדיסון.
תומאס: זרם חילופין ולא זרם ישר? מה זאת אומרת?
התפלא אדיסון. הוא האמין שהשיטה של טסלה ו-וסטינגהאוס, הייתה מסוכנת. כדי להמחיש זאת, הזמין אדיסון עיתונאים למעבדה שלו, והציג בפניהם מערכת חשמלית דומה לזו של טסלה ו-וסטינגהאוס. הוא חיבר את המערכת לבעלי חיים, והראה כיצד שיטת וסטינגהאוס גורמת לחיות להתחשמל. כך הוא חשב להראות, עד כמה מסוכנת השיטה של מתחריו. טסלה לא האמין למשמע אוזניו.
ניקולה: מסוכן? אני אראה לו.
כדי להראות עד כמה השיטה שלו בטוחה, הוא הזמין עיתונאים, למעבדה שלו בניו יורק. טסלה הופיע בפני העיתונאים, כשהוא מחזיק בנורות, בידיו החשופות. כשהדליק את המתג, עבר זרם חשמלי דרך גופו. הנורות נדלקו ולא נגרם לו שום נזק. התחרות העסקית בין אדיסון לטסלה, הייתה תחרות בין שתי שיטות שונות לאספקת חשמל. זרם ישר, וזרם חילופין. ולכן היא נקראת גם - "מלחמת הזרמים".
התחרות הגיעה לשיאה בשנת 1893, כשהעיר שיקגו אירחה תערוכה עולמית, להצגת ההמצאות המתקדמות ביותר של התקופה. זו הייתה הפעם הראשונה, שבה תאורה חשמלית הוצגה לציבור בקנה מידה רחב. והשאלה הייתה, איזו שיטה תיבחר? השיטה של טסלה או השיטה של אדיסון? כולם היו במתח חשמלי. בסופו של דבר, נבחרה ההצעה של… טסלה. השיטה שלו להעברת חשמל למרחקים ארוכים, אכן התבררה כיעילה יותר. אדיסון אמנם צדק, שהשיטה שלו הייתה בטוחה יותר, אך היא לא הייתה יעילה כמו זו של טסלה.
אדיסון התרגז על כך שהצעתו לא התקבלה. והוא סירב למכור לטסלה ולוסטינגהאוס, את הנורות שפיתח. הם נאלצו להשיג נורות מממציא אחר. כמה שנים לאחר מכן, טסלה היה מעורב בהקמת תחנת הכוח במפלי הניאגרה. תחנה שמפיקה חשמל מכוח נפילת המים. בזכות השיטה של טסלה, החשמל אכן הגיע לבתים רבים יותר מאי פעם. בשנת 1900 כבר היו בשימוש עשרות מיליוני נורות חשמליות ברחבי ארצות הברית.
[מוזיקה מהירה]
תומאס אלווה אדיסון, היה מעורב בשלל המצאות: מכשיר להקלטת קול, נורת החשמל, ומצלמת הקולנוע. תגליותיו המדעיות שכללו את הרדיו והטלפון, ואפילו הכשירו את הקרקע להמצאת הטלוויזיה! ניקולה טסלה לעומתו, ביסס את מערכת אספקת החשמל, שאנו עושים בה שימוש עד היום. בשנים האחרונות, בשנים שלנו, הפך טסלה לסוג של גיבור, למדענים רבים. ובעשרה ביולי בכל שנה, יום הולדתו של טסלה, מציינים ארגונים שונים ברחבי העולם, את "יום ניקולה טסלה".
אז מי ניצח במלחמת הזרמים?
כיום, אנו משתמשים בהמצאות של שניהם. אולי אפילו ברגע זה. בעוד חשמל מועבר למרחקים טוב יותר בזרם חילופין ששכלל טסלה, החשמל במכשירים אלקטרוניים, עובד עם הזרם הישיר, שפיתח אדיסון. מכשירי החשמל שלנו, והמכשירים האלקטרונים שלנו, פועלים בזכות שני הממציאים, ולא בזכות אחד מהם. ב"מלחמת הזרמים", מי שניצח הוא...
תופים? [קול חצוצרה]
תופים? [תיפוף מהיר ומותח]
במלחמת הזרמים, מי שניצח הוא...
היא...
הם...
אנחנו.
אנחנו!
[מוזיקת סיום - נגינת גיטרה]
בפרק הזה דיברנו על חשמל. וגם אמרנו שחשמל יכול להיות מסוכן. אז - כדי שכולנו נהיה בטוחים, זיכרו: אסור לטפס על עמודי חשמל. אסור לפתוח או להיכנס לארונות חשמל. אסור לגעת במכשירי חשמל כשאתם יחפים. אסור לגעת במכשירי חשמל כשאתם רטובים. אם אתם רואים חוט חשמל קרוע, זאת סכנה אמיתית! צריך להודיע לאדם מבוגר מהר ככל האפשר, ולהתרחק מהמקום. אם נשמור על הכללים האלה, גם ניהנה מחשמל, וגם נהיה בטוחים.
מחקר, כתיבה, וממציא הנורה החשמלית - תומר שלוש.
עריכה, קריינות, וחשמל סטטי - [קול של חשמל סטטי, אחח!!!] יובל מלחי.
עריכת לשון, והאישה שגרה לא הרחק מביתו המקורי של תומאס אדיסון - דינה בר-מנחם.
מיקס, אפקטים, ומחשמלת סדרתית - רחל רפאל.
ייעוץ מקצועי וחשמלי - אהרל'ה מאור.
הפקה והפסקות חשמל - אייל טסלה ורני אדיסון.
אני יובל מלחי, היסטוריה לילדים.
ילדים והורים יקרים, אם אתם אוהבים את ההסכת "היסטוריה לילדים", נשמח שתעזרו לנו. דרגו אותנו בכל חנויות האפליקציות, ברשימת הפודקאסטים של אפל, בספוטיפיי, ובכל מקום שאתם יכולים לדרג אותנו.
רוצים לדבר איתנו?
כנסו לקבוצת הטלגרם שלנו, "היסטוריה לילדים". רשמו לנו מה חשבתם, העירו לנו הערות, שלחו לנו הצעות לפרקים, ותוכלו להתעדכן בפרקים חדשים ובאירועים קרובים.
תודה רבה.
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה